גיל נדל משרד עורכי דין

 

גיליון מס' 52 - אוקטובר 2010

עוד בנושא
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 135 – סיון תשע"ט – יוני 2019
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 134 – אדר ב' תשע"ט – מרץ 2019
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 133 – אדר א' תשע"ט – מרץ 2019.
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 132 – חשון תשע"ט – אוקטובר 2018.
עוד בנושא
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 130 – סיון תשע"ח – מאי 2018
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 129 – ניסן- תשע"ח – מרץ 2018.
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 128 – שבט תשע"ח – ינואר 2018
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 127 – חשון תשע"ח – נובמבר 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 126 – תשרי תשע"ח – ספטמבר 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 125 – אב תשע"ז – אוגוסט 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 124 – ניסן תשע"ז – אפריל 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 123 – שבט תשע"ז – פברואר 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 122 – שבט תשע"ז – ינואר 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 121 – חשון תשע"ז – נובמבר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 120 – אלול תשע"ו – ספטמבר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 119 – אב תשע"ו – אוגוסט 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 118 – תמוז תשע"ו – יולי 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 117 – סיוון תשע"ו – יוני 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 116 – אייר תשע"ו – מאי 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 115 – ניסן תשע"ו – אפריל 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 114 – אדר ב תשע"ו – אפריל 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 113 – אדר תשע"ו – מארס 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 112 – טבת תשע"ו – פברואר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 111 – כסלו-טבת תשע"ו - דצמבר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 110 – חשון-כסלו תשע"ו - נובמבר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 109 – תשרי-חשון תשע"ו - אוקטובר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 108 – אב-אלול תשע"ה - אוגוסט 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 107 - תמוז תשע"ה - יולי 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 106 - ניסן תשע"ה - מאי 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 105 - ניסן תשע"ה - אפריל 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 104 - ניסן תשע"ה - מרץ 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 103 - אדר תשע"ה - פברואר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 102 - שבט תשע"ה - ינואר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 101 - טבת תשע"ה - דצמבר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 99, אלול תשע"ד - ספטמבר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 98, אלול תשע"ד - אוגוסט 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 97, אב תשע"ד - יולי 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 96, תמוז תשע"ד - יוני 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 95, סיון תשע"ד - מאי 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 94, אייר תשע"ד - אפריל 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 93, אדר ב' תשע"ד - מרץ 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 92, אדר א' תשע"ד - פברואר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 91, שבט תשע"ד - ינואר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 90, טבת תשע"ד - דצמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 89, כסלו תשע"ד - נובמבר דצמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 88, חשון תשע"ד - אוקטובר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 87, תשרי תשע"ד - ספטמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 86, אלול תשע"ג - אוגוסט 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון מס' 85 - אב תשע"ג - יולי 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון מס' 84, תמוז תשע"ג - יוני 2013
הודעה חשובה ללקוחות המשרד וידידיו + גליון מס' 83 של "יבוא, יצוא ומה שביניהם"
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 82, אייר תשע"ג - אפריל 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 81, ניסן תשע"ג - מרץ 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 80, אדר תשע"ג - פברואר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 79, שבט תשע"ג - ינואר 2013
גיליון מס 78 דצמבר 2012
גיליון 77 נובמבר 2012
גיליון 76 אוקטובר 2012
גיליון 75 ספטמבר 2012
גיליון 74 אוגוסט 2012
גיליון 73 יולי 2012
גיליון 72 יוני 2012
גיליון 71 מאי 2012
גיליון 70 אפריל 2012
גיליון מס' 69- מרץ 2012
גיליון 68 פברואר 2012
גיליון מס' 67 - ינואר 2012
גיליון מס' 66- דצמבר 2011
גיליון מס' 65- אוקטובר 2011
גיליון מס' 64 - ספטמבר 2011
גיליון מס' 63 - אוגוסט 2011
גיליון מס' 62 - יולי 2011
גיליון מס' 61 - יוני 2011
גיליון מס' 60 - מאי 2011
גיליון מס' 59 - אפריל 2011
גיליון מס' 58 - מרץ 2011
גיליון מס' 57 - פברואר2011
גיליון מס' 56 - פברואר 2011
גיליון מס' 55 - ינואר 2011
גיליון מס' 54 - ינואר 2011
גיליון מס' 53 - נובמבר 2010
גיליון מס' 51 - ספטמבר 2010
גיליון מס' 50 - אוגוסט 2010
גיליון מס' 49 - יוני 2010
גיליון מס' 48 - מאי 2010
גיליון מס' 47 - אפריל 2010
גליון מס' 46 - מרץ 2010
גליון מס' 45 - פברואר 2010
גליון מס 44 - ינואר 2010
גליון מס' 43 – דצמבר 2009
גיליון מס' 42 - נובמבר 2009
גיליון מס' 41 - אוקטובר 2009
גליון מס' 40 - ספטמבר 2009
גליון מס' 39 - אוגוסט 2009
גליון מס' 38 - יולי 2009
גליון מס' 37 - מאי 2009
גליון מס' 36 - ינואר 2009
גליון מס' 35 - נובמבר 2008
גליון מס' 34 - ספטמבר 2008
גליון מס' 33 - יולי 2008
גליון מס' 32 - מרץ - אפריל 2008
גליון מס' 31 - פברואר 2008
גליון מס' 30 - דצמבר 2007
גליון מס' 29 - אוקטובר - נובמבר 2007
גליון מס' 28 - ספטמבר 2007
גליון מספר 27 - אוגוסט 2007
גליון מספר 26 - יולי 2007
גליון מספר 25 - יוני 2007
גליון מספר 24 - מאי 2007
גליון מספר 23 - מרץ 2007
גליון מספר 22 - פברואר 2007
גליון מספר 21 - ינואר 2007
גליון מספר 20 - דצמבר 2006
גליון מספר 19 - אוקטובר 2006
גליון מספר 18 - אוגוסט 2006
גליון מספר 17 - יוני 2006
גליון מספר 16 - מאי 2006
גליון מספר 15 - מרץ-אפריל 2006
גליון מספר 14 - ינואר-פברואר 2006
גליון מספר 13 - דצמבר 2005
גליון מספר 12 - אוקטובר-נובמבר 2005
גליון מספר 11 - ספטמבר 2005
גליון מספר 10 - אוגוסט 2005
גיליון מספר 9 - אפריל 2005
גליון מספר 8 - נובמבר 2004
גליון מספר 7 - ספטמבר 2004
גליון מספר 6 - מרץ 2004
גליון מספר 5 - ינואר 2004
גליון מספר 4 - ספטמבר 2003
גליון מספר 3 - אוגוסט 2003
גיליון מספר 2 - יולי 2003
עוד בנושא

 

יבוא ויצוא-ומה שביניהם

עלון משפטי בענייני סחר בינלאומי

 

החומר המובא בעלון זה הינו מידע כללי בלבד ואינו מהווה חוות דעת משפטית
על מנת לקבל חוות דעת משפטית מומלץ לפנות עם מלוא פרטי המקרה הספציפי לעורך דין 

 

1. בית המשפט העליון – גישה ליברלית בעניין הכרה בהנחות לצרכי חוק מס קניה ובעניין פרשנות חוק מסים עקיפים

 

2. האם ניתן יהיה לקבל פיצויים בשל תחרות בלתי הוגנת?

