גיל נדל משרד עורכי דין

 

אל תגעו לי במחיר – על פסילת ערך עיסקה לצרכי מכס

 
עוד בנושא
מקדחי כוס נפטרו מתשלום מכס
סוגיית התמלוגים והמכס - פסק דין נוסף
בית המשפט אישר הרמת ערך ביבוא אישי של רכב
הכרעת בית המשפט בנושא סיווג מערכות תקשורת חזותית
עוד בנושא
הרמת מסך לצורך גביית מסי יבוא
בקשת יבואן ישראלי למתן צו לגילוי מסמכים
בית המשפט מכריע בענין סיווגן של ערכות משקפי קריאה
בית המשפט: המכס קיבל את עמדת היבואן וישלם הוצאות ליבואן
השבת מסי יבוא בגין טובין שנדרשו לאיסוף מהשוק (recall)
משרדי הממשלה בוחנים רפורמה בתחום היבוא אישי
יש לכלול בערך הטובין לצרכי מכס ומע"מ עזרים לייצור שסופקו למוכר ללא תמורה
מכס על תמלוגים: החוזה אינו חזות הכל
האם מע"מ ששולם באירופה צריך להיכלל בערך העסקה ביבוא?
בית המשפט: אין מניעה לזמן לעדות עובד מכס אשר פרש מתפקידו, ואין להעלות בתצהירים טענות סיווג שלא נטענו
לא יוחזרו מסי יבוא בגין סחורה ששוחררה מפיקוח המכס אך נותרה במחסניו
התקבלה ארכה להסדרת עלויות הכשרות מול המכס עד ליום 31.12.16
בית המשפט המחוזי בירושלים: אין להקנות חיסיון לרשות המיסים על מסמכים ששימשו בקבלת החלטה מנהלית
כשרות באור הזרקורים
בית המשפט קובע שחובת הגילוי גוברת על הוראות החסיון של רשויות המס
מי שנתפס בעבר בהנמכת מחיר- נדרש להוכיח אמינות ברף ראייתי גבוה
ערכו של רכב אספנות ייקבע על פי עמדת רשות המכס
אימתי תוכר הנחה לצורך חישוב מסי יבוא?
בית המשפט: אין לחשוף פרטים אודות "גילוי מרצון" שבוצע באופן אנונימי
הגילוי נגד החיסיון- על חובת השקיפות של רשות המכס
בית המשפט מרכך את סעיף ההתיישנות להגשת תביעות להשבת מסי יבוא
יעוץ בנושא סחר בינלאומי חייב בדיווח לרשות המיסים
לא כל עיכוב של המכס מצדיק פיצוי
בית המשפט: יבואן אישי של רכב לא יקבל מידע על יבואנים אחרים
סוף הסאגה בבית המשפט העליון: כשרות חייבת במכס
בית המשפט: הודעת חיוב במכס שאינה נתמכת בראיות מוחשיות עשויה להתבטל
טעות בסיווג מסננים לא תמיד גוררת תשלום מס
פרוטוקולים והחלטות של ועדות המכס יימסרו ליבואן
בית המשפט: לא כל חלק של גלאי ייחשב כגלאי
מיהו בית המשפט המוסמך לדון בהשגה על דרישת תשלום מסי יבוא?
בית המשפט: היבואן (ולא המכס) נדרש להוכיח שתעודת המקור קבילה
בית המשפט פטר מחסן מטענים מתשלום מסי יבוא על סחורה שנגנבה
בניגוד לעמדת המכס: שעון דופק יסווג בהתאם לעמדת היבואן
מחלוקת בסיווג של גלאי עשן מוכרעת לטובת היבואן
רשות המכס תחשוף ותמסור ליבואן 100 רשימונים של סיווגים דומים
הפחתת מכס על מוצרים "ירוקים" התורמים לאיכות הסביבה
בית המשפט: הרמת מסך חלקית לגביית מיסי יבוא
מייצבים בתעשיית הפלסטיקה יסווגו בהתאם לעמדת רשות המכס
מכס על כשרות: שמן נגרר אחרי בשר כבש
עובד מכס שסייע להתחמקות מתשלום מס - מה דינו?
בית המשפט: רשות המכס תחשוף סיווגי מכס של יבואנים אחרים
המחוזי קובע: לא ניתן להמיר תשלום מסי יבוא במחאה בהפקדת ערבות
עדכון ליבואנים: גם רשות המכס מבקשת לעיין בתיקים משפטיים
גם במיסי יבוא: נוהל חדש לגילוי מרצון
רשות המכס מרחיבה את חובת הגשת תצהיר יבואן שנתי
עיקול על רכב ביבוא אישי מונע הליכי גביית מיסים
בית המשפט: פרוטוקולים של דיוני ארגון המכס העולמי רלוונטיים לתיקי סיווג הנידונים בבתי המשפט
מכס על תמלוגים: התנהגות הצדדים גוברת על לשון החוזה
הליכי גביית חוב מיסים ביבוא אישי לא יעוכבו עד להכרעה בתביעה אחרת
יבואן של מיסבים מפרי סימן מסחר יפצה את בעל המותג
בית המשפט מאמץ את עמדת המכס - מיכלי כיבוי אש הם "מטפים"
בדומה לבשר כבש: יוטל מכס על כשרות של שמן מיובא
מס כשרות על מוצר מזון מיובא - פסק-דין נוסף וקשה עבור ציבור היבואנים
רשיון יבוא שווה הרבה יותר מקליפת השום
בית המשפט תמך בעמדת רשות המכס: ניתן לתפוס חלקים לייצור קורקינטים
העליון דחה את ערעור גוטקס: לא תקבל הישבון על בגדים שהוצגו ולא נמכרו
פסילת תעודת מקור - יש צורך בהתערבות המחוקק
תיקוני מכס חדשים שכדאי להכיר
בית המשפט: יש מקום לאפשר הגשת תעודות מקור באיחור קל
בית המשפט: שמן יסווג לפי ייעודו ולא לפי החומר ממנו הוא עשוי
