גיל נדל משרד עורכי דין

 

גיליון 76 אוקטובר 2012

עוד בנושא
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 135 – סיון תשע"ח – יוני 2018
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 134 – אדר ב' תשע"ט – מרץ 2019
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 133 – אדר א' תשע"ט – מרץ 2019.
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 132 – חשון תשע"ט – אוקטובר 2018.
עוד בנושא
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 130 – סיון תשע"ח – מאי 2018
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 129 – ניסן- תשע"ח – מרץ 2018.
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 128 – שבט תשע"ח – ינואר 2018
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 127 – חשון תשע"ח – נובמבר 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 126 – תשרי תשע"ח – ספטמבר 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 125 – אב תשע"ז – אוגוסט 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 124 – ניסן תשע"ז – אפריל 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 123 – שבט תשע"ז – פברואר 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 122 – שבט תשע"ז – ינואר 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 121 – חשון תשע"ז – נובמבר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 120 – אלול תשע"ו – ספטמבר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 119 – אב תשע"ו – אוגוסט 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 118 – תמוז תשע"ו – יולי 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 117 – סיוון תשע"ו – יוני 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 116 – אייר תשע"ו – מאי 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 115 – ניסן תשע"ו – אפריל 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 114 – אדר ב תשע"ו – אפריל 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 113 – אדר תשע"ו – מארס 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 112 – טבת תשע"ו – פברואר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 111 – כסלו-טבת תשע"ו - דצמבר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 110 – חשון-כסלו תשע"ו - נובמבר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 109 – תשרי-חשון תשע"ו - אוקטובר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 108 – אב-אלול תשע"ה - אוגוסט 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 107 - תמוז תשע"ה - יולי 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 106 - ניסן תשע"ה - מאי 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 105 - ניסן תשע"ה - אפריל 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 104 - ניסן תשע"ה - מרץ 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 103 - אדר תשע"ה - פברואר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 102 - שבט תשע"ה - ינואר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 101 - טבת תשע"ה - דצמבר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 99, אלול תשע"ד - ספטמבר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 98, אלול תשע"ד - אוגוסט 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 97, אב תשע"ד - יולי 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 96, תמוז תשע"ד - יוני 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 95, סיון תשע"ד - מאי 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 94, אייר תשע"ד - אפריל 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 93, אדר ב' תשע"ד - מרץ 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 92, אדר א' תשע"ד - פברואר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 91, שבט תשע"ד - ינואר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 90, טבת תשע"ד - דצמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 89, כסלו תשע"ד - נובמבר דצמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 88, חשון תשע"ד - אוקטובר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 87, תשרי תשע"ד - ספטמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 86, אלול תשע"ג - אוגוסט 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון מס' 85 - אב תשע"ג - יולי 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון מס' 84, תמוז תשע"ג - יוני 2013
הודעה חשובה ללקוחות המשרד וידידיו + גליון מס' 83 של "יבוא, יצוא ומה שביניהם"
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 82, אייר תשע"ג - אפריל 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 81, ניסן תשע"ג - מרץ 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 80, אדר תשע"ג - פברואר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 79, שבט תשע"ג - ינואר 2013
גיליון מס 78 דצמבר 2012
גיליון 77 נובמבר 2012
גיליון 75 ספטמבר 2012
גיליון 74 אוגוסט 2012
גיליון 73 יולי 2012
גיליון 72 יוני 2012
גיליון 71 מאי 2012
גיליון 70 אפריל 2012
גיליון מס' 69- מרץ 2012
גיליון 68 פברואר 2012
גיליון מס' 67 - ינואר 2012
גיליון מס' 66- דצמבר 2011
גיליון מס' 65- אוקטובר 2011
גיליון מס' 64 - ספטמבר 2011
גיליון מס' 63 - אוגוסט 2011
גיליון מס' 62 - יולי 2011
גיליון מס' 61 - יוני 2011
גיליון מס' 60 - מאי 2011
גיליון מס' 59 - אפריל 2011
גיליון מס' 58 - מרץ 2011
גיליון מס' 57 - פברואר2011
גיליון מס' 56 - פברואר 2011
גיליון מס' 55 - ינואר 2011
גיליון מס' 54 - ינואר 2011
גיליון מס' 53 - נובמבר 2010
גיליון מס' 52 - אוקטובר 2010
גיליון מס' 51 - ספטמבר 2010
גיליון מס' 50 - אוגוסט 2010
גיליון מס' 49 - יוני 2010
גיליון מס' 48 - מאי 2010
גיליון מס' 47 - אפריל 2010
גליון מס' 46 - מרץ 2010
גליון מס' 45 - פברואר 2010
גליון מס 44 - ינואר 2010
גליון מס' 43 – דצמבר 2009
גיליון מס' 42 - נובמבר 2009
גיליון מס' 41 - אוקטובר 2009
גליון מס' 40 - ספטמבר 2009
גליון מס' 39 - אוגוסט 2009
גליון מס' 38 - יולי 2009
גליון מס' 37 - מאי 2009
גליון מס' 36 - ינואר 2009
גליון מס' 35 - נובמבר 2008
גליון מס' 34 - ספטמבר 2008
גליון מס' 33 - יולי 2008
גליון מס' 32 - מרץ - אפריל 2008
גליון מס' 31 - פברואר 2008
גליון מס' 30 - דצמבר 2007
גליון מס' 29 - אוקטובר - נובמבר 2007
גליון מס' 28 - ספטמבר 2007
גליון מספר 27 - אוגוסט 2007
גליון מספר 26 - יולי 2007
גליון מספר 25 - יוני 2007
גליון מספר 24 - מאי 2007
גליון מספר 23 - מרץ 2007
גליון מספר 22 - פברואר 2007
גליון מספר 21 - ינואר 2007
גליון מספר 20 - דצמבר 2006
גליון מספר 19 - אוקטובר 2006
גליון מספר 18 - אוגוסט 2006
גליון מספר 17 - יוני 2006
גליון מספר 16 - מאי 2006
גליון מספר 15 - מרץ-אפריל 2006
גליון מספר 14 - ינואר-פברואר 2006
גליון מספר 13 - דצמבר 2005
גליון מספר 12 - אוקטובר-נובמבר 2005
גליון מספר 11 - ספטמבר 2005
גליון מספר 10 - אוגוסט 2005
גיליון מספר 9 - אפריל 2005
גליון מספר 8 - נובמבר 2004
גליון מספר 7 - ספטמבר 2004
גליון מספר 6 - מרץ 2004
גליון מספר 5 - ינואר 2004
גליון מספר 4 - ספטמבר 2003
גליון מספר 3 - אוגוסט 2003
גיליון מספר 2 - יולי 2003
עוד בנושא
 

יבוא ויצוא-ומה שביניהם

עלון משפטי בענייני סחר בינלאומי

 

 

החומר המובא בעלון זה הינו מידע כללי בלבד ואינו מהווה חוות דעת משפטית
על מנת לקבל חוות דעת משפטית מומלץ לפנות עם מלוא פרטי המקרה הספציפי לעורך דין 

  

תוכן עניינים

 

  1. עדכוני פסיקה: זכות העיכבון של משלח בינלאומי או מוביל ימי
  2. מה חשוב יותר - תחרות חופשית או הגנה על סימן המסחר של מותג?
  3. חילוט והחרמת טובין- עדכוני פסיקה ומבט השוואתי
  4. העליון- הטלת אחריות על משלח בגין שחרור סחורה ללא שטר מטען מקורי
  5. עדכון פסיקה בנושא רישום "אגב מחאה" בתשלום מס קניה
  6. שמירה על שוויון בשימוע הנוגע להיטלי סחר (בעקבות הכרעת הדין של אהוד אולמרט)
  7. אין חובה לתת העדפה לתוצרת הארץ בהתקשרות לאחר ביטול מכרז
  8. לא הוכח היצוא? אין מע"מ בשיעור אפס
  9. מכשיר חכם לכל כיס? על הרפורמה בייבוא מכשירים סלולאריים לישראל
  10. תביעת ביטוח נגד יצרנית המקררים Sharpלא תתברר בישראל
  11. מה חדש במשרדנו?

 

      


 

01. עדכוני פסיקה: זכות העיכבון של משלח בינלאומי או מוביל ימי

עו"ד גיל נדל, גלעד פז

בפרקטיקה של היבוא והיצוא ניתן להיתקל לא אחת במוביל ימי, סוכנו או משלח בינלאומי, שמעכב סחורות ומסרב להנפיק פקודת מסירה בשל חובות כספיים. למשל, כאשר השולח לא שילם את דמי ההובלה של אותו משלוח, ועקב כך המשלח מסרב לאפשר את שחרור המשלוח. או, במקרה אחר, כאשר השולח חייב כסף בשל משלוחים קודמים, והמשלח תופס משלוח נוכחי (ששולמו עבורו דמי ההובלה) כ"בן ערובה".

זו, כאמור, התנהגות שניתן להיתקל בה בפרקטיקה, אולם אין זה אומר שזוהי התנהגות חוקית. אז מה החוק אומר בעניין זה?

