גיל נדל משרד עורכי דין

 

גליון מס' 30 - דצמבר 2007

עוד בנושא
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 135 – סיון תשע"ט – יוני 2019
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 134 – אדר ב' תשע"ט – מרץ 2019
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 133 – אדר א' תשע"ט – מרץ 2019.
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 132 – חשון תשע"ט – אוקטובר 2018.
עוד בנושא
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 130 – סיון תשע"ח – מאי 2018
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 129 – ניסן- תשע"ח – מרץ 2018.
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 128 – שבט תשע"ח – ינואר 2018
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 127 – חשון תשע"ח – נובמבר 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 126 – תשרי תשע"ח – ספטמבר 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 125 – אב תשע"ז – אוגוסט 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 124 – ניסן תשע"ז – אפריל 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 123 – שבט תשע"ז – פברואר 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 122 – שבט תשע"ז – ינואר 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 121 – חשון תשע"ז – נובמבר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 120 – אלול תשע"ו – ספטמבר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 119 – אב תשע"ו – אוגוסט 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 118 – תמוז תשע"ו – יולי 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 117 – סיוון תשע"ו – יוני 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 116 – אייר תשע"ו – מאי 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 115 – ניסן תשע"ו – אפריל 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 114 – אדר ב תשע"ו – אפריל 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 113 – אדר תשע"ו – מארס 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 112 – טבת תשע"ו – פברואר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 111 – כסלו-טבת תשע"ו - דצמבר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 110 – חשון-כסלו תשע"ו - נובמבר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 109 – תשרי-חשון תשע"ו - אוקטובר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 108 – אב-אלול תשע"ה - אוגוסט 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 107 - תמוז תשע"ה - יולי 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 106 - ניסן תשע"ה - מאי 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 105 - ניסן תשע"ה - אפריל 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 104 - ניסן תשע"ה - מרץ 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 103 - אדר תשע"ה - פברואר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 102 - שבט תשע"ה - ינואר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 101 - טבת תשע"ה - דצמבר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 99, אלול תשע"ד - ספטמבר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 98, אלול תשע"ד - אוגוסט 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 97, אב תשע"ד - יולי 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 96, תמוז תשע"ד - יוני 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 95, סיון תשע"ד - מאי 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 94, אייר תשע"ד - אפריל 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 93, אדר ב' תשע"ד - מרץ 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 92, אדר א' תשע"ד - פברואר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 91, שבט תשע"ד - ינואר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 90, טבת תשע"ד - דצמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 89, כסלו תשע"ד - נובמבר דצמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 88, חשון תשע"ד - אוקטובר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 87, תשרי תשע"ד - ספטמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 86, אלול תשע"ג - אוגוסט 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון מס' 85 - אב תשע"ג - יולי 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון מס' 84, תמוז תשע"ג - יוני 2013
הודעה חשובה ללקוחות המשרד וידידיו + גליון מס' 83 של "יבוא, יצוא ומה שביניהם"
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 82, אייר תשע"ג - אפריל 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 81, ניסן תשע"ג - מרץ 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 80, אדר תשע"ג - פברואר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 79, שבט תשע"ג - ינואר 2013
גיליון מס 78 דצמבר 2012
גיליון 77 נובמבר 2012
גיליון 76 אוקטובר 2012
גיליון 75 ספטמבר 2012
גיליון 74 אוגוסט 2012
גיליון 73 יולי 2012
גיליון 72 יוני 2012
גיליון 71 מאי 2012
גיליון 70 אפריל 2012
גיליון מס' 69- מרץ 2012
גיליון 68 פברואר 2012
גיליון מס' 67 - ינואר 2012
גיליון מס' 66- דצמבר 2011
גיליון מס' 65- אוקטובר 2011
גיליון מס' 64 - ספטמבר 2011
גיליון מס' 63 - אוגוסט 2011
גיליון מס' 62 - יולי 2011
גיליון מס' 61 - יוני 2011
גיליון מס' 60 - מאי 2011
גיליון מס' 59 - אפריל 2011
גיליון מס' 58 - מרץ 2011
גיליון מס' 57 - פברואר2011
גיליון מס' 56 - פברואר 2011
גיליון מס' 55 - ינואר 2011
גיליון מס' 54 - ינואר 2011
גיליון מס' 53 - נובמבר 2010
גיליון מס' 52 - אוקטובר 2010
גיליון מס' 51 - ספטמבר 2010
גיליון מס' 50 - אוגוסט 2010
גיליון מס' 49 - יוני 2010
גיליון מס' 48 - מאי 2010
גיליון מס' 47 - אפריל 2010
גליון מס' 46 - מרץ 2010
גליון מס' 45 - פברואר 2010
גליון מס 44 - ינואר 2010
גליון מס' 43 – דצמבר 2009
גיליון מס' 42 - נובמבר 2009
גיליון מס' 41 - אוקטובר 2009
גליון מס' 40 - ספטמבר 2009
גליון מס' 39 - אוגוסט 2009
גליון מס' 38 - יולי 2009
גליון מס' 37 - מאי 2009
גליון מס' 36 - ינואר 2009
גליון מס' 35 - נובמבר 2008
גליון מס' 34 - ספטמבר 2008
גליון מס' 33 - יולי 2008
גליון מס' 32 - מרץ - אפריל 2008
גליון מס' 31 - פברואר 2008
גליון מס' 29 - אוקטובר - נובמבר 2007
גליון מס' 28 - ספטמבר 2007
גליון מספר 27 - אוגוסט 2007
גליון מספר 26 - יולי 2007
גליון מספר 25 - יוני 2007
גליון מספר 24 - מאי 2007
גליון מספר 23 - מרץ 2007
גליון מספר 22 - פברואר 2007
גליון מספר 21 - ינואר 2007
גליון מספר 20 - דצמבר 2006
גליון מספר 19 - אוקטובר 2006
גליון מספר 18 - אוגוסט 2006
גליון מספר 17 - יוני 2006
גליון מספר 16 - מאי 2006
גליון מספר 15 - מרץ-אפריל 2006
גליון מספר 14 - ינואר-פברואר 2006
גליון מספר 13 - דצמבר 2005
גליון מספר 12 - אוקטובר-נובמבר 2005
גליון מספר 11 - ספטמבר 2005
גליון מספר 10 - אוגוסט 2005
גיליון מספר 9 - אפריל 2005
גליון מספר 8 - נובמבר 2004
גליון מספר 7 - ספטמבר 2004
גליון מספר 6 - מרץ 2004
גליון מספר 5 - ינואר 2004
גליון מספר 4 - ספטמבר 2003
גליון מספר 3 - אוגוסט 2003
גיליון מספר 2 - יולי 2003
עוד בנושא

יבוא ויצוא-ומה שביניהם

עלון משפטי בענייני סחר בינלאומי

 
החומר המובא בעלון זה הינו מידע כללי בלבד ואינו מהווה חוות דעת משפטית
על מנת לקבל חוות דעת משפטית מומלץ לפנות עם מלוא פרטי המקרה הספציפי לעורך דין


31/12/07  01. מה עושים במקרה של חובות אחסנה? - חלק ראשון

31/12/07  02. פרשנות נוחה ליבואן בעניין אי גלגול מס

31/12/07  03. היבואן היה צריך לדעת על גירעון המס

31/12/07  04. עדכוני פסיקה קצרים בענייני מכס

31/12/07  05. עיכוב טובין החשודים כמפרי קניין רוחני – האם קיימת העדפת יתר של בעל הזכויות?

