גיל נדל משרד עורכי דין

 

גיליון 71 מאי 2012

עוד בנושא
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 135 – סיון תשע"ח – יוני 2018
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 134 – אדר ב' תשע"ט – מרץ 2019
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 133 – אדר א' תשע"ט – מרץ 2019.
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 132 – חשון תשע"ט – אוקטובר 2018.
עוד בנושא
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 130 – סיון תשע"ח – מאי 2018
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 129 – ניסן- תשע"ח – מרץ 2018.
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 128 – שבט תשע"ח – ינואר 2018
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 127 – חשון תשע"ח – נובמבר 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 126 – תשרי תשע"ח – ספטמבר 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 125 – אב תשע"ז – אוגוסט 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 124 – ניסן תשע"ז – אפריל 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 123 – שבט תשע"ז – פברואר 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 122 – שבט תשע"ז – ינואר 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 121 – חשון תשע"ז – נובמבר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 120 – אלול תשע"ו – ספטמבר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 119 – אב תשע"ו – אוגוסט 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 118 – תמוז תשע"ו – יולי 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 117 – סיוון תשע"ו – יוני 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 116 – אייר תשע"ו – מאי 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 115 – ניסן תשע"ו – אפריל 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 114 – אדר ב תשע"ו – אפריל 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 113 – אדר תשע"ו – מארס 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 112 – טבת תשע"ו – פברואר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 111 – כסלו-טבת תשע"ו - דצמבר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 110 – חשון-כסלו תשע"ו - נובמבר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 109 – תשרי-חשון תשע"ו - אוקטובר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 108 – אב-אלול תשע"ה - אוגוסט 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 107 - תמוז תשע"ה - יולי 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 106 - ניסן תשע"ה - מאי 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 105 - ניסן תשע"ה - אפריל 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 104 - ניסן תשע"ה - מרץ 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 103 - אדר תשע"ה - פברואר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 102 - שבט תשע"ה - ינואר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 101 - טבת תשע"ה - דצמבר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 99, אלול תשע"ד - ספטמבר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 98, אלול תשע"ד - אוגוסט 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 97, אב תשע"ד - יולי 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 96, תמוז תשע"ד - יוני 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 95, סיון תשע"ד - מאי 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 94, אייר תשע"ד - אפריל 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 93, אדר ב' תשע"ד - מרץ 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 92, אדר א' תשע"ד - פברואר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 91, שבט תשע"ד - ינואר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 90, טבת תשע"ד - דצמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 89, כסלו תשע"ד - נובמבר דצמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 88, חשון תשע"ד - אוקטובר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 87, תשרי תשע"ד - ספטמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 86, אלול תשע"ג - אוגוסט 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון מס' 85 - אב תשע"ג - יולי 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון מס' 84, תמוז תשע"ג - יוני 2013
הודעה חשובה ללקוחות המשרד וידידיו + גליון מס' 83 של "יבוא, יצוא ומה שביניהם"
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 82, אייר תשע"ג - אפריל 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 81, ניסן תשע"ג - מרץ 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 80, אדר תשע"ג - פברואר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 79, שבט תשע"ג - ינואר 2013
גיליון מס 78 דצמבר 2012
גיליון 77 נובמבר 2012
גיליון 76 אוקטובר 2012
גיליון 75 ספטמבר 2012
גיליון 74 אוגוסט 2012
גיליון 73 יולי 2012
גיליון 72 יוני 2012
גיליון 70 אפריל 2012
גיליון מס' 69- מרץ 2012
גיליון 68 פברואר 2012
גיליון מס' 67 - ינואר 2012
גיליון מס' 66- דצמבר 2011
גיליון מס' 65- אוקטובר 2011
גיליון מס' 64 - ספטמבר 2011
גיליון מס' 63 - אוגוסט 2011
גיליון מס' 62 - יולי 2011
גיליון מס' 61 - יוני 2011
גיליון מס' 60 - מאי 2011
גיליון מס' 59 - אפריל 2011
גיליון מס' 58 - מרץ 2011
גיליון מס' 57 - פברואר2011
גיליון מס' 56 - פברואר 2011
גיליון מס' 55 - ינואר 2011
גיליון מס' 54 - ינואר 2011
גיליון מס' 53 - נובמבר 2010
גיליון מס' 52 - אוקטובר 2010
גיליון מס' 51 - ספטמבר 2010
גיליון מס' 50 - אוגוסט 2010
גיליון מס' 49 - יוני 2010
גיליון מס' 48 - מאי 2010
גיליון מס' 47 - אפריל 2010
גליון מס' 46 - מרץ 2010
גליון מס' 45 - פברואר 2010
גליון מס 44 - ינואר 2010
גליון מס' 43 – דצמבר 2009
גיליון מס' 42 - נובמבר 2009
גיליון מס' 41 - אוקטובר 2009
גליון מס' 40 - ספטמבר 2009
גליון מס' 39 - אוגוסט 2009
גליון מס' 38 - יולי 2009
גליון מס' 37 - מאי 2009
גליון מס' 36 - ינואר 2009
גליון מס' 35 - נובמבר 2008
גליון מס' 34 - ספטמבר 2008
גליון מס' 33 - יולי 2008
גליון מס' 32 - מרץ - אפריל 2008
גליון מס' 31 - פברואר 2008
גליון מס' 30 - דצמבר 2007
גליון מס' 29 - אוקטובר - נובמבר 2007
גליון מס' 28 - ספטמבר 2007
גליון מספר 27 - אוגוסט 2007
גליון מספר 26 - יולי 2007
גליון מספר 25 - יוני 2007
גליון מספר 24 - מאי 2007
גליון מספר 23 - מרץ 2007
גליון מספר 22 - פברואר 2007
גליון מספר 21 - ינואר 2007
גליון מספר 20 - דצמבר 2006
גליון מספר 19 - אוקטובר 2006
גליון מספר 18 - אוגוסט 2006
גליון מספר 17 - יוני 2006
גליון מספר 16 - מאי 2006
גליון מספר 15 - מרץ-אפריל 2006
גליון מספר 14 - ינואר-פברואר 2006
גליון מספר 13 - דצמבר 2005
גליון מספר 12 - אוקטובר-נובמבר 2005
גליון מספר 11 - ספטמבר 2005
גליון מספר 10 - אוגוסט 2005
גיליון מספר 9 - אפריל 2005
גליון מספר 8 - נובמבר 2004
גליון מספר 7 - ספטמבר 2004
גליון מספר 6 - מרץ 2004
גליון מספר 5 - ינואר 2004
גליון מספר 4 - ספטמבר 2003
גליון מספר 3 - אוגוסט 2003
גיליון מספר 2 - יולי 2003
עוד בנושא

 

יבוא ויצוא-ומה שביניהם

עלון משפטי בענייני סחר בינלאומי

 

 

 

החומר המובא בעלון זה הינו מידע כללי בלבד ואינו מהווה חוות דעת משפטית
על מנת לקבל חוות דעת משפטית מומלץ לפנות עם מלוא פרטי המקרה הספציפי לעורך דין 

 

 

1.      האם דרישת דרא"פ לסימון מוצרים מההתנחלויות היא חוקית?

2.      בניגוד לעמדת המכס-ונטילים מגומי לניפוח צמיגים יהיו פטורים ממס קנייה.

3.      ויליגר נ' וועדת קדמי –אין מקום להפחתת המכס על הטונה.

4.      האם המכס יגבה יותר או פחות מסים ב-2012?

5.      המחוזי מאשר: אין לגבות מס קניה בגין "חוב אבוד"

6.      מהו שכר הטרחה הראוי לסוכן מכס בעבור שיחרור משלוח?

7.      בית המשפט לסוכן המכס- שילמת לצדדים שלישיים עבור הלקוח? תוכיח!

8.      טובין לא סופקו לחברה בחו"ל - על מי מוטלת האחריות לכך?

9.      סוכן מכס לא יישא באחריות לנזק למטען פלפלים שקפא

10.    בית המשפט: אם תופקד ערבות, המטען ישוחרר ללא הצגת שטר מטען מקורי

11.    האם פגיעה בכלב מקבילה לנזק לכבודה בטיסה? - בית המשפט פוסק בעניין

12.    האם שידור משחק כדורגל באינטרנט נחשב כהפרת זכות יוצרים?

13.    מה חדש במשרדנו?

 

 


01. האם דרישת דרום אפריקה לסמן מוצרים מההתנחלויות היא חוקית?

