גיל נדל משרד עורכי דין

 

גיליון 74 אוגוסט 2012

עוד בנושא
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 135 – סיון תשע"ח – יוני 2018
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 134 – אדר ב' תשע"ט – מרץ 2019
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 133 – אדר א' תשע"ט – מרץ 2019.
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 132 – חשון תשע"ט – אוקטובר 2018.
עוד בנושא
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 130 – סיון תשע"ח – מאי 2018
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 129 – ניסן- תשע"ח – מרץ 2018.
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 128 – שבט תשע"ח – ינואר 2018
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 127 – חשון תשע"ח – נובמבר 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 126 – תשרי תשע"ח – ספטמבר 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 125 – אב תשע"ז – אוגוסט 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 124 – ניסן תשע"ז – אפריל 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 123 – שבט תשע"ז – פברואר 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 122 – שבט תשע"ז – ינואר 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 121 – חשון תשע"ז – נובמבר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 120 – אלול תשע"ו – ספטמבר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 119 – אב תשע"ו – אוגוסט 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 118 – תמוז תשע"ו – יולי 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 117 – סיוון תשע"ו – יוני 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 116 – אייר תשע"ו – מאי 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 115 – ניסן תשע"ו – אפריל 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 114 – אדר ב תשע"ו – אפריל 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 113 – אדר תשע"ו – מארס 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 112 – טבת תשע"ו – פברואר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 111 – כסלו-טבת תשע"ו - דצמבר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 110 – חשון-כסלו תשע"ו - נובמבר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 109 – תשרי-חשון תשע"ו - אוקטובר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 108 – אב-אלול תשע"ה - אוגוסט 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 107 - תמוז תשע"ה - יולי 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 106 - ניסן תשע"ה - מאי 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 105 - ניסן תשע"ה - אפריל 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 104 - ניסן תשע"ה - מרץ 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 103 - אדר תשע"ה - פברואר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 102 - שבט תשע"ה - ינואר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 101 - טבת תשע"ה - דצמבר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 99, אלול תשע"ד - ספטמבר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 98, אלול תשע"ד - אוגוסט 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 97, אב תשע"ד - יולי 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 96, תמוז תשע"ד - יוני 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 95, סיון תשע"ד - מאי 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 94, אייר תשע"ד - אפריל 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 93, אדר ב' תשע"ד - מרץ 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 92, אדר א' תשע"ד - פברואר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 91, שבט תשע"ד - ינואר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 90, טבת תשע"ד - דצמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 89, כסלו תשע"ד - נובמבר דצמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 88, חשון תשע"ד - אוקטובר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 87, תשרי תשע"ד - ספטמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 86, אלול תשע"ג - אוגוסט 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון מס' 85 - אב תשע"ג - יולי 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון מס' 84, תמוז תשע"ג - יוני 2013
הודעה חשובה ללקוחות המשרד וידידיו + גליון מס' 83 של "יבוא, יצוא ומה שביניהם"
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 82, אייר תשע"ג - אפריל 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 81, ניסן תשע"ג - מרץ 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 80, אדר תשע"ג - פברואר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 79, שבט תשע"ג - ינואר 2013
גיליון מס 78 דצמבר 2012
גיליון 77 נובמבר 2012
גיליון 76 אוקטובר 2012
גיליון 75 ספטמבר 2012
גיליון 73 יולי 2012
גיליון 72 יוני 2012
גיליון 71 מאי 2012
גיליון 70 אפריל 2012
גיליון מס' 69- מרץ 2012
גיליון 68 פברואר 2012
גיליון מס' 67 - ינואר 2012
גיליון מס' 66- דצמבר 2011
גיליון מס' 65- אוקטובר 2011
גיליון מס' 64 - ספטמבר 2011
גיליון מס' 63 - אוגוסט 2011
גיליון מס' 62 - יולי 2011
גיליון מס' 61 - יוני 2011
גיליון מס' 60 - מאי 2011
גיליון מס' 59 - אפריל 2011
גיליון מס' 58 - מרץ 2011
גיליון מס' 57 - פברואר2011
גיליון מס' 56 - פברואר 2011
גיליון מס' 55 - ינואר 2011
גיליון מס' 54 - ינואר 2011
גיליון מס' 53 - נובמבר 2010
גיליון מס' 52 - אוקטובר 2010
גיליון מס' 51 - ספטמבר 2010
גיליון מס' 50 - אוגוסט 2010
גיליון מס' 49 - יוני 2010
גיליון מס' 48 - מאי 2010
גיליון מס' 47 - אפריל 2010
גליון מס' 46 - מרץ 2010
גליון מס' 45 - פברואר 2010
גליון מס 44 - ינואר 2010
גליון מס' 43 – דצמבר 2009
גיליון מס' 42 - נובמבר 2009
גיליון מס' 41 - אוקטובר 2009
גליון מס' 40 - ספטמבר 2009
גליון מס' 39 - אוגוסט 2009
גליון מס' 38 - יולי 2009
גליון מס' 37 - מאי 2009
גליון מס' 36 - ינואר 2009
גליון מס' 35 - נובמבר 2008
גליון מס' 34 - ספטמבר 2008
גליון מס' 33 - יולי 2008
גליון מס' 32 - מרץ - אפריל 2008
גליון מס' 31 - פברואר 2008
גליון מס' 30 - דצמבר 2007
גליון מס' 29 - אוקטובר - נובמבר 2007
גליון מס' 28 - ספטמבר 2007
גליון מספר 27 - אוגוסט 2007
גליון מספר 26 - יולי 2007
גליון מספר 25 - יוני 2007
גליון מספר 24 - מאי 2007
גליון מספר 23 - מרץ 2007
גליון מספר 22 - פברואר 2007
גליון מספר 21 - ינואר 2007
גליון מספר 20 - דצמבר 2006
גליון מספר 19 - אוקטובר 2006
גליון מספר 18 - אוגוסט 2006
גליון מספר 17 - יוני 2006
גליון מספר 16 - מאי 2006
גליון מספר 15 - מרץ-אפריל 2006
גליון מספר 14 - ינואר-פברואר 2006
גליון מספר 13 - דצמבר 2005
גליון מספר 12 - אוקטובר-נובמבר 2005
גליון מספר 11 - ספטמבר 2005
גליון מספר 10 - אוגוסט 2005
גיליון מספר 9 - אפריל 2005
גליון מספר 8 - נובמבר 2004
גליון מספר 7 - ספטמבר 2004
גליון מספר 6 - מרץ 2004
גליון מספר 5 - ינואר 2004
גליון מספר 4 - ספטמבר 2003
גליון מספר 3 - אוגוסט 2003
גיליון מספר 2 - יולי 2003
עוד בנושא

 

יבוא ויצוא-ומה שביניהם

עלון משפטי בענייני סחר בינלאומי

 

 

החומר המובא בעלון זה הינו מידע כללי בלבד ואינו מהווה חוות דעת משפטית
על מנת לקבל חוות דעת משפטית מומלץ לפנות עם מלוא פרטי המקרה הספציפי לעורך דין 

 

1.  סיווג יין ושאלת ההתיישנות - פסק-דין קשה עבור הנישומים
2.  יבוא מקביל- חידושי פסיקה
3.  האיחוד האירופי מרחיב את הגדרת ה"שטחים" לצורך הסכם הסחר עם ישראל
4.  הסכם סחר חופשי בין ארה"ב לדר' קוריאה
5.  הקרב על מיסוי הבירה- נקודות למחשבה
6.  חוק חדש להסדרת יבוא ציוד רפואי
7.  עיקרי החלטת הממשלה בעניין הפחתת חסמי יבוא בתחום התקנים – צעד חשוב בכיוון  הנכון
8.  העונש על תיאום מחירים בתחום ההובלה האווירית
9.  הזדרזת לבטל חוזה? שילמת!
10. מה חדש במשרדנו?
11. גילוי מרצון לכספים ונכסים בחו"ל- עכשיו אנונימי

  


 

 

1. סיווג יין ושאלת ההתיישנות - פסק-דין קשה עבור הנישומים

 

 

עו"ד גיל נדל, עו"ד עומר וגנר

 

לאחרונה, הכריע בית המשפט המחוזי בירושלים כי מוצר אלכוהולי שיוצר בישראל, יסווג כ"משקה אלכוהולי אחר" החייב במס קניה בשיעור 45%, ודחה את טענת היצרן המקומי כי מדובר ביין, הפטור ממס קניה.

