גיל נדל משרד עורכי דין

 

גיליון מס' 61 - יוני 2011

עוד בנושא
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 135 – סיון תשע"ט – יוני 2019
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 134 – אדר ב' תשע"ט – מרץ 2019
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 133 – אדר א' תשע"ט – מרץ 2019.
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 132 – חשון תשע"ט – אוקטובר 2018.
עוד בנושא
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 130 – סיון תשע"ח – מאי 2018
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 129 – ניסן- תשע"ח – מרץ 2018.
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 128 – שבט תשע"ח – ינואר 2018
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 127 – חשון תשע"ח – נובמבר 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 126 – תשרי תשע"ח – ספטמבר 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 125 – אב תשע"ז – אוגוסט 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 124 – ניסן תשע"ז – אפריל 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 123 – שבט תשע"ז – פברואר 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 122 – שבט תשע"ז – ינואר 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 121 – חשון תשע"ז – נובמבר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 120 – אלול תשע"ו – ספטמבר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 119 – אב תשע"ו – אוגוסט 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 118 – תמוז תשע"ו – יולי 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 117 – סיוון תשע"ו – יוני 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 116 – אייר תשע"ו – מאי 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 115 – ניסן תשע"ו – אפריל 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 114 – אדר ב תשע"ו – אפריל 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 113 – אדר תשע"ו – מארס 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 112 – טבת תשע"ו – פברואר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 111 – כסלו-טבת תשע"ו - דצמבר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 110 – חשון-כסלו תשע"ו - נובמבר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 109 – תשרי-חשון תשע"ו - אוקטובר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 108 – אב-אלול תשע"ה - אוגוסט 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 107 - תמוז תשע"ה - יולי 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 106 - ניסן תשע"ה - מאי 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 105 - ניסן תשע"ה - אפריל 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 104 - ניסן תשע"ה - מרץ 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 103 - אדר תשע"ה - פברואר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 102 - שבט תשע"ה - ינואר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 101 - טבת תשע"ה - דצמבר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 99, אלול תשע"ד - ספטמבר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 98, אלול תשע"ד - אוגוסט 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 97, אב תשע"ד - יולי 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 96, תמוז תשע"ד - יוני 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 95, סיון תשע"ד - מאי 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 94, אייר תשע"ד - אפריל 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 93, אדר ב' תשע"ד - מרץ 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 92, אדר א' תשע"ד - פברואר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 91, שבט תשע"ד - ינואר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 90, טבת תשע"ד - דצמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 89, כסלו תשע"ד - נובמבר דצמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 88, חשון תשע"ד - אוקטובר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 87, תשרי תשע"ד - ספטמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 86, אלול תשע"ג - אוגוסט 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון מס' 85 - אב תשע"ג - יולי 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון מס' 84, תמוז תשע"ג - יוני 2013
הודעה חשובה ללקוחות המשרד וידידיו + גליון מס' 83 של "יבוא, יצוא ומה שביניהם"
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 82, אייר תשע"ג - אפריל 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 81, ניסן תשע"ג - מרץ 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 80, אדר תשע"ג - פברואר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 79, שבט תשע"ג - ינואר 2013
גיליון מס 78 דצמבר 2012
גיליון 77 נובמבר 2012
גיליון 76 אוקטובר 2012
גיליון 75 ספטמבר 2012
גיליון 74 אוגוסט 2012
גיליון 73 יולי 2012
גיליון 72 יוני 2012
גיליון 71 מאי 2012
גיליון 70 אפריל 2012
גיליון מס' 69- מרץ 2012
גיליון 68 פברואר 2012
גיליון מס' 67 - ינואר 2012
גיליון מס' 66- דצמבר 2011
גיליון מס' 65- אוקטובר 2011
גיליון מס' 64 - ספטמבר 2011
גיליון מס' 63 - אוגוסט 2011
גיליון מס' 62 - יולי 2011
גיליון מס' 60 - מאי 2011
גיליון מס' 59 - אפריל 2011
גיליון מס' 58 - מרץ 2011
גיליון מס' 57 - פברואר2011
גיליון מס' 56 - פברואר 2011
גיליון מס' 55 - ינואר 2011
גיליון מס' 54 - ינואר 2011
גיליון מס' 53 - נובמבר 2010
גיליון מס' 52 - אוקטובר 2010
גיליון מס' 51 - ספטמבר 2010
גיליון מס' 50 - אוגוסט 2010
גיליון מס' 49 - יוני 2010
גיליון מס' 48 - מאי 2010
גיליון מס' 47 - אפריל 2010
גליון מס' 46 - מרץ 2010
גליון מס' 45 - פברואר 2010
גליון מס 44 - ינואר 2010
גליון מס' 43 – דצמבר 2009
גיליון מס' 42 - נובמבר 2009
גיליון מס' 41 - אוקטובר 2009
גליון מס' 40 - ספטמבר 2009
גליון מס' 39 - אוגוסט 2009
גליון מס' 38 - יולי 2009
גליון מס' 37 - מאי 2009
גליון מס' 36 - ינואר 2009
גליון מס' 35 - נובמבר 2008
גליון מס' 34 - ספטמבר 2008
גליון מס' 33 - יולי 2008
גליון מס' 32 - מרץ - אפריל 2008
גליון מס' 31 - פברואר 2008
גליון מס' 30 - דצמבר 2007
גליון מס' 29 - אוקטובר - נובמבר 2007
גליון מס' 28 - ספטמבר 2007
גליון מספר 27 - אוגוסט 2007
גליון מספר 26 - יולי 2007
גליון מספר 25 - יוני 2007
גליון מספר 24 - מאי 2007
גליון מספר 23 - מרץ 2007
גליון מספר 22 - פברואר 2007
גליון מספר 21 - ינואר 2007
גליון מספר 20 - דצמבר 2006
גליון מספר 19 - אוקטובר 2006
גליון מספר 18 - אוגוסט 2006
גליון מספר 17 - יוני 2006
גליון מספר 16 - מאי 2006
גליון מספר 15 - מרץ-אפריל 2006
גליון מספר 14 - ינואר-פברואר 2006
גליון מספר 13 - דצמבר 2005
גליון מספר 12 - אוקטובר-נובמבר 2005
גליון מספר 11 - ספטמבר 2005
גליון מספר 10 - אוגוסט 2005
גיליון מספר 9 - אפריל 2005
גליון מספר 8 - נובמבר 2004
גליון מספר 7 - ספטמבר 2004
גליון מספר 6 - מרץ 2004
גליון מספר 5 - ינואר 2004
גליון מספר 4 - ספטמבר 2003
גליון מספר 3 - אוגוסט 2003
גיליון מספר 2 - יולי 2003
עוד בנושא