עדכון ליבואני המזון: כיצד יש לנהוג בעקבות "מס הכשרות"?)בעקבות פסק-הדין המחייב במכס עלויות כשרות(
אי שמירת מסמכים חושפת יבואן לתשלום גרעונות מכס
המחוזי מאשר: יוטל מכס על כשרות של בשר כבש
האם רשות המיסים יכולה להרים את מסך ההתאגדות לצורך גביית חובות מיסים?
האם יתוקן החוק בנושא מכס על כשרות?
סלחנות כלפי איחור או פגם טכני בהגשת תעודות מקור- לא בכל המקרים
יבואן יהיה זכאי לקבל מידע מהמכס חרף סעיפי החסיון
יבוא בחלקים או שינוי יעוד לאחר היבוא - מהו הסיווג הנכון?
סדקים נוספים בסעיף ההתיישנות בפקודת המכס?
עיכוב הליכי אכיפה וגבייה- בית המשפט מאזן בין זכויות המכס לזכויות היבואן
תעודות מקור על פי הסכמי הסחר – סיכויים וסיכונים
חברת פנדור תובעת את המכס: פרופילים יש לסווג כפרופילים, ולא כמוצרים אחרים
בשורה רעה ליבואני הדגים: העלאת מכס על דגים מעובדים
על מחלוקות עם המכס בעניין סיווג עפיפוני גלישה
על מחלוקות עם המכס בעניין סיווג תיקים
על מחלוקות עם המכס בעניין סיווג כלי רכב תפעוליים (שופכנים)
עדכון משפטי: בוטל בהסכמה פסק-דין שמתח ביקורת על רשות המכס
לידיעת היבואנים - הגדלת הערך לצרכי מכס בדלת האחורית (במסגרת חוק ההסדרים)
על מחלוקות עם המכס בעניין סיווג שמיכות פעילות לתינוקות
על קו הגבול שבין אופניים חשמליים לאופניים רגילים
רוח ליברלית מבית המשפט העליון בעניין השבת מסי יבוא
שחרור דגים שסיווגם שנוי במחלוקת - ערבות בנקאית במקום תשלום המכס
מה ניתן לעשות בעקבות פסק הדין החדש בענין מכס על תמלוגים
עדכון פסיקה: סיווג בוטנים למאכל או לתעשייה
דחיית תביעה נגד המכס בגין התיישנות- עדכוני פסיקה
בקיצור נמרץ: עדכונים בתחום המזון
פטור ממכס באמצעות תעודות מקור – הסיכונים, והדרך להימנע מהם
הנחות פרסום, דמי הפצה ואחריות ‑ וערך טובין-(הרחבה בעקבות הנחיה חדשה של רשות המכס)
שמן למאכל לעומת שמן לשימושים אחרים - ביקורת על ההנחיה החדשה של המכס
נדחתה תביעת יבואן להשבת מחרטות שנתפסו על ידי המכס
באילו תנאים יקבל נישום מידע אודות נישומים אחרים?
סיווג יין ושאלת ההתיישנות - פסק-דין קשה עבור הנישומים
הנחות פרסום, דמי הפצה ודמי אחריות - האם הם חלק מהערך לצרכי מכס?
בית המשפט: לא בנקל יימחקו על הסף תביעות נגד המכס
מי יכול לתבוע השבת רכב שנתפס על ידי המכס?
בית המשפט המחוזי פסק: הפיסטוקים מתורכיה ולא מאיראן
בית המשפט פסק: מכס גם על הקרח
. בית המשפט המחוזי וארגון המכס העולמי - על פרשיית סיווג רסקיו רמדי
היבואן מול המכס - נטל ההוכחה במקרה של פסילת ערך העסקה (אוגוסט 2011)
המחיר שהוצהר נמוך מדי? על דחיית תביעת יבואן משקאות אלכוהוליים נגד רשות המכס
האם מחיר היבוא כפוף לתנאי שלא ניתן לאומדן?
חברת גוטקס הורשעה בבית המשפט בהטעיית המכס והתחמקות ממסים
עם קרח או בלי קרח? על אופן הטלת המכס על דגים מיובאים
טעיתם? תשלמו! על הפעלה לקויה של סמכות הגבייה של רשות המסים
סמכות רשות המכס לערוך בדיקות ביטחוניות בטובין מיובאים מקבלת רוח גבית מבית המשפט
מחסום ההתיישנות בפקודת המכס - הגיע הזמן לשנות
פיסטוקים מתורכיה ולא מאיראן - המכס ישיב את הסחורה ליבואן
סיגריות במקום מפיות נייר - המבריח נתפס והורשע
בית המשפט - תושב החוץ התכוון להבריח יהלומים לישראל
בית המשפט - המכס פעל כדין בתפיסת חלקי אופנוע האסור ביבוא לישראל
בית המשפט העליון – המכס לא ישיב את המס ליבואן בגין טובין שנגנבו ממחסן הרשוי
מסלול אדום - מסלול ירוק
בית המשפט העליון – הרשות המנהלית לא תוכל לנקוט בהליכי גבייה לחובות מס שהתיישנו
על קורקינטים שנתפסו על ידי המכס
ויתור על קנס פיגורים - נקודות למחשבה
בית המשפט איפשר עריכת "מקצה שיפורים" בהוצאת דרישות חיוב לתשלום מכס
תשלום כופר כסף ותשלום אגב מחאה – בעקבות מכתבו של מר ראובן מלצר, סגן ראש מינהל המכס
חובת דיווח על הכנסה והוצאה של כספים מישראל
עונשי מאסר בפועל למנמיכי מחירים לצורך הקטנת תשלומי מכס
הרמת מסך לצורך גביית מס – הפסיקה העדכנית
חברות קשורות וערך העסקה לצורכי מסי יבוא - חלק שני
על סיווגו של מקלחון לאמבטיה
יצוא מוצרי יו"ש לאיחוד אירופי - בעקבות פסק דינו האחרון של בית המשפט האירופי
