גיל נדל משרד עורכי דין

 

פטור ממכס באמצעות תעודות מקור – הסיכונים, והדרך להימנע מהם

עוד בנושא
מקדחי כוס נפטרו מתשלום מכס
סוגיית התמלוגים והמכס - פסק דין נוסף
בית המשפט אישר הרמת ערך ביבוא אישי של רכב
הכרעת בית המשפט בנושא סיווג מערכות תקשורת חזותית
עוד בנושא
הרמת מסך לצורך גביית מסי יבוא
בקשת יבואן ישראלי למתן צו לגילוי מסמכים
בית המשפט מכריע בענין סיווגן של ערכות משקפי קריאה
בית המשפט: המכס קיבל את עמדת היבואן וישלם הוצאות ליבואן
השבת מסי יבוא בגין טובין שנדרשו לאיסוף מהשוק (recall)
משרדי הממשלה בוחנים רפורמה בתחום היבוא אישי
יש לכלול בערך הטובין לצרכי מכס ומע"מ עזרים לייצור שסופקו למוכר ללא תמורה
מכס על תמלוגים: החוזה אינו חזות הכל
האם מע"מ ששולם באירופה צריך להיכלל בערך העסקה ביבוא?
בית המשפט: אין מניעה לזמן לעדות עובד מכס אשר פרש מתפקידו, ואין להעלות בתצהירים טענות סיווג שלא נטענו
לא יוחזרו מסי יבוא בגין סחורה ששוחררה מפיקוח המכס אך נותרה במחסניו
התקבלה ארכה להסדרת עלויות הכשרות מול המכס עד ליום 31.12.16
בית המשפט המחוזי בירושלים: אין להקנות חיסיון לרשות המיסים על מסמכים ששימשו בקבלת החלטה מנהלית
כשרות באור הזרקורים
בית המשפט קובע שחובת הגילוי גוברת על הוראות החסיון של רשויות המס
מי שנתפס בעבר בהנמכת מחיר- נדרש להוכיח אמינות ברף ראייתי גבוה
ערכו של רכב אספנות ייקבע על פי עמדת רשות המכס
אימתי תוכר הנחה לצורך חישוב מסי יבוא?
בית המשפט: אין לחשוף פרטים אודות "גילוי מרצון" שבוצע באופן אנונימי
הגילוי נגד החיסיון- על חובת השקיפות של רשות המכס
בית המשפט מרכך את סעיף ההתיישנות להגשת תביעות להשבת מסי יבוא
יעוץ בנושא סחר בינלאומי חייב בדיווח לרשות המיסים
לא כל עיכוב של המכס מצדיק פיצוי
בית המשפט: יבואן אישי של רכב לא יקבל מידע על יבואנים אחרים
סוף הסאגה בבית המשפט העליון: כשרות חייבת במכס
בית המשפט: הודעת חיוב במכס שאינה נתמכת בראיות מוחשיות עשויה להתבטל
טעות בסיווג מסננים לא תמיד גוררת תשלום מס
פרוטוקולים והחלטות של ועדות המכס יימסרו ליבואן
בית המשפט: לא כל חלק של גלאי ייחשב כגלאי
מיהו בית המשפט המוסמך לדון בהשגה על דרישת תשלום מסי יבוא?
בית המשפט: היבואן (ולא המכס) נדרש להוכיח שתעודת המקור קבילה
בית המשפט פטר מחסן מטענים מתשלום מסי יבוא על סחורה שנגנבה
בניגוד לעמדת המכס: שעון דופק יסווג בהתאם לעמדת היבואן
מחלוקת בסיווג של גלאי עשן מוכרעת לטובת היבואן
רשות המכס תחשוף ותמסור ליבואן 100 רשימונים של סיווגים דומים
הפחתת מכס על מוצרים "ירוקים" התורמים לאיכות הסביבה
בית המשפט: הרמת מסך חלקית לגביית מיסי יבוא
מייצבים בתעשיית הפלסטיקה יסווגו בהתאם לעמדת רשות המכס
מכס על כשרות: שמן נגרר אחרי בשר כבש
עובד מכס שסייע להתחמקות מתשלום מס - מה דינו?
בית המשפט: רשות המכס תחשוף סיווגי מכס של יבואנים אחרים
המחוזי קובע: לא ניתן להמיר תשלום מסי יבוא במחאה בהפקדת ערבות
עדכון ליבואנים: גם רשות המכס מבקשת לעיין בתיקים משפטיים
גם במיסי יבוא: נוהל חדש לגילוי מרצון
רשות המכס מרחיבה את חובת הגשת תצהיר יבואן שנתי
עיקול על רכב ביבוא אישי מונע הליכי גביית מיסים
בית המשפט: פרוטוקולים של דיוני ארגון המכס העולמי רלוונטיים לתיקי סיווג הנידונים בבתי המשפט
מכס על תמלוגים: התנהגות הצדדים גוברת על לשון החוזה
הליכי גביית חוב מיסים ביבוא אישי לא יעוכבו עד להכרעה בתביעה אחרת
יבואן של מיסבים מפרי סימן מסחר יפצה את בעל המותג
בית המשפט מאמץ את עמדת המכס - מיכלי כיבוי אש הם "מטפים"
בדומה לבשר כבש: יוטל מכס על כשרות של שמן מיובא
מס כשרות על מוצר מזון מיובא - פסק-דין נוסף וקשה עבור ציבור היבואנים
רשיון יבוא שווה הרבה יותר מקליפת השום
בית המשפט תמך בעמדת רשות המכס: ניתן לתפוס חלקים לייצור קורקינטים
העליון דחה את ערעור גוטקס: לא תקבל הישבון על בגדים שהוצגו ולא נמכרו
פסילת תעודת מקור - יש צורך בהתערבות המחוקק
תיקוני מכס חדשים שכדאי להכיר
בית המשפט: יש מקום לאפשר הגשת תעודות מקור באיחור קל
בית המשפט: שמן יסווג לפי ייעודו ולא לפי החומר ממנו הוא עשוי