 

פסק-הדין כולל גם שתי קביעות נוספות קשות עבור הנישומים-

האחת, בית המשפט הכריע כי תקופת ההתיישנות לדרישת גרעון מס קניה בייצור מקומי עומדת על חמש שנים ולא שלוש שנים כפי שנטען, והשנייה- בית המשפט דחה את טענת היצרן המקומי לעמידתו בתנאי חוק מסים עקיפים.


סיפור המקרה:

 

חברת יקבי ציון מייצרת בישראל יינות ומשקאות אלכוהוליים. המוצר נשוא התביעה הוא יין "פלטיניום", המכיל 11% כוהל, ובתווית צוין כי מדובר ביין נתזים.

 

רשויות מס קניה ערכו חקירה, והוציאו לחברה שומה במסגרתה נטען כי המוצר הוא "יין נתזים" החייב במס קניה בשיעור 45% - גם בהתאם לתווית, וגם בהתאם לספרי החברה.

החברה טענה כי המוצר אינו יכול להיחשב כיין נתזים לפי הגדרות המכס, משום שהלחץ במשקה אינו עונה על הגדרת יין נתזים בצו.

לאור זאת, ולאחר בדיקה נוספת שנערכה, שינו רשויות מס קניה את עמדתן, וטענו כי אין במשקה די ענבים על מנת שייחשב כיין, ולכן סיווגו הוא בפרט 22.08-9010 כמשקה אלכוהולי אחר, החייב ב-45% מס קניה.

החברה טענה כי הבדיקות שערכו רשויות מס קניה אינן משקפות וכי בבדיקה נוספת שנערכה, נמצאו במשקה ענבים בכמות מספקת על מנת שייחשב כיין, וניתן לברך עליו "בורא פרי הגפן". החברה טענה כי על פי היהדות, די בענבים בריכוז 1/6 על מנת שמשקה ייחשב כיין.

החברה טענה עוד כי אין תכלית להטיל מס קניה בשיעור גבוה על מוצר כזה, שכן לא מדובר במוצר אלכוהולי בריכוז גבוה.

 

החברה טענה שתי טענות נוספות:

1.האחת, כי תקופת ההתיישנות לדרישת מס קניה רטרואקטיבית בייצור מקומי עומדת על 3 שנים בלבד ולכן יש לבטל חלק מן השומה.

2.השנייה, כי גם אם טעתה בסיווג המוצר, היא עומדת בתנאי חוק מסים עקיפים וזכאית לפטור מסכום השומה.

 

הכרעת בית המשפט:

 

בית המשפט קיבל את עמדת המומחה מטעם רשויות מס קניה – מנהל מכון היין, אשר העיד כי במשקה לא נמצאו די ענבים על מנת שייחשב כיין. בית המשפט דחה את טענות החברה כי יתכן ונפלה טעות בבדיקת המעבדה, יתכן בשל פגם בייצור, או בשל ענבים זולים במיוחד, וקבע כי מדובר בהשערות שלא בוססו.

בית המשפט דחה עוד את טענת החברה כי ביצעה בדיקה נוספת שבה התגלה אחוז ענבים גבוה יותר, משום שלא הוכח מי מסר את המוצר לבדיקה, ואותו אדם לא בא לתת עדות.

בית המשפט דחה גם את טענת החברה כי בענבים בריכוז 1/6 על מנת שמשקה ייחשב כיין, וקבע כי לצורך כך היה על החברה להביא חוות-דעת מומחה למשפט עברי.

 

בעניין חוק מסים עקיפים, קבע בית המשפט כי החברה אינה עומדת בתנאיו, שכן היא מסרה ידיעה בלתי נכונה אודות המשקה, בעיקר כאשר על התווית נרשם "יין נתזים", שהוא מוצר החייב במס קניה. לכן, מאחר ויין נתזים הוא מוצר החייב במס קניה, קבע בית המשפט, החברה אינה יכולה לטעון שלא ידעה שהמוצר חייב במס (גם אם בסופו של דבר הסתבר שהמוצר אינו יין נתזים). עוד קבע בית המשפט, כי היצרן המקומי יודע טוב מכולם ממה מורכב המוצר, דבר המחליש את טענת תום הלב בעניין סיווג המוצר.

 

בעניין ההתיישנות, קיבל בית המשפט את טענת מס קניה וקבע כי ההתיישנות עומדת על 5 שנים לפי חוק מס קניה, ולא על 3 שנים לפי חוק מסים עקיפים.

 

בסופו של דבר, נדחה ערעור החברה והיא חויבה בתשלום הוצאות רשויות מס קניה בתוספת שכר טרחת עו"ד של 7,500 ש"ח. בשולי הדברים, קיבל בית המשפט טענה אחת של החברה בעניין הקפאת קנס פיגורים למשך תקופת ההתדיינות המשפטית.

 

[ע"ש (מחוזי ירושלים) 269/09 יקבי ציון (1982)בע"מ נ' פקיד שומה ירושלים 1, פסק-דין מיום 8.8.12, השופטת מרים מזרחי. ב"כ הצדדים – ליקבי ציון- עו"ד אהוד קרונפלד ורועי אסף ממשרד איתן, מהולל שדות ושות'. לפקיד שומה ירושלים- עו"ד ריצ'ארד סלאח מפרקליטות מחוז ירושלים-אזרחי].

 

הערות:

 

במקרה זה התעוררה השאלה מהו ריכוז הענבים המינימלי שצריך להיות במוצר על מנת שזה ייחשב כיין.

החברה ניסתה להסתמך על היהדות ולטעון כי מוצר המכיל לפחות 1/6 ריכוז ענבים, יכול להיחשב, לדעת אשכנז, כיין הראוי לקידוש, וכי המוצר שלה עומד בתנאים אלה.

בית המשפט דחה את הטענה וקבע כי החברה כשלה בכך שלא הביאה חוות-דעת מומחה למשפט עברי אלא הסתמכה על פרסומים באינטרנט, בלבד.

 

במקרה אחר, בתיק של חברת פרמה גורי, אשר יוצגה על ידי משרדנו, עלתה לדיון שאלת סיווגו של מוצר מסוג רסקיו רמדי, כאשר פרטי המכס הרלוונטיים היו משקה אלכוהולי, לעומת תכשיר מזון. באותו המקרה, הובאה חוות-דעת של רב, אשר קבע כי רכיב הכוהל במוצר אינו משמעותי והוא נועד לשימורו בלבד, וההלכה אינה מתייחסת למוצר כזה כאל משקה או מוצר מזון. בית המשפט הכריע כי מדובר בתכשיר מזון הפטור ממס קניה, גם ללא הסתמכות על חוות-דעת זו, אך ציין כי חוות-דעת זו הייתה ראויה ומעשירה.

 

 

 


 

2. יבוא מקביל- חידושי פסיקה

 

עו"ד גיל נדל, גלעד פז

 

התופעה של יבוא מקביל הולכת ומתפשטת בארצנו. מותגים רבים מיובאים לא רק דרך היבואן הבלעדי/הרשמי, אלא גם באמצעות יבואנים אחרים.

 

מבחינת הצרכן, כל עוד מדובר במוצרים מקוריים ולא מזויפים, התופעה של יבוא מקביל היא מבורכת, שכן היא מעודדת את התחרות ומביאה להורדת מחירים.

יחד עם זאת, הצרכן בדרך כלל חש פחות בטוח שמדובר במוצר מקורי, כאשר הוא רוכש אותו מיבוא מקביל.

 

כאשר מדובר ביבוא מקביל של מוצר מקורי, ברור שמותר ליבואן המקביל לעשות שימוש בסימן המסחר של המוצר (אם קיים כזה) לצורך מכירת המוצר.

כאשר מדובר במוצרי הלבשה, סימן המסחר מוטבע על גבי התווית או על גבי הבגד עצמו.

 

אך האם מותר ליבואן מקביל להרחיב את השימוש בסימן המסחר המוגן, ולעשות בו שימוש גם בפרסומים, באתר האינטרנט שלו, בשם עסקו?

 

לאחרונה, פסק בית המשפט המחוזי בתל-אביב בנושא זה, והתווה את גבולות המותר והאסור בשימוש בסימן מסחר, ביבוא מקביל. בית המשפט קבע כי השימוש שעשה יבואן מקביל של "טומי הילפיגר" בסימן המסחר בשם העסק ובדומיין באינטרנט, היה מופרז ולכן מדובר בהפרת סימן מסחר.