חברות קשורות וערך העסקה לצורכי מסי יבוא - חלק שני
חברות קשורות וערך העסקה לצורכי מסי יבוא - חלק ראשון
סיווג טובין ופמיניזם – גלגול נוסף
האם יש לקבל הודעת נאשם בעבירות מס אשר נגבתה שלא כדין?
פרשנות כלל 2 לחלק ה - XVI של צו תעריף המכס
פטור ממכסים לפי הסכמי אזור סחר חופשי של מדינת ישראל - חלק א`
פסק הדין בענין אגרוקל - על מעמדם של דברי ההסבר (explanatory notes) של השיטה ההרמונית
אימתי ייפטר היבואן מתשלום גרעונות מכס?
תיקוני חקיקה - פקודת המכס-מספיחי התוכנית הכלכלית - הקשחה והחמרה של הוראות בפקודת המכס
יצוא מהשטחים ומרמת הגולן לקהילייה האירופית - יש פתרון!
תשלומי מכס אגב מחאה
סיווג טובין בצו תעריף המכס – שאלות פרשניות
תשלום מכס / מס קניה אגב מחאה
מכס על היבוא – דרושה רפורמה והפחתת מכסים
חידושי חקיקה ופסיקה בענייני מסים עקיפים
תשלומי אגרה בתביעות מול רשות המכס בענייני מיסי יבוא (בעקבות פסק הדין בענין טבע)
בית המשפט וסיווג טובין: כיצד מפרשים את המונח "המיוחדים ל...."
ישראל מפירה את ההסכם הבינלאומי בענייני מכס לגבי תשלום תמלוגים ויבואני המותגים הגדולים משלמים על כך
פסק דין מחמיר בענין פסילת ערך עיסקה לצרכי מכס
יבואנים אישיים של רכב: משרד התחבורה עיכב את הנפקת רישיונות היבוא, ובשל כך נאלץ לשלם יותר מיסים
המכס מכר ולא השמיד ובכל זאת לא יפצה
היבואן והמכס בבית המשפט - מי צריך להוכיח את עמדתו? חלק א'
סיווג טובין ופמיניזם – על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בת"א בענין סיווג אימובילייזר
שימוש בתעודות מקור ביבוא טובין לישראל - היתרונות והחשיפות
על תחילת נפילתו של סעיף 154 לפקודת המכס
נדחתה תביעת ענק של יבואנית סוללות לטלפונים סלולריים נגד רשות המכס
האם ניתן לבצע הרמת מסך לצורך גביית מסי יבוא?
סעיף 154 לרעת היבואן - בעקבות החלטתו האחרונה של בית משפט השלום בראשון לציון
ביקורת קשה על רשות המכס בעקבות הפרת חובותיה כלפי האזרח
בית המשפט העליון – צמצום הזכות לקבלת הישבון
תשלום מסים ביבוא דוגמאות ללא תמורה – האם לא מדובר בכפל מס?
תשלומי מכס אגב מחאה – פסק דין מחמיר של בית המשפט המחוזי
הרמת מסך לצרכי גבית מסי יבוא
בית משפט השלום בת"א: חיזוק נוסף של זכויות הנחקר בחקירת מס
עדכוני פסיקה קצרים בענייני מכס
ארגון המכס העולמי: "גם לנו קשה להקפיד על אחידות ביישום השיטה ההרמונית"
נדבך נוסף לזכות הציבור לקבלת מידע בענייני מכס
בית המשפט העליון קורא למחוקק לתקן את סעיף 154 לפקודת המכס
איזו אגרה צריך לשלם בתביעה לביטול גרעונות?
בית המשפט אישר את פסילת תעודות המקור
פרשנות תעריף המכס – הבחנה בין סוגים שונים של שימוש בטובין
בית משפט השלום בירושלים: ריכוך הדרישה לתשלום "אגב מחאה"
סיגריות שנגנבו ממסוף מטענים: המסוף יפצה, המכס לא יחזיר את המס
היבואן נגד המכס – הצלחות בבתי המשפט בשנת 2006
עיכוב הליכי אכיפה וגביה בגין חוב מסי יבוא
בית המשפט המחוזי בירושלים - יבואן זכאי לקבל מרשות המכס מידע אודות סיווג מוצרים שונים
תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי), התשס"ו – 2006
הרמת מסך ההתאגדות לצרכי גבית מס
בית המשפט המחוזי: לפעמים לא צריך להיעזר בדברי ההסבר של השיטה ההרמונית
תצהיר יבואן וערך טובין לצרכי מכס – דברים שחייבים לדעת (חלק ראשון)
בית המשפט המחוזי בירושלים: הרמת מסך בין חברות לצורך גביית מס צריכה להיעשות בצמצום
הסתמכות לגיטימית של היבואן על התנהגות רשות המכס
סיווגן של במות הרמה של חברת החשמל, וגם - האם בית מכס אחד יכול לשנות מקביעתו של בית מכס אחר?
אחוז הישבון שנקבע לפי שיטת האחוזים הינו אחוז זמני בלבד
תשלום מס על אריזת מוצר הנמכרת יחד עם המוצר
הישבון על יבוא מוחזר לא יינתן כאשר היבואן מכר את הסחורה והיא הוחזרה לחו"ל ע"י גורם אחר
פרשנות סעיף 150 לפקודת מכס - לטובת היבואן
בית משפט השלום חוזר וקובע – הסתמכות על תעודת יורו 1 (שנפסלה) לא תספק הגנה לצורך חוק מסים עקיפים
ערכות (קיטים) - האם מקור הטובין יקבע לפי המרכיב המאפיין אותם ביותר
עוד בנושא
עו"ד גיל נדל
 
