גיל נדל משרד עורכי דין

 

גיליון מס' 69- מרץ 2012

עוד בנושא
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 135 – סיון תשע"ח – יוני 2018
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 134 – אדר ב' תשע"ט – מרץ 2019
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 133 – אדר א' תשע"ט – מרץ 2019.
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 132 – חשון תשע"ט – אוקטובר 2018.
עוד בנושא
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 130 – סיון תשע"ח – מאי 2018
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 129 – ניסן- תשע"ח – מרץ 2018.
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 128 – שבט תשע"ח – ינואר 2018
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 127 – חשון תשע"ח – נובמבר 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 126 – תשרי תשע"ח – ספטמבר 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 125 – אב תשע"ז – אוגוסט 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 124 – ניסן תשע"ז – אפריל 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 123 – שבט תשע"ז – פברואר 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 122 – שבט תשע"ז – ינואר 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 121 – חשון תשע"ז – נובמבר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 120 – אלול תשע"ו – ספטמבר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 119 – אב תשע"ו – אוגוסט 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 118 – תמוז תשע"ו – יולי 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 117 – סיוון תשע"ו – יוני 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 116 – אייר תשע"ו – מאי 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 115 – ניסן תשע"ו – אפריל 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 114 – אדר ב תשע"ו – אפריל 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 113 – אדר תשע"ו – מארס 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 112 – טבת תשע"ו – פברואר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 111 – כסלו-טבת תשע"ו - דצמבר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 110 – חשון-כסלו תשע"ו - נובמבר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 109 – תשרי-חשון תשע"ו - אוקטובר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 108 – אב-אלול תשע"ה - אוגוסט 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 107 - תמוז תשע"ה - יולי 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 106 - ניסן תשע"ה - מאי 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 105 - ניסן תשע"ה - אפריל 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 104 - ניסן תשע"ה - מרץ 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 103 - אדר תשע"ה - פברואר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 102 - שבט תשע"ה - ינואר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 101 - טבת תשע"ה - דצמבר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 99, אלול תשע"ד - ספטמבר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 98, אלול תשע"ד - אוגוסט 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 97, אב תשע"ד - יולי 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 96, תמוז תשע"ד - יוני 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 95, סיון תשע"ד - מאי 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 94, אייר תשע"ד - אפריל 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 93, אדר ב' תשע"ד - מרץ 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 92, אדר א' תשע"ד - פברואר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 91, שבט תשע"ד - ינואר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 90, טבת תשע"ד - דצמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 89, כסלו תשע"ד - נובמבר דצמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 88, חשון תשע"ד - אוקטובר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 87, תשרי תשע"ד - ספטמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 86, אלול תשע"ג - אוגוסט 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון מס' 85 - אב תשע"ג - יולי 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון מס' 84, תמוז תשע"ג - יוני 2013
הודעה חשובה ללקוחות המשרד וידידיו + גליון מס' 83 של "יבוא, יצוא ומה שביניהם"
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 82, אייר תשע"ג - אפריל 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 81, ניסן תשע"ג - מרץ 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 80, אדר תשע"ג - פברואר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 79, שבט תשע"ג - ינואר 2013
גיליון מס 78 דצמבר 2012
גיליון 77 נובמבר 2012
גיליון 76 אוקטובר 2012
גיליון 75 ספטמבר 2012
גיליון 74 אוגוסט 2012
גיליון 73 יולי 2012
גיליון 72 יוני 2012
גיליון 71 מאי 2012
גיליון 70 אפריל 2012
גיליון 68 פברואר 2012
גיליון מס' 67 - ינואר 2012
גיליון מס' 66- דצמבר 2011
גיליון מס' 65- אוקטובר 2011
גיליון מס' 64 - ספטמבר 2011
גיליון מס' 63 - אוגוסט 2011
גיליון מס' 62 - יולי 2011
גיליון מס' 61 - יוני 2011
גיליון מס' 60 - מאי 2011
גיליון מס' 59 - אפריל 2011
גיליון מס' 58 - מרץ 2011
גיליון מס' 57 - פברואר2011
גיליון מס' 56 - פברואר 2011
גיליון מס' 55 - ינואר 2011
גיליון מס' 54 - ינואר 2011
גיליון מס' 53 - נובמבר 2010
גיליון מס' 52 - אוקטובר 2010
גיליון מס' 51 - ספטמבר 2010
גיליון מס' 50 - אוגוסט 2010
גיליון מס' 49 - יוני 2010
גיליון מס' 48 - מאי 2010
גיליון מס' 47 - אפריל 2010
גליון מס' 46 - מרץ 2010
גליון מס' 45 - פברואר 2010
גליון מס 44 - ינואר 2010
גליון מס' 43 – דצמבר 2009
גיליון מס' 42 - נובמבר 2009
גיליון מס' 41 - אוקטובר 2009
גליון מס' 40 - ספטמבר 2009
גליון מס' 39 - אוגוסט 2009
גליון מס' 38 - יולי 2009
גליון מס' 37 - מאי 2009
גליון מס' 36 - ינואר 2009
גליון מס' 35 - נובמבר 2008
גליון מס' 34 - ספטמבר 2008
גליון מס' 33 - יולי 2008
גליון מס' 32 - מרץ - אפריל 2008
גליון מס' 31 - פברואר 2008
גליון מס' 30 - דצמבר 2007
גליון מס' 29 - אוקטובר - נובמבר 2007
גליון מס' 28 - ספטמבר 2007
גליון מספר 27 - אוגוסט 2007
גליון מספר 26 - יולי 2007
גליון מספר 25 - יוני 2007
גליון מספר 24 - מאי 2007
גליון מספר 23 - מרץ 2007
גליון מספר 22 - פברואר 2007
גליון מספר 21 - ינואר 2007
גליון מספר 20 - דצמבר 2006
גליון מספר 19 - אוקטובר 2006
גליון מספר 18 - אוגוסט 2006
גליון מספר 17 - יוני 2006
גליון מספר 16 - מאי 2006
גליון מספר 15 - מרץ-אפריל 2006
גליון מספר 14 - ינואר-פברואר 2006
גליון מספר 13 - דצמבר 2005
גליון מספר 12 - אוקטובר-נובמבר 2005
גליון מספר 11 - ספטמבר 2005
גליון מספר 10 - אוגוסט 2005
גיליון מספר 9 - אפריל 2005
גליון מספר 8 - נובמבר 2004
גליון מספר 7 - ספטמבר 2004
גליון מספר 6 - מרץ 2004
גליון מספר 5 - ינואר 2004
גליון מספר 4 - ספטמבר 2003
גליון מספר 3 - אוגוסט 2003
גיליון מספר 2 - יולי 2003
עוד בנושא

יבוא ויצוא-ומה שביניהם

עלון משפטי בענייני סחר בינלאומי

 

החומר המובא בעלון זה הינו מידע כללי בלבד ואינו מהווה חוות דעת משפטית
על מנת לקבל חוות דעת משפטית מומלץ לפנות עם מלוא פרטי המקרה הספציפי לעורך דין 

 

 

1.       בית המשפט המחוזי וארגון המכס העולמי - על פרשיית סיווג רסקיו רמדי

2.       בית המשפט פסק: מכס גם על הקרח

3.       בית המשפט: המקום הראוי להכרעה בהתיישנות תביעת מסי יבוא אינו בשלב סילוק על הסף

4.       פסק דין קשה לציבור היבואנים בענין השבת מס ששולם ביתר

5.       בית המשפט המחוזי פסק: הפיסטוקים מתורכיה ולא מאיראן

6.       האם יש להשיב מס קניה בגין "חוב אבוד"?

7.       בית המשפט: יש למכור סחורה המוחזקת בנמל - ושאלת הבעלות בה תוכרע בעתיד

8.       שביתה ברכבת: מכה לבעלי המטענים ?

