גיל נדל משרד עורכי דין

 

גליון מס' 37 - מאי 2009

עוד בנושא
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 135 – סיון תשע"ח – יוני 2018
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 134 – אדר ב' תשע"ט – מרץ 2019
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 133 – אדר א' תשע"ט – מרץ 2019.
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 132 – חשון תשע"ט – אוקטובר 2018.
עוד בנושא
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 130 – סיון תשע"ח – מאי 2018
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 129 – ניסן- תשע"ח – מרץ 2018.
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 128 – שבט תשע"ח – ינואר 2018
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 127 – חשון תשע"ח – נובמבר 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 126 – תשרי תשע"ח – ספטמבר 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 125 – אב תשע"ז – אוגוסט 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 124 – ניסן תשע"ז – אפריל 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 123 – שבט תשע"ז – פברואר 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 122 – שבט תשע"ז – ינואר 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 121 – חשון תשע"ז – נובמבר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 120 – אלול תשע"ו – ספטמבר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 119 – אב תשע"ו – אוגוסט 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 118 – תמוז תשע"ו – יולי 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 117 – סיוון תשע"ו – יוני 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 116 – אייר תשע"ו – מאי 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 115 – ניסן תשע"ו – אפריל 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 114 – אדר ב תשע"ו – אפריל 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 113 – אדר תשע"ו – מארס 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 112 – טבת תשע"ו – פברואר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 111 – כסלו-טבת תשע"ו - דצמבר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 110 – חשון-כסלו תשע"ו - נובמבר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 109 – תשרי-חשון תשע"ו - אוקטובר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 108 – אב-אלול תשע"ה - אוגוסט 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 107 - תמוז תשע"ה - יולי 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 106 - ניסן תשע"ה - מאי 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 105 - ניסן תשע"ה - אפריל 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 104 - ניסן תשע"ה - מרץ 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 103 - אדר תשע"ה - פברואר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 102 - שבט תשע"ה - ינואר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 101 - טבת תשע"ה - דצמבר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 99, אלול תשע"ד - ספטמבר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 98, אלול תשע"ד - אוגוסט 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 97, אב תשע"ד - יולי 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 96, תמוז תשע"ד - יוני 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 95, סיון תשע"ד - מאי 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 94, אייר תשע"ד - אפריל 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 93, אדר ב' תשע"ד - מרץ 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 92, אדר א' תשע"ד - פברואר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 91, שבט תשע"ד - ינואר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 90, טבת תשע"ד - דצמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 89, כסלו תשע"ד - נובמבר דצמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 88, חשון תשע"ד - אוקטובר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 87, תשרי תשע"ד - ספטמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 86, אלול תשע"ג - אוגוסט 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון מס' 85 - אב תשע"ג - יולי 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון מס' 84, תמוז תשע"ג - יוני 2013
הודעה חשובה ללקוחות המשרד וידידיו + גליון מס' 83 של "יבוא, יצוא ומה שביניהם"
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 82, אייר תשע"ג - אפריל 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 81, ניסן תשע"ג - מרץ 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 80, אדר תשע"ג - פברואר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 79, שבט תשע"ג - ינואר 2013
גיליון מס 78 דצמבר 2012
גיליון 77 נובמבר 2012
גיליון 76 אוקטובר 2012
גיליון 75 ספטמבר 2012
גיליון 74 אוגוסט 2012
גיליון 73 יולי 2012
גיליון 72 יוני 2012
גיליון 71 מאי 2012
גיליון 70 אפריל 2012
גיליון מס' 69- מרץ 2012
גיליון 68 פברואר 2012
גיליון מס' 67 - ינואר 2012
גיליון מס' 66- דצמבר 2011
גיליון מס' 65- אוקטובר 2011
גיליון מס' 64 - ספטמבר 2011
גיליון מס' 63 - אוגוסט 2011
גיליון מס' 62 - יולי 2011
גיליון מס' 61 - יוני 2011
גיליון מס' 60 - מאי 2011
גיליון מס' 59 - אפריל 2011
גיליון מס' 58 - מרץ 2011
גיליון מס' 57 - פברואר2011
גיליון מס' 56 - פברואר 2011
גיליון מס' 55 - ינואר 2011
גיליון מס' 54 - ינואר 2011
גיליון מס' 53 - נובמבר 2010
גיליון מס' 52 - אוקטובר 2010
גיליון מס' 51 - ספטמבר 2010
גיליון מס' 50 - אוגוסט 2010
גיליון מס' 49 - יוני 2010
גיליון מס' 48 - מאי 2010
גיליון מס' 47 - אפריל 2010
גליון מס' 46 - מרץ 2010
גליון מס' 45 - פברואר 2010
גליון מס 44 - ינואר 2010
גליון מס' 43 – דצמבר 2009
גיליון מס' 42 - נובמבר 2009
גיליון מס' 41 - אוקטובר 2009
גליון מס' 40 - ספטמבר 2009
גליון מס' 39 - אוגוסט 2009
גליון מס' 38 - יולי 2009
גליון מס' 36 - ינואר 2009
גליון מס' 35 - נובמבר 2008
גליון מס' 34 - ספטמבר 2008
גליון מס' 33 - יולי 2008
גליון מס' 32 - מרץ - אפריל 2008
גליון מס' 31 - פברואר 2008
גליון מס' 30 - דצמבר 2007
גליון מס' 29 - אוקטובר - נובמבר 2007
גליון מס' 28 - ספטמבר 2007
גליון מספר 27 - אוגוסט 2007
גליון מספר 26 - יולי 2007
גליון מספר 25 - יוני 2007
גליון מספר 24 - מאי 2007
גליון מספר 23 - מרץ 2007
גליון מספר 22 - פברואר 2007
גליון מספר 21 - ינואר 2007
גליון מספר 20 - דצמבר 2006
גליון מספר 19 - אוקטובר 2006
גליון מספר 18 - אוגוסט 2006
גליון מספר 17 - יוני 2006
גליון מספר 16 - מאי 2006
גליון מספר 15 - מרץ-אפריל 2006
גליון מספר 14 - ינואר-פברואר 2006
גליון מספר 13 - דצמבר 2005
גליון מספר 12 - אוקטובר-נובמבר 2005
גליון מספר 11 - ספטמבר 2005
גליון מספר 10 - אוגוסט 2005
גיליון מספר 9 - אפריל 2005
גליון מספר 8 - נובמבר 2004
גליון מספר 7 - ספטמבר 2004
גליון מספר 6 - מרץ 2004
גליון מספר 5 - ינואר 2004
גליון מספר 4 - ספטמבר 2003
גליון מספר 3 - אוגוסט 2003
גיליון מספר 2 - יולי 2003
עוד בנושא

יבוא ויצוא-ומה שביניהם

עלון משפטי בענייני סחר בינלאומי

החומר המובא בעלון זה הינו מידע כללי בלבד ואינו מהווה חוות דעת משפטית
על מנת לקבל חוות דעת משפטית מומלץ לפנות עם מלוא פרטי המקרה הספציפי לעורך דין 
 


07/05/09  01. כיצד יוכל היבואן להיפטר מתשלום חובות של מסי יבוא?על סעיף 3 לחוק מסים עקיפים

07/05/09  02. שימוש בתעודות מקור ביבוא טובין לישראל - היתרונות והחשיפות

07/05/09  03. רשות המיסים מסכימה לפעול בשקיפות: תקים מאגר מידע בענייני סיווג מכס שיהיה זמין ליבואנים

07/05/09  04. טיפים לסחר בינלאומי נבון בתקופת משבר כלכלי

07/05/09  05. סעיפי שיפוט והוראות התיישנות – עדכוני פסיקה

07/05/09  06. "המצאה למורשה" - פטנט משפטי בהגשת תביעות כנגד צדדים שאינם ישראלים

07/05/09  07. מה חדש במשרדנו

 

 

07/05/09  01. כיצד יוכל היבואן להיפטר מתשלום חובות של מסי יבוא?על סעיף 3 לחוק מסים עקיפים
 
