גיל נדל משרד עורכי דין

 

סקירה: האם להקים "סניף" או "חברת בת" בישראל

 
עוד בנושא
תקנות חדשות בנושא סימון מוצרי מזון המכילים חפץ
האם ניתן לבצע "הרמת מסך" לצורך גביית חוב מחברת סוכני מכס?
עדכון פסיקה: ליצרן יש זכות להגביל יבוא חוזר של מוצריו לישראל
מניעת מימוש אשראי דוקומנטרי בשל חריג המרמה - עדכונים
עוד בנושא
ספק זר שהפיק חשבוניות פיקטיביות לא יוכל לתבוע על אי-תשלום
העליון קבע: אין לתבוע בישראל חברת שמאות בלגית בגין נזק למטען
הגבלים עסקיים: פטור חדש לחברות ספנות בהסדרים תפעוליים
החל מ-2014- חובת סימון חדשה במוצרי מזון: שומן טראנס
אין חובה לתת העדפה לתוצרת הארץ בהתקשרות לאחר ביטול מכרז
תביעת ביטוח נגד יצרנית המקררים Sharp לא תתברר בישראל
מכשיר חכם לכל כיס? על הרפורמה בייבוא מכשירים סלולריים לישראל
בית המשפט העליון מעכב הליכים בתביעה נגד KIA העולמית
על טעות חקיקתית בנוגע לרישום מועד עלייה לכביש
העונש על תיאום מחירים בתחום ההובלה האווירית
תיקון 42 לחוק מס ערך מוסף
מרחיבים את העסק לחו"ל – על המיסוי כבר חשבתם ?
סחורה נגנבה ממחסן מטענים? המחסן יישא בתשלום מסי היבוא
חוות-דעת של רואה חשבון או יועץ מס - יצירה ספרותית?
מחלוקת בין ספק דני למפיצו הישראלי- תתברר בדנמרק
רעידת אדמה וצונאמי ביפן- "כח עליון"?
מכולה גנובה תושב לבעליה החוקיים
שביתה ברכבת: מכה לבעלי המטענים ?
בית המשפט: יש למכור סחורה המוחזקת בנמל - ושאלת הבעלות בה תוכרע בעתיד
איסור על הכנסת מוצרים נוזלים לאירופה - האם הדיוטי פרי צריך להזהיר?
יצואן בטחוני שחטא לא יצא נשכר
חברת גוטקס הורשעה בבית המשפט בהטעיית המכס והתחמקות ממסים
אכיפת פסקי-דין זרים בישראל- כדאי להכיר
נזק ברכב "וולבו" מיובא מצדיק את גרירת וולבו העולמית להתדיינות בארץ
החובה לוודא מסירת כתב תביעה נגד יבואן פלסטיני - לא בכל מצב
מי הגורם שישא בעלויות אחסנה והשמדת טובין מזויפים? בית המשפט עושה סדר בעניין
האם נזקי רטיבות למטען כתוצאה מגשם הם "כוח עליון"?
מתי תחויב חברה זרה שהגישה תביעה בישראל בהפקדת ערובה?
יבואן: כיצד יש להתגונן מפני מכירה לחברה המצויה בקשיים?
יבואנים אישיים הגישו עתירה כנגד משרד התחבורה בעניין אי מתן רישיונות יבוא לרכבים מארה"ב
יבואן כלבים יפצה את תנועת "תנו לחיות לחיות"
המסע של כתב טענות אל מחוץ לשטחי מדינת ישראל
תיקונים לאמנות ADR ו – RID להובלת חומרים מסוכנים במשאיות וברכבות
יום עיון מיוחד ליצואנים ישראליים