 

 

עו"ד גיל נדל, עו"ד עומר וגנר

 

בימים אלה, התבשרנו כי שר התמ"ת של דרום אפריקה פרסם צו, לפיו מוצרים שיוצרו מחוץ לקו הירוק, אין לסמנם כמוצרים Made in Israel, אלא שיש לסמנם כמוצרים שיוצרו בשטחים הכבושים. דרום אפריקה אינה אוסרת מכירת מוצרים כאלה, אלא שהדרישה החדשה נוגעת אך ורק לסימון ארץ המקור שלהם, דבר אשר יכול, בסופו של דבר, לפגוע ביצוא הישראלי.

 

אך האם דרישה כזו, היא חוקית, מבחינת החוק הבינלאומי?

 

דרום אפריקה היא חברה בארגון הסחר העולמי (WTO) מאז שנת 1995. בארגון הנ"ל חברות רוב מדינות העולם, לרבות מדינת ישראל.

כל החברות בארגון הסחר העולמי מחויבות מכח אמנות בינלאומיות לנהוג באופן שוויוני בסחר בין מדינה אחת לרעותה.

 

מאחר ובין מדינת ישראל לדרום אפריקה לא קיים הסכם סחר חופשי, אין משמעות למקור הסחורה (ישראלית או מהשטחים) לעניין הפטור ממסי יבוא. גם סחורה מישראל וגם סחורה מהשטחים, צפויה לשלם אותו מכס בעת היבוא לדרום אפריקה (או להיות פטורה).

 

יחד עם זאת, הסכמי ה-WTOהשונים ובראשם הסכם ה-GATTקובע עיקרון של איסור אפלייה, המכונה "יחס האומה המועדפת ביותר" (most favored nation). על פי עיקרון זה, כל אחת מהמדינות החברות ב-WTOמתחייבת להעניק יחס שווה לסחורה ממקור של מדינה אחרת החברה ב-WTOמבלי להפלות.

 

הסכם נוסף של ה-WTOמכונה הסכם החסמים הטכניים לסחר ((Technical Barriers to Trade Agreement. הסכם זה אוסר לקבוע אמצעים המפלים סחורה ממקור אחד לעומת מקור אחר, כאשר מדובר בחסמים רגולטורים שלא בהכרח נוגעים למיסוי.

כך, ההסכם אוסר לקבוע כי סחורה ממקור אחד תהיה כפופה להצגת אישורים מסוימים, בעוד סחורה ממקור אחר תהיה פטורה ממנו, וההסכם עוסק גם בחובות הסימון.

 

במקרה זה, לא ברור אם בדרום אפריקה קיימת חובת סימון כללית לגבי מקור המוצרים, או שמדובר בדרישה חדשה הרלוונטית אך ורק למוצרים ממדינת ישראל או מהשטחים.

 

אם מדובר בדרישה חדשה שלא הייתה קיימת קודם, הרי שלכאורה מדובר בהפרת ההסכמים הבינלאומיים, משום שסימון מקור על גבי הסחורה והצגתה כי יוצרה בשטחים, עשוי לייצר תמריץ שלילי לרכישתה בדרום אפריקה, דבר הסותר את איסור יצירת החסמים.

 

למשל, זכור לנו מקרה שהגיע ליישוב סכסוך בפנל ה-WTO, שם טענה מכסיקו, כי ארה"ב מפרה את ההסכם הבינלאומי בכך שהיא אוסרת לסמן על גבי מוצרי טונה כי הם "לא גרמו נזק לדולפינים" (Dolphin safe), במקרים בהם הטונה נידוגה באמצעות רשת דייגים, והיא ממקור מכסיקני, בעוד טונה ממקור אחר יכולה להיות מסומנת בתווית זו. מכסיקו טענה, כי מדובר בחסם טכני המייצר תמריץ שלילי לרכוש טונה מתוצרת מכסיקו משום שהצרכנים בארה"ב מעוניינים לרכוש טונה שנידוגה מבלי להזיק לדולפינים, וזאת משום שרוב הטונה ממכסיקו נידוגה בצורה כזו ולכן לא יכולה להיות מסומנת בתווית.

באותו מקרה, קבעו פנל ה-WTOוכן גוף הערעורים, כי מדובר בחסם טכני לסחר הפוגע בסחורה ממקור מכסיקני מעבר לנדרש, והורו לארה"ב לתקן את החקיקה.

 

לעומת זאת, אם בדרום אפריקה חלה חובת סימון לגבי מוצרים מכל המדינות, ולא מדובר בדרישה חדשה אלא רק בחידוד הדרישה הקיימת, עדיין הדרישה יכולה להיחשב כהפרת החוק הבינלאומי ועיקרון האומה המועדפת ביותר, משום שדרום אפריקה לא פרסמה הנחייה דומה לגבי מוצרים משטחים נוספים המצויים במחלוקת טריטוריאלית, כמו איי פוקלנד, קפריסין הטורקית, ועוד.

 

 

 

 

 


 

02. בניגוד לעמדת המכס - ונטילים מגומי לניפוח צמיגים, יהיו פטורים ממס קניה

 

עו"ד גיל נדל, עו"ד עומר וגנר

 

בימים אלה, הגיע לסיומו מאבק משפטי רב-שנים בין שני יבואני ונטילים מגומי מגופר, המיועדים לניפוח צמיגי רכב (rubber valves) וונטילים עשויים מתכת, לבין רשות המכס, ביחס לסיווג לצורך המסים.

 

היבואנים, שיוצגו על ידי עו"ד גיל נדל, רותם וירניק ועומר וגנר, טענו כי הסיווג מביא לפטור ממס קניה, בעוד המכס סבר כי הסיווג מביא לחיוב במס קניה משוקלל של כ-20%.

 

בית המשפט קיבל את עמדת היבואנים ביחס לונטילים מן הגומי המגופר, וקבע כי הם פטורים ממס קניה.

 

לגבי הונטילים ממתכת, התקבלה עמדת הסיווג של המכס, אך החברות זכו לפטור מן הגרעון בשל עמידתן בתנאי חוק מסים עקיפים.

 

עובדות המקרה וטענות הצדדים:

 

החברות טכנוטייר ומאיירס, ייבאו ונטילים לניפוח צמיגי רכב בין השנים 2000-2003. רוב הונטילים היו עשויים מגומי מגופר, עם רכיב ממתכת ומכסה פלסטיק, וחלקם היו עשויים מתכת בלבד.

 

בין החברות לרשות המכס התעוררה מחלוקת סיווג, שבגינה דרש המכס מן החברות גרעונות בסך מצטבר של כ-360,000 ש"ח.

 

החברות טענו, לגבי הונטילים מגומי מגופר, כי סיווגם הנכון הוא בפרט 40.16-9940 (שסתומים מגומי מגופר), הפטור ממס קניה.

המכס, מנגד, טען כי סיווגם הנכון הוא בפרט 84.81-8060 (שסתומים לרכב מנועי), החייב במס קניה של כ-20%. לחילופין, טען כי הסיווג הוא בפרט 40.16-9929 (פריטים מגומי מגופר לרכב מנועי), החייב במס קניה זהה.

 

לגבי הונטילים ממתכת, טענו החברות לפרט 84.81-8099 (שסתומים אחרים), והמכס טען לאותו הסיווג שנטען לגבי הונטילים מגומי (84.81-8060).

 

לחילופין, טענו החברות כי גם אם סיווג המכס הוא הנכון באחד משני המקרים, הן עומדות בתנאי חוק מסים עקיפים וזכאיות לפטור מתשלום הגרעונות.

 

החברות טענו עוד כי מכיוון שצמיגים פטורים ממס קניה, והונטילים מהווים חלק בלתי נפרד מהם, תכלית החקיקה צריכה להביא לפטור ממס קניה גם על הונטילים.

 

פסק-הדין:

 

לגבי הונטילים מגומי מגופר, תחילה שלל בית המשפט אפשרות לסווגם במסגרת פרט 84.81, וקבע כי כללי הסיווג בצו תעריף המכס והערות הפרשנות לאמנת בריסל, קובעים שאין לסווג בפרט 84.81 פריטים כלשהם העשויים מגומי מגופר, ולכן, מאחר ולא היה ספק מהו החומר ממנו עשויים הונטילים, סיווגם צריך להיות בפרט 40.16.

 

לגבי מחלוקת הסיווג בתוך פרט 40.16, קבע בית המשפט כי הסיווג שהוצע על ידי היבואנים (40.16-9940- שסתומים מגומי מגופר, שמשקלם עד 1.5 ק"ג, שאינם ניתנים לפתיחה ביד) הוא סיווג מפורט וספציפי יותר מזה שהציע המכס (40.16-9929 – פריטים מגומי מגופר לרכב מנועי). זאת, מכיוון שהסיווג שמציע המכס במסגרת פרט 40.16, לא מתייחס למהות הטובין (שסתומים), לא למשקלם ולא לאופן פתיחתם, ובפרט שמציע המכס ניתן לסווג טובין רבים מגומי לרכב.

