גיל נדל משרד עורכי דין

 

תיקוני חקיקה - פקודת המכס-מספיחי התוכנית הכלכלית - הקשחה והחמרה של הוראות בפקודת המכס

עוד בנושא
מקדחי כוס נפטרו מתשלום מכס
סוגיית התמלוגים והמכס - פסק דין נוסף
בית המשפט אישר הרמת ערך ביבוא אישי של רכב
הכרעת בית המשפט בנושא סיווג מערכות תקשורת חזותית
עוד בנושא
הרמת מסך לצורך גביית מסי יבוא
בקשת יבואן ישראלי למתן צו לגילוי מסמכים
בית המשפט מכריע בענין סיווגן של ערכות משקפי קריאה
בית המשפט: המכס קיבל את עמדת היבואן וישלם הוצאות ליבואן
השבת מסי יבוא בגין טובין שנדרשו לאיסוף מהשוק (recall)
משרדי הממשלה בוחנים רפורמה בתחום היבוא אישי
יש לכלול בערך הטובין לצרכי מכס ומע"מ עזרים לייצור שסופקו למוכר ללא תמורה
מכס על תמלוגים: החוזה אינו חזות הכל
האם מע"מ ששולם באירופה צריך להיכלל בערך העסקה ביבוא?
בית המשפט: אין מניעה לזמן לעדות עובד מכס אשר פרש מתפקידו, ואין להעלות בתצהירים טענות סיווג שלא נטענו
לא יוחזרו מסי יבוא בגין סחורה ששוחררה מפיקוח המכס אך נותרה במחסניו
התקבלה ארכה להסדרת עלויות הכשרות מול המכס עד ליום 31.12.16
בית המשפט המחוזי בירושלים: אין להקנות חיסיון לרשות המיסים על מסמכים ששימשו בקבלת החלטה מנהלית
כשרות באור הזרקורים
בית המשפט קובע שחובת הגילוי גוברת על הוראות החסיון של רשויות המס
מי שנתפס בעבר בהנמכת מחיר- נדרש להוכיח אמינות ברף ראייתי גבוה
ערכו של רכב אספנות ייקבע על פי עמדת רשות המכס
אימתי תוכר הנחה לצורך חישוב מסי יבוא?
בית המשפט: אין לחשוף פרטים אודות "גילוי מרצון" שבוצע באופן אנונימי
הגילוי נגד החיסיון- על חובת השקיפות של רשות המכס
בית המשפט מרכך את סעיף ההתיישנות להגשת תביעות להשבת מסי יבוא
יעוץ בנושא סחר בינלאומי חייב בדיווח לרשות המיסים
לא כל עיכוב של המכס מצדיק פיצוי
בית המשפט: יבואן אישי של רכב לא יקבל מידע על יבואנים אחרים
סוף הסאגה בבית המשפט העליון: כשרות חייבת במכס
בית המשפט: הודעת חיוב במכס שאינה נתמכת בראיות מוחשיות עשויה להתבטל
טעות בסיווג מסננים לא תמיד גוררת תשלום מס
פרוטוקולים והחלטות של ועדות המכס יימסרו ליבואן
בית המשפט: לא כל חלק של גלאי ייחשב כגלאי
מיהו בית המשפט המוסמך לדון בהשגה על דרישת תשלום מסי יבוא?
בית המשפט: היבואן (ולא המכס) נדרש להוכיח שתעודת המקור קבילה
בית המשפט פטר מחסן מטענים מתשלום מסי יבוא על סחורה שנגנבה
בניגוד לעמדת המכס: שעון דופק יסווג בהתאם לעמדת היבואן
מחלוקת בסיווג של גלאי עשן מוכרעת לטובת היבואן
רשות המכס תחשוף ותמסור ליבואן 100 רשימונים של סיווגים דומים
הפחתת מכס על מוצרים "ירוקים" התורמים לאיכות הסביבה
בית המשפט: הרמת מסך חלקית לגביית מיסי יבוא
מייצבים בתעשיית הפלסטיקה יסווגו בהתאם לעמדת רשות המכס
מכס על כשרות: שמן נגרר אחרי בשר כבש
עובד מכס שסייע להתחמקות מתשלום מס - מה דינו?
בית המשפט: רשות המכס תחשוף סיווגי מכס של יבואנים אחרים
המחוזי קובע: לא ניתן להמיר תשלום מסי יבוא במחאה בהפקדת ערבות
עדכון ליבואנים: גם רשות המכס מבקשת לעיין בתיקים משפטיים
