גיל נדל משרד עורכי דין

 

יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 108 – אב-אלול תשע"ה - אוגוסט 2015

עוד בנושא
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 126 – תשרי תשע"ח – ספטמבר 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 125 – אב תשע"ז – אוגוסט 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 124 – ניסן תשע"ז – אפריל 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 123 – שבט תשע"ז – פברואר 2017
עוד בנושא
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 121 – חשון תשע"ז – נובמבר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 120 – אלול תשע"ו – ספטמבר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 119 – אב תשע"ו – אוגוסט 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 118 – תמוז תשע"ו – יולי 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 117 – סיוון תשע"ו – יוני 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 116 – אייר תשע"ו – מאי 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 115 – ניסן תשע"ו – אפריל 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 114 – אדר ב תשע"ו – אפריל 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 113 – אדר תשע"ו – מארס 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 112 – טבת תשע"ו – פברואר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 111 – כסלו-טבת תשע"ו - דצמבר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 110 – חשון-כסלו תשע"ו - נובמבר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 109 – תשרי-חשון תשע"ו - אוקטובר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 107 - תמוז תשע"ה - יולי 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 106 - ניסן תשע"ה - מאי 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 105 - ניסן תשע"ה - אפריל 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 104 - ניסן תשע"ה - מרץ 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 103 - אדר תשע"ה - פברואר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 102 - שבט תשע"ה - ינואר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 101 - טבת תשע"ה - דצמבר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 99, אלול תשע"ד - ספטמבר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 98, אלול תשע"ד - אוגוסט 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 97, אב תשע"ד - יולי 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 96, תמוז תשע"ד - יוני 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 95, סיון תשע"ד - מאי 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 94, אייר תשע"ד - אפריל 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 93, אדר ב' תשע"ד - מרץ 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 92, אדר א' תשע"ד - פברואר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 91, שבט תשע"ד - ינואר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 90, טבת תשע"ד - דצמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 89, כסלו תשע"ד - נובמבר דצמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 88, חשון תשע"ד - אוקטובר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 87, תשרי תשע"ד - ספטמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 86, אלול תשע"ג - אוגוסט 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון מס' 85 - אב תשע"ג - יולי 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון מס' 84, תמוז תשע"ג - יוני 2013
הודעה חשובה ללקוחות המשרד וידידיו + גליון מס' 83 של "יבוא, יצוא ומה שביניהם"
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 82, אייר תשע"ג - אפריל 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 81, ניסן תשע"ג - מרץ 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 80, אדר תשע"ג - פברואר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 79, שבט תשע"ג - ינואר 2013
גיליון מס 78 דצמבר 2012
גיליון 77 נובמבר 2012
גיליון 76 אוקטובר 2012
גיליון 75 ספטמבר 2012
גיליון 74 אוגוסט 2012
גיליון 73 יולי 2012
גיליון 72 יוני 2012
גיליון 71 מאי 2012
גיליון 70 אפריל 2012
גיליון מס' 69- מרץ 2012
גיליון 68 פברואר 2012
גיליון מס' 67 - ינואר 2012
גיליון מס' 66- דצמבר 2011
גיליון מס' 65- אוקטובר 2011
גיליון מס' 64 - ספטמבר 2011
גיליון מס' 63 - אוגוסט 2011
גיליון מס' 62 - יולי 2011
גיליון מס' 61 - יוני 2011
גיליון מס' 60 - מאי 2011
גיליון מס' 59 - אפריל 2011
גיליון מס' 58 - מרץ 2011
גיליון מס' 57 - פברואר2011
גיליון מס' 56 - פברואר 2011
גיליון מס' 55 - ינואר 2011
גיליון מס' 54 - ינואר 2011
גיליון מס' 53 - נובמבר 2010
גיליון מס' 52 - אוקטובר 2010
גיליון מס' 51 - ספטמבר 2010
גיליון מס' 50 - אוגוסט 2010
גיליון מס' 49 - יוני 2010
גיליון מס' 48 - מאי 2010
גיליון מס' 47 - אפריל 2010
גליון מס' 46 - מרץ 2010
גליון מס' 45 - פברואר 2010
גליון מס 44 - ינואר 2010
גליון מס' 43 – דצמבר 2009
גיליון מס' 42 - נובמבר 2009
גיליון מס' 41 - אוקטובר 2009
גליון מס' 40 - ספטמבר 2009
גליון מס' 39 - אוגוסט 2009
גליון מס' 38 - יולי 2009
גליון מס' 37 - מאי 2009
גליון מס' 36 - ינואר 2009
גליון מס' 35 - נובמבר 2008
גליון מס' 34 - ספטמבר 2008
גליון מס' 33 - יולי 2008
גליון מס' 32 - מרץ - אפריל 2008
גליון מס' 31 - פברואר 2008
גליון מס' 30 - דצמבר 2007
גליון מס' 29 - אוקטובר - נובמבר 2007
גליון מס' 28 - ספטמבר 2007
גליון מספר 27 - אוגוסט 2007
גליון מספר 26 - יולי 2007
גליון מספר 25 - יוני 2007
גליון מספר 24 - מאי 2007
גליון מספר 23 - מרץ 2007
גליון מספר 22 - פברואר 2007
גליון מספר 21 - ינואר 2007
גליון מספר 20 - דצמבר 2006
גליון מספר 19 - אוקטובר 2006
גליון מספר 18 - אוגוסט 2006
גליון מספר 17 - יוני 2006
גליון מספר 16 - מאי 2006
גליון מספר 15 - מרץ-אפריל 2006
גליון מספר 14 - ינואר-פברואר 2006
גליון מספר 13 - דצמבר 2005
גליון מספר 12 - אוקטובר-נובמבר 2005
גליון מספר 11 - ספטמבר 2005
גליון מספר 10 - אוגוסט 2005
גיליון מספר 9 - אפריל 2005
גליון מספר 8 - נובמבר 2004
גליון מספר 7 - ספטמבר 2004
גליון מספר 6 - מרץ 2004
גליון מספר 5 - ינואר 2004
גליון מספר 4 - ספטמבר 2003
גליון מספר 3 - אוגוסט 2003
גיליון מספר 2 - יולי 2003
עוד בנושא

בית המשפט: היבואן (ולא המכס) נדרש להוכיח שתעודת המקור קבילה


מיהו בית המשפט המוסמך לדון בהשגה על דרישת תשלום מסי יבוא?