9.       שירותי שילוח מישראל לדנמרק- מי ישלם בעבורם - השולח או המקבל?

10.   יבואן שייבא בטעות סחורה מזויפת של "לואי ויטון" לא ישלם פיצויים

11.   מה חדש במשרדנו?


 

1. בית המשפט המחוזי וארגון המכס העולמי - על פרשיית סיווג רסקיו רמדי

 

עו"ד גיל נדל, עו"ד עומר וגנר

 

מחלוקות סיווג בין יבואנים לרשות המכס הן בין המחלוקות הטיפוסיות ביותר. סיווג לצרכי מכס, כידוע, מכריע האם הטובין יהיו כפופים לתשלום מכס או מס קניה ובאיזה שיעור, או פטורים ממנו. סיווג מכריע גם האם יבוא הטובין יהיה כפוף להצגת אישורים רגולטורים שונים.

 

בעבר הלא רחוק, נאמר כבר על ידי בית המשפט העליון, כי קביעת סיווג של טובין היא קשה באותה רמה כמו קריעת ים סוף.

 

על מנת לסייע בסיווג טובין, נקבעו על ידי בתי המשפט ברבות השנים כללים ותתי-מבחנים רבים, וביניהם: אופי ומהות הטובין והשימוש העיקרי שלהם.

 

אחד המבחנים שבו עושה שימוש בית המשפט בענייני סיווג, הוא מבחן "תכלית החקיקה". על פי מבחן זה, יש לבחון האם המחוקק התכוון למסות טובין ביבוא (במכס או מס קניה), על ידי השוואה לטובין אחרים לגביהם אין ספק בסיווג.

 

כך, מאחר והתכלית של המכס היא הגנה על התוצרת המקומית, במקרה בו אין תוצרת מקומית, הרי שניתן לטעון שהסיווג צריך להביא לפטור ממכס.

ובמקרה של מס קניה, שתכליתו היא כידוע להפחית את השימוש במוצרים שהמדינה אינה מעוניינת לעודד, יש לבחון האם תכלית זו מתקיימת במוצר הרלוונטי.

 

בנוסף, נקבעו במסגרת צו תעריף המכס כללים שעשויים לסייע בסיווג, וביניהם- הפרט הספציפי גובר על הפרט הכללי יותר, כאשר שני פרטים מתארים את הטובין בצורה זהה, הפרט האחרון בסדר המספור הוא הקובע, ועוד.

 

כמו כן, מאחר וסיווג טובין בישראל כמו גם במדינות אחרות, מבוסס על השיטה המתואמת לקידוד טובין וסיווגם, שהיא שיטה בינלאומית, פורסמו על ידי ארגון המכס העולמי בבריסל מספר רב של ספרים בהם הנחיות סיווג ודברי הסבר לשיטה המתואמת, המסייעים במקרה של ספקות. פעמים מסוימת, הסתמך בית המשפט בישראל על הנחיות אלה, ובפעמים אחרות, בחר לדחות אותן מחמת אי-היותן דין מחייב במדינת ישראל. 

 

נשאלת השאלה, עד כמה מרכזי מבחן "תכלית החקיקה", והאם בכוחו לגבור על מבחנים אחרים?

 

לצורך כך, ברצוננו לבחון פסק-דין חדש ועדכני שניתן בדצמבר 2011 על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים, בתביעה שהוגשה על ידי חברת פרמה גורי, יבואנית המוצר "רסקיו רמדי" המכיל תמציות פרחי באך.

 

בעוד המכס סבר כי סיווג המוצר צריך להיות בפרט של "משקה אלכוהולי", החייב במס קניה, פרמה גורי טענה כי הסיווג צריך להיות כ"תכשיר מזון", הפטור ממס קניה.

 

בית המשפט, לאחר שבחן את מהות המוצרים, קיבל את עמדת פרמה גורי לפיהם מוצרים אלה משמשים כתכשיר מזון טבעי למאכל אדם ולהם סגולות פרה-רפואיות מרגיעות מעודדות, מאזנות ומרגיעות, המסייעות לתחזוקת הגוף, לשימור הבריאות וכד', ולפיכך נמכרים ומשווקים ברשתות הפארמה, בתי המרקחת ובתי הטבע השונים וכן על ידי מטפלים בשיטת באך.

 

בית המשפט אימץ את הפרשנות התכליתית לפיה מוצרים אלה אינם בגדר "משקה" ו/או "משקה אלכוהולי", שכן לאור אופן השימוש בהם ומטרתם הם אינם מיועדים לשתייה להנאה ורכיב האלכוהול המצוי בהם, נועד לצרכי שימור וחיטוי בלבד.

 

כמו כן, בית המשפט קבע כי מבחינה תכליתית שיקולי הטלת מס קניה על מוצרי אלכוהול ("להפנים השפעות חיצוניות שליליות שאינו חלק מעלויות הייצור, אך גורמות לנזקים שונים למשק ולחברה") אינם רלוונטיים במקרה זה. לכן, בעיקר לאור מבחן תכלית החקיקה, נקבע שלא מדובר במשקה אלכוהולי אלא בתכשיר מזון הפטור ממס קניה[1].

 

מעניין במיוחד הוא שהמכס הציג בפני בית המשפט הוצגה עמדת הסיווג של ארגון המכס העולמי בבריסל, במסגרת החלטה משנת 1994, לפיה יש לסווג את הרסקיו כמוצר אלכוהולי בפרט 22.08, אך בית המשפט העדיף לסווג לפי תכלית החקיקה, שגברה על החלטת סיווג מחו"ל.

 

זכור לנו גם מקרה נוסף בו בחר בית המשפט שלא לסווג על פי הנחיות בריסל, במחלוקת בין יבואן מכסחות דשא לבין המכס. באותו מקרה טען היבואן לסיווג כמכסחת דשא, בעוד המכס טען לסיווג ככלים לעבודת יד, והביא לתימוכין בעמדתו את עמדת ארגון המכס העולמי בנושא. בית המשפט קבע כי הסיווג הוא ברור ולכן אין להסתמך על עמדת המכס העולמי בנושא[2].

 

מבחן תכלית החקיקה עמד גם לנגד עיניו של בית משפט השלום בחיפה, במסגרת פסק-דינו מחודש יוני 2011, בעניין סיווג משקה אלכוהולי מסוג "Black Balsam" מלטביה. מדובר במשקה אלכוהולי בריכוז של 45%, המכיל גם כ- 4% תמציות צמחים.

 

היבואן טען לסיווג בפרט "משקה מסוג Swedish Bitterאו דומיו, שהינו תוסף מזון המבוסס על תמציות צמחים" - החייב במס קניה של 20%. לעומתו, המכס טען לסיווג בפרט "משקה אלכוהולי אחר", החייב במס קניה של 75%.

 

באותו מקרה, ניסה המכס לייצר הבחנה בין משקה מסוג סווידיש ביטר, החייב במס קניה מופחת של 20%, בין משקה ה-Balsam, וטען לשוני באחוזי האלכוהול, בריכוז תמציות הצמחים, בשימוש, ועוד.

בבית המשפט הוכח כי המטרה במס קניה מופחת של 20% על סווידיש ביטר, הייתה להקל על משקה המיועד להקלה על כאבים, בשונה ממשקאות משכרים אחרים. מכיוון שגם במשקה ה-Balsamישנם תמציות צמחים המקלות על כאבים, קבע בית המשפט על פי תכלית החקיקה שה-Balsamדומה מספיק לסווידיש ביטר וגם הוא זכאי למס קניה של 20% בלבד[3].

 

בסופו של דבר, התקבל הרושם שבתי המשפט מייחסים חשיבות רבה למבחן תכלית החקיקה בעת קביעת סיווג לצרכי מכס ומס קניה, ומדובר במבחן חשוב שאין להתעלם ממנו.