גם במיסי יבוא: נוהל חדש לגילוי מרצון
רשות המכס מרחיבה את חובת הגשת תצהיר יבואן שנתי
עיקול על רכב ביבוא אישי מונע הליכי גביית מיסים
בית המשפט: פרוטוקולים של דיוני ארגון המכס העולמי רלוונטיים לתיקי סיווג הנידונים בבתי המשפט
מכס על תמלוגים: התנהגות הצדדים גוברת על לשון החוזה
הליכי גביית חוב מיסים ביבוא אישי לא יעוכבו עד להכרעה בתביעה אחרת
יבואן של מיסבים מפרי סימן מסחר יפצה את בעל המותג
בית המשפט מאמץ את עמדת המכס - מיכלי כיבוי אש הם "מטפים"
בדומה לבשר כבש: יוטל מכס על כשרות של שמן מיובא
מס כשרות על מוצר מזון מיובא - פסק-דין נוסף וקשה עבור ציבור היבואנים
רשיון יבוא שווה הרבה יותר מקליפת השום
בית המשפט תמך בעמדת רשות המכס: ניתן לתפוס חלקים לייצור קורקינטים
העליון דחה את ערעור גוטקס: לא תקבל הישבון על בגדים שהוצגו ולא נמכרו
פסילת תעודת מקור - יש צורך בהתערבות המחוקק
תיקוני מכס חדשים שכדאי להכיר
בית המשפט: יש מקום לאפשר הגשת תעודות מקור באיחור קל
בית המשפט: שמן יסווג לפי ייעודו ולא לפי החומר ממנו הוא עשוי
עדכון ליבואני המזון: כיצד יש לנהוג בעקבות "מס הכשרות"?)בעקבות פסק-הדין המחייב במכס עלויות כשרות(
אי שמירת מסמכים חושפת יבואן לתשלום גרעונות מכס
המחוזי מאשר: יוטל מכס על כשרות של בשר כבש
האם רשות המיסים יכולה להרים את מסך ההתאגדות לצורך גביית חובות מיסים?
האם יתוקן החוק בנושא מכס על כשרות?
סלחנות כלפי איחור או פגם טכני בהגשת תעודות מקור- לא בכל המקרים
יבואן יהיה זכאי לקבל מידע מהמכס חרף סעיפי החסיון
יבוא בחלקים או שינוי יעוד לאחר היבוא - מהו הסיווג הנכון?
סדקים נוספים בסעיף ההתיישנות בפקודת המכס?
עיכוב הליכי אכיפה וגבייה- בית המשפט מאזן בין זכויות המכס לזכויות היבואן
תעודות מקור על פי הסכמי הסחר – סיכויים וסיכונים
חברת פנדור תובעת את המכס: פרופילים יש לסווג כפרופילים, ולא כמוצרים אחרים
בשורה רעה ליבואני הדגים: העלאת מכס על דגים מעובדים
על מחלוקות עם המכס בעניין סיווג עפיפוני גלישה
על מחלוקות עם המכס בעניין סיווג תיקים
על מחלוקות עם המכס בעניין סיווג כלי רכב תפעוליים (שופכנים)
עדכון משפטי: בוטל בהסכמה פסק-דין שמתח ביקורת על רשות המכס
לידיעת היבואנים - הגדלת הערך לצרכי מכס בדלת האחורית (במסגרת חוק ההסדרים)
על מחלוקות עם המכס בעניין סיווג שמיכות פעילות לתינוקות
על קו הגבול שבין אופניים חשמליים לאופניים רגילים
רוח ליברלית מבית המשפט העליון בעניין השבת מסי יבוא
שחרור דגים שסיווגם שנוי במחלוקת - ערבות בנקאית במקום תשלום המכס
מה ניתן לעשות בעקבות פסק הדין החדש בענין מכס על תמלוגים
עדכון פסיקה: סיווג בוטנים למאכל או לתעשייה
דחיית תביעה נגד המכס בגין התיישנות- עדכוני פסיקה
בקיצור נמרץ: עדכונים בתחום המזון
פטור ממכס באמצעות תעודות מקור – הסיכונים, והדרך להימנע מהם
הנחות פרסום, דמי הפצה ואחריות ‑ וערך טובין-(הרחבה בעקבות הנחיה חדשה של רשות המכס)
שמן למאכל לעומת שמן לשימושים אחרים - ביקורת על ההנחיה החדשה של המכס
נדחתה תביעת יבואן להשבת מחרטות שנתפסו על ידי המכס