 

3. היבואן אחראי לאיחור בהשבת המכולה למוביל הימי ועל כן ישיב לחברת השילוח את דמי ההשהיה ששולמו על ידה

 

4.סיגריות במקום מפיות נייר - המבריח נתפס והורשע

 

5.הרפורמה  בנמלי הים – נקודות להבהרה

 

6.תזכורת למי שכבר שכח – עקרון הצבירה הפאן – אירופית

 

7.הכנס השנתי החמישי למחירי העברה – והפעם גם בקשר לדיני המכס

 

8. טיפים לעבודה נכונה מול המכס

 

9.מה חדש במשרדנו

 


1. בית המשפט העליון – גישה ליברלית בעניין הכרה בהנחות לצרכי חוק מס קניה ובעניין פרשנות חוק מסים עקיפים

 

 

עו"ד גיל נדל, מורן שמילוביץ

 

בית המשפט העליון אישר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי לפיו ניתנה פרשנות מקילה עם הנישום לעניין תשלום מס בחסר לפי סעיף 3 לחוק מיסים עקיפים.

 

במקרה זה דובר בחברת אמקור אשר נהגה לשווק את המקררים מתוצרתה באמצעות חברת אמפא, אשר הייתה משווקת אותם לסיטונאים, קמעונאים וצרכנים סופיים.

 

חברת אמקור דיווחה לצורך חישוב מס קניה על מחיר המכירה בפועל בכל עסקה. רשויות מס הקנייה הוציאו שומת מס קנייה לאמקור בטענה כי הדיווח שנהגה אמקור להעביר בנוגע למחיר הסיטוני (שהינו הבסיס לחישוב מס קניה), אשר התבסס על המחיר בו מכרה אמפא, בפועל, את המקרריםלכלל לקוחותיה, לא תאם את הוראות חוק מס קניה, שכן הוא אינו בגדר המחיר הסיטונאי. כמו כן טענו רשויות מס קניה כי אין להכיר בהנחות הכמות שביצעה אמפא לרוכשי המקררים, שכן אלו ניתנו לאחר מועד מסירת המקררים לרוכשים.

 

בית המשפט המחוזי קיבל את עמדת רשויות מס קנייה לפיה יש לחשב מס קניה לפי המחיר הסיטוני, שהוא מחיר המשלם קמעונאי. עם זאת, בית המשפט המחוזי קיבל את עמדת אמקור לפיה מקום שבו ניתנה הנחה ללקוחות, יש להביאה בחשבון לעניין חישוב המס. בית המשפט קבע עוד כי אמקור עומדת בתנאי סעיף 3 לחוק מיסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר), הפותר אותה מתשלום החסר במס הנובע מהטעות בבסיס חישוב מס הקנייה.

 

רשויותהמס ערערו לבית המשפט העליון על פסיקת בית המשפט המחוזי.

 

בית המשפט העליון אישר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי שלפיו הדיווח של חברת אמקור לצורך חישוב מס קנייה לעניין המחיר הסיטוני היה שגוי, עם זאת, בית המשפט העליון אישר את קביעת בית המשפט קמא כי למרות זאת עומדת אמקור בתנאי הפטור מתשלום מס חסר לפי סעיף 3 לחוק מיסים עקיפים.

 

בית המשפט העליון קבע כי לעניין הגדרת המחיר הסיטוני כמשמעותו בסעיף 4(א) לחוק מס קניה לעניין מכירתם של מקררים מתוצרתה של אמקור, אין לקבל את עמדתה של חברת אמקור לפיה המחיר הסיטוני עליו עליה לדווח הוא המחיר בו נמכרה הסחורה בפועל על ידי אמפא. בית המשפט קבע כי נקודת המוצא לפרשנות הינה לשון החוק. בית המשפט קבע כי על פי הגדרת המחוקק מחיר סיטוני הינו המחיר המשתלם על ידי קמעונאי.

 

על כן, בית המשפט קבע כי משהוגדר המונח, לא ניתן לומר לקבל הפרשנות הלשונית שאמקור מבקשת ליתן לו. ומשכך, קבע בית המשפט העליון כי צדק בית המשפט קמא כי נוצר חסר בתשלומי המס של אמקור בגין המכירות לסיטונאים.

 

בית המשפט העליון קבע כי לעניין סוגיית ההנחות שהעניקה אמפא לרוכשי המקררים הרי שנקודת המוצא לשם ההכרעה במחלוקת מצויה בסעיף 4(א) לחוק, הקובע כיצד יש לחשב את המחיר הסיטוני לצורך חישובו של מס הקניה. בית המשפט העליון מצא כי החוק קובע, כי בסיס המס הינו המחיר המשתלם, הוא המחיר בפועל. המחיר המשתלם בעסקאות בין צדדים מושפע מגורמים שונים, ובכלל זה מעסקאות קודמות שנערכו בין הצדדים. החוק אינו מחריג במפורש הפחתה במחיר הנובעת מסיבה כזו או אחרת, ובכלל זה הנחת כמות.

 

בית המשפט העליון דחה את טענת רשויות המס  לפיה אין להכיר בהנחות הכמות שביצעה אמפא לרוכשי המקררים, שכן אלו ניתנו לאחר מועד מסירת המקררים לרוכשים, וכי ניתן לנכות אך ורק  "הנחות מסחריות מקובלות עד למועד המסירה" מהמחיר המשתלם לצורך תשלום מס קניה. בית המשפט קבע כי לטענה זו של רשויות המס אשר יוצרת שוני במחיר המדווח על פי מועד מסירתם של הטובין, אין כל ביסוס בחוק. לעומת זאת, קבע בית המשפט כי עמדתה של אמקור מעוגנת בלשון החוק ואף עולה בקנה אחד עם מהותו של מס קניה. בית המשפט ציין כי מס זה מבקש למסות מכירת טובין, כאשר אמור להיות מתאם מסוים בין מחירם של הטובין לבין גובה המס שיש לשלם בגין מכירתם.

 

בנוסף, בית המשפט קבע בהתחשב בכך ששוק המקררים הינו תחרותי למדי, יש לדחות את טענת רשויות המס לפיה ההנחה הניתנת לא תתגלגל בסופו של יום לידיו של הצרכן. בית המשפט ציין כי ככל שההנחה הניתנת באה לידי ביטוי במחיר הסופי לצרכן, הרי שהבאתה בחשבון של ההנחה אף בעת חישוב מס הקניה היא מתבקשת.

 

בית המשפט אף דחה את טענת רשויות המס כי הדין החל על יבואן ועל יצרן מקומי צריך להיות זהה לסעיף 132(ה) לפקודת המכס, בו נקבע ש"הנחות במחיר טובין שיינתנו לאחר פדייתם מפיקוח רשות המכס, לא יובאו בחשבון לעניין קביעת ערך העסקה של אותם טובין". בית המשפט העליון קבע כי נקודת המבט הנכונה היא זו הרואה את ההנחה ככזו שניתנה קודם למסירת המקררים שניקנו במחיר מופחת.

 

ביחס לשאלת מתן הפטור מתשלום שומת מס הקנייה אשר הומצאה לאמקור על פי סעיף 3 לחוק מיסים עקיפים, הרי שסעיף 3 לחוק קובע שלושה תנאים מצטברים, שבהתקיימם פטור הנישום מתשלום החֶסֶר: החסר לא נבע מידיעה בלתי נכונה שמסר הנישום או מחמת שלא מסר ידיעה; הנישום לא ידע ובנסיבות העניין לא היה צריך לדעת על קיומו של חסר; הנישום מכר את הטובין בתום לב לפני דרישת תשלום החסר.