לאחרונה, ניתנה החלטה בבית המשפט המחוזי בחיפה בנושא זה, אך בטרם נסקור את ההחלטה, נסביר תחילה מהו עיכבון. עיכבון הינו זכות לעזרה עצמית - סעד עצמי שנועד לאפשר לנושה לממש את זכותו כלפי החייב בכוחות עצמו ללא צורך לפנות להתדיינות משפטית. למעשה מדובר במעין בטוחה שעומדת לרשות הנושה. הנושה זכאי לעכב נכס של החייב שבידיו (ולא למסור אותו לבעליו), לצורך הפעלת לחץ לגביית החוב, וזאת ללא צורך לקבל צו של בית המשפט. יחד עם זאת, הדעה הרווחת היא שכדי לממש את הנכס המעוכב (למכור אותו לצורך פרעון החוב) יש צורך בקבלת צו של בית המשפט. עיכוב של המכס ללא אישור בית המשפט – כן. מכירת הנכס – לא.

הזכות לעיכבון מוקנית לנושה באחת משתי דרכים: 1. מכח הוראות חוק. 2. מכוח הסכם.

עיכבון מכח חוק

 

סעיף 5 לחוק חוזה קבלנות קובע כי "לקבלן תהא זכות עיכבון על נכס שמסר לו המזמין לביצוע מלאכתו או למתן שירותו, כדי תשלומים המגיעים לו עקב עיסקת הקבלנות". יבואן המתקשר עם מוביל בחוזה הובלה - הרי זו עסקת קבלנות, והסחורה שנמסרה למוביל/משלח עבור ביצוע ההובלה הנה כנכס שנמסר לקבלן לביצוע שירותו ועל כן ניתנת לעיכבון. על פי החוק, העיכבון יחול אך ורק לשם קבלת דמי הובלת אותה סחורה ולא עבור הובלות אחרות, והמוביל/משלח אינו יכול לעכב את הסחורה לצורך קבלת חובות קודמים.

חוק החוזים(תרופות בשל הפרת חוזה) - "קיבל הנפגע עקב החוזה נכס של המפר שעליו להחזירו, תהא לנפגע זכות עיכבון באותו נכס כדי תשלום הסכומים המגיעים לו מן המפר עקב ההפרה." גם על פי חוק החוזים, נדרש קשר בין העסקה ממנה נוצר החוב, לבין העסקה במסגרתה הגיעו הטובין לידי הנושה.

סעיף 11 (א) לחוק המיטלטלין קובע כי: "עיכבון הוא זכות על פי דין לעכב מיטלטלין כערובה לחיוב עד שיסולק החיוב".

 

נחזור ונדגיש: ניתן להשתמש בזכות העיכבון לפי הוראות חוק חוזה קבלנות או חוק החוזים לצורך הבטחת תשלומים המגיעים אך ורק עקב "עיסקת הקבלנות" הספציפית, או אך ורק עקב "ההפרה" של החיובים בעיסקת ההובלה הספציפית (שימו לב ללשון החוק!). אם יבואן אינו משלם דמי הובלה עבור הובלת מטען שהתבצעה באוגוסט 2003, וכעת מזמין הובלה אחרת בינואר 2004, לא יוכל המוביל/המשלח לעכב את המטען החדש בשל החוב בגין המטען הישן.

 

עיכבון מכח הסכם

שנית, המובילים או המשלחים הבינלאומיים, עשויים לפנות לעזרתו של העיכבון ההסכמי. כוונת הדברים היא שהחוק מאפשר לצדדים ליצור, במסגרת הסכם ביניהם, מנגנון של עיכבון. מנגנון זה יכול לקבוע שלמוביל/משלח תהיה זכות עיכבון על נכסי היבואן/יצואן שבידו בגין כל חוב שהיבואן/יצואן יהיה חייב למוביל/משלח. מנגנון זה נותן מרחב תמרון רחב מאד למוביל/משלח, ומשחרר אותו ממגבלות הוראות העיכבון הקבועות בדברי החקיקה. הדרישה היא שההסכם יהיה ברור, מפורש, ובכתב. גם העכבון ההסכמי אינו יכול לספק מענה לכל התרחישים, אף שהוא יכול לאפשר למוביל/משלח לעכב מטען חדש בגין חוב של מטען ישן.

מקרה שהגיע לאחרונה לדיון בבית המשפט:

 

סיפור המקרה:

משלח בינלאומי טיפל בשילוח של מטענים לישראל, ובנוסף העניק ליבואן אבקור 10 (2009) אשראי (הלוואה) בסך של כ-135,000 ש"ח לצורך יבוא המטענים.

היבואן נקלע לקשיים כספיים, ונותר חייב למשלח הבינלאומי ולנושים רבים נוספים כספים.

המשלח הבינלאומי טען כי קמה לו זכות עיכבון על מטענים שייבא היבואן לישראל לצורך כיסוי חובותיו אליו, ולפיכך טען כי מעמדו הוא של נושה מובטח.

 

המשלח הבינלאומי ביקש לבסס את זכות העיכבון על הסכם בכתב שנחתם בין חברת אב קור בע"מ, אשר הינה חברת אחות של אבקור 10 (2009), לבין חברה אחות של המשלח הבינלאומי, ששם נקבעה זכות עיכבון. המשלח הבינלאומי טען כי גם הוא וחברת אבקור 10 הסכימו (בעל פה) לנהוג על פי אותו הסכם.

 

בנוסף, טען המשלח הבינלאומי לזכות עיכבון מכח סעיף 5 לחוק חוזה קבלנות, משום שהמשלוח נמסר למשלח הבינלאומי לצורך ביצוע מלאכתו, והחוב שנוצר קשור לאותו המשלוח.

 

פסיקת בית המשפט:

 

ביחס לעיכבון הסכמי-

בית המשפט קבע כי המשלח הבינלאומי לא הצליחה לבסס טענה של עיכבון מכח הסכם. בית המשפט חזר על כך שעיכבון מכח הסכם צריך להיות מפורש ובמקרה זה אין חוזה בכתב בין המשלח הבינלאומי לבין החברה החייבת שבו סעיף עיכבון.

בית המשפט קבע שלא ניתן להקיש באופן אוטומטי מהחוזה שנחתם בין החברות האחיות, לבין מהות ההתקשרות שבין המשלח הבינלאומי לחברה החייבת.

 

ביחס לעיכבון מכח החוק-

בית המשפט אף דחה את טענת המשלח הבינלאומי לזכות עיכבון מכח סעיף 5 לחוק חוזה קבלנות. בית המשפט קבע כי חלקו הארי של החוב נובע מעסקת אשראי (הלוואה) שאינה קשורה בהכרח למשלוח הנוכחי, ולכן אין קשר ישיר בין החוב לבין המשלוח שלגביו נטענה זכות העיכבון.

 

בשולי הדברים, דחה בית המשפט את טענת הספק מטורקיה, שטען כי הבעלות במשלוח שהגיע לישראל נותרה אצלו ולא עברה לחברה היבואנית.

 

כמו כן, חייב בית המשפט את המשלח הבינלאומי בתשלום הוצאות משפט של 8,000 ש"ח.

 

[פר"ק (מחוזי חיפה) 51618-11-11 קוטלר (מנהל עיזבון) נ' אבקור 10 (2009) בע"מ ואח', בבית המשפט המחוזי בחיפה, השופט אלכס קיסרי, החלטה מיום 13.9.12 לא צויינו שמות ב"כ הצדדים].

 

מקרה קודם מדצמבר 2011

 

בפסק-דין שניתן בסוף שנת 2011 בבית משפט השלום בחיפה, קיבל בית המשפט טענה של מוביל ימי כי קמה לו זכות לעיכבון מכח הסכם (שטר המטען הימי), גם בגין חובות קודמים ולא רק בגין המשלוח הספציפי. באותו מקרה, זכות העיכבון בשטר המטען נוסחה באופן גורף, כדלקמן:

 

"The carrier shall have a lien on the goods and any documents relating thereto for all sums payable to the carrier under this contract and for general average contributions to whomsoever due. The carrier shall also have a lien against the merchant on the goods and any document relating thereto for all sums due from him to the carrier under any other contract…".

 

[ת.א. (שלום חיפה) 2832-02-09 דמקו לוגיסטיקה ישראל בע"מ נ' מיטלס טריידס נצרת בע"מ, פסק-דין מיום 21.12.11, השופטת נסרין עדוי. ב"כ הצדדים: לתובעת- עו"ד ש. פרידמן. לנתבעת- עו"ד שלופה ו/או י. גרייב]

 

הערות:

 

זכות העיכבון מכח החוק נותנת בידי הנושים כח רב, ומאפשרת להם להפעיל מכבש לחצים על החייבים לצורך גביית החוב, גם ללא נקיטת הליכים משפטיים.

במסגרת הליכים של פירוק חברה, זכות העיכבון מקבלת משמעות נוספת, משום שנושה שבידו זכות עיכבון נחשב לנושה מובטח, ומעמדו עדיף על פני נושים בלתי מובטחים, היות והוא זכאי לקבל את חובו מתמורת מכירת הנכס שעליו הוטל העיכבון.

 

 

 


 

 

02. מה חשוב יותר - תחרות חופשית או הגנה על סימן המסחר של מותג?