באילו תנאים יקבל נישום מידע אודות נישומים אחרים?
סיווג יין ושאלת ההתיישנות - פסק-דין קשה עבור הנישומים
הנחות פרסום, דמי הפצה ודמי אחריות - האם הם חלק מהערך לצרכי מכס?
בית המשפט: לא בנקל יימחקו על הסף תביעות נגד המכס
מי יכול לתבוע השבת רכב שנתפס על ידי המכס?
בית המשפט המחוזי פסק: הפיסטוקים מתורכיה ולא מאיראן
בית המשפט פסק: מכס גם על הקרח
. בית המשפט המחוזי וארגון המכס העולמי - על פרשיית סיווג רסקיו רמדי
היבואן מול המכס - נטל ההוכחה במקרה של פסילת ערך העסקה (אוגוסט 2011)
המחיר שהוצהר נמוך מדי? על דחיית תביעת יבואן משקאות אלכוהוליים נגד רשות המכס
האם מחיר היבוא כפוף לתנאי שלא ניתן לאומדן?
חברת גוטקס הורשעה בבית המשפט בהטעיית המכס והתחמקות ממסים
עם קרח או בלי קרח? על אופן הטלת המכס על דגים מיובאים
טעיתם? תשלמו! על הפעלה לקויה של סמכות הגבייה של רשות המסים
סמכות רשות המכס לערוך בדיקות ביטחוניות בטובין מיובאים מקבלת רוח גבית מבית המשפט
מחסום ההתיישנות בפקודת המכס - הגיע הזמן לשנות
פיסטוקים מתורכיה ולא מאיראן - המכס ישיב את הסחורה ליבואן
סיגריות במקום מפיות נייר - המבריח נתפס והורשע
בית המשפט - תושב החוץ התכוון להבריח יהלומים לישראל
בית המשפט - המכס פעל כדין בתפיסת חלקי אופנוע האסור ביבוא לישראל
בית המשפט העליון – המכס לא ישיב את המס ליבואן בגין טובין שנגנבו ממחסן הרשוי
מסלול אדום - מסלול ירוק
בית המשפט העליון – הרשות המנהלית לא תוכל לנקוט בהליכי גבייה לחובות מס שהתיישנו
על קורקינטים שנתפסו על ידי המכס
ויתור על קנס פיגורים - נקודות למחשבה
בית המשפט איפשר עריכת "מקצה שיפורים" בהוצאת דרישות חיוב לתשלום מכס
תשלום כופר כסף ותשלום אגב מחאה – בעקבות מכתבו של מר ראובן מלצר, סגן ראש מינהל המכס
חובת דיווח על הכנסה והוצאה של כספים מישראל
עונשי מאסר בפועל למנמיכי מחירים לצורך הקטנת תשלומי מכס
הרמת מסך לצורך גביית מס – הפסיקה העדכנית
חברות קשורות וערך העסקה לצורכי מסי יבוא - חלק שני
על סיווגו של מקלחון לאמבטיה
יצוא מוצרי יו"ש לאיחוד אירופי - בעקבות פסק דינו האחרון של בית המשפט האירופי
חברות קשורות וערך העסקה לצורכי מסי יבוא - חלק שני
חברות קשורות וערך העסקה לצורכי מסי יבוא - חלק ראשון
סיווג טובין ופמיניזם – גלגול נוסף
האם יש לקבל הודעת נאשם בעבירות מס אשר נגבתה שלא כדין?
פרשנות כלל 2 לחלק ה - XVI של צו תעריף המכס
פטור ממכסים לפי הסכמי אזור סחר חופשי של מדינת ישראל - חלק א`
פסק הדין בענין אגרוקל - על מעמדם של דברי ההסבר (explanatory notes) של השיטה ההרמונית
אימתי ייפטר היבואן מתשלום גרעונות מכס?
יצוא מהשטחים ומרמת הגולן לקהילייה האירופית - יש פתרון!
תשלומי מכס אגב מחאה
סיווג טובין בצו תעריף המכס – שאלות פרשניות
תשלום מכס / מס קניה אגב מחאה
מכס על היבוא – דרושה רפורמה והפחתת מכסים
חידושי חקיקה ופסיקה בענייני מסים עקיפים
תשלומי אגרה בתביעות מול רשות המכס בענייני מיסי יבוא (בעקבות פסק הדין בענין טבע)
בית המשפט וסיווג טובין: כיצד מפרשים את המונח "המיוחדים ל...."