 

לפיכך, ביחס לונטילים מגומי מגופר, התקבלה עמדת הסיווג של היבואנים ונקבע כי הם פטורים ממס קניה.

 

ביחס לונטילים ממתכת, נדחתה עמדת הסיווג של היבואנים ונקבע כי סיווגם בפרט 84.81-8060 כפי שהציע המכס.

 

יחד עם זאת, היבואנים זכו לפטור מתשלומי הגרעון לאור עמידתם בתנאי חוק מסים עקיפים.

בית המשפט קבע כי התיאור שנתנו היבואנים במסמכי היבוא (שסתומים, שסתומי רכב וכו') היה נכון ומדויק ולא הייתה הטעייה של המכס.

כמו כן, קבע בית המשפט כי מכיוון שבשנת 2000 הוכנסה רפורמה במס קניה על חלקי חילוף לרכב ורק אז נוסף פרט מכס 84.81-8060 לו טוען המכס, והמכס לא פרסם הנחיות סיווג לסוכני המכס בנושא, חל בלבול באותן שנים, דבר המצביע על תום לבם של היבואנים ועל היעדר אפשרות לדעת מהו הסיווג הנכון.

בנוסף, קבע בית המשפט כי היבואנים הוכיחו שלא העלו את המחירים של הונטילים באותן שנים, וכי "העמסה" רעיונית של מס הקניה בשיעור 20% על הוצאותיהן, תביא אותן לירידה משמעותית ברווחים, דבר שמוכיח כי המס הנוסף לא נלקח בחשבון בעת התמחור.

 

לכן, בסופו של דבר התקבלה התביעה במלואה, והמכס נדרש להשיב ליבואנים סכומים של כ-360,000 ש"ח, בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 18,000 ש"ח.

 

[ת.א. (שלום ירושלים) 6549/05 1176/07 טכנוטייר בע"מ ומאיירס שיווק (1981) חברה לאספקה ושירות מוסכים בע"מ נגד מנהל המכס, פסק-דין מיום 16.5.12, השופט עודד שחם. ב"כ הצדדים: ליבואנים- עו"ד גיל נדל, רותם וירניק ועומר וגנר, ממשרדנו. למכס- פרקליטות מחוז ירושלים-אזרחי].

 

הערות:

 

לפסק-הדין שתי משמעויות עיקריות הרלוונטיות לציבור היבואנים בתחום זה:

 

בנוגע לעבר - לאור פסק-הדין שקובע כי ונטילים מגומי מגופר לניפוח צמיגי רכב פטורים ממס קניה, יכולים כעת יבואנים נוספים להגיש תביעות להשבת מס הקניה ששולם למדינה בשנים האחרונות ביבוא שוטף, ובתנאי שיוכיחו כי מס הקניה הנ"ל לא נלקח בחשבון ולא "גולגל" על הקונים בעת המכירה.

 

בנוגע לעתיד - יבואנים של ונטילים מגומי מגופר לניפוח צמיגי רכב, יהיו פטורים כעת מתשלום מס קניה במשלוחים עתידיים, מכאן ואילך, אלא אם יוגש ערעור על ידי המכס ותתהפך התוצאה.

 

 

 


 

03. ויליגר נגד ועדת קדמי- אין מקום להפחתת מכס על טונה

 

עו"ד גיל נדל, עו"ד מורן עוז

 

לאחרונה, דחה בית המשפט העליון עתירה של יצרנית הטונה ויליגר, נגד המדינה, הקשורה להפחתת המכס הצפויה על מוצרי טונה.

ויליגר טענה כי הפחתת המכס על טונה צפויה לפגוע בה, כיצרנית מקומית, ולפיכך דרשה להעביר לעיונה את כל המסמכים שעל בסיסם החליטה המדינה להפחית את המכס.

אך כאמור, העתירה נדחתה.

           

עובדות המקרה וטענות הצדדים:

עם פרוץ המחאה הציבורית על יוקר המחיה, הוקמה ועדת קדמי אשר מטרתה הייתה לבחון את רמת התחרותיות והמחירים בתחום מוצרי המזון והצריכה.

הוועדה המליצה, בין היתר, על הפחתת שיעור המכס המוטל על יבוא שימורי טונה מ-30% ל-12%, וזאת תוך ארבע שנים.

 

חברת ויליגר העוסקת בייצור שימורי טונה בישראל, פנתה ליו"ר הועדה בבקשה לקבל את המסמכים שהועברו לידי הוועדה על ידי גורמים שונים ביניהם יבואנים, איגוד לשכות המסחר, סוכני יבוא ועובדי שר התמ"ת, כדי להבין מה היו מניעי הוועדה.

 

לטענת ויליגר, המלצות הוועדה הן שגויות משום שהסתמכו על נתונים שגויים. עוד טענה ויליגר, הפחתת המכס על ייבוא שימורי טונה עשויה להביא לקריסתם של חמישה מפעלים לייצור שימורי טונה בישראל ולפיטוריהם של מאות עובדים, כאשר מנגד החיסכון לציבור הינו זניח.

 

המדינה סירבה לבקשת ויליגר ולא מסרה לה מסמכים.

ויליגר פנתה לבית המשפט העליון ודרשה לקבל את המסמכים ולהשהות את מימוש החלטת הועדה עד לקבלת המסמכים.

 

המדינה טענה כי הוועדה בחנה באריכות את הנושא בכללותו, בין היתר, את שוק שימורי הטונה, כאשר התקיימו ישיבות והתקבלו פניות מגורמים שונים בעניין, וכי לאורך כל הדיונים, חברי הוועדה ראו לנגד עיניהם את מכלול השיקולים וההשפעות השליליות הפוטנציאליות להורדת מכסים.

 

עוד טענה המדינה כי לא קיים חומר בכתב כפי שדורשת ויליגר, כאשר כל הגורמים מסרו לוועדה את עמדתכם רק בעל פה, וסיכומי הישיבות כבר הועברו לרשות ויליגר.

 

פסק הדין:

בית המשפט קבע כי לאור העובדה שהוועדה לא קיבלה לידה אף מסמכים כתובים משום גורם, וכל מה שהיה מצוי בידה נמסר לעיונה של ויליגר, נראה כי מבחינה זו העתירה התייתרה.

 

עוד קבע בית המשפט כי ויליגר לא הצביעה על פגם או פסול בהתנהלות הוועדה, ולא תמכה את טענותיה בשום ראיה או עובדה, ועל כן בית המשפט קבע כי אין שום מניעה מלהעביר את המלצות הוועדה לאישור שר האוצר.

 

לכן, בסופו של דבר, פסק בית המשפט כי יש לדחות את עתירתה של ויליגר, וחייב אותה בתשלום הוצאות המדינה בסך 5,000 ש"ח.

 

(בג"צ 2917/12 ויליגר תעשיות בע"מ נ' שר התעשייה, המסחר והתעסוקה ואח'. פסק דין מיום 3.5.12. הרכב השופטים ארבל, פוגלמן וזילברטל. ב"כ הצדדים: לחברת ויליגר - עו"ד א' מירלמן, לשר התמ"ת ושר האוצר - עו"ד נ' בן אור).

 

הערות:

אף שעתירת ויליגר נדחתה, אין מדובר לדעתנו בסוף פסוק. במקרה זה, מדובר היה בעתירה מוקדמת שתקפה בעיקר את אי-העברת החומר הכתוב לידי ויליגר.

 

יתכן בהחלט, כי לאחר שהפחתת המכס המומלצת תגיע לשולחנו של שר האוצר, ותאושר על ידי השר, תוכל ויליגר להגיש עתירה חדשה ולתקוף מחדש את חוסר הסבירות בהפחתת המכס על הטונה, תוך הבאת נתונים ואסמכתאות טובים יותר משהובאו עד כה. אך גם אם כך יקרה, ניתן להניח שבית המשפט יבחר שלא להתערב בהחלטת שר האוצר להפחית את המכס, משום שמדובר בהחלטה הקשורה במדיניות כלכלית של הממשלה.

 

 

 


 

04. האם המכס יגבה יותר או פחות מסים ב-2012?

 

עו"ד גיל נדל, עו"ד עומר וגנר

 

בשנה האחרונה, נוקטת המדינה צעדים שונים שמטרתם להקל על נטל המסים. בין היתר, ועדת טרכטנברג המליצה להפחית את מסי היבוא על מוצרים שונים, ובעקבות זאת, ביטלה המדינה מכס על מוצרים רבים ב-1.1.12 ומהלכים נוספים נשקלים בכיוון זה, לרבות הפחתת מכסים בתחום המזון.

