גיל נדל משרד עורכי דין

 

יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 103 - אדר תשע"ה - פברואר 2015

עוד בנושא
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 126 – תשרי תשע"ח – ספטמבר 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 125 – אב תשע"ז – אוגוסט 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 124 – ניסן תשע"ז – אפריל 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 123 – שבט תשע"ז – פברואר 2017
עוד בנושא
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 121 – חשון תשע"ז – נובמבר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 120 – אלול תשע"ו – ספטמבר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 119 – אב תשע"ו – אוגוסט 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 118 – תמוז תשע"ו – יולי 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 117 – סיוון תשע"ו – יוני 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 116 – אייר תשע"ו – מאי 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 115 – ניסן תשע"ו – אפריל 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 114 – אדר ב תשע"ו – אפריל 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 113 – אדר תשע"ו – מארס 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 112 – טבת תשע"ו – פברואר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 111 – כסלו-טבת תשע"ו - דצמבר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 110 – חשון-כסלו תשע"ו - נובמבר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 109 – תשרי-חשון תשע"ו - אוקטובר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 108 – אב-אלול תשע"ה - אוגוסט 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 107 - תמוז תשע"ה - יולי 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 106 - ניסן תשע"ה - מאי 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 105 - ניסן תשע"ה - אפריל 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 104 - ניסן תשע"ה - מרץ 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 102 - שבט תשע"ה - ינואר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 101 - טבת תשע"ה - דצמבר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 99, אלול תשע"ד - ספטמבר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 98, אלול תשע"ד - אוגוסט 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 97, אב תשע"ד - יולי 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 96, תמוז תשע"ד - יוני 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 95, סיון תשע"ד - מאי 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 94, אייר תשע"ד - אפריל 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 93, אדר ב' תשע"ד - מרץ 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 92, אדר א' תשע"ד - פברואר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 91, שבט תשע"ד - ינואר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 90, טבת תשע"ד - דצמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 89, כסלו תשע"ד - נובמבר דצמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 88, חשון תשע"ד - אוקטובר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 87, תשרי תשע"ד - ספטמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 86, אלול תשע"ג - אוגוסט 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון מס' 85 - אב תשע"ג - יולי 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון מס' 84, תמוז תשע"ג - יוני 2013
הודעה חשובה ללקוחות המשרד וידידיו + גליון מס' 83 של "יבוא, יצוא ומה שביניהם"
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 82, אייר תשע"ג - אפריל 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 81, ניסן תשע"ג - מרץ 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 80, אדר תשע"ג - פברואר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 79, שבט תשע"ג - ינואר 2013
גיליון מס 78 דצמבר 2012
גיליון 77 נובמבר 2012
גיליון 76 אוקטובר 2012
גיליון 75 ספטמבר 2012
גיליון 74 אוגוסט 2012
גיליון 73 יולי 2012
גיליון 72 יוני 2012
גיליון 71 מאי 2012
גיליון 70 אפריל 2012
גיליון מס' 69- מרץ 2012
גיליון 68 פברואר 2012
גיליון מס' 67 - ינואר 2012
גיליון מס' 66- דצמבר 2011
גיליון מס' 65- אוקטובר 2011
גיליון מס' 64 - ספטמבר 2011
גיליון מס' 63 - אוגוסט 2011
גיליון מס' 62 - יולי 2011
גיליון מס' 61 - יוני 2011
גיליון מס' 60 - מאי 2011
גיליון מס' 59 - אפריל 2011
גיליון מס' 58 - מרץ 2011
גיליון מס' 57 - פברואר2011
גיליון מס' 56 - פברואר 2011
גיליון מס' 55 - ינואר 2011
גיליון מס' 54 - ינואר 2011
גיליון מס' 53 - נובמבר 2010
גיליון מס' 52 - אוקטובר 2010
גיליון מס' 51 - ספטמבר 2010
גיליון מס' 50 - אוגוסט 2010
גיליון מס' 49 - יוני 2010
גיליון מס' 48 - מאי 2010
גיליון מס' 47 - אפריל 2010
גליון מס' 46 - מרץ 2010
גליון מס' 45 - פברואר 2010
גליון מס 44 - ינואר 2010
גליון מס' 43 – דצמבר 2009
גיליון מס' 42 - נובמבר 2009
גיליון מס' 41 - אוקטובר 2009
גליון מס' 40 - ספטמבר 2009
גליון מס' 39 - אוגוסט 2009
גליון מס' 38 - יולי 2009
גליון מס' 37 - מאי 2009
גליון מס' 36 - ינואר 2009
גליון מס' 35 - נובמבר 2008
גליון מס' 34 - ספטמבר 2008
גליון מס' 33 - יולי 2008
גליון מס' 32 - מרץ - אפריל 2008
גליון מס' 31 - פברואר 2008
גליון מס' 30 - דצמבר 2007
גליון מס' 29 - אוקטובר - נובמבר 2007
גליון מס' 28 - ספטמבר 2007
גליון מספר 27 - אוגוסט 2007
גליון מספר 26 - יולי 2007
גליון מספר 25 - יוני 2007
גליון מספר 24 - מאי 2007
גליון מספר 23 - מרץ 2007
גליון מספר 22 - פברואר 2007
גליון מספר 21 - ינואר 2007
גליון מספר 20 - דצמבר 2006
גליון מספר 19 - אוקטובר 2006
גליון מספר 18 - אוגוסט 2006
גליון מספר 17 - יוני 2006
גליון מספר 16 - מאי 2006
גליון מספר 15 - מרץ-אפריל 2006
גליון מספר 14 - ינואר-פברואר 2006
גליון מספר 13 - דצמבר 2005
גליון מספר 12 - אוקטובר-נובמבר 2005
גליון מספר 11 - ספטמבר 2005
גליון מספר 10 - אוגוסט 2005
גיליון מספר 9 - אפריל 2005
גליון מספר 8 - נובמבר 2004
גליון מספר 7 - ספטמבר 2004
גליון מספר 6 - מרץ 2004
גליון מספר 5 - ינואר 2004
גליון מספר 4 - ספטמבר 2003
גליון מספר 3 - אוגוסט 2003
גיליון מספר 2 - יולי 2003
עוד בנושא

יבוא, יצוא ומה שביניהם

סקירות וחידושים בענייני חוק ומשפט

עו"ד גיל נדל, ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים

 

 גיליון מס' 103 - אדר תשע"ה - פברואר 2015

 

בית המשפט: המלצת ועדת מסים עקיפים מקומית תיחשף בפני היבואן

יסודות הפיקוח על יצוא בטחוני - שלב רישיון השיווק

בג"צ: המדינה לא רשאית להתערב בניהול מתקני הסגר פרטיים

מה היקף השירותים הנלווים שמשלח בינלאומי נדרש לספק ללקוחותיו?

