גיל נדל משרד עורכי דין

 

משלח בינלאומי אחראי בגין מילוי לא נכון של שטר המטען האווירי

עוד בנושא
בית המשפט: מה שמותר למוביל הימי, מותר גם לאחרים
בית המשפט: משלח אינו צריך לבלוש אחרי יבואן בקשר לתוכן המשלוח
העליון מאשר: תביעה נגד משלח אמריקאי תתברר בישראל
נכנסו לתוקף תקנות חדשות המגבירות את חובת הגילוי בהצעות מחיר של משלחים בינלאומיים
עוד בנושא
בית המשפט קבע שוב: תביעה נגד משלח אמריקאי תידון בישראל
האם תניית שיפוט ייחודית בחוזה/שטר מטען תכובד בכל מצב?
תביעת שיפוי של משלח נגד מוביל אווירי- כפופה להתיישנות מקוצרת
מי שאין בידיו שטר מטען מקורי- לא זכאי לקבל את הסחורה
תביעה נגד משלח אמריקאי תידון בישראל? הדעות בנושא חלוקות
מה היקף השירותים הנלווים שמשלח בינלאומי נדרש לספק ללקוחותיו?
אין לסלק על הסף תביעה נגד מוביל אווירי בגין נזק למטען
מתי יעניק בית המשפט פטור למוביל הימי ולמשלח הבינלאומי מאחריות למטען שהגיע באיחור?
יבואן שתבע חברת תעופה יחשוף בפניה נתוני רווחיות
תביעה נגד משלח בינלאומי מגרמניה תתברר בישראל
בפעם הנוספת: מסוף המטענים סוויספורט לא יהנה מהגבלת אחריות של מוביל אווירי
על מי מוטלת האחריות במקרה של גניבת מכולה?
האם סוכן אנייה אחראי לפצות את המדינה בגין נזק שגרמה האניה?
לא מסרת סחורה במקום המוסכם? הנטל ההוכחתי עובר אליך
מי יפצה את בעלי המכולות? בעקבות טביעתה של MOL Comfort
המשלח, האורז או המבטח- מי יישא באחריות למטען שניזוק?
המוביל הימי והמשלח הבינלאומי אינם אחראים לאיחור בהגעת המשלוחים לנמל היעד
הספק והנמל יישאו באחריות משותפת לנזק למטען מיובא
משלח בינלאומי יישא באחריות לנזק למשלוח של תכשיטים
בית המשפט: ממ"ן איננה מוביל אווירי ; תפצה בגין סחורות אשר נגנבו ממחסניה
בית המשפט המחוזי קיבל ערעור יצואן ; יפוצה על ידי משלח הבינלאומי בגין נזק לסחורה
נזק למטען שנשלח מארה"ב ליוון? הדיון המשפטי יתקיים בישראל
בית המשפט: סוכן מכס ונמל אינם אחראים לנזק שנגרם לרהיטים
מי אחראי לנזק למכונות צילום- המוכר או הקונה?
משלח וסוכן מכס הופטרו מאחריות לעיכוב שחרור משלוח
סוכן של מוביל ימי יפוצה בגין מכולות שלא הושבו
על הקו הגבול שבין משלח/סוכן מכס לבין יועץ לענייני יבוא ויצוא
משלח בינלאומי אינו אחראי לאיחור של כעשרה ימים בהגעת משלוח לישראל
האם משלח בינלאומי רשאי לעדכן הצעת מחיר שכבר נתן ללקוחו היבואן?
היכן נרטב וניזוק מטען גלילי נייר - בים או ביבשה?
למי שייכים הלקוחות?
בית המשפט: המוביל וממ"ן פטורים מאחריות בגין נזק למטען מיובא
חברת ספנות תשיב ליבואן חלק מדמי המתנה שנגבו שלא כדין
אחריות משלח בינלאומי לאיחורים בהגעת המטען- עדכונים
יבואן חויב לשלם לחברת שירותי נמל בגין פריקת משלוח עץ
האם מוביל ימי חייב לשנות שם נשגר בשטר מטען, לבקשת לקוחו?
כתב ויתור שנחתם מול משלח בינלאומי - האם בעל תוקף?
עדכוני פסיקה: זכות העיכבון של משלח בינלאומי או מוביל ימי
העליון- הטלת אחריות על משלח בגין שחרור סחורה ללא שטר מטען מקורי
האם משלח בינלאומי יכול לחזור בו מהצעת מחיר?
שירותי שילוח מישראל לדנמרק- מי ישלם בעבורם - השולח או המקבל?
בית המשפט: יש למכור סחורה המוחזקת בנמל - ושאלת הבעלות בה תוכרע בעתיד
אוניה זרה חויבה להפקיד ערבות על מנת לבטל צו מעצר שהוצא נגדה
גורמים בשרשרת הלוגיסטיקה שהוכנסו שלא לצורך למאבק בין יבואן ליצואן – יפוצו
הליכי משא ומתן לפשרה בתחום השילוח- בעקבות פסק-דין חדש מאנגליה
נדחה ניסיון של משלח להסתמך על התיישנות קצרה שהופיעה בשטר מטען
נדחתה בקשת משלח לסלק תביעה שהוגשה נגדו לאור תנית הימלאיה
תנאי המכר אינקוטרמס 2010 נכנסו לתוקף