 

כותרות רבות בעיתונות קבעו כי 2012 תהיה שנה זולה יותר, משום שמסי היבוא על מוצרים שאין להם ייצור מקומי, יוסרו לחלוטין.

 

הפחחת מסי היבוא על פי המדיניות המוצהרת, צריכה להערכתנו להביא לירידה משמעותית בהכנסות המדינה ממסי יבוא בשנת 2012.

 

סיבה נוספת לירידה בגביית מסי היבוא, עשויה להיות ההאטה הצפויה במשק בשנת 2012. ברור כי האטה במשק מורידה את נפח פעילות היבוא לישראל, ובמשתמע מכך, את מסי היבוא.

 

אך האם שנת 2012 באמת תהיה זולה יותר? האם המדינה תגבה פחות מסי יבוא ב-2012 לעומת שנים קודמות?

 

לפי תחזית הכנסות המדינה לגביית מסים לשנת 2012, עולה כי המדינה מתכוונת לגבות יותר מיסי יבוא בשנה זו מאשר בשנת 2011, בניגוד למגמה אליה שואפת ועדת טרכטנברג.

 

לצורך הדוגמא, בשנת 2011 גבתה המדינה מס קניה בשווי של 16 מיליארד ש"ח, לעומת 18 מיליארד שצפויים להיכנס לקופת המדינה ב-2012.

 

בשנת 2011, גבתה המדינה מכס בשווי של 2.9 מיליארד ש"ח, לעומת 3.1 מיליארד ש"ח שצפויים להיכנס לקופת המדינה ב-2012.

 

להלן המחשה בצורה גרפית, כיצד המדינה מתכוונת לגבות יותר מסי יבוא לעומת שנים עברו:

  

נשאלת השאלה: אם המדינה מפחיתה מסי יבוא באופן משמעותי, וצועדת לכיוון ביטול מסי יבוא בתחומים רבים, ובמקביל צפויה האטה במשק בשנת 2012, איך הדבר מסתדר עם גבייה מוגדלת של מסי יבוא ב-2012?

 

ובמילים אחרות: מהיכן יבוא כסף נוסף לקופת המדינה ממסי יבוא ב-2012, אם המדינה מצהירה כי תפחית משמעותית את נטל מסי היבוא, וצפויה האטה שתקטין את נפח הפעילות במשק?

 

אין בידינו אסמכתאות, אך אנו יכולים רק לשער איך המדינה תשלים חוסר זה:

 

*המדינה עשויה להרחיב את בקרת היבוא המתבצעת על יבואנים כיום, ולהוציא יותר גרעונות מכס ומס קניה, ובהיקפים כספיים גדולים יותר לעומת מה שהיה נהוג עד כה.

 

*אפשרות אחרת היא להרחיב את האכיפה בנושא ערך מוצהר לצרכי מכס, כלומר- מציאת "תוספות" חדשות שניתן להוסיף לערך העסקה, מלבד תמלוגים, עלויות כשרות וכו', אשר יגדילו את הערך ויביאו לגבייה נוספת.

 

*בנוסף, עשוי המכס להעמיק את האכיפה בתחום מחירי העברה בין חברות קשורות, ולהביא לפסילת מחירים שהוצהרו באופן רחב יותר.

 

*כמו כן, עשוי המכס להרחיב את האכיפה בתחום כללי מקור ותעודות מקור, שהוגשו לצורך פטור ממכס. המכס עשוי לשלוח יותר תעודות לאימות בחו"ל, כדי להגדיל את הסיכויים לפסילת התעודות והוצאת גרעונות בעקבות הפסילה.

 

*המכס עשוי להגביר את הפעילות בתחום חוקיות היבוא, כלומר- בדיקה מוגברת של אישורי יבוא רישיונות יבוא, אישורי מכון תקנים וכו'.

 

*המכס עשוי גם להוציא גרעונות בשל שינוי סיווג או הגדלת הערך, גם במקרים בהם הטובין פטורים ממכס ומס קניה. כלומר, המכס עשוי לדרוש גרעונות בגין רכיב מע"מ בלבד, דבר שעשוי להביא לגבייה נוספת של ריבית הצמדה וקנסות פיגורים בגין רכיב המע"מ, ולהכנסה נוספת ממסי יבוא, גם אם לא מדובר במכס או מס קניה.

 

*המכס עשוי גם למצוא אפשרויות להתגבר על הפחתת המכסים שהתבצעה על פי דו"ח ועדת טרכטנברג, באמצעות קביעת סיווגים חדשים. כלומר, למרות שטובין רבים הפכו להיות פטורים ממכס החל מ-1.1.12, עשוי המכס לקבוע כי טובין מיובאים מסוימים אינם נכללים בסיווג זה אלא בסיווג אחר, החייב במסי יבוא.

 

כמובן שמהלכים כאלה ואחרים של המכס, עשויים להביא בשורה התחתונה גם לייקור המוצרים עבור הצרכנים, אשר יישאו באותם מסי יבוא ש"יגולגלו" אליהם על ידי היבואנים.

 

בשורה התחתונה, למרות ההצהרות הבומבסטיות כי שנת 2012 תהיה זולה יותר ופחות מיסי יבוא ייגבו, קיימים גם נתונים המראים תמונה שונה לחלוטין.

 

 

 


05. המחוזי מאשר: אין לגבות מס קניה בגין "חוב אבוד"

 

עו"ד גיל נדל, עו"ד עומר וגנר

 

לאחרונה, הכריע בית המשפט המחוזי בתל-אביב כי אין הצדקה לגבות מס קניה בנוגע לעסקה שתמורתה לא שולמה, והחוב הפך ל"חוב אבוד".

 

במקרה זה, דרשה טמפו מרשות המסים השבת מס קניה בסך של למעלה מ-800,000 ש"ח, בגין מכירת מוצרי אלכוהול (בירה), לגביהם לא הצליחה טמפו לגבות את התמורה מהקונים, בשל קריסתם הכלכלית.

טמפו טענה כי מאחר ונוצר "חוב אבוד" יש להשיב לה את מס הקניה ששולם, ויש לראות בכך כעסקת מכירה שלא הושלמה.

בית המשפט קיבל את טענת טמפו ובניגוד לעמדת רשות המסים, הורה על השבת המס.

 

סיפור המקרה:

 

במהלך השנים 2001-2005 ייצרה טמפו משקאות אלכוהוליים (בירה) ומכרה אותם לקונים שונים, ושילמה בעדם מסים שונים למדינה, כמו מס קניה ומע"מ.

 

חלק מן הקונים נכנסו להליכי פירוק, וטמפו לא הצליחה לגבות מהם את תמורת הסחורה, ונותר חוב לטמפו בעד אותם מוצרים, שהפך לחוב אבוד.

 

המדינה השיבה לטמפו את המע"מ ששולם בגין החוב האבוד, אך סירבה להשיב את מס הקניה, בסך כולל של למעלה מ-800,000 ש"ח.

 

טמפו טענה כי על פי חוק מס קניה, יש להשיב מס קניה בגין טובין ש"לא נמכרו", ועל פי הטענה, טובין שתמורתם לא שולמה ולא תשולם לעולם (חוב אבוד), צריכים להיחשב כטובין שלא נמכרו לצורך החוק. עוד טענה טמפו כי אין שום היגיון להבחין בין סוגי המסים- מע"מ ומס קניה. טמפו טענה כי אם המדינה השיבה לה את המע"מ בגין החוב האבוד, כך צריך להיות גם במס קניה.

 

מנגד, טענה המדינה כי רכיב התמורה אינו רכיב מהותי לצורך בחינת השאלה אם מדובר במכירה. המדינה טענה כי גם כאשר התמורה לא שולמה, עדיין יש לראות בהעברת הטובין כ"מכירה", ואין להשיב את מס הקניה ששולם.

המדינה טענה כי בקשר למשקאות אלכוהוליים, אירוע המס מתקיים ברגע העמדת המשקה לרשות הקונה, והדבר אינו תלוי בשאלה האם המחיר שולם או לא, ולכן אין הצדקה להשיב את המס לטמפו.

 

פסק-הדין:

 

בית המשפט קבע כי כאשר נישום מבקש החזר של מס ששולם, ברור כי התבצעה קודם לכן עסקה החייבת במס. בנוסף, ציין בית המשפט כי אין לתת למונח "לא נמכרו" פרשנות כה מצמצמת כפי שמציעה המדינה, הרי במצב כזה ייעשה שימוש מצומצם מאד בסעיף המקנה החזר, ולא הגיוני שזו הייתה כוונת המחוקק.