 

בית המשפט העליון קבע כי אמקור הייתה עקבית בשיטת הדיווח שלה גם כשהדבר היה לרעתה. כל מכירותיה התבצעו דרך אמפא ואמקור ראתה את אמפא כאותו סיטונאי שכל מכירותיו נעשות במחיר סיטוני, יהא הרוכש אשר יהא. בית המשפט קבע כי אמקור לא ידעה או הייתה צריכה לדעת על החסר בנסיבות העניין על אף ששיטת הדיווח הייתה שגויה. בית המשפט מצא כי בשל העובדה כי אמקור ציינה את דרך החישוב מפורשות בפני רשויות המס הרי שדבריה היו נכונים ולא ניתן לומר כי מדובר בידיעה בלתי נכונה או כי החסר נבע מחמת ידיעה שלא נמסרה אך חובה היה למסרה. לפיכך קבע בית המשפט העליון כי אמקור פטורה מתשלום מס החסר.

 

 

ע"א  5717/05 מנהל מע"מ ומס קניה תל אביב נ' אמקור מקררים בע"מ. ניתן ביום 21.9.10.

ב"כ הצדדים: לרשויות המס - עו"ד י' ליבליין, לאמקור - עו"ד ד' גולדמן, עו"ד ג' שטסמן, עו"ד מ' זילברשטיין.

 

 

לראש העמוד

 


 

2. האם ניתן יהיה לקבל פיצויים בשל תחרות בלתי הוגנת?

 

 

עו"ד גיל נדל, מורן שמילוביץ

 

כידוע, טרם הוכרה בישראל עוולה עצמאית של תחרות בלתי הוגנת, וכך למשל טרם נקבע כי הורדת מחירים אגרסיבית או מכירה במחירי היצף תהווה עוולה נזיקית ותאפשר לניזוק לתבוע פיצויים.

 

בעבר הוגשה הצעת חוק בעניין זה, וסעיף 1 להצעת החוק לאיסור תחרות בלתי הוגנת תשנ"ו – 1996 הציע קביעתו של איסור כללי מפני תחרות בלתי הוגנת, נקבע בו כי:"מי שמוכר נכס או נותן שירות דרך עיסוק (להלן-עוסק) לא יעשה מעשה הנוגד את הלכות התחרות ההוגנת..."

 

עם זאת, בסופו של דבר הסעיף הושמט מהחוק, בעיקר כתוצאה מהחשש לפגיעה יתירה בתחרותיות, והחוק נקרא בשם "חוק עוולות מסחריות" ולא חוק תחרות בלתי הוגנת. הוחלט להשמיט את הוראת סעיף 1 מן החוק.  כמו כן, פקודת הנזיקין אינה כוללת הוראה קונקרטית כלשהי האוסרת על אדם להתחרות באופן בלתי הוגן.

 

השאלה העולה היא האם ניתן לפתח את עוולת תחרות בלתי הוגנת באמצעות עוולה נזיקית קיימת?

 

עוולת הרשלנות, המופיעה סעיף 35 לפקודת הנזיקין, הנה עוולת מסגרת אשר רשימת המקרים הכלולה בה לעולם אינה סגורה. בית המשפט העליון קבע, באחד מפסקי הדין החשובים בעניין זה (רע"א 5768/94 א.ש.י.ר יבוא יצור והפצה נ' פורום אביזרים ומוצרי צריכה בע"מ) כי:"על כן, אינני נוקט כל עמדה אם תחרות בלתי הוגנת מהווה גם דין "חיצוני", שעניינו עוולה של תחרות בלתי הוגנת, המצויה בגדרי עוולת הרשלנות. לדעתי, הטענות בדבר הכרה באופייה העוולתי של התחרות הבלתי הוגנת, הן חזקות"  

 

ואכן בספרות המשפטית נאמרו דברים ברורים:"העוולה האמורה היא רצויה, ואף ניתנת לפיתוח בדין הקיים, במסגרת עוולת הרשלנות" ...."שתיקת המחוקק בחוק עוולות מסחריות, באשר לקביעת עוולה כללית של תחרות בלתי-הוגנת, אינה בגדר הסדר שלילי" (פרופ' מיגל דויטש)

 

הפסיקה אף הכירה בקיום עילה מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט במקרי תחרות בלתי הוגנת: "מסלול מפותח ומוכר היטב, שבמסגרתו פיתחה הפסיקה בשנים האחרונות איסור כללי מפני תחרות בלתי הוגנת, הוא דיני עשיית עושר ולא במשפט".(ע"א 6126/92 אטלנטיק חברה לדייג ולספנות נ' דג פרוסט תעשיות דייג (1984) בע"מ).

 

מקרים בהם ניתן לפתח את עוולת התחרות הבלתי הוגנת מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט הם גניבת תוצר רוחני שאינו מוגן בדיני הקניין, כמו דגם שאינו רשום כמדגם או אינו מוגן תחת דיני הפטנטים או דיני הסודיות המסחרית. הפסיקה קבעה, כי על מנת שתתקיים עילה מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט אין די בתחרות הפוגעת בציפייה של עוסק, אלא נדרש יסוד נוסף.  נקבע כי קיומה של תחרות בלתי הוגנת, די בה לקיומו של היסוד נוסף הנדרש:"תחרות חופשית אין פירושה תחרות פרועה. אין פירושה כי יכול המתחרה, בשמה ובשמו של חופש העיסוק, לעשות ככל העולה על רוחו. התנהגות פסולה ובלתי הוגנת מצידו עשויה להוות את האלמנט הנוסף שבהתקיימותו תיחשב התעשרותו כבלתי מוצדקת"(רע"א 371/89 ליבוביץ א. את י. אליהו בע"מ).

 

לאחרונה ניתן פסק דין על ידי בית המשפט המחוזי אשר קבע כי שיווק אגרסיבי אינו מהווה תחרות לא הוגנת, ואין די במכירה ברווח מינימאלי או אף מחירי הפסד כדי לקבל הגנת בית המשפט.

 

לידתו של המקרה כאשר חברה לשיווק גז מהמובילות בשוק ניהלה משא ומתן אגרסיבי עם לקוחותיה של המתחרה, והציעה מחירים נמוכים משמעותית כמו גם מענקים כספיים בכדי להעבירם לשורות לקוחותיה שלה.

 

על כן הגישה המתחרה תביעה כספית לבית המשפט השלום בגין נזקים שלכאורה נגרמו לה, לטענתה, בעקבות אובדן לקוחות, זאת בטענה כי חברת הגז ניהלה משא ומתן אגרסיבי עם לקוחות המתחרה, תוך הצעת שירותי גז במחירים נמוכים במיוחד והענקת מענקים כספיים, וזאת במטרה לטענת המתחרה, לחסל את התחרות בשוק הגז ולהדיחה משוק שירותי הגז מתוך מניע של "סיכול ממוקד". המתחרה טענה כי התנהגות חברת הגז מהווה עשיית עושר שלא במשפט ותחרות בלתי הוגנת.

 

מנגד טענה המשיבה חברת הגז כי הצעת מחירים נמוכים, אינה פסולה, שכן היא מטיבה עם הצרכנים בתחרות בשוק החופשי, מה גם שהורדת המחירים נעשתה משיקולים כלכליים טהורים וכלל לא על מנת להוציא את המתחרה מהשוק. בנוסף טענה חברת הגז כי מטרת דיני התחרות היא הגנה על צרכנים ולא על מתחרים.

 

בית המשפט השלום דחה את תביעת המתחרה, וערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב – נדחה.

 

בית המשפט קבע כי למרות שעדיין לא הוכרה בדין הישראלי עוולה עצמאית של תחרות בלתי הוגנת, הרי שהפסיקה הכירה בזכות העוסק להגנה מפני שיטות מסחר פסולות ובלתי הוגנות מצד מתחריו, בין היתר תוך היזקקות לדיני עשיית עושר ולא במשפט.