 

 

 

 

 


  

2. בית המשפט פסק: מכס גם על הקרח

 

עו"ד גיל נדל, עו"ד עומר וגנר

 

לפני זמן מה (26.1.12) פסק בית המשפט המחוזי בירושלים (בערעור) כי שכבת הקרח העוטפת דגים מיובאים, נחשבת כחלק מהדגים לצורך חישוב המכס.

 

מכיוון שהמכס מוטל על דגים לפי משקל, נדרש בית המשפט להכריע אם המשקל לצורך המכס הוא משקל הדג נטו, או משקל הדג כולל שכבת הקרח העוטפת אותו. בית המשפט המחוזי בירושלים קבע כי לא ניתן להפריד בין שכבת הקרח לדג עצמו ועל שניהם יש להטיל את המכס.

 

[ע"א (מחוזי ירושלים) 30200-02-11 דגי תנובה 2002 בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל-אגף המכס ומע"מ (26.1.12].

 

פירוט  המקרה:

 

מספר חברות המייבאות דגים קפואים (בעיקר אמנונים מסין), הגישו תביעה נגד רשות המכס, הנוגעת לאופן חישוב המכס הקצוב המוטל על דגים מיובאים.

 

על דגים מיובאים מוטל מכס קצוב לפי משקלם. החברות טענו כי כאשר מדובר בדגים קפואים עטופים בשכבת קרח המיועדת לשמירה על טריות, מדובר במשקל נטו ולא במשקל כולל שכבת הקרח. רשות המכס טענה כי אי אפשר להפריד ביניהם ויש להטיל את המכס על המשקל של שניהם. החברות טענו כי שכבת הקרח מהווה בין 10 ל-20% ממשקל הדג הכולל ואין הצדקה להטיל מכס על הקרח אלא רק על הדג.

 

רשות המכס טענה למשל שכשמדובר בזיתים או שימורים אחרים, המכס מוטל על משקל השימורים כולל גם משקל המים שבתוך הקופסה, ואין הבדל בין זה לשכבת הקרח העוטפת את הדג.

 

החברות התובעות טענו שהקרח מיועד להגנה על הדג, והוא ממלא תפקיד של אריזה (בדומה לשקיות ניילון או אריזת קרטון), וכמו שהמכס לא מוטל על האריזה, כך צריך להיות לגבי הקרח. 

 

בית משפט השלום בירושלים קיבל את עמדת המכס בפסק-דין מחודש דצמבר 2010. החברות לא השלימו עם רוע הגזרה וערערו למחוזי, שנתן את פסק-דינו בערעור לאחרונה. 

 

פסק-הדין בערעור בבית המשפט המחוזי בירושלים:

 

השאלה שעמדה במוקד הערעור הייתה אם יש לראות בשכבת הקרח כ"אריזה" של הדגים, או כחלק מהדגים עצמם. בית המשפט קיבל את עמדת המומחים מטעם המכס, וקבע כי בשונה מאריזת קרטון או שקיות ניילון, שכבת קרח מתמזגת בדג הקפוא ומשנה את הרכבו. לכן, הקרח על פי בית המשפט הוא חלק אינטגראלי ובלתי נפרד מהדג, בשונה מאריזה שאינה מתמזגת במוצר אלא ניתנת להפרדה.

 

בית המשפט המחוזי ייחס חשיבות גם לכך שניתן לבשל את הדג יחד עם שכבת הקרח (על מחבת), בשונה מאריזות קרטון או ניילון.

 

בית המשפט דחה את עדויות המומחים של התובעות, והסתמך על המומחה מטעם המכס, שקבע כי מאפיינים רבים של אריזות טיפוסיות אינם מתקיימים בקרח. בין היתר, הקרח לא מכיל את הדג, הקרח לא מגן על הדג מפני פגיעות פיזיות, הקרח לא מהווה פלטפורמה לפרסום נתונים אודות הדג, ולכן, גם בלשון בני אדם, אין לראות בקרח כאריזה.

 

לכן, בסופו של דבר נדחה הערעור ובית המשפט המחוזי אימץ את פסק-הדין בשלום וקבע: המכס יוטל גם על הקרח.

 

הערות:

מקריאת פסק-הדין בשלום ובמחוזי יוצא שהחברות הסתמכו על עד מומחה אחד בלבד, כאשר בית המשפט בחר שלא לקבל את עדותו ומצא בה פגמים. יתכן שאם החברות היו מביאות עדים נוספים שיעידו על תפקיד הקרח במוצר, תוצאת פסק-הדין הייתה שונה.

 

לדעתנו, התוצאה אליה הגיעה בית המשפט המחוזי מעוררת לא מעט קשיים. מכס, כידוע, מוטל כדי להגן על התוצרת המקומית הישראלית המתחרה, ובמקרה זה- על יצרני הדגים.  לכן, במקרה של דגים קפואים מיובאים העטופים בשכבת קרח, ככל הנראה די היה בהטלת המכס על הדגים עצמם מבלי למסות גם את שכבת הקרח. הטלת מכס גם על שכבת הקרח מעניקה בשורה התחתונה ליצרני הדגים הישראלית הגנת יתר מפני היבוא.

 

 

 

 

 


  

03. בית המשפט: המקום הראוי להכרעה בהתיישנות תביעת מסי יבוא אינו בשלב סילוק על הסף

 

עו"ד גיל נדל, עו"ד מורן עוז

 

לאחרונה (18.3.12), דחה בית המשפט השלום בירושלים את בקשת רשות המכס לסלק על הסף תביעת יבואן להשבת מיסי יבוא ששולמו על ידו ביתר.

 

המכס ביקש לסלק את התביעה על הסף בטענת התיישנות לפי סעיף 154 לפקודת המכס (הקובע תקופת התיישנות קצרה של שלושה חודשים), וטענות המכס נדחו ברובן המכריע.

 

כעת, תמשיך להתברר התביעה עד למתן פסק-הדין הסופי. היבואן יוצג על ידי משרד עו"ד גיל נדל.

 

עובדות המקרה וטענות הצדדים:

 

התגלתה מחלוקת סיווג בין יבואן מסבי כדורים המשמשים לרצועת תזמון במנוע רכב מנועי, לבין רשות המכס, במסגרתה הוציאה רשות המכס ליבואן הודעת גרעון, ומשם החל היבואן לשלם את המסים בהתאם לעמדת המכס.

 

היבואן פנה לבית המשפט השלום בירושלים בתביעה לביטול הודעת הגרעון ולהשבת המיסים ששולמו על ידו ביתר בגין יבוא המסבים לישראל.

 

רשות המכס הגישה בקשה לסילוק על הסף של כל הרשימונים בבסיס תביעת היבואן להשבת המיסים ששולמו ביתר, כאשר טענותיה נחלקו לשתיים: ראשית, כי מרבית הרשימונים שבתביעה התיישנו שכן התביעה בגינם הוגשה לאחר חלוף 3 החודשים הנדרשים להגשת תביעה לפי סעיף 154 לפקודת המכס, ושנית, כיוון שהרשימונים אשר התביעה בגינם הוגשה לפני חלוף שלושת החודשים, לא נשאו את הכיתוב "אגב מחאה" כנדרש לפי סעיף 154(ג) לפקודת המכס.

 

לטענת היבואן, יש לחלק את התקופה בה יובאו הרשימונים לשתיים:

 

האחת,  לתקופה בה טרם התעוררה המחלוקת בין היבואן ורשות המכס והיבואן שילם בגין חלק מהמסבים אשר יובאו על ידו, מסים ביתר, בטעות, וללא ידיעה כי מדובר בסיווג שגוי, ועל כן הוא מבקש את ההחזר בגין רשימונים אלו מכוח סעיף 6 לחוק מיסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר),תשכ"ח – 1968, הקובע תקופת התיישנות של 5 שנים.