ישראל מפירה את ההסכם הבינלאומי בענייני מכס לגבי תשלום תמלוגים ויבואני המותגים הגדולים משלמים על כך
פסק דין מחמיר בענין פסילת ערך עיסקה לצרכי מכס
יבואנים אישיים של רכב: משרד התחבורה עיכב את הנפקת רישיונות היבוא, ובשל כך נאלץ לשלם יותר מיסים
המכס מכר ולא השמיד ובכל זאת לא יפצה
היבואן והמכס בבית המשפט - מי צריך להוכיח את עמדתו? חלק א'
סיווג טובין ופמיניזם – על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בת"א בענין סיווג אימובילייזר
שימוש בתעודות מקור ביבוא טובין לישראל - היתרונות והחשיפות
על תחילת נפילתו של סעיף 154 לפקודת המכס
נדחתה תביעת ענק של יבואנית סוללות לטלפונים סלולריים נגד רשות המכס
האם ניתן לבצע הרמת מסך לצורך גביית מסי יבוא?
סעיף 154 לרעת היבואן - בעקבות החלטתו האחרונה של בית משפט השלום בראשון לציון
ביקורת קשה על רשות המכס בעקבות הפרת חובותיה כלפי האזרח
בית המשפט העליון – צמצום הזכות לקבלת הישבון
תשלום מסים ביבוא דוגמאות ללא תמורה – האם לא מדובר בכפל מס?
אל תגעו לי במחיר – על פסילת ערך עיסקה לצרכי מכס
תשלומי מכס אגב מחאה – פסק דין מחמיר של בית המשפט המחוזי
הרמת מסך לצרכי גבית מסי יבוא
בית משפט השלום בת"א: חיזוק נוסף של זכויות הנחקר בחקירת מס
עדכוני פסיקה קצרים בענייני מכס
ארגון המכס העולמי: "גם לנו קשה להקפיד על אחידות ביישום השיטה ההרמונית"
נדבך נוסף לזכות הציבור לקבלת מידע בענייני מכס
בית המשפט העליון קורא למחוקק לתקן את סעיף 154 לפקודת המכס
איזו אגרה צריך לשלם בתביעה לביטול גרעונות?
בית המשפט אישר את פסילת תעודות המקור
פרשנות תעריף המכס – הבחנה בין סוגים שונים של שימוש בטובין
בית משפט השלום בירושלים: ריכוך הדרישה לתשלום "אגב מחאה"
סיגריות שנגנבו ממסוף מטענים: המסוף יפצה, המכס לא יחזיר את המס
היבואן נגד המכס – הצלחות בבתי המשפט בשנת 2006
עיכוב הליכי אכיפה וגביה בגין חוב מסי יבוא
בית המשפט המחוזי בירושלים - יבואן זכאי לקבל מרשות המכס מידע אודות סיווג מוצרים שונים
תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי), התשס"ו – 2006
הרמת מסך ההתאגדות לצרכי גבית מס
בית המשפט המחוזי: לפעמים לא צריך להיעזר בדברי ההסבר של השיטה ההרמונית
תצהיר יבואן וערך טובין לצרכי מכס – דברים שחייבים לדעת (חלק ראשון)
בית המשפט המחוזי בירושלים: הרמת מסך בין חברות לצורך גביית מס צריכה להיעשות בצמצום
הסתמכות לגיטימית של היבואן על התנהגות רשות המכס
סיווגן של במות הרמה של חברת החשמל, וגם - האם בית מכס אחד יכול לשנות מקביעתו של בית מכס אחר?
אחוז הישבון שנקבע לפי שיטת האחוזים הינו אחוז זמני בלבד
תשלום מס על אריזת מוצר הנמכרת יחד עם המוצר
הישבון על יבוא מוחזר לא יינתן כאשר היבואן מכר את הסחורה והיא הוחזרה לחו"ל ע"י גורם אחר
פרשנות סעיף 150 לפקודת מכס - לטובת היבואן
בית משפט השלום חוזר וקובע – הסתמכות על תעודת יורו 1 (שנפסלה) לא תספק הגנה לצורך חוק מסים עקיפים
ערכות (קיטים) - האם מקור הטובין יקבע לפי המרכיב המאפיין אותם ביותר
עוד בנושא

