גיל נדל משרד עורכי דין

 

היבואן מול המכס - נטל ההוכחה במקרה של פסילת ערך העסקה (אוגוסט 2011)

עוד בנושא
מקדחי כוס נפטרו מתשלום מכס
סוגיית התמלוגים והמכס - פסק דין נוסף
בית המשפט אישר הרמת ערך ביבוא אישי של רכב
הכרעת בית המשפט בנושא סיווג מערכות תקשורת חזותית
עוד בנושא
הרמת מסך לצורך גביית מסי יבוא
בקשת יבואן ישראלי למתן צו לגילוי מסמכים
בית המשפט מכריע בענין סיווגן של ערכות משקפי קריאה
בית המשפט: המכס קיבל את עמדת היבואן וישלם הוצאות ליבואן
השבת מסי יבוא בגין טובין שנדרשו לאיסוף מהשוק (recall)
משרדי הממשלה בוחנים רפורמה בתחום היבוא אישי
יש לכלול בערך הטובין לצרכי מכס ומע"מ עזרים לייצור שסופקו למוכר ללא תמורה
מכס על תמלוגים: החוזה אינו חזות הכל
האם מע"מ ששולם באירופה צריך להיכלל בערך העסקה ביבוא?
בית המשפט: אין מניעה לזמן לעדות עובד מכס אשר פרש מתפקידו, ואין להעלות בתצהירים טענות סיווג שלא נטענו
לא יוחזרו מסי יבוא בגין סחורה ששוחררה מפיקוח המכס אך נותרה במחסניו
התקבלה ארכה להסדרת עלויות הכשרות מול המכס עד ליום 31.12.16
בית המשפט המחוזי בירושלים: אין להקנות חיסיון לרשות המיסים על מסמכים ששימשו בקבלת החלטה מנהלית
כשרות באור הזרקורים
בית המשפט קובע שחובת הגילוי גוברת על הוראות החסיון של רשויות המס
מי שנתפס בעבר בהנמכת מחיר- נדרש להוכיח אמינות ברף ראייתי גבוה
ערכו של רכב אספנות ייקבע על פי עמדת רשות המכס
אימתי תוכר הנחה לצורך חישוב מסי יבוא?
בית המשפט: אין לחשוף פרטים אודות "גילוי מרצון" שבוצע באופן אנונימי
הגילוי נגד החיסיון- על חובת השקיפות של רשות המכס
בית המשפט מרכך את סעיף ההתיישנות להגשת תביעות להשבת מסי יבוא
יעוץ בנושא סחר בינלאומי חייב בדיווח לרשות המיסים
לא כל עיכוב של המכס מצדיק פיצוי
בית המשפט: יבואן אישי של רכב לא יקבל מידע על יבואנים אחרים
סוף הסאגה בבית המשפט העליון: כשרות חייבת במכס
בית המשפט: הודעת חיוב במכס שאינה נתמכת בראיות מוחשיות עשויה להתבטל
טעות בסיווג מסננים לא תמיד גוררת תשלום מס
פרוטוקולים והחלטות של ועדות המכס יימסרו ליבואן
בית המשפט: לא כל חלק של גלאי ייחשב כגלאי
מיהו בית המשפט המוסמך לדון בהשגה על דרישת תשלום מסי יבוא?
בית המשפט: היבואן (ולא המכס) נדרש להוכיח שתעודת המקור קבילה
בית המשפט פטר מחסן מטענים מתשלום מסי יבוא על סחורה שנגנבה
בניגוד לעמדת המכס: שעון דופק יסווג בהתאם לעמדת היבואן
מחלוקת בסיווג של גלאי עשן מוכרעת לטובת היבואן
רשות המכס תחשוף ותמסור ליבואן 100 רשימונים של סיווגים דומים
הפחתת מכס על מוצרים "ירוקים" התורמים לאיכות הסביבה
בית המשפט: הרמת מסך חלקית לגביית מיסי יבוא
מייצבים בתעשיית הפלסטיקה יסווגו בהתאם לעמדת רשות המכס
מכס על כשרות: שמן נגרר אחרי בשר כבש
עובד מכס שסייע להתחמקות מתשלום מס - מה דינו?
בית המשפט: רשות המכס תחשוף סיווגי מכס של יבואנים אחרים
המחוזי קובע: לא ניתן להמיר תשלום מסי יבוא במחאה בהפקדת ערבות
עדכון ליבואנים: גם רשות המכס מבקשת לעיין בתיקים משפטיים
גם במיסי יבוא: נוהל חדש לגילוי מרצון