עדכון ליבואני המזון: כיצד יש לנהוג בעקבות "מס הכשרות"?)בעקבות פסק-הדין המחייב במכס עלויות כשרות(
אי שמירת מסמכים חושפת יבואן לתשלום גרעונות מכס
המחוזי מאשר: יוטל מכס על כשרות של בשר כבש
האם רשות המיסים יכולה להרים את מסך ההתאגדות לצורך גביית חובות מיסים?
האם יתוקן החוק בנושא מכס על כשרות?
סלחנות כלפי איחור או פגם טכני בהגשת תעודות מקור- לא בכל המקרים
יבואן יהיה זכאי לקבל מידע מהמכס חרף סעיפי החסיון
יבוא בחלקים או שינוי יעוד לאחר היבוא - מהו הסיווג הנכון?
סדקים נוספים בסעיף ההתיישנות בפקודת המכס?
עיכוב הליכי אכיפה וגבייה- בית המשפט מאזן בין זכויות המכס לזכויות היבואן
תעודות מקור על פי הסכמי הסחר – סיכויים וסיכונים
חברת פנדור תובעת את המכס: פרופילים יש לסווג כפרופילים, ולא כמוצרים אחרים
בשורה רעה ליבואני הדגים: העלאת מכס על דגים מעובדים
על מחלוקות עם המכס בעניין סיווג עפיפוני גלישה
על מחלוקות עם המכס בעניין סיווג תיקים
על מחלוקות עם המכס בעניין סיווג כלי רכב תפעוליים (שופכנים)
עדכון משפטי: בוטל בהסכמה פסק-דין שמתח ביקורת על רשות המכס
לידיעת היבואנים - הגדלת הערך לצרכי מכס בדלת האחורית (במסגרת חוק ההסדרים)
על מחלוקות עם המכס בעניין סיווג שמיכות פעילות לתינוקות
על קו הגבול שבין אופניים חשמליים לאופניים רגילים
רוח ליברלית מבית המשפט העליון בעניין השבת מסי יבוא
שחרור דגים שסיווגם שנוי במחלוקת - ערבות בנקאית במקום תשלום המכס
מה ניתן לעשות בעקבות פסק הדין החדש בענין מכס על תמלוגים
עדכון פסיקה: סיווג בוטנים למאכל או לתעשייה
דחיית תביעה נגד המכס בגין התיישנות- עדכוני פסיקה
בקיצור נמרץ: עדכונים בתחום המזון
הנחות פרסום, דמי הפצה ואחריות ‑ וערך טובין-(הרחבה בעקבות הנחיה חדשה של רשות המכס)
שמן למאכל לעומת שמן לשימושים אחרים - ביקורת על ההנחיה החדשה של המכס
נדחתה תביעת יבואן להשבת מחרטות שנתפסו על ידי המכס
באילו תנאים יקבל נישום מידע אודות נישומים אחרים?
סיווג יין ושאלת ההתיישנות - פסק-דין קשה עבור הנישומים
הנחות פרסום, דמי הפצה ודמי אחריות - האם הם חלק מהערך לצרכי מכס?
בית המשפט: לא בנקל יימחקו על הסף תביעות נגד המכס
מי יכול לתבוע השבת רכב שנתפס על ידי המכס?
בית המשפט המחוזי פסק: הפיסטוקים מתורכיה ולא מאיראן
בית המשפט פסק: מכס גם על הקרח
. בית המשפט המחוזי וארגון המכס העולמי - על פרשיית סיווג רסקיו רמדי
היבואן מול המכס - נטל ההוכחה במקרה של פסילת ערך העסקה (אוגוסט 2011)
המחיר שהוצהר נמוך מדי? על דחיית תביעת יבואן משקאות אלכוהוליים נגד רשות המכס
האם מחיר היבוא כפוף לתנאי שלא ניתן לאומדן?
חברת גוטקס הורשעה בבית המשפט בהטעיית המכס והתחמקות ממסים
עם קרח או בלי קרח? על אופן הטלת המכס על דגים מיובאים
טעיתם? תשלמו! על הפעלה לקויה של סמכות הגבייה של רשות המסים
סמכות רשות המכס לערוך בדיקות ביטחוניות בטובין מיובאים מקבלת רוח גבית מבית המשפט
מחסום ההתיישנות בפקודת המכס - הגיע הזמן לשנות
פיסטוקים מתורכיה ולא מאיראן - המכס ישיב את הסחורה ליבואן
סיגריות במקום מפיות נייר - המבריח נתפס והורשע
בית המשפט - תושב החוץ התכוון להבריח יהלומים לישראל
בית המשפט - המכס פעל כדין בתפיסת חלקי אופנוע האסור ביבוא לישראל
בית המשפט העליון – המכס לא ישיב את המס ליבואן בגין טובין שנגנבו ממחסן הרשוי
מסלול אדום - מסלול ירוק
בית המשפט העליון – הרשות המנהלית לא תוכל לנקוט בהליכי גבייה לחובות מס שהתיישנו
על קורקינטים שנתפסו על ידי המכס
ויתור על קנס פיגורים - נקודות למחשבה
בית המשפט איפשר עריכת "מקצה שיפורים" בהוצאת דרישות חיוב לתשלום מכס
תשלום כופר כסף ותשלום אגב מחאה – בעקבות מכתבו של מר ראובן מלצר, סגן ראש מינהל המכס
חובת דיווח על הכנסה והוצאה של כספים מישראל
עונשי מאסר בפועל למנמיכי מחירים לצורך הקטנת תשלומי מכס
הרמת מסך לצורך גביית מס – הפסיקה העדכנית
חברות קשורות וערך העסקה לצורכי מסי יבוא - חלק שני
על סיווגו של מקלחון לאמבטיה
יצוא מוצרי יו"ש לאיחוד אירופי - בעקבות פסק דינו האחרון של בית המשפט האירופי