 

השנייה, לתקופה בה התעוררה המחלוקת והיבואן נאלץ להתחיל ולשלם אגב מחאה את המסים בגין כל המסבים אשר יובאו על ידו, ולפיכך, הוא תובע החזר של מסים אלו מכוח סעיף 154 לפקודת המכס. לעניין הרישום "אגב מחאה", טען היבואן כי אין צורך לציין זאת כאשר המחאה ידועה היטב לרשות המכס.

 

החלטת בית המשפט:

 

בשלב מקדמי זה של התביעה (סילוק על הסף), קיבל בית המשפט את טענות היבואן כי חלק מן המסים שולמו בתקופה בה המחלוקת טרם הייתה ידועה למי מן הצדדים, ולכן לכאורה, לא חל סעיף 154 לפקודת המכס, ולא חלה ההתיישנות המקוצרת. לפיכך, טענות המכס במישור זה- נדחו.

 

בעניין הרישום "אגב מחאה", קבע בית המשפט כי משהיבואן לא ציין זאת על גבי הרשימונים, יש לדחות על הסף את תביעתו בכל הנוגע למשלוחים אלה ששוחררו בסמוך להגשת התביעה.

 

[ת.א. (שלום ירושלים) 18211-01-11 רקורד- סמי ואהרון כהן בע"מ נ' מדינת ישראל, רשות המיסים, אגף המכס, השופט ראובן שמיע, החלטה מיום 18.3.12. ב"כ הצדדים- ליבואן- עו"ד גיל נדל ומורן עוז ממשרדנו. לרשות המכס- עו"ד רנאד עיד מפרקליטות מחוז ירושלים-אזרחי].

 

הערות:

 

לדעתנו, בעניין חובת הרישום "אגב מחאה", שגה בית המשפט, בכל הכבוד, היות ורישום "אגב מחאה" אינו בגדר דרישת חובה ביחס למס קניה, גם על פי החוק, וגם על פי פסיקות קודמות של בתי המשפט, ובעיקר במצב בו המחאה כבר ידועה. 

לכן, בצד שביעות רצונו מחלקה הראשון של ההחלטה,  בוחן היבואן בימים אלו הגשת ערעור על החלטת בית המשפט בעניין התשלום אגב מחאה.

 

 

 

 


  

 

4.פסק דין קשה לציבור היבואנים בענין השבת מס ששולם ביתר

 

עו"ד גיל נדל

 

בימים אלה, ניתן פסק-דין בבית משפט השלום בירושלים, שדחה תביעת חברות נגד רשות המכס, וקבע כי החברות "גלגלו" את המכס בעת מכירת הטובין.

 

מדובר בפסק-דין אשר יקשה את חייהם של היבואנים בהציבו רף גבוה מאד להוכחת אי-גלגול המס. נחמתם העיקרית של היבואנים  - מדובר בפסק דין של ערכאה נמוכה שאינו מהווה הלכה מחייבת או מנחה.

 

עובדות המקרה וטענות הצדדים:

שתי חברות בקבוצת ויטה פרי הגליל שילמו מכס בסך כולל של 1.6 ש"ח מיליון ש"ח בגין יבוא פסטה ותירס.

 

כידוע, כל העלאה של שיעור המכס מחייבת את אישור ועדת הכספים של הכנסת. במקרה זה, החברות טענו כי אישור כזה לא ניתן ולכן טענו כי מדובר היה במכס ששולם ביתר, בניגוד לחוק.

 

החברות טענו כי מאחר ומדובר במכס שנגבה שלא כחוק, אין לדרוש מהן להוכיח כי לא "גלגלו" את המכס. החברות טענו כי יש הבדל בין מכס שנגבה כחוק אך בשיעור גבוה יותר (למשל בשל מחלוקת סיווג), לבין מכס שלא נגבה כחוק.

 

בית המשפט דחה את הטענה וחייב את החברות להוכיח כי לא גלגלו את המכס, כלומר, כי המכס ששולם לא נכלל במחיר ששילמו הקונים, והמחלוקת בבית המשפט התמקדה בסוגיה זו.

 

החברות הציגו דו"חות כספיים המצביעים על הפסד תפעולי וטענו כי בשוק כה תחרותי לא היה באפשרותן לגלגל את המכס.

 

פסק-הדין:

 

בית המשפט החליט למנות מומחה מטעמו שיבחן על פי נתוני החברות, אם גולגל המכס או לא.

 

המומחה קבע כי בשוק בו קיימים יבואנים ויצרן מקומי, המחירים מוכתבים על ידי היבואנים, המבקשים לכסות את כל הוצאותיהם, ולכן- סביר שהיבואנים גלגלו את המכס.

 

המומחה מטעם בית המשפט קבע כי אין די בהוכחת הפסדים תפעוליים כפי שהציגו החברות, וקבע כי יתכנו בהחלט סיבות אחרות להפסדים מלבד עניין תשלום המכס.

 

המומחה ציין כי מאחר וכל החברות בשוק שילמו את המכס באופן שוויוני, מחיר השוק הושפע גם מתשלומי המכס הללו, דבר המחזק את המסקנה כי המכס גולגל.

 

בית המשפט אימץ את חוות-הדעת וציין כי פגיעה ברווחיות או הפסדים לא מוכיחים בהכרח את אי-גלגול המכס, אלא יש לבחון את מבנה השוק הספציפי בהתאם למאפייניו. בית המשפט המשיך וציין כי הפסדים עשויים להיגרם מבעיות תפעוליות בחברה, שלאו דווקא קשורות להטלת מסים.

 

בית המשפט גם קבע כי בשוק תחרותי בו כל היבואנים שילמו מכס, והתובעות לא ידעו בזמן אמת שהמכס לא חוקי, לא סביר שהמכס לא גולגל.

בסופו של דבר דחה בית המשפט את תביעת החברות אך לא חייב אותן בהוצאות, מאחר והמכס נגבה בחוסר סמכות ונותר בידי המדינה. 

 

[ת.א. (שלום ירושלים) 2379/07 פרי הגליל בע"מ נ' מדינת ישראל (אגף המכס והמע"מ), פסק-דין מיום 5.2.12, השופט שמעון פיינברג. ב"כ הצדדים- ליבואניות- עו"ד שדות ושות'. לרשות המכס- פרקליטות מחוז ירושלים]

 

הערות:

 

כאמור, מדובר בפסק דין בעל תוצאה קשה לציבור היבואנים, המצטרף לפסיקה אחרת בכיוון זה. יחד עם זאת, מדובר בפסק דין של ערכאה נמוכה (בית משפט השלום), בה בשעה שקיים גם פסק-דין שניתן בבית המשפט המחוזי בתל-אביב בשנת 2009 בתיק ראפ (ע"א 1723/06), בו הציג בית המשפט גישה ליברלית כלפי תנאי אי-גלגול המס. באותו מקרה, ציין בית המשפט כי נקודת המוצא היא שכל מס ששולם ביתר יש להשיב ליבואן, ורק כאשר מתקיים חריג, בו היבואן לא סבל מחסרון כיס-  לא יושבו לו המסים. עוד צוין שם כי אין להכביד יתר על המידה כלפי יבואן שמבקש החזר מכס, ודי בדרך כלל בהוכחת הפסדים תפעוליים או ירידה ברווחים.

 

 

 

 


 

5. בית המשפט המחוזי פסק: הפיסטוקים מתורכיה ולא מאיראן

עו"ד גיל נדל, עו"ד עומר וגנר

 

בחודש שעבר (13.2.12), פסק בית המשפט המחוזי בתל-אביב (בערעור) כי משלוח של פיסטוקים שיובאו על ידי חברה ישראלית, הוא מתוצרת תורכיה ולא מתוצרת איראן, והורה על שחרור המשלוח לידי היבואן.