לאחרונה נתקל ציבור היבואנים במספר הולך וגדל של פסילות ערך עיסקה או תיקוני ערך עיסקה המתבצעים על ידי רשות המכס, והתופעה כבר הספיקה לידון במספר פסקי דין. ברשימה זאת נבקש לבחון את השאלה אימתי רשאית רשות המכס לפסול / לתקן את ערך העיסקה.
 
ככלל, בעבר, עד לתיקונה בסוף שנות התשעים, קבעה פקודת המכס כי ערכם של טובין לצרכי תשלום מכס יקבע על פי "המחיר המקובל" של אותם טובין, דהיינו מעין מחיר רעיוני של הטובין - "בכמה יכולים הטובין להימכר בשוק הפתוח". המחיר ששולם בפועל על ידי הקונה יכל לשמש כאינדיקציה למחיר המקובל, אולם רשות המכס היתה רשאית לסרב לקבלו, או לבצע בו הרמות. תיקונה של פקודת המכס, בעקבות הצטרפות מדינת ישראל לארגון הסחר העולמי, הכניס לדיני המכס את העיקרון המרכזי לפיו ערך הטובין לצרכי מכס ייקבע לפי ערך העיסקה הספציפית שבה הם נרכשו, ולא לפי מחיר השוק של הטובין. חוות דעת 2.1 של הוועדה הטכנית לענייני הערכת מכס, שהוקמה על פי הסכם GATT, קובעת כי עצם העובדה שמחיר מסוים נמוך מן המקובל בשוק לגבי טובין זהים אינה עילה לפסילתו מלשמש לצורך קביעת ערך העסקה.
 
