גיל נדל משרד עורכי דין

 

עדכוני פסיקה: זכות העיכבון של משלח בינלאומי או מוביל ימי

 
עוד בנושא
בית המשפט: מה שמותר למוביל הימי, מותר גם לאחרים
בית המשפט: משלח אינו צריך לבלוש אחרי יבואן בקשר לתוכן המשלוח
העליון מאשר: תביעה נגד משלח אמריקאי תתברר בישראל
נכנסו לתוקף תקנות חדשות המגבירות את חובת הגילוי בהצעות מחיר של משלחים בינלאומיים
עוד בנושא
בית המשפט קבע שוב: תביעה נגד משלח אמריקאי תידון בישראל
האם תניית שיפוט ייחודית בחוזה/שטר מטען תכובד בכל מצב?
תביעת שיפוי של משלח נגד מוביל אווירי- כפופה להתיישנות מקוצרת
מי שאין בידיו שטר מטען מקורי- לא זכאי לקבל את הסחורה
תביעה נגד משלח אמריקאי תידון בישראל? הדעות בנושא חלוקות
מה היקף השירותים הנלווים שמשלח בינלאומי נדרש לספק ללקוחותיו?
אין לסלק על הסף תביעה נגד מוביל אווירי בגין נזק למטען
מתי יעניק בית המשפט פטור למוביל הימי ולמשלח הבינלאומי מאחריות למטען שהגיע באיחור?
יבואן שתבע חברת תעופה יחשוף בפניה נתוני רווחיות
תביעה נגד משלח בינלאומי מגרמניה תתברר בישראל
בפעם הנוספת: מסוף המטענים סוויספורט לא יהנה מהגבלת אחריות של מוביל אווירי
על מי מוטלת האחריות במקרה של גניבת מכולה?
האם סוכן אנייה אחראי לפצות את המדינה בגין נזק שגרמה האניה?
לא מסרת סחורה במקום המוסכם? הנטל ההוכחתי עובר אליך
מי יפצה את בעלי המכולות? בעקבות טביעתה של MOL Comfort
המשלח, האורז או המבטח- מי יישא באחריות למטען שניזוק?
המוביל הימי והמשלח הבינלאומי אינם אחראים לאיחור בהגעת המשלוחים לנמל היעד
הספק והנמל יישאו באחריות משותפת לנזק למטען מיובא
משלח בינלאומי יישא באחריות לנזק למשלוח של תכשיטים
בית המשפט: ממ"ן איננה מוביל אווירי ; תפצה בגין סחורות אשר נגנבו ממחסניה
בית המשפט המחוזי קיבל ערעור יצואן ; יפוצה על ידי משלח הבינלאומי בגין נזק לסחורה
נזק למטען שנשלח מארה"ב ליוון? הדיון המשפטי יתקיים בישראל
בית המשפט: סוכן מכס ונמל אינם אחראים לנזק שנגרם לרהיטים
מי אחראי לנזק למכונות צילום- המוכר או הקונה?
משלח וסוכן מכס הופטרו מאחריות לעיכוב שחרור משלוח
סוכן של מוביל ימי יפוצה בגין מכולות שלא הושבו
על הקו הגבול שבין משלח/סוכן מכס לבין יועץ לענייני יבוא ויצוא
משלח בינלאומי אינו אחראי לאיחור של כעשרה ימים בהגעת משלוח לישראל
האם משלח בינלאומי רשאי לעדכן הצעת מחיר שכבר נתן ללקוחו היבואן?
היכן נרטב וניזוק מטען גלילי נייר - בים או ביבשה?
למי שייכים הלקוחות?
בית המשפט: המוביל וממ"ן פטורים מאחריות בגין נזק למטען מיובא
חברת ספנות תשיב ליבואן חלק מדמי המתנה שנגבו שלא כדין
אחריות משלח בינלאומי לאיחורים בהגעת המטען- עדכונים
יבואן חויב לשלם לחברת שירותי נמל בגין פריקת משלוח עץ
האם מוביל ימי חייב לשנות שם נשגר בשטר מטען, לבקשת לקוחו?
כתב ויתור שנחתם מול משלח בינלאומי - האם בעל תוקף?
העליון- הטלת אחריות על משלח בגין שחרור סחורה ללא שטר מטען מקורי
האם משלח בינלאומי יכול לחזור בו מהצעת מחיר?
שירותי שילוח מישראל לדנמרק- מי ישלם בעבורם - השולח או המקבל?
בית המשפט: יש למכור סחורה המוחזקת בנמל - ושאלת הבעלות בה תוכרע בעתיד
אוניה זרה חויבה להפקיד ערבות על מנת לבטל צו מעצר שהוצא נגדה
גורמים בשרשרת הלוגיסטיקה שהוכנסו שלא לצורך למאבק בין יבואן ליצואן – יפוצו
הליכי משא ומתן לפשרה בתחום השילוח- בעקבות פסק-דין חדש מאנגליה
נדחה ניסיון של משלח להסתמך על התיישנות קצרה שהופיעה בשטר מטען
נדחתה בקשת משלח לסלק תביעה שהוגשה נגדו לאור תנית הימלאיה
תנאי המכר אינקוטרמס 2010 נכנסו לתוקף
משלח בינלאומי הטיל עיקול בגובה של כ-900,000 ש"ח על כספי לקוחו