בית המשפט: פסילת משלוח ביצי דגים ע"י משרד הבריאות נעשתה כדין


הפיקוח על יצוא בטחוני - יצוא כימי, ביולוגי וגרעיני – חלק ראשון


הפיקוח על יצוא בטחוני - הפיקוח על ציוד דו-שימושי: הסכם ואסנאר

סוכן אוניה אינו אחראי לכסות את חובות האוניה


נדחתה בקשה לייצוגית בגין ייחוס סגולות ריפוי למוצר דבש


העסקת שחקן כדורגל זר מהווה "יבוא" נכס בלתי מוחשי החייב במע"מ


ניתן למסור תביעה נגד חברה זרה לחברת הבת שלה בישראל


מה חדש החודש


עדכוני רגולציה בעולם

 

*   *   *
בית המשפט: היבואן (ולא המכס) נדרש להוכיח שתעודת המקור קבילה
עו"ד גיל נדל, עותמאן אלשייך

רקע:

מדינת ישראל חתומה על הסכמי סחר חופשי עם מדינות רבות כשההטבה הגלומה ליבואנים בהסכמים הללו הינה הפחתת המכס על מוצרים שונים או מתן פטור ממכס.
על מנת שהיבואן יהיה זכאי לקבלת ההטבה, הוא נדרש לייבא את המוצר עם תעודת מקור, אשר מוצהר בה כי מדובר במוצרים מקוריים. כללי המקור אשר קובעים מה ייחשב כמוצר מקורי משתנים בין המדינות.
נשאלת השאלה, מהו הדין במצב שבו רשות המכס מטילה ספק באמינות תעודת המקור ודורשת מיסים בדיעבד? ועד כמה צריך היבואן להתאמץ כדי לשכנע את רשות המכס כי הטובין מקוריים?
בסקירה זו נתאר את הכרעת בית משפט השלום בעכו במקרה שבו נשלחה דרישה לתשלום מכס לאחר שהיבואן הציג תעודת מקור וקיבל פטור מן המכס מכח הסכם הסחר בין ישראל לארה"ב.

בפועל, בית המשפט קבע כי מקום שבו תעודת המקור חסרה ומעוררת ספק, על היבואן מוטלת החובה להשלים את הפרטים ולהוכיח שהמוצרים הינם מקוריים, ולכן תביעתו נדחתה.

עובדות המקרה וטענות הצדדים:

חברת ז.ח.פ בע"מ ("היבואן") ייבאה מארה"ב ארבעה מגדלי תאורה ומדחס אויר והגישה לרשות המכס תעודת מקור. על סמך אותה תעודה, ומכח הסכם הסחר בין ישראל לארה"ב, שוחררה הסחורה ללא תשלום מכס. לאחר שחרורה, פסלה רשות המכס את תעודת המקור ושלחה דרישת תשלום על סך 14,856 ש"ח בגין הסחורה.

היבואן טען כי הגיש את כל המסמכים הנדרשים ועמד בכל התנאים הקבועים בהסכם הסחר. בנוסף, נטען כי רשות המכס לא טיפלה בפנייתו כראוי ולא פנתה כנדרש ליצואן וללשכת המסחר והתעשייה האמריקאית כדי לוודא שהסחורה מקורית. מנגד, טענה רשות המכס שהפרטים בתעודה היו לקויים ולא תאמו את דרישות הסכם הסחר ולכן בדין נפסלה התעודה ונדרש המכס.
 
פסק-דינו של בית המשפט:

בית המשפט בחן את תעודת המקור וקבע כי ההצהרה שבה חייבה קבלת הבהרות ובדיקת אמיתות מאחר והמספרים לא היו ברורים ולא הוסברו היטב.

למשל, ביחס למגדלי התאורה הוצהר כי מחיר המוצר הוא 2,000 דולר, שמתוכו עלות החומר מיפן היא 400 דולר, ועלות העבודה היא 1,600 דולר, אך חסר בתחשיב הרווח של היצרן האמריקאי שאותו אין לקחת בחשבון לצורך בדיקת כללי מקור.

לאחר מכן, ומשקבע שהתעודה מעוררת ספק, קבע בית המשפט כי על-פי סעיף 239א לפקודת המכס, על היבואן מוטלת החובה לספק הבהרות ולהוכיח שאכן המוצרים הינם מקוריים. בנוסף, על היבואן, ולא על רשות המכס בישראל, מוטלת החובה לקשר בין היצרן האמריקאי ורשויות המס על מנת לספק תשובות אודות המוצרים.

לאור האמור, בית המשפט הורה ליבואן לשלם את המכס וחייב אותו בתשלום הוצאות משפט בסך של 2,000 ש"ח.

[ת"א (עכו) 41077-05-12 ז.ח.פ בע"מ נ' מדינת ישראל- מס הכנסה, פסק דין מיום 14/06/2015, בפני כבוד השופטת שושנה פיינסוד-כהן. ב"כ הצדדים: ליבואן- עו"ד ויסאם פארס. לרשות המיסים-פרקליטות מחוז חיפה-אזרחי].

לסקירות נוספות בנושא הסכמי סחר ותעודות מקור, אנא לחצו על הקישורים הבאים:

תעודות מקור על פי הסכמי הסחר- סיכויים וסיכונים
על משמעות האיחור בהגשת תעודת מקור
בית המשפט: יש מקום לאפשר הגשת תעודות מקור באיחור קל
פסילת תעודת מקור - יש צורך בהתערבות המחוקק
סלחנות כלפי איחור או פגם טכני בהגשת תעודות מקור- לא בכל המקרים
פטור ממכס באמצעות תעודות מקור – הסיכונים, והדרך להימנע מהם
חלק ג': הסכמי סחר וכללי מקור - אם נפלתם אולי גם תוכלו לקום!

 

 

* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

* * *

 


מיהו בית המשפט המוסמך לדון בהשגה על דרישת תשלום מסי יבוא?
עו"ד גיל נדל, עותמאן אלשייך

רקע:

תביעות רבות של יבואנים נגד רשות המכס מוגשות בשגרה לבתי המשפט האזרחיים- השלום והמחוזי, וזאת בהתאם לגובה הסכום שבמחלוקת.

תביעות אלה מוגשות בגין נושאים שונים, כגון מחלוקת על סיווג, מחלוקת בגין ערך טובין לצרכי מכס, ועוד.

בדיני מס רבים, כגון מס ערך מוסף או מס קניה בייצור מקומי, הגשת השגה או ערעור מעכבים את תהליך הגבייה, עד להכרעה בערעור.

לעומת זאת, בדיני מכס ומס קניה ביבוא, הדין הוא שהיבואן חייב לשלם את המס השנוי במחלוקת או להפקיד ערבות בגינו, עוד בטרם הוכרע ערעורו.

במקרה שעלה לדיון לאחרונה בבית המשפט, קבע בית המשפט השלום כי אם יבואן הפקיד ערבות בגובה המיסים השנויים במחלוקת, הסמכות לדון בערעורו אינה נקבעת על פי סכום הערבות אלא מדובר בתקיפה של החלטה מינהלית של רשות המכס ולכן הסמכות מסורה לבית המשפט המחוזי.

עובדות המקרה וטענות הצדדים:

גברת חגית חליווא ייבאה רכב ביבוא אישי מחו"ל ושילמה את מסי היבוא וההוצאות הנלוות לייבוא. לאחר שלוש שנים ממועד יבוא הרכב, קיבלה היבואנית דרישה לתשלום הפרשי מס על סך של 56,536 ש"ח. 