רשות המכס מרחיבה את חובת הגשת תצהיר יבואן שנתי
עיקול על רכב ביבוא אישי מונע הליכי גביית מיסים
בית המשפט: פרוטוקולים של דיוני ארגון המכס העולמי רלוונטיים לתיקי סיווג הנידונים בבתי המשפט
מכס על תמלוגים: התנהגות הצדדים גוברת על לשון החוזה
הליכי גביית חוב מיסים ביבוא אישי לא יעוכבו עד להכרעה בתביעה אחרת
יבואן של מיסבים מפרי סימן מסחר יפצה את בעל המותג
בית המשפט מאמץ את עמדת המכס - מיכלי כיבוי אש הם "מטפים"
בדומה לבשר כבש: יוטל מכס על כשרות של שמן מיובא
מס כשרות על מוצר מזון מיובא - פסק-דין נוסף וקשה עבור ציבור היבואנים
רשיון יבוא שווה הרבה יותר מקליפת השום
בית המשפט תמך בעמדת רשות המכס: ניתן לתפוס חלקים לייצור קורקינטים
העליון דחה את ערעור גוטקס: לא תקבל הישבון על בגדים שהוצגו ולא נמכרו
פסילת תעודת מקור - יש צורך בהתערבות המחוקק
תיקוני מכס חדשים שכדאי להכיר
בית המשפט: יש מקום לאפשר הגשת תעודות מקור באיחור קל
בית המשפט: שמן יסווג לפי ייעודו ולא לפי החומר ממנו הוא עשוי
עדכון ליבואני המזון: כיצד יש לנהוג בעקבות "מס הכשרות"?)בעקבות פסק-הדין המחייב במכס עלויות כשרות(
אי שמירת מסמכים חושפת יבואן לתשלום גרעונות מכס
המחוזי מאשר: יוטל מכס על כשרות של בשר כבש
האם רשות המיסים יכולה להרים את מסך ההתאגדות לצורך גביית חובות מיסים?
האם יתוקן החוק בנושא מכס על כשרות?
סלחנות כלפי איחור או פגם טכני בהגשת תעודות מקור- לא בכל המקרים
יבואן יהיה זכאי לקבל מידע מהמכס חרף סעיפי החסיון
יבוא בחלקים או שינוי יעוד לאחר היבוא - מהו הסיווג הנכון?
סדקים נוספים בסעיף ההתיישנות בפקודת המכס?
עיכוב הליכי אכיפה וגבייה- בית המשפט מאזן בין זכויות המכס לזכויות היבואן
תעודות מקור על פי הסכמי הסחר – סיכויים וסיכונים
חברת פנדור תובעת את המכס: פרופילים יש לסווג כפרופילים, ולא כמוצרים אחרים
בשורה רעה ליבואני הדגים: העלאת מכס על דגים מעובדים
על מחלוקות עם המכס בעניין סיווג עפיפוני גלישה
על מחלוקות עם המכס בעניין סיווג תיקים
על מחלוקות עם המכס בעניין סיווג כלי רכב תפעוליים (שופכנים)
עדכון משפטי: בוטל בהסכמה פסק-דין שמתח ביקורת על רשות המכס
לידיעת היבואנים - הגדלת הערך לצרכי מכס בדלת האחורית (במסגרת חוק ההסדרים)
על מחלוקות עם המכס בעניין סיווג שמיכות פעילות לתינוקות
על קו הגבול שבין אופניים חשמליים לאופניים רגילים
רוח ליברלית מבית המשפט העליון בעניין השבת מסי יבוא
שחרור דגים שסיווגם שנוי במחלוקת - ערבות בנקאית במקום תשלום המכס
מה ניתן לעשות בעקבות פסק הדין החדש בענין מכס על תמלוגים
עדכון פסיקה: סיווג בוטנים למאכל או לתעשייה
דחיית תביעה נגד המכס בגין התיישנות- עדכוני פסיקה
בקיצור נמרץ: עדכונים בתחום המזון
פטור ממכס באמצעות תעודות מקור – הסיכונים, והדרך להימנע מהם
הנחות פרסום, דמי הפצה ואחריות ‑ וערך טובין-(הרחבה בעקבות הנחיה חדשה של רשות המכס)
שמן למאכל לעומת שמן לשימושים אחרים - ביקורת על ההנחיה החדשה של המכס
נדחתה תביעת יבואן להשבת מחרטות שנתפסו על ידי המכס