 

בית המשפט קבע כי בהתחשב באיזון בין ערך התחרות החופשית לערך השמירה על תחרות הוגנת, הרי שהתעשרות שלא כדין תהיה רק כאשר מדובר בתחרות אגרסיבית שחורגת מהסביר. לשם כך, בית המשפט בחן מספר מבחני עזר: תום לבו של המתחרה ומטרת האמצעים שננקטו על ידו; היקף המתחרים המעורבים בעניין; מהות ההטבה שניתנה ללקוחות; היקף הלקוחות המקבלים את ההטבה ומשך התקופה בה היא ניתנת.

 

בית המשפט קבע כי הואיל ונמצא שהורדת המחירים על ידי חברת הגז נעשתה ממניעים כלכליים שנועדו לשימור לקוחות, ולא במטרה לדחוק את המתחרה מהשוק, וכי המתחרה לא ספגה פגיעה כלכלית מהותית מפעילות חברת הגז,  - הרי שאין מדובר בתחרות בלתי הוגנת. (ע"א 1462/08 גזגל השרון בע"מ נ' פזגז (1993)בע"מ).

 

אמנם פסיקתו של בית המשפט בעניין הזה הייתה די שמרנית, ואולם לאור המבחנים שנקבעו בו, יתכן ובמקרים אחרים יימצא כי מדובר בתחרות בלתי הוגנת, תוך חיוב המתעשר שלא כדין לפצות את המתחרה השני.

 

 

לראש העמוד

 


 

3. היבואן אחראי לאיחור בהשבת המכולה למוביל הימי ועל כן ישיב לחברת השילוח את דמי ההשהיה ששולמו על ידה

 

 

עו"ד הילה וולגמוט, עו"ד גיל נדל

 

בית משפט השלום בחדרה קיבל תביעתה של חברת השילוח קרגוליין בע"מ אשר יוצגה על ידי משרדנו, כנגד היבואן א. טלדן בע"מ לתשלום חשבון דמי השהיה ששילמה קרגוליין למוביל הימי בגין איחור של 52 יום בהשבת המכולה.

 

במסגרת התביעה טענה קרגוליין כי היא נאלצה לשלם למוביל הימי חוב בגין איחור בהשבת המכולה מהיבואן למוביל הימי, חוב אשר על היבואן לשלם לה, שכן הוא זה האחראי לאיחור בהשבת המכולה למוביל הימי. קרגוליין נסמכה על סעיפי שטר המטען אשר לפיהם נקבעה האחריות לתשלומים השונים למוביל הימי על היבואן.

 

היבואן סירב  לשלם את דמי ההשהיה שכן לטענתו לא נמסרה לו כל הודעה על הגעת האניה לנמל. עוד טען היבואן כי לאחר פריקת המכולה , המכולה הוסבה ללקוח אחר על ידי המוביל הימי, כך שלמעשה חוב דמי ההשהיה מצטצמם רק עד למועד הסבת המכולה ואין לקבל את דרישת המוביל הימי לתשלום חוב בסכום גבוה עד למועד השבת המכולה פיזית לידי המוביל הימי.

 

היבואן הגיש הודעת צד ג' כנגד עמיל המכס אשר לטענתו היה אמון על טיפול השחרור מהמכס.

 

סוכן המכס מצידו טען כי כל תפקידו היה לטפל בשחרור מהמכס בלבד וזאת לאחר שהוא יקבל הודעה על כך שהמשלוח הגיע לנמל ומוכן לשחרור, לטענתו לא היה זה מתפקידו לבדוק ולוודא אם ומתי מגיעה המכולה לנמל.

 

במסגרת התביעה הוכיחה קרגוליין כי משך כל התקופה הרלבנטית יידעה הן את נציגי היבואן והן את עמיל המכס במועד ההגעה המשוער. בית המשפט קיבל את  טענתה של קרגו ליין לפיה די היה בנסיבות העניין בהודעה טלפונית לעמיל המכס ו/או לנציג היבואן. בית המשפט ייחס משקל לעובדה שהיבואן נמנע מלהעיד את איש הקשר מטעמו על כך שלא נמסרה לו הודעה על הגעת המכולה, בניגוד לעדותו הברורה של מנהל קרגוליין על כך שנמסרה הודעה כזו בסמוך להגעת המכולה לנמל.

 

עוד קבע בית המשפט כי אין זה בלתי סביר להטיל על היבואן עצמו לערוך בירור ישיר מול קרגוליין בחלוף המועד המשוער להגעת המכולה וכי אין לנתבעת להלין אלא על עצמה אם בשלב זה בחרה להסתמך על עמיל המכס כמקור היחיד למידע ולא ליצור קשר ישיר עם קרגו ליין.

 

לאור נסיבות המקרה קבע בית המשפט כי קרגו ליין לא התרשלה בתפקידה וכי הודעה על הגעת המכולה הועברה על ידה לעמיל המכס או לנציג היבואן ישירות.

 

לעניין גובה דמי ההשהיה, אימץ בית המשפט מאת חוות דעתו של המומחה מטעם התובעת, מר ברי פינטוב, לפיה גובה דמי ההשהיה ששולמו על ידי קרגוליין למוביל הימי הוא סביר.

 

לעניין הסבת המכולה קבע בית המשפט כי טענה זו הועלתה לראשונה בהליך המשפטי, וכי אין לקרגוליין כל אפשרות לדעת על הסבת המכולה לאחר;

 

"במסגרת תפקידה אין התובעת צריכה להתערב במחלוקות המתעוררות בנושא החיובים השונים של התובעת בין המשלח לנתבעת ומכל מקום אין לה כל אפשרות לדעת מה התרחש בפרק הזמן שבין הגעת המכולה לנמל ועד למועד  השבתה למוביל הימי. לתובעת לא הייתה כל סיבה להניח כי החשבון שנתקבל אינו מדויק, ועל אף עדותה של נציגת מיירון שיפינג לגבי יחסי העבודה המתמשכים בינם לבין התובעת אין הדבר מטיל חובה על התובעת לדרוש השבת חלקית של דמי ההשהיה. התובעת זכאית להיפרע מן הנתבעת ולהותיר לנתבעת לפתור את חילוקי הדעות עם חברת מיירון שיפינג".

 

על כן, אין על קרגוליין להניח שחשבון דמי ההשהיה אינו נכון. בית המשפט קיבל את טענת קרגוליין לפיה היא משמשת כצינור להעברת הכספים בלבד ואין לה כל אינטרס להגדיל את תשלום דמי ההשהיה. לאור זאת, קבע בית המשפט כי אם אכן היה כפל גביה, על היבואן לפנות ישירות למוביל הימי לאחר שתוסדר התביעה וישולם החוב כפי שנדרשה קרגוליין לשלמו.

 

לעניין אחריותו של עמיל המכס, קבע בית המשפט כי לסוכן המכס חובת זהירות מושגית וספציפית כלפי היבואן אשר שכר אותו לצורך שחרור הסחורה וכי יש לצפות מסוכן מכס לפעול לבירור מועד הגעת המכולה בכל האמצעים הקיימים לרשותו ולא לסמוך רק על הודעות התובעת שלטענתו לא הגיעו אליו [ טענה אשר ממילא נדחתה על ידי בית המשפט ].בית המשפט קבע כי מתפקידו של  סוכן המכס לייעץ ליבואן  בכל הקשור לשחרור המכולה, לקדם את הטיפול בשחרור המכולה, ולהתרות ביבואן כי יהא עליו לשלם דמי השהייה גבוהים עקב אי שחרור המכולה במועד.