גובה המכס הסביר את הדרישה לתשלום בכך שלאחר חקירת הספק בחו"ל התברר כי הוצהר מחיר נמוך מהמחיר האמיתי של הרכב. היבואנית טענה שהדרישה לתשלום אינה כדין וכי הוצהר המחיר הנכון. על כן, היא הגישה תביעה נגד רשות המיסים, ובטרם הגשתה, הפקידה בידי רשות המסים ערבות על סך של 45,280 ש"ח על מנת שלא ינקטו הליכי גביה נגדה.

היבואנית ורשות המיסים סברו כי לבית משפט השלום ישנה סמכות לדון בתביעה מסוג זה וזאת כנגזרת מגובה סכום התביעה (סכום הערבות) ומכוח סעיף 75 לחוק בתי המשפט שמקנה לבית המשפט שדן בעניין אזרחי סמכות ליתן כל סעד.

פסק-דינו של בית המשפט:

בית המשפט העלה בראשית הדיון וביוזמתו את סוגית חוסר הסמכות. בית המשפט דחה את ההתבססות על סעיף 75 לחוק בתי המשפט.

בית המשפט בחן את המסלול הספציפי להשגה בנושא מסי יבוא, וקבע כי לפי סעיף 5ח לחוק מס קניה (טובין ושירותים) בשילוב סעיף 154 לפקודת המכס, יש לשלם את הסכום השנוי במחלוקת וניתן להגיש תביעה. בית המשפט קבע כי במקרה זה מאחר והרכב שוחרר ואין מדובר בתביעה כספית להשבה, מדובר בהשגה על החלטה מנהלית של רשות המיסים, שאינה בסמכותו של בית משפט השלום.
בית המשפט גם קבע שהשבת הערבות אינה נחשבת לסעד כספי. 

לאור האמור, בית המשפט קבע שהינו נעדר סמכות לדון בתביעה והורה על סילוק התביעה על הסף, ומבלי לחייב אף צד בהוצאות.

הערות:

ידוע לנו שבתי משפט שלום דנים כדבר שבשגרה בתביעות נגד רשות המכס כאשר גובה המחלוקת נמוך מ-2.5 מיליון ש"ח גם במצבים בהם היבואן לא שילם את המיסים אלא רק הפקיד ערבות בנקאית. לא מוכרת לנו החלטה שיפוטית דומה שקבעה שבמצב כזה אין סמכות לבית משפט השלום לדון בתביעה.

לדעתנו, בכל הכבוד הראוי, מדובר בהחלטה שגויה שכן אם רשות המכס הייתה מפקידה את הערבות, ברור שבמצב כזה תביעתו של היבואן הייתה תביעה להשבת סכום הערבות, קרי תביעה כספית שהיא בסמכות בית משפט שלום.

לדעתנו, לא הגיוני כי הסמכות תיקבע רק על סמך השאלה האם רשות המכס הפקידה את הערבות, או לא, משום שמדובר בדבר שרירותי.

לטעמנו, הסמכות צריכה להיקבע על בסיס שווי המחלוקת – קרי שווי המיסים השנויים במחלוקת, בין אם סכום המיסים שולם ובין אם הופקדה ערבות בגובה המיסים.

לכן, במצב בו מדובר במחלוקת על סכום מיסים הנמוך מ-2.5 מיליון ש"ח, כפי שהיה במקרה זה- לדעתנו הסמכות לדון במחלקת כזו מסורה לבית משפט השלום.

[ת"א (שלום חיפה) 49662-10-14 חגית חליווא נ' מדינת ישראל רשות המיסים פרקליטות מחוז חיפה, פסק דין מיום 28/6/2015, בפני כבוד השופט אחסאן כנעאן. ב"כ הצדדים: ליבואנית- עו"ד פטריק אלגז ושות'. לרשות המיסים- פרקליטות מחוז חיפה].


* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

* * *

 

בית המשפט: פסילת משלוח ביצי דגים ע"י משרד הבריאות נעשתה כדין
עו"ד גיל נדל, צחי לסרי

רקע:

בסקירה זו נתאר את החלטתו של בית המשפט השלום בירושלים, אשר דן בבקשת יבואן מוצרי מזון לקבל פיצוי בגין החלטת משרד הבריאות לפסול משלוח של ייבוא מזון לארץ. על פי הדין, על מנת לייבא מוצרי מזון לארץ, חל איסור כי מוצרים אלה עשויים להזיק לבריאותו של אדם. באם מתעוררת שאלה בדבר טיבו של המזון המיובא, רשאי הרופא הממשלתי לפסול את המשלוח ולא להתיר לשחררו בישראל, לאחר בדיקתו.

במקרה הנוכחי, דן בית המשפט באופן קבלת ההחלטה על ידי הרופא הממשלתי וקבע כי ההחלטה ניתנה כדין ותביעת היבואן לקבלת פיצוי- נדחתה.

עובדות המקרה וטענות הצדדים:

מישל יהודה בר כץ עוסק בייבוא ביצי דגים. היבואן פנה לבית המשפט בבקשה לקבל פיצוי וזאת לאחר שלטענתו הרופא הממשלתי/הוטרינר החליט שלא כדין לפסול משלוח ביצי דגים אותו היבואן ייבא ארצה. המשלוח אשר נפסל הוחזר לארץ המוצא בספרד, אך היצרן סירב לפצות את היבואן ומכאן התביעה. לטענת היבואן, הווטרינר מתנכל לו בשל שיקולים אישיים. בנוסף, לטענתו של היבואן, לא היה תקן מתאים לבדיקת טיב המזון שהיצרן חייב את היבואן לעמוד בו ולכן הווטרינר לא יכול היה לפסול את המשלוח.

מנגד, הווטרינר טען כי למזון שיובא צורפה הצהרת יצרן  אך מבדיקה שערך הווטרינר עלה כי המזון שהובא על ידי היבואן לא עומד בהצהרה אותה נתן היצרן משום שנמצאו בו חיידקים מעבר למה שהוצהר. הוטרינר הכחיש את טענת ההתנכלות על רקע אישי.

פסק דינו של בית המשפט:

בית המשפט קבע כי אמנם אין תקן ישראלי או זר לביצי דגים, אך מבדיקת התיק עולה כי היצרן נתן הצהרה ולאחר שהווטרינר ערך בדיקות למזון התברר כי הוא לא עומד בהצהרת היצרן לגבי כמות חיידקים, ומשכך, החליט לפסול אותו.
החלטה זו, קבע בית המשפט, התקבלה כדין ואף זוהי חובתו של הווטרינר לערוך בדיקות מדגמיות למזון אשר נכנס ארצה.

באשר לטענת היבואן לפיה הווטרינר התנכל לו, קבע בית המשפט כי לא הוצגה בפני כל הוכחה לכך.