באילו תנאים יקבל נישום מידע אודות נישומים אחרים?
סיווג יין ושאלת ההתיישנות - פסק-דין קשה עבור הנישומים
הנחות פרסום, דמי הפצה ודמי אחריות - האם הם חלק מהערך לצרכי מכס?
בית המשפט: לא בנקל יימחקו על הסף תביעות נגד המכס
מי יכול לתבוע השבת רכב שנתפס על ידי המכס?
בית המשפט המחוזי פסק: הפיסטוקים מתורכיה ולא מאיראן
בית המשפט פסק: מכס גם על הקרח
. בית המשפט המחוזי וארגון המכס העולמי - על פרשיית סיווג רסקיו רמדי
המחיר שהוצהר נמוך מדי? על דחיית תביעת יבואן משקאות אלכוהוליים נגד רשות המכס
האם מחיר היבוא כפוף לתנאי שלא ניתן לאומדן?
חברת גוטקס הורשעה בבית המשפט בהטעיית המכס והתחמקות ממסים
עם קרח או בלי קרח? על אופן הטלת המכס על דגים מיובאים
טעיתם? תשלמו! על הפעלה לקויה של סמכות הגבייה של רשות המסים
סמכות רשות המכס לערוך בדיקות ביטחוניות בטובין מיובאים מקבלת רוח גבית מבית המשפט
מחסום ההתיישנות בפקודת המכס - הגיע הזמן לשנות
פיסטוקים מתורכיה ולא מאיראן - המכס ישיב את הסחורה ליבואן
סיגריות במקום מפיות נייר - המבריח נתפס והורשע
בית המשפט - תושב החוץ התכוון להבריח יהלומים לישראל
בית המשפט - המכס פעל כדין בתפיסת חלקי אופנוע האסור ביבוא לישראל
בית המשפט העליון – המכס לא ישיב את המס ליבואן בגין טובין שנגנבו ממחסן הרשוי
מסלול אדום - מסלול ירוק
בית המשפט העליון – הרשות המנהלית לא תוכל לנקוט בהליכי גבייה לחובות מס שהתיישנו
על קורקינטים שנתפסו על ידי המכס
ויתור על קנס פיגורים - נקודות למחשבה
בית המשפט איפשר עריכת "מקצה שיפורים" בהוצאת דרישות חיוב לתשלום מכס
תשלום כופר כסף ותשלום אגב מחאה – בעקבות מכתבו של מר ראובן מלצר, סגן ראש מינהל המכס
חובת דיווח על הכנסה והוצאה של כספים מישראל
עונשי מאסר בפועל למנמיכי מחירים לצורך הקטנת תשלומי מכס
הרמת מסך לצורך גביית מס – הפסיקה העדכנית
חברות קשורות וערך העסקה לצורכי מסי יבוא - חלק שני
על סיווגו של מקלחון לאמבטיה
יצוא מוצרי יו"ש לאיחוד אירופי - בעקבות פסק דינו האחרון של בית המשפט האירופי
חברות קשורות וערך העסקה לצורכי מסי יבוא - חלק שני
חברות קשורות וערך העסקה לצורכי מסי יבוא - חלק ראשון
סיווג טובין ופמיניזם – גלגול נוסף
האם יש לקבל הודעת נאשם בעבירות מס אשר נגבתה שלא כדין?
פרשנות כלל 2 לחלק ה - XVI של צו תעריף המכס
פטור ממכסים לפי הסכמי אזור סחר חופשי של מדינת ישראל - חלק א`
פסק הדין בענין אגרוקל - על מעמדם של דברי ההסבר (explanatory notes) של השיטה ההרמונית
אימתי ייפטר היבואן מתשלום גרעונות מכס?
תיקוני חקיקה - פקודת המכס-מספיחי התוכנית הכלכלית - הקשחה והחמרה של הוראות בפקודת המכס
יצוא מהשטחים ומרמת הגולן לקהילייה האירופית - יש פתרון!
תשלומי מכס אגב מחאה
סיווג טובין בצו תעריף המכס – שאלות פרשניות
תשלום מכס / מס קניה אגב מחאה
מכס על היבוא – דרושה רפורמה והפחתת מכסים
חידושי חקיקה ופסיקה בענייני מסים עקיפים
תשלומי אגרה בתביעות מול רשות המכס בענייני מיסי יבוא (בעקבות פסק הדין בענין טבע)
בית המשפט וסיווג טובין: כיצד מפרשים את המונח "המיוחדים ל...."
