גיל נדל משרד עורכי דין

 

מי נחשב למורשה מטעם חברה זרה לצורך קבלת כתבי בי-דין?

 
עוד בנושא
בית משפט השלום בפתח תקווה: נדחתה בקשה למתן סעד זמני שעניינו איסור על מכירת בקבוקי וודקה בתחומי ישראל
נדחתה תביעה בענין אי התאמה באספקת מוצר מיובא
בית משפט השלום בהרצליה אישר תביעה נגד חברה סינית שהפרה חוזה מול יבואן ישראלי
בית המשפט העדיף את גרסת היבואן על זו של היצואן
עוד בנושא
בית המשפט העליון מאשר: מחלוקת בין ספק מדנמרק למפיץ ישראלי- תתברר בדנמרק
מניעת מימוש אשראי דוקומנטרי בשל חריג המרמה - עדכונים
אספקת מכונה ישנה יותר- מצדיקה ביטול עסקה
ספק זר שהפיק חשבוניות פיקטיביות לא יוכל לתבוע על אי-תשלום
הוריקן סנדי בארה"ב - האם "כח עליון"?
מתי יפחית בית המשפט פיצוי מוסכם שנקבע בין חברות?
מי אשם בכשלון מיזם משותף ליבוא מוצרי תינוקות?
הזדרזת לבטל חוזה? שילמת!
מחלוקת בין ספק דני למפיצו הישראלי- תתברר בדנמרק
ברזל מסין במקום מרוסיה - הפרת חוזה?
מהו אורך חייו של הסכם בלעדיות? בית המשפט מכריע בעניין
סעיף שיפוט המופיע רק בקטלוג של ספק זר - לא יספיק
רעידת אדמה וצונאמי ביפן- "כח עליון"?
תרגיל עוקץ במכתב אשראי? על מחלוקת בין יצרן יין ממולדובה ליבואן
יבואן שנמנע מבדיקת משלוח לא יוכל לטעון לאי-התאמה
בית המשפט מכריע במחלוקת בין חברת ספנות זרה ליבואן ישראלי
חריג המרמה ומניעת מימוש מכתב אשראי
בית המשפט: אין להושיט סעד לצד לעסקת מכר בינ"ל שאינו עומד על זכותו
האם יבואן חייב לשלם גם כשסופקה לו סחורה פגומה? בית המשפט מכריע בעניין
שתי עסקאות וסחורה אחת - כיצד נכריע מי בעליה?
בית המשפט –מהי הודעה מוקדמת סבירה בטרם ביטולו של הסכם הפצה?
בית המשפט: מלכודת לצורך קיזוז חוב לא נחשבה כנגועה בחוסר תום לב
בית המשפט- שיווקת סחורה הנושאת פרטי יבואן אחר ללא הסכמתו – תשלם !
איך להתחיל למכור מוצרים במדינה זרה
בית המשפט: טענת אי התאמה בטובין לא תתקבל ללא הוכחה מספקת
עדכונים מבתי המשפט - בוררות בענייני סחר חוץ
יבואן! לא הודעת על ליקוי בטובין בזמן - לא תוכל לתבוע את היצואן
בית המשפט: הפנייה בשטר מטען לסעיף בוררות שבהסכם אחר - אינה מספקת
עיכוב הליכים בבית המשפט לצורך קיום בוררות בינלאומית
היכן ניתן לתבוע ספק סיני שהפר חוזה? – חלק שני
דירקטיבה אירופית בענין מעמדו של הסוכן
כמה סיבות לכך שאין די בהכרת ה – INCOTERMS 2000
המלחמה והמטענים – מי ישלם את העלויות הנוספות והנזקים?
על ספק ומפיץ – נקודות חשובות בהסכמי הפצה
יש לתעד התקשרות מחודשת
מטען שלכם נתקע בנמל? עצרו לפני שאתם יורים לכל הכיוונים!
עוד בנושא


עו"ד גיל נדל, מורן שמילוביץ
 
כתב בי-דין הינו כל מסמך שניתן למסור או להמציא אותו, לרבות החלטה, הודעה, דרישה והזמנת בעל דין או עד. להמצאת כתב בי-דין כחוק נודעת חשיבות רבה והכוח השיפוטי של בית המשפט תלוי בכך שכתב בי-הדין הומצא לנתבע כחוק.
 
כאשר הנתבע אינו מצוי בארץ, יש לבקש היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט בהתאם לתקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי. אך כאן בא לעזרת התובע הישראלי "פטנט משפטי" הקרוי "המצאה למורשה". תקנה 482 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי בתביעה בעניין עסק או עבודה נגד אדם שאינו מצוי באזור השיפוט של בית המשפט המוציא את כתב בי-הדין, די בהמצאה למנהל או למורשה העוסק באותה שעה מטעם האדם בהנהלת העסק או העבודה באותו אזור שיפוט. קרי, ניתן למסור את כתב בי-הדין אל שלוח של החברה הזרה בארץ.
 