 

"כחלק מתפקידו לייעץ לנתבעת וללוות אותה בכל הקשור לשחרור המכולה והסחורה הייתה מוטלת על צד ג לקדם את הטיפול בשחרור המכולה לרבות בפניות חוזרות לנתבעת ולנציגיה בהתראה כי יהא עליהם לשלם דמי השהייה גבוהים עקב אי שיחרור המכולה במועד, שכן גם אם לא מדובר במשלוח הראשון אותו ביצעה הנתבעת, ברי כי אין מדובר בהליך שבשגרה".

 

על אף האמור, קבע בית המשפט כי ליבואן אשם תורם בשיעור 40% בכל הנוגע להודעת צד ג' שהגישה כנגד עמיל המכס, שכן האדם הסביר היה פונה לבדוק בעצמו אל מול קרגוליין אם המכולה הגיעה ליעדה, בייחוד בנסיבות העניין בו לטענת היבואן נגרמו לו נזקים רבים עם כל יום שחלף:

 

...לאור עדותו של מנהל הנתבעת לגבי הדחיפות והחשיבות בהגעת המכולה בהקדם  האפשרי, והעובדה כי המכולה התעכבה לכאורה בלמעלה מחודש ימים, יש לצפות כי הנתבעת תנהג כאדם הסביר בנעליו, ותפנה לבדוק בעצמה מול התובעת עימה הייתה בקשר קבוע עובר להגעת המכולה לגבי סיבת העיכוב, וזאת גם אם מדובר ביבואנית חסרת ניסיון. אין זה בלתי סביר להניח כי לו הייתה התובעת מקבלת פנייה טלפונית ישירה מהנתבעת, אזי הייתה זו נותנת לה את  המידע המבוקש".

 

בסופו של דבר קבע בית המשפט כי על היבואן לשלם לקרגו ליין את מלוא סכום דמי ההשהיה ששילמה קרגוליין למוביל הימי בצירוף ריבית והצמדה וכי על עמיל המכס לשלם ליבואן 60% מסכום זה, [לאחר הפחתה של אשם תורם בשיעור 40% ]. כמו כן חוייבו הנתבעת וצד ג' בהוצאות התובעת בסך של 12,000 ₪ בצרוף מע"מ.

 

לקחי המקרה;

על המשלח הבינלאומי לתעד בכתב כל הודעה שניתנת ליבואן או לנציגו על הגעת המכולה. מומלץ גם ליבואן עצמו לתעד הודעות או שיחות שהתנהלו בינו לבין המשלח בעניין זה.

לסוכן המכס היכולת ועליו מוטלת החובה לפעול בעצמו לבירור מועד הגעת המכולה על מנת שיוכל להתחיל בטיפול בשחרור מהמכס. כמו כן מוטלת עליו החובה ליידע את היבואן על דמי ההשהיה שיוטלו על היבואן בתום הימים החופשיים מדמי השהיה.

היבואן עצמו –  גם הוא אינו יכול לשבת בחיבוק ידיים משך תקפה ארוכה ולטעון כי לא ידעו אותו על הגעת המכולה, גם עליו מוטלת חובה לפעול בסבירות ולוודא ישירות מול המשלח מה עלה בגורל המכולה והאם היא הגיעה ליעדה.  בחינת סבירות פעולתו של היבואן, תלויה כמובן בנסיבות כל מקרה לגופו.

 

תא"מ 2520/05 קרגון ליין בע"מ נ' א.טל דן בע"מ. ניתן ביום 22.9.10.

ב"כ הצדדים: לקרגו ליין – עו"ד גיל נדל, ליבואן – עו"ד ניסאם אסמר, לעמיל המכס – עו"ד ג'סאן מטאנס

 

 

לראש העמוד

 

 


  

4.סיגריות במקום מפיות נייר - המבריח נתפס והורשע

עו"ד גיל נדל, קידר הללי

 

לאחרונה, ניתנה הכרעת דין על ידי בית המשפט השלום בחיפה, ביחס לאדם שהיה מעורב בנסיון הברחה של מכולה שהוצהר כי היא מכילה מפיות נייר, אך בפועל הכילה סיגריות מזוייפות. בית המשפט הרשיע את הנאשם בחלק מן העבירות וזיכה אותו בחלקן האחר.

 

במקרה זה היה מדובר ביבואן שייבא מכולה מאוקראינה. על פי שטר המטען, חשבון הספק והרשימון הוצהר כי היא מכילה מפיות נייר, כאשר בפועל התגלה בבדיקה פיזית כי היא מכילה 19,122 קופסאות סיגריות מסוג "מרלבורו לייט". הטובין נשאו את סימן המסחר של "מרלבורו" וכן את הכיתוב "פיליפ מוריס" למרות שמבדיקה של "פיליפ מוריס" בישראל עולה שלא יוצרו על ידם ומדובר בטובין מזוייפים.

 

כנגד היבואן הוגש כתב אישום בגין עבירות של הברחת טובין, עשיית מעשה בכוונה להתחמק מתשלום מס קניה, ניסיון למסור ידיעה לא נכונה ללא הסבר סביר לעניין חוק מס ערך מוסף, הגשת רשימון כוזב ויבוא לשם מסחר בלא רשות בעל סימן המסחר.

 

לפי כתב האישום, הנאשם ייבא בפועל את המכולה, כאשר מסמכי היבוא היו על שם חברה בשם "טופ1" כיבואן מעביר, והסחורה נמכרה לחברה אחרת ("חזרה לטבע") בטרם השחרור מן המכס. הסיגריות שהוסתרו במכולה היו טעונות תשלום מס קניה ומע"מ בסך של 2.3 מיליון ש"ח. עוד נטען בכתב האישום כי הנאשם הגיש וחתם על מסמכי שחרור בפני פקיד רישוי בשם החברה המייבאת ובשם החברה שרכשה את הסחורה ללא אישוריהן. הנאשם כפר בכל הנטען בכתב האישום, טען כי לא היה מעורב כלל בנסיון שחרור המכולה ושמו שורבב בטעות, וכי שיחותיו הטלפוניות עם פקיד הרישוי היו בנושא אחר- יבוא נעליים בו התעניין הנאשם.

 

בית המשפט הרשיע את היבואן בביצוע עבירות של הברחת טובין, בעבירה של עשית מעשה מתוך כונה להתחמק מתשלום מסקניה, ובעבירה של ניסיון למסור ידיעה לא נכונה ללא הסבר סביר.

 

בית המשפט קבע כי עדותו של היבואן אינה מהימנה ומצא כי עדיפה ומהימנה הייתה עדותו של פקיד הרישוי בחברת עמילות המכס. על סמך עדות זו, קבע בית המשפט כי הוכח מעבר לכל ספק שהיבואן ביקש מפקיד הרישוי לשחרר את המכולה, מסר לו מסמכים המתייחסים לטובין שבמכולה המצביעים על כך שהמכולה מכילה מפיות. לאחר שנודע ליבואן שיש כוונה לבצע בדיקה פיזית של המכולה, הוכח כי היבואן ביקש מפקיד הרישוי לעכב את תהליכי בדיקתה, ולחפש עבורו נהג שיוציא את המכולה ללא בדיקה, תמורת תשלום. עוד נקבע, כי הוכח שליבואן הייתה "חזקה" בטובין שבמכולה, שכן על פי מבחני הפסיקה "חזקה בנכס" הינה "יכולתו של אדם על פי מהלך העניינים הטבעי והרגיל להגיע לעשייה פיזית בנכס ולקבוע את גורל הנכס", גם אם הוא לא היה רשום כבעליה במסמכי היבוא .