בית המשפט ציין גם כי לאחר אותו המשלוח שנפסל, הובאו עוד משלוחים על ידי היבואן אותם אישר הווטרינר, מה שמלמד כי אין התנכלות אישית וההחלטה לפסילת המשלוח התקבלה כדין ומשיקולים ענייניים.
 
לאור האמור לעיל, דחה בית המשפט את בקשת היבואן וקבע כי ההחלטה התקבלה כדין וכי אין חובה לפצות את היבואן, וחייב את היבואן בהוצאות משפט של 5,000 ש"ח.
 

[ת.א. (שלום י-ם) 54468-05-13 מישל יהודה בר כץ נ' מדינת ישראל - משרד הבריאות, פסק דין מיום 7/6/2015, בפני השופט מרדכי בורשטיין. ב"כ הצדדים: ליבואן- עו"ד י.כהן. למדינה- עו"ד י.אלקיים מפרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי)].

 

* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

* * *

 


הפיקוח על יצוא בטחוני - יצוא כימי, ביולוגי וגרעיני – חלק ראשון
עו"ד גיל נדל, עו"ד אור כהן-ששון

חוק הפיקוח על יצוא בטחוני, התשס"ז – 2007 ("החוק"), התקנות והצווים שהותקנו מכוחו, מטרתם להביא להסדרת הפיקוח על יצוא בטחוני מטעמי בטחון לאומי, מדיניות חוץ, התחייבויות בינלאומיות ושמירה על אינטרסים חיוניים אחרים של מדינת ישראל.

כחלק מחקיקה זו, נקבע מערך לפיקוח על יצוא טובין, טכנולוגיה ושירותים בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני, עליו נפרט במאמר זה.

מהו מערך הפיקוח על יצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני?

בתאריך 1.7.2004 נכנס לתוקף צו היבוא והיצוא (פיקוח על היצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני), התשס"ד-2004 ("הצו"). צו זה הותקן מתוך מטרה לסייע בשמירה על השלום ועל יציבותו, תוך מניעה של תפוצת נשק בלתי קונבנציונאלי. המשרד המופקד על יישום הצו ואשר מהווה "הרשות המוסמכת", הינו משרד הכלכלה.

מהם שתי קבוצות המוצרים הנכללות בצו זה?

הצו מסדיר את הפיקוח על יצוא טובין, טכנולוגיה ושירותים בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני בשני אופנים:
- ביחס לחלק מהטובין, קיים איסור מוחלט על יצוא, טכנולוגיה או שירותים שנועדו לשמש בפיתוח או ייצור של נשק כימי, ביולוגי או גרעיני.
- ביחס לחלק אחר של הטובין, יצוא של טובין כאלה, המפורטים ברשימות הפיקוח או טכנולוגיה ושירותים הקשורים לטובין המפורסמים ברשימות, יהא נתון לפיקוח ויותנה בקבלת רשיון יצוא שניתן על ידי הרשות המוסמכת שבמשרד הכלכלה.
ממה נובעת ההבחנה בין מוצרים הנכללים בכל קבוצה?
ההבחנה בין איסור מוחלט ובין יצוא מפוקח קיימת בשל אופי הטובין המיוצאים: כאשר מדובר בטובין שבעיקרם ובמהותם נועדו לשמש לפיתוח או לייצור נשק בלתי קונבנציונאלי, אזי יצואם אסור בתכלית. 

לעומת זאת, כשמדובר בטובין שעלולים לשמש לפיתוח או ייצור נשק בלתי קונבנציונאלי, אולם הם בעלי שימושים נוספים (בהקבלה ניתן לומר כי מדובר בטובין מעין "דו-שימושיים"), בוצע איזון בין האינטרס הבטחוני והאינטרס המסחרי, באופן שהוקם משטר פיקוח שיבחן את הטובין ואת הנסיבות בכל מקרה ומקרה.

מה כוללת רשימת הטובין המפוקחים במסגרת הצו?

הטובין המפוקחים במסגרת הצו אומצו ברובם ממשטרי פיקוח מקבילים בעולם. שני המשטרים העיקריים עליהם מתבסס צו הפיקוח הינם "Australia Group" ("AG") ו-"Nuclear Suppliers Group" ("NSG").

AG הינו פורום בין-לאומי המהווה משטר פיקוח בתחום הכימי והביולוגי, אשר חברות בו 42 מדינות. מדינת ישראל איננה מדינה חברה בפורום זה, אך הלכה למעשה היא אימצה את מרבית עקרונות הפיקוח ורשימת הטובין של משטר פיקוח זה.

הטובין המפוקחים בתחום הכימי והביולוגי במסגרת צו הפיקוח מנויים במסגרת התוספת הראשונה לצו הכוללת תחתיה גורמים פתוגנים ביולוגיים (בעיקר וירוסים, חיידקים ו-GMO), פתוגנים של צמחים (כולל פטריות מסוימות), פתוגנים של בעלי חיים (חיידקים ווירוסים מעולם החי וכן חומרים מהונדסים גנטית [דוגמת DNA או נגזרותיו]) וכן כימיקלים לפי האמנה לפירוק נשק כימי.
חשוב לציין כי נתונים לפיקוח לא רק חומרי המוצא, אלא גם ציוד וטכנולוגיה לייצור החומרים המפוקחים.

בתחום הגרעין, אימצה מדינת ישראל את רשימות הפיקוח של ה-NSG, ארגון בין-לאומי שמטרתו לצמצם את תפוצת הנשק הגרעיני.
הטובין המפוקחים בתחום הגרעיני הינם ציוד, חומרים וטכנולוגיה בתחום הגרעיני. מדובר ברשימת פיקוח ארוכה ומורכבת הכוללת טובין מתחומים שונים (אופטיקה, לייזר, מכונות רובוטיות מסוימות, נפצים ומנגנוני נפץ ועוד).

כיצד ניתן לדעת אם מוצר מסוים נתון למערך הפיקוח שבצו?

הואיל ורשימת הטובין המפוקחים במסגרת הצו כוללת תחתיה מספר רב של טובין, מומלץ לבצע בדיקה יסודית ומלאה של כלל הסעיפים הרלוונטיים ברשימות הפיקוח. הבחינה צריכה להיעשות, בין היתר, על ידי  בעל תפקיד אשר מכיר את המוצר נשוא היצוא ושולט בצורה יסודית בפרטי המוצר על מנת לשלול את היותו נתון לפיקוח, או לחלופין על מנת למצוא כי הוא נתון לפיקוח ולהשיג רישיון יצוא לצורך המסחר בו.

חשיבות ההסתייעות במומחים גדלה לאור העובדה שמדובר ברשימת טובין דינמית, קרי, הצו מתעדכן מעת לעת, ועל כן המצב המשפטי ביחס לטובין עשוי להשתנות מבלי שהיצואן מודע לכך (למשל, טובין שהיו נתונים לפיקוח – כבר אינם מפוקחים, ולהפך).