מדוע רשות המכס פוסלת מחירים?
 
אם כך הם הדברים, תשאל מדי השאלה, כיצד בכל זאת רשות המכס מבצעת תיקוני ערך, או, במלים אחרות, מהו הבסיס המשפטי של רשות המכס לבצע תיקוני ערך ולקבוע כי ערך הטובין הינו גבוה מערך העיסקה?
 
כמה תשובות בדבר. נתחיל בקל ונעבור אל הכבד. ראשית, פקודת המכס, בהסתמך על ההסכם הבינלאומי, כוללת רשימה של מקרים שבהם יש לבצע תוספות למחיר העיסקה, כמו הוספת מרכיבי הובלה (אם המכס אינו מתבצע בתנאי CIF ומקביליו, אלא בתנאי קבוצת ה – F, וה – E של האינקוטרמס), הוספת תמלוגים ועוד. אם היבואן לא כלל תוספות אלו בערך הטובין שהוצהר למכס, תתקן רשות המכס את הערך.
 
שנית, קיימים מקרים שבהם רשות המכס תפסול לגמרי את מחיר הבסיס עצמו, שעל פיו הוצהר ערך הטובין, וזאת כאשר חשבון הספק שהוצג לרשות המכס נגוע בתרמית. רשות המכס אינה מחויבת להסתמך על מסמכים כוזבים, והיא תקבע את ערך הטובין על פי חלופות אחרות הקבועות בחקיקה כמו ערך טובין זהים או דומים. חוות הדעת 10.0 של הועדה הטכנית לענייני הערכת מכס קבעה זאת מפורשות:
 
An administration cannot be required to rely on fraudulent documentation.  Further, should documentation prove to be fraudulent subsequent to the determination of a Customs value, invalidation of that value would be a matter for national legislation.

שלישית, וכאן ניצב הענין הקשה ביותר, על פי מאמר פרשנות 6.1 של הועדה הטכנית, רשות המכס זכאית לדרוש נתונים והסברים בדבר העיסקה שעליה הוצהר למכס, כאשר יש לה יסוד להטיל ספק בדיוקם או נכונותם של הנתונים שנמסרו לה כתמיכה לערך העיסקה. ואם, גם לאחר קבלת חומר זה, נותר בידי המכס ספק סביר בדבר נכונותו או דיוקו של המחיר שהוצהר היא רשאית שלא לקבל את ערך העיסקה שהוצהר על ידי היבואן. במצב דברים זה צריכה רשות המכס למסור ליבואן הסבר מנומק  לאי קבלת הערך שהוצהר, ולאפשר ליבואן להגיב על כך.
 
יש להדגיש כי פסילת מחיר תיעשה רק לאחר שלרשות המכס קיים יסוד להטיל ספק סביר בדיוקם או בנכונותם של הערכים שהוצהרו על ידי היבואן, וספק זה נותר גם לאחר המצאת המסמכים על ידי הקונה. הנסיון מלמד, שתיעוד טוב מצד היבואן, המציג מסמכי העברת כספים, עסקאות של טובין זהים או דומים, וטיעון המסביר מדוע מחיר הקניה של ספק נמוך באופן יחסי (סטוק, טובין מעונה קודמת וכו') ואת נסיבות העיסקה, ישכנע את רשות המכס בקבלת הערך שהוצהר.
 