בית המשפט דחה את טענת הנאשם כי שיחותיו עם פקיד הרישוי היו בנושאים אחרים וציין כי העובדה שהנאשםהפסיק לשוחח עם פקיד הרישוי בטלפון בדיוק ביום בו בוצעה הבדיקה הפיזית של המכולה, למרות שבאותו חודש שוחחו רבות, מוזרה מאד ומחלישה את טענות הנאשם.

 

בית המשפט קבע שכוונתו של היבואן הייתה להבריח את הסיגריות, להונות את האוצר, ולהתחמק מתשלוםמס קניה בגין הסיגריות.

 

מנגד, בית המשפט זיכה את היבואן מחמת הספק מעבירה של הגשת רשימון כוזב והביע מחאתו ביחס למחדל ראייתי וחקירתי של רשות המכס, אשר לא הביאה עדים וראיות מספיקות על מנת להוכיח את טענתה ביחס לאישום זה, כמו למשל- הבאת סוכן המכס אשר היה חתום על הרשימון ושלכאורה הגיש את המסמך למכס, בעיקר כאשר  היבואן (הנאשם) לא היה חתום על הרשימון. בנוסף, זוכה היבואן מחמת הספק מעבירה של  יבוא לשם מסחר בלא רשות בעל סימן המסחר או מי מטעמו. בית המשפט קבע כי לפי עדותו של נציג חברת "פיליפ מוריס", הסיגריות שבמכולה אכן לא יוצרו על ידם ועל כן לכאורה הן מזויפות, אך כיוון שלא הוצג כל מסמך המצביע על סימן מסחר הרשום על שם "פיליפ מוריס" לא הוכחו כל יסודות העבירה, למרות שהיה ניתן בנקל להגיש אסמכתא מרשם סימני המסחר.

 

ת.פ. 1482-06 מדינת ישראל-הלשכה המשפטית, בית המכס חיפה נ' וכסלר מנחם, ניתן ביום 14.9.10.

ב"כ הצדדים – לנאשם- עו"ד חרלף, למכס - עו"ד הוכמן.

 

 

לראש העמוד

 


  

5.הרפורמה  בנמלי הים – נקודות להבהרה

 

 

עו"ד גדי קיי, עו"ד גיל נדל

 

לפני חדשים מספר, חתמו שרי האוצר והתחבורה על צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שירותי נמל), תש"ע-2010, ובכך יצאה לדרך הרפורמה המקיפה ביותר בנמלים מזה שנים.

 

הרפורמה כאמור, הינה מקיפה ביותר ומשנה מן היסוד את תעריפי האגרות השונות בגין השימוש במתקני ובשירותי הנמלים וכן את שמם וכיוניהם של המיסים השונים. ברשימה זו נעמוד על מספר שינויים וכיצד תהיה להם השפעה על ציבור היבואנים.

 

החלק המשמעותי ביותר ברפורמה, אשר כבר הושלם לפני מספר שנים, הינו פיצולה של רשות הנמלים (או בגילגולה הקודם "רשות הנמלים והרכבות"), אשר עד כניסת הרפורמה לתוקף היתה גורם אחד, והפיכתה לארבעה אורגנים שונים – 3 חברות נמל (חברת נמל אשדוד, חברת נמל חיפה וחברת נמל אילת) ובנוסף, חברה רביעית, חברת נמלי ישראל (חנ"י).

 

חנ"י היא חברה ממשלתית המחזיקה בנכסים ובמקרקעין של הנמלים, מעמידה אותם לרשות חברות הנמלים ומפקחת על השימוש בהם. החברה אחראית לפיתוח הנמלים, לרכישת הקרקע הנדרשת להרחבתם ולהקצאת הקרקעות והנכסים.

 

כאמור, תפקידיה של רשות הנמלים, בתחום פיתוח ותשתיות עברו עם הרפורמה לחברת נמלי ישראל (חנ"י). החידוש הגדול בתחום זה הוא שלראשונה פועלים כל אחד מהנמלים כאורגן נפרד ונוצרה התשתית הראשונית לפתיחת שירותי הנמל לתחרות בין נמלי הים השונים של ישראל.

 

כידוע, באגרות ומסי הנמלים קיימת אבחנה בין שני סוגי המסים הבסיסיים. אגרות סבלות, פריקה וטעינה – המשולמות עבור שירותי הנמל בטיפול במטען עצמו ואגרת רציף המשולמת עבור השימוש במתקני הנמל והמקרקעין שלו ועבור הפיתוח של תשתיות אלה.

 

בעקבות הרפורמה, שונָה שמה של אגרת הרציף אשר תיקרא מעתה "דמי תשתית", ואילו אגרת הסבלות תיקרא מעתה "דמי ניטול".

 

כנגזרת מהאבחנה בין חברת נמלי ישראל, המופקדת כאמור על הקצאת הקרקעות ופיתוח תשתית הנמלים, לבין חברות הנמל המתפעלות בפועל את הנמלים, נקבע לראשונה כי מסי הנמל, אשר בעבר שולמו כולם לגורם אחד – רשות הנמלים, יפוצלו וישולמו מעתה לשני גורמים שונים:

 

דמי הניטול, כנגד השימוש בשירותי הנמל, ישולמו לחברת הנמל הרלוונטית המעניקה אותם. לעומת זאת, הרכיב השני, אשר נקרא מעתה כאמור, "דמי תשתית", בגין השימוש במקרקעין ובגין פיתוח תשתיות הנמל, ישולם עם כניסת הרפורמה לתוקף לחברת נמלי ישראל (חנ"י), זאת מאחר וחברת נמלי ישראל מחזיקה על פי חוק בנכסים ובמקרקעין של הנמלים, מעמידה אותם לרשות חברות הנמלים ומפקחת על השימוש בהם, לפיכך היא זו שתהיה זכאית לגבות את דמי התשתית כמשמעותם בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שירותי נמל), תש"ע-2010.

 

שינוי זה למעשה נכנס לתוקף לפני מספר ימים – ביום 01.10.2010.

 

אגרות הנמל משולמות מזה שנים על ידי מערכת סליקה ממוחשבת (להלן: "מס"ב") אליה מחוברים גם הגורמים השונים העוסקים בייבוא (חברות השילוח, עמילי המכס וכדומה) ואשר מאפשרת בלחיצת כפתור לסלוק את הסכומים לפי העניין ולחייב בהם את הגורם הרלוונטי.

 

על מנת שחברת נמלי ישראל, אשר אמורה לגבות את דמי התשתית, תוכל לגבות את התשלומים המגיעים לה, יהיה צורך לחבר אף אותה למערכת המס"ב.

 

מאחר ובשלב הראשון (להלן: "תקופת הביניים") חנ"י לא תהיה מחוברת למערכת המס"ב ולשם הנוחות, נקבע בסעיף 58 (ג) ו-(ד) לצו הפיקוח כי 3 חברות הנמלים השונות (חיפה, אשדוד ואילת), לצד תשלומים אחרים שהם גובים מצרכני שירותי הנמל באמצעות מס"ב כאמור, יבצעו עבור חנ"י את הגבייה של דמי התשתיות ובשלב מאוחר יותר יעבירו את התשלומים לחנ"י. בתמורה, יהיו 3 חברות הנמלים זכאיות לעמלה בשיעור של 0.5% מהסכומים הנגבים.