במאמר הבא נמשיך לעסוק בצו היבוא והיצוא (פיקוח על היצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני), התשס"ד-2004, ונבחן את העניינים הנוגעים לבקשה ולמתן רישיון יצוא, הפטורים מהחזקה ברישיון יצוא והליכי ערעור הנוגעים לדחיית הבקשה לרישיון יצוא.

למאמרים קודמים פרי עטנו בנושא הפיקוח על היצוא הבטחוני, לחצו על הקישורים הבאים:

• יסודות הפיקוח על היצוא הביטחוני;
 
• העיסוק באמצעי הצפנה ;

• יסודות הפיקוח על היצוא הבטחוני – שלב הרישום והרישוי ;

• יסודות הפיקוח על היצוא הבטחוני – שלב השיווק;

• יסודות הפיקוח על היצוא הבטחוני – שלב הרישוי - חלק 1 ;

• יסודות הפיקוח על היצוא הבטחוני – שלב הרישוי – חלק 2;

• הפיקוח על יצוא בטחוני – מהו ציוד דו-שימושי ?;

 

* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

* * *

 

הפיקוח על יצוא בטחוני - הפיקוח על ציוד דו-שימושי: הסכם ואסנאר
עו"ד גיל נדל, עו"ד אור כהן-ששון

חוק הפיקוח על יצוא בטחוני, התשס"ז – 2007 ("החוק"), התקנות והצווים שהותקנו מכוחו, מטרתם להביא להסדרת הפיקוח על יצוא בטחוני מטעמי בטחון לאומי, מדיניות חוץ, התחייבויות בינלאומיות ושמירה על אינטרסים חיוניים אחרים של מדינת ישראל.

במסגרת החוק, בנוסף לפיקוח החל על ציוד אשר משמש במהותו ובעיקרו לצרכים בטחוניים, קיים פיקוח גם על טובין שהינם על קו התפר שבין התחום הביטחוני לתחום האזרחי. מדובר בטובין המיועדים לשימוש אזרחי אך עשויים לשמש גם לצרכי בטחון, והם מוגדרים כטובין דו-שימושיים הנתונים לפיקוח.

הסכם ואסנאר ושיטת הנומנקלטורה

כפי שצוין במאמרנו הקודמים בנושא (ראה קישור מטה), הפיקוח על טובין דו-שימושיים מוסדר במסגרת הסכם ואסנאר, שהינו הסכם בינלאומי שאומץ גם במדינת ישראל. הסכם ואסנאר קובע רשימה מפורטת של טובין אשר נכנסים בגדר המושג "טובין דו-שימושיים". הפיקוח על טובין דו-שימושיים אלו, נועד למנוע חימוש של גורמים באופן נסתר באמצעות רכש של טובין אשר לכאורה משמשים לצרכים אזרחיים.

הרשימה מסווגת טובין ל-9 קטגוריות העשויות להיחשב כדו-שימושיים:
(1) חומרים מתקדמים; (2) עיבוד חומרים; (3) אלקטרוניקה; (4) מחשבים; (5.1) טלקומוניקציה;
(5.2) ביטחון מידע; (6) חיישנים ולייזרים; (7) ניווט ואוויוניקה; (8) ציוד ימי; (9) הנעה וחלל.

כל קטגוריה שכזו מחולקת ל-5 תתי קטגוריות:
A. ציוד וחלקים
B. ציוד בדיקה וייצור.
C. חומרים.
D. תוכנה.
E.  טכנולוגיה.

כל תת-קטגוריה מחולקת לסעיפים ותתי סעיפים לצורך תיאור מפורט ככל הניתן של הטובין הקיימים אשר נכנסים בגדר הרשימה. הדבר מאפשר ליצואנים לבצע התאמה בין הטובין שברצונם לייצא לבין הטובין המתוארים ברשימה. הרשימה מתייחסת למאות מוצרים ותתי מוצרים.

באופן המתואר לעיל, כל טובין מקבלים קוד "ואסנארי" (נומנקלטורה ע"פ ואסנאר): הקוד מורכב ממספר הקטגוריה הראשית, אחריו תבוא אות לטינית המציינת את תת הקטגוריה,  ואחריהם שוב מספר ואות לטינית המציינים את הסעיף ותת הסעיף הספציפיים.
למשל, הקוד 3.B.1.f מתייחס לטובין המוגדרים כטובין מתחום האלקטרוניקה (קטגוריה 3), מסוג ציוד (תת-קטגוריה B) המשמש עבור ייצור מוליכים למחצה (סעיף 1) מסוג ליתוגרפיה (תת-סעיף f).

קוד אוניברסאלי אשר נהוג בכל המדינות החתומות על ההסדר, כולל ישראל, מאפשר התנהלות נוחה בקשר לטובין המפוקחים, שכן אין צורך לקודד או להגדיר טובין של כל יצואן, דבר שהיה כמעט בלתי אפשרי לתפעול, אלא כל שיש לעשות הוא להתאים את הטובין המפוקחים לרשימת ואסנאר ולתרגם אותם לקוד המתאים. באופן זה, ניתן לדבר בשפה אחידה בין כל המדינות החתומות על ההסדר ביחס לאותם טובין.

על אף שהסכם ואסנאר הינו מפורט למדי ומתייחס לטובין רבים, לעתים קרובות מלאכת ההתאמה בין הטובין לאותו "קוד" ואסאנרי איננה פשוטה, ולצורך כך מומלץ להיעזר במומחים, הן מתחום הפיתוח והייצור המכירים את הטובין על מאפייניהם, והן במומחים בתחום היצוא המפוקח אשר הינם בעלי ניסיון במלאכת ההתאמה. חשיבות ההסתייעות במומחים גדלה לאור העובדה שהסכם ואסנאר מתעדכן באופן תכוף, ועל כן המצב המשפטי ביחס לטובין עשוי להשתנות מבלי שהיצואן מודע לכך (למשל, טובין שהיו נתונים לפיקוח – כבר אינם מפוקחים, ולהפך).

נקודה חשובה נוספת שיש לציין היא כי קיימות רשימות פיקוח נוספות (בהן נדון ונרחיב במסגרת המאמרים הבאים) אשר עשויות לכלול את אותם טובין דו-שימושיים. בחלק מהמקרים, יידרש היצואן להחזיק ברשיונות יצוא תקפים עבור כל אחד ממשטרי הפיקוח, ולא ייצא ידי חובה באם ישיג רישיון אחד בלבד. על כן, גדלה ביתר שאת חשיבות הבחינה היסודית של הטובין המפוקחים והתאמתם למשטרי הפיקוח השונים. כך למשל, קיימים משטרי פיקוח בתחום הנשק הכימי, הביולוגי, והגרעיני, משטרי פיקוח בתחום ההצפנה וכיו"ב.

