גיל נדל משרד עורכי דין

 

אכיפת פסקי-דין זרים בישראל- כדאי להכיר

 
עוד בנושא
תקנות חדשות בנושא סימון מוצרי מזון המכילים חפץ
האם ניתן לבצע "הרמת מסך" לצורך גביית חוב מחברת סוכני מכס?
עדכון פסיקה: ליצרן יש זכות להגביל יבוא חוזר של מוצריו לישראל
מניעת מימוש אשראי דוקומנטרי בשל חריג המרמה - עדכונים
עוד בנושא
ספק זר שהפיק חשבוניות פיקטיביות לא יוכל לתבוע על אי-תשלום
העליון קבע: אין לתבוע בישראל חברת שמאות בלגית בגין נזק למטען
הגבלים עסקיים: פטור חדש לחברות ספנות בהסדרים תפעוליים
החל מ-2014- חובת סימון חדשה במוצרי מזון: שומן טראנס
אין חובה לתת העדפה לתוצרת הארץ בהתקשרות לאחר ביטול מכרז
תביעת ביטוח נגד יצרנית המקררים Sharp לא תתברר בישראל
מכשיר חכם לכל כיס? על הרפורמה בייבוא מכשירים סלולריים לישראל
בית המשפט העליון מעכב הליכים בתביעה נגד KIA העולמית
על טעות חקיקתית בנוגע לרישום מועד עלייה לכביש
העונש על תיאום מחירים בתחום ההובלה האווירית
תיקון 42 לחוק מס ערך מוסף
מרחיבים את העסק לחו"ל – על המיסוי כבר חשבתם ?
סחורה נגנבה ממחסן מטענים? המחסן יישא בתשלום מסי היבוא
סקירה: האם להקים "סניף" או "חברת בת" בישראל
חוות-דעת של רואה חשבון או יועץ מס - יצירה ספרותית?
מחלוקת בין ספק דני למפיצו הישראלי- תתברר בדנמרק
רעידת אדמה וצונאמי ביפן- "כח עליון"?
מכולה גנובה תושב לבעליה החוקיים
שביתה ברכבת: מכה לבעלי המטענים ?
בית המשפט: יש למכור סחורה המוחזקת בנמל - ושאלת הבעלות בה תוכרע בעתיד
איסור על הכנסת מוצרים נוזלים לאירופה - האם הדיוטי פרי צריך להזהיר?
יצואן בטחוני שחטא לא יצא נשכר
חברת גוטקס הורשעה בבית המשפט בהטעיית המכס והתחמקות ממסים
נזק ברכב "וולבו" מיובא מצדיק את גרירת וולבו העולמית להתדיינות בארץ
החובה לוודא מסירת כתב תביעה נגד יבואן פלסטיני - לא בכל מצב
מי הגורם שישא בעלויות אחסנה והשמדת טובין מזויפים? בית המשפט עושה סדר בעניין
האם נזקי רטיבות למטען כתוצאה מגשם הם "כוח עליון"?
מתי תחויב חברה זרה שהגישה תביעה בישראל בהפקדת ערובה?
יבואן: כיצד יש להתגונן מפני מכירה לחברה המצויה בקשיים?
יבואנים אישיים הגישו עתירה כנגד משרד התחבורה בעניין אי מתן רישיונות יבוא לרכבים מארה"ב
יבואן כלבים יפצה את תנועת "תנו לחיות לחיות"
המסע של כתב טענות אל מחוץ לשטחי מדינת ישראל
תיקונים לאמנות ADR ו – RID להובלת חומרים מסוכנים במשאיות וברכבות
יום עיון מיוחד ליצואנים ישראליים
על החרמת מוצרי יהודה ושומרון על ידי הרשות הפלסטינית
תובענות ייצוגיות – חלק ב'
עסקת אשראי דוקומנטרי – עקרון ההתאמה
נדחתה טענת "פורום בלתי נאות" כנגד תביעת יצואן ישראלי
מוצרי הלבשה – סימון על פי צו הגנת הצרכן
חיטוי אריזות ומשטחים העשויים מעץ
חובת דיווח על הכנסה והוצאה של כספים מישראל
בית המשפט:החוזה הבלתי חתום עם ספק שירותי הלוגיסטיקה – מחייב.
הסתמכות על ייעוץ משפטי תספק הגנה כנגד אישום פלילי? לא בהכרח
בית המשפט –מהי הודעה מוקדמת סבירה בטרם ביטולו של הסכם הפצה?
בית המשפט: אי הפעלת זכות העיכבון מלמדת על ויתור מצידו של בעל הזכות
תביעה משפטית – הנמל איבד את המכולה – הנמל ישלם את דמי האחסנה
בית המשפט: מלכודת לצורך קיזוז חוב לא נחשבה כנגועה בחוסר תום לב
בית המשפט- שיווקת סחורה הנושאת פרטי יבואן אחר ללא הסכמתו – תשלם !
חברות קשורות וערך העסקה לצורכי מסי יבוא - חלק ראשון
בית המשפט: חסינות רשות הדואר לא תחול במסגרת פעילותה כתאגיד בנקאי
פקיד רישוי: קיבלת שיקים פתוחים והעובד שלך גנב אותם-מי אחראי?
המצאת כתבי בי-דין לסוכן מכס בעבור יבואן מהרשות הפלסטינית
מה קורה כאשר לא נחתם הסכם מסודר
יבואן: שילמת עמלות מיותרות לדעתך? אל תישן על זכויותיך