 

בית המשפט קבע, כי עסקה שבגינה נוצר חוב אבוד, והתמורה בעדה לא שולמה, עונה בהחלט להגדרה של טובין ש"לא נמכרו", לצורך החוק. בית המשפט ציין שלפי שיטתו, טובין שלא נמכרו, משמעותם טובין שהעסקה בגינם לא הושלמה, זאת משום שהתמורה היא מרכיב יסודי בהשלמת העסקה.

 

בית המשפט ציין עוד כי מאחר והמדינה השיבה את המע"מ בגין העסקה, אין הבדל משמעותי בין מע"מ למס קניה בהיבט זה של חוב אבוד, ולכן, מן הראוי להשיב גם את רכיב מס הקניה.

 

בית המשפט קבע כי כאשר המוכר לא קיבל תמורה בעד העסקה, לא הגיוני כי גם נטל מס הקניה יושת עליו, בנוסף, וזוהי תוצאה בלתי סבירה.

 

לכן, בסופו של דבר התקבל ערעורה של טמפו והמדינה חויבה להשיב לה את מס הקניה שנגבה, בתוספת הוצאות ושכר טרחת עו"ד בשיעור 10% מסכום ההשבה בפועל.

 

 

[ע"מ (מחוזי ת"א) 1254/07 41745-02-10 טמפו תעשיות בירה בע"מ נ' מנהל אגף המכס ומע"מ, פסק-דין מיום 29.4.12, השופטת דניה קרת-מאיר. ב"כ הצדדים- לטמפו: עו"ד שדות. למכס- עו"ד שגית כחלון מפרקליטות מחוז ת"א-אזרחי].

 

סיכום ומסקנות:

 

לפני כשלושה חודשים, ניתן פסק-דין בבית משפט השלום בהרצליה [ת.א. (שלום הרצליה) 17151-02-09 דובק בע"מ ואח' נ' מע"מ ומס קניה ת"א, פסק-דין מיום 31.1.12] אשר קיבל את טענות דובק וקבע כי יש להשיב לה מס קניה שנגבה בין מכירת סיגריות שתמורתן לא שולמה (הפכה ל"חוב אבוד").

פסק-הדין הנוכחי בתיק טמפו ניתן בבית המשפט המחוזי, והוא צועד בכיוון דומה לפסק-הדין בתיק דובק.

 

יצוין כי שני פסקי-הדין, גם בתיק דובק וגם בתיק טמפו, הסתמכו על פסק-דין ידוע של בית המשפט העליון בתיק אלקה אחזקות, בו נקבע כי יש להשיב מע"מ ששולם בגין חוב אבוד.

 

בתי המשפט, בשני המקרים, קבעו כי הרציונל העולה מפסק-הדין בנושא מע"מ, רלוונטי גם להשבה של מס קניה, ובכך תיקנו עיוות שהיה קיים במשך שנים רבות לגבי מס קניה על חובות אבודים.

 

 


 

 06. מהו שכר הטרחה הראוי לסוכן מכס בעבור שחרור משלוח?

 

עו"ד גיל נדל, ליאור מנשרוף

 

לאחרונה, דחה בית המשפט לתביעות קטנות בחיפה תביעה של יבואן משקאות חריפים נגד סוכן המכס שלו, בטענת חיובי-יתר מופרזים בגין שחרור מכולה, מעבר למוסכם בין הצדדים.

 

עובדות המקרה וטענות הצדדים:

 

יבואן משקאות חריפים פנה לסוכן מכס, כדי שיטפל בשחרור מכולת משקאות חריפים שייבא לארץ.

 

היבואן טוען ששילם בתמורה לשירות זה לסוכן המכס 5,000 ש"ח, ואילו שכר הטרחה הראוי והמקובל עבור שירות מסוג עומד על 1,000 ש"ח, ולכן תבע מסוכן המכס את ההפרש, על סך 4,000 ש"ח.

 

מנגד, הציג סוכן המכס חשבוניות לפיהן חויב היבואן בסכום של 4,733 ש"ח, בעבור השירותים שניתנו לו, ולא 5,000 ש"ח כפי שטען.

בנוסף, טען סוכן המכס, כי הוא הודיע מראש ליבואן מהו גובה שכר הטרחה אותו הוא גובה בעבור שירותים מסוג זה, ולכן הוא אינו צריך להשיב לו את הסכום אותו הוא תובע.

 

פסיקת בית המשפט:

 

בית המשפט קבע כי אין לחייב את סוכן המכס להשיב ליבואן 4,000 ש"ח, כפי שנתבעו.

 

בית המשפט קבעה שעל מנת להוכיח שהסכום בו חויב היבואן חורג מהמקובל, היה על היבואן להציג בפני בית המשפט חשבוניות אשר שולמו בעבור אותן פעולות לסוכן מכס זה או סוכן מכס אחר, וזאת משום שכל פעולה של שחרור מכולה, שונה מהשנייה.

 

במקרה זה היבואן הציג חשבוניות ששילם לסוכן מכס אחר אך לא בגין יבוא משקאות חריפים, ולכן בית המשפט דחה ראיה זו וקבע כי אינה משמעותית.

 

כמו כן, הוכח שסוכן המכס הציג בפני היבואן, טרם ביצוע הפעולה, את הסכום אותו הוא דורש עבור ביצוע העבודה, דבר השומט את הקרקע מטענת היבואן כי חויב בכספים מעבר למה שסוכם..

 

בסופו של דבר, דחה בית המשפט את תביעת היבואן, וחייב אותו בתשלום הוצאות על סך 800 ש"ח.

 

[ת.ק. (חי') 46511-11-11 עובייד זועבי נ' ג'ט קרגו בע"מ, פסק-דין מיום 3.5.12, השופטת רחל חוזה].

 

הערות:

 

במקרה זה, נכשלה תביעת היבואן בשל מספר סיבות, שהעיקרית ביניהן לדעתנו היא אי-הצגת הסכם בכתב בינו לבין סוכן המכס, ביחס לגובה העמלה המגיעה לסוכן המכס בעבור שחרור המכולה. יתכן בהחלט, שהסכם כזה כלל אינו קיים משום שאף צד לא התעקש ולא דרש לחתום על הסכם למתן שירותים.

במקרה כזה, בהיעדר הסכם בכתב, היה צריך היבואן להביא ראיות חזקות יותר להוכחת הטענה כי נגבה ממנו סכום מופרז, אך יתכן שסכום התביעה (4,000 ש"ח) לא הצדיק מבחינתו השקעה מעבר למה שנעשה.

 

 

 


 

07. בית המשפט לסוכן המכס- שילמת לצדדים שלישיים עבור הלקוח? תוכיח!

 

עו"ד גיל נדל, גלעד פז

 

בית משפט השלום בתל אביב דחה לאחרונה תביעה של סוכן מכס כנגד לקוח לשעבר שלו, חברת ד"ר ג'נסן.

סוכן המכס תבע כ-63,000 ש"ח בגין תשלומים שהעביר לטענתו לצדדים שלישיים עבור הלקוח, אך בית המשפט קבע כי לא הוכח שהסכומים הללו שולמו בפועל, ודחה את התביעה.

 

עובדות המקרה וטענות הצדדים:

 

חברת ד"ר גנסן השתמשה בשירותי סוכן המכס במשך כשנה וחצי, בשנים 2007-2008, עד שהקשר העסקי בין השתיים עלה על שרטון, לטענתה של ד"ר גנסן, עקב חוסר מקצועיות של סוכן המכס.

 

לאחר שחדלה ד"ר ג'נסן להשתמש בשירותי סוכן המכס, הגיש סוכן המכס תביעה ע"ס כ-63,000 ש"ח, כאשר חוב זה נבע מתשלומים אותם שילם סוכן המכס לצדדים שלישיים שונים בשמה של ד"ר ג'נסן, כמו בגין אחסנה בארץ ובחו"ל, למכון התקנים ועוד.

 

חברת ד"ר ג'נסן טענה כי עד למועד הגשת התביעה היא כלל לא ידעה על החוב. בנוסף, טענה כי סוכן המכס לא הוכיח שתשלומים אלה שולמו לצדדים שלישיים בפועל.

 

פסק-הדין:

 

בית המשפט קיבל את טענת ד"ר ג'נסן ודחה את התביעה. בית המשפט קבע כי סוכן המכס כלל לא הצליח להוכיח את העובדה כי הוא שילם את אותם תשלומים לצדדים שלישיים בשם ד"ר ג'נסן, ולא הציג חשבוניות או קבלות המעידות על התשלומים אותם ביצע.

 

שנית, הוכח בבית המשפט כי איש הקשר עם ד"ר ג'נסן אצל סוכן המכס היה רואה החשבון של סוכן המכס ורפרנטית נוספת, אך אלה לא הובאו לתת עדות.