עו"ד גיל נדל
 
חלק ראשון - הבעיה
 
גיבורי סיפורנו הנוכחי הינם יבואנים המקבלים מרשויות המס דרישה לתשלום רטרואקטיבי של מסי יבוא בגין יבוא טובין שביצעו בעבר. הודעת החיוב מהווה מהלומה קשה ביותר ליבואן, מארבע סיבות עיקריות:
א. לוח הזמנים לתשלום הגרעון: על פי האמור בהודעת החיוב נדרש היבואן לשלם את הגרעון תוך זמן קצר, כאשר הסנקציות המתלוות לאי תשלום הינן חמורות ביותר - עיכוב מטענים והפעלת הליכי גביה, וגרעון המס נושא הצמדה וריבית וקנס פיגורים!
ב. על פי החוק ניתן לדרוש את הגרעון במסי יבוא תוך חמש שנים מיום היווצרותו (ולעיתים אף יותר), ובמלים אחרות, רשויות המס רשאיות ללכת חמש שנים אחורה (ואף יותר)!
ג. מסי יבוא אינם מוטלים על הרווח שהפיק היבואן בעיסקה, אלא מחושבים בדרך כלל כאחוז מערך הטובין המיובאים. יבואן שבעת מכירת הטובין לא גלגל את מסי היבוא על הקונה, עלול בעקבות חיוב רטרואקטיבי במסי יבוא עלול לאבד את כל רווחיו מהעיסקה ואף להיכנס להפסדים עצומים!
ד. הואיל ומדובר בדרישת תשלום המוצאת ליבואן לאחר מעשה, קשה ליבואן לחזות את התפרצות הענין ולפעול באופן מניעתי להקטנת הסיכון.
המחוקק היה ער למצוקתו של היבואן במקרה של חוב מס רטרואקטיבי ועל כך קבע מנגנון המאפשר ליבואן לקבל פטור מתשלום חוב המס בתנאים מסויימים. כוונתנו לסעיף 3 לחוק מסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר), תשכ"ח-1968. על פי סעיף 3 לחוק יבואן יהיה פטור מתשלום חוב מס באם: (1) חוב המס אינו נובע מידיעה בלתי נכונה שהיבואן מסר או מידיעה שהיה עליו למסור ולא מסר; (2) היבואן לא ידע או לא היה צריך לדעת על קיומו של החסר במס; (3) היבואן לא גלגל את המס על הקונים.
כפי שהבהיר זאת יפה בית המשפט העליון באחד העניינים, לב ליבו של ההסדר הינו תום לב. יבואן שסבר בתום לב כי המוצר פטור ממסי יבוא ובהתאם לכך תמחר את המוצר עשוי לקבל פטור מתשלום החוב. מצד שני, יבואן שהיה צריך לחשוד שהמכשיר חייב במסי יבוא אך העדיף לעצום את עיניו, לא לברר, ולא לשלם את המס מלכתחילה, לא יוכל ליהנות מהפטור.
 
רשות המכס מפרשת בצמצום את סעיף 3 לחוק מסים עקיפים


סעיף 3 לחוק מסים עקיפים מעורר תמיהות מצד רשות המכס כלפי היבואן: אם אנחנו צודקים בעמדתנו - למה שנוותר ליבואן על המס הנדרש? מדוע הקופה הציבורית צריכה לממן את מחדלו של היבואן? בהתאם לכך, רשות המכס מפרשת את החוק באופן מצמצם ומאוד לא ליברלי, עד שמעטים המקרים שבהם רשות המכס פוטרת את היבואן מתשלום החוב. על פי ההערכות של העוסקים בתחום, רק אחוזים בודדים מהבקשות לפי סעיף 3 נענות בחיוב.
התנאי השני בסעיף 3 לחוק מהווה את המכשלה הגדולה העומדת בפני היבואנים, ורשות המכס מרבה לטעון כי היבואן ידע או היה עליו לדעת על קיומו של החסר. הדבר מופיע תדיר במחלוקות סיווג. רשות המכס נוהגת לטעון כלפי היבואן כי ידע או היה עליו לדעת שיש לסווג את הטובין בפרט החייב במסי יבוא. על פי החוק והפסיקה יש לייחס ליבואן את ידיעתו של סוכן המכס שלו, המהווה שליח של היבואן, ועל כן יש לשאול האם היה על סוכן המכס לדעת שיש לסווג את המוצר בפרט החייב במסי יבוא.
 
 
פסק דינו האחרון של בית משפט השלום בתל אביב
 
לאחרונה ניתן פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב הדן בפרשנותו של סעיף 3 הנ"ל. אמנם מדובר בפסק דין של ערכאה נמוכה שאין לו תוקף מחייב, ואולם אין ספק כי כמה מקביעותיו של בית המשפט מהוות בשורה טובה לציבור היבואנים ולסוכני מכס (ת.א.  072590/04 ויליפוד נ' מ"י, ליבואניות – עו"ד דורות וזיתון, למדינה – עו"ד סמרה). באותו עניין דובר בגבינות מתוצרת דנמרק, בעלות גידים ירוקים, המתאפיינות בגידי העובש הנוצרים בהן כחלק מתהליך הבשלתן. רשות המכס הוציאה ליבואניות הודעות חיוב, שכן לטענתה הסיווג הנכון של הגבינות בעלות גידי העובש היה בפרט מכס 04.06.4010. הכולל גבינות המשתייכות למשפחת הגבינות הכחולות (Blue Cheese) והחייב במכס בשיעור גבוה. בעקבות הבהרה שניתנה על ידי ארגון המכס העולמי,  קיבלו היבואניות את עמדת רשות המכס בענין הסיווג, ועיקר יהבן הושלך על עמידתן בסעיף 3 לחוק מסים עקיפים.
 
בכל הנוגע לתנאי הראשון של סעיף 3, קבע בית המשפט כי כאשר נמסר ברשומון היבוא סיווג שגוי, הדבר אינו מהווה מסירת ידיעה בלתי נכונה, שכן עניין הסיווג הינו עניין משפטי שאינו נכנס בגדר "ידיעה". לטעמנו, אין ספק שמדובר בקביעה משמעותית ביותר, שכן כל גירעונות הסיווג קשורים לטעות סיווג הנעשית ברשומון היבוא, וקביעה לפיה סיווג שגוי הינו ידיעה בלתי נכונה היה סותם את הגולל על השימוש בחוק מסים עקיפים לקבלת פטור מגירעונות מכס בגין סיווג לקוי.

בכל הנוגע לתנאי השני של סעיף 3 לחוק מסים עקיפים הרי שבדרך כלל המכשיר העומד להצדקתו של היבואן הוא קיומה של בדיקה פיזית שנערכה לטובין ושבה רשות המכס אישרה את הסיווג השגוי. במצב דברים זה יאמר היבואן – אם רשות המכס שגתה כמוני, הרי שלא ידעתי ולא הייתי צריך לדעת על החסר. כך למשל, בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב בעניין אמקור (ע"ש 1083/99 אמקור מקררים בע"מ נ' מנהל המכס ומע"מ, פס"ד מיום 6.3.2005)  קיבל בית המשפט  את עמדת אמקור וקבע, בין היתר, כי על אמקור לא היה לדעת על קיומו של החסר, שכן רשויות מס קניה ערכו ביקורות אצל אמקור במהלך השנים, אישר את דו"חותיה, ולא העירו לה על הטעויות.
 
אלא שבענייננו לא נזכר בפסק הדין עניין הבדיקות הפיזיות, ובית המשפט השתית את קביעתו על בסיס ניתוח אחר. בית המשפט נעזר בעובדה כי ארגון המכס העולמי הזדקק להבהיר את פרשנות הביטוי גבינות בעלות גידים כחולים ולציין כי הוא כולל גם גבינות בעלות גידים ירוקים. בהתאם לכך הסיק בית המשפט כי מדובר בתיקון שמטרתו להבהיר כי "קודם לתיקון תחולת הפרט לא הייתה ברורה דיה ולכן נזקקו לתיקון מבהיר. מכאן שבמועד שקדם לתיקון ניתן לקבל את טענת התובעות כי לא ידעו או לא יכלו לדעת את ההגדרה הנכונה".
 