 

המחלוקת בדבר מקור הייצור של הפיסטוקים התעוררה משום שיבוא סחורה מתוצרת איראן, שהיא מדינת אויב, אסור על פי החוק, והיבואן טען כי מדובר בסחורה מתוצרת תורכיה.

 

[ע"א (מחוזי ת"א) 31274-11-10 מדינת ישראל-אגף המכס ומע"מ נגד מיאל אימפקס (1986) בע"מ, פסק-דין מתאריך 13.2.12, השופטים יצחק ענבר, יהודית שבח ושאול שוחט. ליבואן- עו"ד אביגדורי. למכס- פרקליטות מחוז ת"א].

 

סיפור המקרה:

 

היבואן, חברת מיאל אימפקס, ביקש לשחרר מן המכס בחודש מאי 2009 פיסטוקים מתוצרת תורכיה. המכס תפס את הסחורה וסירב לשחררה, בטענה כי מדובר בסחורה מתוצרת איראן, שהיא מדינת אויב שאת תוצרתה אסור לייבא לישראל.

 

המכס טען ששלח את הסחורה לבדיקה כימית של מכון התקנים, ממנה עלה בסבירות של 99% כי מדובר בסחורה מתוצרת איראן.  המכס טען עוד כי שלח את הממצאים למכס בארה"ב לצורך השוואה לנתונים אחרים לפי תכולת המתכות בפיסטוקים, והממצאים בארה"ב תמכו בכך שמדובר בתוצרת איראן. המכס הוסיף וטען כי פנה למכס הטורקי בנסיון לאמת את המקור ולא קיבל תשובות מספקות.

 

מנגד, הציג היבואן את הסכם הרכישה עם הספק הטורקי וכן אישור מטעם משרד החקלאות הטורקי, בדבר מקור הסחורה. היבואן טען שבדיקות המכס, כמו בדיקת מכון התקנים והבדיקה האמריקאית מתבססות על סטטיסטיקות והן אינן אמינות ולא מסוגלות לקבוע את מקור המוצר.

 

היבואן טען שלתורכיה ולאיראן גבול משותף, ופיסטוקים הגדלים באדמת תורכיה בקרבת הגבול האיראני עשויים להיות בעלי מאפיינים דומים לאלה הגדלים באיראן.

 

בית משפט השלום בתל-אביב קיבל בנובמבר 2010 את עמדת היבואן, אך המכס לא השלים עם זאת וערער על פסק-הדין. פסק-הדין בערעור ניתן בימים אלה.

 

פסק-הדין בבית המשפט המחוזי בערעור:

 

בית המשפט המחוזי קבע כי מסקנות בית משפט השלום כי הסחורה היא מתוצרת תורכיה, הן נכונות. בין היתר, בית המשפט העיר כי גם אם היבואן לא הציג תעודת מקור המעידה כי מדובר במקור טורקי (תעודה המאפשרת פטור ממכס), הדבר לא מונע ממנו אפשרות להוכיח את המקור בדרכים אחרות, כפי שעשה. בית המשפט ציין כי התעודות שהציג היבואן, כמו אישור משרד החקלאות והסכם הרכישה עם הספק, די בהם כדי להוכיח את מקור הסחורה.

 

בית המשפט התייחס גם לכך שהמומחה מטעם המכס, שביצע את הבדיקה הסטטיסטית בארה"ב, לא הגיע לתת עדות בבית המשפט והטיל את האשמה על כך על המכס עצמו.

 

בסופו של דבר, דחה בית המשפט את ערעור המכס וקבע כי יש לשחרר את משלוח הפיסטוקים לידי היבואן.

 

הערות:

 

לדעתנו, התוצאה אליה הגיעה בית המשפט המחוזי היא נכונה וצריכה לעודד את ציבור היבואנים.

 

למעשה, בית המשפט קבע כי המכס פעל עם "אצבע קלה על ההדק" בעניין החרמת הפיסטוקים, וקבע כי כאשר המכס מעוניין להחרים סחורה של יבואן, דבר שפוגע קשות בזכות הקניין שלו, על המכס להצטייד בראיות חזקות במיוחד.

 

חשוב לזכור כי היבואן אינו היצרן ולכן בדרך כלל אין בידו כלים רבים להוכחת מקור הסחורה, מעבר למסמכים של רשויות בחו"ל או מסמכי היבוא, ולכן טוב עשה בית המשפט שלא החמיר עם היבואן ולא דרש ממנו רף הוכחה בלתי-אפשרי. 

 

 

 


  

6. האם יש להשיב מס קניה בגין "חוב אבוד"?

 

עו"ד גיל נדל, עו"ד עומר וגנר

 

 לאחרונה, פסק בית משפט השלום בהרצליה במחלוקת בין חברת דובק לבין רשות המסים. במקרה זה, שילמה דובק לרשות המסים מס קניה בסך של למעלה מ-600,000 ש"ח בגין מכירת סיגריות, אך לא הצליחה לגבות את התמורה מן הקונה, בשל קריסתו הכלכלית.

 

דובק טענה כי מאחר ונוצר "חוב אבוד" יש להשיב לה את מס הקניה ששולם.

 

בית המשפט קיבל את מרבית טענות דובק והורה לרשות המסים להשיב את המס.

 

סיפור המקרה:

 

במהלך שנת 2005 מכרה חברת דובק לקלאבמרקט סיגריות, ושילמה בעדן את רכיב מס הקניה למדינה.

 

חברת קלאבמרקט נכנסה להליכי פירוק, ובעקבות כך חלק מן התמורה לא שולם לדובק, ונותר חוב של כ-2 מיליון ש"ח לדובק בעד אותן סיגריות, שהפך לחוב אבוד.

 

המדינה השיבה לדובק את המע"מ ששולם בגין החוב האבוד, אך סירבה להשיב את מס הקניה, בסך כולל של למעלה מ-600,000 ש"ח, חלקו בגין סיגריות מתוצרת מקומית וחלקו בגין סיגריות מיובאות.

 

דובק טענה כי על פי חוק מס קניה, יש להשיב מס קניה בגין טובין ש"לא נמכרו", ועל פי הטענה, טובין שתמורתם לא שולמה ולא תשולם לעולם, צריכים להיחשב כטובין שלא נמכרו לצורך החוק.

 

מנגד, טענה המדינה כי רכיב התמורה אינו רכיב מהותי לצורך בחינת השאלה אם מדובר במכירה. המדינה טענה כי גם כאשר התמורה לא שולמה, עדיין יש לראות בהעברת הטובין כ"מכירה", ואין להשיב את המס.

 

פסק-הדין:

 

בית המשפט קבע כי כאשר נישום מבקש החזר של מס ששולם, ברור כי התבצעה קודם לכן עסקה החייבת במס. בנוסף, ציין בית המשפט כי אין לתת למונח "לא נמכרו" פרשנות כה מצמצמת כפי שמציעה המדינה, הרי במצב כזה ייעשה שימוש מצומצם מאד בסעיף המקנה החזר, ולא הגיוני שזו הייתה כוונת המחוקק.

 

בית המשפט קבע, כי עסקה שבגינה נוצר חוב אבוד, והתמורה בעדה לא שולמה, עונה בהחלט להגדרה של טובין ש"לא נמכרו", לצורך החוק. בית המשפט ציין שלפי שיטתו, טובין שלא נמכרו, משמעותם טובין שהעסקה בגינם לא הושלמה.

 

בית המשפט ציין כי מאחר ובמקרה זה שיעור המס על סיגריות הוא גבוה מאד, אין היגיון שהיצרן יישא במס זה, וקיים חשש כי אם יצרנים ייאלצו לשאת במס הקניה במקרה של חובות אבודים, הדבר יביא לקריסתם.