חברות קשורות וערך העסקה לצורכי מסי יבוא - חלק שני
חברות קשורות וערך העסקה לצורכי מסי יבוא - חלק ראשון
סיווג טובין ופמיניזם – גלגול נוסף
האם יש לקבל הודעת נאשם בעבירות מס אשר נגבתה שלא כדין?
פרשנות כלל 2 לחלק ה - XVI של צו תעריף המכס
פטור ממכסים לפי הסכמי אזור סחר חופשי של מדינת ישראל - חלק א`
פסק הדין בענין אגרוקל - על מעמדם של דברי ההסבר (explanatory notes) של השיטה ההרמונית
אימתי ייפטר היבואן מתשלום גרעונות מכס?
תיקוני חקיקה - פקודת המכס-מספיחי התוכנית הכלכלית - הקשחה והחמרה של הוראות בפקודת המכס
יצוא מהשטחים ומרמת הגולן לקהילייה האירופית - יש פתרון!
תשלומי מכס אגב מחאה
סיווג טובין בצו תעריף המכס – שאלות פרשניות
תשלום מכס / מס קניה אגב מחאה
מכס על היבוא – דרושה רפורמה והפחתת מכסים
חידושי חקיקה ופסיקה בענייני מסים עקיפים
תשלומי אגרה בתביעות מול רשות המכס בענייני מיסי יבוא (בעקבות פסק הדין בענין טבע)
בית המשפט וסיווג טובין: כיצד מפרשים את המונח "המיוחדים ל...."
ישראל מפירה את ההסכם הבינלאומי בענייני מכס לגבי תשלום תמלוגים ויבואני המותגים הגדולים משלמים על כך
פסק דין מחמיר בענין פסילת ערך עיסקה לצרכי מכס
יבואנים אישיים של רכב: משרד התחבורה עיכב את הנפקת רישיונות היבוא, ובשל כך נאלץ לשלם יותר מיסים
המכס מכר ולא השמיד ובכל זאת לא יפצה
היבואן והמכס בבית המשפט - מי צריך להוכיח את עמדתו? חלק א'
סיווג טובין ופמיניזם – על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בת"א בענין סיווג אימובילייזר
שימוש בתעודות מקור ביבוא טובין לישראל - היתרונות והחשיפות
על תחילת נפילתו של סעיף 154 לפקודת המכס
נדחתה תביעת ענק של יבואנית סוללות לטלפונים סלולריים נגד רשות המכס
האם ניתן לבצע הרמת מסך לצורך גביית מסי יבוא?
סעיף 154 לרעת היבואן - בעקבות החלטתו האחרונה של בית משפט השלום בראשון לציון
ביקורת קשה על רשות המכס בעקבות הפרת חובותיה כלפי האזרח
בית המשפט העליון – צמצום הזכות לקבלת הישבון
תשלום מסים ביבוא דוגמאות ללא תמורה – האם לא מדובר בכפל מס?
אל תגעו לי במחיר – על פסילת ערך עיסקה לצרכי מכס
תשלומי מכס אגב מחאה – פסק דין מחמיר של בית המשפט המחוזי
הרמת מסך לצרכי גבית מסי יבוא
בית משפט השלום בת"א: חיזוק נוסף של זכויות הנחקר בחקירת מס
עדכוני פסיקה קצרים בענייני מכס
ארגון המכס העולמי: "גם לנו קשה להקפיד על אחידות ביישום השיטה ההרמונית"
נדבך נוסף לזכות הציבור לקבלת מידע בענייני מכס
בית המשפט העליון קורא למחוקק לתקן את סעיף 154 לפקודת המכס
איזו אגרה צריך לשלם בתביעה לביטול גרעונות?
בית המשפט אישר את פסילת תעודות המקור
פרשנות תעריף המכס – הבחנה בין סוגים שונים של שימוש בטובין
בית משפט השלום בירושלים: ריכוך הדרישה לתשלום "אגב מחאה"
סיגריות שנגנבו ממסוף מטענים: המסוף יפצה, המכס לא יחזיר את המס
היבואן נגד המכס – הצלחות בבתי המשפט בשנת 2006
עיכוב הליכי אכיפה וגביה בגין חוב מסי יבוא
בית המשפט המחוזי בירושלים - יבואן זכאי לקבל מרשות המכס מידע אודות סיווג מוצרים שונים
תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי), התשס"ו – 2006
הרמת מסך ההתאגדות לצרכי גבית מס
בית המשפט המחוזי: לפעמים לא צריך להיעזר בדברי ההסבר של השיטה ההרמונית
תצהיר יבואן וערך טובין לצרכי מכס – דברים שחייבים לדעת (חלק ראשון)
בית המשפט המחוזי בירושלים: הרמת מסך בין חברות לצורך גביית מס צריכה להיעשות בצמצום
הסתמכות לגיטימית של היבואן על התנהגות רשות המכס
סיווגן של במות הרמה של חברת החשמל, וגם - האם בית מכס אחד יכול לשנות מקביעתו של בית מכס אחר?
אחוז הישבון שנקבע לפי שיטת האחוזים הינו אחוז זמני בלבד
תשלום מס על אריזת מוצר הנמכרת יחד עם המוצר
הישבון על יבוא מוחזר לא יינתן כאשר היבואן מכר את הסחורה והיא הוחזרה לחו"ל ע"י גורם אחר
פרשנות סעיף 150 לפקודת מכס - לטובת היבואן
בית משפט השלום חוזר וקובע – הסתמכות על תעודת יורו 1 (שנפסלה) לא תספק הגנה לצורך חוק מסים עקיפים
ערכות (קיטים) - האם מקור הטובין יקבע לפי המרכיב המאפיין אותם ביותר
עוד בנושא