בית המשפט לא הסתפק בכך ואף הוסיף: "לעניין זה אני מקבלת גם את טענת התובעות כי לנוכח הקושי שבסיווג הרי כאשר מדובר ב"מקרה גבולי" בו הסיווג אינו ברור די, יש לקבל את טענת הנישום כי הוא לא ידע ולא צריך היה לדעת כי הסיווג שניתן על ידו שגוי". זאת כבר קביעה בעלת משמעות רחבה הרבה יותר.


 
פסילת תעודות מקור, ופסק דינו האחרון של בית המשפט המחוזי בבאר שבע


במחלוקות המתגלעות בעקבות פסילת תעודות מקור, טוענת רשות המכס שתעודת מקור שנפסלה הינה בבחינת ידיעה בלתי נכונה שמסר היבואן. אין זה משנה לרשות המכס שבעת שחרור הטובין התעודה היתה בתוקף והיבואן הסתמך עליה בתום לב. המבחן הוא אובייקטיבי לחלוטין, טוענת רשות המכס, ותעודה שנפסלה נחשבת לידיעה שאינה נכונה.
עמדה זאת אושרה על ידי בתי המשפט בערכאות שונות, וזכתה לאחרונה לדיון מקיף בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע, ת.א. 7182/06 טמפו תעשיות בירה בע"מ נ' מדינת ישראל, פס"ד מיום 17.3.09). בית המשפט חזר על ההלכה שקבעה כי תעודת תנועה EURO1 שנפסלה הינה ידיעה בלתי נכונה שנמסרה על ידי הנישום: "זה מכבר נקבע, כי יש לפרש את התנאי פירוש אובייקטיבי, משמע, אם ייקבע כי הטובין שיובאו על-ידי המערערת סווגו על-ידה במסגרת התדיינותה מול רשויות המכס בדרך שאינה נכונה באופן עובדתי, לא יחול התנאי והמערערת לא תוכל להיכנס בגדר החריג".
אלא שבית המשפט גם פסק כי היבואנית לא נקטה את מכלול הצעדים המתחייבים להבטיח עמידת הטובין בכללי המקור ואת כשרות תעודת התנועה, שכן היבואנית לא הצליחה לציין את שמו של נציג הספק שהבטיח לה שהטובין פטורים ממכס; לא ביררה עם הספק האם ייבוא הטובין ע"י היבואן הקודם היה פטור ממס בפועל; לא סיכמה עם הספק, במסגרת הסכמי ההספקה, שהספק מתחייב שהטובין עומדים בכללי המקור (ואף להיפך – היה נראה שלספק יש חופש מלא לשנות תנאים מהותיים המשפיעים על כללי המקור, ללא כל סייג); ולא עשתה כל ניסיון מצידה לבדוק עם הספק האם הטובין עומדים בכללי המקור.
בהתאם לכך קבע בית המשפט כי הגרעונות שהוצאו לחברת טמפו – בסכום של למעלה מ – 7.5 מליון ₪ (!) שרירים וקיימים, ואף חייב את טמפו בתשלום 70,000 ₪ (!) הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין (לטמפו – עו"ד זיתון, דורות וקרונפלד, למדינה – עו"ד שילה)


כיצד בכל זאת ניתן לעמוד בדרישות סעיף 3 לחוק מסים עקיפים?


1.מלכתחילה, רצוי לצאת לדרך לאחר שקיבלתם אישור/חוות דעת מסוכן המכס בנוגע לעמדת הסיווג (או הצהרת ערך הטובין לצורכי מכס). חשוב להעביר לסוכן המכס את כל המידע הרלבנטי ולקבל ממנו התייחסות ברורה. באופן זה תוכלו לתמוך בטענתכם שלא ידעתם ושלא היה עליכם לדעת (לרבות סוכן המכס) על קיום החסר.
אם המקרה נראה כבעייתי - אל תהמרו על סעיף 3 . עדיף לפנות לבקשה למידע מוקדם אצל רשות המכס, ובמקרה הצורך, כאשר הרשות קבעה כי המוצר חייב במסי יבוא, לשלם את המס אגב מחאה ולתבוע השבה.


2.כדאי מאוד לברר האם קיימת הנחייה של רשות המכס הרלבנטית לעניינכם. במספר מקרים  נשללה הטענה בדבר "ידע או היה עליו לדעת על החסר", לאור קיומה של הנחיית הרשות.

3.כדאי לעקוב ולתעד במידת האפשר את עמדת המתחרים בשוק. מהמחירים הנדרשים ע"י המתחרים, ניתן ללמוד על שיעור מסי היבוא המשולמים על ידם, ועל עמדת הסיווג שלהם. במקרה אחד בית המשפט הביע נכונות להיעזר בנתון זה.


 4. היתממות ועצימת עיניים לא יעזרו!  בית המשפט השלום בת"א, בפסק דין שניתן לאחרונה, "זרק מכל המדרגות" יבואן (וסוכן מכס), לאחר שהתברר לבית המשפט שהטובין לא נבדקו ע"י היבואן וסוכן המכס לצורך סיווגם מזה עשר שנים!


5. לעיתים מעורבים גופים ממשלתיים נוספים בתהליך שחרור הטובין: משרד התמ"ס, משרד הבריאות (אגף הרוקחות, שירות המזון), משרד החקלאות, מכון התקנים, ועוד. חשוב לבדוק מהי עמדת אתם גופים, שכן פעמים רבות עמדתם תואמת את עמדתכם ומנוגדת לעמדת רשות המכס.


6. והחשוב מכל - לעקוב אחרי התנהלות שחרור המטענים שלכם. שחרורים שנפלו לבדיקות פיזיות ויסודיות ואושרו על ידי בית המכס עשויים למלט אתכם מהצרה. במספר מקרים קיומו של אישור הרשות שלל את הטענה בדבר "ידע או היה עליו לדעת על החסר".
 

  לראש העמוד



07/05/09  02. שימוש בתעודות מקור ביבוא טובין לישראל - היתרונות והחשיפות
 
עו"ד גיל נדל
 
כידוע, החוק מאפשר לרשות המכס להוציא ליבואנים דרישה לתשלום רטרואקטיבי של מסי יבוא בגין יבוא טובין שביצעו בעבר. הודעת החיוב מהווה מהלומה קשה ליבואן, שכן מדובר בלוח זמנים צפוף לתשלום הגרעון המוצב על ידי רשות המכס;  בדרישה שיכולה להשתרע על שחרורים שנעשו שנים רבות קודם לכן; ובחיסול כל מרכיב הרווח של היבואן על אותה עיסקה, שכן מסי היבוא אינם מוטלים על הרווח שהפיק היבואן בעיסקה, אלא מחושבים בדרך כלל כאחוז מערך הטובין המיובאים. הואיל ומדובר בדרישת תשלום המוצאת ליבואן לאחר מעשה, קשה ליבואן לחזות את התפרצות הענין ולפעול באופן מניעתי להקטנת הסיכון.
 
רשות המכס מפעילה את סמכותה גם בנוגע לפסילת תעודות מקור. כידוע, בכל הנוגע לתעודות תנועה (יורו-1 או יורו-מד) מאפשר הסכם אזור הסחר החופשי של ישראל עם האיחוד האירופי לבחון בדיעבד את נכונות הצהרות היצרן/יצואן שעל בסיסן הונפקה תעודת התנועה. לצורך כך נקבעו הסדרים המאפשרים למדינת ישראל לפנות למדינת היצוא בבקשה לבדוק ולאמת את תעודות התנועה המלוות את הטובין המיובאים. משנעשית פניה כזו, בודקת רשות המכס הזרה את התעודות באמצעות פניה ליצרן / יצואן שעל בסיסו הונפקה התעודה. אם מתברר שהתעודה הוצאה על סמך הצהרה לא נכונה, או שלא נתמכת באסמכתאות הנדרשות לכך, רשות המכס במדינת היצוא שולחת הודעה לרשות מכס הישראלי הפוסלת את התעודות, ובהמשך לכך מוציאה רשות המכס הישראלית הודעות חיוב ליבואן. בכל הנוגע לתעודות מקור על פי ההסכמים עם ארה"ב, קנדה ומקסיקו, הפרוצדורה שונה, ורשות המכס הישראלית מוסמכת לבצע את האימות בעצמה, ועל פי תוצאותיו – לפסול את התעודה.
 