 

בית המשפט ציין עוד כי מאחר והמדינה השיבה את המע"מ בגין העסקה, אין הבדל משמעותי בין מע"מ למס קניה בהיבט זה של חוב אבוד, ולכן, מן הראוי להשיב גם את רכיב מס הקניה.

 

בשולי הדברים, דחה בית המשפט את טענות דובק כי על המדינה להשיב לה גם את רכיב מס הקניה ששולם בגין הטובין המיובאים.

 

בסופו של דבר, קבע בית המשפט כי על המדינה להשיב לדובק את רוב מס הקניה ששולם, בסך כולל של כ-595,000 ש"ח, וחייב את המדינה בתשלום הוצאות של 75,000 ש"ח.

 

[ת.א. (שלום הרצליה) 17151-02-09 דובק בע"מ ואח' נ' מע"מ ומס קניה ת"א, פסק-דין מיום 31.1.12, השופטת מני-גור. לדובק- עו"ד ליאור נוימן ואח'. למדינה- עו"ד מיכל ריצ'ולסקי מפרקליטות מחוז ת"א-אזרחי]

 

 

סיכום ומסקנות:

 

במקרה זה, הסתמך בית המשפט על פסק-דין ידוע של בית המשפט העליון בתיק אלקה אחזקות, בו נקבע כי יש להשיב מע"מ ששולם בגין חוב אבוד.

בית המשפט קבע כי הרציונל העולה מפסק-הדין בנושא מע"מ, רלוונטי גם להשבה של מס קניה, ובכך תיקן עיוות שהיה קיים במשך שנים רבות לגבי מס קניה על חובות אבודים.

 

 

 


 

7.בית המשפט: יש למכור סחורה המוחזקת בנמל - ושאלת הבעלות בה תוכרע בעתיד

עו"ד גיל נדל, גלעד פז

 

בית המשפט המחוזי בחיפה הכריע לאחרונה, בסכסוך בין חברת שילוח, ביחס לסחורה שהוחזקה על ידה בנמל חיפה, והשייכת (על פי הטענה) לחברה שהגיעה לפירוק.

 

בית המשפט קבע כי מאחר ודמי האחסנה בעבור הסחורה מאמירים מדי יום, קיימת הצדקה להורות באופן מיידי על מכירת הסחורה, כאשר את הסכסוך בשאלת הבעלות בה, ניתן להשאיר להמשך ההליך.

 

עובדות המקרה וטענות הצדדים:

 

חברה זרה מטורקיה מכרה ציוד לחברה ישראלית שנקלעה לחדלות פרעון. חברת השילוח, שטיפלה בשילוח הסחורה, החזיקה בה בנמל חיפה, וטענה כי היא מממשת זכות עיכבון בשל אי תשלום דמי השילוח.

 

עורך הדין שמונה למפרק החברה הישראלית (היבואן), פנה לבית המשפט וביקש את אישורו להוציא את הסחורה מידי המשלח, למכור אותה, על מנת לכסות את חובות החברה במסגרת הליך הפירוק מן התמורה שתתקבל.

 

החברה הטורקית שמכרה את הציוד ליבואן בארץ, טענה כי היא הבעלים האמיתיים של הסחורה, וטענה כי היבואן הישראלי היה רק סוכן ומפיץ שלה בארץ, ולא היו לו זכויות בעלות בסחורה, ולכן- התנגדה למכירת הציוד.

 

הכרעת בית המשפט:

 

בית המשפט המחוזי בחיפה הורה למפרק הזמני של החברה למכור את הציוד ולהפקיד את כספי התמורה בנאמנות.

 

הבהילות במכירת הציוד, על פי בית המשפט, היא כי כל עוד מאוחסן הציוד בנמל חיפה, הרי שחוב האחסנה לנמל הולך ומאמיר, באופן אשר מכרסם באופן ממשי בסכום הכסף שיוותר לטובת הנושים, לאחר מכירת הציוד ע"י המפרק.

 

לכן, קבע בית המשפט כי קיימת הצדקה דחופה להוציא את הציוד מהנמל, למכור אותו במכירה פומבית לכל המרבה במחיר, ולהפקיד את כספי התמורה בנאמנות, בקיזוז דמי האחסנה עד כה.

 

בית המשפט קבע כי את ההכרעה בשאלת הבעלות בסחורה (ובתמורה שהתקבלה ממכירתה), ניתן וצריך להשאיר לשלב הבא, אך אין הצדקה לעכב כעת את שחרור הסחורה.

 

לכן, בשלב זה מדובר בהחלטה זמנית בלבד של בית המשפט, והחלטה בשאלת הבעלות בסחורה תינתן בעתיד.

 

[פר"ק (מחוזי חיפה) 51618-11-11 מנהל עזבון המנוח ד'מורג נ' אבקור 10 2009 בע"מ ואח', החלטה מיום 10.1.12, השופט קיסרי. לרוכשת הציוד - עו"ד שי פיאדה, בתפקידו כמפרק זמני]

 

הערות:

 

במקרה זה, טענה החברה הזרה מטורקיה כי היא הבעלים של הסחורה שנשלחה לישראל, מאחר והיבואן בארץ היה רק סוכן שלה ולא הבעלים. ככל הנראה, והדבר לא צוין בהחלטה, לא הביאה החברה הטורקית די ראיות להוכחת עניין זה, כגון חוזה בינה לבין הסוכן בישראל, ולכן, טענתה בעניין הבעלות לא התקבלה בשלב זה.

 

פעמים רבות, במקרים דומים, בהם מוכר מעוניין לשמר את הבעלות בסחורה עד אשר תתקבל התמורה הסופית מן הקונה, מכניס המוכר לחוזה תנייה הידועה בשם "תניית שימור בעלות", המציינת כי הבעלות בסחורה תעבור לקונה רק עם השלמת התמורה, או עם קיום תנאי אחר. 

 

 

 

 


  

 

8.שביתה ברכבת: מכה לבעלי המטענים ?

 

עו"ד גיל נדל, עו"ד עומר וגנר

 

לאחרונה, נושא שביתות ברכבת אינו יורד מסדר היום הציבורי. במסיבת עיתונאים שקיים שר התחבורה אתמול, פורסם כי בכוונת השר לחלק את הרכבת לשלוש חברות שונות, כשאחת מהן תעסוק בנושא הובלה מסחרית של מטענים. בעניין זה נציין, כי אכן, לא הרבה יודעים, כי הרכבת, מלבד הסעת נוסעים, משמשת גם ככלי מרכזי להובלת מטענים שיובאו לישראל או שעתידים להיות מיוצאים מישראל, דרך הנמלים (חיפה, אשדוד), והיא משמשת תחליף להובלה במשאיות או בכלי רכב, כאשר היתרון הגדול של הרכבת, מטבע הדברים, הוא יתרון הגודל.

 

למשל, על פי נתונים שפורסמו באתר הרכבת, בשנת 2010 הובילה הרכבת באמצעות כ-100 רכבות משא ביום, כ-7 מיליון טון של מטענים, שמתוכם, כ-2.5 מיליון טון במכולות מטען, כ-2.5 מיליון מחצבים (פוספט, אשלג, גופרית ועוד), כחצי מיליון טון גרעינים, כרבע מיליון טון חול ואשפה, וכרבע מיליון טון של מטענים באמצעות איזוטנקים (מכולות להעברת נוזלים, כמו כוהל, שמן וכו').

 

למיטב ידיעתנו, יבואנים רבים עושים שימוש בשירותי הרכבת לצורך הובלת מטענים מן הנמלים ועד למחסניהם, בעיקר כשמדובר במטענים גדולים אשר מצריכים מספר רב של משאיות, ולכן הובלה ברכבת עשויה לפעמים להיות זולה ומהירה יותר.