מחסן יפצה יבואן בגין נזק למטען עץ

הודעה על יצוא חומר מסוכן צריכה להימסר מראש

בית המשפט המחוזי הקל בעונשו של מבריח סוללות וסיגריות

סימני מסחר - האם משקה X2 מפר את סימן המסחר של משקה האנרגיה XL

עדכון: מגעים להסכם סחר חופשי עם סין

מה חדש החודש

 

בית המשפט: המלצת ועדת מסים עקיפים מקומית תיחשף בפני היבואן

עו"ד גיל נדל, עו"ד עומר וגנר

 

מחלוקות בין יבואנים לבין רשות המכס בנושא גילוי מסמכים במהלך ניהול תביעה משפטית, הן נפוצות ומתקיימות כדבר שבשגרה.

לרוב, מתגוננת רשות המכס בטענה של חיסיון או מעלה טענה לפיה המסמך מהווה תרשומת פנימית שאין לגלותו, ומנגד, היבואן טוען כי מדובר במסמך החיוני לצורך ניהול תביעתו, ובית המשפט נדרש לבצע איזון ולקבוע זכותו של מי גוברת.

בסקירה זו נתאר את החלטת בית משפט השלום בירושלים מימים אלה (12.2.15), שם הורה בית המשפט לרשות המכס להעביר לידי היבואן, שיוצג ע"י משרדנו, את המלצת ועדת מסים עקיפים מקומית, ובכך דחה את טענת רשות המכס כי מדובר במסמך חסוי שמהווה תרשומת פנימית.

סיפור המקרה:

חברת פן-דור תעשיות הגישה תביעה נגד רשות המכס בגין סיווג של מנעולים לדלתות פנים. היבואן טען כי הסיווג הינו בפרט 83.01 לצו תעריף המכס כ"מנעולים", ואילו רשות המכס טענה כי הסיווג הינו בפרט 83.02 לצו תעריף המכס כ"מיקבעים ממתכת פשוטה".

בטרם הגשת התביעה, הגיש היבואן לרשות המכס בקשה לפטור מן הגרעון הרטרואקטיבי לפי סעיף 3 לחוק מסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר). הנושא עלה לדיון בועדת מסים עקיפים מקומית בבית המכס אשדוד, והועבר לאחר מכן לדיון בועדת מסים עקיפים עליונה שבהנהלת המכס. הועדה העליונה דחתה את בקשת היבואן.

במסגרת ההליכים המקדמיים שבתיק, דרש היבואן לקבל העתקים מהמלצת הועדה המקומית ומהחלטת הועדה העליונה וטען כי מדובר במסמכים רלוונטיים למחלוקת וכי זכותו על פי דין לקבל העתק מהם.

רשות המכס מסרה בהסכמה את החלטת הועדה העליונה, וסירבה למסור את המלצת הועדה המקומית במכס אשדוד בטענה כי מדובר במסמך חסוי שהינו תרשומת פנימית, ומאחר ולא מדובר בהחלטה המחייבת אלא בהמלצה שניתנה בשלב קודם בתהליך.

 

החלטת בית המשפט:

בהחלטתו מיום 12.2.15, קיבל בית המשפט את בקשת היבואן והורה לרשות המכס לחשוף את המלצת ועדת מסים עקיפים מקומית בבית המכס אשדוד.

בהחלטתו קבע בית המשפט כך:

"המלצת ועדת מסים עקיפים הוא בבחינת מסמך מקצועי שהוא פרי ההתכתבויות והדיונים הפנימיים הנ"ל שאינו אמור להיות בסוד אלא ההפך, והוא רלוונטי משום שיכול לשפוך אור על השאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים, לרבות פרשנות פרטי המכס הרלוונטיים".

(ת.א. (שלום ירושלים) 29772-05-13 פן דור תעשיות בע"מ נ' מדינת ישראל-רשות המכס, השופט עבאס עאסי, החלטה מיום 12.2.15. ב"כ הצדדים: ליבואן: עו"ד גיל נדל, מיכל סולומונוביץ ועומר וגנר ממשרדנו. לרשות המכס: עו"ד עדי בן-דוד מנע מפרקליטות מחוז ירושלים-אזרחי).

הערות:

במקרה דומה שהוכרע לאחרונה, קיבל בית משפט השלום בירושלים בקשה שהוגשה על ידי יבואן שיוצג על ידי משרדנו, והורה לרשות המכס לחשוף פרוטוקולים של התדיינויות שהתקיימו בארגון המכס העולמי WCO בנושא סיווג מכס, ובכך דחה את טענות רשות המכס כי אין עליה חובה לחשוף מסמכים אלה [ת"א (שלום י-ם) 57133-11-12 ח.י. אלקטרוניקה ורכיבים בע"מ נ' מדינת ישראל – רשות המסים – אגף המכס והמע"מ]. 

 

 

 

 

*             *             *

 

 

יסודות הפיקוח על יצוא בטחוני - שלב רישיון השיווק

עו"ד גיל נדל, עו"ד אור כהן-ששון

 

בסוף שנת 2007 נכנס לתוקפו חוק הפיקוח על יצוא בטחוני, התשס"ז – 2007 ["החוק"] . החוק, התקנות והצווים שהותקנו מכוחו, מחליפים את חקיקת המשנה שהייתה קיימת עד לכניסתו לתוקף ומסדירים בחקיקה ראשית את הפיקוח על יצוא מישראל של ציוד בטחוני, ידע בטחוני, ושירותים בטחוניים. מטרת החוק הינה הסדרת הפיקוח על יצוא בטחוני מטעמי בטחון לאומי, מדיניות חוץ, התחייבויות בינלאומיות ושמירה על אינטרסים חיוניים אחרים של מדינת ישראל.

 

כפי שהובהר במאמרינו הקודמים, ביצוע בירור בשאלה האם פעילות היצואן נכנסת תחת הקטגוריה של "יצוא בטחוני" הינה קריטית; בדיקה מקדמית כזו עשויה לחסוך ליצואן זמן וכסף רב, שכן אם הוראות החוק לא חלות על היצואן, חבל להשקיע זמן וכסף לשווא, ומצד שני, יצואן שפועל שלא על פי הוראות החוק בזמן שהן חלות עליו, מסתכן בביצוע עבירה פלילית.