ישראל מפירה את ההסכם הבינלאומי בענייני מכס לגבי תשלום תמלוגים ויבואני המותגים הגדולים משלמים על כך
פסק דין מחמיר בענין פסילת ערך עיסקה לצרכי מכס
יבואנים אישיים של רכב: משרד התחבורה עיכב את הנפקת רישיונות היבוא, ובשל כך נאלץ לשלם יותר מיסים
המכס מכר ולא השמיד ובכל זאת לא יפצה
היבואן והמכס בבית המשפט - מי צריך להוכיח את עמדתו? חלק א'
סיווג טובין ופמיניזם – על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בת"א בענין סיווג אימובילייזר
שימוש בתעודות מקור ביבוא טובין לישראל - היתרונות והחשיפות
על תחילת נפילתו של סעיף 154 לפקודת המכס
נדחתה תביעת ענק של יבואנית סוללות לטלפונים סלולריים נגד רשות המכס
האם ניתן לבצע הרמת מסך לצורך גביית מסי יבוא?
סעיף 154 לרעת היבואן - בעקבות החלטתו האחרונה של בית משפט השלום בראשון לציון
ביקורת קשה על רשות המכס בעקבות הפרת חובותיה כלפי האזרח
בית המשפט העליון – צמצום הזכות לקבלת הישבון
תשלום מסים ביבוא דוגמאות ללא תמורה – האם לא מדובר בכפל מס?
אל תגעו לי במחיר – על פסילת ערך עיסקה לצרכי מכס
תשלומי מכס אגב מחאה – פסק דין מחמיר של בית המשפט המחוזי
הרמת מסך לצרכי גבית מסי יבוא
בית משפט השלום בת"א: חיזוק נוסף של זכויות הנחקר בחקירת מס
עדכוני פסיקה קצרים בענייני מכס
ארגון המכס העולמי: "גם לנו קשה להקפיד על אחידות ביישום השיטה ההרמונית"
נדבך נוסף לזכות הציבור לקבלת מידע בענייני מכס
בית המשפט העליון קורא למחוקק לתקן את סעיף 154 לפקודת המכס
איזו אגרה צריך לשלם בתביעה לביטול גרעונות?
בית המשפט אישר את פסילת תעודות המקור
פרשנות תעריף המכס – הבחנה בין סוגים שונים של שימוש בטובין
בית משפט השלום בירושלים: ריכוך הדרישה לתשלום "אגב מחאה"
סיגריות שנגנבו ממסוף מטענים: המסוף יפצה, המכס לא יחזיר את המס
היבואן נגד המכס – הצלחות בבתי המשפט בשנת 2006
עיכוב הליכי אכיפה וגביה בגין חוב מסי יבוא
בית המשפט המחוזי בירושלים - יבואן זכאי לקבל מרשות המכס מידע אודות סיווג מוצרים שונים
תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי), התשס"ו – 2006
הרמת מסך ההתאגדות לצרכי גבית מס
בית המשפט המחוזי: לפעמים לא צריך להיעזר בדברי ההסבר של השיטה ההרמונית
תצהיר יבואן וערך טובין לצרכי מכס – דברים שחייבים לדעת (חלק ראשון)
בית המשפט המחוזי בירושלים: הרמת מסך בין חברות לצורך גביית מס צריכה להיעשות בצמצום
הסתמכות לגיטימית של היבואן על התנהגות רשות המכס
סיווגן של במות הרמה של חברת החשמל, וגם - האם בית מכס אחד יכול לשנות מקביעתו של בית מכס אחר?
אחוז הישבון שנקבע לפי שיטת האחוזים הינו אחוז זמני בלבד
תשלום מס על אריזת מוצר הנמכרת יחד עם המוצר
הישבון על יבוא מוחזר לא יינתן כאשר היבואן מכר את הסחורה והיא הוחזרה לחו"ל ע"י גורם אחר
פרשנות סעיף 150 לפקודת מכס - לטובת היבואן
בית משפט השלום חוזר וקובע – הסתמכות על תעודת יורו 1 (שנפסלה) לא תספק הגנה לצורך חוק מסים עקיפים
ערכות (קיטים) - האם מקור הטובין יקבע לפי המרכיב המאפיין אותם ביותר
עוד בנושא