עו"ד גיל נדל, גלעד פז

 

לאחרונה נדמה כי פסיקות של בתי המשפט בנושא סימני מסחר נוטות להתיר את רישומם של סימני מסחר דומים במקביל ובכך למעשה לתת עדיפות לערך של תחרות חופשית אל מול הערך הקנייני של הגנת סימני מסחר.

 

מותג הוא מונח מתחום השיווק, המתאר חברה, מוצר, קו מוצרים או שירות. מונח זה מתייחס לסך כל העמדות, הרשות והתפישות הקיימות אצל צרכנים בנוגע לאובייקט, ארגון או רעיון מסוים. המותג, המוניטין, הוא למעשה, הוא ישות קניינית נפרדת, מעבר למוצרים הפיזיים.

 

היות ומותג מהווה אחד הנכסים החשובים של כל חברה, ה'מונופול' על המותג ומניעת תחרות ממתחרים משמש מרכיב חשוב באסטרטגיה של העסק.סימן מסחר מוגדר במסגרת הפקודה כסימן המשמש, או מיועד לשמש, לאדם לענין הטובין שהוא מייצר או סוחר בהם; כאשר סימן מוגדר כאותיות, ספרות, מלים, דמויות או אותות אחרים או צירופם של אלה, בשני ממדים או בשלושה.

 

פעמים רבות מגיעות לפתחם של בתי המשפט תביעות של בעל סימן מסחר אחד כנגד נתבע, בטענה כי שם המותג בו עושה הנתבע שימוש, דומה עד כדי הטעייה לסימן המסחר בו עושה התובע שימוש.

קיימים שלושה מבחנים עיקריים המשמשים את בתי המשפט על מנת לבחון מהי מידת הדמיון האמיתית בין שני המותגים.

 

1. מבחן המראה והצליל / המבחן הפונטי ויזואלי. מבחן זה משמש על פי הפסיקה כמדד מרכזי לדמיון העולה לכדי הטעייה בין שני סימני מסחר מתחרים. על פי מבחן זה, יש לבחון מהי רמת הדמיון הקיימת בין שני המותגים הן מבחינת ויזואלית (כלומר, האם הצרכן הסביר עשוי להתבלבל ולחשוב כי מותג ב' הוא למעשה מותג א' על בסיס צפייה במותג, והן מבחינה פונטית (האם הצרכן הסביר עשוי להתבלבל בין שני המותגים על בסיס דימיון בהגיית שמם של שני המותגים).

 

2. מבחן סוג הטובין.מבחן זה נועד לבחון האם סימני המסחר מיועדים להיות מוטבעים על טובין מסוגים זהים או דומים, או, כלשון הפקודה סימנים "בני אותו הגדר". מבחן זה יוצא מנקודת הנחה, כי כאשר נעשה שימוש בסימני מסחר דומים מאוד או זהים, המוטבעים על גבי טובין מסוגים דומים או זהים, קיים סיכוי לא מבוטל כי קהל הצרכנים יוטעה ויתבלבל ביניהם. לעומת זאת, כאשר סימני מסחר שכאלה מוטבעים על סוגי טובין שונים, הרי שהסיכון כי הצרכנים יתבלבלו ביניהם הינו קטן בהרבה.

 

3. מבחן סוג הלקוחות.מבחן זה מיועד לבחון מהו "קהל היעד" של הטובין אליו מיועד כל אחד משני סימני המסחר. מטבע הדברים, ככל שקהלי היעד אליהם מיועדים שני סימני המסחר הינם שונים ורחוקים יותר, כך יטו יותר הן הרשם והן ביהמ"ש להתיר את רישומם של שני הסימנים במקביל.

 

סוגים שונים של סימני מסחר

 

בבואם של בתי המשפט לבחון טענת הפרת סימן מסחר, נהוג לחלק את סימני המסחר לפי השתייכות לאחת מארבע קבוצות: שמות גנריים, שמות תיאוריים (מתארים), שמות מרמזים ושמות דימיוניים. בעוד שמות דימיוניים יזכו להגנה הגבוהה ביותר, שמות גנרים ותיאוריים יזכו להגנה נמוכה, ורק בתנאים חריגים, בהם על אף האופי הגנרי/התיאורי, זכה הסימן לאופי מבחין עד כדי כך שהציבור מזהה את הסימן עם אותו העסק.

הלן מספר דוגמאות להכרעות מעניינות של בתי המשפט מהשנה האחרונה:

 

 

 

תביעת אדידס: שלושה או ארבעה פסים

 

דוגמא חיה לגישה המעודדת תחרות חופשית, ניתן לראות בפסק-דין שנתן בית המשפט העליון, בסוף אוגוסט השנה, במסגרתו נדחתה תביעת חברת אדידס העולמית כנגד יבואן פלסטיני של נעלי ספורט. היבואן הפלסטיני ייבא לישראל נעליים אשר מבחינה ויזואלית דומות מאוד לנעלי אדידס (עיצוב הפסים בצידי הנעל), כאשר ליבואן היו ארבעה פסים, ולאדידס שלושה, אולם, נעליים אלו משווקות תחת שם המותג SYDNEYולא תחת שם המותג אדידס.

 

בית המשפט פסק, כי אין די בדימיון הויזואלי בין נעלי אדידס לנעלי SYDNEYעל מנת למנוע מהיבואן של נעלי SYDNEYלעשות שימוש בסימן בן ארבעה פסים.

 [ע"א 563/11 ADIDAS SALOMON A.Gנ' ג'לאל יאסין ואח', פסק-דין מיום 27.8.12, הרכב השופטים חיות, רובינשטיין וריבלין. עו"ד איתן שאולסקי בשם אדידס, עו"ד ישראל שדה ועמיר פרידמן בשם ג'לאל יאסין].


Killy
לעומתKillah

 

בפסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי בתל-אביב בפברואר השנה, הפך בית המשפט את החלטתו של רשם סימני המסחר על פיה וקבע, כי ניתן לרשום את שני סימני המסחר Killyו- Killahבמקביל, חרף העובדה כי שניהם מיועדים להטבעה על מוצרי הלבשה וזאת לאור העובדה, כי הדימיון בין שני סימני מסחר אלו אינו עולה לכדי הטעייה.

 

בין היתר, קבע בית המשפט כי סימן אחד מתייחס לפרטי אופנה לנשים, והשני למוצרי ספורט, ולכן הם אינם פונים לאותו קהל יעד.

 

[עש"א 49831-01-11 Upcoming TM SAנ' European Sports Merchandising. פסק-דין מיום 21.2.12, השופט גדעון גינת. עו"ד ריצ'רד לוטי בשם Upcoming TM, עו"ד ד"ר שלמה כהן בשם European Sports Merchandising]. 

 

דן דיזיין סנטר מול וואן דיזיין סנטר

 

במקרה אשר הגיע ביוני לפתחו של בית המשפט המחוזי מרכז, תבע המרכז המסחרי לעיצוב הבית, ששמו Dan Design Centerמבני ברק, מרכז מתחרה מראשון לציון, ששמו One Design Center. טענת ההגנה המרכזית של הנתבעים הייתה, כי השם דיזיין סנטר הוא שם תיאורי (המתאר את מהות העסק) ולכן לא ראוי להעניק לו הגנה.


במקרה זה קיבל בית המשפט את הטענה, וקבע כי הביטוי "Design Center" (מרכז עיצוב) מצוי בקו התפר שבין שם גנרי לשם תיאורי, כך שבכל מקרה, שם כזה זכאי להגנה רק במקרים חריגים. אי לכך, בית המשפט דחה את התביעה.

 

[ת.א. (מחוזי מרכז) 31706-01-12 דן דיזיין סנטר בע"מ ואח' נ' ב.ר.א.פ ייזום פרויקטים בע"מ ואח', השופט אילן ש' שילה, פסק-דין מיום 19.6.12. ב"כ הצדדים - לדן דיזיין - עו"ד עופר שפירא. לחברת ב.ר.א.פ - עו"ד ד"ר יואב אסטרייכר, ציפי וייס ואור ברוק].

 

המקרה של "למטייל"

 

במקרה נוסף שהוכרע תחילת ספטמבר, פסק בית המשפט כי חברת כ.כ.א.ש, אשר מפעילה חנות לציוד טיולים בראשון לציון, ושהקימה חנות אינטרנטית לממכר מוצרי טיולים, בדומיין ששמו "עודפים למטייל" (odafim-lametayel.co.il)הפרה את סימן המסחר של רשת "למטייל". בית המשפט מצא כי גם רשת "למטייל", התובעת, מחזיקה בחנות ששמה למטייל עודפים, דבר אשר מגביר את הבלבול בין השתיים.

 

[ת.א. 48058-07-11 למטייל- המרכז לטיולים בע"מ ואח' נ' כ.כ.א.ש ואח', פסק-דין מיום 3.9.12. השופטת ד"ר דפנה אבניאלי. עו"ד מסדה ליטבק-עבאדי בשם למטייל, עו"ד אריאל דובינסקי בשם כ.כ.א.ש].

 

בסופו של דבר, כאשר בעל סימן מסחר מגיע לפתחו של בית המשפט וטוען כי סימנו הופר, בתי המשפט מודעים היטב לכך שקבלת התביעה משמעותה חסימת התחרות החופשית, ולכן מונח לנגד עיניהם עיקרון זה, בבואם לפסוק את הדין.