מיסים כו/5 (אוקטובר 2012) א‑72

מאת

עו"ד גיל נדל  ;  עו"ד עומר וגנר

 

 

מדינת ישראל חתומה על הסכמי סחר חופשי עם שורה ארוכה של מדינות, וביניהן: מדינות האיחוד האירופי, מדינות אפט"א (נורבגיה, איסלנד, שוויץ, ליכטנשטיין), טורקיה, קנדה, ארה"ב, מכסיקו, מדינות מרקוסור (ברזיל, פרגוואי, אורוגוואי, ארגנטינה) וירדן.

 

בנוסף, על פי הודעה שמסר משרד התמ"ת[1], מדינת ישראל בוחנת חתימה על הסכמי סחר חופשי נוספים עם הודו, דרום קוריאה, סין, צ'ילה ואוקראינה.

 

ההטבות המוענקות במסגרת הסכמי הסחר

 

הסכמי הסחר דנים במספר סוגיות כלכליות ומסחריות, כגון: עידוד השקעה בשטחי המדינות המתקשרות, ביטול מחסומים על סחר בטובין, ועוד.

 

ההטבה המרכזית הגלומה בהסכמי הסחר של מדינת ישראל היא מתן פטור ממכס או מתן הקלת מכס לטובין רבים, שמקורם במדינות המתקשרות. ההטבה ניתנת ביבוא ממדינות אלה למדינת ישראל, או ביצוא מוצרי מקור ישראלים לאותן מדינות. הטבת המכס חלה על מוצרי מקור, שהם מוצרים שהושגו בשלמותם בשטחי המדינות, או טובין המשלבים חומרי גלם זרים, אם עמדו בתנאים מסוימים שיפורטו להלן.

 

מוצרי מקור

 

תנאי מקדמי לכך שהטובין יהיו פטורים ממכס הוא, שמקורם במדינה החתומה על ההסכם. כלומר, כאשר יבואן ישראלי מייבא טובין מארה"ב, לא די בכך שהטובין הובלו באופן ישיר מארה"ב לישראל, אלא עליהם להיות Made in U.S.A.

 

הסכמי הסחר השונים קובעים, כל אחד בנפרד, מערכת שלמה המכונה "כללי מקור" (rules of origin), בה מפורטים התנאים שעל פיהם יוחלט, אם מדובר במוצר מקור הזכאי לפטור ממכס, אם לאו.

מבחינה רעיונית, קיימות מספר גישות לקביעת מקורם של טובין, וכל הסכם סחר קובע מערכת שונה של כללי מקור. בין הכללים המרכזיים ניתן למנות את הכללים הבאים:

א.      שינוי סיווג של חומר הגלם לעומת המוצר הסופי;

ב.      שינוי מהותי בצורתו ובתוכנו של המוצר;

ג.       ערך מוסף מקומי שנצבר במדינה שבה יוצר המוצר;

ד.      שיעור מסוים (עד לתקרה) של חומר גלם זר כאחוז ממחיר המוצר הסופי;

ה.      ביצוע פעולות ייצור מסוימות;

ו.       שילוב של אחד או יותר מהגורמים הנ"ל.

 

תפיסות שונות של יישום כללי המקור

 

ניתן לומר, כי הסכמי הסחר השונים כוללים תפיסות שונות של יישום כללי המקור ‑ כללי מקור ספציפיים לפי כל מוצר וסיווגו לצורכי המכס, וכללי מקור גורפים המתייחסים לכל המוצרים גם יחד.

 

כללי מקור ספציפיים

 

הכוונה במונח "כללי מקור ספציפיים" היא לכך, שאין מדובר בכללי מקור זהים לכל המוצרים, אלא בכללי מקור מגוונים, המשתנים לפי סוג המוצר. כלומר ‑ למוצר א' יהיה כלל מקור אחד ואילו למוצר ב' יהיה כלל מקור שני. דוגמה לכללי מקור ספציפיים ניתן למצוא בהסכמי הסחר שבין ישראל ובין מדינות האיחוד האירופי[2], מדינות אפט"א או טורקיה, לפיהם יש לבחון מהו סיווגו של המוצר הסופי לצורכי המכס, ולכל מוצר קיים כלל אחר, בהתאם לסיווגו.

 

למשל, קוטלי חרקים שסיווגם בפרט 38.08, ייחשבו כטובין מקוריים רק אם נעשה שימוש בחומרי גלם זרים שערכם אינו עולה על 50% ממחיר המוצר בשער המפעל.

 

לעומת זאת, מכונות משרדיות המסווגות בפרטים 84.69 עד 84.72 ייחשבו כטובין מקוריים רק אם נעשה שימוש בחומרי גלם זרים שערכם אינו עולה על 40% ממחיר המוצר בשער המפעל.

 

כללי מקור גורפים

 

כללי מקור גורפים הם כללי מקור זהים המתייחסים לכלל המוצרים. דוגמה לכללי מקור גורפים ניתן למצוא בהסכם הסחר שבין ישראל לארה"ב[3], שם נקבע כי מקורו של מוצר ייחשב ישראלי או אמריקאי, לפי העניין, אם יתקיימו שני תנאים מצטברים:
האחד ‑ שהמוצר יעבור בישראל או בארה"ב שינוי מהותי (substantial transformation), דהיינו תהליך עיבוד משמעותי המשנה את שמו, מהותו ואופיו של המוצר; והשני - המוצר כולל ערך מוסף מקומי (ישראלי או אמריקאי) בשיעור העולה על 35% ממחיר המוצר הסופי, בשער המפעל. כללי מקור אלה רלוונטיים לכל המוצרים הנסחרים בין ישראל לארה"ב ולא קיימים כללי מקור ספציפיים בהסכם, למרות שברבות השנים התפתחו מבחני משנה ומבחני עזר, בעיקר לבחינת שאלת "השינוי המהותי".

 

גם בהסכם הסחר שבין ישראל למדינות המרקוסור, קיימים כללי מקור גורפים.