 

מאמרנו הקודם ("יסודות הפיקוח על היצוא הבטחוני- שלב הרישום והרישוי") עסק ברישום היצואן וברישום המוצרים, במאמר זה נציג את שלב רישיון השיווק. יודגש, כי רישיון שיווק הוא שלב הכרחי הנדרש לפי החוק, מעבר לרישום היצואן ורישום המוצר.

 

מהו רישיון שיווק?

 

החוק מחייב יצואן בטחוני לקבל רישיון שיווק מאגף הפיקוח על היצוא הבטחוני ("אפ"י") לצורך עיסוק ביצוא בטחוני של ציוד, ידע או שירות. החובה לקבל רישיון שיווק חלה על אדם / חברה העוסקים ביצוא הבטחוני, וכן על מתווך / סוכן מייצג שבמסגרת פעילותם מנהלים משא ומתן למכירת ציוד, ידע או שירות בטחוני.

                   

על אף שרישיון זה נקרא רישיון "שיווק", הוא נדרש עבור פעולות נוספות מעבר לשיווק עצמו, כגון ניהול הליכי משא ומתן או הליכים מוקדמים יותר לקידום עסקה (אף בטרם חתימת חוזה או עריכת זכרון דברים) בקשר לטובין הנכנסים תחת קטגוריית היצוא הבטחוני. במילים אחרות, החובה לקבל רישיון שיווק חלה בשלבים מוקדמים מאד עוד בטרם התגבשה העסקה, כגון: הצעת מוצר, פיתוח, ייעוץ, הדרכה, תיווך ועוד.

 

איך מקבלים רישיון שיווק?

 

על מנת לקבל רישיון שיווק בטחוני, על היצואן לבצע פנייה מסודרת לאפ"י ובקשה לקבלת רישיון שיווק. מבלי למצות את הסוגיה, יצוין כי ישנם תתי-תחומים בתוך היצוא הבטחוני שעל מנת לקבל רשיון שיווק עבורם יש לצרף לבקשה מסמכים נוספים (כך הדבר, לדוגמה, בתתי-התחומים MTCR [תוכנה וטכנולוגיות טילים], TSWG [מסגרת שיתוף פעולה של ארה"ב-ישראל בתחום הבטחוני]  לוחמה בטרור, אבטחה, לוחמה זעירה ועוד).

 

מהו תוקפו של רישיון שיווק?

 

אם בקשתו של היצואן אושרה על ידי הוועדה המייעצת באפ"י, רשאי ראש אפ"י להעניק רישיון שיווק שתוקפו לכל היותר עד 3 שנים, כאשר 3 חודשים לפני תום תוקפו יידרש היצואן לפנות שוב לאפ"י בבקשה לחידוש רישיון השיווק. מאחר ותהליך בדיקת והפקת רישיון שיווק דורש בדיקות מקיפות ויסודיות על ידי אפ"י, התהליך עלול להתמשך זמן לא קצר, ועל כן מומלץ כי היצואן יכלכל צעדיו בחכמה ויפנה זמן מספיק לפני תקופת השיווק / פקיעת רישיון השיווק.

 

האם קיימים הבדלים בין רישיון שיווק של יצואן אחד למשנהו?

 

כן. רישיון השיווק עשוי להשתנות מיצואן ליצואן: לאפ"י סמכות להעניק את הרישיון תוך קביעת התניות לתוקפו, אשר יטילו הגבלות מסויימות על היצואן, זאת בהתאם לחוק ולתקנות הפיקוח על יצוא בטחוני ולשיקול הדעת המוקנה לאפ"י. ההתניות יכולות לכלול הגבלות על שיווק מוצרים מסויימים, הגבלות על שיווק למדינות מסוימות, תוקף רישיון קצר יותר מהנהוג וכיו"ב.

 

מה ההבדל בין רישיון שיווק לציוד לבין רישיון שיווק להעברת ידע?

 

חשוב להבחין בין שני סוגים של רישיון שיווק הקיימים: הראשון מיועד לצורך שיווק ציוד בטחוני, והשני מיועד לצורך העברת ידע בטחוני. הסוג הראשון הוא רישיון השיווק הקלאסי לו יזדקק אדם או גוף המבקש לשווק ציוד המוגדר כבטחוני, בעוד שהסוג השני מתייחס למקרים שבמהלכם מועבר ידע בטחוני; כך למשל, יידרש רישיון שיווק מהסוג השני לצורך הדרכה בנושא ייצור, או למשל במקרה בו הגוף מפעיל צוותי הדרכה להעברת ידע בטחוני.

 

פעמים רבות יזדקק היצואן לשני רשיונות – האחד לשיווק ציוד והשני להעברת ידע, ואין רישיון אחד מספיק עבור הפעולה השנייה. יצואנים רבים עשויים להאמין, בצורה שגויה, כי קבלת רישיון שיווק שניתן להם לגבי ציוד מסוים מתיר להם לבצע גם פעולות של העברת ידע (כדוגמת הדרכות) בקשר לאותו ציוד, אך לא כך הדבר; במקרה כגון זה על היצואן לקבל רשיון נפרד לכל פעולה. הדבר נכון גם במקרה ההפוך – במידה וההדרכה כוללת גם "מכירת" ידע לצד המודרך, הצטיידות ברישיון להעברת ידע בטחוני לא יספיק, והיצואן יצטרך לקבל רישיון שיווק עבור הידע אותו מתכוון לשווק.

 

מהי חשיבותו של רישיון השיווק?

 

חשוב להבהיר כי רישיון השיווק הוא תנאי מקדים הכרחי ליצואן הבטחוני, שהרי ללא רישיון שיווק תקף - אין באפשרותו לקבל רישיון יצוא עבור הטובין ו/או הידע.

 

בעניין רישיון היצוא במסגרת הפיקוח על היצוא הביטחוני נעסוק במאמר הבא בסדרה.