תיקוני חקיקה - פקודת המכס


העברת התוכנית הכלכלית בכנסת (1.6.03) שימשה לרשות המכס הזדמנות לביצוע תיקוני חקיקה בפקודת המכס, ולטובת הקוראים, נסקור בקצרה את עיקרי השינויים. למי מהקוראים שלא יוכל לעמוד בפיתוי וירצה כבר עתה לדעת "לאן הרוח נושבת", נספר כי מדובר בהקשחה והחמרה קיצוניות של הוראות ענישה וגביה בפקודת המכס.

1. כללי

 תחילתו של העניין בתזכיר חוק לתיקון פקודת המכס שהוכן על ידי משרד האוצר והופץ בחודש אוקטובר 2002.

התזכיר הסביר כי מטרת התיקון הינה "לסייע במלחמה נגד הברחת סיגריות ומוצרי טבק אחרים שהפכה למכת מדינה". על פי התזכיר, "מוצרי טבק ככלל וסיגריות בפרט הם מוצרים עתירי מסים. לפיכך הרווח הכספי הנובע למבריחיהם הוא רב. מאידך העונשים הקבועים היום בפקודת המכס כנגד המבריחים הם קלים ויכולת ההרתעה מוגבלת".

על אף הדברים הברורים הנ"ל, חלקים ניכרים של התיקון אינם חלים על סיגריות ומוצרי טבק בלבד, אלא על כלל הטובין המיובאים, לכלל הטובין המיובאים, ומהווה החמרה משמעותית של אמצעי הענישה הפליליים (עבירות ועונשיהן) והאזרחיים (תפיסה, חילוט והחרמה) במקרה של הברחת טובין, וכן מתן סמכויות גבייה מרחיקות לכת לרשויות המכס .

2. סעיף 53 לפקודת המכס - הגשת מצהר עד 24 שעות לפני בואה של האוניה לנמל

על פי התיקון, קברניט האוניה יהיה חייב להגיש תסקיר על האוניה ומטענה ומצהר כניסה על הטובין עד 24 שעות לפני בוא האוניה לנמל (בנוסח שלפני התיקון המועד היה 24 שעות לאחר בוא האוניה לנמל).

התיקון מתעלם מקיומם של נמלים רבים הממוקמים בסמיכות למדינת ישראל, כדוגמת נמלי קפריסין, מרסין (תורכיה) ופורט סעיד (מצרים) אשר ההפלגה מהם לישראל נמשכת שעות מועטות. לגבי יעדים אלו, הגשת תסקיר ומצהר עד 24 לפני בוא האוניה לנמל בישראל הינה דרישה בלתי אפשרית.

לדעתנו, ראוי לשנות את התיקון, ולקבוע כי במקרה שבו נמל ההטענה האחרון של האוניה מרוחק פחות מ - 36 שעות הפלגה מהנמל, יש להתיר להגיש את התסקיר והמיצהר עד 24 לאחר בוא האוניה לנמל.

3. סעיף 190 לפקודה - הודעה על תביעה להחזרת התפוס תוך 7 ימים

סעיף 190 דן בתפיסת טובין. בנוסחו הקודם קבע הסעיף כי אדם שמידו נתפסו הטובין או בעל הטובין צריך למסור לרשות המכס תוך חודש ימים ממועד התפיסה, הודעה כי הוא תובע את החזרת הטובין שנתפסו. באם לא נעשה כן נחשבים הטובין למוחרמים ורשות רשאית למכרם.

התיקון קובע כי ביחס לטובין מסויימים יקוצר משך הזמן העומד לרשות בעל הטובין או האדם שמידו נתפסו הטובין למסור הודעה כנ"ל לכדי 7 ימים בלבד.

לדעתנו, תיקון זה אינו ראוי, משני טעמים עיקריים:

ראשית, תקופת 30 הימים נועדה לאפשר לבעל התפוס/המחזיק בתפוס לפנות לסוכן המכס ו/או לעו"ד לקבלת מלוא המידע על זכויותיו. תקופה של שבעה ימים הינה תקופה קצרה ביותר, והיא אינה מספיקה להגיש הודעה על תביעת התפוס, בייחוד באותם מקרים שבהם הטובין לא נתפסו כשהם בידי בעל הטובין, אלא בידי המחזיק בהם. חשוב להדגיש כי אם לא תינתן הודעה תוך שבעה ימים, הטובין יהפכו למוחרמים. החרמת הטובין מוציאה, באופן סופי ומוחלט, את הטובין מרשות בעל הטובין או המחזיק בהם. משמעותה של ההחרמה הינה פגיעה חמורה בקניינו של אדם, ולכן יש להותיר את משך הזמן להגשת הודעה על חודש ימים ולא לקצרו.