מיסים כה/4 (אוגוסט 2011) א-73

 

היבואן מול המכס - נטל ההוכחה במקרה של פסילת ערך העסקה

מאת

עו"ד גיל נדל  ;  עו"ד עומר וגנר

 

[פורסם בדו ירחון "מיסים" (הוצאת רונן) כה/4 (אוגוסט 2011) א-73]

 

היחסים שבין יבואנים מסחריים לרשות המכס עשויים לעורר מחלוקות רבות. אחת השאלות המרכזיות שעשויה להתעורר היא שאלת אמיתות המחיר שהוצהר על ידי היבואן.

 

מכיוון שרוב מסי היבוא מוטלים על טובין באחוזים לפי שוויים, השאלה מה ייחשב שווי הטובין לצורך חישוב מסי היבוא, היא שאלה מכרעת.

 

על פי השיטה הנהוגה במדינת ישראל שנים רבות, דרך המלך לקביעת הערך שעליו יוטלו מסי היבוא היא מחיר העסקה, כפי ששולם בפועל מהיבואן ליצואן[1], בתוספת עלויות והוצאות שנקבעות בחוק, כמו למשל, הובלה וביטוח[2].

 

כאשר רשות המכס חושדת, כי המחיר שהוצהר על ידי היבואן בחשבונית הוא מחיר כוזב, ולאחר ביצוע חקירה ומתן אפשרות ליבואן להציג מסמכים והסברים, פעמים רבות פוסלת רשות המכס את המחיר שהוצהר על ידי היבואן וקובעת את המחיר על בסיס שיטות אחרות, כמו השוואה למחיר של טובין זהים או דומים[3], כך שנוצרת חבות נוספת במסי יבוא.

 

במקרים כאלו, כאשר רשות המכס מפעילה את סמכותה לפי החוק ודורשת מן היבואן לשלם מסי יבוא נוספים, היבואן הוא זה שנדרש להגיש תביעה לבית המשפט ולשכנע את בית המשפט, כי לא היה מקום לדרוש את המסים.

 

כידוע, כלל בשיטת המשפט בישראל קובע, כי "המוציא מחברו - עליו הראיה", ומשמעותו היא, שבתביעות אזרחיות, נטל ההוכחה מוטל על התובע. כלומר, התובע חייב לשכנע את בית המשפט, כי גרסתו עדיפה על גרסת הנתבע, אחרת לא יזכה בדין. ההיגיון מאחורי כלל זה הוא ברור: התובע הוא שפתח בהליך, הוא שמבקש סעד כלשהו מהנתבע, ולכן, עליו להוכיח את צדקתו, ולא להיפך.


 

יחד עם זאת, וכפי שצוין קודם לכן, ביחסים שבין האזרח למדינה, כמו למשל, ביחסים שבין יבואן לרשות המכס, למרות שהמדינה היא זו שבאופן מהותי פונה ראשונה לאזרח בדרישה לתשלום מסי יבוא בעקבות פסילת ערך העסקה, מתהפך נטל ההוכחה והמדינה אינה חייבת להגיש תביעה נגד האזרח לצורך גביית אותם מסים, אלא דווקא האזרח הוא שצריך לתבוע את המדינה. על ההיגיון העומד מאחורי הלכה זו כבר נאמר בעבר:

 