31/12/07  06. שימוש ב-express release ככלי ראייתי ופרשני

31/12/07  07. דרושה זהירות בהסקת מסקנות מפסק דינו של בית משפט השלום בעכו בעניין סוכני המכס

31/12/07  08. אשדוד בונדד תחשוף כיצד קבעה את המחירים של אגרקסקו

31/12/07  09. בית משפט השלום בת"א: חיזוק נוסף של זכויות הנחקר בחקירת מס

31/12/07  10. יש לפרסם את ההנחיות הפנימיות של הרשות

31/12/07  11. מה חדש במשרדנו

 

 

31/12/07  01. מה עושים במקרה של חובות אחסנה? - חלק ראשון
 
עו"ד רותם וירניק, עו"ד גיל נדל
 
לא אחת נתקלות חברות אחסנה (מחסנים רשויים, מסופים ועוד) בתופעה של לקוחות שנוטשים סחורה במחסנים, ומותירים אחריהם חובות אחסנה גבוהים שהצטברו במשך תקופת האחסנה המוסכמת וממשיכים להצטבר גם לאחריה, כל עוד הסחורה נותרת בידי חברת האחסנה. במאמר זה, נסקור בקצרה מספר פתרונות שניתנו בחקיקה ובפסיקה למצב זה.
 
חוזה אחסנה
ראוי להבהיר, כי עוד קודם לתחילת האחסנה, חברת האחסנה יכולה להגן על עצמה ולצמצם את נזקיה, באמצעות חוזה אחסנה מסודר, המגדיר, בין היתר, תקופת אחסנה קצובה, דמי אחסנה חודשיים, מועדי תשלום, שיעורי ריבית שיחולו בגין פיגור בתשלומים, אחריות חברת האחסנה לשמירת הטובין ומגבלותיה, הן בתקופת ההסכם והן לאחריה, ואפשרות לחברת האחסנה לעכב את הטובין ולמכור אותם תוך תקופה סבירה לאחר מכן, במידה והלקוח לא יפרע את מלוא חובותיו כלפיה.
 
חוזה אחסנה מכתוב ומסודר הינו אינטרס גם של היבואן, שכן חוזה כזה מאפשר לו להיערך מראש לשחרור הטובין ולמכירת הטובין, תוך אפשרות שקלול עלויות האחסנה. חוזה כזה גם מונע אפשרות של העלאות תעריף אחסנה שרירותיות, גביית ריביות חריגות, הטלת קנסות בלתי ידועים מראש וכיו"ב.
 
ראוי לציין, כי היות ועל פי רוב, מדובר בחוזה סטנדרטי שנוסח ונכתב ע"י חברת האחסנה ובתנאים שנקבעו על ידה, ללא אפשרות למו"מ ומיקוח ע"י הלקוחות, ככל שישנם בחוזה כזה סעיפים העשויים להתפרש ביותר ממובן אחד, הם יפורשו תמיד כנגד המנסח - דהיינו כנגד חברת האחסנה. יתרה מכך, תנאים מקפחים, דרקוניים ובלתי הגונים בעליל עלולים להיפסל מחמת היותם תנאים מקפחים בחוזה אחיד.
 
אבני דרך לבחינתם של תנאים שניתן ולא ניתן לקבוע בהסכם אחסנה, ניתן למצוא בפסק הדין ובהחלטות בית הדין לחוזים אחידים בירושלים בע"ש (י-ם) 5133/98. בפסקי דין אלה  נבחנה בקשתן של אמנה, מחסני סבירסקי, וגב- ים לאישור חוזה אחיד בדבר מתן שירותי אחסנת טובין במחסני ערובה רשויים, לפי פקודת המכס.
 
אחת הדרכים שנידונה בפסק הדין האמור, להתמודדות עם נושא חובות האחסנה הבלתי נפרעים, הינה קביעה מפורשת בחוזה, שאם לא יוציא המפקיד את הסחורה מהמחסן בתום תקופת ההפקדה או אם לא ישלם בתום תקופת ההפקדה את כל התשלומים המגיעים ממנו לחברה, יש לראות בסחורה כסחורה שהופקדה בידי חברת האחסנה כמשכון, והחברה תהיה רשאית לממשה, באמצעות צו של בימ"ש או ראש הוצל"פ.
 
הודעה למפקיד על קיומם של חובות אחסנה
במידה ואין בין הצדדים חוזה בכתב המסדיר את אופן פירעון חובות האחסנה, בשלב הראשון ועל מנת להבהיר את מצב הדברים, תמיד מומלץ לפנות ללקוח בפניה בכתב, הכוללת פירוט של עלויות האחסנה שנצברו עד כה לרבות ריבית ושל אופן חישוב עלויות האחסנה מנקודה זו ואילך, ודרישה מפורשת מן הלקוח לפרוע את כל חובותיו ולשחרר את הטובין לאלתר. כמו כן ניתן לציין במכתב זה, כי במידה והסחורה לא תשוחרר בתוך X  ימים, חברת האחסנה לא תישא עוד באחריות לאבדן הסחורה או לנזקיה.
 
חשוב לציין, כי הסרת האחריות מחברת האחסנה, כפופה בכל מקרה להוראת סעיף 11 לחוק השומרים, ממנה עולה, כי במידה וחברת האחסנה זכאית הייתה לסיים את הסכם האחסנה ועשתה את כל המוטל עליה כדי להביא לתשומת ליבו של בעליה כי עליו לשחרר את הסחורה, יהא מעמדה של חברת האחסנה כשל שומר חינם, דהיינו חברת האחסנה תישא באחריות לאבדן הסחורה או לנזקים שייגרמו לה, אך ורק אם הללו נגרמו כתוצאה מרשלנותה. 
 
מנגד, על מנת "להיפטר" מהסחורה באופן סופי, יהיה על חברת האחסנה לפנות לבית המשפט (ראו בחלקו השני של המאמר).
 
בשלב זה, ראוי ורצוי כי היבואן/ המפקיד ישיב בכתב להודעת החברה ויעלה במסגרת תשובתו את כל הטענות העומדות לו כנגד טענות החברה, לרבות לגבי גובה החוב, משך האחסנה, עלויות האחסנה המוסכמות, הסכמות והבנות שגובשו בין הצדדים בע"פ, טענת קיזוז וכיו"ב. בהיעדר טענות הגנה כלשהן כנגד הדרישה, מומלץ ליבואן לנסות ולהגיע להסדר כספי עם חברת האחסנה, שיאפשר לו את שחרור הטובין  וצמצום חובות האחסנה.
 