על החרמת מוצרי יהודה ושומרון על ידי הרשות הפלסטינית
תובענות ייצוגיות – חלק ב'
עסקת אשראי דוקומנטרי – עקרון ההתאמה
נדחתה טענת "פורום בלתי נאות" כנגד תביעת יצואן ישראלי
מוצרי הלבשה – סימון על פי צו הגנת הצרכן
חיטוי אריזות ומשטחים העשויים מעץ
חובת דיווח על הכנסה והוצאה של כספים מישראל
בית המשפט:החוזה הבלתי חתום עם ספק שירותי הלוגיסטיקה – מחייב.
הסתמכות על ייעוץ משפטי תספק הגנה כנגד אישום פלילי? לא בהכרח
בית המשפט –מהי הודעה מוקדמת סבירה בטרם ביטולו של הסכם הפצה?
בית המשפט: אי הפעלת זכות העיכבון מלמדת על ויתור מצידו של בעל הזכות
תביעה משפטית – הנמל איבד את המכולה – הנמל ישלם את דמי האחסנה
בית המשפט: מלכודת לצורך קיזוז חוב לא נחשבה כנגועה בחוסר תום לב
בית המשפט- שיווקת סחורה הנושאת פרטי יבואן אחר ללא הסכמתו – תשלם !
חברות קשורות וערך העסקה לצורכי מסי יבוא - חלק ראשון
בית המשפט: חסינות רשות הדואר לא תחול במסגרת פעילותה כתאגיד בנקאי
פקיד רישוי: קיבלת שיקים פתוחים והעובד שלך גנב אותם-מי אחראי?
המצאת כתבי בי-דין לסוכן מכס בעבור יבואן מהרשות הפלסטינית
מה קורה כאשר לא נחתם הסכם מסודר
יבואן: שילמת עמלות מיותרות לדעתך? אל תישן על זכויותיך
המשטרה תפסה רכב והחזיקה בו לזמן ממושך ובלתי סביר - המשטרה תפצה
תביעה כנגד ספק סיני – פרוצדורה ליברלית של בית המשפט
נדחתה טענת יבואן – "שימשתי כגורם פורמאלי בלבד"
יבואנים אישיים של רכב: משרד התחבורה עיכב את הנפקת רישיונות היבוא, ובשל כך נאלץ לשלם יותר מיסים
מי נחשב למורשה מטעם חברה זרה לצורך קבלת כתבי בי-דין?
סימון טובין ביבוא לאיחוד האירופי
"המצאה למורשה" - פטנט משפטי בהגשת תביעות כנגד צדדים שאינם ישראלים
טיפים לסחר בינלאומי נבון בתקופת משבר כלכלי
הלחימה בדרום - כח עליון?
בית המשפט ביטל מכירת טובין במכרז של המכס
מתי ניתן לעכב מימוש אשראי דוקומנטרי?
מה עושים במקרה של חובות אחסנה? - חלק שני
היכן ניתן לתבוע ספק סיני שהפר חוזה? – חלק שני
היכן כדאי לתבוע ספק סיני שהפר חוזה?
אשדוד בונדד תחשוף כיצד קבעה את המחירים של אגרקסקו
מה עושים במקרה של חובות אחסנה? - חלק ראשון
איזו אגרה צריך לשלם בתביעה לביטול גרעונות?
בית המשפט המחוזי זיכה יבואן מעבירת הטעייה לפי חוק הגנת הצרכן
ההסכמים הבינלאומיים של מדינת ישראל יכולים לעזור לך!
נמל אשדוד לא חויב בפיצוי בגין מכולה שנעלמה
סיגריות שנגנבו ממסוף מטענים: המסוף יפצה, המכס לא יחזיר את המס