בענין זה גם נציין כי החלטתה של רשות המכס, ככל רשות מינהלית, חייבת להיות מבוססת על תשתית עובדתית מתאימה ומנמקת כהלכה, ועל כן פסילה שרירותית אינה יכולה להתקבל. סעיף 138ח לפקודת המכס קובע כי "המנהל ימסור ליבואן הודעה בכתב על ערך הטובין שנקבע לפי הוראות סעיפים 130 עד 133ז, לפי העניין, ועל השיטה שלפיה נקבע הערך האמור; לבקשת היבואן, ימסור לו המנהל בכתב גם את פירוט החישוב". האמת היא, שגם בלי סעיף זה היינו מגיעים למסקנה זהה, שכן כל רשות מינהלית חייבת לבסס את החלטה על תשתית עובדתית, לנמק את החלטה, ולאפשר לאזרח לעיין במידע.
 
חלב מרוכז עם סוכר מליטא – פסק דין עם תוצאות מרות ליבואן
 
בפסק דין שניתן לאחרונה (26.3.08) דחה בית משפט השלום בחיפה את בקשתו של יבואן להצהיר על בטלותן של הודעות גרעון שהוצאו לו בטענה של הנמכת מחירים.
 
באותו ענין דובר בשני משלוחים של חלב מרוכז עם סוכר מליטא, אשר כשנה לאחר יבואם הוציאה רשות המכס ליבואן הודעות גרעון, בטענה כי ערך הטובין שהוצהר על ידי היבואן אינו מייצג נכונה את ערך העיסקה. רשות המכס התבססה על מסמכים שהתקבלו מהמכס הליטאי - חשבונות ספק, שהיצואן הציג למכס הליטאי עם ייצוא הטובין לישראל, ושכללו ערכים גבוהים מאלו שהיבואן הציג לרשות המכס בישראל.
 
בתשובה לכך, טען היבואן כי הוא ייבא את הטובין דרך מתווך שמקום מושבו בליטא, וכי מסמכים שהוצגו על ידו לרשות המכס הינם אותנטיים, והמחיר המצוין בהם משקף נכונה את ערך העיסקה. באשר למחיר הגבוה יותר בחשבונות שהוצגו למכס הליטאי, הסביר היבואן כי יתכן שהיצואן ניפח את ערך העיסקה לצורכי הלבנת הון.
 
בית המשפט דחה, בשורה התחתונה, את עמדת היבואן וקיבל את עמדת המכס, ואולם מהנמקתו של בית המשפט ניתן ללמוד מה היה על היבואן לעשות על מנת לשפר את סיכויי ההצלחה בתביעתו.
 
ראשית, בית המשפט ציפה מהיבואן שיגיש תצהיר מטעם אותו מתווך, המסביר מהו ערך הטובין האמיתי. ואולם תצהיר שכזה לא הוגש, וההימנעות מהגשת ראיה כל כך מהותית מחזקת את עמדת רשות המכס.
 
שנית, היבואן נמנע מלהביא לעדות את סוכן המכס, שהיה מסוגל להבהיר יותר אילו מסמכים הועברו לרשות המכס.
 
שלישית, היבואן נמנע מלהביא חוות דעת של שמאי, שהתמחותו בתחום המזון, שהיה יכול להעריך את שווי הטובין, גם בדיעבד, ואף לא הביא אסמכתא שהוא (היבואן) פנה לשמאי והלה סרב ליתן לו שומה. בית המשפט עמד על חשיבותה של חוות דעת שמאי, בייחוד לנוכח העובדה שרשות המכס קבעה את ערך הטובין לפי "טובין זהים או דומים", ואם רצה היבואן לחלוק על קביעה זאת, חוות דעת של שמאי היתה יכולה לסייע לו.
 
רביעית, היבואן נמנע מלהביא תחשיבים שיצביעו על כך כי תיקון המחיר על ידי רשות המכס יביא לתוצאה אבסורדית של מכירת הטובין בהפסד, וגם נמנע מלהביא מסמכי בנק וכרטסת חשבון המצביעים על העברת הכספים לספק (ה.פ. 1333/05, פ.א. סאבי נ' מדינת ישראל, ליבואן – ג'בארין, למדינה – פרקליטות מחוז חיפה אזרחי).
 
מה ניתן ללמוד מפסק הדין?
 