 

עם סיום שלב הביניים, וכשגם חנ"י תהיה מחוברת למערכה המס"ב, ותוכל, מבחינה טכנולוגית לבצע את החיובים באמצעות מערכת המס"ב, תגבה חנ"י את דמי התשתית ישירות מבעלי המטענים.

עניין נוסף אשר ישתנה מן היסוד במסגרת הרפורמה, הוא דרך קביעת שיעורי מסי הנמל השונים.

בעוד שבעבר, שיעור מסי הנמל היו קבועים ועמדו על שיעור של 1.02% מהערך המוצהר של המטען, כאשר סכום זה כלל הן את אגרת הרציף והן את דמי הסבלות, הרי שבעקבות הרפורמה, הן דמי הניטול (שישולמו לחברת הנמל הרלוונטית) והן דמי התשתית (שישולמו לחברת נמלי ישראל) ייגזרו לא רק מערך הטובין אלא גם מסוג ומשקל המטען. (שיעורי המס השונים מופיעים בפירוט בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שירותי נמל), תש"ע-2010, ובתוספותיו השונות.

 

כך או אחרת, השינוי בשיטת חישוב שיעורי המס, מלבד העובדה שהוא דורש מהיבואנים ומסוכני המכס ללמוד ולהסתגל לשיטה החדשה, יש לו השלכה גם על חישוב מסי היבוא הנגזרים כידוע משווי הטובין המיובאים בתוספת ההובלה, הביטוח ומסי הנמל.

 

כאמור, בעבר, מסי הנמל השונים, בעת יבוא טובין דרך נמלי הים של ישראל, עמדו על שיעור קבוע של 1.02% מערך המטען שיובא, ולא היה כל קושי לחשב את שיעור מסי היבוא, הנגזרים בין היתר מעלות מסי הנמל ששולמו בעת ייבואם, הֶחָלים על טובין מיובאים דרך הנמל. היבואן, באמצעות סוכן המכס מטעמו, היה יכול כבר לדעת, עוד בטרם כניסת האוניה לנמל, את שיעור מסי היבוא שיחולו על המטענים שעליה ולהצהיר עליהם ברשימון.

בעקבות הרפורמה והשינוי באופן חישוב שיעור המס, גם חישוב שיעורי מסי היבוא הופך למורכב ביותר ולבטח דורש תקופת הסתגלות של סוכני המכס והיבואנים.

 

רשות המכס נתנה דעתה בדבר וקבעה כי על אף שהרפורמה נכנסה לתוקפה כבר ב-01.10.2010, למשך 3 חדשים, עד להתאמת המערכת המיחשובית לצו הפיקוח והיערכות כל הגורמים הקשורים לעניין זה (סוכני המכס, היבואנים, חברת נמלי ישראל וחברות הנמל) ועל מנת לאפשר רציפות ומבלי לפגוע בסחר הבינלאומי של ישראל, לשם קביעת ערך הטובין לצורכי מכס, תחושבנה האגרות ביבוא בשיעור של 0.3 אחוז מערך הטובין לצרכי המכס אך לא יותר מ-250$ לטון, וזאת, לתקופה של שלושה חודשים עד ל-31 בדצמבר 2010.

 

פתרון זה יאפשר, במהלך תקופת הביניים לחשב ביתר קלות ומבלי סרבול ועיכוב מיותרים, את ערך הטובין לצורכי מכס ואת שיעורי המס המדויקים הנגזרים מהם לשם הצהרה ברשימוני היבוא. עם תום תקופת ההסתגלות של שלושת החדשים ולאחר שהיבואנים וסוכני המכס יתרגלו לחישוב החדש של מסי הנמל לסוגיהם, ישובו וייקבעו, באופן בסיסי, הערכים של טובין מיובאים לצורכי מכס כפי שהיה עד כה: עלותם בחשבונית הספק בתוספת ההובלה, הביטוח וכן מסי הנמל המדויקים שמשלם היבואן בגינם, אשר בעקבות הרפורמה יהיו שונים וישתנו לפי סוג המטען, משקלו, ערכו ועוד.

 

 

לראש העמוד

 

 


6.תזכורת למי שכבר שכח – עקרון הצבירה הפאן – אירופית

עו"ד גיל נדל, עו"ד יעל נגר

ב-1 בינואר 2006 נכנס לתוקפו שדרוג משמעותי בהסכמי הסחר של מדינת ישראל. הסכם זה, בין מדינת ישראל לבין מדינות האיחוד האירופאי, מדינות אפט"א ומדינות נוספות אחרות (טורקיה וירדן), הביא להצטרפותה של ישראל למערכת הצבירה הפאן אירופאית ים-תיכונית.

 

במה דברים אמורים? הסכם הסחר הקודם עליו הייתה חתומה מדינת ישראל עם מדינות האיחוד האירופאי לא אפשר ליצרנים במדינת ישראל לבצע חלקים מתהליך הייצור במדינות שלישיות, פרט לפעולות עיבוד או עבודה מזעריים, שכן הדבר היה מביא את היצרן לאבד את הזכות לפטור ממכס בכניסה לקהילה האירופאית.

 

הבשורה הטובה שהגיעה עם כניסתו לתוקף של הסכם זה הייתה שמאותה עת יכלו היצרנים הישראליים להשתמש בחומרי גלם שמקורם בכל אחת מן המדינות החברות במערך הצבירה ולבצע את תהליך הייצור על פני מספר מדינות, מבלי שהדבר יפגע במעמד המקור של הטובין וזכאותם לקבל העדפות מכסיות בהתאם להסכם הסחר. כמו כן, בעקבות ההסכם, יצואן ישראלי יכול להוביל טובין דרך שטח המדינות החברות במערך הצבירה עם ישראל, מבלי שהדבר יפגע במעמד המקור.

 

על מנת שעיקרון הצבירה יחול, חייב להיות הסכם הכרה הדדית של צבירה בין המדינות השונות המעורבות בתהליך הייצור. כלומר, על מנת שיצרן ישראלי יוכל לייצר חלק ממוצר במדינה שלישית ולייצא אותו לאירופה, צריך שלאותה מדינה שלישית יהיו הסכמי סחר הדדיים בינה לבין האיחוד האירופאי ובינה לבין ישראל. כמו כן, חייבות להיות בין כל המדינות המעורבות בתהליך הייצור הגדרות זהות של כללי מקור. בהקשר זה יצוין, כי לישראל הגדרה אחידה של כללי מקור מול מדינות האיחוד האירופאי, מדינות אפט"א, ירדן, וטורקיה.

 

קיימים שני הסכמי צבירה: הסכם צבירה מלא והסכם צבירה אלכסוני. הסכם הצבירה האמור בין ישראל לבין מדינות האיחוד האירופאי, מדינות אפט"א והמדינות הנוספות שלעיל, הינו הסכם צבירה אלכסוני. בעוד שבהסכם צבירה מלא יכול יצרן לפזר את תהליך היצור בין כמה מדינות, מבלי שהדבר יפגע במעמד המקור של המוצר, הרי שבהסכם צבירה אלכסוני אין אפשרות לבצע במדינה אחת עיבוד חלקי בלבד, אשר אינו מקנה למוצר מעמד של מקור, ולהמשיך את העיבוד במדינה שנייה, לצורך השגת מעמד המקור. התנאי להחלת הצבירה האלכסונית הוא שהמוצר המיוצא ממדינה אחת למדינה שנייה החברה במערך הצבירה, יעמוד בכללי המקור כבר בעת היצוא.