 

 

יבוא ויצוא-ומה שביניהם

עלון משפטי בענייני סחר בינלאומי

 

החומר המובא בעלון זה הינו מידע כללי בלבד ואינו מהווה חוות דעת משפטית
על מנת לקבל חוות דעת משפטית מומלץ לפנות עם מלוא פרטי המקרה הספציפי לעורך דין 

 

 01. הליכי משא ומתן לפשרה בתחום השילוח- בעקבות פסק-דין חדש מאנגליה

 02. נאשמים שהורשעו בהברחת טובין קיבלו עונש קל יחסית

03. מי צריך לשלם לסוכן המכס? על מיזם משותף של יבוא מוצרי נייר מטורקיה

04. נדחתה בקשת משלח לסלק תביעה שהוגשה נגדו לאור תנית הימלאיה

 

 05. האם מוביל ימי חייב להיענות לבקשת לקוחו ולשנות נשגר בשטר מטען?

 

 06. נדחה ניסיון של משלח להסתמך על התיישנות קצרה שהופיעה בשטר מטען

 

 07. בית המשפט: אין להושיט סעד לצד לעסקת מכר בינ"ל שאינו עומד על זכותו

 

08. שירות המזון הארצי מבטל דרישת ציון שם יצרן ביבוא מזון מסוגים מסוימים

 

09. מה חדש במשרדנו


 01. הליכי משא ומתן לפשרה בתחום השילוח- בעקבות פסק-דין חדש מאנגליה

 

עו"ד גיל נדל, עו"ד עומר וגנר

 

פעמים רבות, כאשר צדדים מנהלים משא ומתן לקראת חתימה על הסדר פשרה, הם עושים שימוש במונח "מבלי לפגוע בזכויות" (without prejudice)בעת החלפת התכתובות או המגעים ביניהם. משמעות מונח זה היא שאם המשא והמתן נכשל, הצדדים אינם מחויבים להצהרות, לעמדות או לויתורים שנעשו על ידם במהלך אותו משא ומתן, אם המחלוקת מגיעה בסופו של דבר לבית המשפט, וחל איסור להציג ראיות אלה במהלך ההתדיינות בבית המשפט, גם אם המגעים ביניהם נערכו ללא נוכחות של עורכי דין.

 

בנוסף, נעשה שימוש קבוע בביטוי זה גם במכתבי דרישה שמוציאים עורכי דין, למשל, כאשר נגרם נזק למטען והצד הניזוק דורש פיצוי מן המזיק.

 

במהלך השנים, התפתחו מספר חריגים לכלל זה, הנוגעים בעיקר לתביעות בהן הסכם הפשרה עצמו הוא נושא ההתדיינות, כאשר נחתם הסכם שכזה.

 

בנוסף, כלל ידוע הוא שכאשר קיימת מחלוקת בין צדדים לחוזה בעניין פרשנות חוזה, אפשר לעשות שימוש בדברים שנאמרו בהליכי המו"מ שקדמו לחתימה, על מנת ליצוק פרשנות לחוזה.

 

כאשר שני הכללים מתנגשים, כלומר, במצב בו נחתם הסכם פשרה בין צדדים כאשר כל הליכי המו"מ נוהלו "מבלי לפגוע בזכויות", וכאשר מתעוררת מחלוקת פרשנית ביחס לאותו הסכם, האם ניתן לעשות שימוש בדברים שנאמרו במהלך הליכי המו"מ, על אף הכלל בעניין "מבלי לפגוע בזכויות"?

 

נושא זה עלה לדיון לפני מספר חודשים בחו"ל, במסגרת פסק-דין של בית הלורדים באנגליה מחודש אוקטובר 2010.

 

עובדות המקרה וטענות הצדדים:

 

שתי חברות בתחום השילוח הבינלאומי חתמו ביניהן הסכם שיתוף פעולה שמטרתו למזער את הסיכונים מפני תנודות שוק בתחום תעריפי השילוח הבינלאומי המפורסמים באמצעי התקשורת.

 

כאשר, כתוצאה מפרסום התעריפים, היה נדרש צד אחד לשלם לפי החוזה לרעהו סכום מסוים, הצדדים היו נכנסים להליכי משא ומתן "מבלי לפגוע בזכויות", שבסופם סוכם במסגרת הסכם פשרה על גובה החוב.

 

במהלך שיתוף הפעולה בין הצדדים, טען צד אחד כי הצד השני הפר סעיף מסוים בהסכם הפשרה ותבע בגין כך את נזקיו. הצד השני ביקש לפרש את הסעיף השנוי במחלוקת באמצעות הבאת ראיות על הדברים שהוחלפו בין הצדדים במהלך המשא והמתן, שנוהל "מבלי לפגוע בזכויות", ואילו הצד השני התנגד לכך וטען כי מאחר והצדדים ניהלו מו"מ מבלי לפגוע בזכויות, כל הדברים שנאמרו שם אינם קבילים כראייה בבית המשפט.

 

החלטת בית המשפט מאנגליה:

 

ככלל, העיר בית המשפט כי העיקרון של "מבלי לפגוע בזכויות" נובע ממדיניות שמטרתה לעודד מתדיינים להסדיר את המחלוקות ביניהם מחוץ לכותלי בית המשפט, ועיקרון זה הוא רחב מאד.