 

 

 

למאמרים קודמים שלנו בנושא הפיקוח על היצוא הבטחוני, לחצו על הקישורים הבאים:

 

·     פיקוח על יצוא ציוד דו-שימושי;

 

·     יסודות הפיקוח על היצוא הביטחוני- חלק ראשון;

 

·     דברים שחשוב לדעת על העיסוק באמצעי הצפנה;

 

·     יסודות הפיקוח על היצוא הבטחוני- שלב הרישום והרישוי;

 

 

 

*             *             *

 

בג"צ: המדינה לא רשאית להתערב בניהול מתקני הסגר פרטיים

עו"ד גיל נדל, רו"ח (משפטן) ג'מיל אבו מוך

 

בסקירה זו נתאר את הכרעת בית המשפט העליון בעתירה שהגישה יבואנית בעלי חיים נגד משרד החקלאות בנוגע לנוהל הקצאת מקומות ותחנות הסגר למקנה מיובא.

 

בית המשפט קבע כי בהיעדר חקיקה מפורשת, לא ניתן לכפות על תחנת הסגר פרטית להעניק שימוש שוויוני ליבואני בעלי חיים, ויש צורך בהסדרת הנושא בחקיקה, תוך מתן תקופת התארגנות למדינה.

 

עובדות המקרה וטענות הצדדים:

 

מדובר בעתירה שהגישו חברות העוסקות ביבוא בעלי חיים ובמתן שירותי הסגר לבעלי החיים לאחר הגעתם ארצה. 

לפי נוהל של משרד החקלאות משנת 2011 העוסק בהקצאת מקומות ותחנות הסגר למקנה מיובא,  על מפעיליהם ומחזיקיהם של מקומות ההסגר להעמיד את שירותיהם לרשותם של כלל היבואנים הפועלים בענף, ולספק שירותים אלה באורח שוויוני.

עוד מטיל הנוהל על היבואנים להכין תכנית שנתית מראש הכוללת את מועדי היבוא המתוכננים והיקפי היבוא לשם תכנון שנתי של אתרי הסגר למיניהם.

 

לטענת החברות העותרות, מדובר בנוהל שרירותי שעניינו "ניסיון ממשלתי להשתלט על פעילותן המסחרית והכלכלית של התחנות הפרטיות", מהלך בלתי לגיטימי, הפוגע בחופש עיסוקן וללא אסמכתא שבדין.

 

לפי הטענה, על בסיס מתן הרישיון לשירותי הסגר נכרת הסכם עם קיבוץ אילות המקנה "זכות ראשונים" במקום ההסגר המצוי בשטחו, והמאפשר בלעדיות וזמינות מלאה של שירותי ההסגר לאותו יבואן, והנוהל פוגע בכך.

 

משרד החקלאות טען כי דין העתירה להידחות משום שהתכלית של החזקת בעלי חיים בהסגר היא מימושה של חובת הפיקוח הווטרינרי, ומאחר והפיקוח הווטרינרי הממשלתי הוא משאב ציבורי ויש בו מחסור, יש להקצותו באופן שוויוני גם במקומות פרטיים.

 

דיון והכרעה:

 

בית המשפט קבע כי הסדרת יבוא בעלי החיים היא נחוצה, לנוכח חשש לתופעות כגון מחלות בקר ופגיעה בבריאות הציבור.

 

כמו כן, התקבלה באופן עקרוני עמדת משרד החקלאות לפיה יש מקום לקביעת כללים שוויוניים, הוגנים ושקופים להקצאת מקומות בתחנת ההסגר הפרטית משום שהיא מחליפה משאב ציבורי.

 

יחד עם זאת, בית המשפט קבע כי לא נמצא מקור חוקי שמאפשר למדינה לקבוע כללים להפעלת תחנת הסגר פרטית, משום שפקודת מחלות בעלי חיים והתקנות שהותקנו מכוחה לא עוסקות בכך, ולכן קרא למחוקק להסדיר את הנושא.

 

בסופו של דבר, בית המשפט קיבל את העתירה וקבע כי על המדינה להסדיר את הנושא בתוך שנה, כאשר עד אז יופעל הסדר ביניים שיאפשר למדינה להשלים את החקיקה, וחייב את המדינה בהוצאות משפט של 25,000 ש"ח.

 

[בג"צ 9488/11 מיטראל בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל – משרד החקלאות ופיתוח הכפר ואח', פס"ד מיום 3.2.15, הרכב השופטים: א' רובינשטיין, ח' מלצר וד' ברק-ארז. ב"כ הצדדים: ליבואן- עו"ד אורלנסקי וימין; למדינה- עו"ד בן אור; ליתר המשיבים בעתירה: עו"ד באדר, שמעוני ותהא].

 

 

 

 

 

 

*             *             *

 

מה היקף השירותים הנלווים שמשלח בינלאומי נדרש לספק ללקוחותיו?

עו"ד גיל נדל, עו"ד טינה קפלן

 

משלחים בינלאומיים נשכרים על ידי לקוחותיהם לצורך טיפול בשינוע סחורות מנקודה אחת לנקודה שניה. לעיתים, תוך כדי ביצוע תפקידו מבצע המשלח הבינלאומי מטלות נוספות עבור הלקוח, מעבר לעניין השינוע. נשאלת השאלה, האם המשלח הבינלאומי נושא באחריות למתן השירותים הנוספים במידה ואלה לא צלחו לשביעות רצון הלקוח?

 

בסקירה זו נביא מקרה בו בית המשפט לתביעות קטנות בבאר שבע קיבל תביעה כנגד משלח בינלאומי אשר התחייב לטפל בהשבת מע"מ יצוא בגין טובין שנרכשו באנגליה והובלו לישראל.

 

עובדות המקרה:

 

תושבת ישראל אשר התחתנה באנגליה ביקשה להוביל את המתנות שקיבלה בחתונתה לישראל ("היבואנית"). לצורך כך, התקשרה עם משלח בינלאומי וביקשה ממנו שירות נוסף של טיפול בהחזרת מע"מ ששולם באנגליה בגין המתנות.

היבואנית העבירה למשלח הבינלאומי את רשימת המתנות ומחיריהן, ונאמר לה על ידי המשלח שכדי לתבוע את החזר המס, עליה לחכות שהמשלוח יגיע לארץ.

כשהגיע המשלוח לארץ, המשלח ביקש מהיבואנית למסור לו את החשבוניות המעידות על המע"מ ששולם באנגליה. היבואנית הופתעה שכן לדבריה דבר זה לא נאמר לה בעת שהתקשרה עם המשלח, אך למרות זאת היא הצליחה לספק חלק מהחשבוניות.