 

לצורך ההמחשה נניח שכלל המקור לגבי מוצר מסוים קובע שאסור לחומר הגלם הזר לעלות על 30% ממחיר המוצר בשער המפעל, וגם נניח שקיימת חברה ישראלית המייבאת מתורכיה חומר גלם תורכי, ומייצרת באמצעותו מוצר סופי הנמכר בגרמניה. ערך המוצר הסופי בשערי המפעל הינו 100 ש"ח, כאשר חומר הגלם מתורכיה הינו 50 ש"ח, והערך המוסף הישראלי הוא 50 ש"ח. טרם חתימתה של ישראל על הסכם הצבירה הפאן – אירופי, המוצר הסופי לא היה עומד בכללי המקור, שכן ערך חומרי הגלם הלא מקוריים מתורכיה עולה על 30% ממחיר המוצר בשערי המפעל. כיום, נחשב חומר הגלם התורכי כחומר גלם ישראלי לעניין כללי המקור, ולכן המוצר הסופי עומד בכללי המקור.

 

חשוב לציין כי יצרן ישראלי שירצה לקבל את העדפת סחר באירופה יצטרך, בנוסף לעמידת הטובין בכללי המקור, כאמור לעיל, גם לצרף תעודת מקור המעידה על מקור הטובין. סעיף 16 לפרוטוקול קובע כי יש להגיש לרשויות המכס של המדינה "תעודת EUR-MED"אשר הונפקה על ידי רשויות המכס של המדינה המייצאת, לפי בקשה בכתב של היצואן, או "הצהרת חשבונית EUR-MED", אשר הוגשה על ידי יצואן שאושר ע"י רשות המכס במדינת היצוא להנפיק חשבונית הצהרה בלתי מוגבלת, המכסה מוצרים שמשלבים חומרים שמקורם באחת או יותר ממדינות הצבירה. חשוב להדגיש שעל מנת ליהנות מהצבירה האלכסונית אין אפשרות להשתמש בתעודת תנועה EURO-1אלא אך ורק בתעודת תנועה EURO-MED, בכל מקטעי המסע של הטובין (כלומר, בדוגמא שלפנינו, מתורכיה לישראל, ומישראל לגרמניה).

 

הסכם הסחר הנ"ל הביא להטבה של ממש במצבו של היצרן הישראלי. הוא משפר את יחסי הסחר והכלכלה של ישראל עם העולם, ואף מביא לידי ביטויאת היכולת הטמונה בין המדינות לשיתוף פעולה כלכלי.

 

 

לראש העמוד

 


7.הכנס השנתי החמישי למחירי העברה – והפעם גם בקשר לדיני המכס

 

עו"ד גיל נדל ישתתף וירצה במסגרת הכנס השנתי החמישי  למחירי העברה שיתקיים ביום  24בנובמבר 2010 בין השעות 09:00 – 13:00 במכון היצוא. הכנס מאורגן על ידי משרד עורכי הדין בר-צבי את בן-דב, ומשרדנו נוטל בו חלק. על המרצים נמנים: עו"ד (כלכלן) יריב בן-דבממשרד עורכי הדין בר-צבי את בן-דב, יוסי מורדסמנכ"ל כספים בקמ"ן הנדסה, איתי פינטומנהל מחירי העברה בטבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ, זוהר עוזיאלסמנכ"ל כספים בדיסני ישראל, דרור ביטרמן, רו"ח, מנהל תחום (מפקח ארצי- שומה) מחירי העברה מסהכנסה.

מה בכנס השנה?

* לראשונה יעסוק הכנס גם במחירי העברה בהקשר לדיני המכס.
* בכנס תובא עמדתם של מנהלים בחברותישראליות שהן חלק מקבוצת חברות בינלאומית
* ייסקרו עדכוני פסיקה וחקיקהמהעולם.
* יתקיים דיון אודות ההבדלים בין חברות אשר מרכז פעילותן בישראל ובין חברות אשרמשמשות זרוע של חברה זרה.
* ינותח השוני בין ניהול התחום בחברתstart-up לבין הסדרתו בחברה גדולה.

לפרטים נוספים:בית-הספר ללימודי סחר-חוץ טל: 03-5142867/845/819/829

 

 

לראש העמוד


8. טיפים לעבודה נכונה מול המכס

 

עו"ד גיל נדל ישתתף וירצה במסגרת סדנא בת 2 מפגשים שתעסוק בנושא טיפים לעבודה נכונה מול המכס, ושתקיים ביום  ד' 3.11.10 וביום ה' 11.11.10 בין השעות 9:00-14:30 במכון היצוא. על המרצים נמנים: מר יעקב צ'יבוטרו, מעריך ראשי, בית המכס אשדוד, ומר אהרון הרצוג סוכן מכס.

הסדנא תכלול התייחסות לנקודות הבאות: סיווגים שגויים, הצהרות מקור לא תקינות, הערכה, אי עמידה בחוקיות היבוא, תשלומי יתר, דרישות רטרואקטיביות ועוד, ותיתן דגש על דרכים לפתרון בעיות תוך הצגת זוויות הראיה של רשות המכס ושל המגזר העיסקי.

לפרטים נוספים:

 בית-הספר ללימודי סחר-חוץ טל: 03-5142867/845/819/829

 

 

לראש העמוד




9.מה חדש במשרדנו

 

 

מדיה

עו"ד גיל נדל, המשמש, בין היתר, כיועץ המשפטי של חטיבת תוספי תזונה בלשכת המסחר, התראיין בתוכנית האקטואליה של ערוץ 10 "לונדון וקירשנבאום".

 

בתי משפט

נחתם הסכם פשרה בין לקוחת משרדנו לבין רשות המיסים בעניין יבוא אישי של רכב מארה"ב. לטענת לקוחת משרדנו, ערך החשבונית כפי שהוצהר צרכיה לגבור על הערכת המכס שהייתה גבוהה בהרבה. במסגרת הסדר הפשרה, קיבלה לקוחת משרדנו כ- 85% מסכום התביעה.

נחתם הסדר פשרה בין לקוח משרדנו לבין רשות המיסים בעניין סיווג של חישוקים לנגררים. רשות המיסים קיבלה את עמדת לקוח משרדנו לפיה רוב הדגמים שמיובאים על ידו משמשים לנגררים והינם פטורים ממס קניה. בהתאם לכך הושבו ליבואן סכומי מס קניה ששולמו על ידו.

נחתם הסכם פשרה בין לקוח משרדנו לבין רשות המיסים בעניין סיווג של חלקים למדפסות וידאו. מבלי להכריע בטענות הסיווג של לקוח משרדנו שכן פרט המכס שונה ממילא, הגיעו הצדדים להסדר לפיו הועמד הגירעון על מחצית מסכומו המקורי.

 

הרצאות

עו"ד גיל נדל הרצה, במסגרת יום עיון בנושא "אינקוטרמס 2011" שנערך על ידי המכללה העיסקית של איגוד לשכות המסחר, על הנושא סיכון, בעלות וחזקה - היבטים משפטיים בעקבות האינקוטרמס החדש.

עו"ד גיל נדל  מעביר במשותף עם פרופ' אריה רייך, דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן, את הקורס משפט הסחר הבינלאומי, הניתן בתכנית תואר שני  Executiveבמשפטים (LL.M.) של אוניברסיטת בר אילן. תוכנית זאת  מתקיימת בשיתוף פעולה של הפקולטה למשפטים עם לשכת המסחר הבינלאומית - International Chamber of Commerce.

 

עדכוני מכס והיטלים

בעקבות פעילות משרדנו  מטעם יבואני בשר אווז מאירופה, ביטלה רשות המסים את המכס החל על בשר אווז מאירופה.

 

 

לראש העמוד