מצב זה מביא לכך שבתי המשפט, כפי שניתן להתרשם מסקירה זו, דורשים רמת דמיון גבוהה ביותר בין המותגים המתחרים, על מנת לחסום עסק מתחרה.

 

 

 


 

 

 

03. חילוט והחרמת טובין- עדכוני פסיקה ומבט השוואתי

עו"ד גיל נדל, גלעד פז

 

אחת הסמכויות הדרקוניות המצויה בידי רשות המכס מכוח פקודת המכס, היא סמכות לחילוט טובין. חילוט הינו הליך משפטי במסגרתו רשאית המדינה להחרים, במצבים מסוימים, רכוש וכספים של הפרט, למכרם ולגרוף את התמורה לאוצר המדינה.

 

סמכויות חילוט רכוש נוספות מצויות גם בחוק איסור הלבנת הון. על פי חוק זה, רשאיות רשויות המדינה לחלט רכוש וכספים אשר הושגו באמצעות ביצוען של עבירות פליליות מסוימות, אשר מוגדרות על ידי החוק כעבירות מקור.

 

ביחס לחילוט מכח פקודת המכס, הרי שזה מתבצע מכח סעיף 204 לפקודה, המתיר לרשות המכס לחלט טובין שיובאו תוך הפרת איסור, כגון טובין שהוברחו לישראל או טובין שיובאו לישראל תוך הפרתן של הוראות חוק מסוימות, וכו'.

 

חילוט בראי הפסיקה- מן התקופה האחרונה, ומבט השוואתי

 

חילוט טלפונים סלולריים שיובאו לשטחי הרשות הפלסטינית

 

בית משפט השלום באשדוד נדרש לאחרונה לסוגייה, כאשר דן בתביעה להשבת התפוס אשר הוגשה על ידי אמיר זיאד, אשר ניסה לייבא מכשירי טלפון סלולריים ולהעבירם לשטחי הרש"פ וזאת מבלי להצטייד בכל האישורים הנדרשים, שבזמנים הרלוונטים היו אישור סוג ורישיון סחר ממשרד התקשורת. נוסף על כך, יבואן אשר ביקש להעביר את מכשירי הסלולר לשטחי הרש"פ, אף נדרש להצטייד באישור נוסף מקמ"ט תקשורת במנהל האזרחי. היות וזיאד לא הצטייד באף אחד מן האישורים הללו, דחה בית המשפט את תביעתו להשבת התפוס, הצדיק את התנהגות המכס, וחייב את זיאד בתשלום הוצאות משפט על סך 15,000 ש"ח.

 

[ת.א. (שלום אשדוד) 446/07 אמיר זיאד נ' מדינת ישראל, פסק-דין מיום 3.8.2012]

 

חילוט רכב ששימש לביצוע עבירה

נוסף על הזכות לחלט את הטובין המוברחים עצמם, עומדת לרשות המכס גם הזכות לחלט את כלי הרכב אשר שימש להובלת הטובין המוברחים. לאחרונה דחה בית משפט השלום באשדוד תביעה נוספת להשבת רכב שחולט, לאחר שנתפסה בתוכו כמות גדולה של סיגריות אותה ניסה הנהג להעביר לשטחי הרש"פ דרך מחסום תרקומיא, מבלי ששולמו מיסי יבוא בעבור הסיגריות.

במקרה זה, המדובר היה ברכב אשר נמכר זמן קצר טרם החילוט. במקרה זה הגיש מוכר הרכב את התביעה להשבת התפוס וזאת בטענה כי הבעלות ברכב טרם עברה לידי הקונה. בית המשפט דחה את תביעתו של בעל הרכב, הצדיק את החילוט, ואף חייבו לשלם הוצאות משפט על סך 2000 ש"ח.

בין היתר, קבע בית המשפט כי בעלות ברכב עוברת עם מסירתו לקונה, ומאחר והרכב נתפס אצל הקונה, הרי שהבעלות בו עברה, ואין לקבל את טענת המוכר כאילו סוכם שרק לאחר העברת התשלום, תועבר הבעלות.

 

[ה"פ (שלום אשדוד) 20709-04-12 עלי זניד נ' מדינת ישראל, החלטה מיום 12.6.2012]

 

מנגד, במקרה שעלה לדיון והוכרע בשנת 2005, תפס המכס כלי רכב שבו הוברחו סיגריות. בנו של נהג הרכב הגיש תביעה, טען שהוא הבעלים ברכב ושהשימוש שעשה אביו היה ללא ידיעתו.
בית המשפט קבע כי הוכח שהבעלות ברכב שייכת לבנו של הנהג, וכי השימוש היה ללא ידיעתו של הבעלים, והורה למכס להשיב את הרכב התפוס לבעליו.

 

[ת.א. (שלום חיפה) 9848/04 דז'אנשווילי מישל נ' מדינת ישראל-משרד האוצר-אגף המכס ומע"מ (12.1.05)].

 

חילוט טובין שמקורם במדינת אויב

 

מקרה נוסף בו רשאית רשות המכס לחלט טובין הינו מקרה, בו מקורם של הטובין הינו במדינת אויב שהסחר עמה אסור.

בית המשפט לתביעות קטנות נדרש לסוגיה זו בתחילת 2012, כאשר דן בתביעתו של יבואן בשם מחמוד עבד אל קאדר, אשר רשות המכס חילטה מטען של נרגילות אותן ניסה לייבא דרך מעבר נהר הירדן. אנשי המכס חילטו את המטען, בטענה כי מקור הנרגילות הינו בסוריה, מדינת אויב עמה הסחר אסור. עבד אל קאדר טען מצידו כי מקור הנרגילות הינו בירדן והגיש תביעה בנושא כנגד המכס. במקרה זה קיבל בית המשפט את גרסת המכס, קבע לאור הראיות שהוצגו כי מקורן של הנרגילות הוא בסוריה ולכן דחה את התביעה להשבת התפוס.

 

במקרה זה, הבחירה להגיש את התביעה בבית המשפט לתביעות קטנות יתכן שעמדה בעוכרי היבואן, מאחר והדרך הנכונה להגיש תובענה כזו היא לפי סעיף 192 לפקודת המכס, בבית משפט השלום או המחוזי, לפי שווי הסחורה, ובמצב כזה ניתן להביא ראיות בדבר מקור הטובין בצורה מלאה יותר.

 

[ת"ק (טבריה) 3867-08-10 עבד אל קאדר נ' אגף המכס והמע"מ טבריה, פסק-דין מיום 12.1.2012].

 

מנגד, במקרה שעלה לדיון והוכרע בפברואר 2012, דווקא קיבל בית המשפט את עמדת היבואן, וקבע כי משלוח של פיסטוקים הוא ממקור טורקי ולא איראני, ולכן הורה לשחרר את המשלוח לידי היבואן, ודחה את עמדת המכס. באותו המקרה, הציג היבואן ראיות משכנעות אודות מקור הסחורה, כגון הסכם עם הספק, תעודות בריאות מן הרשויות בטורקיה, ועוד, ולפיכך התקבלה עמדתו.

 

[ע"א (מחוזי ת"א) 31274-11-10 מדינת ישראל-אגף המכס ומע"מ נגד מיאל אימפקס (1986) בע"מ, פסק-דין מתאריך 13.2.12]

 

סוף דבר

 

לסיכום, ניתן לומר שסמכויות החילוט אותן מקנה המחוקק לרשות המכס הינן סמכויות רחבות ביותר, וככל שהיבואן לא מגיע לבית המשפט כשהוא מצויד בראיות חזקות, ברוב המקרים, יצדיק בית המשפט את עמדת רשות המכס.

 

 

 


 

04. העליון- הטלת אחריות על משלח בגין שחרור סחורה ללא שטר מטען מקורי

עו"ד גיל נדל, עו"ד עומר וגנר

 

לאחרונה, אישר בית המשפט העליון כי משלח ששחרר סחורה ללא שהוצג לו שטר מטען מקורי, יישא באחריות לנזקים שנגרמו עקב כך.

בית המשפט העליון אישר את פסקי הדין שניתנו במחוזי ובשלום, במסגרתם חויב המשלח לשלם למעלה ממיליון ש"ח פיצוי בגין הנזקים שנגרמו.

 

במקרה זה, מדובר בתביעה שהגיש יצואן אנגלי נגד משלח/סוכן מכס ישראלי. היצואן טען כי מכר ליבואן בארץ משלוח של מתכת אך המשלח/סוכן המכס אפשר לשחרר את המטען מבלי שהיבואן הציג בפניו שטר מטען מקורי ומבלי שהתמורה בעדו שולמה. לכן, טען היצואן באנגליה, מדובר ברשלנות של המשלח/סוכן המכס ויש להטיל עליו אחריות.

 

עובדות המקרה:

 

חברת Special Metals Wigginמאנגליה ייצאה משלוח של מתכת בתנאי FOBמאנגליה, והסחורה יועדה להגיע לנמל אשדוד. סוכם עם הקונה כי תנאי המכר יהיו CAD – cash against document, כלומר- היבואן יצטרך לשלם בעבור הטובין עם קבלת המסמכים המקוריים הנחוצים לשחרור הסחורה. מסמכים מקוריים אלה יימסרו לבנק, ורק כאשר תתקבל התמורה מהיבואן/הקונה- ימסור הבנק את המסמכים.