מכל מקום, במידה ולא נכללה בהודעת חברת האחסנה הודעה על עיכוב הטובין עד לפרעון החובות, רצוי ומומלץ לפנות באופן מיידי לחברת האחסנה, ולפעול לשחרור הטובין.
 
בחלק הבא של המאמר נדון באפשרות הגשת תביעה לחוב אחסנה, ובזכות העיכבון העומדת לרשותה של חברת האחסנה.
 
 

לראש העמוד

 



31/12/07  02. פרשנות נוחה ליבואן בעניין אי גלגול מס
 
עו"ד גיל נדל, איל גרנט
 
לאחרונה ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב בעניין סיווג טובין ועמידת בתנאי חוק מסים עקיפים לעניין הוכחת אי גלגול מס.
 
בשורה התחתונה, ערכאת הערעור השאירה על כנה את פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב, שפסק כי סיווג הטובין (גלאים) יהיה בפרט 85.31.9000 כחלקים למערכות אזעקה, בהתאם לשימוש בפועל בטובין, ולא כ"ממסרים" (פרט מכס  85.36.4130).
 
בית המשפט המחוזי קבע כי סוגיית הסיווג היא שאלה עובדתית בעיקרה כיוון שהיא מתבססת על התרשמות הערכאה הראשונה מעדויות מומחים ועל כן ביהמ"ש לא יתערב בו על נקלה. 
 
אשר לעניין הוכחת אי גלגול (בהתאם לסעיף 6(2) לחוק מסים עקיפים) – אימץ בית המשפט המחוזי את עמדת בית משפט השלום, שקבע כי היבואן לא גלגל את המס, שכן מבחינה עובדתית, מחירי הגלאים ירדו לאחר שהיבואן שילם את המס המיותר, מה עוד שבשל תנאי שוק ותחרות, לא יכול היה היבואן להעלות את מחיר הגלאים.
 
בית המשפט המחוזי גיבה דברים אלו, וקבע כי מדובר בשאלה עובדתית מובהקת, שבית המשפט של ערעור לא יתערב גם בה, ואף ציין כי המסקנה בדבר היעדר הגלגול הינה תוצאה חשבונאית פשוטה וישירה המתבססת על המחיר אותו גבה היבואן.
 
לדעתנו, מדובר בפסק דין נוח ליבואנים בכל הנוגע להוכחת אי גלגול.
 
ראשית, בית המשפט קיבל כפרמטר עיקרי את מבחן הורדת המחיר – דהיינו שאם מחיר הטובין ירד בתקופה שבה שולם יתר המס, ניתן להניח שהמס לא גולגל. שנית, בית המשפט היה מוכן להביא בחשבון גם את תנאי התחרות בשוק, כדי לפרש נכונה את התנהגות המחירים של היבואן.
 
יש לציין כי המגמה כיום במדינות העולם (שבהן שורר ה-common law) הינה לצמצם את הגנת הגלגול. כך, למשל, ניתן לאחרונה בקנדה פסק דין של בית המשפט העליון שם אשר שלל את שימוש המדינה בהגנת הגלגול במקרה של מס שנגבה בחוסר סמכות.
 
ע"א 1761/06 מדינת ישראל – אגף המכס ומע"מ נ' אופטקס מרכז האבטחה הישראלי. היבואן יוצג ע"י עו"ד גיל נדל (בתחילת ההליך יוצג ע"י עו"ד א. דורות), רשות המכס יוצגה ע"י עו"ד א. סמרה מפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי).
 
 

 לראש העמוד

 



31/12/07  03. היבואן היה צריך לדעת על גירעון המס
 
עו"ד גיל נדל
 
לאחרונה ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב הדן ביישומו של סעיף 3(2) לחוק מסים עקיפים.
 
באותו עניין דובר בהודעת גירעון שהוצאה ליבואן עקב סיווג שגוי. לטענת רשות המכס סיווג הטובין הנכון הינו בפרט 73.18.1900 – "ברגים, לולבים, אומים... אחרים", בעוד שהיבואן סיווג את הטובין בפרט 83.02.4900 המתייחס ל"מקבעים, מתאמים ופריטים דומים... – "אחרים".
 
היבואן הודה, לכל הפחות לגבי חלק מהטובין נשוא הגירעונות, כי רשות המכס צודקת בסיווגה, וגם סוכן המכס הודה כי אילו היה בודק לעומק כל רשימון ורשימון, הוא היה מסווג לפחות את האלמנטים המתוברגים בסיווג של רשות המכס. אלא שהיבואן ביקש להישען על סעיף 3 לחוק מסים עקיפים המאפשר ליבואן לקבל פטור מתשלום גירעונות מכס בהתקיים התנאים הקבועים באותו סעיף.
 
רשות המכס, כמו גם בית משפט השלום, וכעת גם בית המשפט המחוזי בתל אביב (בערעור) קבעו כי היבואן לא עמד בהוראות סעיף 3(2) לחוק מסים עקיפים, וכי היה על היבואן לדעת על קיומו של החסר.
 
היבואן ביקש להישען על בדיקות פיזיות שנערכו לארבעה משלוחים של הטובין ושבהם רשות המכס קיבלה את הסיווג שניתן על ידי סוכן המכס. ככלל, בית המשפט היה נכון עקרונית לקבל הסתמכות על בדיקות פיזיות המתבצעות לטובין, אלא שקבע כי "ההשלכה של עמדת המכס במהלך השנים איננה קבועה, והיא תיקבע בהתאם לנסיבותיו הספציפיות של כל מקרה ומקרה", ובנסיבות ענייננו מצא כי לא היה מקום להסתמך על הבדיקות הפיזיות. 
 
בית המשפט הסביר מדוע. כלל משלוחי היבואן הכילו פריטים שונים; החלק העיקרי שבמשלוחים כלל מקבעים שלמים לרבות חלקי זיווד אלקטרוני, אך היו בהם גם פריטים מתוברגים. באותם ארבעה משלוחים שנפלו לבדיקות פיזיות לא היו פריטים מתוברגים, ועל כן לא ניתן היה להסתמך על עמדת הסיווג של רשות המכס ולטעון כי גם פריטים מתוברגים יסווגו בפרט 83.02.
 