משלח בינלאומי הטיל עיקול בגובה של כ-900,000 ש"ח על כספי לקוחו
האומנם משלח לא זכאי לתקופת התיישנות מקוצרת, מכוח שטר מטען?
עם או בלי ריבית? היבואן מול נותני השירותים
דמי הובלה בהיעדר סיכום בכתב- על סכסוך בין יבואן לחברת הובלות
בית המשפט מכריע בהתחשבנות בין יבואן ומשלח בינלאומי
היבואן אחראי לאיחור בהשבת המכולה למוביל הימי ועל כן ישיב לחברת השילוח את דמי ההשהיה ששולמו על ידה
"הרמת מסך" בעקבות קנסות השהיית מכולה
חוסר במטען - פיצוי נמוך בגין פגיעה במוניטין ואובדן לקוחות עתידיים
האם המשלח הבינלאומי יוכל ליהנות ממעמד של מוביל אווירי? עדכוני פסיקה
בית המשפט הורה לשחרר מטען ללא הצגת שטר מטען מקורי כנגד הפקדת ערבות מספיקה
בית המשפט: אין לאפשר לחברת שילוח לבצע קיזוז בין חוב של סוכן מכירות לבין כספים המגיעים ליבואן
יש לשלם לחברת שילוח גם כשהסחורה לא משוחררת מהמכס בפועל
בית המשפט הרשיע יבואן ישראלי בהברחת טובין לרשות הפלסטינאית
איחור של שבוע בהגעת מטען- אינו באחריות המשלח
שחרור רכב מפיקוח המכס שלא לידי היבואן המקורי – מי אחראי?
משלח בינלאומי אינו אחראי לעיכוב בשחרור סחורה עקב תקופת החגים
בית המשפט: יש לדקדק בזהות חברת תעופה הנתבעת בגין נזק למטען
בשלב מקדמי: היבואן הצליח להתגבר על תניית שיפוט בשטר מטען
בית המשפט: אי הפעלת זכות העיכבון מלמדת על ויתור מצידו של בעל הזכות
האם המשלח הבינלאומי יוכר כמוביל ימי וכמוביל אווירי? עדכוני פסיקה
חברה זרה שתבעה משלח בינלאומי חויבה בהפקדת ערובה להבטחת תשלום הוצאות
בית המשפט: המשלח הבינלאומי לא שימש כיועץ לענייני מסי יבוא
ברוח הימים הגשומים: בית המשפט: הציוד נרטב – נהג המונית ישלם
יבואן: שילמת עמלות מיותרות לדעתך? אל תישן על זכויותיך
נדחתה בקשה מקדמית של משלח בינלאומי ליהנות מהוראות אמנת ורשה
סחר חוץ - מה קורה כאשר הצדדים חלוקים על העובדות –סקירת פסקי דין שניתנו לאחרונה
עם מי נכרת חוזה ההובלה?
המשלח יפצה בשל מסירת סחורה שלא כנגד שטר מטען - סקירה ביקורתית
על חשיבותם ומשמעותם של סעיפי שיפוט
על סכסוכים כספיים בגין סוכן מכס ליבואן
בית המשפט: דרישת פיקדון על חשבון דמי השהיית מכולה הינה סבירה
בית המשפט: החתימה של חברת השילוח חייבה את חברת העמילות
האם המשלח הבינלאומי יזכה להגנות הניתנות למוביל הימי?
בית המשפט המחוזי בחיפה: המוביל התרשל באי שמירה על מסמכי השחרור
שימוש ב-express release ככלי ראייתי ופרשני
מה עושים במקרה של חובות אחסנה? - חלק ראשון
בית משפט השלום: המשלח יפצה את היצואנית בשל אי הגעת המשלוח במועד ליעדו
בית משפט השלום: המוביל היבשתי חויב לשפות את סוכן המכס
היבואן ישלם למשלח השהיות, אבל לא ישלם לו ריביות
משלח הפועל כמתאם הובלה אינו חסין מתביעות
מבטחים ומשלחים – היזהרו גם אתם! התיישנות מקוצרת בהובלה ימית
המשלח התרשל אך לא חויב לפצות את היצואן
ההתיישנות חסמה את המשלח
שילוח בינלאומי – עד כמה ניתן להגביל את ניידות העובדים
משלח בינלאומי שהסתבך בטיפול באשראי דוקומנטרי
האם סוכן מכס מחויב לשלם דמי השהייה?
הגבינות התקלקלו, אך האירוע לא כוסה בפוליסת הביטוח
על טעות של משלח בינלאומי ברישום היעד
על מקרה שבו נמצא המוביל היבשתי אחראי לנזק
סעיף פטור גורף בשטר מטען של משלח בינלאומי לא התקבל
היבואן התעשר על חשבון המשלח
סעיף בוררות בלתי תקף בשטר המטען
מתי ניתן לפרוץ את גבולות האחריות של המוביל האווירי. וגם- האם המשלח אחראי בגין נזק שנגרם לסחורה.
האם מי שפועל כסוכן (AS AGENT) אחראי לנזקים הקשורים להובלה?
על סעיפי הגבלת אחריות והתיישנות בשטר מטען משולב
חסר במטען - על סכסוך בין יבואן, מבטח, סוכן מכס, ומוביל יבשתי
עוד בנושא