ומכלל לאו - נשמע הן. יבואן הרוצה להצליח בהוכחת ערך הטובין שהצהיר עליהם, אל מול מסמכים נוגדים שהשיגה רשות המכס מהמכס הזר, יזדקק לתשתית ראייתית טובה בנקודות הבאות:
 
א. סיוע ותמיכה באמצעות עדות של הספק הזר;
ב. הסבר אודות מחיר שהוצהר – במיוחד בהשוואה לטובין זהים או דומים;
ג. מסמכי בנק והנהלת חשבונות בדבר העברת התמורה לספק;
ד. הפרכת חישוב המכס, דהיינו – שאילו אכן הועברה תמורה בהתאם למחיר שנקבע על ידי רשות המכס – כי אז היה דבר מביא למכירת הטובין בישראל בהפסד.
 
היבואן המקביל של הוודקה - הצליח
 
ואכן, פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב מחודש מאי 2007 מספק דוגמא לתיקון מחיר של רשות המכס שלא הצליח. באותו מקרה דובר ביבואן מקביל של וודקה פינלנדיה שייבא את הוודקה מהולנד. רשות המכס תיקנה את מחיר הוודקה בכעשרים אחוזים, וזאת בהתבסס על המחירים שמשלם היבואן הבלעדי של הטובין. בעקבות תביעת היבואן, דחה בית המשפט את תיקון המחיר, מכמה טעמים.

ראשית,  רשות המכס לא הניחה תשתית עובדתית מספקת לכך שהיבואן שילם מחיר אחר לספק, הגבוה מהמחיר שהוצהר על ידי היבואן, ואף לא הכחישה מחיר זה. בנסיבות אלו, קבע בית המשפט כי: "כאשר 'ערך העסקה שבו נרכשו' אינו מוכחש, לא ניתן לקבוע ערך זה בהתאם למבחן אחר, תהא הסיבה המתבקשת לקביעת הערך האחר אשר תהא".

שנית, ולמעלה מן הצורך, מצא בית המשפט, בהתבסס על עדויות של הסיטונאים שרכשו את הוודקה מהיבואן, כי רק רכישה על פי שווי העסקה שהוצהר יכלה להניב ליבואן רווח מסוים, ואילו רכישה על פי שווי העסקה שקבעה רשות המכס, ובהתחשב במחירים שבהם היבואן מכר אותם בקבוקים, הפיקה לו למעשה, הפסד.

שלישית, וגם זאת – מעבר לנדרש, קיבל בית המשפט את הסבר היבואן למחיר הרכישה הזול, בכך  שחלק גדול מהבקבוקים שנכללו באותם משלוחים היה מסוג העיצוב הישן, המחוספס, כאשר באותה עת, היתה דרישה גדולה יותר לבקבוקים על פי העיצוב החדש, החלק. הסבר זה אושר על ידי הסיטונאים.

בית המשפט גם הדגיש, בהתבסס על פסיקה קודמת של בית המשפט העליון, כי אין לקבל את ההנחה שמחיר הרכישה על ידי היבואן הבלעדי יהיה תמיד נמוך יותר ממחיר הרכישה על ידי יבואן אחר.
 
(ראה בסקירתנו כאן:
 http://www.nadel-law.co.il/Index.asp?ArticleID=851&CategoryID=232&Page=1, ת.א. 42687/03, בית משפט השלום בתל אביב, פסק דין מיום 27.5.07, ליבואן – שדות, למדינה – פרקליטות מחוז תל אביב אזרחי)
 
יבוא אישי: מחיר הטוארג לא נפסל
 
בתיק שנדון לאחרונה על ידי בית משפט השלום בירושלים (ת.א. 9730/07, פס"ד מיום 9.4.08) דחה בית המשפט את עמדת רשות המכס שביקשה לפסול את המחיר שהוצהר על ידי היבואן שייבא רכב מסוג פולקסווגן טוארג מודל 2006, ולהסתמך, במקום זאת, על ערכם של טובין זהים או דומים, או על פי חלופות אחרות הקבועות בחוק. בית המשפט קבע כי: "החשבונית שצורפה על ידי התובע נראית על פניה תקינה, וגם מטופס הצהרת ערך ביבוא אישי (נספח א' 2 לכתב ההגנה), אותו מילא התובע ביום 13.3.07, אינו עולה חשד לקשר בלתי תקין בין התובע לבין המוכר..., אשר עלול להצביע על כך שערך העסקה המוצהר איננו אמיתי".
 
מוצרי חשמל ואלקטרוניקה: העתקת מחירים (SHIFTING)

 
ומן העבר השני, בפסק דין שניתן בחודש דצמבר 2007, תמך בית המשפט העליון בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, שאישר אי קבלת ערך שהוצהר על ידי יבואן (ע"א 4564/06).
 