המשטרה תפסה רכב והחזיקה בו לזמן ממושך ובלתי סביר - המשטרה תפצה
תביעה כנגד ספק סיני – פרוצדורה ליברלית של בית המשפט
נדחתה טענת יבואן – "שימשתי כגורם פורמאלי בלבד"
יבואנים אישיים של רכב: משרד התחבורה עיכב את הנפקת רישיונות היבוא, ובשל כך נאלץ לשלם יותר מיסים
מי נחשב למורשה מטעם חברה זרה לצורך קבלת כתבי בי-דין?
סימון טובין ביבוא לאיחוד האירופי
"המצאה למורשה" - פטנט משפטי בהגשת תביעות כנגד צדדים שאינם ישראלים
טיפים לסחר בינלאומי נבון בתקופת משבר כלכלי
הלחימה בדרום - כח עליון?
בית המשפט ביטל מכירת טובין במכרז של המכס
מתי ניתן לעכב מימוש אשראי דוקומנטרי?
מה עושים במקרה של חובות אחסנה? - חלק שני
היכן ניתן לתבוע ספק סיני שהפר חוזה? – חלק שני
היכן כדאי לתבוע ספק סיני שהפר חוזה?
אשדוד בונדד תחשוף כיצד קבעה את המחירים של אגרקסקו
מה עושים במקרה של חובות אחסנה? - חלק ראשון
איזו אגרה צריך לשלם בתביעה לביטול גרעונות?
בית המשפט המחוזי זיכה יבואן מעבירת הטעייה לפי חוק הגנת הצרכן
ההסכמים הבינלאומיים של מדינת ישראל יכולים לעזור לך!
נמל אשדוד לא חויב בפיצוי בגין מכולה שנעלמה
סיגריות שנגנבו ממסוף מטענים: המסוף יפצה, המכס לא יחזיר את המס
עיכבון סחורות בידי מחסן ערובה – גם כאשר היבואן אינו צד לחוזה
על בטחון ויציבות בסחר הבינלאומי – מסע בעקבות החקיקה והפסיקה במדינת ישראל
תיקון לצו הגנת הצרכן – סימון טובין
מי מגן על חיילי המילואים ?
הסחורה בבעלות הספק עד לפרעון מלא של התשלום - על סעיף שימור בעלות שלא תפס
לתשומת לב היצואנים - צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים)
תקנות הגנת הצרכן (אחריות ושירות לאחר מכירה), תשס"ו-2006
מבזקי הקהילייה האירופית - יולי 2006
על קריסת המשא ומתן בסבב הנוכחי של ארגון הסחר העולמי
גרימת נזק ראייתי, או - מה קורה כאשר הנתבע איבד, ברשלנותו, מסמך שיכול להיות לעזר לתובע ?
הובלה-האם המוביל רשאי לעכב/לקזז טובין וכספים בגין חוב כספי?
תביעות נזיקין-פיצויים בגין נזקי השביתה במשק
תביעות נזיקין-לציבור התעשיינים, היצואנים והיבואנים: אחריות למוצרים פגומים - ישראל וארה"ב
חדשות הקיהלייה האירופית-שיווק והפצה של חומרים מסוכנים בקיהלייה האירופית
תביעות נזיקין - פיצויים בגין נזקי השביתה במשק
תביעות נזיקין- פיצויים בגין נזקי השביתה במשק - עדכון
מחסומי סחר בלתי מכסיים - חיטוי וסימון אריזות עץ - דרישות חדשות
יבוא מזון לארה"ב - חובת מתן הודעה מוקדמת
מי ישא בתשלום דמי השהיית מכולה? - עדכון פסיקה
תביעות נזיקין נגד המדינה
משרד הבריאות ישלם 800 אלף שקל ליבואנים שנפגעו בשל פרשת רמדיה
חברת חממה עתרה לבג"ץ: טוענת כי יבואני בוטנים מופלים מול היצרנים
דמי הרשאה- סיום הסאגה המשפטית
ייצוגית בגין אי-סימון שיעור ריכוז העגבניות בקטשופ: התובע הייצוגי חזר בו
בקיצור נמרץ: חוק קידום התחרות בענף המזון
איסור תחרות בלתי הוגנת ביבוא- עדכון פסיקה
מותחן רצועה או מסב למערכת תזמון? ביקורת על הנחיית הסיווג של המכס
מתי ידון בית המשפט בסכסוך המערב גורם זר?
חברת ביטוח תוכל לתבוע בישראל מחסן בלגי בגין נזק למטען
בית המשפט ביטל פסק-דין שניתן בהיעדר הגנה נגד יבואן פלסטיני
תובענות ייצוגיות נגד רשויות המס
בית המשפט: לא נפלה הטעייה בסימון אחוז עגבניות בתרכיז עגבניות
מפיץ שהפר הסכם הפצה לא יחויב בפיצוי
תביעות הקשורות לנזק למטען מיובא יפוצלו בין ישראל לאנגליה
העליון: יש לאחד דיון בתביעות ייצוגיות בתחום סימון רכיבי מזון
פיקוח על יצוא ציוד דו שימושי
תשלום דמי חגים לעובדים
לידיעת היצואנים: הנחיות בנוגע ליצוא מוצרי קוסמטיקה לקהילייה האירופית
קניין רוחני
עיכבון של סחורות בידי סוכן אוניה
קיזוז כספים
עוד בנושא