 

כללי מקור ספציפיים לעומת כללי מקור גורפים

 

קשה לתת תשובה מדויקת לשאלה, אלו כללי מקור עדיפים. כללי מקור גורפים מעניקים פשטות ביישום ההסכם, שכן לכלל המוצרים קיים אותו כלל מקור ואין צורך בבדיקות מקדימות על מנת לדעת מהו כלל המקור החל על המוצר. מצד שני, כללי מקור ספציפיים מעניקים גמישות מבחינת המדינות המתקשרות במתן העדפה למוצרים כאלו או אחרים. האיחוד האירופי, למשל, רצה להקשות על יבוא מוצרי טקסטיל ממדינות החתומות על הסכם אזור סחר חופשי עימו, ולכן קבע כללי מקור קשוחים יחסית בנוגע למוצרי טקסטיל. קיימים מוצרים שלגביהם מציגים כללי המקור של האיחוד האירופי גישה ליברלית יותר.

 

הרמוניזציה בינלאומית של כללי המקור

 

כאמור, כל הסכם סחר קובע כללי מקור שונים, ואין אחידות בינלאומית של כללי מקור. בעבר, ניסה ארגון הסחר העולמי WTOלגבש כללי מקור אחידים שינהגו בסחר בין כל מדינות העולם, לצורך פישוט התהליכים בסחר הבינלאומי, אך ניסיון זה לא עלה יפה[4].

 

יישום הקלת המכס בחקיקה הפנימית של כל מדינה

 

ככלל, תעריפי המכס של המדינות השונות, הבנויים לפי השיטה ההרמונית לסיווג טובין[5], מפרטים את שיעור המכס הכללי ואת שיעור המכס שחל על מוצרים שמקורם במדינות שיש עמן הסכם אזור סחר חופשי - פטור, או מכס מופחת בחלק מן המקרים.

 

לדוגמה, יבוא נעלי ספורט (שסיווגן בפרט 64.04-1110 לצו תעריף המכס בישראל) כפוף למכס בשיעור 12% מהערך, אך יבוא נעלי ספורט שמקורן במדינות עימן לישראל הסכם סחר, פטור ממכס (יבוא ממדינות מרקוסור עדיין חייב במכס בשיעורים שבין 3% ל‑6%).


 

השימוש בתעודות מקור

 

לצורך הצהרה, כי הטובין עומדים בכללי המקור שפורטו לעיל, הטובין הנסחרים בין המדינות צריכים להיות מלווים במסמך העדפה (preferential), המכונה גם "תעודת מקור" (certificate of origin). בדרך כלל, תעודות אלה מוגשות לרשות המכס של המדינה המייבאת, כתנאי לקבלת פטור ממסים על פי הסכמי הסחר[6].

 

הגורם אשר מנפיק את תעודת המקור הוא בדרך כלל היצואן, אך לעיתים גורמים אחרים עשויים להנפיק את התעודה בשמו, וביניהם המשלח הבינלאומי או סוכן המכס.

 

דבר החקיקה המתייחס לחובה להציג תעודות מקור אלה כתנאי לקבלת פטור ממכס הוא צו תעריף המכס, שנחקק מכוח פקודת תעריף המכס[7].

 

הצו קובע הוראות כדלקמן[8]:

 

"לא יחולו שיעורי מכס... על טובין, אלא אם כן הוגש לרשות המכס אחד מאלה, לפי העניין:

(1)     מסמך העדפה מארצות האיחוד האירופי, ארצות מצטרפות, ארצות אפט"א, הרפובליקה של טורקיה (להלן ‑ טורקיה), והממלכה ההאשמית של ירדן (להלן ‑ ירדן), לא יאוחר משעת התרת רשימון היבוא שבו נרשמו מוצרים אלה....

(2)     תעודת מקור, כמשמעותה בהסכם הסחר עם ארה"ב, קנדה או מכסיקו, לא יאוחר משעת התרת רשימון היבוא שבו נרשמו מוצרים אלה; או לגבי קנדה או מכסיקו, אם הוצהר ברשימון כי הטובין זכאים לשיעורי המכס כמפורט בסעיפים 19 ו‑22, בשעת התרת הרשימון, והוגשה למכס תעודת מקור לא יאוחר משלושה חודשים משעת התרת הרשימון לגבי טובין שמקורם בקנדה ולא יאוחר מששה חודשים משעת התרת הרשימון לגבי טובין שמקורם במכסיקו.

(3)     תעודת מקור או חשבונית הצהרה, כמשמעותם בהסכם הסחר עם מדינות מרקוסור לא יאוחר משעת התרת רשימון היבוא שבו נרשמו טובין אלה."

 

אם כן, הצו קובע כלל, לפיו יש להגיש את תעודת המקור/מסמך ההעדפה לרשות המכס בטרם שחרור המשלוח מן המכס, אך ייתכנו חריגים במקרה של יבוא מקנדה ומכסיקו בלבד, לגביו ניתן להגיש את התעודה גם בדיעבד.

הצו מעורר את השאלה, מדוע הטבת המכס נשללת כאשר היבואן לא מציג את התעודה בזמן אמת. הרי, השאלה שאותה יש לבחון היא, אם מבינה מהותית הטובין עומדים בכללי המקור וזכאים לפטור ממכס, והתעודה היא רק אמצעי טכני להוכחת התנאי המהותי[9]. לכן, לדעתנו, הצו נוקשה מדי ומן הראוי היה לאפשר, במצבים מסוימים, להגיש את התעודה גם בדיעבד, לאחר שחרור המשלוח.

 

כך למשל, בתיק אשר תלוי ועומד בבית המשפט וטרם הוכרע, דרש המכס מיבואן אופנועים מארה"ב גירעון מכס, משום שהתעודה לא הוצגה בזמן אמת אלא רק בדיעבד. היבואן טען כי מדובר בטעות טכנית והטובין הם ממקור אמריקאי, ולכן ביקש מבית המשפט לפטור אותו מתשלום המכס[10].

 

מנגד, בפסק‑דין ידוע שניתן בתיק יורוקום בבית המשפט העליון, אישר בית המשפט ליבואן פטור ממכס למרות שלא הוצגה תעודת מקור, וזאת משום שמקור הטובין, מבחינה מהותית, הוכח במידה מספקת[11]. מנגד, בפסק‑דין שניתן בתיק קליאופטרה, ציין בית המשפט כי תעודה התנועה מהווה מסמך "קונסטיטוטיבי" המקים את הזכות לקבלת פטור ממכס[12].