"פעולתה של רשות מס, המעוגנת בחוק, מוחזקת כפעולה שנעשתה כדין, והמעוניין בביטולו של הצו שהוציאה הרשות הוא הנישום המערער עליו. לכן, על הנישום רובץ הנטל לשכנע את בית המשפט כי יש לבטל את הצו או לשנותו. עם הוצאת הצו נוצר מצב מסוים, שאת שינויו מבקש המערער, ומי שמבקש את השינוי - עליו נטל השכנוע, זאת זולת אם קיימת הוראה מיוחדת בחוק לעניין נטל השכנוע ו/או נטל הבאת הראיות."[4]

 

באופן דומה, כאשר יבואן מגיש תביעה לבית המשפט נגד רשות המכס, ביחס לחוב מסי יבוא שהוא נדרש לשלם עקב פסילת המחיר שהוצהר על ידו, קובעת פקודת המכס, כי נטל ההוכחה יוטל עליו:

 

"... הטוען ששילם את המכס המגיע או שהגיש רשמון כדין או שהותרו טובין כדין, עליו הראיה."[5]

 

הרעיון מאחורי "הקלה" זו לטובת רשות המכס נעוץ בעיקר בכך, שהעובדות הנוגעות ליבוא מסוים ידועות יותר ליבואן מאשר לרשות המכס, בעיקר ביחס לשאלה, האם המחיר שהוצהר הוא אכן המחיר ששולם בפועל, ועל כן מן הראוי שהיבואן יישא בנטל ההוכחה.

 

בעבר, ניסה יבואן לטעון, כי מאחר שרשות המכס היא שדרשה ממנו את תשלום המס העודף, כאשר פסלה את ערך העסקה שהוצהר על ידו, יש להפוך לכל הפחות את סדר הבאת הראיות, כך שקודם רשות המכס תנסה להצדיק את דרישתה באמצעות הצגת ראיות, ורק לאחר מכן יידרש היבואן להגן על עמדתו. ניסיון זה נדחה על ידי בית המשפט, אך בית המשפט ציין, כי אם היבואן יצליח לעמוד בנטל ההוכחה, זה יעבור למגרשה של רשות המכס:

 

"בשלב זה אני קובעת כי סדר הבאת הראיות יהיה "ברגיל", קרי, המבקשות יביאו את ראיותיהן כדי להוכיח את טענותיהן, ונטל ההוכחה על המבקשות; יחד עם זאת אומר כי אין זה מן הנמנע כי בסוף ההליך, אם יעלה בידי המבקשות להוכיח את טענותיהן העובדתיות לענין עלות הטובין, ובית המשפט ישתכנע בדבר 'אמיתות' ערך הטובין וכי המסמכים קבילים נכונים ואמינים, הרי שנטל הראיה יעבור אל המשיבה, כדרכם של נטלים שעברו מצד למשנהו על פי הראיות שיובאו."[6]


 

 

יחד עם זאת, על אף שהעיקרון לפיו נטל ההוכחה מוטל על היבואן די ברור, סעיף 239א לפקודת המכס לא מציג כל קריטריונים לבחינת השאלה, כמה רחוק צריך ללכת היבואן בהוכחותיו.

 

כאשר מתעוררת מחלוקת הנוגעת למחיר שהוצהר בעת היבוא, המהווה בסיס לחישוב המסים - האם די בכך שהיבואן יציג חשבוניות ספק אותנטיות, הסכם עם הספק, והצעות מחיר וחשבוניות אחרות לטובין זהים, או שהוא נדרש גם לספק הסבר, מדוע המחיר שהוצהר על ידו הוא המחיר האמיתי ששולם, אם מדובר במחיר שהוא נמוך באופן יחסי?

 

או במילים אחרות: מתי יצליח היבואן להעביר את הכדור למגרשה של רשות המכס, מבחינת נטל ההוכחה?

 

ניתן לומר, כי התשובה לכך תלויה, בין היתר, גם בראיות ובמסמכים שעליהם התבססה רשות המכס בעת שקבעה, כי המחיר שהוצהר אינו המחיר האמיתי ששולם.