יכולת ההתגוננות של יבואן ישראלי כנגד פסילת תעודת מקור – מוגבלת ביותר, שכן היבואן תלוי באופן מוחלט בשיתוף הפעולה של הספק. אם הספק ישתף פעולה ויגן על זכאות הטובין למעמד מקור – מה טוב. הין מקרים בטיפולנו שבעקבות שיתוף פעולה של הספק, ביטלה רשות המכס באירופה את הפסילה והוציאה מסמך מתקן. ואולם, אם הספק אינו מוכן לשתף פעולה עם רשויות המכס ולמסור מסמכים התומכים בזכאותם של המוצרים לקבלת מעמד מוצר מקור, לא יוכל היבואן לבטל את הפסילה. לעיתים הספק הפך זה מכבר לחדל פרעון או שפשוט הפסיק לפעול, ואז ממילא "אין עם מי לדבר".
מבחינה מניעתית, מרחב הפעולה של היבואן הישראלי – צר למדי. במקרים רבים, עמידה בכללי המקור דורשת בדיקה חשבונאית של עלויות המוצר, מידע שהספק יסרב לחשוף בפני היבואן. במקרים אחרים, יזדקק היבואן להכיר את תהליך הייצור של המוצר, וגם מידע זה לא ינתן לא בנקל. תיאורטית, יכול היבואן להתנות עם הספק שאם תעודות המקור יפסלו – כי אז יחויב הספק לשפותו, אלא שבמציאות הדבר לא ישים, ולא נראה שיצרן זר יסכים לשיפוי שכזה. "אם יש לך בעיה  עם התעודות - אל תשתמש בהן" יתריס הספק בפני היבואן הישראלי. יחד עם זאת, יכול היבואן לדרוש ולקבל אינדיקציות לכך שהמוצר עומד בכללי המקור: לשם כך חייב היבואן להכיר מראש את כללי המקור, ולוודא ככל האפשר שהספק עומד בהם. אם למשל, בכל הנוגע למוצרי טקסטיל מאירופה קובעים כללי המקור כי חומר הגלם הזר שאינו אירופי יכול להיות ברמה של חוט בלבד, יוכל היבואן לוודא, לכל הפחות, שהספק אינו משתמש בבדים שנארגו בסין, וכיו"ב. דבר זה יקטין את החשיפה, אף אם לא ישלול אותה לגמרי.
 
לכאורה, ולכאורה בלבד, היה ניתן להציע ליבואן להשתמש בסעיף 3 לחוק מסים עקיפים, המאפשר ליבואן לקבל פטור מתשלום חוב המס בתנאים מסויימים. על פי הסעיף יבואן יהיה פטור מתשלום חוב מס באם: (1) חוב המס אינו נובע מידיעה בלתי נכונה שהיבואן מסר או מידיעה שהיה עליו למסור ולא מסר; (2) היבואן לא ידע או לא היה צריך לדעת על קיומו של החסר במס; (3) היבואן לא גלגל את המס על הקונים.
 
אלא שרשות המכס מפרשת בצמצום את סעיף 3 לחוק מסים עקיפים. במחלוקות המתגלעות בעקבות פסילת תעודות מקור, טוענת רשות המכס שתעודת מקור שנפסלה הינה בבחינת ידיעה בלתי נכונה שמסר היבואן. אין זה משנה לרשות המכס שבעת שחרור הטובין התעודה היתה בתוקף והיבואן הסתמך עליה בתום לב. המבחן הוא אובייקטיבי לחלוטין, טוענת רשות המכס, ותעודה שנפסלה נחשבת לידיעה שאינה נכונה.
עמדה זאת אושרה על ידי בתי המשפט בערכאות שונות, וזכתה לאחרונה לדיון מקיף בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע, ת.א. 7182/06 טמפו תעשיות בירה בע"מ נ' מדינת ישראל, פס"ד מיום 17.3.09). בית המשפט חזר על ההלכה שקבעה כי תעודת תנועה EURO1 שנפסלה הינה ידיעה בלתי נכונה שנמסרה על ידי הנישום: "זה מכבר נקבע, כי יש לפרש את התנאי פירוש אובייקטיבי, משמע, אם ייקבע כי הטובין שיובאו על-ידי המערערת סווגו על-ידה במסגרת התדיינותה מול רשויות המכס בדרך שאינה נכונה באופן עובדתי, לא יחול התנאי והמערערת לא תוכל להיכנס בגדר החריג".
אלא שבית המשפט גם פסק כי היבואנית לא נקטה את מכלול הצעדים המתחייבים להבטיח עמידת הטובין בכללי המקור ואת כשרות תעודת התנועה, שכן היבואנית לא הצליחה לציין את שמו של נציג הספק שהבטיח לה שהטובין פטורים ממכס; לא ביררה עם הספק האם ייבוא הטובין ע"י היבואן הקודם היה פטור ממס בפועל; לא סיכמה עם הספק, במסגרת הסכמי ההספקה, שהספק מתחייב שהטובין עומדים בכללי המקור (ואף להיפך – היה נראה שלספק יש חופש מלא לשנות תנאים מהותיים המשפיעים על כללי המקור, ללא כל סייג); ולא עשתה כל ניסיון מצידה לבדוק עם הספק האם הטובין עומדים בכללי המקור.
 
בהתאם לכך קבע בית המשפט כי הגרעונות שהוצאו לחברת טמפו – בסכום של למעלה מ – 7.5 מליון ש"ח (!) - שרירים וקיימים, ואף חייב את טמפו בתשלום 70,000 ש"ח הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין (לטמפו – עו"ד זיתון, דורות וקרונפלד; למדינה – עו"ד שילה).
 
נמסר, שבכוונת חברת טמפו לערער על פסק הדין בבית המשפט העליון, וטוב שכך. מבלי להיכנס לנסיבותיו הספציפיות של המקרה, קשה להלום מצב שבו יבואן שינקוט בצעדים מקדימים על מנת לוודא שהטובין עומדים בכללי המקור, ויסתמך על תעודת תנועה שנחתמה על ידי רשות המכס הזרה, ייחשב כמי שמסר ידיעה בלתי נכונה וכמי שהיה עליו לדעת על החסר. נמתין לפסיקת בית המשפט העליון.
 
אלא שבינתיים, ובהתאם להלכה שנקבעה במספר פסקי דין בערכאות שונות, חייב היבואן להכיר בכך שסעיף 3 לחוק מסים עקיפים אינו מספק לו מענה לצורך התמודדות עם הודעות חיוב שהוצאו בשל פסילת תעודות מקור. החשיפה, איפוא, נותרה בעינה, ועל היבואן לנסות ולנקוט בצעדי המניעה העומדים לרשותו: הבטחת שיתוף פעולה של הספק במקרי אימות; קבלת אשור בכתב מהספק על עמידה בכללי מקור; קבלת מידע ואינדיקציות ברורים לכך שהטובין עומדים בכללי המקור; ועוד.
 

  לראש העמוד



07/05/09  03. רשות המיסים מסכימה לפעול בשקיפות: תקים מאגר מידע בענייני סיווג מכס שיהיה זמין ליבואנים
 
עו"ד גיל נדל
 
לראשונה, הודיעה המדינה לבית המשפט העליון כי תהיה מוכנה להקים מאגר מידע בענייני סיווג מכס וחוקיות יבוא. זאת, בכדי לאפשר ליבואנים ולסוכני מכס לקבל מידע זמין ומעודכן. על ההודעה לעליון חתום סגן בכיר לפרקליט המדינה.
 
התפתחות זו ארעה במסגרת בר"ע שהגישה המדינה על החלטת בית משפט המחוזי ירושלים, שדן בתביעתה של חברת "פארמה גורי", יבואנית של מוצרי "רסקיו רמדי", להשבת מס ששולם ביתר. באמצעות משרדנו, ביקשה "פארמה גורי" מבית המשפט ליתן צו שיורה לרשות המכס לחשוף מידע הנוגע לסיווג שבו סיווגו יבואנים אחרים מוצרים דומים לשלה, וכן לתת דוגמאות של פריטים נוספים המסווגים בפרטי מכס מסוימים, ובית המשפט המחוזי נענה לבקשה זו.
 