למאמרים קודמים פרי עטנו בנושא הפיקוח על היצוא הבטחוני, לחצו על הקישורים הבאים:

• יסודות הפיקוח על היצוא הביטחוני;
 
• העיסוק באמצעי הצפנה ;

• יסודות הפיקוח על היצוא הבטחוני – שלב הרישום והרישוי ;

• יסודות הפיקוח על היצוא הבטחוני – שלב השיווק;

• יסודות הפיקוח על היצוא הבטחוני – שלב הרישוי - חלק 1 ;

• יסודות הפיקוח על היצוא הבטחוני – שלב הרישוי – חלק 2;

• הפיקוח על יצוא בטחוני – מהו ציוד דו-שימושי ?;

• הפיקוח על יצוא בטחוני- יצוא כימי, ביולוגי וגרעיני- חלק ראשון;

 


* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

* * *

סוכן אוניה אינו אחראי לכסות את חובות האוניה
עו"ד גיל נדל, אוהד קריאף

רקע:

בסקירה זו נתאר מקרה בו בית המשפט דחה תביעה כספית נגד סוכן אוניה, וקבע כי סוכן האוניה אינו אחראי לכסות את חובות האוניה לצד ג'.

בית המשפט קבע כי קיימת הפרדה בין סוכן האוניה- גוף שמטרתו לייצג את האוניה בישראל, לבצע שירותים בשם האוניה וכו'- לבין האוניה עצמה. באם האוניה צברה חובות לצדדים שלישיים, אין סוכן האוניה נדרש לשאת באחריות לחובות האוניה.

סיפור המקרה:

חברה ישראלית שעוסקת באספקת צידה וטובין לאוניות הפוקדות את נמלי ישראל ("מחסן הציוד") הגישה תביעה על סך של 196,728 ש"ח כנגד סוכן אוניה, ונגד שני  אנשים פרטיים שנטען כי הם בעליה של חברת האוניות.

מחסן הציוד סיפק לאוניות הזרות במהלך שנת 2009 צידה, טובין ושירותים מעת לעת, וכל החשבוניות שהוצאו ע"י מחסן הציוד בגין השירותים רשומות על שם סוכן האוניה- ולא האוניות הזרות.

נצבר חוב בסך של 196,728 ש"ח שלא נפרע ובגינו הוגשה התביעה.

טענות הצדדים:

מחסן הציוד טען כי למרות שהאוניות מניפות דגל זר ושבכל הרישומים מצוין שחברות זרות הן בעלי האוניות, שני האנשים הפרטיים שנתבעו החזיקו בעת הרלוונטית במניות החברות הזרות, והתנהלו כבעליהן של האוניות לכל דבר ועניין, משום שעסקו בפיצול תשלומים, פריסת חובות ודרך החזרתם, הכנת המחאות שונות, ועוד, ואף הציגו את עצמם כאחראים לניהול האוניות.

סוכן האוניה טען שההפרדה בין בעלי האוניה לבין מנהלי תפעול וסוכנים של האוניה בנמלים, היא מקובלת וידועה בענף הספנות. כפועל יוצא מהפרדה ברורה זו, התפתח עם השנים הסכם סטנדרטי ושמו  "Standard Ship Management Agreement", המגדיר את חובותיו של מפעיל מסחרי וסוכן אוניה. נטען כי לפי הסכם זה, סוכן ומפעיל מסחרי של אוניה אינו אחראי לחובותיה.

פסק-הדין:

ראשית, דחה בית המשפט את הטענה כי שני האנשים הפרטיים שנתבעו היו הבעלים של האוניות. נקבע כי טענה זו לא הוכחה.

לאחר מכן, בחן בית המשפט האם אופן התנהלותם של הנתבעים יצר מצג כאילו הם בעלי האוניה, באופן שמוביל להשתת אחריות עליהם.
מחסן הציוד טען כי הנתבעים היו הסמכות הבלעדית לקבל החלטות הנוגעות לאוניה, כגון איזו צידה תעלה על האוניות, ואילו שירותים יינתנו לאוניות.

סוכן האוניה טען כאמור שביצע פעולות אלה מתוקף תפקידו כסוכן ואין בכך להפוך אותו לבעלים.

בית המשפט קיבל את טענת הסוכן בנושא זה וקבע כי הוא אינו הבעלים.

בית המשפט ציין כי גם אם סוכן האוניה חתם על ערבות עבור האוניה, אין הדבר הופך אותו לבעליה.

בית המשפט דחה את התביעה נגד שני האנשים הפרטיים שנתבעו, אך קבע כי מחסן הציוד יהא רשאי לקבל פסק דין נגד חברת סוכני האוניה שנמצאת בהליכי פירוק, מאחר והחשבוניות יצאו על שמה.

התביעה נגד הנתבעים נדחתה, ומחסן הציוד חויב בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך של 15,000 ש"ח בתוספת הפרשי ריבית והצמדה.

[ת"א (שלום ת"א) 21476-04-11 לים בע"מ נ' י. כספי קווי מטען בע"מ ואח', בפני כב' השופטת נועה גרוסמן, פסק-דין מיום 1.4.15. ב"כ הצדדים- למחסן הציוד- עו"ד ספיר, לסוכן האוניה- עו"ד מבור]

למאמרים נוספים שנכתבו על ידי צוות משרדנו בנושא סוכני אוניה, אנא לחצו על הקישורים הבאים:

הטלת אחריות אישית על מנהל סוכן האוניה בגין הפרת חוזה וחוסר תום לב
סוכן אוניה חויב לפצות יבואן בגין נזק למטען שנגרם במהלך ההובלה
מטען דגים מיובא ניזוק - האם ניתן לתבוע בארץ סוכן אוניה זר?
עיכבון של סחורות בידי סוכן אוניה
זכות עיכבון של סוכן אוניה
מתי יפצה סוכן אונייה את המדינה בגין נזק?

 

 

* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

* * *

 

נדחתה בקשה לייצוגית בגין ייחוס סגולות ריפוי למוצר דבש
עו"ד גיל נדל, אוהד קריאף

רקע:

בסקירה זו נתאר את החלטת בית המשפט המחוזי בבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה כנגד חברה המשווקת מוצרי דבש.

בבקשה נטען כי החברה הפרה את הוראות הדין בכך שייחסה סגולות ריפוי למוצר הדבש, משום שמוצר זה שווק ויועד לציבור החולים במחלת הסרטן, המטופלים בכימותרפיה והקרנות.

בית המשפט דחה את הבקשה לאישור התובענה כייצוגית משום שהתובע הייצוגי לא הצליח להוכיח כי הסתמך על הפרסומים של החברה בטרם רכש את המוצר.

עובדות המקרה וטענות הצדדים:

טענות התובעים הייצוגיים:

התובעים הייצוגיים טענו כי החברה הפרה את חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 ואת תקנות בריאות הציבור (מזון) (איסור ייחוס סגולות ריפוי למצרך מזון), התשל"ח-1978, בכך שטענה כי המוצר מסייע להקלה על סימפטומים הקשורים למחלת הסרטן ולטיפול בה, ובעצם כך שהפרסום מזכיר איברים בגוף האדם כמו "מערכת הדם", "כדוריות דם", "טסיות דם" ו"המוגלובין".