 

סיפור המקרה:

 

מוצרי טומי הילפיגר מיובאים לישראל באמצעות היבואן הרשמי-סקאל. בנוסף, מוצרים אלה מיובאים ביבוא מקביל על ידי חברת מחסן היבואן 42 בע"מ.

הבגדים שנמכרו בחנות מחסן היבואן היו מקוריים, אשר יובאו על ידה ישירות מארה"ב בשיטת הסטוק.

 

טומי הילפיגר העולמית וסקאל טענו, בין השאר, כי מחסן היבואן מפרה את סימן המסחר "טומי הילפיגר" כאשר עשתה שימוש בשם זה בשם עסקה, בדומיין של אתר האינטרנט שלה ובעלונים פרסומיים שונים אותם הפיצה.

 

התביעה הוגשה על סכום עתק של לא פחות מ-5 מיליון ש"ח, ואף כללה דרישה להוצאת צו מניעה כנגד מחסן היבואן, אשר יאסור עליה לעשות שימוש בסימן המסחר "טומי הילפיגר" לטובת קידום עסקיה.

 

פסק-הדין:

 

בית המשפט קבע כי השימוש של חברת מחסן היבואן בשם "טומי הילפיגר" במסגרת פעולות השיווק השונות אשר בוצעו על ידה (במסגרת שם העסק והלוגו שלו, הדומיין של אתר האינטרנט ועיצובו, הפליירים הפרסומיים אותם הפיצה וכד') חרגו מהשימוש המותר בשם זה על ידי יבואן מקביל.

 

בית המשפט קבע עוד כי העובדה כי מחסן היבואן היא יבואן מקביל ולא היבואן הרשמי של טומי הילפיגר בישראל, לא הובלטה על ידה במידה מספקת. 

 

בית המשפט ציין אמנם כי אין ליצרן או למפיץ הבלעדי כל זכות למנוע יבוא מקביל של מוצריהם לישראל, אך גם במקרה כזה, יש לבחון מה מותר ומה אסור ליבואן המקביל כאשר הוא עושה שימוש בסימן המסחר.

 

בית המשפט הפנה לסעיף 47 לפקודת סימני מסחר, המאפשר לעשות שימוש אמת בסימן מסחר, הוסיף וקבע כי שימוש אמת הוא כזה המאפשר לבעל העסק להציג בפני הצרכן באופן נכון את הטובין שהוא משווק, ומצד שני, לא לחרוג בעצם השימוש בסימן מעבר לנדרש.

 

בבוחנו את השימוש שעשתה מחסן היבואן בסימן, קבע כי השימוש בסימן הוא הכרחי לטובת זיהוי מקור הבגדים, וכל שימוש החורג מזיהוי הבגדים מחייב לציין כי מדובר ביבוא מקביל. בית המשפט קבע כי השימוש בשם הסימן בשם העסק ובדומיין באינטרנט עלולים להטעות את הצרכן באשר למקור הטובין, היות והצרכן עשוי לסבור בטעות כי מדובר בטובין שיובאו ישירות מהיצרן.

בית המשפט קבע לבסוף כי מתקיימת הפרה של סימן המסחר, ודחה עילות נוספות שנטענו על ידי טומי הילפיגר וסקאל (גניבת עין, תיאור כוזב, עשיית עושר ולא במשפט).

 

בסופו של דבר, התביעה התקבלה בחלקה, ומחסן היבואן ובעליה מר אלעד סוויסה בתשלום פיצויים בסכום נמוך יחסית לסכום התביעה, על סך כ-460,000 ש"ח ובתוספת 80,000 ש"ח הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד. לגבי צו המניעה, זה ניתן רק ביחס לחלק מן השימושים אותם עשתה מחסן היבואן בסימן המסחר.

 

[ת.א. (מחוזי ת"א) 11296-09-10 Tommy Hilefiger Licensing LLCואח' נ' אלעד מנחם סויסה ואח', השופט יצחק ענבר, פסק-דין מיום 31.7.12. ב"כ הצדדים: לטומי הילפיגר- עו"ד צוברי ושיינין. למחסן היבואן- עו"ד חייט]

 

הערות:

 

סכסוכים בין יבואן רשמי ליבואן מקביל, הגיעו פעמים רבות לבתי המשפט. כאשר מדובר היה בטובין מקוריים ולא מזויפים, לרוב, ידו של היבואן המקביל הייתה על העליונה. בתי המשפט חזרו פעמים רבות על כך שתופעת היבוא המקביל היא מבורכת, מעודדת את התחרות החופשית, מיטיבה עם הצרכנים, ואין בסיס חוקי למנוע אותה כל עוד אין ספק שמדובר במוצרים מקוריים, ולא במוצרים מזויפים אשר עשויים להטעות את הציבור.

 

למשל, בסוף שנת 2011, דחה בית המשפט ניסיון של היבואן הרשמי של מגירות ואביזרי מגירות להרכבה מתוצרת גרמניה למנוע יבוא מקביל שלהם, בטענה כי היבואן המקביל מסיר מהמוצרים  קוד המוצר, לא אורז אותם כיאות ולא מעניק סיוע לאחר קנייה [ת.א. (מחוזי מרכז) 22009-10-11 בירמן עצים ופרזול בע"מ נ' נסים פרג'ון מסחר (2000) בע"מ ואח', החלטה מיום 7.11.11, השופט אברהם יעקב].


בנוסף, בסוף 2010, ניסתה יצרנית הטלוויזיות Phillipsלמנוע יבוא מקביל של טלוויזיות LCDממזרח אסיה לישראל, וטענה כי היבואן המקביל מוחק את המספר הסידורי ואת מספר הדגם של הטלוויזיות על גבי האריזות והמוצרים עצמם, ובכך מפר את זכויותיה, מונע ממנה לבצע Recall  (איסוף המוצר) במקרה של גילוי פגם בייצור ומתערב שלא כדין בשרשרת ההפצה שלה. בית המשפט קבע כי כל עוד מדובר במוצרים מקוריים, אין עילה לחסום את היבוא המקביל ודחה את התביעה. [ת"א (מחוזי מרכז) 25756-06-10 Koninklijke PhilipsElectronifsואח' נ' אלקטרוניקה רייבי (2002) בע"מ (19.12.10)].

 

בשנת 2007, ניסה יצרן שואבי האבק Dysonלמנוע יבוא מקביל של שואבי אבק לישראל בטענה שהוסרו מהם מספרי הדגמים, דבר שלא מאפשר לו להתחקות אחר מוכר הסחורה ליבואן המקביל, וכי מדובר בדגמים שלא הייתה כוונה לשווקם בישראל, ולכן הדבר מטעה את הצרכנים. בית המשפט קבע כי מדובר במוצרים מקוריים, וכי לא הוכחה הטעייה, ודחה את התביעה. [ת.א. (מחוזי חיפה) 1089/05 Dyson Limitedואח' נ' י.שלום בע"מ ואח' (14.11.07)]; 

 

מנגד, בשנת 2006 התקבלה תביעת יצרן הבשמים JOOP!נגד יבוא מקביל של בשמים מקוריים, ושם נקבע כי כאשר סימון סדרת הייצור הוסרה, הדבר אמנם לא מהווה הפרה של סימן המסחר משום שמדובר בבשמים מקוריים, אך בנסיבות מסוימות מעשה כזה עשוי להצמיח עילת תביעה של עשיית עושר ולא במשפט, ועולה של גרם הפרת חוזה, כאשר היבואן המקביל, לפי הטענה, גורם ביודעין להפרת החוזה שבין היצרן למפיץ הרשמי שלו בכל מדינה. באותו מקרה נפסק כי מאחר והבשמים נרכשו על ידי היבואן המקביל, באירופה באיזור סחר חופשי, איזור בו JOOP!ניהלה מערך הפצה מסודר ומפוקח, הדבר פגע בציפייה הלגיטימית של JOOP!לפקח על אותו מערך, ולכן, התקבלה התביעה ונחסם היבוא המקביל. [ת.א. (מחוזי ת"א) 1171/97 JOOP! GmbHואח' נ' כל פרפיום בע"מ ואח' (18.6.06)];  

 

 

 

 

 


 

 

 

3.הסכם סחר חופשי בין ארה"ב לדר' קוריאה

 

 

עו"ד גיל נדל, גלעד פז

 