במהלך הדיון בבית המשפט העליון העלה בית המשפט רעיונות מסוימים כדי לפתור את המחלוקת, תוך שציין כי להכרעה בכיוון מסוים עשויות להיות השלכות מעבר לבקשת רשות הערעור הספציפית.
 
בעקבות הדיון בבית המשפט העליון, גיבשה המדינה כיוון בעל משמעות רבה עבור ציבור היבואנים וסוכני המכס, לפיו תוגבר השקיפות בהחלטות סיווג הטובין. "המדינה פועלת לקידום תיקון החקיקה, שיאפשר לה לפרסם החלטות מקדמיות המתקבלות במינהל המכס. אם התיקון יתקבל, הוא יתרום תרומה משמעותית לשקיפות החלטות מינהל המכס בענייני סיווג", כתבה המדינה בהודעתה לבית המשפט העליון.
 

 לראש העמוד



07/05/09  04. טיפים לסחר בינלאומי נבון בתקופת משבר כלכלי
 
עו"ד גיל נדל
 
עיסקת סחר בינלאומי טומנת בחובה סיכונים מיוחדים בשל המרחק הגיאוגרפי והתרבותי בין הצדדים לעיסקה. המשבר הכלכלי הנוכחי דורש אמצעי זהירות מיוחדים, כמו גם בחינה מחדש של העלויות הנלוות. עו"ד גיל נדל מספק טיפים חיוניים.
 
 1.  כיום, חשוב מתמיד להקפיד על הסכם התקשרות מסודר המסדיר את זכויותיהם וחובותיהם של הצדדים. עיסקת סחר בינלאומי נמצאת מטבעה במצב של אי ודאות מסוים של הימצאות בצדדים במקומות שונים, בשיטות משפט שונות ובאופני התנהגות עיסקית אחרים, וקיומו של חוזה מפורט יוכל להסיר  חלק  מהאי וודאות הקיימת. חוזה הדוק ומסודר יוכל לסייע לצדדים לאכוף את זכויותיהם וישמש גורם מרתיע מפני הפרות פוטנציאליות. כדאי להתייחס למצבים כמו איחור באספקה, אי התאמה, נוהל החזרות ותיקונים ועוד.  יתירה מזאת, על חלק ניכר מהחוזים למכר טובין בינלאומי חלה אמנת בינלאומית הקובעים הסדרים שהם בבחינת ברירת מחדל. אם רוצים לסטות מהסדרים אלו - חייבים לקבוע זאת זאופן מפורש.
 
 2.  במצב משברי, בו איתנותם של הספקים מתערערת, רצוי להימנע ככל האפשר מביצוע תשלום מראש, על מנת למנוע מצב שבו הספק יטול את הכסף ולא יספק את הסחורה. מומלץ לעבור לשיטת תשלום של תשלום כנגד מסמכים (CAD) ככל שהדבר  אפשרי.  גם  אם יש צורך לעבוד עם מכתב אשראי (LC ) מומלץ להתמקח עם הבנקים על עמלות פתיחת מכתבי האשראי. יש מרווח תמרון בתוך העמלות. כמו כן, כדאי לעמוד על כך שפרעון מכתב האשראי לא יהיה על אתר (at sight), אלא להכניס אלמנט של אשראי ספקים, וזאת על מנת לתת שהות מספקת להתמודד עם מקרים של תרמית  באמצעות הוצאת צו מניעה שיאסור על הבנק לשלם את מכתב האשראי . גם בדיקה דקדנית של אי התאמות בין מכתב האשראי לבין חשבון המכר ומסמכים נלווים תוכל למנוע מצבים בלתי נעימים של הספקת סחורה בלתי מתאימה.
 
 3. בדיקת הטובין לפני המשלוח: מומלץ יותר מתמיד להיעזר בשירותי בדיקת הטובין לפני המכלתם ומשלוחם לישראל, על מנת למנוע משלוח סחורה לא מתאימה. עלות זאת הינה שולית בהשוואה לנזקים שנגרמים כתוצאה מקבלת סחורה לא מתאימה והעלויות המשפטיות הנלוות.
 
 4.  ביטוח: עלות זניחה של ביטוח יכולה לספק פתרון הולם למקרי נזק פיזי. רצוי לרכוש פוליסת ביטוח משלימה גם כאשר קונים את הסחורה בתנאי CIF, שכן לא תמיד ניתן לסמוך על הפוליסה שהספק יקנה עבורנו.  חשוב לעבור היטב על היקף הכיסווי הביטוחי. לעיתים הוספת כיסוי כרוכה בעלות זניחה. עוד מומלץ לנתק את תחולת הפוליסה מתנאי המכר, באופן שאכן הפוליסה תחול ממחסן היצואן למחסן היבואן
 
 5.  הובלה ושילוח: לעיתים מדובר בפערי הובלה משמעותיים ביותר. מומלץ לקבל הצעות מחיר ולהשוות ביניהן.  יחד עם זאת, לא תמיד הזול יותר הוא הטוב יותר. בכל מקרה, זהו זמן טוב לרענן את ההסדרים עם ספקי ההובלה והשילוח.
 
 6.  עם ירידת מחירי הסחורות ניתן להתמקח עם הספקים על תשלומים ששולמו על משלוחי עבר שנמצאים בדרך ושמחיריהם ירדו. אמנם סביר להניח שהספק לא יתן זיכוי כספי, אך הוא יכול לתת הטבות מחיר או תנאים טובים אחרים במשלוחים עתידיים.
 
 7.  תשלומי מכס: בעידן של חסכון בעלויות מומלץ לבדוק את תשלומי המכסים בעת היבוא. יתכן ומתבצעים תשלומי יתר כתוצאה מסיווג מוטעה, הכללת עלויות עודפות בערך לצורכי מכס, אי ניצול הסכמי הסחר, ועוד.  קביעת ישיבה עם יעוצים בתחום לא תזיק.
 
 8.  ביטוח סיכוני /  סחר חוץ: ליצואנים מומלץ לבטח את משלוחי היצוא בביטוח סיכונים. הביטוחים ניתנים על ידי חברות ביטוח מהמגזר הפרטי וכן על ידי החברה הממשלתית "אשרא".
 
 9 מודיעין עסקי: מאגרים שונים מספקים מידע רב על חברות הנמצאות בקשיים כספיים. קבלת מידע שכזה תסייע להפחתת סיכונים.
 

 לראש העמוד



07/05/09  05. סעיפי שיפוט והוראות התיישנות – עדכוני פסיקה
 
עו"ד גיל נדל
 
בתחומי המשפט הימי, האווירי ודיני השילוח הבינלאומי מתקיימת התדיינות עניפה הנוגעת לטענות מקדמיות של בעלי הדין. על הסוגיות המקדמיות העיקריות נמנים עניינים כמו סעיפי שיפוט והוראות התיישנות. סעיפי שיפוט – שכן בשטרי המטען נוהל המוביל לציין כי התדיינות משפטיות הנוגעות להובלה יידונו בבית משפט מסוים (בדרך כלל – בבית המשפט הסמוך למקום מושבו העיקרי של המוביל). בכל מנסה המוביל להבטיח לעצמו שההתדיינויות המשפטיות ייערכו קרוב למקום מושבו, במערכת משפטית מוכרת לו שגם דוברת את שפתו. בכל הנוגע לענייני התיישנות – מדובר בדרך כלל ביישומן של ההוראות הקבועות באמנות הותיקות העוסקות בהובלה ימית והובלה אווירית, והמעניקות הגנה משופרת למוביל.
 
לא לפני זמן רב סקרנו את עניין סעיפי השיפוט במאמרנו "על חשיבותם ומשמעותם של סעיפי שיפוט"                        http://www.nadel-law.co.il/Index.asp?ArticleID=1222&CategoryID=84&Page=1, ואת טענת ההתיישנות העומדת לזכות המוביל האווירי סקרנו במאמר: "סדקים בחומת ההתיישנות של אמנת ורשה" http://www.nadel-law.co.il/Index.asp?ArticleID=1250&CategoryID=84&Page=1
 
לאחרונה ניתנו של ידי בית משפט השלום בתל אביב (כבוד השופט יעקב שיינמן) שלוש החלטות שעסקו בענייני סעיפי שיפוט והתיישנות, שיש להן חשיבות רבה ליבואנים, מובילים ומבטחים.
 