התביעה הייצוגית הוגשה בשם עזבונה של מנוחה אשר נפטרה ממחלת הסרטן ובשם בעלה.
המנוחה עברה טיפולים כימותרפיים, ומאחר ולטענתם נחשפה לפרסומי החברה, רכשו לפחות שבע צנצנות של מוצר הדבש.
המנוחה המשיכה בצריכת המוצר למרות שלא חשה שינוי, עד שהאונקולוג שטיפל בה הבהיר לה שעליה לחדול מצריכתו מכיוון שאין אינדיקציה לכך שמוצר הדבש יעיל ואף ייתכן שמוצרי דבש מזינים את הגידול הסרטני.

התובעים הייצוגיים טענו כי החברה פרסמה את המוצר כדבש רפואי שנועד לטיפול וסיוע לחולים במחלות קשות וממאירות ולמניעה וטיפול בתופעות הלוואי של הכימותרפיה והקרנות, וכי יש לו סגולות רפואיות נוספות. הפרסומים התבססו גם על מחקר קליני שנערך בבי"ח בישראל ואולם התובעים הייצוגיים מערערים על תקפות המחקר. עוד נטען כי בעלון המוצר אין הצהרה כי המוצר אינו בגדר תרופה, וכי הוא תוסף תזונה.

טענות ההגנה של החברה:

החברה צירפה מכתבי תודה מלקוחות שהשתמשו במוצר ודיווחו על שיפור במצבם וכן תצהיר של מנהל בית טבע שלפיו לקוחות רבים הודיעו על שביעות רצון מהמוצר.

ביחס לטענה העיקרית ולפיה הפרסום מהווה ייחוס סגולות ריפוי, טענה החברה כי המוצר מסייע במניעת תופעות לוואי מטיפולים כימותרפיים והקרנות וכך הוא שווק, וכי היא לא טענה או הציגה את המוצר כמרפא סרטן או מחלות כלשהן. נטען עוד כי למרות שאין חובה לבצע מחקר טרם שיווקו של תוסף תזונה, השקיעה החברה משאבים לבחינת תכונותיו של המוצר ולא שיווקה אותו עד ששוכנעה ע"י מומחים וניסוי קליני בדבר תכונותיו החיוביות ותרומתו למטופלים העוברים טיפולים כימותרפיים.

החברה טענה כי אין קשר סיבתי בין הפרסום לבין עילת התביעה האישית של המנוחה, משום שאותם פרסומים שהוצגו בתביעה היו לאחר פטירת המנוחה.

הוצגה בפני בית המשפט העובדה כי בשנת 2011 יו"ר הוועדה לבדיקת הטעיית הציבור במשרד הבריאות ד"ר טל לביא פנה לחברה במכתב שענייננו "ייחוס סגולות ריפוי למוצרי החברה" ביקש לתקן הפרות בפרסום. כך נכתב כי "הפרסום למוצרי הדבש מייעד את המוצר לחולי כימותרפיה והקרנות ומציג אותו כיעיל במניעת תופעות הלוואי של הכימותרפיה. הפרסום איננו מבהיר שהמוצר אינו תרופה, אינו יעיל בכל המקרים ואינו מהווה תחליף לטיפול התרופתי המקובל הניתן לתופעות הלוואי הקשות הללו".
החברה טענה כי פעלה בהתאם למכתב ושינתה את הפרסום.


פסק-הדין:

בית המשפט קבע כי הוכח שהפרסומים שצורפו, כולם מאוחרים למועד האחרון בו נרכש המוצר עבור המנוחה. בעלה של המנוחה העיד כי לא שמר את הפרסומים, אלא ראה אותם במקומות כמו ביה"ח. הוכח כי על צנצנות המוצר לא רשומים כל הפרסומים המפרים הנטענים, שכן על הצנצנות נרשם "מיועד למטופלי כימותרפיה והקרנות", וכן "תוסף תזונה".

בית המשפט פסק כי לא הוכח שבעלה של המנוחה רכש את המוצר למנוחה בהסתמך על הפרסומים המטעים.

לאור זאת, קבע בית המשפט כי לא מתקיימת עילת תביעה אישית.

בית המשפט בחן את השאלה התיאורטית האם הייתה קמה עילת תביעה אישית אילו הוכח שהמנוחה רכשה את המוצר על סמך הפרסומים. צוין כי בענייננו בעלה של המנוחה לא הניח הצעה מעשית למנגנון שעל פיו ניתן יהיה להעריך אילו צרכנים הושפעו מן הפרסום והאם נגרם להם נזק בשל כך.

לאור האמור לעיל, בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה לאישור כייצוגית אך נמנע מלפסוק הוצאות משפט.

[ת"צ (מחוזי מרכז) 31528-01-12 עזבון פירט ואח' נ' צוף גלובוס בע"מ, כב' השופטת מיכל נד"ב, פסק-דין מיום 15.4.15. ב"כ הצדדים- לתובעים הייצוגיים- פירט, וילנסקי, מזרחי, כנעני – עורכי דין, לחברה- שביט, בר-און, גלאון, צין יגור ושות' – עורכי דין]

הערות:

לקריאה אודות החלטת משרד הבריאות משנת 2011, לפיה התבקשה החברה לשנות את פרסומיה ביחס למוצר הדבש, אנא לחצו על הקישור הבא:

ייחוס סגולות ריפוי למוצרי צוף גלובוס

לקריאת מאמרים נוספים שנכתבו על ידינו בנושא תוספי תזונה, אנא לחצו על הקישורים הבאים:

עתירה: לחייב את משרד הבריאות לחשוף אילו תוספי מזון מותר לייבא
משרד הבריאות התחייב לפרסם מעתה ואילך מידע על תוספי תזונה שנפסלו לשיווק


* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

* * *

 

העסקת שחקן כדורגל זר מהווה "יבוא" נכס בלתי מוחשי החייב במע"מ
עו"ד גיל נדל, עו"ד אורית חניה

רקע:

בסקירה זו נתאר את החלטת בית המשפט העליון, אשר דן בשאלה האם תשלומים ששולמו לקבוצות כדורגל בחו"ל עבור העברתם של שחקני כדורגל או השאלתם לקבוצות כדורגל ישראליות, על מנת שיוכלו להתאמן ולשחק במסגרתן, מהווים תשלומים החייבים במע"מ בגין "יבוא" טובין בלתי מוחשיים לישראל.

סוגיה זו הגיעה לפתחו של בית המשפט העליון לאחר שקבוצות הכדורגל הגישו ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שקבע כי העסקה הנ"ל חייבת במע"מ. לצורך סוגיה זו נדרש בית המשפט לבחון את מהות העסקה בין קבוצות הכדורגל הישראליות לקבוצות הכדורגל מחו"ל, ולהכריע האם עסקה זו מהווה רכישת "טובין" והאם אותם "טובין" יובאו לישראל.