שנית, בעוד שמטרת התיקון היתה לסייע במלחמה כנגד הברחת סיגריות, לשון התיקון מתייחסת ל"סוגי טובין מסויימים", דבר שיאפשר לרשות המכס להחיל את לוח הזמנים המקוצר לא רק על סיגריות אלא על טובין רבים נוספים.

היועץ המשפטי לאגף המכס, בסקירה שהוציא לאחר העברת התיקון בכנסת, סיפק את קריאת הכיוון העתידית: "יש לגבש בעניין זה את המדיניות ולהמליץ למנהל על סוגי טובין שיקבעו לצורך הפעלת הסעיף. מטרת התיקון היתה לפתור את בעית הסיגריות במעברים, אך ניתן להחילו גם על סוגי טובין נוספים" (ההדגשה נוספה).

אנחנו מצידנו זוכרים היטב כי התיקון המוצע נועד להילחם בנגע הברחת הסיגריות, כדברי התזכיר. במידה ורשות המכס תרחיב את השימוש בסעיף זה, נתריע על החריגה מתכלית התיקון. רשמנו לפנינו גם את דבריו של היועץ המשפטי לאגף המכס בהמשך: "יש להפעילו (את התיקון - ג.נ.) בצמצום לאור הפגיעה הקיימת בו בזכות הטיעון של האזרח".

4. סעיף 203 לפקודה - הטלת קנס על אוניה שקיבולה מעל 250 טון

סעיף 203(א) דן בחילוט כלי שיט (דהיינו תפיסת כלי השיט בתור מחולט) שהקיבול הרשום אינו עולה על 250 טון. כלי שיט כאלו יחולטו, בין היתר, אם הם שימשו בהברחה, או אם שימשו ביודעין להוביל שלא כדין טובין מוברחים או מחולטים.

סעיף 203 (ב) מתייחס לכלי שיט בעלי קיבול העולה על 250 טונות, ומאפשר להטיל קנס על בעל האוניה באותן נסיבות המתירות חילוט של כלי שיט שבסעיף 203(א).

התיקון עידכן את שיעור הקנס המופיע בסעיף 203(ב), באופן שבעל אוניה שמעל 250 טון ייקנס במקרה של הברחה בשיעור של עד 1,500,000 ש"ח (נכון להיום) או פי שלושה מגובה מיסי היבוא שהיו אמורים להיחסך.

התיקון גם קבע הליך של ערעור לבית המשפט על הקנס, כאשר אין בהגשת הערעור כדי לעכב את תשלום הקנס, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.

לא רק בעת האוניה קשור לענין זה אלא גם, למשל, סוכן האוניה. על פי סעיף 1 לפקודה, בעל - לענין כלי שיט וכלי הובלה הינו "לרבות אדם הפועל כסוכנו של הבעל, או מי שהבעל הרשהו לקבל דמי הובלה או תשלומים אחרים המשתלמים בקשר לאותם כלי הובלה". המשמעות של תיקון סעיף 203(ב) הינה החמרה קיצונית של הענישה לא רק כלפי בעל אוניה שהבריחה טובין, אלא כלפי סוכן האוניה וגורמים אחרים שיתכן שאין להם כל קשר להברחת הטובין.

5. סעיף 211 לפקודה - החמרת הענישה בעבירת הברחה

סעיף 211 לפקודה קובע את עבירת ההברחה. התיקון מחמיר את העונש על עבירת ההברחה לשלוש שנות מאסר (במקום שישה חדשים), או קנס של כ - 300,000 ש"ח (נכון להיום) (ובמקרה של החזקת טובין מוברחים - גם תשלום פי שלושה מסכום מסי היבוא החלים על הטובין).

במסגרת התיקון הוסף סעיף הקובע ענישה חמורה יותר במקרה של הברחה בנסיבות מחמירות - מאסר של חמש שנים או קנס של 600,000 ש"ח (נכון להיום) (ובמקרה של החזקת טובין מוברחים - גם תשלום פי שלושה מסכום מסי היבוא החלים על הטובין).

