גיל נדל משרד עורכי דין

 

אוניה זרה חויבה להפקיד ערבות על מנת לבטל צו מעצר שהוצא נגדה

 
עוד בנושא
בית המשפט: מה שמותר למוביל הימי, מותר גם לאחרים
בית המשפט: משלח אינו צריך לבלוש אחרי יבואן בקשר לתוכן המשלוח
העליון מאשר: תביעה נגד משלח אמריקאי תתברר בישראל
נכנסו לתוקף תקנות חדשות המגבירות את חובת הגילוי בהצעות מחיר של משלחים בינלאומיים
עוד בנושא
בית המשפט קבע שוב: תביעה נגד משלח אמריקאי תידון בישראל
האם תניית שיפוט ייחודית בחוזה/שטר מטען תכובד בכל מצב?
תביעת שיפוי של משלח נגד מוביל אווירי- כפופה להתיישנות מקוצרת
מי שאין בידיו שטר מטען מקורי- לא זכאי לקבל את הסחורה
תביעה נגד משלח אמריקאי תידון בישראל? הדעות בנושא חלוקות
מה היקף השירותים הנלווים שמשלח בינלאומי נדרש לספק ללקוחותיו?
אין לסלק על הסף תביעה נגד מוביל אווירי בגין נזק למטען
מתי יעניק בית המשפט פטור למוביל הימי ולמשלח הבינלאומי מאחריות למטען שהגיע באיחור?
יבואן שתבע חברת תעופה יחשוף בפניה נתוני רווחיות
תביעה נגד משלח בינלאומי מגרמניה תתברר בישראל
בפעם הנוספת: מסוף המטענים סוויספורט לא יהנה מהגבלת אחריות של מוביל אווירי
על מי מוטלת האחריות במקרה של גניבת מכולה?
האם סוכן אנייה אחראי לפצות את המדינה בגין נזק שגרמה האניה?
לא מסרת סחורה במקום המוסכם? הנטל ההוכחתי עובר אליך
מי יפצה את בעלי המכולות? בעקבות טביעתה של MOL Comfort
המשלח, האורז או המבטח- מי יישא באחריות למטען שניזוק?
המוביל הימי והמשלח הבינלאומי אינם אחראים לאיחור בהגעת המשלוחים לנמל היעד
הספק והנמל יישאו באחריות משותפת לנזק למטען מיובא
משלח בינלאומי יישא באחריות לנזק למשלוח של תכשיטים
בית המשפט: ממ"ן איננה מוביל אווירי ; תפצה בגין סחורות אשר נגנבו ממחסניה
בית המשפט המחוזי קיבל ערעור יצואן ; יפוצה על ידי משלח הבינלאומי בגין נזק לסחורה
נזק למטען שנשלח מארה"ב ליוון? הדיון המשפטי יתקיים בישראל
בית המשפט: סוכן מכס ונמל אינם אחראים לנזק שנגרם לרהיטים
מי אחראי לנזק למכונות צילום- המוכר או הקונה?
משלח וסוכן מכס הופטרו מאחריות לעיכוב שחרור משלוח
סוכן של מוביל ימי יפוצה בגין מכולות שלא הושבו
על הקו הגבול שבין משלח/סוכן מכס לבין יועץ לענייני יבוא ויצוא
משלח בינלאומי אינו אחראי לאיחור של כעשרה ימים בהגעת משלוח לישראל
האם משלח בינלאומי רשאי לעדכן הצעת מחיר שכבר נתן ללקוחו היבואן?
היכן נרטב וניזוק מטען גלילי נייר - בים או ביבשה?
למי שייכים הלקוחות?
בית המשפט: המוביל וממ"ן פטורים מאחריות בגין נזק למטען מיובא
חברת ספנות תשיב ליבואן חלק מדמי המתנה שנגבו שלא כדין
אחריות משלח בינלאומי לאיחורים בהגעת המטען- עדכונים
יבואן חויב לשלם לחברת שירותי נמל בגין פריקת משלוח עץ
האם מוביל ימי חייב לשנות שם נשגר בשטר מטען, לבקשת לקוחו?
כתב ויתור שנחתם מול משלח בינלאומי - האם בעל תוקף?
עדכוני פסיקה: זכות העיכבון של משלח בינלאומי או מוביל ימי
העליון- הטלת אחריות על משלח בגין שחרור סחורה ללא שטר מטען מקורי
האם משלח בינלאומי יכול לחזור בו מהצעת מחיר?
שירותי שילוח מישראל לדנמרק- מי ישלם בעבורם - השולח או המקבל?
בית המשפט: יש למכור סחורה המוחזקת בנמל - ושאלת הבעלות בה תוכרע בעתיד
גורמים בשרשרת הלוגיסטיקה שהוכנסו שלא לצורך למאבק בין יבואן ליצואן – יפוצו
הליכי משא ומתן לפשרה בתחום השילוח- בעקבות פסק-דין חדש מאנגליה
נדחה ניסיון של משלח להסתמך על התיישנות קצרה שהופיעה בשטר מטען
נדחתה בקשת משלח לסלק תביעה שהוגשה נגדו לאור תנית הימלאיה
תנאי המכר אינקוטרמס 2010 נכנסו לתוקף
משלח בינלאומי הטיל עיקול בגובה של כ-900,000 ש"ח על כספי לקוחו