 

הליך אימות המקור

 

הגשת תעודת המקור לרשות המכס של המדינה המייבאת וקבלת פטור ממכס, אינן סוף פסוק מבחינת היבואן.

 

רשויות המכס של המדינה המייבאת נוהגות לבצע, על פי פרוצדורה הקבועה בהסכמי הסחר השונים, הליך של אימות מקור בדיעבד, כדי לאמת שהטובין אכן היו זכאים לפטור ממכס.

 

למשל, ההסכם עם הקהיליה האירופית קובע מנגנון אימות מפורט הכולל שיתוף פעולה בין רשויות המכס באירופה לבין רשויות המכס בישראל. על פי מנגנון זה, רשות המכס באירופה המעוניינת לאמת תעודה של יצואן ישראלי מעבירה את התעודה לרשות המכס בישראל, אשר תבצע את האימות מול היצואן הישראלי. על פי ההסכם, על היצואן לשמור מסמכים התומכים בהוכחת מקור הטובין למשך שלוש שנים לפחות.

בשונה מכך, ההסכם עם ארצות הברית אינו כולל מנגנון מפורט ומאפשר למעשה לרשות המכס בארה"ב לדרוש מהגורם שעל שמו הוצא רשימון היבוא לספק נתונים התומכים בהצהרה המופיעה בתעודת המקור. ההסכם גם אינו מחייב שמירת מסמכים לזמן מסוים.

לעיתים, הליך כזה של אימות מתקיים שנים רבות לאחר יבוא הטובין.

 

תוצאות הליך האימות

 

הליך האימות טומן בחובו סכנות רבות ליבואן, אשר הגיש את תעודת המקור למדינה המייבאת, ובגינה זכה לפטור ממכס.

 

כך, אם היצואן בוחר שלא לשתף פעולה עם הליך האימות - בין משום שקשרי המסחר בינו לבין היבואן כבר פסקו והוא נעדר תמריץ לשתף פעולה, בין אם עסקו כבר אינו מתקיים ובין אם מכל סיבה אחרת - הדבר עלול להביא לכך שהמדינה המייצאת תשיב למדינה המייבאת כי מקור הטובין לא אומת, ובמצב כזה, תדרוש רשות המכס במדינה המייבאת גירעון מיסים רטרואקטיבי מן היבואן, לעיתים גם בסכומים של מאות אלפי שקלים.

 

השלכה נוספת של פסילת מקור עלולה להיות חיוב במס קנייה (מלבד מכס), משום שמס קנייה מוטל על ערך הטובין לצורכי המכס, בתוספת המכס (אם מוטל)[13]. לכן, פסילת מקור מביאה באופן אוטומטי ל"הגדלת" ערך הטובין לצורך חישוב מס הקנייה[14].

 

יודגש, כי בפרקטיקה, אין צורך בתשובה חד‑משמעית של רשות המכס במדינה המייצאת, השוללת את מקור הטובין שהוצהר, ודי גם בחשד אודות מקור הטובין כדי להביא לפסילת המקור[15].

 

כאמור, פעמים רבות, הליך האימות בדיעבד מתבצע שנים רבות לאחר היבוא בפועל, דבר שמקטין עוד יותר את האפשרות לספק מידע מהימן אודות הטובין על מנת להוכיח את מקורם.

 

לדוגמה, במקרה שהגיע לדיון בבית המשפט בתיק שי מכר סחר, מתח בית המשפט ביקורת על רשות המכס בישראל, אשר שלחה דרישה לאמת תעודת מקור שנים רבות לאחר היבוא, דבר שגרם לנזק ראייתי ליבואן. באותו מקרה, תביעת היבואן אמנם נדחתה, אך בית המשפט ויתר ליבואן על קנסות וריביות, בשל העיכוב הרב בהליך האימות[16].
התגוננות היבואן נגד דרישת גירעון בגין פסילת מקור

 

מצב זה, בו רשות המכס דורשת מן היבואן גירעון מסים רטרואקטיבי בגין פסילת מקור הטובין, בדרך כלל יציב את היבואן בפני שוקת שבורה.

 

זאת, משום שהיבואן אינו יכול, בדרך כלל, לספק הוכחות פוזיטיביות בדבר מקור הטובין וחומרי הגלם מהם יוצרו, משום שכל המידע הנ"ל מהווה סוד מסחרי של היצרן/היצואן.

 

אם כך, יבואן שעשה שימוש בתעודת מקור וזכה לפטור ממכס, תלוי, באופן כמעט מוחלט, במידת שיתוף הפעולה של היצואן עם הליך האימות, ובמידת שביעות רצונה של רשות המכס במדינה המייצאת מאותו שיתוף פעולה.

 

אם היבואן יבחר להגיש תביעה משפטית נגד רשות המכס, בעקבות גירעון רטרואקטיבי הנובע מפסילת תעודת מקור, יוטל נטל ההוכחה עליו ולא על רשויות המכס. כלומר, למרות שהמכס הוא שדרש מן היבואן תשלום גירעון, היבואן הוא שיידרש בבית המשפט לשאת בנטל ההוכחה, כי מדובר בטובין הזכאים לפטור ממכס לפי כללי המקור, ואם לא יעשה כן ‑ תידחה תביעתו[17], בהתאם לסעיף 239א בפקודת המכס הקובע, כי:

 

"... הטוען ששילם את המכס המגיע או שהגיש רשמון כדין או שהותרו טובין כדין, עליו הראיה."[18]

 

הרעיון מאחורי "הקלה" זו לטובת רשות המכס נעוץ בעיקר בכך, שהעובדות הנוגעות ליבוא מסוים ידועות יותר ליבואן מאשר לרשות המכס ועל כן, מן הראוי שהיבואן יישא בנטל ההוכחה.