למי מבין הקוראים שינסה להבין מה פירוש המונח "הברחה בנסיבות מחמירות" לא נוכל לספק הסבר ברור, אבל נוכל לספר לכם מה היועץ המשפטי של המכס חושב על כך: "יצוין, כי לא פורטו נסיבות מחמירות ספציפיות, והכוונה היא להפעיל סעיף זה בהברחות בסכומים גבוהים מאד, בארועים מתמשכים ונסיבות אחרות המלמדות על חומרת הנסיבות". נכון? לא נכון? מתאים? לא מתאים? אין ספק כי הדברים ייבחנו בעתיד על ידי בתי המשפט ואנו נעקוב אחרי התפחתות הדברים ונעדכן אתכם.

לסוכני המכס שמבין קוראינו, נספר כי כי הוראות העונשין עשויות לחול גם על סוכני מכס מכח הוראת סעיף 218 לפקודת המכס הקובע כי: "המסייע, המעודד, המיעץ  או  המביא  לביצוע  עבירה  על פקודה זו, או המעורב בו על ידי מעשה או מחדל, בכל דרך שהיא, אם במישרין ואם בעקיפין, רואים אותו כאילו עבר אותה עבירה ויהא בר עונשין בהתאם לכך".

 

בית המשפט העליון בענין למדן (ע"פ 5246/92 אברהם למדן נ` מדינת ישראל, פ"ד מז(3) 98) התייחס לסעיף זה וקבע כי: "כאשר נעברת עבירה על ידי פקיד או פקיד רשוי אצל סוכן מכס, לא נראה לי שיוכל  סוכן המכס לפטור עצמו מאחריות בגין אותה עבירה  בלי שיוכיח שהוא לא ידע על ביצוע אותה עבירה  ושהוא  נקט  באמצעים  סבירים כדי למנוע אותה".

תיקון סעיף 231א לפקודה - אימוץ סעיף סעיף 106ב מחוק מע"מ - הקניית סמכויות גביה חריגות למנהל כנגד בעלי תפקיד בחברה.

אם פעם תתבקשו לתת דוגמא לפתכם "מעט המחזיק את המרובה" תזכרו את סעיף 8 של התיקון החדש, שכל מה שכתוב בו הוא "בסעיף 231א, אחרי "106" יבוא "106ב"".

מה זה אומר? זה אומר שעל גביית מכס הוחל סעיף 106ב לחוק מע"מ, המקנה לרשויות המכס סמכויות גביה חריגות, ומאפשר, בנסיבות מיוחדות, לגבות מבעלי תפקידים בחברה חובות מכס של החברה. למשל, כאשר חברה מסרה ידיעה כוזבת כדי להחמק מתשלום מס, והוצאה לה בשל כך דרישת תשלום והדרישה נדחתה על ידי בית המשפט, רשאית רשות המכס לחייב בעל תפקיד בחברה לשלם את המס.

ומיהו בעל תפקיד בחברה? מי שהיה בתקופה הרלבנטית מנהל פעיל, שותף או בעל שליטה בחברה, אפ יש בידי רשות המכס ראיות לכאורה להוכיח שהמעשה נעשה הידיעתו של בעל התפקיד, אלא אם כן אותו בעל תפקיד הוכיח שהוא נקט את כל האמצעים הסבירים כדי להבטיח מניעת המעשה.

ומה אומר היועץ המשפטי לאגף המכס על כך? "זהו סעיף המקנה סמכויות חריגות למנהל ובהתאם יש להפעילו בזהירות. רשאי על כן אין להפעילו בשלב זה עד שיקבעו קריטריונים ברורים לכך ובאישור היועץ המשפטי לאגף".

אנחנו נבדוק מה יהיו "הקריטריונים הברורים" ונעדכן בהתאם.

6. הוספת 231ב לפקודה - החלת פקודת המסים (גביה) על גבית מכס

באגף המכס "נזכרו" לקבוע בפקודת המכס הוראת הסמכה מפורשת המחילה את פקודה המסים (גביה) על גביית מכס, וכפי שכתב על כך היועץ המשפטי לאגף המכס: "על מנת שלא להיזקק לאכרזה שמעמדה המשפטי פחות". התזכיר שהוציא משרד האוצר הסביר קצת יותר: "פקודת המסים גביה מופעלת ביחס למכס מכח אכרזת גביית מסים (מכס), תשט"ז-1956. … מוצע להחיל את פקודת המסים (גביה) בתוך פקודת המכס עצמה, כפי שנעשה לגבי מס ערך מוסף ומס קניה, על מנת ליצור את מלוא השקיפות ולתת את העיגון המשפטי המירבי להחלת פקודת המסים (גביה) על מכס".