הסכם הסחר החופשי בין ארה"ב לדרום קוריאה נכנס לתוקפו בחודש מרץ 2012. תכליתו של הסכם זה הינה להקל על הסחר בסוגים שונים של סחורות בין שתי המדינות. הסכם סחר חופשי, ככלל, יוצר סביבה אטרקטיבית מאוד לסחר בינלאומי בין שתי מדינות (או יותר) אשר הינן צד לאותו הסכם. ההקלות אשר מעניק הסכם מעין זה ליבואנים וליצואנים משתי המדינות, הינן יבוא ויצוא ללא מכסים. ככלל, הסכמי סחר מעין אלו נוגעים ליבוא ויצוא של סוגי טובין אשר ככלל, על פי צו תעריף המכס של המדינות אשר הינן צד להסכם, חלים עליהם מכסים. אולם, כאשר מסחר שכזה מתבצע בין שתי מדינות אשר הינן צד להסכם מעין זה, היבוא והיצוא מתבצעים תוך הענקת פטור מלא ממכס ליבואנים. בהסכם הסחר אשר נחתם בין ארה"ב  לדרום קוריאה, מוענק פטור ממכס לגבי חלקם הארי של סוגי הטובין הנסחרים בין שתי המדינות. הכוונה הינה לסוגי טובין כגון: ציוד למטוסים, ציוד חקלאי, חלקי חילוף לרכב, חומרי בניין, כימיקלים, מוצרי צריכה, מכשירי חשמל, מוצרים סביבתיים, ציוד לטיולים וביגוד, מוצרי נייר, ציוד מדעי, ציוד שיט ותחבורה.

 

סוג נוסף של טובין בה ניתן יהיה לסחור בין המדינות ללא מכס, תחת מכסות, הינו סחורה חקלאית. הכוונה הינה למוצרים כגון: תירס, סובין, כותנה, דובדבנים, מיץ תפוזים, ענבים וינות. רשימת טובין זאת מקיפה כ80% מן היצוא התעשייתי והחקלאי של ארה"ב לדרום קוריאה.

 

הסכם הסחר בין ארה"ב לדרום קוריאה מחלק את סוגי הטובין השונים ל11 קבוצות (A-K). על פי חלוקה זאת, לגבי חלק מסוגי הטובין (קבוצה A) יבוטל המכס מיידית ולגבי סוגים אחרים של טובין, יבוטל המכס במהלך הדרגתי, אשר יקח עד כשמונה שנים.

 

אחת הדרישות הבסיסיות אשר מוטלות על היבואנים על מנת לזכות בהטבות הנובעות מהסכמי סחר הינה דרישה הנקראת כללי מקור. על פי דרישה זאת, על הטובין המיובאים להיות מיוצרים במלואם במדינה אשר הינה צד להסכם. דרישה נוספת הינה כי גם חומרי הגלם המשמשים ליצור הטובין ירכשו באותה מדינה אשר הינה צד להסכם. בהסכם בין ארה"ב לדרום קוריאה ניתן לבצע "צבירה", כלומר, ניתן לייצר בארה"ב באמצעות חומרי גלם דרום קוריאניים ולהיפך, כאשר הטובין עדיין יזכו להטבות במסגרת ההסכם.

 

הסכם הסחר בין ארה"ב לדרום קוריאה מצטרף לרשימה ארוכה של הסכמי סחר עליהם חתומה ארה"ב עם מדינות שונות. הכוונה הינה למדינות כגון: אוסטרליה, בחריין, צ'ילה, ירדן, קנדה, סינגפור וכד'. שורת הסכמים אלו מקלה מאוד על יבואנים אמריקאיים אשר רוצים לייבא סחורות מחו"ל. יחד עם זאת, כאשר מביטים לעבר המזרח הרחוק, הרי שהסכם הסחר מול קוריאה הינו סנונית ראשונה מבחינת האמריקאים (למעט הסכם הסחר מול סינגפור).

 

מה לגבי ישראל?

 

מעיון באתר משרד התמ"ת עולה, כי ישראל ודרום קוריאה מנהלות כיום מו"מ אינטנסיבי לטובת חתימת הסכם סחר ביניהן. ניתן להניח שסחורה מדרום קוריאה זולה יותר מסחורה מתוצרת ישראל, ולכן, אם וכאשר ייחתם הסכם שכזה בין ישראל לדרום קוריאה, יפתח הדבר עולם חדש של הזדמנויות בפני יבואנים ישראלים.

השלכה נוספת אשר יכולה להיות להסכם זה על היצואנים  הישראלים, נוגע לתחרות מול יצואנים  דרום קוריאנים באשר לשוק האמריקאי. נכון להיום, לאור העובדה כי ישראל חתומה על הסכם סחר מול ארה"ב, יכולים יצואנים ישראלים לייצא סוגים רבים של טובין לארה"ב מבלי שטובין אלו יחוייבו במכס בכניסתם לארה"ב. עובדה זאת מעניקה ליצואנים הישראלים יתרון תחרותי משמעותי ביותר בשוק האמריקאי. מרגע שהסכם הסחר בין ארה"ב לדרום קוריאה נכנס אף הוא לתוקף, הרי שגם יצואנים דרום קוריאנים נהנים מאותם יתרונות בדיוק. אי לכך, היתרון התחרותי אשר היה עד לאחרונה ליצואנים ישראלים אל מול יצואנים דרום קוריאנים חלף מן העולם.

 

לסיכום, הסכמי סחר מהווים נדבך חשוב בקידום ובפיתוח הגלובליזציה ובעולם הסחר הבינלאומי. הסכמים מעין אלו מסייעים להסרת חסמים, למסחר חופשי בין מדינות ולהפחתת מכסים אשר מובילה, בסופו של יום, להוזלת עלויות המוצרים בעבור הצרכן הסופי. הסכמים מעין אלו אף תורמים לקידום התחרות בשווקים באמצעות עידוד וקידום היבוא. אין ספק, כי חתימתו ואישרורו של הסכם הסחר בין ארה"ב לדרום קוריאה הינו צעד חשוב בעולם הסחר הבינלאומי.

 

 

 


 

 

4. הקרב על מיסוי הבירה- נקודות למחשבה

 

 

עו"ד גיל נדל, עו"ד עומר וגנר

 

לאחרונה, פורסם כי שר האוצר העלה את שיעור מס הקניה על בירה מ-2.18 ש"ח לליטר ל-4.19 ש"ח לליטר[1], ולאור זאת, יצרנים מקומיים של בירה טוענים כי לא יוכלו לשרוד העלאת מס זו[2].

כמו כן, פורסם כי שר הפנים אלי ישי שיגר מכתב לשר האוצר, וביקש ממנו להחריג את יצרני הבירה מהעלאה זו.

 

אך האם מותר יהיה למדינה ליצור אפליה במס קניה על בירה מתוצרת מקומית, לעומת בירה מיובאת, וזאת על מנת להקנות הגנה לתעשייה המקומית?

 

לצורך הגנה על תעשייה מקומית מפני תחרות, עושה המדינה שימוש בהטלת מכס. מס קניה, לעומת זאת, הוא מעין מס "מותרות", אשר מוטל באופן אחיד ושוויוני הן על מוצרים מתעשייה מקומית והן על מוצרים מיובאים.

 

מדינת ישראל חתומה על אמנות בינלאומיות שונות, וביניהן, הסכם גאט"ט (GATT), האוסר ליצור במס מקומי אפליה לרעה של מוצרים מיובאים, לעומת מוצרים מתוצרת מקומית.

 

דוגמא לאפלייה לרעה של מוצר מיובא, היא באמצעות יצירת קטגוריות של מס מופחת ומס גבוה, כאשר מוצרים מקומיים ומיובאים יכולים תיאורטית להיכנס לשתי הקטגוריות, אך בפועל מוצרים מיובאים נכנסים בעיקר לקטגוריה הגבוהה. במצב כזה קמה חזקה שמדובר באפלייה אלא אם המדינה מצביעה על תכלית לגיטימית לשיטת המס.

 

דוגמא לאפלייה שכבר הוסרה, ניתן למצוא במס הקניה שהוטל על וודקה ומוצרים נוספים. עד לינואר 2010, הוטל מס של 75% על וודקה שמחירה עד 5 דולר לליטר, ו-120% על וודקה יקרה יותר.