 

על פי טענת המוכר מאגליה, המשלוח הגיע לישראל, והמשלח/סוכן המכס שחרר אותו לידי היבואן מבלי שהיבואן הציג לו את שטר המטען המקורי ומבלי שהיבואן שילם בעבור המשלוח, וכי מדובר ברשלנות של המשלח/סוכן המכס המקימה נגדו עילת תביעה. שטרי המטען המקוריים, על פי הטענה, הוחזרו על ידי הבנק ליצואן באנגליה משלא נדרשו על ידי הקונה.

התביעה הועמדה על סך של כ-1 מיליון ש"ח הכוללים את שווי הסחורה בצירוף עלויות גבייה של המוכר מהקונה שלא צלחו.

 

המשלח/סוכן המכס טען להתיישנות של שנה אחת, כנהוג בתביעות נגד מובילים ימיים, טען גם כי אין קשר חוזי בינו לבין היצואן מאנגליה וכי הוא ייצג את הקונה. עוד טען כי הקונה הציג לו שטר מטען מקורי, כנראה מזויף. בנוסף, טען כי מכיוון שמדובר במשלוח בתנאי FOB, הבעלות בסחורה עברה לקונה בישראל כבר מרגע ההעמסה.

 

ההחלטות:

 

בית משפט השלום בת"א קיבל את התביעה בספטמבר 2011, דחה את טענות המשלח, וחייב את המשלח לפצות את היצואן בסך של למעלה ממיליון ש"ח.

 

בין היתר, קבע בית משפט השלום כי משלח בינ"ל אינו זכאי להתיישנות מקוצרת של שנה אחת, משום שאינו המוביל.

בנוסף, קבע בית משפט השלום כי גם אם היה מדובר בעסקה בתנאי FOB, עניין זה לא מכריע בשאלת הבעלות בסחורה אלא רק בנושא הסיכון לקרות נזק.

 

המשלח לא השלים עם רוע הגזרה, ולאחר שערעורו בבית המשפט המחוזי נדחה בתחילת ספטמבר 2012, בעיקר משום שמדובר בממצאים שבעובדה שאין עילה להתערב בהם, הגיש ערעור גם לבית המשפט העליון.

 

במסגרת הערעור בעליון טען המשלח כי הינו זכאי להתיישנות מקוצרת, וכי היצואן מאנגליה היה צריך לפעול להקטנת נזקו. בנוסף, טען המשלח כי לא היה מקום להפעיל כלל המכונה "הדבר מדבר בעד עצמו" כאשר מסמכי המטען המקוריים היו בידי היצואן. על פי כלל זה, כאשר נגרם נזק, רשאי צד מסוים לטעון כי הנזק אירע שכשמטען היה ברשותו של אחר, ואין לו מידע מדויק אודות הדרך בה התרחש הנזק, ולכן יש להעביר את נטל ההוכחה אל ה"אחר".

 

בית המשפט העליון קבע כי בתי המשפט קמא צדקו בהכרעתם, כי מדובר בערעור בגלגול שלישי, ולא מדובר במקרה כה מיוחד המצדיק מתן רשות ערעור.

לכן, דחה בית המשפט את בקשת רשות הערעור ובכך למעשה אישר את פסיקת בתי משפט השלום והמחוזי.

 

[ההליך בשלום: ת.א. (שלום ת"א) 44474/04, פסק-דין מיום 19.9.11. השופט מיכאל תמיר].

 

[ההליך במחוזי: ע"א (מחוזי ת"א) 24026-10-11, פסק-דין מיום 6.9.12, הרכב השופטים שוחט, ענבר ווינבאום-וולצקי].

 

[ההליך בעליון: רע"א 6628/12, פסק-דין מיום 12.9.12, השופט ניל הנדל, ב"כ המשלח וסוכן המכס- עו"ד שטנגר וללוש].

 

 

 

 

 


 

 

05. עדכון פסיקה בנושא רישום "אגב מחאה" בתשלום מס קניה

עו"ד גיל נדל, עו"ד עומר וגנר

 

לאחרונה, ערעורו של יבואן נגד רשות המכס התקבל באופן חלקי בבית המשפט המחוזי, כאשר בית המשפט החזיר את הדיון בשאלה האם לאור חוק מס קניה, אין כל דרישה לרשום את המילים "אגב מחאה" על גבי הרשימון, לבית משפט השלום.


סיפור המקרה:

 

היבואן, רקורד-סמי ואהרון כהן, ייבא לישראל חלקי חילוף לרכב מסוגים שונים, ובינו לבין רשות המכס התגלעה מחלוקת לגבי סיווגם הנכון לצרכי המכס.

 

בשל המחלוקת, שילם היבואן לרשות המכס מס קניה ביתר, והגיש תובענה להשבת הסכומים ששולמו.

 

המכס טען, כטענה מקדמית, כי יש לסלק חלק מן התביעה על הסף בשל התיישנות, לפי סעיף 154 לפקודת המכס, סעיף שחל גם על סכסוכים הנוגעים למס קניה.

 

המכס טען, כי חלק מן המיסים שולמו לפני יותר מ-3 חודשים ממועד הגשת התביעה, מבלי שהמועד הוארך, וכן, טען כי לגבי מיסים ששולמו בתקופת 3 החודשים שלפני הגשת התביעה, לא צוין "אגב מחאה" על גבי הרשימונים, דבר המצדיק את דחיית התביעה על הסף.

 

היבואן טען כי חלק נכבד מהרשימונים כלל לא שולמו אגב מחאה, שכן אלו שוחררו לפני שהתגלעה המחלוקת.

 

ביחס לרשימונים ששוחררו לאחר שהתגלעה המחלוקת, טען היבואן כי ההתיישנות לפי סעיף 154 לפקודת המכס ניתנת להארכה, וכי במקרה זה מוצדק להאריכה בשל מגעים שניהל מול המכס.

 

לגבי הרישום "אגב מחאה", טען היבואן כי לגבי מס קניה, אין חובת רישום כזו, משום שחוק מס קניה, שהחיל על סכסוכי מס קניה הוראות שונות מפקודת המכס, בחר שלא להחיל את סעיף 154(ג) לפקודה הדורש רישום אגב מחאה.

 

הכרעת בית משפט השלום:

 

בחודש מרץ 2012, הכריע בית משפט השלום כי יש לדחות את בקשת המכס ביחס לרשימונים ששוחררו שלא אגב מחאה, לפני פרוץ המחלוקת, אך קיבל את בקשת המכס ביחס לרשימונים ששוחררו אגב מחאה, והורה על סילוק חלק מן התביעה על הסף, גם בשל התיישנות לפי 154 לפקודת המכס, וגם משום שלגבי חלק מן הרשימונים שלא התיישנו, לא צוין "אגב מחאה" על גביהם.

 

היבואן לא השלים עם רוע הגזירה והגיש ערעור למחוזי, שנתן את פסק-דינו בימים אלה.

 

הכרעת בית המשפט המחוזי בערעור:

 

במסגרת הדיון בבית המשפט המחוזי, הוכרע, בהסכמת הצדדים, כי לגבי הרשימונים עליהם לא צוינו המילים "אגב מחאה" וששוחררו בשלושת החודשים שקדמו להגשת התביעה, הדיון יוחזר לבית משפט השלום, אשר יידרש להכריע, במסגרת פסק-הדין הסופי, האם כאשר מדובר בתשלומי חלה הדרישה שבסעיף 154(ג) לפקודת המכס לרישום המילים "אגב מחאה" על גבי הרשימון, או לא.

 

בית המשפט המחוזי דחה בהסכמת הצדדים את יתרת ערעורו של היבואן, לגבי רשימונים ששולמו בתקופה של יותר משלושה חודשים לפני הגשת התביעה.

 

לאור התוצאה בהליך בערעור, הוחזר הדיון לבית משפט השלום, אשר יידרש כעת לצרף ולדון בתביעה ב-10 רשימונים לגביהם לא צוין "אגב מחאה".

 

ההליך בשלום: ת.א. (שלום ירושלים) 18211-01-11 רקורד-סמי ואהרון כהן בע"מ נ' מדינת ישראל- מדינת ישראל-רשות המיסים-אגף המכס, החלטה מיום 18.3.12, השופט ראובן שמיע.

 

ההליך במחוזי: ע"א (מחוזי ירושלים) 23652-05-12 רקורד-סמי ואהרון כהן בע"מ נ' מדינת ישראל- מדינת ישראל-רשות המיסים-אגף המכס. פסק-דין מיום 10.9.12, הרכב השופטים מזרחי, נועם ובר-עם. ב"כ הצדדים: ליבואן- עו"ד שירית נקר ממשרד גיל נדל. למדינה- עו"ד חגי דומברוביץ' מפרקליטות מחוז ירושלים-אזרחי.

 

 

הערות:

 

תכליתה של הדרישה לציון המילים "אגב מחאה" המופיעה בסעיף 154(ג) לפקודת המכס, היא לגרום לכך שרשות המכס תהיה מודעת היטב לכך שהיבואן אינו משלים עם עמדת המכס, וכי הוא חולק עליה, וזאת כדי שלא לייצר הסתמכות אצל רשות המכס.