 

לאור היעדר הקבלות ואי-מתן עדות של אנשי מפתח רלבנטיים, לא השתכנע בית המשפט בצדקת טענות סוכן המכס, ודחה את התביעה.

 

(ת"א (שלום ת"א) 33188-11-09, השופט רחמים כהן, פסק-דין מיום 18.4.12. ב"כ הצדדים – לסוכן המכס - עו"ד עמיר לבונטין, לד"ר ג'נסן- עו"ד שמעון גרוס).

 

מסקנות:

 

ביחסים הנהוגים בין סוכן מכס ללקוחו היבואן, פעמים רבות משלם סוכן המכס בשמו של היבואן תשלומים שונים, ולאחר מכן דורש מן היבואן החזר של אותם תשלומים.

במקרה זה, נכשל סוכן המכס בתביעתו היות ולא טרח להביא אסמכתאות בכתב המוכיחות כי נשא בפועל באותם תשלומים לצדדים שלישיים, וכי מדובר בתשלומים הקשורים לאותו יבואן.

ניתן להניח שסכום התביעה הנמוך, באופן יחסי (כ-60,000 ש"ח), גרם לסוכן המכס שלא להתאמץ ולא להביא עדויות נוספות ואסמכתאות להוכחת תביעתו, אך בסופו של דבר הדבר עמד בעוכריו.

 

 


 

08. טובין לא סופקו לחברה בחו"ל - על מי מוטלת האחריות לכך?

 

 

עו"ד גיל נדל, גלעד פז

 

לאחרונה, הכריע בית בית משפט השלום בפתח תקווה בסכסוך בין מוכר ישראלי לקונה מקפריסין, בקשר לסחורה שהייתה צריכה להישלח לקפריסין ולא נשלחה.

בית המשפט הכריע כי מקום האספקה המוסכם היה בישראל, אך החברה הישראלית נכשלה בחובתה ליידע את הקונה מקפריסין כי הסחורה מוכנה, ולכן עליה להשיב לו את הכספים ששילם.

 

עובדות המקרה וטענות הצדדים:

 

חברת Lalia Medicalמקפריסין, התקשרה בעסקה עם חברת מי טק מערכות מים מישראל, לרכישת מערכת לטיפול במים, אשר יועדה למרפאת דיאליזה בבית חולים באוקראינה.

 

החברה הקפריסאית שילמה לחברת מי טק סכומים שהצטברו לכדי כ-59,000 דולר, בעבור המערכת, כאשר עלותה הכוללת של המערכת, ע"פ חוזה המכר אשר נחתם בין השתיים, עמדה על כ-62,000 דולר. למרות שהסכום שולם כמעט במלואו, המערכת לא סופקה לחברה הקפריסאית, אשר הגישה תביעה נגד החברה הישראלית על סך כ-270,000 ש"ח.

 

המחלוקת בבית המשפט עסקה בשאלה מה היה מקום האספקה שסוכם- האם בישראל או בקפריסין? או במילים אחרות- על מי האחריות לשנע את הסחורה מישראל?

 

בעוד החברה הקפריסאית טענה כי היה על החברה הישראלית להעביר אליה את המערכת, טענה החברה הישראלית כי דווקא החברה הקפריסאית הייתה צריכה לאסוף בעצמה את המערכת בישראל, ולהוביל אותה במכולה ישירות לאוקראינה, וזאת לא נעשה.

 

הכרעת בית המשפט:

 

בעניין מקום האספקה שסוכם, הכריע בית המשפט כי על פי החוזה שנכרת בין הצדדים, מקום האספקה היה בישראל, במפעלה של חברת מי טק.

בית המשפט ציין כי הדבר תואם גם את הוראות חוק המכר וחוק המכר טובין בין לאומי, שקובעים באופן דומה, כי בהיעדר הסכמה אחרת, מקום ביצוע המכירה הוא במקום מושבו של המוכר.

 

יחד עם זאת, בית המשפט ציין כי חובתו של המוכר היא להעמיד את הטובין לרשותו של הקונה. משמעות חובה זו, על פי בית המשפט, היא כי על חברת מי טק מוטלת החובה לתאם עם החברה הקפריסאית את מועד איסוף המערכת ממפעלה.

 

במקרה הנוכחי, לאחר שבחן את הראיות, קבע בית המשפט כי חברת מי טק כלל לא טרחה לתאם עם החברה הקפריסאית את מועד איסוף המערכת ממפעלה, לא שלחה לא הודעה בעניין, ולכן היא נכשלה במילוי חובתה להעמיד את המערכת לרשות הקונה, אף שהקונה שילם את רוב הסכום בעבורה.

 

לאור זאת, קבע בית המשפט כי לא מוצדק להשאיר בידי המוכר את הכספים ששולמו, קיבל את התביעה, והורה למי טק להשיב לחברה הקפריסאית את הסכום ששולם, בצירוף הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסכום של למעלה מ-20,000 ש"ח.

 

[ת.א. (שלום פתח תקווה) 2407-08 LALIA Medical LTDנ' מי טק מערכות מים (2001) בע"מ, פסק-דין מיום 18.4.12, השופט נחום שטרנליכט. לא צוינו שמות ב"כ הצדדים].

 

הערות:

 

לפי חוק המכר (מכר טובין בין-לאומי), התש"ס-1999, המאמץ אמנה בינלאומית בנושא זה (אמנת וינה), במקרים בהם חוזה המכר כרוך גם בהובלה בינלאומית של הטובין, על המוכר החובה למסור את הטובין למוביל (ולא לקונה). במקרים בהם חוזה המכר אינו כרוך בהובלה, כמו במקרה נשוא פסק-הדין האמור, חלה ברירת מחדל אחרת, לפיה על המוכר החובה להעמיד את הטובין לרשות הקונה, במקום עסקו של המוכר.

 

 


 

09. סוכן מכס לא יישא באחריות לנזק למטען פלפלים שקפא

 

                                                 

עו"ד גיל נדל, ליאור מנשרוף

 

לאחרונה, פסק בית משפט השלום בכפר סבא בתביעה של יצואן ישראלי של פירות וירקות, נגד חברת שילוח/סוכן מכס, מוביל יבשתי וסוכן אוניה, בקשר למשלוח פלפלים שקפא במהלך הובלה יבשתית.

 

בית המשפט פטר את סוכן המכס/המשלח מאחריות, והטיל אחריות של 60% על המוביל היבשתי, ו-40% על סוכן האוניה.

 

עובדות המקרה וטענות הצדדים:

יצואן ישראלי שלח מטען עמוס בפלפלים לחו"ל. במהלך ההובלה, צנחה הטמפרטורה במטען וכתוצאה מכך חלק מהפלפלים קפאו וניזוקו.

 

היצואן טען סוכם בינו לבין סוכן המכס/המשלח והמוביל היבשתי, כי עליהן לוודא טמפ' של 8 מעלות לאורך כל המסע, והתחייבות זו הופרה.

ביחס לסוכן המכס, טען היצואן כי זה הפר חובתו ליידע את יתר גורמי ההובלה בדבר החובה לשמירת הטמפ'.

 

סוכן המכס טען כי אינו אחראי לנזק, משום שלא הייתה לו שליטה על המטען וטיפולו הסתכם בתיאום בין הגורמים השונים ובהעברת מסמכים.

 

יתר הגורמים טענו כי יתכן בהחלט שהמטען הגיע לנמל כבר כשהיה קפוא ולכן אין להטיל עליהן אחריות.

 

פסיקת בית המשפט:

לאחר שמיעת הראיות, קבע בית המשפט כי הוכח שהנזק למטען (הקיפאון) אירע לאחר ההובלה לנמל חיפה ובעת שהמטען שהה בנמל חיפה, לפני היצוא.

 

ביחס לסוכן המכס, קבע בית המשפט כי אין הצדקה להטיל עליו אחריות נרחבת למצבו של המטען, שעה שהמטען לא היה בחזקתו, ואחריותו מסתכמת בפעולות המכס הקשורות ביצוא. מן העדויות הוכח, שסוכן המכס יידע היטב את יתר הגורמים בשרשרת אודות החשיבות בשמירה על הטמפ', ולכן, נפסק כי סוכן המכס לא התרשל, והתביעה נגדו נדחתה.

 

בית המשפט קבע כי רוב האחריות לנזק רובצת על המוביל היבשתי, משום שהוכח שהנהג לא בדק את הטמפ' במהלך כל שלבי ההובלה, ואם היה בודק, היה יכול למנוע את הנזק. זאת, למרות שהנהג היה מודע היטב לחשיבות בשמירה על הטמפ'. לכן, חויב המוביל היבשתי באחריות ל-60% מן הנזק בתוספת שכ"ט עו"ד של 20,000 ש"ח.