 

צוין, כי בשל חשיבות עיקרון זה, הגבולות שלו צריכים להיות רחבים מאד, אך קיימים מספר חריגים מקובלים בעניין זה, המאפשרים הצגת ראיות ודברים שהוחלפו במהלך המו"מ "מבלי לפגוע בזכויות", וביניהם:

 

·          ראיות אשר יוכיחו אם המו"מ מבלי לפגוע בזכויות הסתיים בהסכם פשרה מוגמר או לא.

·        ראיות להוכחת טענה כי הסכם הפשרה שנחתם במהלך מו"מ מבלי לפגוע בזכויותצריך להתבטל בשל טעות, הטעייה, כפייה או עושק.

·        גם בהיעדרו של הסכם פשרה, ראיות על הצהרה ברורה מצד אחד הצדדים שתאפשר  העלאת טענת השתק כנגדו.

·        ראיות בדבר הליכי מו"מ על מנת להסביר טענת השתהות או שיהוי, בהקשר לבקשה   למחיקת ההליכים.

·          ראיות מהליכי מו"מ מבלי לפגוע בזכויות הנוגעות להוצאות.

 

במקרה הנוכחי, קבע בית המשפט כי בהתנגשות בין עיקרון ההגנה על דברים שנאמרו "מבלי לפגוע בזכויות", לבין העיקרון לפיו יש לבחון את מהלכי הצדדים על מנת לפרש סעיפים בחוזה, גובר העיקרון השני, כך שדברים שנאמרו על ידי הצדדים במהלך הליכי מו"מ "מבלי לפגוע בזכויות", יהיו קבילים כראיות בבית המשפט כאשר בית המשפט נדרש ליצוק פרשנות לסעיפים בהסכם הפשרה שנחתם בין אותם צדדים.

 

בין היתר, נפסק כי מאחר ומותר להציג ראיות על מנת להוכיח טענה כי המו"מ הסתיים בהסכם פשרה מוגמר (החריג הראשון), אין כל היגיון להבדיל בין מצב כזה לבין מצב בו כבר קיים הסכם בכתב, ובית המשפט רק  נדרש להבין את מהלכי הצדדים שקדמו לאותו הסכם על מנת לצקת תוכן לחוזה לאור מחלוקת פרשנית בין הצדדים.

 

[Oceanbulk Shipping & Trading SA V. TMT Asia Ltd [2010] UKSC 44]

 

ומה המצב בישראל?

 

בישראל, המצב אינו כה שונה, וגם בישראל התקבלו בעבר בבית המשפט ראיות ממהלכי מו"מ "מבלי לפגוע בזכויות", כאשר נושא המחלוקת בבית המשפט היה הסכם הפשרה עצמו, או המהלכים שקדמו לו.

 

למשל, בפסק-דין בבית המשפט המחוזי בנצרת משנת 2003 (ת.א. 682/95 בהג'ת מוסא נ' מדינת ישראל- משרד התמ"ת) נאמר כך:

 

"מסמך שנעשה במהלך מו"מ לפשרה יכול להתקבל כראיה בבית המשפט גם אם מופיעות עליו המלים "מבלי לפגוע בזכויות" כאשר גלומה במסמך הצעה מחייבת אשר בא עליה קיבול על ידי הצד השני".

 

פסק-דין זה מתבסס על אמירה של בית המשפט העליון משנת 1993 (ע"א 172/89 סלע חברה לביטוח בע"מ נ' סולל בונה בע"מ, פ''ד מז(1) 311), שם נאמר:

 

"עצם השימוש במלים "מבלי לפגוע בזכויות", בגוף המסמך, איננו מביא באופן אוטומאטי לאי קבילותו כראיה.. זאת ועוד, לעתים יכול מסמך, אשר נעשה במהלך משא ומתן לפשרה, להתקבל כראיה בבית המשפט. כך, למשל, כאשר גלומה במס מך האמור הצעה מחייבת, אשר בא עליה קיבול על-ידי הצד השני, יכול המסמך לשמש כראיה להצעה המהווה יסוד לכריתתו של חוזה בין הצדדים".

 

 

לראש העמוד

 

 


 
02. נאשמים שהורשעו בהברחת טובין קיבלו עונש קל יחסית

 

עו"ד גיל נדל

 

לאחרונה, ניתן גזר-דין על ידי בית משפט השלום באשדוד, אשר אימץ עסקת טיעון בין נאשמים בהברחת טובין לבין המדינה, אשר הקלה באופן ניכר בעונשים שהוטלו עליהם.

 

עובדות המקרה וטענות הצדדים:

 

בשנת 2007 ניסו הנאשמים להבריח סיגריות ומשקאות חריפים לתחומי מדינת ישראל, וזאת תוך השתמטות מתשלום מסי יבוא.

ניסיון ההברחה התבצע דרך בסיס חיל הים שבתוך נמל אשדוד, בסיועם של חיילי הבסיס אשר עשו "יד אחת" עם הנאשמים ואפשרו הכנסת רכב לתוך הבסיס בידיעה שזה משמש להברחת טובין.

בנוסף, השליכו חיילי הבסיס טובין נוספים מעבר לגדר הבסיס וכל זאת על מנת שהנאשמים יוכלו לאסוף את הטובין ללא הפרעה וזאת באמצעות רכב שני נוסף שהמתין לקליטת הטובין מחוץ לשטח הבסיס.

 

הרכב הראשון נתפס בנסיעה בעיר אשדוד ובו למעלה מ-1,000 פקטים של סיגריות וכן משקאות חריפים.

בבדיקה נוספת שנערכה למחרת נתגלה מטען נוסף שהמתין לאיסוף באמצעות הרכב השני ובו למעלה מ-100 פקטים של סיגריות ומשקאות חריפים.

על הטובין שהוברחו חלים מיסי יבוא בסך של 157,000 ש"ח בקירוב, המורכבים ממכס, מס קניה ומע"מ.