 

על פי פסיקת בית משפט השלום בירושלים משנת 2006 (ת.א. 99086/00 אופטקס מרכז האבטחה הישראלי בע"מ נ' מדינת ישראל), הדרישה לרישום המילים "אגב מחאה" היא דרישה טכנית ולא מהותית, ובמצבים בהם רשות המכס מודעת לקיומה של המחלוקת, למשל, משום שקיבלה מכתב השגה מן היבואן, אין לייחס חשיבות להיעדר רישום המילים.

 

באותו המקרה, למרות שמדובר היה בתשלום מכס (ולא מס קניה), ולמרות שסעיף 154(ג) לפקודת המכס קובע בצורה מפורשת, כי:

 

"אין להגיש תובענה להחזרת כל סכום לפי סעיף זה, אלא אם לפני התשלום נכתבו ברשמון הטובין המלים "שולם אגב מחאה" ונחתמו בידי בעל הטובין או בידי סוכנו".

 

הכריע בית המשפט כי מדובר בדרישה טכנית שניתן להתגבר עליה.

 

יחד עם זאת, ככל שמדובר במס קניה ששולם במחאה, הרי שסעיף 5ח (ב) לחוק מס קניה, המחיל הוראות סעיפים שונים מפקודת המכס, קובע כי:

 

"חולק אדם על החיוב במס ביבוא הטובין, יחולו הוראות סעיף 154(א) ו-(ב) לפקודת המכס, בשינויים המחוייבים".

 

כלומר, חוק מס קניה אינו מחיל את הוראת סעיף 154(ג) לפקודת המכס על סכסוכים במס קניה, ולפיכך, ברור כי החלטת בית משפט השלום בתיק רקורד, אשר דחתה על הסף את התביעה בגין אי רישום המילים "אגב מחאה", הייתה שגויה.

 

 

 

 


06. שמירה על שוויון בשימוע הנוגע להיטלי סחר

(בעקבות הכרעת הדין של אהוד אולמרט)

עו"ד גיל נדל, גלעד פז

 

לאחרונה, כידוע, נתן בית המשפט המחוזי בירושלים הכרעת דין וגזר-דין בתיק של רוה"מ לשעבר, אהוד אולמרט.

אחת מן הפרשות, אליהן נבקש להתייחס בסקירה זו, קשורה לתהליך הטלת היטל סחר, בזמן כהונת מר אולמרט כשר התמ"ת.

 

היטלי סחר במדינת ישראל מוטלים מכוחו של חוק היטלי סחר ואמצעי הגנה, תשנ"א-1991, כאשר קיימים סוגים רבים של היטלים: היטל היצף, היטל משווה, היטל בטחה, היטל יבוא ואמצעי הגנה. תכליתו של חוק זה היא להגן על המפעלים המקומיים בישראל מפני יבוא הגורם להם נזק, אשר עלול, במקרים מסוימים, להביא יצרנים ישראלים לידי פשיטת רגל.

 

במקרה הספציפי שלפנינו, המליץ הדרג המקצועי במשרד התמ"ת על הטלת היטל בטחה בשיעור של כ-3% על שמן סויה ושמן לפתית (קנולה) למאכל, ועל כוספאות סויה (קליפת הסויה המשמשת כמזון לבעלי חיים).

 

מר אולמרט, בכהונתו כשר התמ"ת, קיים טרם קבלת ההחלטה פגישה מקצועית בלשכתו עם מנכ"ל ויו"ר חברת שמן, היצרן המקומי אשר ביקש את ההיטל שיספק לו הגנה.

 

על פי הכרעת הדין, פגישה זאת התקיימה ללא נוכחות היבואנים או נציגיהם (איגוד לשכות המסחר) אשר הביעו בפני אולמרט מספר פעמים בעבר את התנגדותם להטלתו של היטל במקרה זה. על פי הכרעת הדין, פגישה זו תואמה באמצעות שירותי התיווך של עו"ד אורי מסר, אשר, על פי האמור בפסק הדין, גבה מחברת שמן שכר טרחה בסכום של 25,000 ש"ח+מע"מ רק בעבור תיאום הפגישה.

 

לאחר קיום הפגישה, החליט אולמרט כשר התמ"ת להעלות את שיעור ההיטל ל-4%.

 

במסגרת הכרעת הדין, מתח בית המשפט ביקורת על עצם העובדה, כי אולמרט בחר לקבל החלטה לאחר ששמע את עמדת היצרן המקומי בלבד, שהוא כידוע בעל אינטרס, ומבלי שאפשר קודם לקבלת ההחלטה גם ליבואנים לשטוח בפניו את טיעוניהם בנושא.

 

בית המשפט אף סקר במסגרת פסק דינו בהרחבה את עקרונות המשפט המנהלי, אשר דורשים התייחסות שווה והוגנת לכל בעלי האינטרסים בסוגיה הנדונה ואת הדרישה לאפשר לכל הצדדים להשמיע את עמדתם באופן שיוויוני בפני הרשות אשר עתידה לקבל את ההחלטה בסופו של יום.

 

בית המשפט ציין, כי אם מר אולמרט, לצורך הדוגמא, היה מותיר את המלצת הדרג המקצועית במשרד התמ"ת על כנה, חרף קיום הפגישה, יתכן ולא היה מדובר בהליך פגום, אך מאחר ומר אולמרט בחר להעלות את שיעור ההיטל, ברור כי הפגישה השפיעה על שיקול דעתו.

 

לכן, הכריע בית המשפט כי קבלת החלטה בעניין היטלי סחר מבלי לקיים שימוע הוגן לכל הצדדים, מהווה עבירה של הפרת אמונים.

 

[ת.פ (מחוזי י-ם) 426-09 מדינת ישראל נ' אהוד אולמרט, בית המשפט המחוזי בירושלים, הרכב השופטים מוסיה ארד, יעקב צבן ומשה סובל. הכרעת דין מיום 10.7.12, גזר-דין מיום 24.9.12. ב"כ הצדדים – למדינה - עו"ד אלי אברבנאל מפרקליטות מחוז ירושלים. לאולמרט- עו"ד אלי זוהר, נבות תל צור, נווית נגב ואח'.

 

 

 

 


 

07. אין חובה לתת העדפה לתוצרת הארץ בהתקשרות לאחר ביטול מכרז

 

עו"ד גיל נדל, גלעד פז

 

 

לאחרונה, דחה בית המשפט המחוזי בחיפה עתירה מנהלית שהוגשה על ידי חברת אפקון התקנות ושירותים, נגד מכרז אותו ערכה חברת החשמל לישראל. לאחר שהמכרז בוטל, ניהלה חברת החשמל מו"מ עם המציעים ובחרה בהצעת של חברה זרה.

 

חברת אפקון, שהפסידה בהליך המו"מ, טענה כי היה על חברת החשמל לתת העדפה לתוצרת הארץ ולבחור בהצעה שלה, אך בית המשפט דחה את הטענה.

 

עובדות המקרה וטענות הצדדים:

 

מדובר במכרז שנגע לרכישתם של מסדרי מתח גבוהה בעבור תחנות הכוח "אורות רבין" ו"רוטנברג".

 

המכרז נשוא העתירה היה מכרז דו שלבי: בשלב הראשון נבחנה עמידתם של המציעים בתנאים הטכניים-מסחריים של המכרז ואילו בשלב השני, בו הוזמנו להשתתף כארבע משתתפות בלבד, הוזמנו  המציעות להציע הצעות מחיר.

 

בשלב זה, התברר לוועדת המכרזים של חברת החשמל כי כל ההצעות חרגו באופן בלתי סביר מאומדן העלות העצמי אותו קבעה חברת החשמל בעבור מכרז זה. עקב כך, החליטה וועדת המכרזים לבטל את המכרז ולפתוח בהליך של מו"מ על דרך המחירים בלבד מול ארבעת המציעות.

 

בסופו של יום, החליטה חברת החשמל להתקשר עם החברה הסינית ולא עם חברת אפקון.

 

בתגובה, החליטה חברת אפקון לתקוף את ההחלטה באמצעות הגשתה של עתירה מנהלית.

 

בעתירתה טענה אפקון, כי על חברת החשמל חלה החובה לנהוג עפ"י תקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת הארץ), התשנ"ה-1995.  על פי תקנות אלו, חלה על חברת החשמל חובה להעדיף את הצעתה של חברת אפקון הישראלית על פני זאת של החברה הסינית, כל עוד פער המחירים  בין שתי ההצעות אינו עולה על 15%. כלומר, יש לתת העדפה של 15% להצעת מתוצרת הארץ.

 

הכרעת בית המשפט:

 

בית המשפט דחה את העתירה בקובעו, בין השאר, כי מרגע שבוטל המכרז, הרי שלא חלה על חברת החשמל החובה לנהוג עפ"י תקנות ההעדפה, ותקנות אלה חלות רק בהליך של מכרז.

 

בית המשפט לא דן בשאלה האם ביטול המכרז היה כדין, היות והצדדים לא טענו בעניין זה, ויצא מנקודת הנחה כי הביטול היה כדין.