עו"ד גיל נדל, שי בבאי

 

במציאות של ימינו, בה נעשות עסקאות בינלאומיות רבות וחיי המסחר הגלובאליים הולכים ומתפתחים, הכמות של הסכסוכים המשפטיים אשר הצדדים להם הם ממדינות שונות הולכת וגדלה.

 

בסיטואציות אלה, עולות שתי שאלות מרכזיות: הראשונה, בית המשפט של איזו מדינה הוא שיכריע בסכסוך;

 

השנייה, לאחר שניתן פסק-דין על ידי בית משפט, האם בית המשפט במדינה אחרת יסכים להעניק תוקף, ולאכוף (על ידי הליכי הוצאה לפועל ומימוש נכסים של הצד המפסיד) בשטחו את פסק הדין שניתן במדינה זרה- וזו השאלה בה נתמקד ברשימה זו.

 

המקורות המשפטיים לאכיפת פסקי דין זרים בישראל הם תקנות סדר הדין האזרחי וחוק אכיפת פסקי חוץ. על פיהם, בית המשפט בישראל רשאי לאכוף בשטחו פסק דין זר, בהתקיים התנאים הקבועים בהם, משמע- לבית המשפט הישראלי נתון שיקול הדעת הבלעדי לקבוע האם לאכוף את פסק הדין הזר.

 

התנאים הקבועים בחקיקה הם רבים, וביניהם תנאים מהותיים, כמו הוכחה שבית המשפט הזר היה בעל סמכות לפסוק בעניין על פי דיני מדינתו, כי פסק הדין אינו ניתן לערעור, כי אכיפת פסק הדין אינה נוגדת את דיניה הפנימיים של מדינת ישראל, כי המדינה הזרה אוכפת פסקי-דין ישראליים, ותנאים רבים נוספים.

 

כמו כן, קיימים תנאים פרוצדוראליים, כגון תרגום פסק הדין הזר לשפה העברית. בנוסף לדרישות הכלליות בחקיקה, ישנם חוקים ספציפיים, ואמנות עליהן ישראל חתומה, אשר קובעים כללים ייחודיים לאכיפה הדדית של פסקי חוץ מול מדינה מסוימת.

 

במאמר מוסגר יצוין, כי אף שלבית המשפט הישראלי נתון שיקול הדעת הבלעדי בעניין, העיקרון הרווח בבתי המשפט בארץ בעניין זה הוא עקרון כיבוד ערכאות זרות, וככל שהבקשה לאכיפת פסק החוץ תעמוד בדרישות שקבע החוק, בתי המשפט לרוב יקבלו אותה.

 

בקשות לאכיפת פסקי דין זרים בישראל מוגשות כאשר לצד המפסיד אין נכסים במדינה הזרה אשר בה ניתנה ההחלטה כנגדו, אך יש לו נכסים בישראל מהם ניתן להיפרע. מסיבה זו, החלטתו של בית המשפט הנדרש לאכוף את פסק הדין הזר היא חשובה לא פחות מפסק הדין עצמו.