בית המשפט התייחס גם לכך שהיבואן וסוכן המכס מטעמו בחנו את סיווג הטובין בתחילת היבוא ולאחר מכן הסתמכו על בדיקה זאת מבלי לבצע בדיקות ביניים ועדכונים. בית המשפט קבע כי כאשר מדובר במשלוחים לא אחידים, הנטל המוטל על היבואן, לבדוק את זהות הטובין שבכל משלוח ומשלוח, ואת הסיווג הנכון שלהם, כבד יותר מאשר הנטל שהיה מוטל עליו אילו היו כל המשלוחים מכילים פריטים זהים, ולמעשה מוטל עליו לשוב ולבדוק בכל משלוח ומשלוח מה טיבם של הטובין הקיימים במשלוח זה, ולסווג אותם בהתאם. בנסיבות שכאלו אין היבואן יכול להסתפק בבדיקה חד פעמית של סוכן המכס, ואף לא להסתמך על הבדיקות הפיזיות שערך המכס.
 
בית המשפט היה נכון עקרונית להכיר בכך שככל שסיווג הטובין הינו עמום ופחות ברור, כך ייקל על היבואן להוכיח כי הוא לא צריך היה לדעת על החסר. בית המשפט הסכים גם לכך שהעובדה שהיבואן החליט שלא לחלוק על סיווג הטובין על ידי רשות המכס, אין די בה כדי להצדיק את המסקנה לפיה מדובר בסיווג ברור ומובהק, שכן שיקוליו של היבואן חלוק על הסיווג יכולים להיות רבים ושונים.
 
אלא שכל זה לא סייע ליבואן, שכן בענייננו, מצא בית המשפט, גם על פי עדויות, כי מדובר בסיווג קל, ועל כן קשה ליבואן להוכיח שהוא לא היה צריך לדעת על החסר.
 
נוסיף הערת פרשנות משלנו: מקריאה ראשונה של פסק הדין, היה נראה לנו כי מדובר בפסק דין מחמיר ביותר הקובע רף גבוה וקשה של עמידה בתנאי סעיף 3(2) לחוק מסים עקיפים. קריאה נוספת גילתה לנו שפסק הדין יותר מאוזן (ובמיוחד לאור כך שמדובר בערכאת ערעור שאינה פותחת את הדיון מחדש), והדגשנו נקודות אלו בסקירה.
 
למעשה לפנינו BAD CASE קלאסי: יבואן שלא ביצע רענון, לאורך זמן רב, של בחינת ענייני הסיווג שלו; שאלת סיווג, שנראתה לבית המשפט כשאלה קלה שלא היה מקום סביר לטעות בה; ובדיקות פיזיות שבית המשפט מצא שאינן רלבנטיות. בנסיבות אלו – קצרה ידו של בית המשפט מלהושיע, גם אם היתה לו מוכנות עקרונית. שבמקרים אחרים, טובים יותר, יוכל להיעשות שימוש באותן קביעות עקרוניות.
 
ע"א 2498/02 מחם קשיחים נ' אגף המכס, פס"ד מיום 3.12.07. ליבואן – עו"ד רומנו, לרשות המכס – עו"ד סמרה.
 

 לראש העמוד

 



31/12/07  04. עדכוני פסיקה קצרים בענייני מכס
 
עו"ד גיל נדל
 
סקירה קצרה של שלשה פסקי דין בענייני מכס/יבוא שיש להם חשיבות כלפי ציבור היבואנים וסוכני המכס.
 
א. דחיית תביעה להשבת מס
 
בית המשפט השלום בירושלים דחה תביעה של יבואן להשבת מכס, מן הטעם שהתביעה הוגשה לאחר תקופת שלושת החודשים הקבועים הסעיף 154 לפקודת המכס.
יחד עם זאת, בפסק הדין לא ניתנה קביעה ברורה לשאלה האם ניתן להאריך מועד זה, שכן הארכה כזאת לא התבקשה.
(ת.א. 6925/04 אבגד תעשיות תכשיטים נ' מדינת ישראל, פסק דין מיום 23.12.07. ליבואן – עו"ד רוטשילד, למדינה – פרקליטות מחוז ירושלים).
 
יחד עם זאת, יצוין כי בית המשפט העליון ברע"א 10316/06 לא שלל אפשרות של הארכת תקופת שלושת החודשים (באותו עניין יוצג היבואן ע"י עו"ד גיל נדל).
 
ב. חיוב רשות המכס להשיב על שאלונים
 
בית המשפט השלום בבית שמש חייב את רשות המכס להשיב על מספר שאלות שהציג לה יבואן, במסגרת תביעה לקבלת סעד הצהרתי בענייני סיווג וחוק מסים עקיפים.
בין היתר, נדרשה רשות המכס לספק מידע בעניין סיווגם של חיישני חמצן שיובאו על ידי יבואנים בחמישה מקרים שונים.
 
בש"א 1198/07 לנגר נ' מדינת ישראל, החלטה מיום 19.12.07, ליבואן – עו"ד גיל נדל, למדינה – פרקליטות מחוז ירושלים.
 
ג. השבת כופר כסף (חוקיות יבוא)
 
בית המשפט השלום בתל אביב דחה את בקשת רשות המכס לסילוק על הסף של תביעת יבואן שתבע השבת כופר ששולם בעניין חוקיות היבוא.
בין היתר, קבע בית המשפט כי כופר כסף שמשולם בעניין חוקיות יבוא, לצורך שחרור משלוח, נראה כמו עסקת חליפין, שבה הסחורה משוחררת כנגד הפקדת הכופר.
בהתאם לכך, מצא בית המשפט כי מדובר בעניין הסכמי ועל מנת להבין כיצד ניתן להשיג על החיוב ברובו, יש להתייחס לעומקן של נסיבות העניין, תוך שדבר זה יכול להתבצע רק במהלך הדיון העיקרי בתיק ולא במסגרת בקשה מקדמית.
 
ת.א.11556/07 כהן איתן נ' מדינת ישראל החלטה מיום 6.12.07. לא צויינו שמות ב"כ הצדדים.
 

 לראש העמוד

 



31/12/07  05. עיכוב טובין החשודים כמפרי קניין רוחני – האם קיימת העדפת יתר של בעל הזכויות?
 
עו"ד גיל נדל, איל גרנט
 
מדובר בבקשה שהוגשה על ידי יבואן של כדורי רגל מסין לשחרר 15,000 כדורי רגל  שעוכבו על ידי המכס, בטענה כי הם מפרים את סימן המסחר של פיפ"א. על הכדורים היה מסומן פיפ"א באנגלית באותיות בגופן שונה, בתוספת המילה פיפ"א בעברית. בקשת היבואן הייתה כי הטובין ישוחררו, מהטעם שאינם מפרים את סימן המסחר שלו, ולחילופין הסכים היבואן למחוק מהכדורים את סימן המסחר.
 
לבקשת היבואן קדמה תביעה שהוגשה על ידי בעלת הזכויות (FIFA) ואשר בעקבותיה עוכב שחרור הטובין בהתאם להוראות סעיף 200א לפקודת המכס. בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את בקשת היבואן.
 
ראשית, קבע בית המשפט, כעניין של מדיניות, ש אין להסכים להסרת סימן מסחר מפר ושיווק המוצר ללא הסימן. מדיניות זו מוכתבת הן מהצורך להרתיע מהפרת סימני המסחר והן מהסכנה הקיימת כי לאחר שיוחזרו הטובין המפרים לידי היבואן, יוכל לחזור ולהציב עליהם את הסימן המפר.
 