 
1. העברת הדיון מתל אביב – למרסיי, צרפת
 
במקרה אחד הגישה המבטחת, חברת הפניקס, תביעה כנגד משלח בינלאומי צרפתי, לקבלת פיצוי בגין חוסר של למעלה ממאה פריטים מתוך מכולה של תנורי חשמל לבית.
 
המשלח הצרפתי טען כי על פי שטר המטען, הסמכות הייחודית לדון בתביעות נגדו הינו בבית המשפט שמצוי במקום עסקיו – דהיינו זה שבמרסיי, צרפת.
 
בית המשפט קיבל את טענת המשלח הבינלאומי והורה להעביר את הדיון בתיק לבית המשפט המוסמך בצרפת.
 
בית המשפט הכיר בסעיף השיפוט וקבע כי מדובר בסעיף שיפוט המקנה סמכות שיפוט ייחודית לבית המשפט במרסיי ושוללת סמכות שיפוט של בתי משפט אחרים
 
בית המשפט גם קבע כי סמכות השיפוט הייחודית של בית המשפט במרסיי הולמת את אופיו של ההסכם בים המשלח לשוגר המטען. בענין זה קבע בית המשפט כי  "המבקשת (=המשלח) היא חברה זרה, שמשרדיה שוכנים בצרפת והיא עוסקת בשילוח בינ"ל של מטענים ומתאמת הובלה לכל רחבי העולם. מאחר שלמבקשת קשרים עסקיים עם גורמים רבים בכל העולם, סביר וטבעי כי תבקש לרכז את כל התביעות והמחלוקות הרלוונטיות למטענים שבטיפולה במקום עסקיה".
 
 
בית המשפט דחה את טענת חברת הביטוח כאילו על גבי שטר המטען לא  מודפסים שם המשלח ולא כתובתו  בצורה המבהירה היכן מקום עסקיו של המשלח, בהתאם לדרישת תנית שיפוט עצמה, וכל שניתן למצוא זו חותמת קטנה בתחתית שטר המטען, שאינה עונה על דרישה זו. בית המשפט מצא כי ניתן היה לראות בבירור, בתחתית שטר המטען, שמו ומקום מושבו של המשלח, והפנה לפסיקה קודמת בענין זה כי רק טבעי שבשטר מטען יכללו תניות שיפוט, ולא במהרה יפסול בית המשפט תניות שיפוט בלתי קריאות. בית המשפט ציין כי לא הובאה לו כל ראיה שהנשגר לא ראה את התניה או לא ידע על קיומה, ועל כן דחה את הטענה בעניין אי הופעת פרטי המשלח על גבי שטר המטען.
 
בש"א 184398/08 G.Feron- E.De Clebsattel נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ, החלטה מיום 5.2.09, למשלח – עו"ד רוטברד, לחברת הביטוח  - עו"ד שפיגלר
 
 
2. העברת הדיון מתל אביב – לחיפה
 
במקרה אחר הגישה חברת הביטוח (הפניקס) הודעת צד ג' כתביעת שיבוב כנגד חברת צים בגין פיצויים שחברת הביטוח עלולה להתחייב בהם בעקבות נזק שנגרם למטען של לוחות שיש ופמוטים לנרות שהובל על ידי חברת צים
 
התביעה כנגד חברת הביטוח, שבעקבותיה הגישה חברת הביטוח הודעת צד ג' כנגד צים, הוגשה בבית משפט השלום בתל אביב, אלא שחברת צים, בהתגוננה כנגד הודעת צד ג' של חברת הביטוח, טענה באופן מקדמי כי סמכות השיפוט נתונה לבית המשפט בחיפה ולא בתל אביב. את הטענה המקדמית ביססה חברת צים על הוראותיו של שטר המטען הימי, שקבע כי סמכות השיפוט הייחודית לדון בתביעות כנגד חברת צים תהיה לבית המשפט המוסמך בחיפה.
 
חברת הביטוח לא כפרה בהוראותיו של שטר המטען, אלא שטענה, בין היתר, כי אין מקום להעביר את הדיון לחיפה, שכן משמעות העברת הדיון תהיה ניהול הליכים כפולים בגין אותו אירוע, הן בפני בית משפט בתל אביב, הן בפני בית המשפט בחיפה. חברת הביטוח גם טענה כי הרציונל העומד מאחוריי תניות שיפוט, הוא שלא להיגרר להליכים משפטיים במקומות רבים על פני הגלובוס בהם חלים גם חוקים שונים, אלא לרכז את הסכסוכים במקום התדיינות אחד- הוא מקום מושבה של חברת הספנות. במקרה זה, ההתדיינות הינה בישראל, ואין הצדקה, ם בגלל 90 ק"מ המפרידים בין חיפה לת"א, להעביר את הדיון לחיפה.
 
בית המשפט קיבל את בקשתה של צים וקבע כי על פי ההלכה המחייבת יש לקבל את הבקשה, כך שמבחינת התוצאה בפועל, יש לפצל את ההליכים בין התובענה כנגד חברת צים (בחיפה), לבין התובענה כנגד שאר הנתבעים (בתל אביב).
 
בית המשפט נתן עדיפות לתניית השיפוט, המעוגנת בחוזה, על פני שיקולי נוחות ויעילות. בית המשפט גם נעזר בהוראותיה של תקנה 5 לתקנות סדר הדין האזרחי שקובעת כי "היה קיים הסכם בין בעלי הדין על מקום השיפוט, תוגש התובענה לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי אותו מקום". יחד עם זאת, בית המשפט השאיר את הדלת פתוחה בפני חברת הביטוח להגיש בקשה מתאימה בפני נשיא בית המשפט העליון לאחד את הדיון בתיקים הקבועים בפני בתי משפט שונים.
 
בש"א 201946/09 צים שירותי ספנות משולבים נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ, החלטה מיום 25.2.09, לצים – עו"ד דיסני, לפניקס – עו"ד שפיגלר.
 
 
3. דיון בטענת התיישנות של משלח בינלאומי שטען שפעל כסוכנו של המוביל האווירי

 
במקרה אחר הגישה יבואנית (חברת פרומדיקו בע"מ) תביעה כנגד מספר גופים וביניהם משלח בינלאומי (חברת נוגה שילוח בינלאומי בע"מ), בגין נזק שנגרם למטען תרופות שנשלח ליבואנית משוויץ. שטר המטען הונפק על ידי מוביל אווירי,  ולטענת היבואנית שימש המשלח הבינלאומי כסוכנו של המוביל האווירי וגם כסוכן שלה (של התובעת).
 
המשלח הבינלאומי הגיש בקשה לדחיית התביעה על הסף מחמת התיישנות, וזאת בהסתמך על סעיף 29 לאמנת ורשה הקובע כי "הזכות לדמי נזק תפקע אם לא תוגש התביעה תוך שנתיים מהתאריך בו הגיע כלי הטיס למקום ייעודו או מהתאריך שבו היה צריך כלי הטיס להגיע או מתאריך הפסקת ההובלה". בהתאם לכך טען המשלח כי הואיל וחלפו למעלה משנתיים מהמועד שבו הגיע כלי הטיס שהוביל את המטען לישראל ועד למועד שבו הוגשה התביעה, יש לקבוע כי זכותה של היבואנית לדמי הנזק פקעה, והתובענה, לפחות כלפי המשלח, התיישנה.
 
בית המשפט דחה את  בקשה המשלח הבינלאומי בשלב המקדמי של הדיון, שבו טרם הוחל בשמיעת ראיות הצדדים, תוך שהסתמך על הכלל לפיו מחיקת תובענה או דחייתה על הסף הם אמצעים קיצוניים הננקטים בלית ברירה וכמוצא אחרון.
 