 

באם תפרוץ שביתה נוספת, האם הרכבת תהיה חשופה לתביעות מידי בעלי מטענים שהרכבת התחייבה להוביל את מטענם, ולא עמדה בהתחייבות בשל השביתה?

 

וביחס לבעלי המטענים- אם התחייבו למכור את הסחורה לקונה, ובשל השביתה ברכבת, לא יכלו לעמוד בכך- האם יהיו חשופים לתביעות מצד הקונה?

 

על פי המצב החוקי, הרכבת  פטורה מאחריות לנזקים שנגרמו לבעלי מטענים בגין סיבות שהן "כח עליון", כמו חבלה במסילה, שריפה, מלחמה שביתה, ועוד, לרבות נזקים שנגרמו בשל איחור במסירת המטען לבעליו.

 

בנוסף, גם כאשר הרכבת נושאת באחריות לנזק או לאיחור, התקנות קובעות פיצוי מקסימלי אותו ניתן לתבוע מן הרכבת, המוגדר כשווי המטען לפי מחיר השוק בתוספת דמי ההובלה. כלומר, פיצויים בגין אובדןרווחים ככל הנראה אינם ברי-תביעה.

 

לכן, במצב החוקי היום, קיים סיכוי נמוך שהרכבת תהיה חשופה לתביעות מבעלי מטענים, בשל השביתה, משום שהחוק מעניק לרכבת פטור די רחב וחסינות.

 

מעבר לפטור שקיים לרכבת, קיים גם פטור מנזקים לשובתים עצמם ולארגון היציג שלהם, כאשר הרציונל הוא שלא ניתן לתבוע אותם על נזקי השביתה, שאחרת מוסד השביתה היה מרוקן מתוכן.

 

יחד עם זאת, בעבר, כבר קבע בית המשפט במקרים אחרים כי לחירות השביתה ישנן מגבלות, וכי לשובתים יש חובת זהירות כלפי צדדים שלישיים (שאינם המעביד), העלולים להיפגע מהשביתה. כלומר, לדעתנו, יתכן וצריך לשנות את הפטור הגורף ולקבוע כי במקרה של שביתה שאינה מוצדקת, תקום זכות תביעה לנפגעים, נגד השובתים עצמם או נגד הארגון היציג שלהם, ובמקרים מסוימים, גם נגד הרכבת.

 

לגבי בעלי המטענים, אם אלה לא יוכלו לעמוד בהתחייבות לספק מטענים ללקוחות בשל השבתת הרכבת, החוק לא מעניק להם פטור אוטומטי כמו הרכבת. לגביהם, באם תוגש נגדם תביעה על ידי הלקוחות בגין איחורים, יתכן והיבואנים יוכלו לטעון ל"כח עליון" אשר מצדיק מבחינתם פטור מאחריות, אך במצב כזה יידרשו בעלי המטענים להוכיח כי השביתה לא הייתה בשליטתם או בידיעתם, וכי עשו כל שביכולתם למנוע את הנזק ללקוחות, כמו למשל, כי ניסו להוביל את המטענים באמצעים חלופיים, כמו משאיות תובלה.

 

 


  

9. שירותי שילוח מישראל לדנמרק- מי ישלם בעבורם - השולח או המקבל?

עו"ד גיל נדל, עו"ד מורן עוז

 

לאחרונה, ניתן פסק דין על ידי בית המשפט השלום בפתח-תקווה, אשר דחה תביעה שהגישה משלחת בינלאומי, כנגד הנציגה בישראל של חברה מדנמרק אשר הזמינה שירותי שילוח, ולא שילמה עבורם. בית המשפט קבע כי את התביעה הייתה צריכה להגיש המשלחת הבינלאומית נגד הלקוח בדנמרק שקיבל בפועל את שירותי השילוח, ולא נגד הנציג בישראל שתיווך בעסקה.

 

עובדות המקרה וטענות הצדדים:

 

חברת סוזי דנמרק (החברה הישראלית), העוסקת ביצוא פירות וירקות, פנתה למשלחת בינלאומית לצורך קבלת הצעת מחיר לשירותי שילוח בינלאומיים מישראל לדנמרק, עבור חברה דנית שהיא נציגתה בישראל. בהמשך, נחתם הסכם בין החברה הישראלית והמשלחת הבינלאומית עבור שירותי שילוח בינלאומיים עבור החברה הדנית.

 

בהתאם לכך, ביצעה המשלחת הבינלאומית עבור החברה הדנית 21 משלוחים אווירים מישראל לדנמרק, אשר בגינם דרשה המשלחת הבינלאומית סכום העומד על למעלה מ-65,000 אירו. התשלום בגינם לא בוצע.

 

למשלחת הבינלאומית נודע כי התמורה ששילמה החברה הדנית לחברה הישראלית בגין הסחורה שרכשה ממנה, כללה גם את עלות המשלוח. לטענת המשלחת הבינלאומית, הזמנת המשלוחים נעשתה על ידי החברה הישראלית, ומשכך היא זו שחייבת בתשלום התמורה.

 

החברה הישראלית התגוננה בטענה כי היא שימשה כסוכנת או נציגה של החברה הדנית, כשתפקידה היה איתור תוצרת חקלאית ראויה ושילוחה לדנמרק. 

לטענת החברה הישראלית כי גם אם מבחינה תפעולית, ההזמנות בוצעו על ידה, הרי שהדבר נעשה במסגרת תפקידה כסוכנת ונציגה של החברה הדנית ועבורה והמשלחת הבינלאומית ידעה על כך.

 

לטענת החברה הישראלית,  החברה הדנית סירבה לשלם החוב, תוך העלאת טענות סרק במטרה להימנע מתשלום החוב. המשלחת הבינלאומית - מסיבותיה שלה - בחרה להגיש התביעה נגד החברה הישראלית במקום הגשתה נגד החברה הדנית, זו החבה בתשלום בגין המשלוחים.

 

עוד טענה החברה הישראלית, כי המשלחת הבינלאומית הנפיקה לחברה הדנית חשבוניות בסכומים מסוימים, ולאחר מכן הנפיקה לה חשבוניות נוספות בסכומים גבוהים יותר. כך חייבה את החברה הדנית ביתר.

 

 

 

פסק דינו של בית המשפט:

 

בית המשפט קבע כי שירותי השילוח של המשלחת הבינלאומית נעשו עבור החברה הדנית, והיא זו החבה בתשלום בגינם, ולמעשה אף המשלחת הבינלאומית הודתה כי החברה הדנית היא זו שהייתה צריכה לשאת בתשלומים עבור המשלוחים.

 

לפיכך, מצא בית המשפט כי אין לקבל את טענת המשלחת הבינלאומית כי יש לחייב באופן אישי את החברה הישראלית בתשלום עבור המשלוחים, זאת כיוון שלא פעלה כשלוחה של החברה הדנית.

 

בית המשפט קבע כי ייתכן והייתה מחלוקת כספית כלשהי בין החברה הדנית ובין החברה הישראלית, אך קיומה של מחלוקת זו אינו מטיל על החברה הישראלית חבות אישית כלשהי לשלם את עלות ביצוע המשלוחים על ידי המשלחת הבינלאומית.

 

אשר על כן, בית המשפט דחה את תביעת המשלחת הבינלאומית כנגד החברה הישראלית וחייב אותה בתשלום הוצאות ושכ"ט עו"ד לטובת החברה הישראלית בסך כולל של 19,000 ש"ח.

 

[ת"א 727-02-09, פסק דין מיום 11.1.12. השופט  נחום שטרנליכט. לא צוינו ב"כ הצדדים].

 

הערות:

 

במקרה זה, ניסתה המשלחת הבינלאומית לבצע "קיצור דרך" ולהגיש את התביעה רק נגד החברה הישראלית, ולא גם נגד החברה הדנית.