 

להלן מספר דוגמאות ממקרים שעלו לדיון בבתי המשפט:

 

בפסק-דין שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי בחיפה, ייבאה חברת מרקיורי משקאות אלכוהוליים והצהירה, כי מחירם ביבוא היה 0.58 דולר לליטר. רשות המכס בישראל חשדה במחיר שהוצהר היות וזה נראה לה נמוך מדי, ובעקבות חקירה שנוהלה בשיתוף רשות המכס באוקראינה (המדינה ממנה יוצאו המשקאות), התגלה כי מחירי היצוא שדווחו באוקראינה היו גבוהים ממחירי היבוא שדווחו בישראל.

 

בנוסף, היבואן דיווח כי רכש את הטובין כאשר ההובלה היא באחריות היצואן (כלומר, מחיר היבוא שהוצהר, לפי הטענה, כלל גם הובלה), בעוד לפי המסמכים שהוצגו מרשות המכס באוקראינה, הטובין נמכרו כאשר המחיר לא כלל הובלה.

 

לאור זאת, ובהסתמך על פקודת המכס, הקובעת כי את מסי היבוא יש לשלם על מחיר העסקה כפי ששולם בפועל[7], פסלה רשות המכס את המחיר שהוצהר ביבוא וקבעה את המיסוי על סמך המחיר שהוצהר בעת היצוא מאוקראינה.

 

עניין אי-ההתאמה בתנאי העסקה (עם או בלי הובלה) גם הוא עמד בעוכרי היבואן במקרה זה, היות שלפי החוק, כאשר מחיר היבוא לישראל אינו כולל הובלה, יש להוסיף את מחיר ההובלה לצורך חישוב המסים[8], ולכן אי-התאמה זו עוררה חשד נוסף שהביא לפסילת המחיר שהוצהר.

 

לכן, מאחר שרשות המכס הגיעה מוכנה ומצוידת בראיות חזקות, נקבע במקרה זה, כי היבואן לא עמד בנטל ההוכחה, כי המחיר שהוצהר על ידו היה אמיתי, והתביעה נדחתה[9].


 

במקרה דומה שהוכרע בשנת 2009, הציגה רשות המכס בבית המשפט חשבוניות של יצואנים ספרדים שהוגשו למכס הספרדי, בהן המחיר שהוצהר היה גבוה מן המחיר שהוצהר על ידי יבואן ישראלי שרכש את הסחורה מאותם ספקים. בהסתמך על כך, בין היתר, דחה בית המשפט את תביעת היבואן וקבע, כי זה לא הוכיח שהמחיר שהוצהר על ידו היה אמיתי[10].

 

לעומת זאת, לפני כארבע שנים ניתן פסק-דין בבית משפט השלום בתל-אביב, במסגרתו הצליח יבואן להגן בבית המשפט על מחיר היבוא שהוצהר על ידו, ושנפסל על ידי רשות המכס בחשד שהיה מדובר במחיר כוזב.

 

באותו מקרה, התחקתה רשות המכס אחרי המשקאות שיובאו באמצעות סימון סדרת הייצור המופיעה עליהם ומצאה, כי אותם משקאות נמכרו מהיצרן בפינלנד במחיר מסוים, לקונה הראשון. היבואן הישראלי, לעומת זאת, הצהיר, כי אותם משקאות נמכרו לישראל במחיר נמוך מן המחיר שבו מכר היצרן את המשקאות. עוד העלתה חקירת המכס באותו מקרה, כי היבואן הבלעדי של הטובין, אשר מייבא ישירות מן היצרן לישראל, הצהיר על מחירים גבוהים מן המחירים עליהם הצהיר התובע במקרה זה.על אף הראיות שהובאו על ידי המכס, קבע בית המשפט, כי יש להאמין לתובע כי המחיר שהוצהר על ידו היה המחיר האמיתי, וקיבל את התביעה, בין היתר משום שהספק שמכר את הטובין ליבואן אימת את גרסתו[11].

 

במקרה אחר, בו נפסל מחיר היבוא שהוצהר על ידי יבואן מוצרי חשמל, הציגה רשות המכס בבית המשפט הצעות מחיר של הספק ליבואן, שהמחיר בהן היה גבוה מן המחיר שהוצהר בסופו של יום, כמו גם מחירון של הספק בחו"ל, שלא עלה בקנה אחד עם המחיר שהוצהר. לכן, באותו מקרה, קבע בית המשפט, כי היבואן לא עמד בנטל להוכיח שהמחיר שהוצהר היה אמיתי, ודחה את התביעה[12].