עוד קבע בית המשפט כי לאור הדמיון הרב בין המוצרים ישנו חשש ממשי להטעיה בין המוצרים, וכי לציבור הלקוחות השונה של שני המוצרים ולאיכותן השונה קיימת חשיבות מעטה בלבד.
 
בית המשפט גם קבע כי שחרור הטובין לידי היבואן בשלב זה של הדיון, מהווה למעשה מתן סעד סופי לפני שהתבררו הראיות בתיק, וגם מטעם זה אין להיענות לבקשה.
 
קביעתו האחרונה של בית המשפט, לפיה שחרור הטובין לידי היבואן בשלב זה של הדיון, מהווה למעשה מתן סעד סופי לפני שהתבררו הראיות בתיק, עוררה אותנו להציף את השאלה – האם אין מדובר בהעדפת יתר של בעל הזכויות על פני היבואן.
 
אין לשכוח, ששחרור הטובין עוכב בהתאם להוראת סעיף 200א לפקודת המכס, בעקבות הפקדת ערבות בנקאית והגשת תובענה משפטית מצד בעל הזכויות, ולמעשה, ניתן לבעל הזכויות סעד זמני אוטומטי. בשל כך, ועל מנת לשנות את הסעד הזמני האוטומטי, נאלץ היבואן להגיש מצדו בקשה לסעדים זמניים לשחרור הסחורה.
 
נכון היה, לדעתנו, להתייחס לכל עניין הסעדים כמקשה אחת, ובמסגרתו בעל הזכויות הוא אשר, מהותית, מבקש את סעד העיכוב, ואילו היבואן מתנגד לו, ובהתאם לכך לדון בעניין הסעדים הזמניים באופן המקובל. נקודת המבט של בית המשפט כאילו עיכוב הטובין הינו דבר נתון, ובקשת היבואן לשחרור הטובין הינה עניין חדש (הזהה לסעד הסופי) נראית לנו כיוצרת העדפת יתר של בעל הזכויות.
 
במלים אחרות, העובדה שהמחוקק נתן סעד אוטומטי של עיכוב בעקבות הגשת תובענה, אינה צריכה, לדעתנו, לשנות את האיזון הרגיל הקיים בין בעל הזכויות, שהוא הגורם שמבקש את סעד העיכוב, לבין היבואן, שכלפיו נדרש הסעד. ושמא יש לפרש / לתקן את סעיף 200 א ואילך לפקודת המכס ברוח זו, דהיינו שאין די בעצם הגשת תובענה מצד בעל הזכויות, אלא גם בבקשה לסעדים זמניים.
 
בש"א 14799/07 חי עמרה בע"מ  נ'  FIFA, החלטה מיום 9.12.07. לא צוינו שמות ב"כ הצדדים.
 

 לראש העמוד

 



31/12/07  06. שימוש ב-express release ככלי ראייתי ופרשני
 
עו"ד גיל נדל
 
התובע, הטוען ששמו מופיע כנשגר בשטר המטען, תבע את סוכן המכס ועובדו על כך שסייעו לכך שכלי רכב נמסר למאן דהוא שלא כנגד שטרי המטען המקוריים. מנגד, טוען העובד (ובעקבותיו סוכן המכס) כי הוא הנשגר בשטר המטען העדכני ועל כן מסירת הרכב לידו נעשתה כדין.
 
מקרה כזה (יחד עם שאלות נוספות) התגלגל לפתחו של בית המשפט השלום בחיפה, ובית המשפט היה צריך להכריע האם לקבל את התביעה או לא. כדי לחדד את הסבך נוסיף כי לא הוצגו בפני בית המשפט שטרי מטען מקוריים כלל, אלא רק העתקי שטרי מטען. בנסיבות אלו, מה הם הכלים שייעזר בהם בית המשפט כדי לקבל הכרעה?
 
במקרים שכאלו, שבהם צריך בית המשפט להחליט למי להאמין, מנסה בית המשפט להיאחז בנתוני המקרה כמו גם בכללים משפטיים שונים שיסייעו לו.
 
בענייננו, טען התובע כי שטר המטען שאליו טוען העובד הינו מזויף. ככלל, טענת תרמית הינה טענה חמורה והטוען לה צריך להרים נטל לא קל, ובעניינו התובע לא הביא ראיה משטרתית בעניין זה או חוות דעת מקצועית אחרת שיכולה היתה לסייע בעניין זה.
 
מנגד, בית המשפט נעזר בהוראת express release שניתנה ביחס למטען, ושאפשרה למוביל לשחרר את המטען ללא הצגת שטר מטען מקורי. בעניין זה טענו סוכן המכס כי מכוחו של "האקספרס ריליס", לא היה צורך להנפיק שטר מטען לזכותו של העובד, שהרי ניתן היה לשחרר את המטען אף ללא הצגת שטר מטען מקורי כלשהו. קל וחומר לנוכח העובדה שהעובד אחז בשטר מטען לזכותו. בית המשפט קיבל טענה זאת.
 
בית המשפט גם הדף את טענת התובע כאילו האקספרס ריליס אינו אותנטי, וכי הוא נערך לצורכי התביעה. בית המשפט קבע כי המסמך נערך בדרך העסקים הרגילה, במועד הקרוב למכירת הרכב לקונה הסופי, ותוכנו עולה בקנה אחד עם נתוני ההובלה (מספר המכולה, קיומם של שטרי מטען מקוריים, וכמות הטפסים המקוריים).
 
נעיר שלוש הערות פרשנות בשולי פסק דין זה:
 
האחת – לא ברורה לנו טענת העובד וסוכן המכס, שהתקבלה על ידי בית המשפט, לפיה מכוחו של האקספרס ריליס, לא היה צורך להנפיק שטר מטען לזכותו של העובד, שהרי ניתן היה לשחרר את המטען אף ללא הצגת שטר מטען מקורי כלשהו. מנתוני האקספרס ריליס עולה כי הונפקו בעניינו שטרי מטען מקוריים, אלא שהם הוצגו בפני הסוכן בחו"ל. בהתאם לכך הטענה הנכונה היתה שלא היה צריך להציג את שטרי המטען כאן, אך לא שלא היה צריך להנפיק שטרי מטען.
 
השנייה – מהמידע שבפסק הדין נראה שכוונת פסק הדין להוראת אקספרס ריליס במובן של telex release, דהיינו מתן פקודת מסירה שלא כנגד שטר מטען מקורי בשל הצגת שטרי המטען המקוריים אצל סוכן המוביל במדינה אחרת. זאת בשונה מ – express release waybill שפירושו תעודת משלוח שאינה מסמך סחיר, ושניתן לקבל את הטובין הרשומים בה גם ללא הצגת טופס מקורי.
 