האומנם משלח לא זכאי לתקופת התיישנות מקוצרת, מכוח שטר מטען?
עם או בלי ריבית? היבואן מול נותני השירותים
דמי הובלה בהיעדר סיכום בכתב- על סכסוך בין יבואן לחברת הובלות
בית המשפט מכריע בהתחשבנות בין יבואן ומשלח בינלאומי
היבואן אחראי לאיחור בהשבת המכולה למוביל הימי ועל כן ישיב לחברת השילוח את דמי ההשהיה ששולמו על ידה
"הרמת מסך" בעקבות קנסות השהיית מכולה
חוסר במטען - פיצוי נמוך בגין פגיעה במוניטין ואובדן לקוחות עתידיים
האם המשלח הבינלאומי יוכל ליהנות ממעמד של מוביל אווירי? עדכוני פסיקה
בית המשפט הורה לשחרר מטען ללא הצגת שטר מטען מקורי כנגד הפקדת ערבות מספיקה
בית המשפט: אין לאפשר לחברת שילוח לבצע קיזוז בין חוב של סוכן מכירות לבין כספים המגיעים ליבואן
יש לשלם לחברת שילוח גם כשהסחורה לא משוחררת מהמכס בפועל
בית המשפט הרשיע יבואן ישראלי בהברחת טובין לרשות הפלסטינאית
איחור של שבוע בהגעת מטען- אינו באחריות המשלח
שחרור רכב מפיקוח המכס שלא לידי היבואן המקורי – מי אחראי?
משלח בינלאומי אינו אחראי לעיכוב בשחרור סחורה עקב תקופת החגים
בית המשפט: יש לדקדק בזהות חברת תעופה הנתבעת בגין נזק למטען
בשלב מקדמי: היבואן הצליח להתגבר על תניית שיפוט בשטר מטען
בית המשפט: אי הפעלת זכות העיכבון מלמדת על ויתור מצידו של בעל הזכות
האם המשלח הבינלאומי יוכר כמוביל ימי וכמוביל אווירי? עדכוני פסיקה
חברה זרה שתבעה משלח בינלאומי חויבה בהפקדת ערובה להבטחת תשלום הוצאות
בית המשפט: המשלח הבינלאומי לא שימש כיועץ לענייני מסי יבוא
ברוח הימים הגשומים: בית המשפט: הציוד נרטב – נהג המונית ישלם
יבואן: שילמת עמלות מיותרות לדעתך? אל תישן על זכויותיך
נדחתה בקשה מקדמית של משלח בינלאומי ליהנות מהוראות אמנת ורשה
סחר חוץ - מה קורה כאשר הצדדים חלוקים על העובדות –סקירת פסקי דין שניתנו לאחרונה
עם מי נכרת חוזה ההובלה?
המשלח יפצה בשל מסירת סחורה שלא כנגד שטר מטען - סקירה ביקורתית
על חשיבותם ומשמעותם של סעיפי שיפוט
על סכסוכים כספיים בגין סוכן מכס ליבואן
בית המשפט: דרישת פיקדון על חשבון דמי השהיית מכולה הינה סבירה
בית המשפט: החתימה של חברת השילוח חייבה את חברת העמילות
האם המשלח הבינלאומי יזכה להגנות הניתנות למוביל הימי?
בית המשפט המחוזי בחיפה: המוביל התרשל באי שמירה על מסמכי השחרור
שימוש ב-express release ככלי ראייתי ופרשני
מה עושים במקרה של חובות אחסנה? - חלק ראשון
בית משפט השלום: המשלח יפצה את היצואנית בשל אי הגעת המשלוח במועד ליעדו
בית משפט השלום: המוביל היבשתי חויב לשפות את סוכן המכס
היבואן ישלם למשלח השהיות, אבל לא ישלם לו ריביות
משלח הפועל כמתאם הובלה אינו חסין מתביעות
מבטחים ומשלחים – היזהרו גם אתם! התיישנות מקוצרת בהובלה ימית
המשלח התרשל אך לא חויב לפצות את היצואן
ההתיישנות חסמה את המשלח
שילוח בינלאומי – עד כמה ניתן להגביל את ניידות העובדים
משלח בינלאומי שהסתבך בטיפול באשראי דוקומנטרי
האם סוכן מכס מחויב לשלם דמי השהייה?
הגבינות התקלקלו, אך האירוע לא כוסה בפוליסת הביטוח
על טעות של משלח בינלאומי ברישום היעד
על מקרה שבו נמצא המוביל היבשתי אחראי לנזק
סעיף פטור גורף בשטר מטען של משלח בינלאומי לא התקבל
היבואן התעשר על חשבון המשלח
סעיף בוררות בלתי תקף בשטר המטען
מתי ניתן לפרוץ את גבולות האחריות של המוביל האווירי. וגם- האם המשלח אחראי בגין נזק שנגרם לסחורה.
משלח בינלאומי אחראי בגין מילוי לא נכון של שטר המטען האווירי
האם מי שפועל כסוכן (AS AGENT) אחראי לנזקים הקשורים להובלה?
על סעיפי הגבלת אחריות והתיישנות בשטר מטען משולב
חסר במטען - על סכסוך בין יבואן, מבטח, סוכן מכס, ומוביל יבשתי
עוד בנושא