 

בהמשך, דרש ממנה המשלח שהחשבוניות יציינו את העובדה כי ניתן לקבל החזר מס בגינן והיבואנית השיגה מספר חשבוניות כאלו. בשלב זה המשלח הפנה את היבואנית לרשויות המס באנגליה, וצירף תעודת יצוא. לאחר שלדברי היבואנית היא הגישה את המסמכים לרשויות המס באנגליה, נטען בפניה כי תעודת היצוא לא נשאה את כל הפרטים הדרושים ולכן זו אינה הוכחה מספקת ותביעתה להחזר מע"מ נדחתה, והיא הגישה תביעה נגד המשלח לפיצוי בגין סכום המע"מ ובגין עוגמת נפש, בסך הכל כ-8,000 ש"ח.

 

פסק הדין:

 

בית המשפט קיבל את תביעת היבואנית באופן חלקי, וקבע כי הוכח באימייל שכתב המשלח כי הוא התחייב שיוכל לטפל בניירת הכרוכה בהחזרת המע"מ. בית המשפט קבע כי המשלח פעל בחוסר מקצועיות לגבי נושא שבו לא היה לו ניסיון מספיק, אם בכלל, תוך שהתחייב לבצע יותר ממה שמסוגל היה לבצע בפועל.

 

יחד עם זאת, בית המשפט קבע שהיבואנית לא תהיה זכאית למלוא סכום הפיצוי שתבעה, וכי יש לקחת בחשבון גם את התנהלותה, ולמשל את העובדה כי לא הסבירה מדוע המתינה חמישה חודשים מהמועד שהטובין הגיעו לישראל ועד שהחלה להתכתב עם המשלח, וגם לא הוכיחה שניסתה לקבל את החזרי המע"מ בעצמה מאנגליה.

 

לאור כל האמור לעיל, בית המשפט חייב את המשלח לפצות את היבואנית אך זאת בגין בחלק מסכום המע"מ שנתבע- כ-4,500 ש"ח, וזאת בצירוף הוצאות משפט בסך 700 ש"ח.

 

[ת"ק (באר שבע) 31881-07-14 , פסק-דין מיום 30.12.14].

 

הערות:

 

במקרים אחרים שעלו לדיון, מתח בית המשפט קו הבחנה ברור בין תפקיד לוגיסיטי לבין תפקיד של יועץ, ופטר את המשלחים/סוכני המכס מאחריות בגין ייעוץ.

 

לדוגמא, בשנת 2008 התעורר מקרה בו יבואן תבע גורם אחר בשרשרת הלוגיסטיקה- סוכן מכס, בטענה של רשלנות בייעוץ בנוגע למקור אירופאי של סחורה. רשות המכס שלחה תעודת מקור של היבואן לאימות בדיעבד והתברר כי הטובין לא עומדים בכללי המקור ולפיכך נדרש היבואן לשלם גרעון מכס של 800,000 ש"ח. היבואן טען כי תפקידו של סוכן המכס היה לייעץ לו בכל הנוגע לשלב היבוא, וכי סוכן המכס התרשל בכך שלא ייעץ לו לשמור מסמכים רלוונטיים למשך שנים למקרה שיתבצע אימות בדיעבד של מקור הסחורה. כמו כן, טען היבואן כי סוכן המכס היה צריך להתריע בפניו כי קיימת סכנה שיבוצע אימות ולהדריך אותו כיצד עליו להתנהג בזמן אמת כדי להיערך לאותו אימות.

בית המשפט פטר את סוכן המכס מאחריות וקבע כי אין זה מתפקידו להתריע מפני סכנות כגון מעשי מרמה של הצד המוכר שכן במצב כזה יידרש הסוכן להתריע גם מפני סכנות נוספות כגון אי אספקה של הסחורה, אספקת סחורה פגומה וכיו"ב [ת.א (שלום ירושלים) 10456/02, פסק-דין מיום 30.4.08]

 

במקרה אחר, נדחתה תביעת יצואן נגד משלח בינלאומי שלפי הטענה נתן ייעוץ שגוי לגבי מילוי מסמכים. בית המשפט קבע באותו מקרה, כך:

 

"השירותים המוצעים על ידי ... הם שירותי משלוח (ייבוא או ייצוא), כאשר במסגרת הסכם השירות יש ללקוח אפשרות לרכוש שירותים נלווים נוספים, ובהם ביטוח, שירות של עדכונים על מצב המשלוח בזמן אמת והסדרי תשלום באשראי מראש לגבי עלויות שקשורות בביצוע המשלוח (עלויות מכס, מע"מ וכיו"ב). לא מצאתי שהסכם השירות מפרט כי ... מספקת ללקוחות גם שירותים של ייעוץ והנחיות לעניין דרישות מכס או דרישות דומות אחרות לגבי משלוחים ספציפיים, משמע שהשירות הבסיסי שמציעה ... ושאותו רכשה התובעת, מתייחס לביצוע העברת המשלוח בלבד".

[ת.א. (שלום חיפה) 4936-07-11 , פסק-דין מיום 11.3.14, השופטת תמר נאות פרי].

 

החלטה זו של בית המשפט לתביעות קטנות שלגביה נכתב מאמר זה,  סוטה, לכאורה, מהחלטות קודמות אשר נטו לצמצם את הגדרת התפקיד של המשלחים הבינלאומיים וסוכני המכס, ולא להטיל עליהם גם חובות של יועצים.

 

אולם, נדמה כי מקרה זה שונה מבחינת נסיבותיו ממקרים קודמים בכך שהמשלח נטל על עצמו באופן פוזיטיבי התחייבות נוספת, והבטיח שיוכל לטפל עבור מזמין השירות גם בהשבת המיסים שהוטלו על הטובין במדינת היצוא. בית המשפט אשר בחן את נסיבות המקרה והתנהלות הצדדים, קבע לפיכך שהמשלח נשכר והתחייב לבצע תפקיד נוסף ולכן הוא נושא באחריות לעניין זה.

 

 

 

 

 

*             *             *

 

מחסן יפצה יבואן בגין נזק למטען עץ

עו"ד גיל נדל, רו"ח (משפטן) ג'מיל אבו-מוך

 

בסקירה זו נתאר מקרה בו בית המשפט חייב מחסן לפצות יבואן בגין נזק שנגרם לפלטות עץ מיובאות שאוחסנו במחסן תחת כיפת השמיים ולא במקום מקורה.