השלישית – טוב ויפה שבית המשפט מצא לנכון, לצורך קבלת הכרעתו, להסתמך על המאטריה הספציפית של דיני ההובלה והשילוח, ולא הסתפק בדיני הראיות וסדרי הדין הכלליים.
 
ת.א. 4477/01 אדם פיין נ' ג'נרל קרגו ואח', פס"ד מיום 16.12.07, לתובעים עו"ד ליאב, לנתבעים עו"ד בר מיכה וליבנה.
 

 לראש העמוד

 



31/12/07  07. דרושה זהירות בהסקת מסקנות מפסק דינו של בית משפט השלום בעכו בעניין סוכני המכס
 
עו"ד גיל נדל
 
לאחרונה ניתן פסק דינו של בית משפט השלום בעכו, ובו נדונה תביעה כספית של יבואן כנגד סוכן מכס, שתבע פיצוי בשל מסירת פקודת המסירה לגורם (צד שלישי) שהתחזה כשלוח היבואן ושאינו נציג היבואן באמת.
 
מצד אחד, בית המשפט חזר על הקביעות המוכרות מפסק הדין של בית המשפט העליון בעניין טרנסכלל, לפיהן עמיל מכס חב חובת זהירות כלפי האוחז בשטר המטען המקורי; הוא צריך לצפות את הפגיעה במחזיק בשטר המטען המקורי המאבד את הבטוחה שלו, כאשר המטען משוחרר ללא הצגת השטר המקורי; ומכאן, שעמיל המכס חב חובת זהירות במסגרת עוולת הרשלנות ויכול הוא לחוב בעוולת הגזל אם הוא מוסר את המטען למי שאינו מחזיק בשטר המטען המקורי.
 
מצד שני בית המשפט פסק כי התנהגותו של היבואן וכן התנהגותו של הצד השלישי, יצרו כלפי סוכן המכס מצג הרשאה ונטעו אצלו את היסוד להאמין כי הצד השלישי אכן משמש כשלוחו של היבואן, מבלי שסוכן המכס ידע דבר אודות התחזותו של הצד השלישי כשלוח לצורך העניין.
 
עוד הוסיף בית המשפט כי גם אם ינקוט גישה מחמירה יותר עם סוכן המכס, ויקבע כי לא די בבדיקת מידת והיקף ידיעתו בפועל של סוכן המכס לגבי מהות היחסים ששררו בין היבואן לבין המתחזה, אלא שנדרשת בדיקה נוספת של מה שסוכן המכס היה צריך לדעת, הרי שגם ברובד זה מערך הראיות מבסס את המסקנה כי סוכן המכס לא היה צריך לדעת או לחשוד כי המתחזה אינו שלוח של היבואן.
 
האם מפסק דין זה ניתן ללמוד על הקלת מה מאותן קביעות מחמירות של בית המשפט העליון בעניין טרנסכלל? היה מי שכתב, בעקבות פסק הדין, כי אם על פניו נראה כי אין לחשוד במחזיק שטר המטען כי החזקתו בשטר יסודה במרמה, מסירת המטען לידיו היא פעולה סבירה וראויה המתחייבת מתפקידו.
 
לדעתנו, קביעה זאת דורשת הסתייגות.
 
ראשית, בית המשפט היה מוכן, במישור העקרוני, לקבוע רף מחמיר כלפי סוכני המכס, הקובע כי אין להסתפק בידיעתו של סוכן המכס על מה שאירע בפועל, אלא יש לבחון מה היה על סוכן המכס לדעת. אלא שבית המשפט קבע בנסיבות העניין כי סוכן המכס לא היה צריך לדעת או לחשוד כי המתחזה אינו שלוח של היבואן. ומה הן אותם נסיבות עניין? למשל – שלא הוצג הצד האחורי של שטר המטען, ועל כן יתכן והיתה הסבת בנק על החלק המאפשרת לאוחז שטר המטען לקבל את החזקה בטובין, ועוד. יתכן שאילו היה מוצג הצד האחורי של שטר המטען היה בית המשפט מגיע למסקנות אחרות.
 
שנית, בוודאי שלא ניתן לומר, באופן עקרוני, ועל אחת כמה וכמה בעקבות פסק הדין, ש"אם על פניו נראה כי אין לחשוד במחזיק שטר המטען כי החזקתו בשטר יסודה במרמה, מסירת המטען לידיו היא פעולה סבירה וראויה המתחייבת מתפקידו (ההדגשה אינה במקור)". מהו אותו רף של "על פניו"? נראה לנו שפסק הדין נזהר מלקבוע מסמרות בעניין הזה, ודחה בעיקר את תביעת היבואן לאור קלישות הראיות שהביא. נראה, שאדרבה, במצב עובדתי אחר, יתכן ובית המשפט מגיע למסקנות אחרות.
 
גישה שמרנית נראית בענייננו כנכונה הרבה יותר. נראה לנו שעל סוכן המכס לוודא באופן אקטיבי, באמצעות בדיקת הצד האחורי של שטר המטען, ובאמצעות בדיקת הגורם הפונה אליו לקבל את פקודת המסירה (והצלבת הפרטים מול היבואן), האם אותו גורם הינו אכן מוסמך לקבל את פקודת המסירה. לא כדאי לסוכן המכס לסמוך על כך שתביעתו של היבואן כנגדו תנוהל באופן שמצטייר מפסק דינו של בית משפט השלום בעכו.
 
 

 לראש העמוד



31/12/07  08. אשדוד בונדד תחשוף כיצד קבעה את המחירים של אגרקסקו
 
עו"ד גיל נדל
 
כידוע, בשנת 2006 תבעה אגרקסקו את אשדוד בונדד בבית המשפט המחוזי בתל אביב בכל הנוגע לשירותי מסוף המטען החקלאי בנמל התעופה בן גוריון. אגרקסקו טענה כי אשדוד בונדד הפרה את תנאי המכרז נשוא הפעלת המסוף בכך שהיא גובה ממשתמשי המסוף, לרבות מאגרקסקו, סכומים העולים על הקבוע במכרז ובחוזה. אגרקסקו עתרה לבית המשפט המחוזי להשבת הסכומים ששולמו על ידיה, וכן לקבל צו האוסר על גביית עתידית של סכומים אלו.

אשדוד בונדד טענה, מצדה, כי הסכומים שהיא גובה נגזרים ממתן שירותים נוספים שהיא מעניקה לאגרקסקו, בהתאם להסכם התפעולי שנחתם עמה, מעבר לשירותים הרגילים שסכומם נקבע במכרז. עוד טענה אשדוד בונדד כי התשלומים שהיא גובה אינם ניתנים רק עבור הפעלת המסוף החקלאי למשתמשים ובכללם אגרקסקו בהתאם לתנאי המכרז, שכן היא מעניקה שירותים נוספים בגינם היא זכאית לתשלום.
 