במישור העקרוני, קבע בית המשפט כי יתכן ואכן קיימת למשלח הבינלאומי טענה של התיישנות התביעה שכן שטר המטען מרחיב את מעגל הזכאים לזכויות או חסינויות שיש למוביל האווירי, וקובע במפורש כי כל מגבלת אחריות שחלה על המוביל האווירי, תחול גם על סוכניה משרתיה ונציגיה.
 
אלא שלא ניתן היה ליישם את העיקרון על המקרה שלפנינו שכם טרם הוברר האם המשלח הבינלאומי שימש כסוכן של היבואנית או כסוכן של המוביל האווירי, מה גם שכתב התביעה כולל כנגד המשלח עילות שעניינן אינו רק בהובלה האווירות, אלא גם בקשר לשלבי השחרור, ולהובלה היבשתית, בטרם ההובלה האווירית ולאחר סיומה, שלגביהם לא חלה ההתיישנות של אמנת ורשה.
 
בית המשפט הסיק כי על מנת להוכיח או להפריך את הטענות, יש לשמוע עדים ולעיין בראיות שברצון הצדדים להציג, ועל כן לא ניתן להגיע בשלב המקדמי למסקנה בדבר דחיית התביעה כנגד המשלח הבינלאומי בטענת התיישנות. "ככל שיתברר במהלך שמיעת הראיות, כי העילה כנגד נגה עניינה בהובלה האווירית, יהיה מקום לשוב ולטעון לעניין ההתיישנות", קבע בית המשפט.
 
בש"א 184889/08, נגה שילוח בינלאומי בע"מ נ' פרומדיקו בע"מ, החלטה מיום 23.2.09, לא צוינו שמות ב"כ הצדדים.
 

 לראש העמוד



07/05/09  06. "המצאה למורשה" - פטנט משפטי בהגשת תביעות כנגד צדדים שאינם ישראלים
 
עו"ד גיל נדל
 
סכסוכים משפטיים הנוגעים לסחר בינלאומי מערבים, מטבע הדברים, צדדים הנמצאים במדינות שונות, הדוברות שפות שונות, ובעלות מערכות משפט שונות. במצב דברים זה, ברור, ברוב המקרים אם לא בכולם, כי תובע ישראלי יעדיף לנהל תביעה משפטי כנגד צד זר במדינת ישראל ולא במדינתו של הצד השני. נוח יותר לנהל את ההתדיינות בשפה העברית, עם עו"ד מקומי, ולהטריח את הצד השני לבוא ולנהל את ההתדיינות במגרש הביתי שלנו.
 
כל זאת, בכפוף לשני תנאים לפחות: ראשית, שאכן ניתן לתבוע את הצד הזר במדינת ישראל, שכן לא בכל מקרה יקנה בית המשפט סמכות לדון במקרה, ושנית שיהיה זה יעיל לתבוע את הצד הזר במדינת ישראל.
 
נניח לרגע את הנקודה הראשונה, שאליה נחזור בהרחבה בהמשך, וניגע בנקודה השניה. באומרנו "שיהיה זה יעיל לתבוע את הצד הזר במדינת ישראל" אנו מתכוונים בעצם לשני דברים. האחד - אם לצד הזר יש נכסים בישראל שמהם יהיה ניתן להיפרע אם וכאשר נזכה בתביעה כנגד הצד הזר – מצבנו נהדר. במקרה כזה נוכל לממש את פסק הדין הישראלי באופן הרגיל. כך גם, למשל, אם ניתן יהיה לעקל נכסים בידי צד ג' המגיעים לצד הזר: למשל תקבולים שסוכנו הישראלי של הצד הזר צריך להעביר אליו.
 
ואולם, וזה הדבר השני, במידה ואין לצד הזר נכסים בישראל, הרי שעלינו לבחון היטב האם ניתן יהיה לממש (לאכוף) את פסק הדין הישראלי באמצעות בית משפט במדינתו של הצד הזר. ככלל, הסוגיה של אכיפת פסקי דין ישראליים במדינה זרה משתנה ממדינה למדינה. יש מדינות שבהן צריך לקחת את פסק הדין הישראלי ולהעביר אותו תהליך "גיור" פרוצדוראלי בבית משפט זר. תהליך הגיור לא יכנס לגופו של פסק הדין אלא יבדוק האם, למשל, הנתבע הזר זומן כלכה, האם פסק הדין אינו נוגד את תקנת הציבור, (על ענין זה הרחבנו במאמרנו "היכן ניתן לתבוע ספק סיני שהפר חוזה" שפורסם בגליון  31 של "יבוא יצוא ומה שביניהם" במפורסם באתר  האינטרנט של משרדנו (ראו למטה)).
 
לצורך הענין נניח שלצד הזר יש נכסים בישראל, אם באופן ישיר או באמצעות נכסים המוחזקים אצל צד שלישי. כעת נשוב ונציף את השאלה הראשונה – האם ניתן יהיה לתבוע את הצד הזר במדינת ישראל? ככלל, תקנות סדר הדין האזרחי (תקנה 500) קובעות מספר קריטריונים שעל פיהם ניתן יהיה לתבוע צד זר במדינת ישראל. למשל: למשל, כאשר תובעים פיצויים כנגד הפרת חוזה שנכרת במדינת ישראל, או שהפרת החוזה נעשתה במדינת ישראל, או שתובעים פיצויים בגין מעשה או מחדל שנעשה במדינת ישראל, ועוד.
 
אלא שלא תמיד ניתן להיכנס לתחולת אותה תקנה. כך למשל, כאשר מדובר ביבואן ישראלי ביצע עיסקת קניית טובין ובה סוכם שהטובין יסופקו בתנאי CIF חיפה או FOB שנחאי (להבדיל מתנאי DDU או DDP חיפה), ולא סוכמו חובות אחרות כמו המצאת מסמכים נוספים בישראל וכדומה,  הפרת החוזה אירעה בסין ולא בישראל, שכן הסיכון, על פי האינקוטרמס, עבר כבר בעת שהמטען חצה את דופן האוניה (ראו למשל בש"א 2986/05 בבית משפט השלום בחיפה, שם דחה בית המשפט בקשה של תובע ישראלי למתן היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט של ישראל בדיוק מהטעם שפורט לעיל, שהפרת החוזה לא אירעה בישראל, ואף ביטל עיקולים שכבר הוטלו (הספק הזר יוצג על ידי משרדנו)). באותה מידה, נופש ישראלי שנפצע בנופשון בטורקיה לא יוכל לתבוע את המלון הטורקי בישראל, שכן הנזק לא אירע בישראל.
 
כאן בא לעזרת התובע ישראל "פטנט" משפטי אחר, הקרוי "המצאה למורשה". תקנה 482(א) לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי "היתה התובענה בענין עסק או עבודה נגד אדם שאינו גר באזור השיפוט של בית המשפט המוציא כתב בי-דין, די בהמצאת הכתב למנהל או למורשה, העוסק אותה שעה בעצמו מטעם האדם בהנהלת העסק או העבודה באותו אזור שיפוט". בתי המשפט בישראל הרחיבו את תחולת של התקנה הנ"ל גם למצבים "חובקי עולם", ברוח המציאות המודרנית שבה העברת מידע הינה זמינה וקלה לביצוע. כך, למשל, נקבע באחד המקרים כי: "אין לפרש את הדיבור "מורשה" בתקנה 482(א) במשמעות הטכנית של שלוח אלא המבחן הקובע לשאלה זו הינו קיומה של דרגה כזו של אינטנסיביות של הקשר שבין המורשה לנתבע, שיש להניח כי המורשה יעביר לידיעת הנתבע את דבר ההליכים שהוגשו נגדו... בשאלת דרגת האינטנסיביות לא ניתן לקבוע מסמרות מראש, ויש לבחון בכל ענין על פי נסיבותיו".
 
בהתאם לכך, למשל, הותרה בעבר המצאת כתב תביעה כנגד יבואן פלסטיני באמצעות סוכן המכס מטעמו שכן ראו בסוכן המכס כ"מורשה" על פי התקנה הנ"ל, לאור אינטנסיביות הקשר שבין סוכן המכס לבין היבואן הפלסטיני.
 