 

בית המשפט אף ביקר במסגרת פסק הדין את תקנות ההעדפה בקובעו, כי תקנות אלו עלולות לגרום לייקור משמעותי של הרכש הממשלתי, ואף לגרום לייקור המוצר המקומי, פגיעה בתחרות בשוק המוצר הספציפי ופגיעה בתמריץ לשפר את איכות המוצר ואת השירות הנלווה לו.

 

לכן, נדחתה העתירה, וחברת אפקון חויבה לשלם הוצאות בסך של 8,000 ש"ח.

 

[עת"מ (מחוזי חיפה) 25962-07-12 אפקון התקנות ושירותים בע"מ נ' חברת החשמל לישראל בע"מ השופטת יעל וילנר, פסק-דין מיום 2.8.12. ב"כ הצדדים: לחברת אפקון- עו"ד גלוזמן-שם טוב-חוברס-ברויד ושות'. לחברת החשמל- עו"ד הרצוג, פוקס ואח'. לגליל יועצים- עו"ד יוסי לוי ושות'].

 

 


 

 

08. לא הוכח היצוא? אין מע"מ בשיעור אפס

 

עו"ד גיל נדל, גלעד פז

 

לאחרונה, דחה בית המשפט המחוזי בתל אביב ערעור מס שהוגש על ידי נישום, ולמעשה הנישום חויב לשלם לרשויות מע"מ סך של כ-170,000 ש"ח. הנישום טען, כי מכר תרופות הורמונאליות בתחום הפוריות ללקוחות ברומניה ובמולדובה, ולפיכך הינו זכאי לתשלום מע"מ בשיעור 0% בגין עסקאות, אך בית המשפט קיבל את עמדת רשות המסים לפיה לא הוכח שהיצוא התבצע בפועל.

 

עובדות המקרה וטענות הצדדים:

 

הנישום טען כי ייצא את התרופות באופן אישי, במזוודה אותה נטל עימו בנסיעותיו לחו"ל ואי לכך לא טרח להצטייד במסמכים המעידים על היצוא, כמו רשימון יצוא.

הנישום טען עוד, כי בעבר הסתייע במהלך הייצוא בשירותיו של סוכן מכס ישראלי, אשר הפקיד את התרופות בקירור במחסני מסוף המטענים בנתב"ג כיממה לפני שהוכמן נטל את המטען עימו במסגרת נסיעותיו לחו"ל, אך בשלב מסוים התברר כי התרופות היו באחסון זמן רב מדי ללא קירור, והן חסרות תועלת. לפיכך, החליט לקחתן במזוודה כמטען אישי ולייצאן בעצמו לחו"ל.

 

בסופו של יום, פסלו רשויות מע"מ את הדוחו"ת התקופתיים אותם הגיש הוכמן וזאת  בהתבסס על העובדה כי הוכמן  לא עמד בדרישות החוק ולא טרח להצטייד ברשימון יצוא כמסמך מהותי להוכחת היצוא בפועל. למרות זאת, נאותו רשויות מע"מ לאפשר לנישום להוכיח לשביעות רצונן כי בוצע יצוא בפועל, אך הדבר לא הוכח.

בשל כך, נדחתה ההשגה שהגיש על השומה של רשויות המס, והערעור הגיע לפתחו של בית המשפט.

 

הכרעת בית המשפט:

 

הנישום הציג בבית המשפט את ספרי הנהלת החשבונות שלו ושל ספק ישראלי בשם "לפידות" ממנו, לטענתו, רכש את התרופות. אולם, עקב פערים בין ספרי החשבונות של הנישום לאלו של לפידות, סירב בית המשפט להתבסס על ראיה זאת.

 

נוסף על כך, הנישום אף הציג בפני בית המשפט תעודות משלוח אשר מעידות, לכאורה, כי הוא אכן ייצא את התרופות לקליניקה ברומניה. אולם, לאור העובדה כי תעודות אלו הופקו באופן ביתי בתוכנת וורד ולא נערכו בהתאם להוראות החוק בדבר ניהול ספרי חשבונות בחוק מס ערך מוסף, סירב בית המשפט לקבל את התעודות כראיה.

 

נוסף על כך, העובדה שהנישום בחר שלא להנפיק חשבוניות בעבור משלוחי התרופות, נזקפה לחובתו. סתירה נוספת התגלתה בין עלויות התרופות המיוצאות עליהן הצהיר הנישום, לבין עלויות הרכישה עליהן הצהיר הלקוח הרומני.

 

לכן, בסופו של יום, בשל כל אותן סתירות שלא היו ניתנות ליישוב, דחה בית המשפט את טענת הנישום כי ביצע יצוא בפועל, ערעורו נדחה, והוא חויב בתשלום הוצאות משפט בסך של 25,000 ש"ח.

 

[ע"מ (מחוזי ת"א) 11010-10-10 הוכמן נ' מע"מ ת"א, השופט איתן אורנשטיין, פסק-דין מיום 23.9.12. ב"כ הצדדים: למערער- עו"ד קתי ברדה. למדינה- עו"ד יהונתן קראוני מפרקליטות מחוז תל אביב]. 

 

 

 

 


 

 

09. מכשיר חכם לכל כיס? על הרפורמה בייבוא מכשירים סלולריים לישראל

עו"ד גיל נדל, גלעד פז

 

לאחרונה, בתאריך 2.8.12, נפל דבר בענף הסלולר בישראל. וועדת הכלכלה של הכנסת אישרה את הרפורמה בדבר יבוא מכשירים סלולריים לישראל, שתכליתה היא לפשט עד כמה שניתן את הליך יבוא טלפונים סלולריים לישראל, על מנת לפתוח את שוק המכשירים (בנוסף לשוק השיחות) לתחרות, מהלך, אשר אמור, בסופו של יום, להוזיל עד מאוד את עלות המכשירים בעבור הצרכן הסופי.

 

עד למועד כניסתה של הרפורמה לתוקף, נאלץ הצרכן הישראלי לרכוש את המכשיר הסלולרי מאחת מארבעת חברות הסלולר אשר פעלו בארץ, ומהן נאלץ לרכוש ממילא גם את הקו, ולהן שילם בעבור השיחות.

 

עובדה זאת יצרה בישראל שוק סלולר בלתי תחרותי בעליל, הן בגזרת עלויות השיחות והן בגזרת עלויות המכשירים עצמם. בקשר לעלויות המכשירים, הרי שערב כניסתה של הרפורמה לתוקף, נמכרו בישראל מכשירים סלולריים מתקדמים, כדוגמת סמארטפונים, במחיר כפול מהמחיר בו נמכרו מכשירים זהים בחו"ל.

 

זה המקום לציין, כי גם על פי המצב החוקי אשר שרר בארץ טרם כניסתה של הרפורמה לתוקף יכולים היו, באופן תאורטי, גם יבואנים קטנים לפעול ולייבא מכשירי סלולר לישראל במקביל לחברות הסלולר הגדולות. אולם, תהליך ייבוא של מכשירים סלולריים לישראל טרם כניסתה של הרפורמה לתוקף חייב את היבואנים לנווט את דרכם במסגרתו של סבך בירוקרטי סבוך ועבות ולקבל אישורים ורישיונות שונים ממשרד התקשורת לטובת העניין.

 

טרם כניסתה של הרפורמה לתוקף, נאלץ יבואן אשר ביקש לייבא מכשירי סלולר לישראל, לפנות למשרד התקשורת ולקבל שני רישיונות שונים, האחד-רישיון סחר, אשר התיר ליבואן, באופן כללי, לייבא מכשירי טלפון סלולריים לישראל, והוצאת רישיון כזה חייבה את היבואן להחזיק מערך שלם ויקר כדוגמת מעבדת שירות לתיקון טלפונים סלולריים והתחייבות לשריין במלאי 7% מן הציוד החדש אותו הוא מתעתד למכור וזאת על מנת שיוכל להחליף ציוד פגום על חשבונו, במידת הצורך.

 

לאחר הנפקתו של רישיון הסחר, נדרש היבואן לקבל אישור סוג, המיועד כאישור לטובת יבואם של אותם דגמים ספציפיים של טלפונים סלולריים  אותם היבואן מעוניין לייבא. בקשר לאישור סוג, הרי שטרם כניסתה של הרפורמה לתוקף, היה היבואן מחוייב בהוצאתו של אישור זה לצורך יבואם של טלפונים סלולריים לישראל, בלי קשר לעובדה האם מכשיר הסלולר מותר לשיווק בחו"ל, האם לאו.

 

במסגרת הרפורמה אשר נכנסה זה עתה לתוקף, יהיו היבואנים פטורים הן מהנפקתו של רישיון סחר והן מהנפקתו של אישור סוג, במקרים מסויימים. פטור זה מותנה בכך שהדגמים של המכשירים אותם מתכוונים לייבא, כבר אושרו לשיווק בארה"ב או באיחוד האירופי, שהמכשירים פועלים בטכנולוגיית GSMאו UMTSושבמידה ומותקנת במכשיר סוללת ליתיום, עומדת הסוללה בתקן UL-1642.