 

מאחר ונשמעו קולות כי מדובר באפלייה אסורה במס קניה, בעיקר משום שוודקה מתוצרת חוץ היא זו ששילמה בעיקר את המס הגבוה, נאלצה המדינה לשנות את השיטה והחלה בתהליך הדרגתי לגביית מס קניה קצוב לפי אחוז האלכוהול, ללא תלות בערך- שיטה שוויונית שאינה מפלה.

 

דוגמא אחרת לאפלייה במס קניה לצורך קידום מטרה לגיטימית, ניתן למצוא במס המוטל על הבירה עצמה. בירה רגילה, בין מקומית ובין מיובאת, חייבת במס קניה קצוב של 4.19 ש"ח לליטר כוהל, בעוד בירה בבקבוק לשימוש חוזר המכילה עד 3.8 כוהל, פטורה ממס קניה.

 

אפשרות אחרת לנסות ליצור אפלייה לטובה של מוצר מקומי, היא לטעון שהמוצר המקומי והמוצר המיובא אינם זהים. זכור לנו מקרה שהגיע לארגון הסחר העולמי WTO, בו נטען כי יפן הפרה את הסכם GATTכאשר הטילה מס קנייה שונה על משקה אלכוהולי יפני בשם shochu, המיוצר משעורה, תפוחי אדמה, קנה סוכר ואורז, לעומת משקאות מיובאים כגון וודקה, ויסקי וכו'.

באותו מקרה, יפן טענה שמשקה ה-shochuאינו מוצר זהה למשקאות המיובאים ולכן לא מדובר במס מפלה, אך ארגון ה-WTOדחה את הטענה וקבע שמדובר במוצרים מתחרים המיוצרים מחומרי גלם דומים, ואין בסיס להפלות ביניהם במס מקומי (מס קניה).

 

בסופו של דבר, לדעתנו, המדינה לא תוכל מבחינה חוקית ליצור במס קניה אפלייה לרעה של בירה מתוצרת חוץ לעומת בירה מקומית, וכל מהלך כזה צפוי להיבחן תחת זכוכית מגדלת של מדינות המייצאות בירה לישראל.  

 

 

 


 

 

5. חוק חדש להסדרת יבוא ציוד רפואי

   

 

עו"ד גיל נדל, גלעד פז

 

טובין רבים כפופים ביבוא או ביצוא למשטר של רגולציה, הדורש הצגת אישורים ורישיונות מרשויות שונות (משרד התקשורת, הבריאות, החקלאות, מכון התקנים ועוד).

 

ביחס ליבוא, דבר החקיקה המרכזי שמסדיר משטר רגולציה זה הוא צו יבוא חופשי, שבו מצוינים, על פי הסיווג לצרכי המכס, האישורים הנדרשים ליבוא כל סוגי הטובין.

 

כחלק מהליך הרגולציה וההסדרה, ניסתה הכנסת בשנים האחרונות לחוקק חוקים חדשים, אשר עוסקים בנושא ספציפי ומסדירים באופן מלא את משטר הרגולציה ביחס לסוג מסוים של טובין. דוגמא בולטת לכך היא חוק הפיקוח על יצוא בטחוני.

 

בחודש מאי 2012 אישרה הכנסת חוק חדש, ששמו חוק ציוד רפואי, התשע"ב-2012, שמטרתו המרכזית היא לקבוע את משטר הרגולציה השלם בקשר ליבוא, מכירה, אספקה ושיווק של ציוד רפואי (לא תרופות) לישראל ובישראל.

 

ציוד רפואי, שעליו יחול החוק, הוא:

 

(1) מכשיר המשמש לטיפול רפואי, וכן מכשיר או תוכנת מחשב הנדרשים להפעלת מכשיר כאמור; לעניין זה, "מכשיר" - לרבות אבזר, חומר כימי, מוצר ביולוגי או מוצר ביוטכנולוגי;

(2) עדשות מגע;

(3) מכשיר חשמלי הפולט קרינה מייננת או בלתי מייננת המשמש לטיפול קוסמטי;

 

החוק מתנה את יבוא, שיווק או מכירת הציוד הרפואי, ברישומו בפנקס שינוהל במשרד הבריאות, ומעניק הקלה עבור ציוד רפואי שלא טעון רישום, כגון אגדים אלסטיים, חוטים דנטלים, חומרי חבישה, קונדומים ועוד.

 

באם מדובר בציוד רפואי שאושר לשימוש ב"מדינות מוכרות" (ארה"ב, קנדה, בריטניה, בלגיה, גרמניה, דנמרק, נורבגיה, אוסטרליה וניו זילנד), החוק מאפשר את רישומו כמעט באופן אוטומטי, גם בישראל.

 

בדברי ההסבר לחוק נכתב כי חלק מהציוד הרפואי היה חייב לעמוד בתקנים רשמיים של מכון התקנים, וחלק אחר היה חייב ברישום לפי תקנות בריאות העם (מכשירים רפואיים מיוחדים), אך לא היה חוק אחד שהסדיר את סוגיית הציוד הרפואי באופן שלם, ויבואני ציוד רפואי לעיתים נגררו בין מספר רשויות והדבר יצר ביורוקרטיה מיותרת.

 

החוק מציין כי מכיוון שקיים סיכון בשימוש בציוד רפואי, כמו בתרופות, מוצדק בהחלט להתנות את השימוש בו בקבלת אישורים מראש.

 

כפי שצוין בדברי ההסבר, עד לחקיקתו של חוק זה, הרגולציה הנוגעת לציוד רפואי הוסדרה בדברי חקיקה שונים, וביניהם צו יבוא חופשי (שנחקק מכח פקודת היבוא והיצוא).

 

בפרטי מכס שונים הנוגעים לציוד רפואי, על פי הסיווג, הותנה יבוא הציוד בקבלת אישור מיחידת אמ"ר (אביזרים ומכשירים רפואיים) במשרד הבריאות.  

 

החוק החדש בא להסדיר בצורה מלאה את אופן קבלת האישור מיחידת אמ"ר לצורך יבוא הציוד הרפואי בהתאמה לצו יבוא חופשי, ולכן אין סתירה בין החוק החדש לצו יבוא חופשי, אלא שהחוק עולה בקנה אחד עם הצו.

 

הרוח החדשה והמרעננת שמביא עימו החוק, כפי שכבר צוין, היא רישום כמעט אוטומטי של ציוד רפואי, במקרה שהציוד כבר אושר לשימוש במדינות מוכרות.

 

סוגיה מסוימת שנותרה לא שלמה בחוק החדש, היא הדרישה כי הציוד הרפואי יעמוד בתקנים.

בנוסח החוק כיום, חוק ציוד רפואי אינו מתמודד עם סוגיה זו. קיימים פרטי מכס רבים בצו יבוא חופשי, בהם נדרש הציוד הרפואי לעמוד בתקן רשמי כתנאי ליבוא, מלבד קבלת אישור מיחידת האמ"ר.

 

החוק החדש מאפשר רישום בפנקס במקרה של רישום במדינה זרה, אך אינו פוטר מעמידה בתקן רשמי במקרה כזה.

 

נושא זה עלה לדיון בוועדה בכנסת טרם אישור החוק, וצוין כי סעיף 2(ג(2) לצו יבוא חופשי מאפשר לשר התמ"ת לפטור, בנסיבות מסוימות, ציוד מיובא מקבלת אישור תקן, והדבר עוגן גם בנוהל מנכ"ל משרד התמ"ת מספר 2.6, שכותרתו: "הענקת פטור בהתאם לסעיף 2(ג)(2) לצו יבוא חופשי", כאשר ציוד רפואי עשוי לזכות לפטור כזה בהתאם לנוהל.

 

בסופו של דבר, חוק ציוד רפואי נועד, הלכה למעשה, לעשות סדר בתחום הרגיש של יבוא ציוד רפואי לישראל על ידי הסדרתו בחקיקה ראשית ובאופן מלא.

 

החוק מבקש להעניק לרשות אחת- משרד הבריאות, סמכויות פיקוח על יבוא ושיווק הציוד הרפואי.

 

החוק מביא עימו הקלות רבות ומשמעותיות בעבור קהל היבואנים בתחום, אשר יש בהן בכדי לפשט מאוד את תהליכי היבוא והרישוי של ציוד שכזה לישראל, אך לדעתנו, טרם נפתרו כל הקשיים הביורוקראטיים בתחום זה, בעיקר בקשר לעמידה בדרישות התקינה.