 

בית המשפט הטיל אחריות של 40% מן הנזק על סוכן האוניה בתוספת שכ"ט עו"ד של 8,000 ש"ח, משום שבשלב מסוים, לאחר הגעת המטען לנמל, היה המטען בשליטתו, וזה לא עשה די על מנת לוודא כי נשמרה הטמפ'.

 

בסופו של דבר, קבע בית המשפט כי הנזק מוערך בכ-115,000 ש"ח, שוויו של מטען הפלפלים שניזוק, בניכוי סכום שהתקבל ממכירת חלק מהמטען, שניצל, כאשר האחריות כאמור התחלקה בין המוביל היבשתי לסוכן האוניה, וסוכן המכס הופטר מאחריות.

 

[ת.א. (שלום כפר סבא) 3597/07 פרחים ישיר בע"מ נ' סי אל אס אוברסיז בע"מ ואח', פסק-דין מיום 29.4.12, השופטת רחל קרלינסקי, שמות ב"כ הצדדים לא צוינו].

 

הערות:

בדרך כלל, כאשר נגרם נזק למטען, נוהג הניזוק לתבוע את כל הגורמים בשרשרת ההובלה, משום שלא תמיד מצוי בידו המידע המדויק אודות אופן ומועד התרחשות הנזק.

במקרה זה, הנקודה המעניינת בפסק-הדין, לדעתנו, היא שבית המשפט החליט לפטור מאחריות את סוכן המכס, למרות שהסוכן טיפל במשלוח בשלב מסוים. העובדה שסוכן המכס הצליח להוכיח בבית המשפט כי יידע את כל הגורמים אודות חשיבות השמירה על הטמפרטורה במהלך ההובלה, גרמה לכך שסוכן המכס לא חויב באחריות כלשהי לנזק.

 

 

 


10. בית המשפט: אם תופקד ערבות, המטען ישוחרר ללא הצגת שטר מטען מקורי

 

 

עו"ד גיל נדל, עו"ד ליז אהרון

 

לאחרונה, פסק בית משפט השלום בראשון לציון, כי בכפוף להפקדת ערבות בשיעור של 150% משווי הסחורה, ישחרר סוכן האוניה, חברת גרין ספנות, טובין המאוחסנים בבונדד אשדוד לידי היבואן בישראל, וזאת גם ללא הצגת שטר המטען המקורי וללא קוד המטען.

 

בית המשפט קיבל את עמדת סוכן האוניה, כי שחרור הטובין הנ"ל בלא הצגת שטר מטען מקורי או קוד מטען וללא הפקדת ערבויות מתאימות, עלול לחשוף אותה לתביעות מצד מחזיקי שטר המטען המקורי בעתיד, ובנסיבות אלה התנה בית המשפט את שחרור הטובין בערובות הולמות.

 

סיפור המקרה:

 

חברת טובישי ייבאה בהובלה ימית מסכי LCDמחברה זרה. היבואן הגיש תביעה על סך כ-350,000 ש"ח נגד היצואן הזר, וביקש לעקל את הסחורה שהגיעה ארצה. בית המשפט הורה על עיקול הטובין, ובשלב מאוחר יותר, הורה בית המשפט לפרוק את הטובין ולאחסן אותם במחסני בונדד אוברסיז באשדוד.

 

בשלב מסוים, הסכימו הצדדים להצעת בית המשפט, לפיה הטובין שיובאו ארצה בהובלה ימית בעבור טובישי (היבואן) ימכרו, המקדמה ששילם היבואן למוכר תוחזר לו, הוצאות האחסנה, הפריקה והמכירה יופחתו, ויתרת התמורה תופקד בחשבון נאמנות וגורלה יוכרע במסגרת ההתדיינות בתיק העיקרי.

 

לצורך מכירת הטובין, הורה בית המשפט על מסירת שטר המטען המקורי. אז התברר, שהחברה הזרה (המוכרת) שינתה את דעתה ומתנה את שחרור שטר המטען המקורי או את הקוד הנדרש לשחרור המטען בקבלת יתרת התמורה לידיה, זאת בניגוד להחלטת בית המשפט. כתוצאה מכך, נוצר מצב בו הטובין מוטלים כאבן שאין לה הופכין במחסני בונדד באשדוד, כאשר הוצאות האחסנה מאמירות.

המצב שנוצר בגין סירוב לקיים את החלטת בית המשפט, כלומר סירוב החברה הזרה למסור את שטר המטען, הוא שהטובין אינם נמכרים לרוכש.

 

החלטת בית המשפט:

 

בנסיבות אלה, הורה בית המשפט בראשית הדברים, כי הוא מטיל קנס על החברה הזרה בגין ביזיון בית המשפט, כלומר, בשל סירובה למסור את שטר המטען המקורי חרף החלטת בית המשפט, אך דחה את מימוש הקנס למשך מספר ימים.

 

בנוסף, הורה בית המשפט כי סוכן האוניה ישחרר את הטובין המאוחסנים בבונדד אשדוד לצורך מכירתם, וזאת ללא הצגת שטר המטען המקורי או קוד המטען, כדי לאפשר את מכירתם.

 

סוכן האוניה טען כי שחרור סחורה ללא שטר מטען מקורי עלול לחשוף אותו לתביעות מצד מחזיקי שטר המטען המקורי, אם זה יוצג בעתיד.

 

בית המשפט ציין כי שטר המטען המקורי הוא מסמך קנייני המקנה למחזיק בו את הזכות לדרוש ולקבל את החזקה במטען שנקוב בשטר ובנסיבות אלה, ומסמך זה אכן חושף את סוכן האוניה לסיכון שהשטר יסוחר לצד שלישי, אשר ידרוש את הטובין מסוכן האוניה או מהמוביל הימי.

 

בית המשפט קבע כי תנאי לחיוב סוכן האוניה לשחרר את הסחורה ללא קבלת שטר המטען המקורי או הקוד המאפשר את הגישה לשטר המטען המקורי, הוא הפקדת ערבות בנקאית, בסכום המשקף 150% משווי הסחורה.

 

בסופו של דבר, בית המשפט מצא פתרון למצב בו חרף החלטה שיפוטית, המחזיק בשטר המטען מסרב לשחררו, והטיל את הוצאות ההליך ושכר טרחת עוה"ד, על החברה הזרה.

 

[ת.א. (שלום ראשל"צ) 35278-08-11 גרין ספנות בע"מ נ' טובישי סחר בע"מ, השופט אורן שוורץ, החלטה מיום 25.4.12. ב"כ הצדדים - לגרין ספנות (סוכן האוניה) - עו"ד דיסני ממשרד ש. פרידמן. לטובישי סחר (היבואן)- עו"ד ברמי. לחברה הזרה - עו"ד אקשטיין].

 

הערות:

 

אין זו הפעם הראשונה שבית המשפט מורה על שחרור סחורה ללא הצגת שטר מטען מקורי. למשל, במקרה שעלה לדיון בשנת 2006, משלוח של בגדי אופנה הגיע לישראל, אך היבואן לא יכול היה לשחרר את המשלוח, וזאת משום שהמשלח הסיני הבינלאומי שטיפל בשילוח, סירב למסור את שטר המטען המקורי למשלח הבינלאומי בישראל, בשל סכסוך בין המשלחים, שאינו קשור למשלוח.

באותו מקרה, היבואן, שיוצג על ידי משרדנו, שילם בעבור הסחורה ולא הייתה כל מחלוקת בינו לבין המוכר בסין, ולאור זאת, הורה בית המשפט לשחרר את הסחורה לידי היבואן גם ללא הצגת שטר המטען המקורי [בש"א (שלום רחובות) 1912/06 אפנת רן-לי סחר (2003) בע"מ נ' UNI LOGISTICS INC.].

 

 

 


 

 

11. האם פגיעה בכלב מקבילה לנזק לכבודה בטיסה? - בית המשפט פוסק בעניין

 

 

עו"ד גיל נדל, עו"ד עומר וגנר

 

בית המשפט לתביעת קטנות פסק לאחרונה כי אל על תפצה בעלת כלב עטור פרסים על נזקים שנגרמו לה כתוצאה מכך שהכלב השתחרר מהכלוב בתא המטען ונפגע וכן על עגמת נפש.

 

סיפור המקרה והכרעת בית המשפט:

 

כלבה הגזעי של התובעת נחלץ בנסיבות עלומות מתוך הכלוב בו הוחזק, במהלך טיסת אל-על שיצאה באפריל מבולגריה לנתב"ג, לאחר שזכה בתחרויות בבלקן.