 

המדינה טענה כי מדובר בעבירות חמורות ביותר תוך שיתוף פעולה עם חיילים מבסיס חיל הים באשדוד, וחמור מכך, לצורך ביצוע ההברחה נוצר קשר בין אחד הנאשמים ובין רס"ר האבטחה של בסיס חיל הים אשר קיבל תשלום תמורת הכנסת הרכב הראשון לתוך הבסיס – זאת בידיעה מלאה  שהרכב ישמש להברחת טובין .

בנוסף, ציינה המדינה כי פעולות ההברחה זכו לשיתוף פעולה מצד חיילי הבסיס, אשר תפקידם היה להשליך את  הטובין המוברחים מעבר לגדר הבסיס – ומשם ייאספו אלה על ידי הנאשמים.

 

המדינה טענה כי מדובר בהברחה בנסיבות מחמירות, השתמטות מתשלום מסים, וכל זאת תוך שיתוף פעולה עם חיילי בסיס חיל הים בנמל אשדוד.

המדינה הוסיפה וטענה שקיימת חובה ובוודאי אינטרס ציבורי וכלכלי להילחם בעבירות כאלו, ולאור כל זאת ביקשה המדינה להטיל על נאשם 1 מאסר בפועל של 6 חודשים ועל נאשם 2 מאסר על תנאי למשך 12 חודשים.

 

ההגנה הצטרפה לעמדת המדינה וביקשה לכבד את עסקת הטיעון תוך הדגשת החרטה והצער שהביעו הנאשמים ומצבם המשפחתי הקשה מחד, וחוסר היחס שבין חומרת מעשי הנאשמים ובין חומרת גזרי הדין שנגזרו על החיילים שהיו שותפים לביצוע העבירות בבית הדין הצבאי מאידך.

 

גזר-דינו של בית המשפט:

 

בית המשפט קבע כי בשאלה המונחת בפניו מן הראוי להחמיר בענישה מעבר לחומרת העונש המוצע בעסקת הטיעון, בין היתר מאחר ובתי המשפט כבר קבעו כי בעבירות חמורות מסוג זה יש להעדיף את אינטרס הציבור שבהחמרת הענישה – על כל שיקול דעת אישי לטובת הנאשמים.

 

בית המשפט התלבט האם יש מקום לקבל את הסדר הטיעון המקל אליו הגיעו הצדדים ובסופו של דבר החליט לאמצו.

בית המשפט התחשב בחרטה העמוקה אותם הביעו הנאשמים וכן בעובדה כי הנאשמים הודו בפרטי כתב האישום ובכך חסכו זמן רב מזמנו היקר של בית המשפט.

 

לפיכך, אימץ בית המשפט את עסקת הטיעון וגזר על נאשם 1 שישה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, וקנס בסך של 8,000 ש"ח, ועל נאשם 2 שניים עשר חודשי מאסר על תנאי וכתב התחייבות בסך של 10,000 ש"ח להימנע מביצוע עבירה דומה.

 

(ת"פ (אשדוד) 1784-07 מדינת ישראל בית המכס אשדוד נ' ימין (בני) אזולאי ואח', גזר-דין מיום 3.2.11. ב"כ הצדדים- למדינה- עו"ד ז'אנה אורלב , לנאשמים - עו"ד אבי חימי).

 

 

 

לראש העמוד

 


 03. מי צריך לשלם לסוכן המכס? על מיזם משותף של יבוא מוצרי נייר מטורקיה

 

עו"ד גיל נדל, קידר הללי

 

לאחרונה דחה בית משפט השלום בחיפה תביעות הדדיות בין חברת יצור נייר ויבואן נייר אשר חברו לצורך מיזם משותף של יבוא נייר מטורקיה. בפסק-הדין עלה לדיון גם נושא התשלום לסוכן המכס, והשאלה מי מבין שני הגורמים היה צריך לשאת בו.

 

עובדות המקרה:

 

בין יצרן נייר לבין יבואן מוצרי נייר נרקמה עסקה משותפת לייבוא נייר קרפ מטורקיה. הצדדים סיכמו כי היבואן ידאג לפן הלוגיסטי, קרי, טיפול מול סוכני מכס, יבוא, שחרור הטובין וכיו"ב, בעוד שהיצרן ידאג למימון העסקאות. כמו כן, סוכן שהיבואן ידאג למימון הוצאות פריקת מכולות ואחסנה בשטחו. עוד סוכם, כי בתום התהליך, יושבו ליצרן כל הוצאותיו וברווח שייווצר יתחלקו הצדדים שווה בשווה.

 

בשלב מסוים, כאשר הצדדים חדלו מלשלם לסוכן המכס, תבע סוכן המכס את היצרן ביחס לחוב של כ-60,000 ש"ח, ואילו היצרן גלגל את התביעה לפתחו של היבואן, הגיש הודעת צד שלישי ועתר לחייבו לשפות אותו בגין התשלומים וההוצאות.

 

היבואן, מצדו, הגיש תביעה שכנגד נגד היצרן וטען כי דווקא היצרן נותר חייב לו כספים.  במהלך המשפט הגיעו היצרן וסוכן המכס לפשרה לפיה סוכן המכס יקבל את הכספים וההליך ימשך רק בעניינם של היצרן והיבואן.

 

טענות היבואן:

 

היבואן טען כי בהתאם לסיכום שלו בכתב עם היצרן, היצרן הוא האחראי לתשלום בגין ההובלה והשחרור, והתשלום לסוכן המכס. בתביעה שכנגד, טען היבואן כי היצרן נותר חייב לו כספים, בגין תשלום עמלה בטורקיה, ובגין רווחים שנמנעו ממנו במיזם המשותף.  

 

טענות היצרן:

 

במהלך המשפט זנח היצרן את הטענה כי לא הייתה עליו חובה לשלם את החוב לסוכן המכס, אך ביקש לדחות את התביעה שכנגד שהוגשה נגדו וטען כי אינו חייב ליבואן דבר.