באותו ענין דובר על "העתקת מחירים" (שיפטינג) שבוצעה על ידי יבואן, דהיינו העמסת ערך גבוה על מוצרים הפטורים ממסי יבוא והנמכת ערך של מוצרים החייבים במסי יבוא. בית המשפט המחוזי בנצרת, על בסיס מסמכים ועדויות שהוצגו בפניו, קיבל את עמדת רשות המכס ודחה את עמדת היבואן. בין היתר, נמצאו אצל היבואן הצעות מחיר המציגות מחירים שונים מאלו שהוצגו בפועל, באופן שטובין החייבים במסי יבוא הופיעו בהצעות המחיר בערך גבוה יותר מזה שהופיע בחשבוניות שהוגשו למכס, ומנגד – ערך הטובין הכולל לא השתנה. כמו כן בית המשפט המחוזי עמד על חוסר מהימנותו של היבואן.
 
היבואן הגיש ערעור לבית המשפט העליון וערעורו נדחה. בית המשפט קבע כי בפני היבואן עמדה משוכה גבוהה והוא לא הצליח לעוברה, שכן קביעותיה של הערכאה הראשונה הן קביעות עובדתיות, המבוססות הן על מסמכים והן על ממצאי מהימנות, וערכאת הערעור לא תתערב בממצאיה של הערכאה הראשונה.
 
מהי רמת ההוכחה הנדרשת מהיבואן?
 
מהדברים שהובאו לעיל, רואים כי היבואן יצטרך לספק הוכחות בדבר נכונות הערך שנמסר על ידו. לאיזו רמה של הוכחה צריך היבואן להגיע בהתדיינות מול המכס על ענין המחיר?
 
למעשה, סעיף 239א לפקודת המכס קובע על מי מוטל נטל ההוכחה  "הליכים שסעיף 229 לא חל עליהם, הטוען ששילם את המכס המגיע או שהגיש רשומון כדין או שהותרו טובין כדין, עליו הראיה".
 
אלא שסעיף זה מקדם את הדיון רק במעט, שכן הסעיף אינו קובע כמה רחוק צריך ללכת היבואן בהוכחותיו. יוכל היבואן לטעון כי די בכך שהוא יציג חשבונות ספק אותנטיים ומסמכים נוספים הרלוונטיים לעניין התוספות למחיר העסקה, כגון מסמכים לגבי עלות אריזתם של הטובין, הובלתם וכיו"ב, הסכמים עם הספק, והצעות מחיר וחשבוניות של ספקים אחרים בגין טובין זהים. אם רשות המכס תרצה להפריך ראיות אלו ולהביא ראיות נגדיות למחיר – נטל ההוכחה באותן ראיות נגדיות יעבור אליה.
 
הד לדברים אלו אנו מוצאים בהחלטת בית משפט בשלום ברמלה בבש"א בת.א. 1846/05 מיום 13.12.06 (היבואן יוצג על ידי משרדו של הח"מ, עו"ד גיל נדל) הקובעת כך:
 
"בשלב זה אני קובעת כי סדר הבאת הראיות יהיה "ברגיל", קרי, המבקשות יביאו את ראיותיהן כדי להוכיח את טענותיהן, ונטל ההוכחה על המבקשות; יחד עם זאת אומר כי אין זה מן הנמנע כי בסוף ההליך, אם יעלה בידי המבקשות להוכיח את טענותיהן העובדתיות לענין עלות הטובין, ובית המשפט ישתכנע בדבר 'אמיתות' ערך הטובין וכי המסמכים קבילים נכונים ואמינים, הרי שנטל הראיה יעבור אל המשיבה, כדרכם של נטלים שעברו מצד למשנהו על פי הראיות שיובאו".
 
ואכן פסקי הדין שהובאו לעיל בענין הוודקה והפולקסווגן טוארג תומכים בכיוון זה, וכאשר הסברו של היבואן הגיוני וסביר, יעבור הכדור למגרשה של רשות המכס.
 
וכיצד יוכל היבואן להוכיח שחשבון שהוצג לרשות המכס הוא אותנטי, בעוד שרשות המכס השיגה מהמכס הזר חשבון בערך גבוה יותר? נראה שבמצב זה, הדרך הטובה ביותר תהיה להביא את עדותו של הספק הזר. עקרונית, ניתן לקבל גם עדויות תומכות אחרות, אך בית המשפט עשוי לשאול את היבואן: "אם אתה והספק צודקים – למה הספק לא מסייע לך ונותן עדות", ולזה צריך לתת תשובה טובה.