 

משנפתח תא המטען על אדמת ישראל, נמלט הכלב אל תוך שטחי נמל התעופה ונתפס רק בחלוף דקות ארוכות, כשהוא חבול ומדמם מרגליו.

 

בית המשפט פסק כי אל על תפצה את בעלת הכלב הגזעי על הנזקים הישירים שנגרמו לכלב וכן על עגמת הנפש שנגרמה לה כתוצאה מכך. בית המשפט הסתמך על אמנת מונטריאול המטילה אחריותו מוחלטת של המוביל לנזק שנגרם במהלך ההובלה האוירית לנוסע, למטען ולכבודה.

 

בית המשפט פסק כי הפיצוי בגין עוגמת הנפש יעמוד על סכום של 2,400 ש"ח, פיצוי ממוני בסכום של 4,000 ש"ח ובתשלום הוצאות התובעת בסך 800 ש"ח.

 

הערות:

 

הדינים המסדירים תביעות פיצוי בגין נזקים למטענים, כמו אמנת מונטריאול וחוק התובלה האווירית, מגבילים את הפיצוי המקסימלי שניתן לתבוע בגין נזק למטען, ואינם עוסקים באופן ישיר בפיצויים לא ממוניים כמו פיצויי עוגמת נפש.

 

במקרה זה, קבע בית המשפט כי נזק לכלבה של התובעת נחשב כנזק ל"מטען", ומכיוון שדעתו לא הייתה נוחה מפסיקת פיצוי בגין הנזק הישיר בלבד,נפסקו גם פיצויים בגין עוגמת נפש, כאשר סכום הפיצוי הכולל שנפסק, עומד במגבלה שנקבעה באמנה.

 

ניתן להניח כי בית המשפט בכל זאת ייחס חשיבות לכך שהכלב אינו מטען רגיל כפי שאנו מכירים, ושפגיעה בו מהווה עוגמת נפש עבור התובעת מעבר לפגיעה בכבודה ובמטען יד.

 

[ת.ק. (שלום נתניה) 12033-10-11 סנד נ' אל-על נתיבי אויר לישראל בע"מ ואח', 29.4.12]

 

 


 

12. האם שידור משחק כדורגל באינטרנט נחשב כהפרת זכות יוצרים?

 

עו"ד גיל נדל, עו"ד עומר וגנר

 

לאחרונה, הכריע בית המשפט העליון בסכסוך ארוך שנים בין בעלת זכות היוצרים בשידורי הפרמייר ליג באנגליה, לבין בעלים של אתר אינטרנט ששידר את המשחקים בחינם מבלי שקיבל רישיון לכך.

 

בית המשפט העליון קיבל את הערעור, הפך את החלטת המחוזי, וקבע כי בעל אתר האינטרנט הפר את זכויות היוצרים של הפרמייר ליג.

 

יחד עם זאת, בית המשפט העליון החליט ברוב (2 נגד 1) כי אין לחשוף את זהות בעל אתר האינטרנט בו שודרו המשחקים.

 

עובדות המקרה וטענות הצדדים:

 

בעלים של אתר אינטרנט ישראלי בשם Livefooty, נהג לשדר בחינם ולכל דורש את משחקי הכדורגל (הפרמייר ליג) באנגליה בטכניקה של הזרמה (streaming).

 

בעלת זכויות היוצרים בשידורי הכדורגל הגישה תביעה, טענה כי בכך הופרו זכויות היוצרים שלה, וביקשה לחשוף את זהות בעל אתר האינטרנט. התביעה הוגשה גם נגד חברות האינטרנט נטוויז'ן ונענע.

 

בית המשפט המחוזי קבע בשנת 2009 כי במקרה של שידור בטכנולוגית Streaming, לא הופרו זכויות היוצרים משום שלא מדובר בשידור קווי או אלחוטי, וכי תרומת האתר לציבור הרחב היא גדולה ומבורכת. בית המשפט המחוזי קבע כי הציבור מתעניין במשחק עצמו, שלא מוגן בזכויות יוצרים, ולא בזוויות הצילום, הפרשנות, והדברים הנוספים הקיימים בשידור.

 

הפרמייר ליג טענה כי אתר האינטרנט אינו פועל למען הציבור, אלא למטרות מסחריות, היות ובאתר קיימות פרסומות רבות בתשלום, כולל פרסומות הנוגעות להימורים על תוצאות המשחקים.

 

הפרמייר ליג טענה להפרת סעיף 14 לחוק זכות יוצרים, הקובע איסור לשידור יצירה, על פי ההגדרה הבאה: "שידור של יצירה הוא העברה קווית או אלחוטית של צלילים, מראות או שילוב של צלילים ומראות, הכלולים ביצירה, לציבור".

 

פסק-הדין:

 

בית המשפט חזר על כך שמשחק הכדורגל עצמו לא זכאי להגנת זכות יוצרים, אלא רק הדרך שבה הוא מוצג, כולל גרפיקה, מוסיקה וכו'.

 

בית המשפט קבע כי שידור באינטרנט בטכנולוגיית streamingעשוי להיחשב כשידור קווי או אלחוטי במשמעות החוק, משום ששידור כזה אינו משאיר בידי הצופה קטעים מהיצירה (היא אינה נשמרת במחשב), אלא שהצופה רק חוזה בה באופן חד פעמי. לכן, מדובר ב"שידור" במשמעות הקלאסית והמוכרת לנו. בית המשפט השווה ומצא שגם בארה"ב שידור בטכנולוגיה כזו נחשב כהפרת זכות יוצרים, ולכן, נפסק כי הופרה זכות היוצרים.

 

כעת, עבר בית המשפט לדון בשאלה האם עומדת לרשות בעל אתר האינטרנט הגנת "שימוש הוגן" ביצירה. שימוש הוגן היא הגנה המאפשרת הפרת זכות יוצרים בנסיבות מסוימות, שלא למטרות רווח, כמו לצורך מחקר, תחקיר עיתונאי וכו'.

 

בית המשפט קבע כי לא עומדת לבעל אתר האינטרנט הגנה זו, משום שבאתר קיימות פרסומות, ומשום שבעל אתר האינטרנט משדר את היצירה כפי שהיא, ופוגע בהכנסות הפרמייר ליג ממכירת שידורים. צוין עוד, כי הכנסות אלה תורמות בסופו של דבר גם לתמיכה בקבוצות, ופעולת אתר האינטרנט פוגעת במאמצים אלה.

 

למרות כל זאת, פסק בית המשפט כי בנסיבות העניין אין אפשרות חוקית לחייב את חברות האינטרנט לחשוף את זהותו של מפעיל האתר, כל עוד אין לפרמייר ליג עילת תביעה ממשית נגד חברות האינטרנט עצמן.

 

לכן, בסופו של דבר, התקבל ערעור הפרמייר ליג לגבי מרבית הנקודות שהיו במחלוקת, למעט לעניין חשיפת זהות בעל אתר האינטרנט.

 

[ע"א 9183/09 The Football Association Premier League Limitedנ' פלוני ואח', פסק-דין מיום 13.5.12, הרכב השופטים ריבלין, מלצר והנדל. ב"כ הצדדים: לפרמייר ליג- עו"ד אפורי וקלינגר. לפלוני- עו"ד ליכטנשטיין. ליועץ המשפטי לממשלה- עו"ד פלד].

 

 


 

13. מה חדש במשרדנו?

 

 

מכס

 

·   בית המכס קיבל את עמדת לקוחות משרדנו, יבואני שסתומים (ונטילים) לניפוח צמיגי רכב, וקבע כי רשות המכס תשיב להם את סכומי מס הקניה ששולמו בעד הטובין, בסך של מאות אלפי שקלים.

·    נחתם הסכם פשרה בין לקוח משרדנו לבין רשות המכס, במסגרתו יקבל הלקוח השבה של מאות אלפי שקלים ששולמו ביתר בגין יבוא ציוד חשמלי.

·     רשות המכס השיבה ליבואן חלקי מתכת, לקוח משרדנו, מס קניה ששולם ביתר בסך עשרות אלפי שקלים, על חלקים שיובאו על ידו ושימשו ביצור מוצר מוגמר.

 

הרצאות

 

·   עו"ד גיל נדל הרצה בתחילת חודש מאי במסגרת כנס ICMCS, בנושא אתגרים ופתרונות בשילוח בינלאומי.

·   עו"ד גיל נדל הרצה בסוף חודש מאי בקורס "טיפים לעבודה נכונה מול המכס", המתנהל במכון היצוא הישראלי.

 

·     צוות המשרד קיים, כמיטב המסורת, ארוחת שבועות חגיגית.