עיכבון סחורות בידי מחסן ערובה – גם כאשר היבואן אינו צד לחוזה
על בטחון ויציבות בסחר הבינלאומי – מסע בעקבות החקיקה והפסיקה במדינת ישראל
תיקון לצו הגנת הצרכן – סימון טובין
מי מגן על חיילי המילואים ?
הסחורה בבעלות הספק עד לפרעון מלא של התשלום - על סעיף שימור בעלות שלא תפס
לתשומת לב היצואנים - צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים)
תקנות הגנת הצרכן (אחריות ושירות לאחר מכירה), תשס"ו-2006
מבזקי הקהילייה האירופית - יולי 2006
על קריסת המשא ומתן בסבב הנוכחי של ארגון הסחר העולמי
גרימת נזק ראייתי, או - מה קורה כאשר הנתבע איבד, ברשלנותו, מסמך שיכול להיות לעזר לתובע ?
הובלה-האם המוביל רשאי לעכב/לקזז טובין וכספים בגין חוב כספי?
תביעות נזיקין-פיצויים בגין נזקי השביתה במשק
תביעות נזיקין-לציבור התעשיינים, היצואנים והיבואנים: אחריות למוצרים פגומים - ישראל וארה"ב
חדשות הקיהלייה האירופית-שיווק והפצה של חומרים מסוכנים בקיהלייה האירופית
תביעות נזיקין - פיצויים בגין נזקי השביתה במשק
תביעות נזיקין- פיצויים בגין נזקי השביתה במשק - עדכון
מחסומי סחר בלתי מכסיים - חיטוי וסימון אריזות עץ - דרישות חדשות
יבוא מזון לארה"ב - חובת מתן הודעה מוקדמת
מי ישא בתשלום דמי השהיית מכולה? - עדכון פסיקה
תביעות נזיקין נגד המדינה
משרד הבריאות ישלם 800 אלף שקל ליבואנים שנפגעו בשל פרשת רמדיה
חברת חממה עתרה לבג"ץ: טוענת כי יבואני בוטנים מופלים מול היצרנים
דמי הרשאה- סיום הסאגה המשפטית
ייצוגית בגין אי-סימון שיעור ריכוז העגבניות בקטשופ: התובע הייצוגי חזר בו
בקיצור נמרץ: חוק קידום התחרות בענף המזון
איסור תחרות בלתי הוגנת ביבוא- עדכון פסיקה
מותחן רצועה או מסב למערכת תזמון? ביקורת על הנחיית הסיווג של המכס
מתי ידון בית המשפט בסכסוך המערב גורם זר?
חברת ביטוח תוכל לתבוע בישראל מחסן בלגי בגין נזק למטען
בית המשפט ביטל פסק-דין שניתן בהיעדר הגנה נגד יבואן פלסטיני
תובענות ייצוגיות נגד רשויות המס
בית המשפט: לא נפלה הטעייה בסימון אחוז עגבניות בתרכיז עגבניות
מפיץ שהפר הסכם הפצה לא יחויב בפיצוי
תביעות הקשורות לנזק למטען מיובא יפוצלו בין ישראל לאנגליה
העליון: יש לאחד דיון בתביעות ייצוגיות בתחום סימון רכיבי מזון
פיקוח על יצוא ציוד דו שימושי
תשלום דמי חגים לעובדים
לידיעת היצואנים: הנחיות בנוגע ליצוא מוצרי קוסמטיקה לקהילייה האירופית
קניין רוחני
עיכבון של סחורות בידי סוכן אוניה
קיזוז כספים
עוד בנושא