האומנם משלח לא זכאי לתקופת התיישנות מקוצרת, מכוח שטר מטען?
עם או בלי ריבית? היבואן מול נותני השירותים
דמי הובלה בהיעדר סיכום בכתב- על סכסוך בין יבואן לחברת הובלות
בית המשפט מכריע בהתחשבנות בין יבואן ומשלח בינלאומי
היבואן אחראי לאיחור בהשבת המכולה למוביל הימי ועל כן ישיב לחברת השילוח את דמי ההשהיה ששולמו על ידה
"הרמת מסך" בעקבות קנסות השהיית מכולה
חוסר במטען - פיצוי נמוך בגין פגיעה במוניטין ואובדן לקוחות עתידיים
האם המשלח הבינלאומי יוכל ליהנות ממעמד של מוביל אווירי? עדכוני פסיקה
בית המשפט הורה לשחרר מטען ללא הצגת שטר מטען מקורי כנגד הפקדת ערבות מספיקה
בית המשפט: אין לאפשר לחברת שילוח לבצע קיזוז בין חוב של סוכן מכירות לבין כספים המגיעים ליבואן
יש לשלם לחברת שילוח גם כשהסחורה לא משוחררת מהמכס בפועל
בית המשפט הרשיע יבואן ישראלי בהברחת טובין לרשות הפלסטינאית
איחור של שבוע בהגעת מטען- אינו באחריות המשלח
שחרור רכב מפיקוח המכס שלא לידי היבואן המקורי – מי אחראי?
משלח בינלאומי אינו אחראי לעיכוב בשחרור סחורה עקב תקופת החגים
בית המשפט: יש לדקדק בזהות חברת תעופה הנתבעת בגין נזק למטען
בשלב מקדמי: היבואן הצליח להתגבר על תניית שיפוט בשטר מטען
בית המשפט: אי הפעלת זכות העיכבון מלמדת על ויתור מצידו של בעל הזכות
האם המשלח הבינלאומי יוכר כמוביל ימי וכמוביל אווירי? עדכוני פסיקה
חברה זרה שתבעה משלח בינלאומי חויבה בהפקדת ערובה להבטחת תשלום הוצאות
בית המשפט: המשלח הבינלאומי לא שימש כיועץ לענייני מסי יבוא
ברוח הימים הגשומים: בית המשפט: הציוד נרטב – נהג המונית ישלם
יבואן: שילמת עמלות מיותרות לדעתך? אל תישן על זכויותיך
נדחתה בקשה מקדמית של משלח בינלאומי ליהנות מהוראות אמנת ורשה
סחר חוץ - מה קורה כאשר הצדדים חלוקים על העובדות –סקירת פסקי דין שניתנו לאחרונה
עם מי נכרת חוזה ההובלה?
המשלח יפצה בשל מסירת סחורה שלא כנגד שטר מטען - סקירה ביקורתית
על חשיבותם ומשמעותם של סעיפי שיפוט
על סכסוכים כספיים בגין סוכן מכס ליבואן
בית המשפט: דרישת פיקדון על חשבון דמי השהיית מכולה הינה סבירה
בית המשפט: החתימה של חברת השילוח חייבה את חברת העמילות
האם המשלח הבינלאומי יזכה להגנות הניתנות למוביל הימי?
בית המשפט המחוזי בחיפה: המוביל התרשל באי שמירה על מסמכי השחרור
שימוש ב-express release ככלי ראייתי ופרשני
מה עושים במקרה של חובות אחסנה? - חלק ראשון
בית משפט השלום: המשלח יפצה את היצואנית בשל אי הגעת המשלוח במועד ליעדו
בית משפט השלום: המוביל היבשתי חויב לשפות את סוכן המכס
היבואן ישלם למשלח השהיות, אבל לא ישלם לו ריביות
משלח הפועל כמתאם הובלה אינו חסין מתביעות
מבטחים ומשלחים – היזהרו גם אתם! התיישנות מקוצרת בהובלה ימית
המשלח התרשל אך לא חויב לפצות את היצואן
ההתיישנות חסמה את המשלח
שילוח בינלאומי – עד כמה ניתן להגביל את ניידות העובדים
משלח בינלאומי שהסתבך בטיפול באשראי דוקומנטרי
האם סוכן מכס מחויב לשלם דמי השהייה?
הגבינות התקלקלו, אך האירוע לא כוסה בפוליסת הביטוח
על טעות של משלח בינלאומי ברישום היעד
על מקרה שבו נמצא המוביל היבשתי אחראי לנזק
סעיף פטור גורף בשטר מטען של משלח בינלאומי לא התקבל
היבואן התעשר על חשבון המשלח
סעיף בוררות בלתי תקף בשטר המטען
מתי ניתן לפרוץ את גבולות האחריות של המוביל האווירי. וגם- האם המשלח אחראי בגין נזק שנגרם לסחורה.
משלח בינלאומי אחראי בגין מילוי לא נכון של שטר המטען האווירי
האם מי שפועל כסוכן (AS AGENT) אחראי לנזקים הקשורים להובלה?
על סעיפי הגבלת אחריות והתיישנות בשטר מטען משולב
חסר במטען - על סכסוך בין יבואן, מבטח, סוכן מכס, ומוביל יבשתי
עוד בנושא