 

היות והרפורמה מקלה מאוד על יבואם של מכשירים סלולריים לישראל, אנו מעריכים כי בקרוב ייכנסו שחקנים חדשים רבים לשוק יבואני הסלולר בישראל, עובדה אשר עתידה לגרום לירידת מחירים דרסטית בענף.

 

[צו התקשורת (בזק ושידורים)(פטור מאישור סוג ופטור מרישיון סחר), התשע"ב-2012, אושר בוועדת הכלכלה של הכנסת במסגרת דיון בתאריך 2.8.12, ונכנס לתוקפו לאחרונה].

 

 

 


 

10. תביעת ביטוח נגד יצרנית המקררים Sharpלא תתברר בישראל

עו"ד גיל נדל, גלעד פז

 

בית משפט השלום בנתניה קיבל לאחרונה השגה של יצרנית המקררים היפנית Sharp, וקבע, למעשה, כי לא ניתן לתבוע את חברת Sharpבישראל, בגין נזק שהתרחש כתוצאה מפגם במקרר שיוצר על ידה, ונמכר ללקוח סופי בישראל על ידי קמעונאים.

 

מדובר בתביעת ביטוח (שיבוב) שהוגשה גם נגד Sharp, אך התוצאה המעשית של ההחלטה היא שיש להגיש את התביעה נגד חברת Sharpבמקום מושבה ביפן.

 

סיפור המקרה:

 

מקרר שיוצר על ידי חברת Sharpהתקלקל וגרם לשריפה בדירה.

 

חברת הביטוח מגדל, שביטחה את הדירה, פיצתה את המבוטח, והגישה תביעת שיבוב כנגד ארבעה נתבעים: גב' מרים נקש (שוכרת הדירה), הום סנטר בע"מ (בה נרכש המקרר), יבואנית המקרר (חב' י.שלום בע"מ) ויצרנית המקרר, חברת Sharpמיפן.

 

באשר לחברת Sharp, היות והמדובר בחברה יפנית ולא בחברה ישראלית, היה על חברת מגדל לפנות לבית המשפט ולבקש היתר מיוחד על מנת לשלוח לחברת Sharpאת כתב התביעה למקום מושבה ביפן. היתר שכזה אכן ניתן למגדל בשלב ראשוני, כתב התביעה אכן הומצא ל-Sharpבמקום מושבה ביפן ו-Sharpבחרה לנצל את זכותה ולהגיש בקשה לביטול אישור זה.

 

במסגרת בקשת הביטול, טענה חברת Sharp, כי במידה וחברת מגדל מעוניינת לנהל כנגדה הליך משפטי בגין הנזק אשר נגרם לדירה עקב התקלה במקרר, הרי שעליה לנהל הליך זה בבית משפט ביפן, על פי הדין היפני. Sharpביססה טענה זאת על כך שעילת התביעה נגדה היא נזיקית, ותביעה כזו ניתן לנהל רק במדינה שבה התבצעה העוולה הנזיקית.

 

במקרה שלפנינו, טענה מגדל כי העוולה אשר בוצעה הינה כשל בתהליך הייצור של המקרר. היות וכל הליך הייצור של המקרר התבצע במפעלה של Sharpביפן, הרי, שלטענתה של Sharp, יש לנהל את ההליך ביפן.

 

הכרעת בית המשפט:

 

עילת שליחת כתב התביעה ליפן, התבססה על שתי עילות המופיעות בתקנות סדר-הדין האזרחי:

"מעשה או מחדל בתחום המדינה", ו-"הנתבע הוא בעל דין דרוש בתובענה".

 

ביחס לעילה הראשונה, קיבל בית המשפט את טענת Sharpכי המעשה או המחדל לא אירעו בישראל, אלא, אם ככל שאירעו- ביפן, היא מקום ייצור המקרר, וביטל את האישור שניתן למגדל לשלוח את כתב התביעה ליפן, ובכך מנע ממגדל, הלכה למעשה, לנהל את ההליך המשפטי כנגד Sharpבבית משפט ישראלי.

 

ביחס לעילה השנייה, קבע בית המשפט כי אמנם ניתן לטעון שיצרן המקרר הוא בעל דין דרוש לבירור התובענה, בהיותו החוליה הראשונה בשרשרת, אך אין יריבות ישירה בינו לבין הלקוח הסופי שרכש את המקרר בישראל.

 

בית המשפט אף ביסס את קביעתו על העובדה, כי במקרה שלפנינו המדובר בתביעה אשר הוגשה מכוחו של חוק האחריות למוצרים פגומים, התש"ם-1980, אשר מאפשר לבית המשפט להטיל את אחריות בגין נזק אשר נגרם כתוצאה מנזק למוצר, על יבואן המוצר.

 

היות ובמקרה זה, בחרה חברת מגדל ממילא להגיש את התביעה גם כנגד יבואנית המקרר (חב' י.שלום בע"מ) הרי שבית המשפט לא מצא לנכון להתיר למגדל לנהל את ההליך גם כנגד חברת Sharp, יצרנית המוצר.

 

[תא"מ (שלום נתניה) 20942-04-10 רחמני ואח' נ' נקש ואח', החלטה מיום 4.9.12, השופטת יעל קלוגמן, לא צוינו שמות ב"כ הצדדים].

 

הערות:

 

במקרה זה, מאחר וחברת Sharpאינה חברה ישראלית, נאלצה חברת הביטוח מגדל לבקש מבית המשפט אישור לשליחת כתב התביעה לחו"ל.

 

אנו סבורים כי חברת הביטוח מגדל יכולה הייתה לנקוט בפרוצדורה אחרת, אשר יתכן והייתה משיגה עבורה את התוצאה הרצויה.

תקנה 482 לתקנות סדר-הדין האזרחי, מאפשרת לתובע לשלוח את כתב התביעה ל"מורשה" ישראלי של הנתבע הזר, המצוי בישראל.

על פי הפסיקה, "מורשה" הינו גורם המצוי בישראל והעומד בקשר רציף ושוטף עם הגורם הזר, עד כדי שמידת אינטנסיביות הקשר ביניהם מלמדת כי הגורם בישראל יביא את דבר הגשת התביעה לידיעת הגורם הזר.

מאחר ולחברת Sharpקיים יבואן בישראל, יתכן בהחלט שחברת מגדל צריכה הייתה למסור את כתב התביעה נגד Sharpליבואן, ולטעון כי הינו "מורשה" שלה.

על פי פסיקת בית המשפט העליון (לדוגמה: רע"א 11556/05 קמור רכב נ' חיים חימו), ניתן לעשות שימוש בקונסטרוקציית ה"מורשה" גם בתביעה נזיקית ולא רק בתביעות חוזיות. 

 

כך למשל, במקרה דומה שנפסק לאחרונה, הגישה חברת ביטוח תביעת שיבוב נגד חברת אסקו משבדיה, שמדיח כלים שייצרה גרם לקצר חשמלי בדירה בישראל.

כתב התביעה נשלח לחברת נלי טופ נכסים, היבואנית של החברה משבדיה, בטענה כי היא מהווה מורשה מטעמה. חברת נלי טופ ניסתה להתכחש להיותה "מורשה" אך בית המשפט דחה את הטענה, ולמעשה אפשר לנהל את התביעה בישראל נגד החברה השבדית.

 

[ת.א. (שלום ת"א) 44616-08-10 חברת טלראן תקשורת (1986) בע"מ נ' נלי טופ נכסים בע"מ ואח',  השופט אלי ספיר, החלטה מיום 16.7.12, לא צוינו שמות ב"כ הצדדים].

 

 

 

 


 

 

  1. מה חדש במשרדנו?

 

 

הליכים מנהליים

 

 

  • רשות המכס ביטלה גרעון בסך אלפי שקלים שנדרש מלקוח משרדנו, יבואן טקסטיל, לאחר שהוכח כי מקור הטובין הנו כפי שהוצהר.

 

  • הוועדה המייעצת לשר התמ"ת המליצה להטיל היטל היצף בשיעור של 10% למשך שנתיים וחצי, על סוליות גומי לחידוש צמיגים, והחלטה זו קיבלה את אישור שר התמ"ת ושר האוצר, והיא מצויה על שולחנה של וועדת הכספים של הכנסת. המפעל המקומי שביקש את ההיטל מיוצג על ידי משרדנו.

 

  • משרדנו מייצג חברה מובילה בתחום מוצרי תינוקות, בהליכים מול רשות המכס.

 

  • משרדנו מספק ייעוץ בנוגע ליבוא פרויקט תחנת כח ליצור חשמל.

 

  • משרדנו מלווה פרוייקט גדול של מכרז עירוני ליבוא טובין משומשים מחו"ל.

 

  • משרדנו מלווה חברת הלבשה ידועה בהליכיה השגה בנושא הטלת מכס על תמלוגים.

 

 

הרצאות

 

  • עו"ד גיל נדל הרצה ב-15 לאוקטובר בלשכת המסחר, בנושא חוק סוכני מכס.

 

  • ב-28 באוקטובר התקיים יום עיון בלשכת המסחר בתל-אביב, בנושא תובענות ייצוגיות בתחום המזון. עו"ד גיל נדל הרצה בפני יבואני מזון, בנושא: כיצד יש להתגונן בפני מכת התובענות הייצוגיות?
  •