במסגרת ההליכים המקדמיים, ביקשה אגרקסקו מבית המשפט לחייב את אשדוד בונדד להשיב כיצד היא קבעה את מחירון השירותים הניתנים על ידה ושלטענתה לא מהווים חלק מהשירותים במסגרת המכרז. בתשובה לשאלה זו טענה בונדד כי לא מוטלת עליה חובה לפרט תחשיביה, ובנוסף טענה שמדובר בסודות מסחריים. עוד ביקשה אגרקסקו לדעת כיצד אשדוד בונדד תמחרה את הפיקוח וניהול הבידוק הביטחוני.
 
בית המשפט קיבל את עמדת אגרקסקו בחלקה. בית המשפט קבע כי לגבי אותם שירותים שאין לגביהם התייחסות מפורשת במכרז או בהסכם - יש מקום לבחון האם העלויות שאשדוד בונדד גובה הינן סבירות. בית המשפט הדגיש כי הואיל ואשדוד בונדד היא הגורם המורשה היחיד ליתן את השירותים האמורים, יש לאגרקסקו זכות משמעותית לקבל את מלוא הנתונים בדבר העלויות הכרוכות בשירותים האמורים על מנת שלא תהיה גבייה בסכומים מעבר למתחייב. בית המשפט הדגיש כי הדבר נכון במיוחד, לאור כך שלפי תנאי המכרז לא ניתן למסור לאחר את ביצוע השירותים הנוספים, ולמעשה אשדוד בונדד נהנית מבלעדיות בהענקת השירותים.
 
אשר לנתונים בדבר הבידוק הביטחוני, בית המשפט קבע כי על מנת למנוע פגיעה במידע בטחוני מסווג, תוכל אשדוד בונדד להמציא לעיני בית המשפט את המידע האמור במעטפה סגורה, עם אישורים של הגורמים הממונים לפיהם יש בחשיפת המסמכים משום פגיעה בביטחון. בהתאם לכך, ישקול בית המשפט ישקול האם יש ממש בטענה זאת, ויבחן האם קיימת דרך שתאפשר את מסירת המידע ללא צורך בגילוי פרטים שעלולים לפגוע בביטחון.
מצד שני, בית המשפט לא ראה מקום לחייב את אשדוד בונדד למסירת מסמכים בנוגע לחיוב לקוחות אחרים, שכן יש בכך כדי לחשוף מידע הנוגע לצד שלישי, שאינו צד להליך, כמו גם להעדר רלוונטיות.
 
מעבר לחשיבות הישירה של החלטת בית המשפט לכלל היצואנים המשתמשים בשירותי המסוף החקלאי, הרי שפסק הדין ממחיש את זכותו של הלקוח המקבל שירותים מנותן שירותים לקבל פירוט מלא של תמחור השירותים שניתנו לו, שעה שהדברים לא סוכמו מראש.
 
בש"א 22597/06, אגרקסקו נ' אשדוד בונדד ואח', החלטה מיום 17.12.07, לאגרקסקו – עו"ד נשיץ, לאשדוד בונדד – עו"ד סימון, לרשות שדות התעופה – פרקליטות מחוז ת"א.
 

 לראש העמוד



31/12/07  09. בית משפט השלום בת"א: חיזוק נוסף של זכויות הנחקר בחקירת מס
 
עו"ד גיל נדל
 
פסק הדין (הכרעת דין במשפט פלילי) שלפנינו עוסק באישומים שהוגשו בגין התחמקות מתשלום מע"מ ובניכוי של כדין של מע"מ תשומות, בכוונה להתחמק בתשלום מס.
 
בשורה התחתונה בית המשפט זיכה את הנאשמים מרוב סעיפי כתב האישום, אלא שבפסק הדין ניתנו מספר קביעות שיש להן חשיבות רבה החורגת מתחום המע"מ ורלבנטיות ביותר גם לתחום מסי היבוא.
 
קביעה בעלת חשיבות רבה ביותר היא הקביעה, כי הודעה של אחד הנאשמים הינה ראייה שהושגה שלא כדין ועל כן היא נפסלת. בית המשפט נימק זאת בכך ש  - (1) נוסח האזהרה שהוקרא לנחקר (הנאשם)  לקוי, שכן לא הודיעו לו מה הם החשדות שבגינם נחקר ומהי מהות העבירה המיוחסת לו. בכך נשללה מהנחקר האפשרות לממש את זכותו ולא להשיב לשאלות חוקריו; (2) לא הודיעו לנאשם על זכותו לייצוג על ידי עורך דין, ואף מנעו ממנו להיפגש עם עורך דין. (3) על הנאשם הופעל לחץ מוגזם, בכך שנמנע מן הנאשם להודיע לאשתו, שילדה יום קודם לכן, על "היעלמותו" והימצאותו בחקירת רשויות המס.
 
הנה דבריו הבהירים של בית המשפט בעניין הזה: "בפנינו אמרת נאשם הנגבית ממנו כשהוא במצב נפשי קשה, לאחר לילה ללא שינה, כשהוא דואג לאשתו שילדה לפני מספר שעות והוא שואף בכל לבו לסיים את החקירה ולשוב לאשתו, לאחר שעות ארוכות של שלילת חירותו ושל הימצאות בחדר חקירות, תוך שהחוקרים מפעילים עליו לחץ בהתנהגות תוקפנית ואלימה מילולית. הנאשם, שאינו מוזהר מראש, עובר לגביית הודעתו, מה הן החשדות המיוחסות לו, הוא אינו מודע על זכותו להיוועץ עם עורך דין ובפועל נשללת ממנו זכותו זו על אף בקשתו. לכל זאת מתווסף המחדל של אי רישום דבריו בשפת אמו, תוך שהחוקרים מחליפים את דברי הנחקר בפרשנותם לכוונת דבריו".
 
בית המשפט נשען על פסיקה קודמת של בית המשפט העליון בעניין המשמעות של אי הודעה לנחקר על זכותו להתייעץ עם עורך דין, פסל את הודעת הנאשם, והלך בכך צעד נוסף בהגנה על זכויות נאשם ובמניעת הרשעות שווא.
 
נקודה חשובה נוספת בפסק הדין היא ביקורתו של בית המשפט על התנהלות מחלקת החקירות של רשות המס. בית המשפט קבע כי שיטת הפעולה שלה נכרכה בציפיותיה לאפשרות גביית חובות המס, וריכוז המאמץ החקירתי על ידי החוקרים לא נעשה תמיד רק במסגרת המותר. (ת.פ. 3523/03, הכרעת דין מיום 29.11.07, לא צוינו שמות ב"כ הצדדים).
 
הכרעת הדין עוסקת אמנם במס ערך מוסף, אך יש לה רלבנטיות רבה גם לזכויות היבואנים וסוכני מכס הנחקרים בחקירות מכס.
 