 

עו"ד גיל נדל, שי בבאי

 

החל מימיו הראשונים של המסחר הבינלאומי, ועד ימינו, הצינור המרכזי לשינוע סחורות ברחבי העולם הוא הצינור הימי. בשל החשיבות העליונה שבמסחר שוטף, התפתחו סביב המסחר הימי דינים מיוחדים המכונים "דיני ימאות".

 

בין היתר, התפתחו דינים ייחודיים אשר נועדו להבטיח תשלום חוב שנוצר אגב אספקת מצרכים חיוניים לאוניה. הצורך בכללים אלה נוצר בשל העובדה שאספקת מוצרים מסוימים, כגון דלק, היא הכרחית להמשך הפעלתה של אוניה, ומאחר ואוניה היא כלי נייד היכול לנוע ברחבי העולם, קיים סיכון שצד שסיפק דלק לאוניה, לא יוכל לגבות את החוב.

 

לאור סיכון זה, נקבעו כללים בינלאומיים אשר מבטיחים את התשלום על ידי בעל כלי השיט, כמו  שעבודים ימיים ותביעות 'חפצא'. תביעת חפצא, משמעותה האפשרות לתבוע את החפץ – האוניה עצמה, לרבות אפשרות לבקש את מעצרה בארץ עד לבירור התביעה.

 

בכללים אלה עוסקת החלטה אשר ניתנה לאחרונה בבית המשפט לימאות בחיפה.

 

עובדות המקרה וטענות הצדדים:

 

התובעת במקרה זה היא חברה בינלאומית בשם "יופיטר ספנות ומסחר בע"מ" אשר עוסקת באספקת דלקים ומצרכים. הנתבעת היא אוניה זרה אשר לה סופקו דלקים על  ידי יופיטר, ואשר כנגדה הוצא בהליך קודם צו מעצר בינלאומי על ידי בית המשפט לימאות בחיפה, לבקשת יופיטר.