 

ליאור פיק, עו"ד (רו"ח)

 

חברות בינלאומיות רבות, רגע לפני תחילת פעילותן בתחומי מדינת ישראל, ניצבות בפני הדילמה – האם להקים חברת בת או לפתוח סניף בישראל של החברה הזרה ?

 

במאמר קצר זה, נסקור בתמצית את גדר השיקולים וההבדלים, הרלוונטיים בקשר לשאלה זו, בבואנו לקבל החלטה מושכלת בענין – "סניף" או חברת בת בישראל.

 

 

אחריות משפטית (מסך ההתאגדות)

 

ככלל, סניף הינו נציגות עסקית של החברה הזרה, באמצעותו יכולה החברה הזרה לפעול ולנהל את עסקיה בישראל. ייתכנו מצבים בהם הסניף הישראלי, יהא מעין "נציגות שיווקית" בלבד.

 

בכל מקרה בו החברה הזרה פועלת באמצעות סניף בישראל, תיבחן השאלה האם אותה פעילות מהווה "מוסד קבע" (permanent establishment), כן או לא?

 

לסניף אין כל אישיות משפטית נפרדת מבעליו, זאת גם כאשר פעילותו העסקית/ פיננסית נפרדת לחלוטין, כמרכז פעילות/ רווח נפרד. לכן, חברה זרה הפועלת בישראל באמצעות סניף, עלולה למצוא את עצמה ביתר קלות מבחינה משפטית, כנתבעת בגין חובות הסניף (הנובעים מפעילות בישראל). ככלל, החברה הזרה תהא חייבת ואחראית במישרין לכלל חובות הסניף בישראל (לנושים/ לרשויות המס וכדומה), מהסיבה הפשוטה, שאין כל הפרדה משפטית – אין מסך התאגדות החוצץ ביניהן.

 

מאידך, חברה בת מהווה יישות משפטית נפרדת, שבעלי מניותיה הינה החברה הזרה. ולכן, ככלל, הסיכון בו נושאת החברה הזרה מוגבל לגובה השקעתה בחברה הבת בישראל. הכלל הזה נסוג, כאשר נעשות פעולות בין החברה הבת לחברה האם שעלולות לגרום לביהמ"ש בישראל, להתעלם מהפרדה כאמור ו"להרים" את מסך ההתאגדות של החברה הבת, ובדרך זאת לאפשר לנושיה לפעול כנגד החברה האם (החברה הזרה).

 

ראוי לציין כי ביהמ"ש בישראל, אינו נוהג להתעלם ממסך ההתאגדות כדבר שבשגרה, וכי נדרשים בהתאם לחוק החברות, תשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות"), נימוקים כבדי משקל, כדי שביהמ"ש בישראל, יעשה כן.

 

כלומר, מבחינת ההיבט הזה בלבד – ישנה עדיפות, להתאגד בישראל, כחברה בת מקומית.

 

 

 

 

 

הכנסת שותף/ מכירת הפעילות בישראל

 

התאגדות כחברת בת בישראל, מאפשרת גמישות רבה יותר, בכל הקשור להכנסת שותף (מקומי או זר) לאותה פעילות, ו/או בהקשר של מכירת הפעילות בישראל (בדרך של מכירת מניות החברה הישראלית או בדרך של הקצאת מניות לחברה הבת בישראל). ויודגש, בדרך כלל הקצאת מניות לא תהיה אירוע מס בישראל.

 

שיקולי מס

 

ככלל, חברה ישראלית מתחייבת במס בישראל, על רווחיה, בשיעור של 25% (בשנת 2012), למעט חברות הנהנות מהטבות מס על פי חוקי עידוד שונים, כגון, חוק עידוד השקעות הון, התשי"ט-1959 (להלן: "חוק עידוד השקעות הון").

 

כמו כן, ישולם בדרך כלל מס נוסף על חלוקת רווחי החברה הישראלית, כדיבידנד, בשיעור של 25% עד 30% (לבעלי שליטה –10% ומעלה), למעט כאשר הדיבידנד מחולק לחברה אם ישראלית (בתנאים מסוימים), או כאשר מדובר במפעל מוטב (עפ"י חוק עידוד השקעות הון – 15%), או כאשר הדיבידנד מחולק לחברת אם במדינת אמנה, המעניקה הקלה בשיעור המס, בהתאם לאמנה הרלוונטית (לדוגמא – רוסיה – 10%, ארה"ב – 12.5% בתנאים מסוימים וכו').

 

לעומת זאת, סניף ישראלי של חברה זרה, מתחייב במס בישראל, בהתאם לשיעור מס החברות בלבד (כלומר 25% בשנת 2012), ללא כל חבות מס נוספת בגין חלוקת רווחים/ דיבידנד, שהרי מדובר בהעברה מכיס לכיס (כי ממילא הרווחים שייכים לחברה הזרה, בעלת הסניף הישראלי).