 

 

 


 

 

6. עיקרי החלטת הממשלה בעניין הפחתת חסמי יבוא בתחום התקנים – צעד חשוב בכיוון הנכון

 

 

עו"ד גיל נדל

 

לפני מספר חודשים, התקבלה על ידי ממשלת ישראל החלטה ליישם את המלצות ועדת טרכטנברג שמטרתן הינה הקלת הנטל הכלכלי המוטל על אזרחי מדינת ישראל.

 

האמצעי, אולי העיקרי, אשר נועד להשיג מטרה זו, הינו עידוד התחרות המושג על ידי שורה של הקלת בייבוא לישראל, הפחתת הביורוקרטיה והגברת הסחר בין ישראל לבין העולם. במסגרת זו, הוחלט, בין היתר, על שינוי במדיניות התקינה בישראל.

 

להלן נפרט את עיקרי החלטת הממשלה בתחום זה.

 

א. אימוץ תקינה בינלאומית והקמת וועדת אימוץ

 

כידוע, על פי צו יבוא חופשי, התשנ"א-2011 (להלן: "צו יבוא חופשי") ישנם סוגי טובין שייבואם מותנה באישור תקן רשמי ("ת"ר").

 

החלטה מרכזית שנתקבלה ביחס לצו זה הינה כי מנכ"ל משרד התמ"ת בשיתוף עם מכון התקנים הישראלי יגבשו תכנית להחלפת התקנים הישראליים שלגביהם יש  להציג  אישור ת"ר, כך שעד סוף שנת 2012 יוחלפו אלה בתקנים בינלאומיים מוכרים ונוהגים במדינות מפותחות בעולם.

 

עוד הוחלט כי שר האוצר ביחד עם שר התמ"ת יפעלו לתיקון חוק התקנים, התשי"ג-1953 (להלן: "חוק התקנים") או חקיקה קשורה אחרת, כך שיוכנסו בו, בין היתר, שינויים הנוגעים להתאמה לתקנים בינלאומיים ועדכונם השוטף ולסמכויות הממונה על התקינה.

 

בין היתר, השינויים יורו כי רק תקנים בינלאומיים יוכרזו כתקנים רשמיים, אלא אם כן נתקבלה חוות דעתו בכתב של הממונה על התקינה לפיה לא קיים תקן בינלאומי מתאים שניתן להכריז עליו כת"ר.

 

בנוסף, שינוי של תקן בינלאומי שהוכרז כת"ר בישראל יובא על ידי מכון התקנים לאישור שר התמ"ת לצורך אימוצו בתקינה הישראלית בתוך שלושה חודשים מיום כניסתו של השינוי בתקן הבינלאומי לתוקף.

 

הוחלט על הקמת ועדת אימוץ - ועדה בראשות הממונה על התקינה במשרד התמ"ת, ושיהיו חברים בה נציג מכון התקנים, נציג ארגוני הצרכנים, משקיף נציג ציבור מטעם ארגוני היבואנים ומשקיף נציג ציבור מטעם ארגוני התעשיינים. הוועדה תבחן, לאחר קבלת פניה שר התמ"ת ממכון התקנים, אם יש לאמץ שינוי שנעשה בתקן בינלאומי לשוק הישראלי באופן מלא, חלקי או לדחותו. החלטתה תהא מבוססת המלצות ונימוקים, ותינתן לא יאוחר משלושה חודשים מהמועד בו נתקבלה הפניה.

 

עוד נקבע בהקשר זה, שמכון התקנים ידון בהמלצת ועדת האימוץ. המלצות שתתקבלנה, יועברו לעיבוד, לשינוי התקן המתאים ולאישור שר התמ"ת בתוך 30 ימים. אם החליט מכון התקנים שלא לקבלן, יהיה עליו להעביר את נימוקי החלטה זו בתוך 30 ימים לשר התמ"ת ולפרסם באתר האינטרנט שלו את החלטתו ונימוקיו.

 

ב. הוספת סמכויות לממונה על התקינה

 

כמו כן, הוחלט, כי יתווספו לממונה על התקינה סמכויות כגון פרסום הודעות לציבור בדבר מסוכנות שימוש במוצר שאינו מתאים להוראות ת"ר וחיוב את העוסק בו  לפרסם הודעה על כך; סמכות להורות לעוסק על הורדה מן המדפים של מוצרים שאינם עומדים בהוראות ת"ר, או שקיים חשש לאי עמידה בהוראות ת"ר או בהוראות שקבע הממונה על התקינה לייבוא הטובין (" RECALL"); סמכות לפרסם ברבים ממצאי בדיקות שנערכו על ידו במוצרים  ולהזהיר את הציבור בדבר החשש לשלומו ובטיחותו משימוש במוצרים. לממונה על התקינה תוקנה סמכות להשית על עוסק, לאחר שמיעת טענותיו, את עלות הפרסום, כולה או חלקה.

 

 

ג. תיקון פקודת הייבוא והייצוא

 

בנוסף לתיקונים המוזכרים לעיל ובמטרה להשוות את מדיניות התקינה הישראלית לזו הקיימת במדינות מפותחות אחרות, הוחלט לערוך שינויים גם בפקודת הייבוא והייצוא [נוסח חדש], התשל"ט-1979, והוראות הדין הרלוונטיות, כדלקמן:

 

הוחלט לתקן את צו הפיקוח הקבוע בסעיף 2 לפקודה, כך שבמקום החובה להמציא אישור ת"ר או אישור מכון התקנים על התאמת הטובין למפרט טכני של ת"ר ישראלי, כתנאי לייבוא הטובין לשוק המקומי, ייקבע, כי יבואן המבקש לייבא מוצר לישראל יידרש להגיש תצהיר לממונה על התקינה, בנוסח שעליו יורה הממונה, על התאמת הטובין המיובא לדרישות התקן הרשמי הישראלי, וכן יעמוד בתנאים נוספים לצורך שיווק המוצר בישראל, בהתאם לדרישות הממונה.

 

עוד הוחלט כי יש לקבוע שהממונה על התקינה יהא רשאי לפי שיקול דעתו המקצועי לקבוע דרישות בדיקה נוספות או אחרות ליבואנים מפרי אמון וכן, לקבוע כי אם חל תקן חדש על מוצר מסוים הוא יידרש לבדיקת עמידתו בדרישות התקן לתקופה של עד שנה או עד קביעת סיווגו על ידי הממונה בהוראותיו, לפי המוקדם מבין שניהם.

 

ד. החלטות חשובות אחרות 

 

הוחלט להטיל על הממונה על התקינה כי במקרים בהם סבור כי יש לבצע בדיקות במוצר, מטעמים של שמירה על בריאות הציבור, בטיחות הציבור והגנה על איכות הסביבה, החיוב לבצע בדיקות ייעשה בשים לב למדיניות הנוהגת לגבי בדיקות החלות על מוצרים דומים במדינות המפותחות עם שווקים משמעותיים.

 

בנוסף, הוחלט כי יש למנות מפקחים מטעם הממונה על התקינה לביצוע בדיקות מדגמיות ומזדמנות במשלוחים, לצורך בדיקת התאמת הטובין שבמשלוח לעמידה בתנאי השחרור שקבע הממונה על התקינה. פעילותם של מפקחים אלה תהא בהתאם לתכנית עבודה שתיקבע על ידי הממונה על התקינה בשים דגש על צמצום העיכובים והעלויות הכרוכים בתהליך הייבוא.

 

אמצעי נוסף שמטרתו ייעול התהליך הינו קידום כריתת הסכמי הכרה בינלאומיים עם מדינות אחרות. הסכמים אלה הם לרוב, הדדיים ומאפשרים הכרה בתעודות התאמת טובין לתקנים מחייבים או לדרישות טכניות אחרות, כך שתהליך ביצוע הבדיקות קצר. הוחלט כי מלאכת כריתת הסכמים אלה תוטל על מנכ"ל משרד התמ"ת.

 

נציין כי בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג פרסם הממונה על התקינה הודעה לפיה בכוונת משרד התמ"ת לשנות את קבוצות הטובין הנבדקות בהתאם לתקנים הישראליים הרשמיים באופן של מתן הקלות נוספות בבדיקות יבוא של מוצרים מסוימים. ההקלות בבדיקות תעשנה על ידי העברת תקנים ומוצרים מסוימים מקבוצות תקנים מחמירות יותר אל קבוצות תקנים המקלות בבדיקות היבוא.