 

בסופו של דבר, כאשר מתעוררת מחלוקת בין יבואן לרשות המכס בנוגע לפסילת המחיר שהוצהר על ידי היבואן, ניתן להניח, שכאשר היבואן מספק הסברים וראיות התומכות במחיר שהוצהר על ידו, כמו למשל הסכם עם הספק או עדות של הספק עצמו, עובר הכדור למגרשה של רשות המכס, והיבואן עומד בנטל ההוכחה המוטל עליו.

 

אך, אם היבואן רק עומד על כך שהמחיר שהוצהר על ידו הוא אמיתי, ללא הצגת אסמכתאות נוספות מלבד עדותו והחשבונית שהוצגה בעת היבוא, לא יוכל היבואן להעביר את הכדור למגרשה של רשות המכס, וככל הנראה תביעתו תידחה.


 

לכן, כאשר יבואן מקבל הנחה מן הספק או משלם מחיר שהוא סבור שיעורר את חשד רשות המכס, טוב יעשה אם יצטייד מבעוד מועד במסמכים בכתב אשר מוכיחים את אמיתות המחיר.

 

במצב בו היבואן מצליח להעביר את נטל ההוכחה אל רשות המכס, עושה רושם שלא די בכך שרשות המכס תטען, כי המחיר שהוצהר מעורר חשד בהיותו נמוך מן המקובל, ולא די בראיות "נסיבתיות" כדי להפריך את מחיר היבוא, כמו למשל מחירים של יבואנים אחרים, אלא שבמצב כזה תידרש רשות המכס להציג ראיות של ממש הסותרות את מחיר היבוא שהוצהר ביחס לאותה עסקה עצמה (כמו חשבוניות כפולות, חשבוניות יצוא ביחס לאותה עסקה, מחירונים וכו'), וכאלה - אין בידה בכל המקרים.



[1].       סעיף 130(1) לפקודת המכס [נוסח חדש] (להלן: "פקודת המכס"), בשילוב סעיף 132 לפקודת המכס: "ערך עסקה הוא המחיר ששולם או שיש לשלמו בעד הטובין, בעת מכירתם לשם ייצוא לישראל...".

[2].       סעיף 133(א)(5) לפקודת המכס.

[3].       סעיפים 130(2) ו-(3) לפקודת המכס.

[4].       רע"א 1436/90 גיורא ארד, חברה לניהול השקעות ושרותים בע"מ נ' מנהל מס ערך מוסף, פ"ד מו(5) 101, 108.

[5].       סעיף 239א לפקודת המכס.

[6].       ת"א (שלום רמלה) 1846/05 שאנל סחר במזון בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל-אגף המכס ומע"מ, החלטה מיום 13.12.06, השופטת נחליאלי-חיאט.

[7].       לעיל הערה 1.

[8].       לעיל הערה 2.

[9].       ת"א (מחוזי חיפה) 07-1189 מרקיורי מ.ג סחר והשקעות בע"מ נ' מדינת ישראל, פסק-דין מיום 25.7.11, השופט קיסרי.

[10].     ת"א (שלום ת"א) 05-31946‏ ‏אלפלאח ללבלאט ולאדואת אלצחייה נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 23.8.09, השופט אריה אטיאס; ערעור על פסק-הדין נדחה במסגרת ע"א (מחוזי ת"א) 09-11-25319‏ ‏ אלפלאח ללבלאט ולאדואת אלצחייה נ' מדינת ישראל, ביום 23.3.10.

[11].     ת"א (שלום ת"א) 42687/03 פולדיאן יעקב נ' מדינת ישראל-אגף המכס ומע"מ, השופט יונה אטדגי, פסק-דין מיום 27.5.07; ערעור שהוגש על חלק מתוצאת פסק-הדין, שאינה רלוונטית למאמר זה - הסתיים בפשרה במסגרת ע"א (מחוזי ת"א) 3086/07 יעקב פולדיאן נ' מדינת ישראל, אגף המכס והמע"מ, ניתן ביום 11.5.11.

[12].     ע"א 4564/06 ירון עמוסי נ' מדינת ישראל-בית המכס אשדוד, ניתן בתאריך 9.12.07.