 

 

מינוי "נציג" לצורכי מס

 

סעיף 60 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "חוק מע"מ") עניינו במינוי נציג בידי תושבי חוץ המנהלים עסקים בישראל, באמצעות תאגידים זרים. בהתאם לסעיף 60 מוטלת חובה על עוסק זר, להודיע למנהל מע"מ, תוך 30 יום ממועד תחילת פעילותו העסקית בישראל, את שמו של נציגו המקומי. הנציג יכול שיהא יחיד שמקום מושבו הקבוע מצוי בישראל או תאגיד הרשום בישראל (ראה תקנה 6 לתקנות מס ערך מוסף (רישום) התשל"ו- 1976).

 

סעיף 60 כאמור מסדיר את עניין רישומו של עוסק זר הפועל בישראל וקובע כי נציג אשר נתמנה כאמור – דינו לענין חוק מע"מ כדין החייב במס. מכאן ניתן להבין את היקף האחריות המוטלת על כתפיו של נציג כאמור.

 

יצוין כי במסגרת תיקון 132 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה") התווסף סעיף 68ב' לפקודה הקובע כי תושב חוץ אשר נדרש למנות נציג בהתאם לסעיף 60 לחוק מע"מ, נדרש למנות נציג גם לצורכי הפקודה. נציגו של תושב החוץ יהא מיופה כוח להגשת דיווחים לרשויות המס, לקבלת כספים עבור תושב החוץ, ולטפל בכל ענין הנדרש על פי דין, בישראל.

 

 

רישום בישראל

 

סעיף 346 לחוק החברות, מחייב כל תאגיד זר שלו פעילות עסקית בישראל, להרשם ברשם החברות כתאגיד זר הפועל בישראל. בנוסף, פעילות עסקית בישראל, מחייבת פתיחת תיקים ורישום ברשויות המס בישראל (מע"מ, מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס הכנסה ניכויים), עוד בטרם התחלת הפעילות העסקית כאמור.

 

חברה בת ישראלית, מרגע התאגדותה ותחילת פעילותה בישראל, מחויבת גם כן, להרשם ולפתוח תיקים כאמור ברשויות המס בישראל, בדומה לפעילות באמצעות סניף.

 

ככלל, הקמת חברה ישראלית הינה פרוצדורה פשוטה ומהירה בישראל. רישומו של סניף של חברה זרה בישראל, עשוי להיות מעט איטי יותר, אך גם כן פשוט ומהיר יחסית.

 

מאידך, הליך פתיחתו של חשבון בנק בישראל של סניף של חברה זרה, הפועלת בישראל, עלול להיות מעט יותר מורכב, מאשר פתיחת חשבון בנק של חברה ישראלית מקומית.

 

ראוי להדגיש כי, לא ניתן להרשם ולפתוח תיקים ברשויות המס, בטרם פתחה החברה חשבון בנק בישראל, ולכן, חברה או סניף, שלא פתחו חשבון בנק ונרשמו ברשויות המס בישראל – אינם רשאים להתחיל בכל פעילות עסקית בישראל.

 

פעילות עסקית בישראל בניגוד לאמור, מהווה עבירה פלילית.

 

 

לסיכום

 

מבחינת שיקולי מיסוי, ברי כי פעילות בישראל עשויה להיות משתלמת יותר, כאשר פועלים בישראל באמצעות סניף של חברה זרה. מאידך, מבחינת שיקולי יעילות, פשטות והגנה משפטית – נראה כי פעילות באמצעות הקמת חברה ישראלית מקומית, תהא נכונה יותר.

 

*הכותב הינו עו"ד ורו"ח ליאור פיק ממשרד עו"ד ליאור פיק ושות' המתמחה בתחומי המיסוי ושוק ההון.

 

*ליצירת קשר עם עו"ד ליאור פיק:טל' - 03-5105002, פקס - 03-5105025, דוא"ל:office@pick-law.com