עו"ד גיל נדל, גלעד פז

בפרקטיקה של היבוא והיצוא ניתן להיתקל לא אחת במוביל ימי, סוכנו או משלח בינלאומי, שמעכב סחורות ומסרב להנפיק פקודת מסירה בשל חובות כספיים. למשל, כאשר השולח לא שילם את דמי ההובלה של אותו משלוח, ועקב כך המשלח מסרב לאפשר את שחרור המשלוח. או, במקרה אחר, כאשר השולח חייב כסף בשל משלוחים קודמים, והמשלח תופס משלוח נוכחי (ששולמו עבורו דמי ההובלה) כ"בן ערובה".

זו, כאמור, התנהגות שניתן להיתקל בה בפרקטיקה, אולם אין זה אומר שזוהי התנהגות חוקית. אז מה החוק אומר בעניין זה?

לאחרונה, ניתנה החלטה בבית המשפט המחוזי בחיפה בנושא זה, אך בטרם נסקור את ההחלטה, נסביר תחילה מהו עיכבון. עיכבון הינו זכות לעזרה עצמית - סעד עצמי שנועד לאפשר לנושה לממש את זכותו כלפי החייב בכוחות עצמו ללא צורך לפנות להתדיינות משפטית. למעשה מדובר במעין בטוחה שעומדת לרשות הנושה. הנושה זכאי לעכב נכס של החייב שבידיו (ולא למסור אותו לבעליו), לצורך הפעלת לחץ לגביית החוב, וזאת ללא צורך לקבל צו של בית המשפט. יחד עם זאת, הדעה הרווחת היא שכדי לממש את הנכס המעוכב (למכור אותו לצורך פרעון החוב) יש צורך בקבלת צו של בית המשפט. עיכוב של המכס ללא אישור בית המשפט – כן. מכירת הנכס – לא.