 

בסופו של דבר, מתקבל הרושם שהמגמה אליה צועדת הממשלה בנושא זה, מטרתה להקל על היבוא ולפתור קשיים ביורוקרטיים. ימים יגידו האם שינוי מדיניות זה הינו מספיק, או שהיה על הממשלה לצעוד רחוק עוד יותר.

 

 

 

 


 

7. העונש על תיאום מחירים בתחום ההובלה האווירית

   

 

עו"ד גיל נדל, גלעד פז

 

יבואנים ויצואנים רבים עושים שימוש בשירותי הובלה אווירית לצורך הובלת טובין. הובלה באוויר, בשונה מהובלה בים, היא כידוע מהירה יותר, ולכן חלק מהעוסקים מעדיפים להוביל באוויר, בעיקר כשמדובר בסחורה שיש דחיפות מיוחדת לקבלה.

 

חברות תעופה גובות מבעלי העסקים דמי הובלה והיטלים שונים בעבור ההובלה, כאשר סכומים אלה נקבעים על ידי חברות התעופה בדרך של מו"מ.

 

במהלך חודש דצמבר 2011, הורשעו בלוקסמבורג שני מנהלים בחברות תעופה מתחרות בשל העובדה כי השתתפו בהסדר כובל בתחום התעופה, ותיאמו מחירים לגבי חלק מההיטלים הנהוגים בהובלה אווירית, כגון היטל בטחון, היטל דלק

 

השניים הורשעו על פי הודאתם, כאשר נגזרו על כל אחד מהם חודשי מאסר בפועל וקנס כספי על סך 20,000$.

 

ומה בישראל?

 

הסדרים כובלים מעין אלו עשויים להוות עבירה פלילית גם במסגרת החוק הישראלי, כאשר העונש בישראל על השתתפות בהסדר כובל שכזה יכולה להגיע עד לחמש שנות מאסר.

 

האיסור על מעשים כאלו מוגדר בחוק ההגבלים העסקיים, תשמ"ח-1988, כאשר מעשה המהווה פגיעה בתחרות מוגדר כ"הסדר כובל".

 

עד לשנת 2008, היה קיים "פטור" לענף התעופה מפני חלותו של חוק ההגבלים העסקיים, כאשר סעיף 3(7) לחוק ההגבלים העסקיים קבע כי הסכם אשר כל ההגבלות המוטלות במסגרתו מתייחסות לתובלה אווירית, לא יחשב כהסדר כובל ולא יהיה טעון אישור מראש של הרשות להגבלים עסקיים.

 

בשנת 2008 בוצעה רפורמה בתחום ההסדרים הכובלים בענף התעופה הישראלי כאשר ממונה על ההגבלים העסקיים דאז, רונית קן, התקינה את כללי ההגבלים העסקיים (פטור סוג להסדרים בין מובילים באוויר), תשס"ט-2008.

 

כללים אלה הגיעו לאחר שרשות ההגבלים העסקיים ערכה מחקר מקיף בתחום והגיעה למסקנה כי הסדרים רבים בין חברות תעופה עשויים לפגוע בתחרות ובסופו של דבר לפגוע בצרכנים.

 

לאור זאת, נוסף סעיף 3א לחוק שקבע כי הפטור הנ"ל אינו חל על הסדר שבו אחד הצדדים הוא מוביל ישראלי, ולכן כאשר לפחות אחד הצדדים להסדר הוא ישראלי, חוק ההגבלים העסקיים חל עליו במלוא הדרו.

 

במסגרת הכללים משנת 2008, נקבעו המותר והאסור בתחום התחרות בהובלה אווירית, ולמעשה קבעו כי הסדרים בין שתי חברות תעופה בתחומים המצויים בפריפריה של עסקי התעופה, לא יהיו טעונים אישור הרשות להגבלים עסקיים. מדובר בתחומים כגון תחזוקת מטוסים, אספקת מזון, בידוק ביטחוני, הסדרים כדוגמת הסדר הנוסע המתמיד, שיווק קיבולת טיסה וכד'.

 

מנגד, הסדרים בין שתי חברות תעופה הנוגעים לליבת העסק, כמו עלויות של כרטיסי טיסה, יעדי הטיסות, תדירותן ואיכותן, חלוקת שוק וכד', הם הסדרים שתיאום בהם, יהיה טעון אישור מראש של הרשות להגבלים עסקיים, ולא יחול עליהם פטור אוטומטי.

 

ניתן לציין כי דיני ההגבלים העסקיים נועדו, בראש ובראשונה, להגן על הצרכן. תפקידה של מערכת דינים זאת אינה ליצור תחרות משוכללת בשווקים השונים וזאת על מנת להבטיח כי הצרכן יקבל את השירות הטוב ביותר במחיר הזול ביותר. צורך זה בתחרות רלבנטי לשוק התובלה האווירית, בדיוק כשם שהוא רלבנטי לכל שוק אחר.

 

 

 


 

8. הזדרזת לבטל חוזה? שילמת!

 

 

עו"ד גיל נדל, גלעד פז

 

חברות רבות נוהגות להקים מיזם משותף של יבוא ושיווק מוצרים מסוימים, כאשר חברה אחת מופקדת על תהליך היבוא לישראל, ורעותה אחראית על שיווק המוצרים בישראל.

 

כאשר מיזם מסוג זה נכשל, מסיבה כזו או אחרת, פעמים רבות מגיעות החברות לבתי המשפט, אשר נדרש לנתח את התנהגות הצדדים ואת החוזה שנחתם ביניהם, כדי להכריע מי משתיהן אשמה בכישלון המיזם.

 

לאחרונה, הגיע סכסוך הנוגע למיזם יבוא ושיווק דגי נסיכת הנילוס לבית המשפט.

 

בית המשפט קבע כי היבואן הוא שאשם בכישלון המיזם, משום שהפסיק על דעת עצמו למכור למשווק את הדגים, מבלי שהייתה לו סיבה ממשית לעשות זאת. היבואן טען כי עלה אצלו חשש ממשי כי המשווק יפר את החוזה, ולפיכך הזדרז להודיע על ביטולו, אך בית המשפט דחה טענה זו, קיבל את התביעה הנגדית של המשווק וחייב את היבואן בתשלום 2 מיליון ש"ח.

 

סיפור המקרה:

 

חברת אלגריסי גרופ, העוסקת ביבוא דגי נסיכת הנילוס ("היבואן"), הקימה מיזם משותף עם חברת קפוא זן תעשיות מזון, העוסקת בשיווק מוצרי דגים ("המשווק"). במסגרת המיזם, חתמו הצדדים על חוזה, בחודש אוקטובר 2007, במסגרתו סוכם כי היבואן ייבא דגים והמשווק ישווק אותם בישראל.

 

עוד סוכם, כי במסגרת השנה הראשונה לתוקפו של ההסכם, הכמות המינימלית שהמשווק ירכוש מן היבואן, לא תפחת מ-500 טון.

 

החוזה קבע פיצוי מוסכם בסך של כ-1.7 מיליון ש"ח בגין הפרתו.


לאחר מספר חודשים, גילה היבואן כי המשווק הזמין ממנו דגי נסיכת הנילוס בכמות של 130 טון בלבד. בנוסף, המשווק ניהל מו"מ עם היבואן לשינוי שער הדולר שסוכם על פי החוזה.

 

לאור זאת, טען היבואן כי קיים אצלו חשש כבד שהמשווק לא יוכל לעמוד במכסה של רכישת 500 טון דגים עד לסוף השנה הראשונה של ההסכם, ולפיכך הודיע היבואן על ביטול ההסכם מחמת "הפרה צפויה", והגיש תביעה נגד המשווק על סך כ-1.7 מיליון ש"ח, סכום הפיצוי המוסכם.

 

בתגובה לכך, הגיש המשווק תביעה נגדית על סך כ-2 מיליון ש"ח וטען כי דווקא היבואן הוא שהפר את ההסכם בכך שהפסיק למכור לו דגים.

 

פסק-הדין:

 

בקשר לתביעת היבואן, בית המשפט קבע כי המשווק לא התחייב בחוזה לרכוש כמות מסוימת בכל חודש, ואין בכך שרכש כמות קטנה של 130 טון, כדי לרמז כי בכוונתו להפר את החוזה ולא לעמוד בכמות המינימום עד לסוף השנה.

 

לכן, קבע בית המשפט כי היבואן הזדרז להסיק מסקנות בטרם עת בדבר כוונת המשווק להפר את החוזה, וגם התביעה המשפטית הוגשה מוקדם מדי.