 

קביעת בית המשפט:

 

תחילה קבע בית המשפט כי מאחר והיצרן זנח את טענותיו כלפי היבואן בעניין החוב לסוכן המכס, יש לדחות את ההודעה לצד שלישי שהגיש נגד היבואן. מאחר והתביעה של סוכן המכס כלפי היצרן התקבלה, נותר לבית המשפט לדון רק בעניין התביעה שכנגד של היבואן נגד היצרן.

 

בית המשפט קבע כי על פניו נראה כי על היצרן להשיב כספים ליבואן. עם זאת, נפסק כי היבואן כשל בהוכחת התביעה מאחר ולא הביא חשבוניות תשלום וראיות נוספות לעניין החוב, ולכן, נדחתה גם התביעה שכנגד.

חרף דחיית התביעה שכנגד, קבע בית המשפט כי מן הראוי לחייב את היצרן בהוצאות משפט, מאחר והוא הגיש הודעה לצד שלישי בעניין החוב לסוכן המכס, מבלי שהיה לכך כל יסוד.

 

ת.א. (שלום חיפה) 1060-08, השופטת א. פריאל, פסק-דין מיום 16.3.11, שמות ב"כ הצדדים לא צוינו).

 

מסקנות:

 

מעובדות פסק-הדין עולה כי הצדדים במקרה זה חילקו ביניהם את האחריות, כך שהיצרן ישא בכל עלויות המימון למעט עלויות פריקת מכולות ועלויות אחסנה, והיבואן ישא בכל הטיפול הלוגיסטי, לרבות קשר עם ספקי השירותים השונים.

 

במקרה זה, משלא הייתה כל מחלוקת שהמשלוחים הגיעו לישראל ושניתנו שירותים על ידי סוכן המכס, ברור שסוכן המכס היה זכאי לקבל שכר בעבור עבודתו, ונראה כי אף צד להליך לא טען נגד זכותו של סוכן המכס לשכר, אלא המחלוקת הייתה מי מבין הצדדים צריך לשאת בשכר זה.

 

על אף שהאחריות לעמוד בקשר עם סוכן המכס מבחינה לוגיסטית הוטלה על היבואן, סוכם בין הצדדים כי דווקא היצרן ישא במימון העסקה, דבר שהביא לכך שהיצרן חויב בסופו של דבר בשכרו של סוכן המכס.

 

 

 

לראש העמוד

 


 04. נדחתה בקשת משלח לסלק תביעה שהוגשה נגדו לאור תנית הימלאיה

 

עו"ד גיל נדל, קידר הללי

 

לאחרונה, דחה בית משפט השלום בתל אביב בקשה של משלח בינ"ל לסלק את התביעה נגדו על הסף בטענה של העדר יריבות.

 

עובדות המקרה:

 

חברת הביטוח המייצגת את בעל המטען, הגישה תביעה נגד חברת ספנות, נמל חיפה ונגד המשלח הבינלאומי ביחס למטען שנשלח מישראל להולנד שנגרם לו נזק.

 

טענות המשלח הבינ"ל:

 

המשלח הבינ"ל הגיש בקשה לבית המשפט לסלק את התביעה נגדו על הסף בגין העדר יריבות וטען כי אין נגדו עילת תביעה.

המשלח טען כי בהתאם לתנית הימלאיה אשר בשטר המטען , התחייב שולח המטען כי לא תוגש כל תביעה או דרישה כנגד סוכנו של המוביל הימי או שלוח שלו, כלומר- כי לא תוגש תביעה נגד המשלח. המשלחת טען, כפועל יוצא, כי תפקד כסוכן ימי בלבד של חברת הספנות וכי אין הוא  צד לחוזה ההובלה נשוא שטר המטען, וכי הקשר החוזי מתקיים רק בין בעל המטען לבעל כלי השיט.

 

טענות חברת הביטוח:

 

חברת הביטוח טענה כי מעשיו ומחדליו של המשלח בוצעו לפני תחילת ההובלה הימית, ועל כן לא ניתן להסתמך על הוראות שטר המטען, וממילא תנית הימלאיה מעולם לא אומצה במדינת ישראל.

 

החלטת בית המשפט:

 

בית המשפט קבע כי סילוק תביעה על הסף יינתן רק במקרים נדירים. בית המשפט ציין כי אין כל צורך להכריע בתוקפה של תנית הימלאיה במקרה זה, לאור הנטען בכתב התביעה כי המשלח  גבה את התשלומים משולח המטען, והוא שמילא את כל פרטי שטר המטען, והיה אחראי לתיאום והסדרת ההובלה, המכלת המטען והובלתו בישראל ובחו"ל.

 

לאור זאת, קבע בית המשפט כי ישנן טענות רציניות נגד המשלח המצדיקות בירור עובדתי, ודחה את הבקשה לסילוק על הסף.

 

(תא"מ (שלום ת"א) 16528-04-10 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' SAIAMIS LINES ואח', השופט מ. בן-חיים, החלטה מיום 1.3.11. שמות ב"כ הצדדים לא צוינו).

 

 

לראש העמוד

 


  05. האם מוביל ימי חייב להיענות לבקשת לקוחו ולשנות נשגר בשטר מטען?

 

עו"ד גיל נדל, עו"ד עומר וגנר

 

לאחרונה, ניתן פסק-דין בערעור בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, במחלוקת בין יצואן כלי מיטה לבין חברת הספנות MSC, בעניין בקשת היצואן מ-MSCלשנות שם נשגר בשטר המטען.

 

עובדות המקרה וטענות הצדדים:

 

חברת ספורט ר.מ.מ., העוסקת ביצוא מצעי וכלי מיטה, ביקשה לייצא את הסחורה בהובלה ימית ללקוח שלה במוסקבה. לצורך כך, התקשרה בעסקה עם חברת הספנות MSC, שהתחייבה לספק את הסחורה ללקוח לפני חג המולד.

 

הסחורה התעכבה ביציאה מישראל בשל עיצומים ברשות הנמלים בארץ, והגיעה באיחור למוסקבה, כך שהקונה לא יכול היה לשווק את הסחורה לפני חג המולד, ולכן הודיע ליצואן הישראלי ר.מ.מ. כי הוא אינו מעוניין בה.