 

האוניה ביקשה מבית המשפט לבטל את צו המעצר, וטענה כי במקרה זה הדלקים סופקו לה על ידי מפיצים עצמאיים מקומיים בנמלים השונים, ספקי משנה של יופיטר, ולא על ידי יופיטר ועל פי הכללים הבין לאומיים והישראליים בנושא, צד שלישי כמו יופיטר אינו יכול להגיש תביעת 'חפצא' (תביעה כנגד החפץ- כלי השיט), אלא רק הנפגע הישיר מכלי השיט, בעצמו. 

 

טענה נוספת שנטענה קשורה למטרותיו של הדין הימי- האוניה הסבירה כי מטרת ההגנה הנרחבת לספקים שבתביעות חפצא, היא לאפשר אספקת ציוד הכרחי לאוניות מבלי שיהיה צורך במו"מ ארוך ובחוזה המנוסח ונחתם ע"י עורכי דין (לדוגמא על ידי כך שההסכם יבוצע מול קברניט האוניה, ולא בעליה).

 

לאור זאת, מאחר במקרה זה היה מדובר בהסכם לאספקת דלק שנחתם מול בעלי האוניה, לאחר שכל צד התייעץ עם עורכי דין, טענה האוניה כי לא מוצדק לאפשר לספק הגנה נרחבת בדמות צו מעצר נגד האוניה.

 

החלטת בית המשפט:

 

ראשית, שלל בית המשפט את טענת האוניה כנגד מעצרה, לפיה התביעה במקרה זה שמורה רק למפיצים המקומיים, ספקי המשנה של יופיטר.

 

בית המשפט ציין כי השעבודים הימיים ותביעות חפצא נועדו להעניק בטוחה למי שמספק מצרכים ושירותים חיוניים, וכי אין זה משנה האם המצרכים מסופקים ישירות או דרך מפיצים שהם ספקי-משנה. בית המשפט ציין כי אף אם הדלקים סופקו באמצעות ספקי-משנה, יופיטר היא זו שחתמה על ההסכם לספק אותם. בנוסף, ציין כי אם נשלול מספק שחתם על הסכם לאספקת דלק את האפשרות לבקש צו מעצר, להבא, ספקים יבקשו מאוניה תשלום במזומן והדבר יעכב את חיי המסחר. 

 

כמו כן, דחה בית המשפט את טענתה השנייה של האוניה, לפיה הדינים הימיים לא חלים כשההסכם נעשה בין הספק לבעלי האוניה (ולא מול הקברניט). בין יתר הנימוקים לדחיית הטענה, הסביר בית המשפט כי בעידן האינטרנט המודרני אין עוד מגבלה לבעלי אוניות להתנהל מול ספקים בנמלים מרוחקים, ולכן אין עוד טעם להבחין בין עסקה שנעשתה עם קברניט (אשר רק הוא יכול היה בעבר לערוך עסקה שכזו באופן מיידי) לעסקה שנעשתה עם בעלי האוניה.

 

בסופו של דבר, דחה בית המשפט את בקשת האוניה לבטל את צו המעצר, אך אפשר לאוניה להפקיד בבית המשפט את סכום התביעה כולה במזומן או בערבות בנקאית, וזאת על מנת שלא לפגוע באפשרות של האוניה להמשיך ולשנע סחורות ברחבי העולם עד לבירור המשפט.

 

סיכום ומסקנות:

 

הדין הימי הוא דין מורכב ומיוחד ,ומאמר זה רחוק מלגעת במלואו. אף שכללים אלה הינם עתיקי יומין (כך לדוגמא, חוק בין לאומי מרכזי הוא חוק האדמירלות משנת 1861), דינים אלה מותאמים להתפתחויות של העולם המודרני בכך שניתנת להם פרשנות עכשווית בבית המשפט, ומקרה זה הוא דוגמא טובה לכך.

 

(ת"ח (חי') 42908-03-11 Jupiter Shipping and Trading Ltd נ' Tara Kaptanoglu, החלטה מיום 30.3.11, השופט רון סוקול. ב"כ הצדדים- לחברת יופיטר (ספקית הדלק)- עו"ד אילן אורלי ושות'; לאוניה- עו"ד ג'ון ויואב הריס).