הזכות לעיכבון מוקנית לנושה באחת משתי דרכים: 1. מכח הוראות חוק. 2. מכוח הסכם.

עיכבון מכח חוק

 

סעיף 5 לחוק חוזה קבלנות קובע כי "לקבלן תהא זכות עיכבון על נכס שמסר לו המזמין לביצוע מלאכתו או למתן שירותו, כדי תשלומים המגיעים לו עקב עיסקת הקבלנות". יבואן המתקשר עם מוביל בחוזה הובלה - הרי זו עסקת קבלנות, והסחורה שנמסרה למוביל/משלח עבור ביצוע ההובלה הנה כנכס שנמסר לקבלן לביצוע שירותו ועל כן ניתנת לעיכבון. על פי החוק, העיכבון יחול אך ורק לשם קבלת דמי הובלת אותה סחורה ולא עבור הובלות אחרות, והמוביל/משלח אינו יכול לעכב את הסחורה לצורך קבלת חובות קודמים.

חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) - "קיבל הנפגע עקב החוזה נכס של המפר שעליו להחזירו, תהא לנפגע זכות עיכבון באותו נכס כדי תשלום הסכומים המגיעים לו מן המפר עקב ההפרה." גם על פי חוק החוזים, נדרש קשר בין העסקה ממנה נוצר החוב, לבין העסקה במסגרתה הגיעו הטובין לידי הנושה.

סעיף 11 (א) לחוק המיטלטלין קובע כי: "עיכבון הוא זכות על פי דין לעכב מיטלטלין כערובה לחיוב עד שיסולק החיוב".

 

נחזור ונדגיש: ניתן להשתמש בזכות העיכבון לפי הוראות חוק חוזה קבלנות או חוק החוזים לצורך הבטחת תשלומים המגיעים אך ורק עקב "עיסקת הקבלנות" הספציפית, או אך ורק עקב "ההפרה" של החיובים בעיסקת ההובלה הספציפית (שימו לב ללשון החוק!). אם יבואן אינו משלם דמי הובלה עבור הובלת מטען שהתבצעה באוגוסט 2003, וכעת מזמין הובלה אחרת בינואר 2004, לא יוכל המוביל/המשלח לעכב את המטען החדש בשל החוב בגין המטען הישן.

 

עיכבון מכח הסכם

שנית, המובילים או המשלחים הבינלאומיים, עשויים לפנות לעזרתו של העיכבון ההסכמי. כוונת הדברים היא שהחוק מאפשר לצדדים ליצור, במסגרת הסכם ביניהם, מנגנון של עיכבון. מנגנון זה יכול לקבוע שלמוביל/משלח תהיה זכות עיכבון על נכסי היבואן/יצואן שבידו בגין כל חוב שהיבואן/יצואן יהיה חייב למוביל/משלח. מנגנון זה נותן מרחב תמרון רחב מאד למוביל/משלח, ומשחרר אותו ממגבלות הוראות העיכבון הקבועות בדברי החקיקה. הדרישה היא שההסכם יהיה ברור, מפורש, ובכתב. גם העכבון ההסכמי אינו יכול לספק מענה לכל התרחישים, אף שהוא יכול לאפשר למוביל/משלח לעכב מטען חדש בגין חוב של מטען ישן.

מקרה שהגיע לאחרונה לדיון בבית המשפט:

 

סיפור המקרה:

משלח בינלאומי טיפל בשילוח של מטענים לישראל, ובנוסף העניק ליבואן אבקור 10 (2009) אשראי (הלוואה) בסך של כ-135,000 ש"ח לצורך יבוא המטענים.

היבואן נקלע לקשיים כספיים, ונותר חייב למשלח הבינלאומי ולנושים רבים נוספים כספים.

המשלח הבינלאומי טען כי קמה לו זכות עיכבון על מטענים שייבא היבואן לישראל לצורך כיסוי חובותיו אליו, ולפיכך טען כי מעמדו הוא של נושה מובטח.