 

היצואן ניסה למכור את הסחורה לקונה חלופי, אך נתקל בקשיים מצד חברת הספנות MSCלשנות את שם הנשגר בשטר המטען. חברת הספנות MSCטענה כי היצואן לא הציג שלושה שטרי מטען מקוריים היות ושטר מטען אחד אבד, ודרשה מן היצואן להפקיד בידיה ערבות בנקאית בגובה 200% משווי הסחורה בצירוף מכתב כי הלקוח ברוסיה אינו מעוניין בה.

 

היצואן טען כי מדובר בדרישות מופרזות שאינו יכול לעמוד בהן, ותבע את חברת הספנות MSCבגין נזקיו.

 

בית משפט השלום בהרצלייה קיבל באפריל 2010 את התביעה בחלקה וחייב את MSCלשלם ליצואן סך של כ-90,000 ש"ח, וקבע כי דרישת MSCלערבות בשווי 200% הייתה מופרזת והיה ניתן להסתפק בערבויות נמוכות יותר. בית משפט השלום דחה את כל ראשי הנזק שתבעה ר.מ.מ. למעט ראש הנזק בגין הובלה ימית לרוסיה ובחזרה והוצאות אחסנה. בפסק-הדין בשלום נקבע שאמנם MSCאינה אחראית לאיחור ביציאת הסחורה לדרכה, אך היא התרשלה, שעה שלא יידעה את היצואן בדבר האיחור.

 

פסק-הדין בערעור שהגישה חברת MSCניתן לאחרונה.

 

פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בערעור:

 

בית המשפט ציין כי חוזה ההובלה הימית שנכרת בין היצואן ל-MSCכלל הובלה ימית לרוסיה ללקוח מסוים. לאור זאת, נפסק כי כאשר היצואן ביקש מ-MSCלשנות את שם הנשגר בשטר המטען, לא הייתה חובה ל-MSCלהיענות לכך וכל הסכמה שלה הייתה מחווה של רצון טוב לפנים משורת הדין.

בית המשפט ציין כי מאחר ושטר מטען מקורי אחד אבד ולא נמצא, שינוי שם הנשגר בשטרי המטען שנותרו חושף את MSCלסיכון כי שטר המטען המקורי שאבד יימצא, והלקוח שרשום בו כנשגר יתבע את MSCבעניין. לכן, נפסק כי הייתה הצדקה ל-MSCלדרוש ערבויות.

 

בית המשפט ציין כי במקרים כאלו אין נוהג מהי הערבות הנדרשת, וכל מקרה צריך להיבחן לגופו, ובמקרה זה, קבע בית המשפט כי דרישת MSCלערבות בנקאית בשווי 200% משווי המטען הייתה סבירה, אף שיתכן והיה ניתן להסתפק בערבות בשיעור נמוך יותר.

 

בסופו של דבר, קיבל בית המשפט את ערעור MSCוביטל את חיובה לשלם ליצואן פיצוי, וחייב את היצואן בתשלום הוצאות הערעור בסך של 25,000 ש"ח. 

 

(ע"א (מחוזי תל-אביב) 47605-05-10 Mediterranean Shipping Company S.Aואח' נ' ספורט ר.מ.מ. (1999) בע"מ, פסק-דין מיום 28.2.11, השופטים שנלר, ורדי ולבהר-שרון. ב"כ הצדדים: לחברת הספנות- עו"ד מרויץ. ליצואן- עו"ד וולגמוט ממשרד גיל נדל).

 

הערות ומסקנות:

 

במקרה זה היה מדובר בשטר מטען שאינו סחיר, כלומר- רק הלקוח הספציפי ברוסיה, שצוין כנשגר היה יכול לטעון לבעלות בסחורה, אם היה נמצא שטר המטען המקורי שאבד.

אף גורם אחר אשר היה מאתר את שטר המטען האבוד, לא היה יכול לטעון לבעלות בסחורה.

לאור זאת, הסיכון שהוטל על MSCלתביעות משפטיות היה קטן ביותר, גם בגלל העובדה כי הלקוח ברוסיה אשר צוין כנשגר בשטר המטען, חתם על כתב ויתור כי אין לו דרישות כלפי הסחורה.

לטעמנו, בית המשפט המחוזי לא ייחס חשיבות מספקת לנקודה זו, אשר עשויה הייתה להביא לתוצאה שונה.

כמו כן, אם נפסק ש-MSCאינה חייבת לשנות את שם הנשגר, לא ברור איזו סכנה הייתה צפויה לה אם גורם כלשהו היה מוצא את שטר המטען שאבד, הרי MSCלא הייתה מסכימה לשנות את שם הנשגר באותו שטר המטען בכל מקרה.

 

משרדו של הח"מ ייצג את היצואן ובימים אלה נשקלת האפשרות של הגשת בקשת רשות ערעור על פסק-הדין.

 

 

לראש העמוד

 


 

 06. נדחה ניסיון של משלח להסתמך על התיישנות קצרה שהופיעה בשטר מטען

 

עו"ד גיל נדל, קידר הללי

 

לאחרונה, דחה בית משפט השלום בראשון לציון בקשה של משלח לסלק תביעה נגדו על הסף מחמת התיישנות הנקובה בשטר מטען, בקובעו כי המשלח אינו צד לשטר מטען ולכן אינו יכול להסתמך עליו.

 

עובדות המקרה:

 

טובין שיובאו שוחררו לידי היבואן מבלי שהוסדר התשלום בעבורם. הבנק אשר הלווה כספים למימון העסקה הגיש תביעה נגד המשלח שהיה מעורב בשחרור המטען וטען כי זה התרשל כאשר שחרר את הטובין מבלי לוודא כי התמורה בעבורם שולמה.