 

לאחרונה, ניתנה החלטה בבית משפט השלום בירושלים, אשר דנה באכיפתו בישראל של פסק דין שניתן בגרמניה.

 

עובדות המקרה וטענות הצדדים:

 

מקרה זה עסק בנכסיה של משפחת וסרשטיין, אשר הוחרמו על ידי השלטונות בגרמניה הנאצית. לאחר מלחמת העולם השנייה, הועברו הנכסים (בניינים) לחברת ניהול גרמנית, אשר תחזקה את הבניינים עד אשר יידרשו בחזרה על ידי בעליהם המקוריים, או צאצאיהם. בשנת 1999 זכו צאצאי המשפחה המתגוררים בישראל, בהליך משפטי בגרמניה, בהכרה בבעלותם בבניינים אלה.

 

לאחר השבת הבניינים לבעלות משפחת וסרשטיין, הגישה חברת הניהול הגרמנית תביעה בבית המשפט בגרמניה, ובה דרשה כי ישולמו לה דמי ניהול הוגנים בעבור תחזוק הבניינים לאורך השנים. בית המשפט בגרמניה קיבל את טענותיה של חברת הניהול באשר לאחד הבניינים, ופסק לטובתה סך של למעלה מ- 62,000 יורו, אשר נדרשו לשלם בעליהם המחודשים של הנכס.

 

מכיוון שהבניינים נמכרו ולמשפחת וסרשטיין לא נותרו עוד נכסים בגרמניה מהם ניתן להיפרע, הגישה חברת הניהול מגרמניה עתירה לבית משפט השלום בירושלים, בה דרשה כי בית המשפט יכיר בפסק הדין שניתן לטובתה בגרמניה, ויפעל למימושו בארץ. המשיבה בהליך שהוגש הייתה גב' וסרשטיין, אלמנתו של צאצא המשפחה האחרון.      

 

הגב' וסרשטיין התנגדה להכרה בפסק הדין הגרמני כבר-אכיפה בישראל, וטענה כי לא התקיימו התנאים המהותיים והפרוצדוראליים.

 

פסיקת בית המשפט:

 

בית המשפט קבע כי לא נתמלאו מספר דרישות מקדמיות לאכיפת פסק-הדין בישראל, היות וחוק אכיפת פסקי חוץ קובע כי ניתן לאכוף בארץ פסק-דין בעניין אזרחי בלבד. במקרה הנדון חברת ניהול הנכסים היא חברה בבעלות הממשלה הגרמנית, והעיסוק בנכסים שהוחרמו על ידי הממשלה הנאצית נושא אופי של סכסוך בין פרט לממשלה, ולא בין פרט לפרט.

 

בנוסף, חברת הניהול לא הוכיחה במידה מספקת כי בית המשפט הגרמני היה מוסמך לדון בתביעה שעה שנתן את פסק דינו.

 

בנוסף, קבע בית המשפט כי מס' דרישות פרוצדוראליות לא נתמלא אף הן- לא הוכח כי פסק הדין הגרמני הובא לידי גב' וסרשטיין והמסמכים שהוגשו לבית משפט השלום (מסמכי התביעה הזרה, פסק הדין הזר וכו')  לא תורגמו לעברית.  

 

מטעמים אלה, החליט בית המשפט לדחות את הבקשה לאכיפת פסק הדין הגרמני בישראל. משמעותה האופרטיבית של ההחלטה, כאמור, היא חוסר יכולת של חברת הניהול לקבל את הסכומים שנפסקו לטובתה בגרמניה.

 

(הפ (שלום י-ם) 786-08 WBF WOHNUNGSBAUGESELLSCHAFT FRIEDRIRCHSHHAIN mbhנ' מרגרט אווה וסרשטיין, בפני השופט אברהם רובין, פסק-דין מיום 29.12.10, (שמות באי כוח הצדדים לא פורסמו)

 

סיכום ומסקנות:

 

בימינו, קיימת כמות הולכת וגדלה של הליכים משפטיים בין צדדים הממוקמים במדינות שונות. הכרת הדינים חשובה עוד יותר לצדדים אשר מקיימים קשרים עסקיים בינלאומיים בדרך קבע, כגון יבואנים, יצואנים ומשלחים בינלאומיים.

 

הדינים העוסקים באכיפה של פסקי חוץ בישראל (וגם אכיפה של פסקי-דין ישראליים בחו"ל) חשובים לא פחות, שכן פסק דין שניתן לטובת צד הוא חסר משמעות, אם אין אפשרות לממשו במדינה בה ישנם נכסים לצד המפסיד.