עובדות המקרה:

יצואן ישראלי, חברת טלדטה תקשורת ("היצואן"), ביקש לייצא באוויר שני משלוחים של מערכות טלפונית מתוצרתו לקוסטה ריקה, לחברת הטלפונים הלאומית של קוסטה ריקה ("הקונה"). הטובין היום אמורים להגיע אל מחסן הערובה שבבעלות חברת הטלפונים, שם היו הטובין אמורים לשהות, בפטור מדמי אחסנה, עד לשחרורם מפיקוח המכס.

היצואן פנה למשלח בינלאומי, חברת פריץ קומפני ("המשלח"), לצורך ארגון הובלת הטובין. המשלח הכין שטרי מטען אוויריים של המוביל האווירי אל-על ו - Fine Airlines (להלן: המוביל האווירי").

הטובין הגיעו בפועל לקוסטה ריקה, אולם לא אוחסנו במחסני הערובה של הקונה, אלא במחסן ערובה אחר, של חברה בשם  TICAL, וחוייבו בתשלום דמי אחסנה בגובה של 70,169 דולר . היצואן תבע את המוביל האווירי ואת המשלח לקבלת פיצוי בגין דמי האחסנה, ובגין נזקים נוספים (בין היתר, פגיעה במוניטין, בגובה 10,000 דולר).

טענות היצואן:

היצואן תבע הן את המשלח והן את המוביל האווירי. לטענת היצואן, מעשי המוביל האווירי והמשלח היוו הפרת חוזה וחריגה מהוראות שטר המטען, ולחילופין התרשלו המשלח והמוביל האווירי בכך שלא וידאו את הוראות היצואן ולא מילאו אחריהן.

פסק הדין:

כמקובל בתביעות מסוג זה, פיצל בית המשפט את הדיון לשני מישורים: מישור האחריות, דהיינו - האם המוביל האווירי ו/או המשלח אחראים לנזקי היצואן, ומישור הנזק, דהיינו - מהו הנזק שנגרם ליצואן שבגינו צריכים המוביל האווירי  ו/או המשלח לפצות את היצואן.

על מי מוטלת האחריות?

במישור האחריות, בחן בית המשפט את שטרי המטען.

באשר למשלוח הראשון, הגיע בית המשפט למסקנה כי המשלח לא ציין בשטר המטען כי היעד הסופי של הטובין הוא מחסן הערובה של הקונה, ובשל מחדל לא דאג המוביל האווירי להעביר את הטובין למחסן הקונה. בית המשפט קבע כי מידע חסר הוא שגרם לכך שהטובין לא הועברו ליעדם, והאחריות למידע חסר זה רובצת על המשלח, לפי שהשמיט מידע זה משטר המטען.