 

ואולם, הנמקה זו לא בהכרח משכנעת, כשמדובר במקור של טובין מיובאים, משום שכפי שצוין קודם לכן, המידע המדויק אודות חומרי הגלם, תהליך הייצור וכו', בדרך כלל אינו מצוי בידי היבואן, וליבואן אין בנושא זה יתרון משמעותי על פני המכס.

 

אך למעלה מכך: גם אם נניח שהיבואן ישיג ראיות פוזיטיביות אודות מקור הטובין, עשויה רשות המכס לטעון בבית המשפט, כי עדותו של היבואן מהווה עדות מפי השמועה, והגורם אשר היה צריך ליתן עדות בעניין מקור הטובין הוא היצרן עצמו[19]. טענה זו, אם תתקבל על ידי בתי המשפט, עשויה להקשות עוד יותר על יבואנים משום שלרוב, ספקים זרים מחו"ל אינם ממהרים להגיע ליתן עדות בבתי המשפט בישראל, בעיקר כאשר נפח קשרי המסחר ביניהם לבין אותו יבואן, אם עדיין קיים, הוא קטן באופן יחסי.

 

האם חוק מסים עקיפים יושיע את היבואן?

 

בדרך כלל, טענת הגנה אפשרית של יבואן במקרה של פסילת מקור היא, כי גם אם שגה והטובין אינם עומדים בכללי המקור, הוא זכאי לפטור מדרישת הגירעון בהתאם לסעיף 3 לחוק מסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר), התשכ"ח‑1968 (להלן: "חוק מסים עקיפים"), הקובע כי אדם לא יחוייב בגירעון אם יוכח: (1) שלא מסר ידיעות לא נכונות (כוזבות) לרשות המכס[20]; (2) שלא ידע ולא היה עליו לדעת על תשלום החסר (כלומר לא התרשל)[21]; (3) שלא גלגל את המס שחסך אל הלקוחות בעת המכירה[22].

 

ואולם, בתי המשפט נטו לפרש בצמצום תנאים אלה, וקבעו לא אחת, כי כאשר תעודת מקור נפסלת בדיעבד, יש לראות זאת כמסירת "ידיעה בלתי נכונה" (אודות מקור הטובין) מטעם היבואן, דבר ששולל את עמידתו בתנאי סעיף 3(1) לחוק מסים עקיפים[23].

 

יבואנים רבים ניסו לטעון, כי יש לפרש תנאי זה באופן סובייקטיבי, כלומר, רק כאשר היבואן ידע שנמסרת על ידו ידיעה בלתי נכונה, תישלל עמידתו בתנאי החוק. זאת, משום שבעבר נקבע בפסיקה כי חוק מסים עקיפים נועד לאפשר פטור מדרישת מס לנישומים שטעו בתום לב, ונאמר כי התכלית העומדת בבסיסו היא[24]:

 

"להבטיח כי נישום אשר טעה בהערכת שיעורו של מס קניה, תוך שהוא נוהג כדין ובתום לב, יהיה פטור מתשלום החסר. זו תכלית ההוראה, והתכלית היא שתמלא תוכן את הכלי."

 

לכן, כאשר נישום טעה בתום לב והסתמך על תעודת מקור שהסתברה בדיעבד כשגויה, לדעתנו אין סיבה  לשלול באופן א‑פריורי את עמידתו בתנאי חוק מסים עקיפים.

 

נציין, כי במקרים אחרים, שאינם קשורים לתעודות מקור, למשל, במקרים בהם היבואן טעה בסיווג הטובין לצורכי המכס ומסר סיווג שהסתבר בדיעבד כשגוי, נקבע בפסיקה כי מדובר בטעות משפטית שאינה שוללת את עמידת היבואן בתנאי סעיף 3(1) לחוק מסים עקיפים[25]. לדעתנו, מן הראוי היה להחיל הלכה דומה גם לגבי תעודות מקור.

 

הדרכים להימנעות ממצבים כאלו

 

ראשית, בהיבט המניעתי, כמובן שעל היבואן הסביר לוודא היטב את כללי המקור הרלוונטיים למוצר ולבדוק את העמידה בהם, ובשום אופן לא לצאת מנקודת ההנחה כי עצם העובדה שהמוצר עובר תהליך עיבוד/ייצור כלשהו בחו"ל, מקנה לו מעמד מקור בעת היבוא לישראל. דברים אלו נכונים גם לגבי יצואנים ישראלים המייצאים מוצרים לחו"ל.

 

שנית, כאשר דרישת האימות כבר הגיעה לשולחנו של היצואן הזר, על היבואן הישראלי לדחוק בו להקפיד על לוחות הזמנים, שכן אי-מתן תשובה במועד עלול להביא להוצאת גרעונות ליבואן.

 

שלישית, ניסיון של היבואן לגלגל את האחריות על גורמים אחרים, כגון: סוכן המכס או המשלח הבינלאומי שטיפל במשלוח מטעמו, דינו בדרך כלל להיכשל. בעבר, דחה בית המשפט תביעה בנושא זה וקבע, כי על סוכן המכס לא הייתה מוטלת אחריות "ללמד" את היבואן, כיצד לנהוג בענייני הוכחת מקור טובין[26].

 

דרישת שיפוי מהספק ‑ מומלץ לעגן במסגרת חוזית את התחייבות היצואן לכך שהטובין עומדים בכללי המקור, ואת התחייבותו לשפות את היבואן במקרה של פסילת המקור.

 

 

 



[1].       http://www.moital.gov.il/CmsTamat/Rsrc/SacharChofshi/SacharChofshi.html.

[2].   ההסכם עם האיחוד האירופי: כתבי אמנה 1304, כרך 44.

[3].   הסכם הסחר עם ארה"ב: כתבי אמנה 972, כרך 28, עמ' 381.

[4].       http://www.wto.org/english/tratop_e/roi_e/roi_info_e.htm.

[5].  אמנה בדבר השיטה המתואמת לתיאורם ולקידודם של טובין, כ"א 1010, אשר נזכרת גם בסעיף 3 לצו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין, התשע"ב‑2012 (להלן: "צו תעריף המכס").