 

טענות המשלח:

 

המשלח טען כי מאחר וטענות הבנק בכתב התביעה נשענות על שטרי המטען נשוא המשלוח, התביעה נגד המשלח התיישנה מאחר ושטר המטען נוקב בתקופת התיישנות של 9 חודשים ממועד מסירת המשלוח או לחילופין כעבור 12 חודשים ממועד המשלוח, ככל שאמנת האג חלה על הצדדים מכוח שטרי המטען. כמו כן, טען המשלח כי מכוח אותו שטר מטען אין לבית המשפט בארץ סמכות לדון בתביעה אלא הסמכות היא לבית המשפט בהונג-קונג.

 

טענות הבנק:

 

הבנק טען כי מכיוון שהתביעה נוגעת למערך היחסים בין הבנק לבין המשלח, שטר המטען לא חל על יחסים אלה ואין אפשרות להסתמך על הוראותיו בעניין ההתיישנות.

 

החלטת בית המשפט:

 

בית המשפט דחה את טענת המשלח כי מעמדו של שטר המטען הוא כשל חוזה שבין הבנק לבין המשלח.

 

בית המשפט קיבל את עמדת הבנק לפיה שטר המטען מסמל זכות קניינית למחזיק בו. בנוסף, קבע בית המשפט כי המשלח אינו צד להליך ההובלה, וכי חובתו היא שלא לשחרר את הטובין לידי המבקש אותם, אלא בכפוף להסכמת הבנק במקרה זה.

 

בנוסף ציין בית המשפט כי תביעת הבנק אכן נשענת על שטרי המטען, אך התביעה אינה חוזית במהותה אלא תביעה נזיקית במסגרתה טוען הבנק בעיקר לרשלנות של המשלח בהפרת חובת זהירות.

 

בשולי הדברים, ציין בית המשפט כי גם אם ניתן היה לראות בשטרי המטען כמסמך אשר יש בו כדי לתחום את מערך יחסי הצדדים, נוכח המועד בו לכאורה נפרקו המשלוחים בנמל, ממילא לא התיישנה התביעה אלא ביחס לשטר מטען אחד, ובכל מקרה, התיישנות של 9 חודשים שנקבעה בשטר המטען היא קצרה יותר מן ההתיישנות שבאמנת האג (12 חודשים) ולכן סעיף זה לא היה מתקבל.

 

בסופו של דבר, דחה בית המשפט את בקשת המשלח לסלק את התביעה נגדו על הסף והטיל על המשלח הוצאות בסך של 2,000 ש"ח.

 

משמעות הדבר היא שאחריות המשלח תיקבע במהלך בירור התביעה.

 

(ת.א. (שלום ראשל"צ) 4382-09, החלטה מיום 6.3.11, השופטת ה. סילש, לא צוינו שמות ב"כ הצדדים).

 

 

 

לראש העמוד


 
07. בית המשפט: אין להושיט סעד לצד לעסקת מכר בינ"ל שאינו עומד על זכותו

 

עו"ד גיל נדל, קידר הללי

 

לאחרונה דחה בית משפט השלום בעפולה תביעות הדדיות בין ספק איטלקי לבין יבואן ישראלי בעניין חוב כספי שנוצר בגין סחורה שיובאה לישראל, ונטען שהייתה פגומה. לצורך הכרעת המחלוקת, נזקק בית המשפט לפרשנות חוק המכר (טובין בינ"ל).

 

עובדות המקרה:

 

הספק האיטלקי עוסק בייצור ואספקת חומרי איטום, והיבואן הישראלי עוסק בשיווק ומכירת חומרי בידוד ואיטום גגות. בין הצדדים נחתם חוזה לפיו הספק ימכור ליבואן סחורה לפי הזמנה. המחלוקת נתגלעה כאשר לטענת היבואן, סופקה לו סחורה באיכות ירודה אשר לא עמדה בתקן הישראלי. בעקבות כך נגרמו לו נזקים ובכלל זה, נפתחו נגדו הליכים מצד לקוח שלו, ולאור זאת היבואן לא שילם לספק בגין הסחורה הפגומה והגיש תביעה שכנגד בה ביקש כי הספק האיטלקי יפצה אותו.

 

טענות הספק מאיטליה:

 

הספק טען כי היבואן חייב לשלם לו בעבור הסחורה שסופקה, בסך מצטבר של כ-225,000 ש"ח. ביחס לתביעה שכנגד שהוגשה נגדו, טען הספק כי זו התיישנה לפי חוק המכר (טובין בינ"ל), ולפיו הקונה חייב להודיע למוכר על ליקוי בסחורה וזה לא הודיע תוך הזמן הקבוע בחוק.

כמו כן, טען הספק כי ההודעה שמסר לו היבואן הייתה כללית ולא ספציפית. עוד נטען, כי היבואן ידע על איכות הסחורה כאשר הזמין אותה ולכן הוא מושתק מלטעון נגד איכותה.

 

טענות הנגד של היבואן:

 

היבואן טען כי בשל כך שסופקה לו סחורה פגומה הוא נתבע על ידי אחד מלקוחותיו, ולכן תבע את הספק האיטלקי בסך כולל של 300,000 ש"ח. עוד טען היבואן כי הספק האיטלקי הבטיח לה כי יוותר לו על יתרת החוב בגין הסחורה בשל התביעה שהוגשה נגד היבואן.

 

פסק דינו של בית המשפט:

 

פסק-דין זה ניתן לפי חוק המכר טובין בינ"ל בגרסתו הקודמת משנת 1971, עקב כך שהמשלוחים נשוא התביעה היו לפני שנת 1999 (שנת חקיקת החוק החדש).

בית המשפט ציין כי לפי החוק, אם סופקה סחורה שלא ניתן לעשות בה שימוש מסחרי הדבר מטיל אחריות על המוכר, למעט במקרים בהם הקונה ידע זאת והיה ער לכך בעת ההזמנה.