 

בית המשפט קיבל את טענת היבואן כי סטנדרט ההתנהגות הסביר ממחסן מחייב לאחסן את העץ במקום מקורה ומשלא עשה כן, המחסן התרשל בתפקידו וחייב לפצות את היבואן.  

 

עובדות המקרה וטענות הצדדים:

היבואן ייבא בחודש אוגוסט 2010 פלטות עץ מברזיל, כאשר הסחורה הייתה מיועדת לייצור רהיטים. הסחורה נפרקה במחסן, כאשר מחציתה נמכרה ללקוחות ומחציתה נותרה במחסן. היבואן טען כי החלק שנותר במחסן נפגע בשל אחסנה לקויה, והדבר נודע לו כאשר מכר את הסחורה ללקוח שסירב לקבלה בטענה כי היא פגומה לאחר שעמדה בשמש.

 

היבואן טען כי המחסן התרשל בתפקידו בכך שאחסן את הסחורה בחצר חיצונית כשהיא חשופה לקור, לחום ולגשם. לפי חוות דעתו של שמאי מטעם היבואן, הוערך הנזק בסכום של כ- 58,000 ש"ח, ובנוסף לכך תבע היבואן אובדן רווחים, הוצאות הפריקה ושכר טרחת השמאי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.

 

המחסן הכחיש את כל טענות היבואן מלבד העובדה שהסחורה אוחסנה במחסניו. כך, טען המחסן כי הסחורה אוחסנה במחסן מקורה וכי כל נזק שנגרם לה, נגרם לאחר הוצאתה מהמחסן.

 

דיון והחלטת בית המשפט:

בית המשפט קבע כי על היחסים דנן חל ס' 1(ג) לחוק השומרים, תשכ"ז-1967:

               "השומר נכס המקבל תמורה בעד השמירה או שיש לו בשמירתו טובת הנאה אחרת לעצמו, ואיננו שואל, הוא שומר שכר".

 

בית המשפט קבע כי המחסן הינו "שומר שכר", אף שפעולת השמירה היא טפלה לפעולה העיקרית- והיא האחסנה. בית המשפט חזר על הלכות קודמות לפיהן שומר שכר שהוא מחסנאי נדרש לנקוט את כל האמצעים הסבירים לשמירת הסחורה, ובמקרה של רשלנות, שלו או של עובדיו, שגרמה לנזק, יהיה עליו לפצות את הבעלים, ואולם אם הנזק, למשל גניבה, אירע מבלי שהייתה רשלנות מצד השומר (או עובדיו), לא יישא באחריות. בדומה למוביל פרטי, נטל ההוכחה על המחסנאי להראות שלא התרשל.

 

בית המשפט קבע כי הסטנדרט הראוי לאחסון סחורת עץ הוא במחסן מקורה שלא חשוף לפגעי מזג האוויר, ואולם במקרה הזה המחסן לא הצליח להוכיח כי אחסן את הסחורה במקום מקורה, ולכן התרשל.

 

לעניין הוכחת הנזק, קבע בית המשפט כי חוות הדעת שהוגשה מטעם היבואנית לא נסתרה שכן המחסן לא הגיש חוות-דעת נגדית.

 

לגבי הנזקים הנוספים שמעבר לנזק הישיר, כגון הפסד רווחים וכו', נדחתה התביעה בהיעדר הוכחה.

 

לכן, התביעה התקבלה בחלקה, והמחסן חויב לשלם ליבואן סך של כ- 58,000 ש"ח בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 13,000 ש"ח.

 

[ת"א (שלום באר שבע) 18232-04-11 עאדל עיסא למסחר בע"מ נ' שלומי אחסנה בע"מ ואח', פסק-דין מ-30.12.14, השופטת עירית קויפמן. ב"כ הצדדים: ליבואן - עו"ד אמג'ד דעאס. למחסן - עו"ד חנוך דרך ארליך].

 

 

 

 

 

 

*             *             *

 

הודעה על יצוא חומר מסוכן צריכה להימסר מראש

עו"ד גיל נדל, רו"ח (משפטן) עמית זומר

 

בסקירה זו נתאר מקרה בו בית המשפט השלום בת"א דחה תביעה של יצואן נגד סוכן אוניה בטענה לנזקים בגין משלוח ימי שלא יצא לפועל.

 

מדובר במשלוח שהכיל חומרים מסוכנים, כאשר סוכן האוניה סירב לשלוח אותו לחו"ל לאחר שהמשלוח כבר היה מוכן ליצוא בשלב מתקדם, בטענה כי היה על היצואן ליידע אותו מראש כי מדובר בחומר מסוכן, דבר שהיה מצריך היערכות אחרת.

 

בית המשפט קיבל את טענת סוכן האוניה וקבע כי היצואן או סוכן המכס שלו היו צריכים ליידע את סוכן האוניה במועד כי מדובר בחומר מסוכן, ולכן דחה את התביעה.

 

עובדות המקרה וטענות הצדדים:

 

היצואן ביקש לייצא פסולת של חומרים שונים המכילים בתוכם מתכות, והתקשר עם חברת MSC ישראל, סוכנת אוניה של חברת MSC משווייץ, לצורך יצוא המשלוח ללקוח של היצואן באנגליה.

 

בנובמבר 2010 ביצע סוכן המכס "בוקינג" בשם היצואן מול סוכן האוניה, וקיבל בתמורה אישור ומספר הזמנה. לאחר מכן, משך היצואן ארבע מכולות ריקות, המכיל בהן את המטען והוביל אותו לאשדוד לצורך יצוא. בדצמבר 2010 סירב סוכן האוניה לייצא את המטען.

 

היצואן טען כי סירוב סוכן האוניה לייצא את המטען ניתן באיחור, וזאת לאחר שכבר בוצעו פעולות הכנה רבות והדבר גורם לו לנזק.

סוכן האוניה העלה טענה מקדמית לפיה התביעה הייתה צריכה להיות מוגשת נגד המוביל הימי ולא נגדו.

לגופו של עניין, טען סוכן האוניה כי היה על היצואן ליידע אותו מראש כי מדובר בחומר מסוכן ובמצב כזה הוא היה נערך באופן אחר לביצוע היצוא. סוכן האוניה טען כי סוכן המכס הוא גורם מנוסה שהיה חייב לדעת זאת.

 

פסק-הדין:

 

באשר לטענה המקדמית של סוכן האוניה, קבע בית המשפט כי המו"מ התנהל בין היצואן לסוכן האוניה באופן ישיר, ולכן דחה את הטענה כי התביעה הייתה צריכה להיות מוגשת נגד המוביל.