שאלת פרשנותה של סוגיית המצאת כתבי בי-דין למורשה של חברה זרה, עלתה בהחלטה שניתן ביום 2/6/09 על יד בית המשפט המחוזי בת"א-יפו (בש"א 7028/09, רוני כתריאל נ' קומברס, החלטה מיום 2.6.09, למבקשת – עו"ד מנור ושמש, למשיבה – עו"ד הלוי). החלטה זאת עסק בבקשה שהגישה עובדת בקומברס ישראל, לאישור תובענה ייצוגית ותביעה כנגד קומברס ארה"ב. העובדת המציאה את הבקשה וכתב התביעה לקומברס ישראל כמורשה של קומברס ארה"ב. קומברס ארה"ב התנגדה לתוקף הבקשה וכתב התביעה, ובנוסף הגישה הודעה כי כתובתה של קומברס ארה"ב אינה במשרדיה של קומברס ישראל, כלומר שההמצאה הוגשה שלא כדין. בין טענותיה של קומברס ישראל, הייתה הטענה כי קומברס ארה"ב אינה מנהלת עסקים עם קומברס ישראל והינה רק חברת אחזקות זרה.
 
 בית המשפט המחוזי ביסס את החלטתו על בסיס הפרשנות שהתקבלה על ידי בית המשפט העליון ברע"א 2652/94 טנדלר נ' לה קלוב מדיטראנה, שם נקבע כי אין לקבל עוד את הפרשנות המצמצמת של התקנה:
"אינני מסכים לפרשנות המצמצמת של תקנה 482(א) בה דגל בית המשפט המחוזי, פרשנות שאינה תואמת את המציאות היום של "עולם קטן" בו קיימים קשרים הדוקים בין המדינות השונות ובו מאפשרת התקשורת המודרנית, העברת מידע בו-זמנית סיטונית וזולה באמצעות הטלפון, הפקסימיליה ואמצעים אלקטרוניים אחרים, כמעט מכל מקום ולכל מקום על פני כדור הארץ. אמת נכון הדבר, ששומה על בית המשפט שלא לחרוג מהמסגרת הדיונית המחייבת, כפי שנתחמה בתקנות, אך בגדרם של כלליה עדיין נותר כר נרחב לפני בית המשפט להתאים אותם, על דרך של פרשנות ראויה, למציאות החדשה".
 
בית המשפט המחוזי הדגיש את הגדרת המושג "מורשה" כדבריו של ביהמ"ש העליון, כך שאין לפרש את המושג מורשה במשמעות הטכנית של שלוח, אלא המבחן הקובע לעניין שאלה זו, הינה קיומה של דרגה כזו של אינטנסיביות של הקשר, שבין המורשה לבין הנתבע, ושבגדרה יש להניח כי המורשה יעביר לידיעת הנתבע את דבר ההליכים שהוגשו כנגדו. בהתאם לכך, למשל, הותרה בעבר המצאת כתב תביעה כנגד יבואן פלסטיני באמצעות סוכן המכס מטעמו שכן ראו בסוכן המכס כ"מורשה" על פי תקנה 482(א), לאור אינטנסיביות הקשר שבין סוכן המכס לביון היבואן הפלסטיני.
 
לכן מה שיש לבחון בעניינו הוא האם הבקשה להגשת תובענה ייצוגית וכתב התביעה הגיעו לידיעת קומברס ארה"ב לאור מהות הקשר בין המורשה, קומברס ישראל לנתבעת, קומברס ארה"ב?
 
שאלה זו, נבחנה בהחלטה, ולאור קיומן של כמה אינדיקציות נקבע כי התקיימה דרגת אינטנסיביות של קשר בין קומברס ישראל לקומברס ארה"ב. בית המשפט עמד על כך שמניותיה של קומברס ישראל מוחזקות כל כולן בידי קומברס ארה"ב, וכן על כך שהדירקטורים של קומברס ישראל, למעט אחד, הינם נושאי משרה בכירים בקומברס ארה"ב, וכל זאת בנוסף לשימוש בשם קומברס.בהתאם לכך, קבע בית המשפט כי קומברס ישראל אכן העבירה את כתבי בי-הדין לקומברס ארה"ב.
 
אין לשכוח שגם כאשר בוצעה המצאה כדין לנתבע הזר, על בית המשפט לשקול האם בית המשפט בישראל הינו הפורום הנאות לניהול התביעה. שלושה מבחנים משמשים לצורך בחינת השאלה האם הפורום הישראלי או אולי פורום זר כלשהו, הוא הפורום הנאות לדון בתובענה:1. איזה פורום משפטי הוא בעל "מרב הזיקות" בנוגע לסכסוך? 2. מהן הציפיות הסבירות של הצדדים ביחס למקום ההתדיינות בסכסוך שנתגלע ביניהם? 3. שיקולים ציבוריים והעיקרי הוא מהו הפורום שיש לו עניין אמיתי לדון בתובענה.
פס"ד:בש"א (ת"א)7028/09 רוני כתריאל נ' Comverse Technology, Inc (2/6/09)
 
על סוגיית ההמצאה למורשה, ראו גם במאמרנו: "המצאה למורשה"- פטנט משפטי בהגשת תביעות כנגד צדדים שאינם ישראלים.
http://www.port2port.co.il/Index.asp?ArticleID=65774&CategoryID=104