בית המשפט קבע כי אף שהקונה מסר הודעה כללית על אי-התאמה הוא עמד בדרישה הקיימת בחוק, לעניין ההודעה על אי-התאמה. יחד עם זאת, בית המשפט ציין כי כאשר מתגלה אי-התאמה, הקונה חייב לדרוש את ביטול החוזה, או לדרוש הנחה בתשלום עבור הסחורה והקונה (היבואן) במקרה זה שקט על שמריו ולא עמד על זכויותיו. כמו כן, דחה בית המשפט את טענת היבואן כי הספק האיטלקי הבטיח לו הנחה על הסחורה בגין התביעה שהוגשה נגד היבואן, מאחר וטענה זו לא הוכחה.

לעניין הספק האיטלקי, קבע בית המשפט כי גם זה שקט על שמריו במשך שנים ארוכות ודרש את תשלום החוב מספר שנים לאחר אספקת הסחורה, וזו התנהגות שלא בתום לב.

לאור כל זאת, מתח בית המשפט ביקורת על שני הצדדים ודחה את התביעות ההדדיות.

 

(ת"א (שלום עפולה) 2892-04 פלובטיקח נ' עומר עדאוי ואח', פסק-דין מיום 20.2.11, השופטת ש. נאשף-אבו-אחמד, שמות ב"כ הצדדים לא צוינו). 

 

 

 לראש העמוד

 


 08. שירות המזון הארצי מבטל דרישת ציון שם יצרן ביבוא מזון מסוגים מסוימים

 

עו"ד גיל נדל, עו"ד עומר וגנר

 

לאחרונה, פרסם שירות המזון הארצי במשרד הבריאות הנחייה, המאפשרת במקרים מסוימים שלא לציין את שם היצרן בעת הגשת בקשה לקבלת אישור יבוא מזון (ביחס למזון לא רגיש).

 

כידוע, במסגרת הרגולציה על יבוא מוצרי מזון לארץ, חייב כל יבואן להגיש למשרד הבריאות בקשה לקבלת אישור שנתי/דו-שנתי (המכונה, ביחס למזון לא רגיש, רישום יבוא מזון), במסגרתה חייב היבואן לציין פרטים שונים כמו שם המוצר, ארץ הייצור, שם הספק, ופרטים רבים נוספים.

פרט מרכזי אשר חובה לציין בבקשה הוא שם היצרן או המגדל.

 

ואולם, קיימים מוצרי מזון לגביהם קשה ליבואן להתחקות אחר זהות היצרן, כמו למשל ברכישה של מזון המהווה חומר גלם עבורו, בעת רכישה מספקים בתנאי בורסה ברחבי העולם. דוגמא נוספת היא רכישה ממדינות בהן המכירה נעשית בשווקים אשר רוכשים את המוצרים ממשקי בית משפחתיים.

 

לאור כל זאת, קבע נוהל יבוא מזון רגיל של משרד הבריאות כי במצבים מסוימים ניתן יהיה להסתפק בשם הספק במקום שם היצרן, למשל, בעת רכישה מן הבורסה.

 

יחד עם זאת, לחלק מן היבואנים הסתבר כי על אף הנוהל, דורש משרד הבריאות מהם לציין בעת הגשת הבקשה את שם היצרן על אף שזה אינו ידוע להם, דבר אשר גרם לבעיות בשחרור מטענים שהגיעו לארץ עם מסמכים לא תואמים. אי-התאמות אלה במסמכים גרמו לעיכובים רבים בשחרור משלוחים עבור יבואני מזון, אשר הסבו להם נזקים כבדים.

 

לאור חוסר הבהירות בעניין, ועקב התערבות משרדנו בנושא, פרסם כאמור שירות המזון הנחייה, ולפיה במקרים של פירות וירקות טריים, חיטה ופולי קפה ירוק – מדובר במוצרים שלא עוברים עיבוד תעשייתי ולכן לגביהם לא קיים יצרן אלא רק מגדל. לאור זאת, קבע שירות המזון כי בעת הגשת בקשה ליבוא מוצרים כאלה, ניתן להסתפק בשם הספק וארץ הייצור במקום שם היצרן/המגדל.

 

הנחייה זו של משרד הבריאות באה בעקבות טיפול משרדנו עבור יבואן של מוצרי מזון, והיא צפויה להקל באופן משמעותי על התנהלותם של יבואני מוצרי מזון מן הסוגים הללו.

 

 לראש העמוד


09. מה חדש במשרדנו

 

 

ועדת היבוא

  • ועדת הייבוא קיבלה את עמדת לקוח משרדנו, יבואן קוסמטיקה, והפחיתה משמעותית את שיעור כופר הכסף לאור כך שהוצג אישור יבוא של חברה אחות.

מכס

  • רשות המכס קיבלה את עמדת לקוח משרדנו, יבואן ויצרן ציוד רפואי, וקיבלה את בקשתו לפי סעיף 3 לחוק מיסים עקיפים.

 

בתי משפט

  • בית משפט השלום בהרצלייה קיבל את עמדת לקוח משרדנו, יצואן, שייצא סחורה לרוסיה, בתביעה שהוגשה נגד המשלח בגין עיכובים במסירת הסחורה.

 

  • בית המשפט קיבל את עמדת לקוח משרדנו, יצואן תוצרת חקלאית, שייצא סחורה לרוסיה, בתביעה שהוגשה נגד חברת הספנות בגין עיכובים במסירת הסחורה.

 

  • משרדנו הגיש עתירה בשם עמות המסייעת בהליך של יבוא אישי של כלי רכב, בה נטען להפליה של משרד התחבורה לעומת היבואנים המסחריים.

 

  • בית המשפט המחוזי מרכז קיבל את טענות לקוח משרדנו, חברה העוסקת בתחום המזון, ודחה בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה נגדה בנוגע למשלוח של שוקולד נסטלה.

 

הרצאות

  • עו"ד גיל נדל הרצה בפני משתתפי קורס בבית המכס אשדוד בעניין שחרור טובין מפיקוח רשות המכס- זווית הראיה של היבואן.

 

כללי

  • המשרד צרף לשורותיו את עו"ד מורן עוז אשר התמחתה במשרד.

 

 

 לראש העמוד