 

באם המשלחת הבינלאומית הייתה רוצה לתבוע את החברה הדנית, עשויות היו להתעורר מחלוקות לגבי בית המשפט המוסמך לדון בתביעה- האם בישראל או בדנמרק, וככל הנראה סכום התביעה לא הצדיק מבחינתה של המשלחת הבינלאומית את הסיכון הנ"ל.

 

 

 


  

 

10.יבואן שייבא בטעות סחורה מזויפת של "לואי ויטון" לא ישלם פיצויים

עו"ד גיל נדל, גלעד פז

 

בפסק-דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב שניתן לאחרונה (6.2) בתביעה של חברת "לואי ויטון" כנגד החברה הישראלית "בלונים ושעשועים" על הפרת סימני מסחר, החליט בית המשפט כי יבואן שייבא בטעות סחורה המפרה סימני מסחר, אינו חייב בתשלום פיצויים. לכן חברת "בלונים ושעשועים"  לא חויבה בתשלום פיצויים לחברת לואי ויטון.

 

התביעה הוגשה עקב כך, שחברת "בלונים ושעשועים" ייבאה מסין משלוח של ארנקים, תיקים ושעונים אופנתיים לילדים ונוער. המשלוח כלל, בין השאר, פריטים מפירים של מותגים בינלאומיים ידועים כגון: שאנל, רולקס, קרטייה, ראדו ולואי ויטון. חברת בלונים ושעשועים טענה בבית המשפט שהסחורה המפרה השתרבבה למשלוח עקב טעות של הספק הסיני ואף התירה למכס להשמידה, באופן מיידי וללא כל ויכוחים, ברגע שהוסבה תשומת ליבה לנושא.

 

חברת לואי ויטון הגישה  תביעה  בנושא כנגד חברת "בלונים ושעשועים" בטענה שהיבוא של המוצרים המפרים היה בכוונה. בית המשפט המחוזי בת"א הכריע בימים אלה בתביעה של לואי ויטון כי יבואן שייבא בטעות סחורה המפירה סימני מסחר אינו חייב בתשלום פיצויים, ולכן חברת "בלונים ושעשועים"  לא חוייבה  בתשלום פיצויים לחברת לואי ויטון.

 

ביהמ"ש התבסס בהחלטתו בין היתר על גירסת בעלת מניות בחברת "בלונים ושעשועים" לעניין ההזמנה אשר בוצעה אל מול הספק הסיני. נוסף על כך, התבסס ביהמ"ש אף על מכתב התנצלות בנושא אשר נשלח מהספק הסיני, בו הוא ציין כי הפריטים המפרים השתרבבו למשלוח רק עקב טעות במספרי ההזמנות במשרדי הספק. נוסף על כך, נתן ביהמ"ש את דעתו לכך שחברת "בלונים ושעשועים" הסכימה באופן מיידי להשמדתה של הסחורה המפרה, מרגע שיודעה על קיומה במשלוח ע"י המכס. לכן, התביעה נדחתה וחברת "בלונים ושעשועים" לא חויבה בתשלום של פיצויים כלשהם לחברת "לואי ויטון".

 

(ת.א. (מחוזי ת"א) 2571-04Louis Vuitton  נ' בלונים ושעשועים בע"מ ואח', בפני כב' השופט יהודה פרגו. ב"כ לואי ויטון עו"ד ד"ר שלמה כהן, ב"כ בלונים ושעשועים עו"ד דניאל בוסתנאי).

 

 

 


  

 

11.מה חדש במשרדנו?

 

·   בעקבות עתירה מנהלית שהגיש משרדנו, הודיעה המדינה כי היא מתכוונת לתקן החלטה מקדמית בעניין ערובה זמנית על יבוא בהיצף, ולפרסם החלטה חדשה תוך זמן קצר.

 

·    רשות המכס קיבלה את עמדת יבואן, לקוח משרדנו, בדבר סיווגו של מוצר הכולל תמצית לתת ותמצית שעורה, וביטלה גרעונות שהוצאו ליבואן בסכום של למעלה מ – 200,000  ש"ח.

 

·   רשות המכס קיבלה את עמדת יבואן, לקוח משרדנו, בדבר סיווגם של מתנעים ואלטרנטורים לטרקטורים, וביטלה את רובם של הגרעונות שהוצאו לו בטענה כי מדובר במוצרים המתאימים למשאיות.

 

·    רשות המכס קיבלה את עמדת יבואן, לקוח משרדנו, בדבר סיווגם של משככי רעידות  למבנים.

 

·   משרדנו מייצג את עמותת יועצי היבוא האישי לרכב, בעתירה שהוגשה כנגד משרד התחבורה בנוגע למכשולים המוערמים על ידי משרד התחבורה בנוגע למתן רשיונות ליבוא רכב ביבוא אישי.

 

·    משרדנו הגיש עתירה לבג"צ נגד מכון התקנים, בשם יבואן של חלקי חילוף לטלוויזיות.

 

·    עו"ד גיל נדל הרצה במסגרת יום עיון ללקוחות חברת אוריין, שנערך בנמל אשדוד, על הנושא: "תחזית לפעולות המכס בשנת 2012 בעקבות הפחתות המכסים".

 

·   עו"ד גיל נדל הרצה במסגרת יום עיון לחברת רפאל על הנושא: "אחריות המוביל הימי והמשלח הבינלאומי"

 

·    בתאריך 19.1.12 יצא צוות המשרד לערב גיבוש בבאולינג בקניון קרית-אונו ונהנה גם מארוחת ערב.

 

·     המשרד צירף לשורותיו את עו"ד ליז אהרון ואת עו"ד רוזי מורדוך-רון.

 

·    במרץ 2012 התקיימה מסיבת פורים במשרד במסגרתה הגיע צוות המשרד מחופש, והעניק איש לרעהו משלוחימנות.

 

·   ב-25.3.12 יצא צוות המשרד לארוחת ערב ולסרט "חברים עם ילדים" בסינטה סיטי VIPבראשון לציון.  

 

·   בית המשפט אישר הסדר פשרה שהושג בין יבואן ציוד רפואי, לקוח משרדנו, לבין רשות המכס, והורה להשיב ליבואן רוב מכריע של המיסים ששולמו על ידו ביתר.

 

·   הושג הסדר פשרה בין יבואן מחית אבוקדו, לקוח משרדנו, לבין רשות המכס.

 

·  מאמר מפרי עטנו פורסם במגזין של פיאט"א (FIATA)- הארגון הבינ"ל של המשלחים הבינלאומיים.

 

·  בעקבות התערבות משרדנו, אישרה רשות המכס הישבון מיסים ליבואן ציוד רפואי, שייבא לישראל סחורה שיוצאה לאחר מכן.

 

·    עו"ד גיל נדל ישתתף בכנס של אוניברסיטת בר אילן בנושא "תורה ומדע" וירצה בנושא "דיני יבוא באספקלריה של דיני מאכלות אסורים".

 



[1]ת.א. (מחוזי ירושלים) 7057/05 פרמה גורי בע"מ נ' מדינת ישראל-רשות המסים-אגף המכס, פסק-דין מיום 13.12.11, השופט רפאל יעקובי. ב"כ הצדדים: לפרמה גורי- עו"ד גיל נדל ורותם וירניק ממשרדנו. לרשות המכס- עו"ד יורם הירשברג מפרקליטות המדינה.

[2]ע"א (מחוזי ת"א) 1164/03 מדינת ישראל-אגף המכס ומע"מ נ' אגרוקל יבוא יצוא ושיווק בע"מ, פסק-דין מיום 15.10.06;

[3] ת.א. (שלום חיפה) 10436/07 בירק נ' מדינת ישראל-אגף המכס ומע"מ, פסק-דין מיום 28.6.11, השופט חדיד;