במקרה שנידון ממש לאחרונה על ידי בית המשפט העליון (רע"א 2737/08 אורי ארבל נ' TUI AG ואח'), נקבע כי נופש ישראלי שנפגע בעת שהותו במלון בטורקיה, ושביקש למסור את התביעה כנגד החברה הגרמנית שהפעילה את המלון באמצעות מורשה שלה ישראל – יכול לעשות זאת. ומי היה אותו מורשה בישראל? מדובר בחברה ישראלית שעסקה בקידום טיפול בתיירות בארץ עבור חברות בת של הנתבעת הגרמנית, ושבמועד מסירת כתב התביעה לידיה  של החברה הישראלית התנהל מו"מ בין בעל המניות היחיד בתביעה הישראלית לבין החברה הגרמנית, שבמהלכו יידעה החברה הישראלית את החברה הגרמנית אודות הגשת התביעה. בית המשפט העליון קבע כי היותה של החברה הישראלית חלק ממערך ההפצה והשיווק של החברות של החברה הגרמנית, כמו גם זהות האינטרסים הכלכליים של השתיים בנוגע להכנסות משירותיהן, מבססות בנסיבות העניין את דרישת קיומו של קשר בעל דרגת אינטנסיביות גבוהה בין שתיהן, אשר מגדיר את החברה הישראלית  כ"מורשה" לצורך המצאת כתבי בית דין.
 
יחד עם זאת, בי המשפט קבע כי אין מקום להרחיב את תחולתה של תקנה 482(א) לתקנות כאמור לעיל על חברות בנות או חברות אחיות שאינן פועלות בישראל, שכן הן אינן נוטלות סיכון צפוי להתדיינות בבית משפט ישראלי.
 
אין לשכוח שגם כאשר בוצעה המצאה כדין לנתבע הזר, על בית המשפט לשקול האם בית משפט בישראל הינו הפורום הנאות לניהול התביעה. שלושה מבחנים משמשים לצורך בחינת השאלה האם הפורום הישראלי, או אולי פורום זר כלשהו, הוא הפורום הנאות לדון בתובענה: (1) איזה פורום משפטי הוא בעל "מרב הזיקות" בנוגע לסכסוך; (2) מהן הציפיות הסבירות של הצדדים ביחס למקום ההתדיינות בסכסוך שנתגלע ביניהם; (3) שיקולים ציבוריים, והעיקרי שבהם הוא מהו הפורום שיש לו עניין אמיתי לדון בתובענה.  על דברים אלו נדון באחד ממאמרינו הבאים.
 
 

 לראש העמוד



07/05/09  07. מה חדש במשרדנו
 
עדכוני מכס:
 
תמציות כוהליות: רשות המכס קיבלה את עמדת היבואן, לקוח משרדנו, לפיה סיווגה של תערובת של תמציות כוהליות שהתקבלו על ידי מיצוי כוהלי ולא נוספו להן מרכיבים אחרים, יהיה בפרט 13.02.19 ולא בפרט 22.08.90
 
צמידי זיהוי לבתי חולים: רשות המכס קיבלה לאחרונה את עמדת היבואן, לקוח משרדנו, לפיה צמידי זיהוי לבתי חולים, לשימוש במוסדות רפואיים, בעבור חולים או מטופלים, המשולבים ב"כיס" שקוף שלתוכו ניתן להכניס תווית הנושאת את את פרטי הזיהוי של המטופל יסווגו כפריטים מפלסטיק לשימוש רפואי בפרט 39.26.9060. בעקבות כך בוטלו גרעונות שהוצאו ליבואן והושבו לו מסים ששולמו על ידו ביתר.
 
רולינג של המכס האמריקאי: רשות המכס האמריקאית הוציאה RULING ללקוח משרדנו, תעשיין מתחום טיהור המים, בעל מפעל הרכבה בישראל, ובו אישרה כי המוצרים עומדים במבחנים הרלבנטיים לצורך סימון הטובין כ – MADE IN ISRAEL, תוצאה המעניקה לתעשיין יתרון מסחרי רב על פני סחורה מתחרה מסין.
 
עדכוני היטלי סחר:
 
משרדנו מייצג את חברת אורדע פרינט תעשיות בע"מ המתנגדת לבקשתה של חברת נייר חדרה להטיל היטל היצף על יבוא ניירות חומים מגרמניה וספרד
 
משרדנו מייצג את יצרני הברזל בבקשה לקבלת אמצעי הגנה כנגד יבוא ברזל מצולע לבנין. לטענת התעשייה המקומי, יבוא הברזל במחירים נמוכים מסב לה נזק רב.
 
 
עדכונים מבתי המשפט:
 
תובענה ייצוגית נגד משרד הבריאות:
משרדנו הגיש לאחרונה תובענה ייצוגית כנגד משרד הבריאות להשבת אגרות שנגבות באופן בלתי חוקי מיבואני המזון. לטענת התובעת, חברת אריז בע"מ, האגרות הנגבות מיבואני המזון, הן בעת רישום המזון והן בעת שחרור המשלוחים מהנמל, נגבות בחוסר סמכות, בהעדר סעיף מתאים בחקיקה המסמיך את המדינה לגבות אגרות אלו.
 
 
תביעת נזיקין נגד משרד הבריאות:
משרדנו מייצג כ – 20 יבואנים בתביעה כנגד משרד הבריאות לקבלת פיצוי כספי בגין עיכוב שחרורי משלוחי מזון מהנמל. התביעה הוגשה בשיתוף איגוד לשכות המסחר ובמרכזה עומדת, בין היתר, חובת המדינה להגיש שירותים נאותים לאזרחיה.
 
עתירה מינהלית לפי חוק חופש המידע:
משרדנו מייצג את חטיבת תוספי תזונה באיגוד לשכות המסחר בעתירה מינהלית שהוגשה כנגד משרד הבריאות בענין חוק חופש המידע. לטענת חטיבת תוספי התזונה, נמנעת המדינה, שלא כדין, מלמסור לה אילו מידע עדכני אודות רכיבי של תוספי תזונה שמשרד הבריאות אוסר על ייבואם לישראל.
 
 הסכם בלעדיות:
לאחרונה קיבל בית משפט השלום בתל אביב את עמדת לקוח משרדנו בתביעה שהוגשה כנגדו בטענה של הפרת הסכם בלעדיות, ודחה את התביעה בטענה שהתובע כשל בהוכחת נזקיו.
 
 תשלום דמי אחסנה למסוף
בעקבות המלצת בית המשפט המחוזי בתל אביב, משכה חברת נורסיה את ערעורה על פסק דינו של בית משפט השלום בהרצליה אשר קיבל את תביעת חברת בני פרנסיס שוקחה, לקוח משרדנו,  וקבע כי בנסיבות אותו מקרה ישלם היבואן דמי אחסנה לפי הסיכום עם מסוף המטענים ולא לפי תעריף הנמל.
 
 
צו מניעה זמני כנגד מימוש שטר חליפין
 לאחרונה ניתן על ידי בית המשפט צו מניעה זמני האוסר על מוסד בנקאי להעביר את תמורת שטר חליפין לבנק תורכי, במסגרת שטר חליפין שנמשך בעיסקת סחר בינלאומי בתנאי CAD. הצו ניתן בהעדר התנגדות מצד הבנק משיקולים פרקטיים.
 
 
 
הרצאה בכנס פורט2פורט
 
עו"ד נדל הרצה בכנס E-FREIGHT של מכון היצוא שהתקיים במסגרת ועידת PORT2PORT 2009 לתובלה ולוגיסטיקה, על הנושא: היבטים משפטיים של עבודה בסביבת PAPERLESS.
 
במסגרת אותה ועידה, הרצה עו"ד נדל, בפני קהל רב של עשרות יבואנים, על הנושא: עבודה נכונה מול המכס -  מה שלא ידעתם ואתם חייבים להכיר, ודן בסוגיות כמו: הקטנת החשיפה למניעת פסילת תעודות מקור, טיפול נכון בסוגיות ערך טובין לצרכי  מכס (תמלוגים, מחירי העברה, ועוד), ייעול השימוש בפטור מתשלום גרעונות מסי יבוא (סעיף 3 לחוק מסים עקיפים), חובת המכס לספק מידע, זכות הטיעון מול הרשות לפני נקיטה בצעדים, ועוד.

 

לראש העמוד