 לראש העמוד

 


31/12/07  10. יש לפרסם את ההנחיות הפנימיות של הרשות
 
עו"ד גיל נדל, איל גרנט
 
לאחרונה (5.12.07) ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים שהורה למשרד הפנים לפרסם את נהליו הפנימיים (עת"מ 530/07, האגודה לזכויות האזרח ואח' (ע"י עו"ד פלר ואח') נ' משרד הפנים (ע"י עו"ד מרגולין).
 
באותו עניין הוגשה עתירה על ידי האגודה לזכויות האזרח בישראל אשר ביקשה מבית המשפט להורות למשרד הפנים לפרסם נהלים והוראות בכל הנושאים הקשורים למינהל האוכלוסין. בתחילה התנגד משרד הפנים לפרסם נהלים הקשורים להליך הטיפול של המשרד, שהוא עניין פנימי ועוסק באופן ביצוע עבודת המשרד. לאחר מכן, חזר בו המשרד מעמדה זאת, והסכים לפרסם את נהליו למעט מידע חסוי או מידע "בעל אופי זמני או מקומי".
 
בית המשפט דחה את עמדת משרד הפנים והורה למשרד הפנים לאפשר לאפשר לעותרים לעיין בקובץ השלם והמעודכן של כל הנהלים, ההוראות וההנחיות של משרד הפנים בענייני מינהל האוכלוסין, וכן להעמיד בכל לשכה של מינהל האוכלוסין את כל הנהלים וההוראות כשהם שלמים ומעודכנים לעיונו של הציבור. עוד הורה בית המשפט למשרד הפנים לפרסם באתר האינטרנט של המשרד את כל הנהלים וההנחיות השלמים והמלאים, וכן לפרסם את העדכונים באתר בכל פעם שהנהלים מתעדכנים על ידי המשרד.
 
בית המשפט הסביר, בהתבסס על פסיקה קודמת, כי החובה לפרסם הנחיות ונהלים של הרשות הציבורית נובעת מעקרון הפומביות ומושתתת על שני טעמים מרכזיים: האחד, ההכרה בזכותו של הפרט לדעת את הנורמות הכלליות והמדיניות המשפיעות על זכויותיו, והשני – פיקוח על תקינות התנהלות רשות הציבורית, שכן הפרסום והשקיפות מהווים מחסום לפעילות תקינה של המינהל ולשלילת אפליה, מעשה שרירות או העדר ענייניות כלפי האזרח. בנוסף לכך, הסביר בית המשפט כי פרסום ומתן זכות עיון מאפשרים ביקורת של בתי המשפט ושל הציבור על ההחלטות ועל התנהלות הרשות.
 
בית המשפט גם עמד על הצורך בפרסום מעודכן ונגיש בקובעו כי אין די בהעמדת הנוהל לעיונו של המבקש, אלא חובה על הרשות לפרסם את הנוהל כפי שהוא מתעדכן מעת לעת, ובנוסף יש עליה לפרסמו כראוי ובמיוחד בדרך שתגיע לידיעת הציבור הרלבנטי לאותו נוהל.
 
בית המשפט דחה את טענת משרד הפנים לפיה אין חובה לפרסם מידע בעל אופי זמני או מקומי, ובניגוד לכך קבע כי גם הסדרים והנחיות שנקבעו לפתרון אד הוק של עניינים וסוג אוכלוסייה מוגדר הם בעלי חשיבות ציבורית רבה שאין כל הצדקה שלא לפרסמם כדין. בכך עיקר חידושו של פסק הדין.
 
חשיבותו של פסק דין חורגת בהרבה מענייני משרד הפנים, ויש לה השפעה על ענייני היבוא והיצוא.
 
אמנם רשות המכס מפרסמת באתר האינטרנט שלה הנחיות רבות, ואולם עדיין ישנם תחומים שבהם קיים ליקוי רב בפרסום. למשל: קיימים מקרים בהם קיימות הנחיות סיווג פנימיות של רשות המכס שאינן מובאות לידיעת הציבור; קיימים חלקים בתדריך אגף המכס שטרם פורסמה הגירסה העדכנית שלהם, אף שברור שהרשות עובדת בהתאם לנהלים כאלו ואחרים (בחלק מהמקרים הגירסה האחרונה שפורסמה היא זו של אמצע שנות השמונים...); גם הנהלים העדכניים של פעולת ועדות המכס השונות  - ועדת מסים עקיפים, ועדת תפיסות ועוד - ראוי שיתפרסמו. הצורך בפרסום קיים גם מעבר לתחום ההתפרסות הפורמאלי של רשות המכס – למשל, הנהלים העדכניים של ועדת היבוא.
 
פרסום הנהלים וההנחיות יאפשר ליבואן וליצואן, לסוכן המכס ולמשלח, להכיר את אופן פעולת הרשות, לתכנן את צעדיו בהתאם לאמור בנהלים, ולהשיג על פעולות הרשות במקרה של סטייה מהוראות הנהלים וההנחיות.
 
נוסיף ונציין, כי תחום המסים הוא תחום שבו החשיבות לשקיפות הפעולה של הרשות הציבורית גדולה במיוחד, בשל הפגיעה בזכות החוקתית לקניין הנלווית להטלת מס. מכאן, מכוח קל וחומר, שעל הפסיקה הנ"ל לחול בענייני מסים בכלל וענייני מסי יבוא בפרט. כאמור, זכותו של הפרט לדעת את הנורמות המשפיעות על חייו, והפרסום משמש גם כאמצעי פיקוח על תקינות התנהלות הרשות הציבורית.
 
 

 לראש העמוד



31/12/07  11. מה חדש במשרדנו
 
*** בתי משפט (1)
 
בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את ערעור רשות המכס על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב, שקיבל את עמדת הסיווג של יבואן גלאים, ושהורה לרשות להשיב לו מסים ששולמו על ידו ביתר. היבואן יוצג בערעור על ידי משרדנו. הפרטים המלאים – בגליון זה (מאמר מס' 2).
 
*** בתי משפט (2)
 
בית המשפט השלום בבית שמש חייב את רשות המכס להשיב על מספר שאלות שהציג לה יבואן, במסגרת תביעה לקבלת סעד הצהרתי בענייני סיווג וחוק מסים עקיפים. בין היתר, נדרשה רשות המכס לספק מידע בעניין סיווגם של חיישני חמצן שיובאו על ידי יבואנים בחמישה מקרים שונים. היבואן יוצג על ידי משרדנו (ראה מאמר 4 בגליון זה).

 *** היטל היצף
 
פורסם ברשומות צו היטלי סחר המטיל היטל היצף בגובה 118% על יבוא דיסקיות השחזה מסין. הההיטל הוטל בעקבות תלונה שהוגשה באמצעות משרדנו.
 
*** הרצאות
 
עו"ד גיל נדל הרצה לאחרונה בשני ימי עיון שערך מכון היצוא, בנושאים "יצוא לקהילייה האירופית" ו – "ביטוח ימי ואווירי". 

 

לראש העמוד