 

בית המשפט מצא כי גם לאחר הודעת ביטול החוזה, המשיך המשווק לשלוח הזמנות לרכישת דגים, דבר המוכיח כי לא היה בכוונתו להפר את החוזה, ולכן- תביעת היבואן נדחתה במלואה.

 

לאור זאת, קבע בית המשפט כי תביעת המשווק בגין נזקים שנגרמו לו, בשל אי-אספקת דגים, הייתה מוצדקת, קיבל את התביעה הנגדית, וחייב את היבואן לשלם למשווק סך של כ-2 מיליון ש"ח, בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של כ-100,000 ש"ח.

 

[ת.א. (שלום פ"ת) 4368-08 אלגריסי גרופ בע"מ נ' קפוא זן תעשיות מזון בע"מ, השופט נחום שטרנליכט, פסק-דין מיום 16.5.12. ב"כ הצדדים- ליבואן- עו"ד שלומי הדר. למשווק - עו"ד צפריר פז].

הערות:

 

במקרה זה, בחר בית המשפט שלא להתערב בפיצוי המוסכם בחוזה, והעניק למשווק את סכום הפיצוי המוסכם כפי שסיכמו הצדדים.

 

במקרה אחר שנפסק לאחרונה בבית משפט השלום בתל-אביב, נכשל מיזם של מוצרי הצללה מאיטליה, ובית המשפט פסק לצד הנפגע פיצוי של 45,000 ש"ח בלבד, למרות שסכום הפיצוי המוסכם בחוזה עמד על 300,000 ש"ח. באותו מקרה, קבע בית המשפט כי הצדדים לא היו יכולים להסביר לו כיצד חושב הפיצוי המוסכם, דבר שמטיל ספק רב בסבירות הפיצוי המוסכם [ת.א. (שלום ת"א) 13693-06-10 סוככי תבל בע"מ נ' סוככי המרכז פתרונות הצללה בע"מ, השופטת שרון גלר, פסק-דין מיום 18.6.12]

 

 

 

 


 

 

9. מה חדש במשרדנו?

 

 

בתי משפט

 

  • בית המשפט המחוזי בירושלים דחה בקשת יבואן סוליות גומי לחידוש צמיגים לצו מניעה שימנע כניסתה לתוקף של ערובה זמנית המוטלת על מוצרים אלה. המפעל המקומי אשר התלונן על יבוא בהיצף, מיוצג על ידי משרדנו.

 

  • משרדנו ייצג מפעל מקומי בדיון בוועדה המייעצת לפי חוק היטלי סחר, בקשר לתלונה על יבוא בהיצף של סוליות גומי.

 

  • בית המשפט המחוזי בירושלים מחק עתירה מינהלית שהוגשה נגד סירובו של שר האוצר לאשר אמצעי הגנה על מוצרי בידוד, תוך חיוב העותרת בהוצאות. היבואנים המתנגדים להיטל מיוצגים על ידי משרדנו.

 

  • משרדנו מייצג שתי חברות הנתבעות בתביעות ייצוגיות בקשר לסימון מיץ לימון.

 

מכס

 

  • רשות המכס השיבה ליבואן קפיצים, לקוח משרדנו, מכס ששולם ביתר בסך עשרות אלפי ₪, על קפיצים שיובאו על ידו.

 

  • רשות המכס קיבלה את עמדת לקוח משרדנו, יבואן חלקי רכב, בעניין סיווגם של מרכבי סגירה אחוריים לטנדרים.

 

שונות

 

  • המשרד צירף לשורותיו את עו"ד מרינה ווייסברג.

 

 


 

 

10. גילוי מרצון לכספים ונכסים בחו"ל- עכשיו אנונימי

 

החל משנת 2003 שיטת המיסוי הינה פרסונלית ולפיכך, כל מי שהינו תושב ישראל חייב במס על כל הכנסותיו ללא קשר לשאלה היכן נוצרו או נתקבלו.שיתופי פעולה בין רשויות מס באירופה ובארה"ב עם רשויות המס בישראל מאיצים את כל מי שיש לו חשבונות בנק בחו"ל או נכסים בחו"ל לדווח על קיומם ועל ההכנסות מהם.

 

אלפים רבים המחזיקים בחו"ל כספים רכוש והון נחשבים כעת "עברייני מס" פליליים, מאחר ולא דווחו על ההכנסות מחו"ל של ריבית, דיבידנד ורווחי הון. זאת ,מעבר לחבות המס האזרחית שצוברת קנסות, ריבית והפרשי הצמדה. לפי הערכות שונות יש למעלה מ-10 מיליארד דולר בחשבונות בנק בלתי-מדווחים בחו"ל.

 

על מנת להשיב ולו חלק מסכומי עתק אלו, צריך לשכוח מהעבר ולאפשר לכסף הרב מחו"ל לשוב לארץ. כאשר מכאן והלאה יש למסות את הרווחים הנובעים ממנו.

 

לפיכך, יש לברך על המהלך של רשות המיסים של הליך "גילוי מידע מרצון", על נכסים והכנסות מחו"ל, המהווה פתרון מעולה לישראלים שמחזיקים חשבונות ונכסים כאלו שמקורם בירושה או מתנה או לחילופין העבירו בעבר כספים לחו"ל, ששולם עליהם מס בארץ וקנו נכסים או השקיעו באמצעות הבנקים, אך למרבה הצער לא דיווחו על כך בארץ. בתמורה לגילוי המידע ,ניתנות הקלות ומובטחת חסינות מהליך פלילי.

חלון ההזדמנויות שניתן על ידי רשות המיסים, הוארך לאחרונה ע"י הרשות בשלושה חודשים נוספים בלבד להגשת בקשות. חידוש נוסף וחשוב הינו האפשרות להגשת פניות אנונימיות ללא ציון פרטים מזהים של הפונה, כך שניתן לבצע בדיקה מקדמית לא מחייבת. יש לקוות ולצפות שרבים ייקחו את ההחלטה הנכונה ויסדירו את דיווחיהם לרשות.

 

הליך הגילוי עצמו מאפשר "להכשיר את השרץ" באופן של גילוי וולונטרי, בלי להיחשב עבריין. זאת, תוך תשלום המס ללא קנסות וריבית ועם אפשרות לפטור חלקי או מלא מהפרשי הצמדה.

 

לצערי, נכון להיום יש מאות בודדות של פונים, למרות שבפועל יש הערכות כי אלפים רבים יפנו להליך גילוי זה. חלק ניכר מהפער בין התחזיות למציאות, נעוץ בעובדה שההליכים הבירוקרטים הנוקשים בהם נוקטת רשות המיסים, פוגעים גם בציבור שמעוניין לבצע הליך גילוי מרצון.

 

האינטרס הציבורי מחייב החזרתו של הכסף או הנכסים מחו"ל למעגל הדיווח בארץ לרבות, המיסוי על ההכנסות המופקות ממנו. לפיכך לא די בהכרזה על הליך גילוי מרצון, אלא חובה על רשות המיסים להקל ולפשט את התהליך, על מנת שרבים יהיו נכונים לדווח ולשלם. הקלות נוספות דוגמת מתן פטור מלא גם מהפרשי הצמדה והקלה בבדיקת מקור הכסףיסייעו בהאצת התהליך.

 

בדומה לחשיבה שהנחתה את משרד האוצר במדיניות ההקלה במס לחברות הענק הבינ"ל הפועלות בישראל, יש לפעול על מנת להקל גם על יחידים הן במדיניות המיסוי והן בצמצום התהליך הבירוקרטי, כך שלא יזדקקו להוכיח ולהמציא מסמכים היסטוריים על מקורות הכספים,עקב הקושי הכרוך בכך. לפיכך, רצוי להאריך את חלון ההזדמנויות המבורך לפחות עד לסוף השנה וזאת תוך מתן הקלות נוספות לגבי חובת ההוכחה על מקור הכסף לגבי שנים אחורה.

 

 

יישום מדיניות זו, יאפשר למדינה להשיג חזרה כספים שיוזרמו למשק הישראלי ולמעגל הדיווח מכאן והלאה ובמקביל ימנע מרבים להישאר עברייני מס.

 

______________________________

 

כותבת המאמר הינה רו"ח איריס שטרק, שותפה מנהלת משרד רואי החשבון "שטרק את שטרק"

 וסגנית נשיא לשכת רו"ח בישראל

אתר המשרד: www.starkcpa.com

 

 

 



[1] http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4260598,00.html

[2]http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4266744,00.html