 

המשלח הבינלאומי ביקש לבסס את זכות העיכבון על הסכם בכתב שנחתם בין חברת אב קור בע"מ, אשר הינה חברת אחות של אבקור 10 (2009), לבין חברה אחות של המשלח הבינלאומי, ששם נקבעה זכות עיכבון. המשלח הבינלאומי טען כי גם הוא וחברת אבקור 10 הסכימו (בעל פה) לנהוג על פי אותו הסכם.

 

בנוסף, טען המשלח הבינלאומי לזכות עיכבון מכח סעיף 5 לחוק חוזה קבלנות, משום שהמשלוח נמסר למשלח הבינלאומי לצורך ביצוע מלאכתו, והחוב שנוצר קשור לאותו המשלוח.

 

פסיקת בית המשפט:

 

ביחס לעיכבון הסכמי-

בית המשפט קבע כי המשלח הבינלאומי לא הצליחה לבסס טענה של עיכבון מכח הסכם. בית המשפט חזר על כך שעיכבון מכח הסכם צריך להיות מפורש ובמקרה זה אין חוזה בכתב בין המשלח הבינלאומי לבין החברה החייבת שבו סעיף עיכבון.

בית המשפט קבע שלא ניתן להקיש באופן אוטומטי מהחוזה שנחתם בין החברות האחיות, לבין מהות ההתקשרות שבין המשלח הבינלאומי לחברה החייבת.

 

ביחס לעיכבון מכח החוק-

בית המשפט אף דחה את טענת המשלח הבינלאומי לזכות עיכבון מכח סעיף 5 לחוק חוזה קבלנות. בית המשפט קבע כי חלקו הארי של החוב נובע מעסקת אשראי (הלוואה) שאינה קשורה בהכרח למשלוח הנוכחי, ולכן אין קשר ישיר בין החוב לבין המשלוח שלגביו נטענה זכות העיכבון.

 

בשולי הדברים, דחה בית המשפט את טענת הספק מטורקיה, שטען כי הבעלות במשלוח שהגיע לישראל נותרה אצלו ולא עברה לחברה היבואנית.

 

כמו כן, חייב בית המשפט את המשלח הבינלאומי בתשלום הוצאות משפט של 8,000 ש"ח.

 

[פר"ק (מחוזי חיפה) 51618-11-11 קוטלר (מנהל עיזבון) נ' אבקור 10 (2009) בע"מ ואח', בבית המשפט המחוזי בחיפה, השופט אלכס קיסרי, החלטה מיום 13.9.12 לא צויינו שמות ב"כ הצדדים].

 

מקרה קודם מדצמבר 2011

 

בפסק-דין שניתן בסוף שנת 2011 בבית משפט השלום בחיפה, קיבל בית המשפט טענה של מוביל ימי כי קמה לו זכות לעיכבון מכח הסכם (שטר המטען הימי), גם בגין חובות קודמים ולא רק בגין המשלוח הספציפי. באותו מקרה, זכות העיכבון בשטר המטען נוסחה באופן גורף, כדלקמן:

 

"The carrier shall have a lien on the goods and any documents relating thereto for all sums payable to the carrier under this contract and for general average contributions to whomsoever due. The carrier shall also have a lien against the merchant on the goods and any document relating thereto for all sums due from him to the carrier under any other contract…".

 

[ת.א. (שלום חיפה) 2832-02-09 דמקו לוגיסטיקה ישראל בע"מ נ' מיטלס טריידס נצרת בע"מ, פסק-דין מיום 21.12.11, השופטת נסרין עדוי. ב"כ הצדדים: לתובעת- עו"ד ש. פרידמן. לנתבעת- עו"ד שלופה ו/או י. גרייב]

 

הערות:

 

זכות העיכבון מכח החוק נותנת בידי הנושים כח רב, ומאפשרת להם להפעיל מכבש לחצים על החייבים לצורך גביית החוב, גם ללא נקיטת הליכים משפטיים.

במסגרת הליכים של פירוק חברה, זכות העיכבון מקבלת משמעות נוספת, משום שנושה שבידו זכות עיכבון נחשב לנושה מובטח, ומעמדו עדיף על פני נושים בלתי מובטחים, היות והוא זכאי לקבל את חובו מתמורת מכירת הנכס שעליו הוטל העיכבון.