 

לגופה של התביעה, קבע בית המשפט כי הוכח שקיים נוהג לפיו סוכן המכס מגיש הצהרת חומרים מסוכנים וכי במקרה זה הצהרה כזו לא הוגשה, ולכן מדובר במחדל שאותו יש לזקוף גם לחובת היצואן.

בית המשפט קבע כי העיכוב בהגשת הצהרת חומרים מסוכנים הוא שהביא לאי-שליחת המטען ולכן מדובר באחריות היצואן ולא באחריות סוכן האוניה, והצר על כך שסוכן המכס שהיה מעורב בתהליך, לא הובא לעדות.

 

לאור כל זאת, נדחתה תביעת היצואן והוא חויב בהוצאות משפט בתוספת שכר טרחת עו"ד בסך  של 8,000 ש"ח.

 

[ת"א (שלום ת"א) 36446-05-12 ארזה (א.ז.א.ע) מסחר והשקעות בע"מ נ' MSC - MEDITERRANEAN SHIPPING CO  (israel) Ltd, פסק-דין מיום 27.7.14, השופטת נועה גרוסמן. ב"כ הצדדים: ליצואן- עו"ד בנגו-כפרי. לסוכן האוניה- עו"ד ירון מרויץ].

 

 

 

 

 

*             *             *

 

בית המשפט המחוזי הקל בעונשו של מבריח סוללות וסיגריות

עו"ד גיל נדל, רו"ח (משפטן) ג'מיל אבו מוך

 

בסקירה זו נתאר את הכרעת בית המשפט המחוזי בבאר שבע בערעור שהוגש על פסק דינו של בית משפט השלום באשדוד, בהתייחס למקרה של ניסיון של הברחת סיגריות וסוללות.

בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור בחלקו והקל בעונש שהוטל על הנאשם.

עובדות המקרה וטענות הצדדים:

נסיבות מקרה זה עוסקות בהברחת 600 קרטונים של סוללות (720,000 יחידות) ו- 679 קרטונים של סיגריות (339,500 חפיסות) במסווה של יבוא רמקולים ביתיים ורמקולים לרכב אשר מיובאים מסין, עפ"י הרשימון שהגישו הנאשמים לרשות המכס.

בפועל, רק שורה אחת, בחזית המכולה המיובאת, הכילה קרטונים עם רמקולים שהוצהרו למכס וביתר המכולה נמצאו 600 קרטוני הסוללות ו- 679 קרטוני הסיגריות המוברחות.

המס המתחייב מן הטובין המוברחים ואשר מתשלומו ניסו הנאשמים להתחמק - עומד על 4,255,386 ש"ח, נומינלית לתחילת שנת 2004, והוא כולל מכס בסך 11,198 ש"ח, מס קניה בסך 3,405,755 ש"ח ומס ערך מוסף בסך 838,433 ש"ח.

בגין המעשים הללו, הטיל בית משפט השלום באשדוד על הבעלים של החברה 12 חודשי מאסר בפועל וכן מאסר על תנאי ודחה את טענת מנהל החברה כאילו לא היה מעורב במעשים אלה וכי נפל קורבן לתרגיל עוקץ, והחברה ערערה לבית המשפט המחוזי על ההרשעה ועל העונש.

דיון והכרעת בית המשפט המחוזי בערעור:

בית המשפט קבע כי העובדות הוכחו בבית משפט השלום על סמך עדויות ואין עילה להתערב בהן. למשל, בית המשפט קבע כי הקרטונים שנתפסו תועדו בזמן פתיחתם, כאשר הכילו רמקולים, סיגריות וסוללות.

בית המשפט ציין שלא הונחה כל תשתית עובדתית לטענת מנהל החברה כאילו נפל קורבן לעוקץ. לפיכך, הערעור על ההרשעה- נדחה.

 

בעניין העונש, בית המשפט קבע כי העונש שנקבע במתחם הענישה שבין 12 ל-18 חודשי מאסר, הוא סביר למדי, נוכח כמות הטובין והיקף המסים.

יחד עם זאת, קבע בית המשפט כי לאור עינוי דין ומשפט שהתמשך זמן רב, יש להפחית את העונש לשמונה חודשי מאסר לריצוי בפועל, ויתר העונש הושאר על כנו.

 

 [ע"פ (מחוזי באר שבע) 12701-03-14 חב' קונקה נ' מדינת ישראל- בית המכס אשדוד, פס"ד מיום 21.1.15, השופטים יורם צלקובניק, יעל רז לוי ויואל עדן. ב"כ הצדדים- ליבואן- עו"ד א' עטרי; לבית המכס אשדוד- עו"ד ג' אורלב].

 

לסקירה על פסק-הדין שניתן בבית משפט השלום באשדוד, לחצו על הקישור הבא:

מהו גזר הדין הראוי ליבואן שהורשע בהברחת סוללות וסיגריות

 

 

 

 

 

 

*             *             *

 

סימני מסחר - האם משקה X2 מפר את סימן המסחר של משקה האנרגיה XL

עו"ד גיל נדל, רו"ח (משפטן) אביחי קנז

 

בסקירה זו נתאר את פסק-דינו של בית המשפט המחוזי שניתן לאחרונה, אשר קיבל בחלקה את תביעת יצרן משקאות האנרגיה XL והוציא צו מניעה קבוע האוסר על היבואן הנתבע לייבא או לשווק פחיות משקה הדומות למוצרי היצרן.

 

מדובר במשקאות שיובאו לתחומי הרשות הפלסטינית ועוכבו על ידי המכס, ובית המשפט קבע כי ביחס לאחד המשלוחים קיים דמיון מטעה ל-XL שמצדיק את השמדתם, וביחס למשלוח השני לא מתקיים דמיון כזה ולכן המשלוח ישוחרר לאלתר.

 

עובדות המקרה וטענות הצדדים:

 

מנהל המכס עיכב שני משלוחים מיובאים של פחיות משקה אנרגיה אשר יועדו להימכר בשטחי הרשות הפלסטינית. הצורה החיצונית של פחיות המשקה בשני המשלוחים הייתה שונה, במשלוח הראשון לפחיות היה גוון כחול עם בועות כחולות והכיתוב "X2" בצבע אדום, ובמשלוח השני - הבועות הכחולות נמחקו, הכיתוב "X2" היה בצבע שחור/כסוף ולא באדום.