באשר למשלוח השני, הגיע בית המשפט למסקנה כי היעד הסופי צויין במסגרת ה - handling information שבשטר המטען. יחד עם זאת, בית המשפט קבע שבנסיבות הענין, ההוראות שנכללו ב - handling information לא הופנו אל המוביל האווירי, ועל כן ספק האם ניתן במקרה זה להטיל אחריות על המשלח ו/או על המוביל האווירי. בית המשפט הדגיש כי היצואן לא הראה כיצד יכלו המוביל האווירי ו/או המשלח להביא לידי כך שהמטען ימסר דווקא למחסני הקונה.

בית המשפט הדגיש כי אין צורך להיכנס יתר על המידה לענין זה, שכן בית המשפט מצא, כפי שיובהר מייד, שהיצואן לא הוכיח את נזקו.

לא הוכח נזק

לצורך הוכחת דמי האחסנה ששולמו, צירף היצואן חשבונית של המשלח המצביעה על דרישת תשלום כולל של כ - 70,000 דולר עבור דמי האחסנה. בית המשפט לא פקפק באמיתות החשבונית, אולם קבע שהיצואן לא הוכיח כיצד מתחלקים דמי האחסנה בין שני המשלוחים. והואיל  ובית המשפט קבע, קודם לכך, כי המשלח אחראי רק בגין המשלוח הראשון, לא יכל בית המשפט לקבוע כמה ישלם המשלח, שכן סכום דמי האחסנה לא פוצל בין המשלוח הראשון לשני. ובלשון בית המשפט: "לא אוכל לחייב את הנתבעת 2 (=המשלח) בתשלום סכום כלשהו, שכן כל סכום שייפסק יהיה מבוסס לא על הוכחה אלא על השערה בדבר דמי האחסנה הנובעים מן המטען הראשון".

פרשנות:

1. פסק הדין חוזר על דברים שנאמרו במקרים קודמים, לפיהם המשלח או סוכן המכס, המטפלים בארגון ההובלה, אחראים לנזקים שנגרמו בגין מחדליהם ו/או מעשיהם, גם אם אין הם מי שביצע את ההובלה בפועל. ראה בפסק דין נוסף שניתן לאחרונה בת.א.  017805/98 בית משפט השלום חיפה), מרקיט מוצרי ייעול בע"מ נ` י. כספי קווי מטען בע"מ, ראה סקירנו בגליון מס` 7 של יבוא ויצוא Index.asp?ArticleID=69&CategoryID=91&Page=1).

2. לא ברור, מקריאת פסק הדין, מדוע בית המשפט לא הטיל אחריות על המשלח גם בנוגע לשטר המטען השני, בגין אי ציון היעד הסופי במקום הנדרש במקום במסגרת ה - handling information. ואם נאמר שבין כך ובין כך לא היתה מוטלת אחריות על המוביל (וממילא גם לא על המשלח), מדוע הוטלה אחריות על המשלח במקרה הראשון בגין אי ציון היעד?

3. בית המשפט הבהיר כי המידע המופיע ב - handling information עשוי להטיל אחריות על המוביל, שעה שהמטען נמצא תחת שליטת המוביל. לדוגמא: כאשר השולח דורש להוביל את המטען בטמפרטורה מסויימת, והמוביל אינו מבצע זאת.

4. פיצוי בגין פגיעה במוניטין: כזכור, היצואן תבע 10,000 דולר בגין פגיעה במוניטין. בית המשפט דחה תביעה זאת על הסף. לנוכח ריבוי המקרים שבהם צד מסוים תובע נזק בדין פגיעה למוניטין, נביא מדבריו של בית המשפט, המסבירים כיצד יש להוכיח פגיעה במוניטין:

"המוניטין מבטאים, איפוא, את מכלול היתרונות שנצברו לעסק בשל תכונותיו - מיקומו, שמו הטוב, דימויו, איכות השירותים שהוא מציע ואיכות המוצרים שהוא מספק. העסק בעל המוניטין משמר את הרגלם של לקוחותיו לשוב ולפקוד אותו.

אולם, התובעת (=היצואן) לא טרחה להוכיח דבר מאלה. זאת ועוד. הסכום של 10,000$ נטען מן השפה אל החוץ בלי להראות כי היו מוניטין כלשהם שנפגעו מחמת האירועים נשוא התובענה ובלי להראות מה הייתה הפגיעה הנטענת וכיצד התבטאה במציאות. אין לקבל את הטענה כאילו הסכום הנתבע בראש נזק זה "עומד ביחס ישר להיקף העיסקה עם חברת ICE (=הקונה) אשר מסתכם בסך כולל של 2.5 מיליון דולר ...". לא כך ראוי לאמוד נזק נטען למוניטין".

 
לראש העמוד