אז מה באמת היה קודם? האכרזה של שר האוצר לא היתה מספיקה? רשות המכס פעלה שלא כדין?

נגלה לכם סוד: בית המשפט העליון בענין מלרן (בג"צ 346/86 מלרן אלקטרוניקה בע"מ נ` מנהל המכס והבלו, פ"ד מא(1) 225) קבע כי אין תוקף חוקי להחלת פקודת המסים גביה על גביית חובות מכס (להבדיל ממס קניה, מע"מ ותשלומי חובה).

בפסק הדין הנ"ל נקבע מפורשות כי אין די באכרזת גביית מסים (שהיא ברמת חקיקת משנה) אלא יש צורך בהוראות חוק:

"אין די לדעתי בצו של שר האוצר לפגיעה כזו בזכותו של נשום להביא את המחלקת בדבר חבותו או שעורה לבירור בטרם ינקטו נגדו בצעדי הגביה הקיצוניים שבפקודה. דרוש לכך דבר חקיקה שיאמר כך, בין במפורש ובין במשתמע".

באיחור של הרבה שנים, באה רשות המכס והסדירה את הענין. כדי שלא להלאות אתכם בפלפול המשפטי נציין רק כי רשות המכס נאחזה בפסק דין אחר של בית המשפט העליון, שהתייחס לגבייית ארנונה, ושממנו הסיקה רשות המכס כי די באכרזה של שר האוצר. עם זאת, רשות המכס חשה כי הבסיס המשפטי שעליה היא נשענת - חלש ביותר, והעדיפה לתקן את פקודת המכס.

אז נכון, כעת ניתן לגבות חוב מכס באמצעות פקודת המסים (גביה). זה טוב? זה רצוי? ממש לא. פקודת המסים (גביה) הינה דבר חקיקה מנדטורי המעניק לרשויות המדינה סמכות מנהלית לגביית מס ללא צורך בקבלת פסק דין של בית המשפט, להפעיל הוצאה לפועל עצמאית, תוך קבלת סמכות לפרוץ בכוח לבתי האזרחים ולהוציא מהם טובין. על פקודת המסים (גביה) נמתחה לא אחת בקורת חריפה, ונאמר כי יש לפרש את הוראותיה בצמצום לנוכח חוקי היסוד. ראוי היה, בעידן חוקי היסוד, כי לא ייעשה שימוש בפקודת המסים (גביה).

7. סיכום

פקודת המכס, הינה חיקוק מנדטורי משנות העשרים של המאה הקודמת, שהיקנה לרשות השלטון (הנציב העליון) סמכויות מנהלתיות רחבות ביותר כלפי נתיניו. בית המשפט העליון קבע מפורשות כי סמכויות רחבות הנתונות בחיקוק מימי המנדט לרשויות מנהליות, יפורשו בצורה צרה (ע"א 666/88 מדינת ישראל נ` מונוגיל תעשיות מזון בע"מ, פ"ד מו(4) 1).

אין לראות בעין יפה, וזאת בלשון המעטה, את הרחבת סמכויות התפיסה והחילוט והגבייה שניתנו לרשות המכס. לסמכויות רחבות אלו, המאפשרות לרשות המינהל להחרים טובין גם ללא הרשעה בעבירה, ולהפעיל מנגנון הוצאה לפועל עצמאי, ללא בית משפט, אין אח ורע בחקיקה הישראלית שנחקקה לאחר הקמת מדינת ישראל, וסמכויות אלו אינן עולות בקנה אחד עם חוקי היסוד של מדינת ישראל במאה ה - 21.

החמרת הענישה, שלכאורה נועדה לסייע במלחמה בהברחת הסיגריות, התבצעה באופן כוללני כלפי כלל הטובין, ונראה שלא היה צורך בפעולה כל כך גורפת.

אנו נעקוב אחרי התפתחות הדברים. נבדוק האם הרשות משתמשת בסמכויותיה באורח שקול ומידתי, או שמא נפרצו הגבולות, והרשות משתמשת בכוחה באופן שרירותי. נעקוב, נבחן, וכמובן - נעדכן.

 

לראש העמוד