 

יצרן משקאות האנרגיה XL טען כי הוא משווק בהצלחה רבה את משקה ה "XL" ולראיה הציג  נתונים בדבר היקף המכירות בשטחי הרשות הפלסטינית, כ- 53 מליון פחיות בין השנים 2009-2013, בנוסף טען היצרן כי השקיע חצי מיליון דולר בכל אחת מן השנים בפרסום ושווק משקה ה "XL".

היצרן הגיש תביעה נגד היבואן לאור עיכוב שני המשלוחים על ידי המכס, בטענה של הפרת סימן המסחר וגניבת עין.

 

היבואן לא חלק על הנתונים המספריים שהציג היצרן, והסכים כי מדובר במשקאות אנרגיה הפונים לאותו קהל לקוחות, משווקים באותם צינורות שיווק וסביר שיוצבו באותו המדף או במקומות סמוכים האחד לשני. אולם, היבואן טען כי אין הפרת סימן מסחר שכן אין ליצרן זכות בלעדית לשימוש במארזים בצבע כחול או לשימוש באות "X".

 

פסק-הדין:

 

בית המשפט קיבל את התביעה בחלקה. ראשית, התקבלה עמדת היצרן לפיה ההיקף הנרחב של מכירות פחיות המשקה יצר מוניטין למוצר.

 

בית המשפט השווה בין הפחיות של היבואן לבין הסימן של היצרן, וקבע כי לא ניתן להתעלם מאלמנטים המשותפים כגון צורה כללית, שימוש בצבע כחול, אות X.

 

למרות זאת, בית המשפט הבחין בין שני המשלוחים המיובאים וקבע כי הדמיון במשלוח הראשון לבין מוצרי היצרן עלול להטעות ויש בו הפרה של סימן המסחר וגניבת עין, אך התביעה נדחתה ביחס למשלוח השני.

 

בנסיבות אלו, הוציא בית המשפט צו מניעה קבוע האוסר על היבואן לייבא או לשווק מוצרים הדומים למוצרי היצרן כדוגמת אלה שהיו במשלוח הראשון, וכן הורה למנהל המכס להשמיד את המשלוח הראשון.

 

המשלוח השני אושר לשחרור.

 

לאור זאת שחלק מהתביעה התקבלה וחלק אחר שלה נדחה, לא נפסקו הוצאות משפט.

 

[ת.א. (מחוזי ת"א) 38108-03-13 XL Energy International Crop. נ' Cool Trade & Industry Co. ומ"י- אגף המכס והמע"מ, השופט גדעון גינת, ניתן ביום 16.11.14. ב"כ הצדדים: ליצרן - עו"ד ערן סורוקר, עו"ד הילה מורן-צ'רני, עו"ד דן צימרבליט, ליבואן- עו"ד ישראל שדה ועו"ד עמיר פרידמן. לרשות המכס- עו"ד אלון שפר].

 

 

 

*             *             *

עדכון: מגעים להסכם סחר חופשי עם סין

עו"ד גיל נדל, עו"ד עומר וגנר

 

לאחרונה פורסם באמצעי התקשורת כי מדינת ישראל מעוניינת להתחיל ולנהל מו"מ עם סין בנושא הסכם סחר חופשי שיביא לביטול/הפחתת המכס המוטל על מוצרים שונים בין שתי המדינות.

היקף הסחר שבין ישראל לסין הוא רחב, ולמשל בשנים האחרונות היקף היצוא הישראלי לסין עמד על כ-2.75 מיליארד דולר, והיקף היבוא מסין לישראל עמד על כ- 7.5 מיליארד דולר.

משרד הכלכלה מעוניין לקבל נתונים אודות יבואנים ויצואנים המקיימים קשרים עם לקוחות או ספקים בסין, על סוגי המוצרים שמיובאים או מיוצרים, סיווג המכס שלהם ברמה של 8 ספרות והיקף הסחר, על מנת לבחון אפשרות לנהל מו"מ מול סין על הפחתת מכס בפרטי מכס אלה. כמו כן, נמסר לנו שמשרד הכלכלה יהיה מעוניין לקיים פגישות עם התעשייה המקומית כדי להבין את צרכיה בסחר מול ספקים ולקוחות בסין.

ציבור היבואנים והיצואנים המקיימים סחר חוץ עם לקוחות או ספקים בסין מוזמנים לפנות אלינו ולמסור לנו את הנתונים  הרלוונטיים על מנת שנוכל לבצע פנייה מתאימה מטעמם למשרד הכלכלה בנושא.

 

 

 

 

 

*             *             *

מה חדש החודש

 

ענייני מכס ורגולציה

·     משרדנו הגיש לרשות המכס ערעור על קביעת סיווג של כלי רכב. מחלוקת נוגעת לשאלה האם סיווגו של הרכב הוא כרכב שטח בפרט 87.03 או כטרקטור משא בפרט 87.04.

 

·     שני יבואני תיקים המיוצגים על ידי משרדנו הגיעו להסדרי פשרה עם רשות המכס לפיהם יוחזרו להם סכומי מכס ששולמו על תיקים.

 

·     משרדנו מייעץ לחברות מזון שונות לגבי עלויות כשרות וערך לצרכי מכס.

 

·     רשות המכס השיבה ללקוחת משרדנו, יבואנית צמיגים, מיסים ששולמו על ידה ביתר בעקבות סיווג שגוי של צמיגי משאיות.

 

·     משרדנו מטפל מול רשות המכס בבקשת יבואן מערכות התראה ואבטחה אלקטרוניות, לתיקון רשימוני יל"צ לרשימונים מסוג פט"מ ולהשבת המיסים ששולמו בגין רשימונים אלו. 

 

·     משרדנו מסייע ללקוחת משרדנו, יצואנית רובוטים, בבקשה לאימות מקור מרשות המכס באירופה.

 

בתי משפט

 

·     בית המשפט נעתר לבקשת יבואן, לקוח משרדנו, והורה לרשות המכס לחשוף בפניו את החלטת ועדת מסים עקיפים שניתנה בבית המכס אשדוד, ובכך דחה את טענת רשות המכס כי מדובר במסמך חסוי.

 

 

הרצאות והופעות בתקשורת

 

·     עו"ד גיל נדל הרצה בתאריכים 10.2.15 ו-17.2.15 במכון היצוא בנושא "טיפים לעבודה מול המכס".