[6].  קיים גם מנגנון תחליפי המאפשר הגשת הצהרה על גבי מסמכי היצוא, ללא הגשת תעודת מקור, אך אנו לא נרחיב בעניין זה ברשימה זו.

[7].   פקודת תעריף המכס והפטורים מס' 24 לשנת 1937.

[8].   סעיף 14 לצו תעריף המכס.

[9].   ראו למשל: ע"א (מחוזי ת"א) 10-11-31274 מדינת ישראל ‑ אגף המכס ומע"מ נגד מיאל אימפקס (1986) בע"מ (13.2.12, פורסם בנבו); שם טען היבואן, כי מדובר בפיסטוקים מתוצרת טורקיה, בעוד המכס סבר שמדובר בפיסטוקים מתוצרת איראן. היבואן לא הציג תעודת מקור והמכס טען, כי הדבר מוכיח שלא מדובר בטובין ממקור טורקי, אך בית המשפט דחה את הטענה, ולמעשה לא ייחס חשיבות לאי הגשת התעודה.

[10]. להחלטת ביניים בתיק, ראו: בש"א (שלום בית שמש) 1080/08 ת"א 1040/07  מטרו מוטור שיווק בע"מ נ' מדינת ישראל ‑ רשות המיסים ‑ אגף המכס ומע"מ (23.6.08, פורסם בנבו).

[11]. ע"א 655/99 + ע"א 725/99, יורוקום תקשורת סלולרית בע"מ נ' אגף המכס ומע"מ, "מיסים" טו/4 (אוגוסט 2001) ה‑3.

[12]. ת"א (מחוזי חיפה) 960/02 קליאופטרה בע"מ נ' מדינת ישראל אגף המכס, "מיסים" כא/5 (אוקטובר 2007) ה‑16.

[13]. סעיף 4ב(א) לחוק מס קניה (טובין ושירותים), התשי"ח‑1958, העוסק במחיר לצורך חישוב מס קניה בטובין מיובאים, קובע: "על אף האמור בסעיפים 4 ו‑4א, יהיה המחיר הסיטוני של טובין ביבוא, ערכם כאמור בסעיפים 129 עד 134א לפי הענין, לפקודת המכס, בתוספת המיסים החלים על יבואם ובתוספת שיעור שקבע שר האוצר".

[14]. ת"א (שלום ת"א) 42687/03 פולדיאן יעקב נ' מדינת ישראל‑אגף המכס ומע"מ, תק‑של 2007(2), 16213; ערעור שהוגש הסתיים בהליך של פשרה, במסגרת ע"א (מחוזי ת"א) 3086/07 יעקב פולדיאן נ' מדינת ישראל, אגף המכס והמע"מ (11.5.11, פורסם בנבו).

[15].  דוגמה לפסילת מקור בשל חשד: תיק קליאופטרה, לעיל הערה 12.

[16]. ת"א (שלום חיפה) 20625/03 שי מכר סחר 1996 בע"מ נ' מדינת ישראל ‑ משרד האוצר מנהל המכס ומע"מ, תק‑של 2005(3), 17232; הערעור נדחה במסגרת ע"א (מחוזי חיפה) 1859/05 שי מכר סחר (1996)+ בע"מ נ' מדינת ישראל ‑ משרד האוצר מנהל המכס ומע"מ, תק‑מח 2007(1), 6067.

[17]. להרחבה בעניין נטל ההוכחה המוטל על יבואנים בתביעות נגד המכס, ראו: גיל נדל, עומר וגנר "היבואן מול המכס ‑ נטל ההוכחה במקרה של פסילת ערך העסקה", "מיסים"כה/4 (אוגוסט 2011) א‑73.

[18]. סעיף 239א לפקודת המכס.

[19]. טענה דומה עלתה במסגרת ה"פ (מחוזי חיפה) 727/93 דוד שטסל נ' מנהל המכס, "מיסים" י/2 (אפריל 1996) עמ' ה‑30, אך בית המשפט קבע שאין לפסול את העדות אלא יש ליתן לה משקל אחר, בהתאם.

[20]. סעיף 3(1) לחוק מסים עקיפים.

[21]. סעיף 3(2) לחוק מסים עקיפים.

[22]. סעיף 3(3) לחוק מסים עקיפים.

[23]. פסק‑הדין הידוע ניתן בתיק טמפו ‑ ת"א (מחוזי באר‑שבע) 7182/06 טמפו תעשיות בירה בע"מ נ' מדינת ישראל ‑ אגף המכס ומע"מ, מיום 17.3.09, "מיסים" כג/3 (יוני 2009) ה‑190; הערעור לבית המשפט העליון נדחה, במסגרת ע"א 4814/09 טמפו תעשיות בירה בע"מ נ' מדינת ישראל, מיום 22.12.10, "מיסים" כה/1 (פברואר 2011) ה‑125; להרחבה בנושא פסק‑דין טמפו, ראו: עו"ד גיל נדל, עו"ד עומר וגנר "חוק מסים עקיפים ‑ על תלאות המבקש החזר או פטור ממס, בעקבות חידושי פסיקה שניתנו בחודשים האחרונים" "מיסים" כה/3 (יוני 2011), א‑50; ראו גם: ת"א (ת"א) 74658/97‏ ‏ שיאון תעשיות טקסטיל בע"מ נ' מדינת ישראל ‑ אגף המכס והמע"מ.

[24]. ע"א 5341/93 י.ד. תעשיות חייגנים בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד נא(4) 444, 457‑458.

[25]. למשל: ת"א (שלום ת"א) 72590/04 ג. ויליפוד אינטרנשיונל בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל (אגף המכס ומע"מ), מיום 9.3.09 (פורסם בנבו).

[26]. ת"א (ירושלים) 10456/02 בית מרקחתאלבאבע"מ נ' אגיש הובלה בינלאומית בע"מ, תק‑של 2008(2), 6504.