במקרה הנדון, בית המשפט העליון הותיר את החלטת בית המשפט המחוזי על כנה וקבע כי העסקאות בהן נקשרו קבוצות הכדורגל הישראליות, בכל הנוגע להעברת השחקנים או השאלתם, מהווה עסקת יבוא טובין בלתי מוחשיים, החייבת במע"מ.

עובדות המקרה וטענות הצדדים :

קבוצות כדורגל ומועדוני ספורט בארץ התקשרו בהסכמים עם קבוצות כדורגל מחו"ל לצורך שחרורם של שחקני כדורגל מחוזי העסקתם או השאלתם לתקופה קצובה, וזאת בכדי להעסיקם כשחקנים בקבוצות כדורגל ישראליות.

תקנון FIFA החל גם בישראל, עוסק בהעברת שחקנים. תקנון זה עוסק, בין היתר, בהעברת שחקנים בין הקבוצות המשויכות להתאחדויות כדורגל שונות ובהשאלתם של שחקני כדורגל לתקופה זמנית. העסקתו של שחקן כדורגל תסתיים כאשר הגיעה תקופת סיום הסכם העסקתו או בהסכמה הדדית בין הצדדים. במצב כזה, קבוצת הכדורגל בישראל המעוניינת להעביר אליה שחקן כדורגל או להשאילו צריכה לשלם לקבוצה בה הוא נמצא כעת לצורך שיחררו מהסכם העסקתו.

רשות המיסים טענה כי התשלומים ששולמו לקבוצות הכדורגל בחו"ל במסגרת ההסכמים הנ"ל מהווים תמורה עבור הזכות להעסקת שחקן הכדורגל. נטען כי רכישת זכות זו מהווה רכישת טובין "בלתי מוחשיים" אשר יובאו לישראל, עסקה החייבת במע"מ.

קבוצות הכדורגל טענו שאין מדובר ברכישת "טובין", משום שהתשלומים לקבוצות מחו"ל בוצעו כסוג של קנס בגין עזיבה מוקדמת של השחקן ולכן קבוצות הכדורגל לא רכשו "טובין" ולא יבאו "טובין" לישראל. בנוסף טענו כי אף אם מדובר ב"טובין", הם לא יובאו לישראל. לטענתם, מקום היבוא הוא מקום אכיפת הזכות, ובמקרה הנדון אכיפת הזכות אינה בישראל, זאת מאחר שכל סכסוך הנוגע להעברת שחקנים לפי תקנון FIFA יתברר במוסדות FIFA שמקום מושבם בשוויץ.

קבוצות הכדורגל טענו כי מדיניות רשות המיסים הופכת את שחקן הכדורגל ל"חפץ" ופרשנותה מהווה סחר בבני אדם. 

בנוסף טענו קבוצות הכדורגל כי מדובר בשינוי מדיניות פתאומי שאין לקבל אלא רק מכאן ואילך.
 
פסק דינו של בית המשפט העליון:

בית המשפט פתח את הדיון בשאלה האם רכישת הזכויות בשחקן זר מהווה רכישת "טובין". בית המשפט קבע כי תכלית העסקה היא קליטת שחקני הכדורגל לקבוצות בארץ ושחרורם מההסכם הקודם, ונקודה זו מראה כי התשלום לא שולם רק בעבור הפרת חוזה ההעסקה עם קבוצות הכדורגל הזרות (קנס יציאה), כפי שטענו קבוצות הכדורגל, אלא גם בשל קליטתם של השחקנים בארץ.
בית המשפט קבע כי במסגרת ההסכמים רכשו קבוצות הכדורגל הישראליות באופן קבוע או לתקופה קצובה זכות (טובין) להעסקת השחקן על ידן, זכות שהייתה מוקנית לקבוצות הכדורגל הזרות. זכות זו היא בעלת ערך כלכלי ולכן מדובר ברכישת טובין "בלתי מוחשיים".
 
בית המשפט דחה את פרשנות קבוצות הכדורגל כאילו מדובר בסחר בבני אדם. בית המשפט קבע כי הקבוצות אינן טוענות שהחוזים אינם חוקיים משום שהן עצמן חתומות עליהן, ובכל מקרה המס מוטל על הקבוצות ולא על השחקן.

בית המשפט המשיך לדון בשאלה האם הזכות יובאה לישראל, וקבע כי קבוצות הכדורגל רכשו את הזכות להעסקת שחקן הכדורגל כך שתמומש בישראל ודי בכך לקבוע כי מדובר ביבוא לישראל, זאת במיוחד כאשר שחקני הכדורגל הגיעו לארץ על מנת להתאמן ולשחק בקבוצות הכדורגל בישראל.   
בית המשפט אף דחה את טענת קבוצות הכדורגל בנוגע לשינוי מדיניות וקבע כי יש לראות בכך כהגברת אכיפה.
לאור האמור, קבע בית המשפט כי התשלומים ששילמו קבוצות הכדורגל בישראל לקבוצות הכדורגל בחו"ל עבור הבאתם של שחקנים לשחק בארץ או השאלתם לתקופה קצובה מהווים תמורה בעבור יבוא טובין בלתי מוחשיים, החייבת במע"מ.
בית המשפט דחה את ערעור קבוצות הכדורגל וחייב אותן בתשלום הוצאות של 60,000 ש"ח יחד.
  
[ע"א 7883/12 קשר ספורט בע"מ נ' האוצר-אגף המכס ומע"מ ת"א 3 ואח', פסק דין מיום 13.7.2015, בפני הרכב השופטים חנן מלצר, ניל הנדל וצבי זילברטל. ב"כ הצדדים: לקבוצות הכדורגל- עו"ד רומנו, אלבוים, אלון, כוכבי, ששון. לרשות מע"מ- עו"ד לינדר מפרקליטות המדינה]

 

* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

* * *

 

ניתן למסור תביעה נגד חברה זרה לחברת הבת שלה בישראל
עו"ד גיל נדל, אוהד קריאף

רקע:

כאשר מוגשת תביעה משפטית, נדרש התובע לשלוח את מסמכי התביעה במסירה אישית למקום מושבו של הנתבע, על מנת להזמינו להשיב לתביעה.

כאשר הנתבע הוא גורם זר המצוי מחוץ לתחום השיפוט של מדינת ישראל, עומדות בפני התובע מספר אפשרויות, שאחת מהן היא לבקש את אישור בית המשפט לשלוח את כתב התביעה לחו"ל ולתרגמו לשפה הזרה, אך האפשרות הפשוטה יותר היא למצוא גורם בישראל המהווה "מורשה" לקבלת כתבי תביעה נגד הגורם הזר, וכך ניתן למסור את כתב התביעה לאותו "מורשה" בישראל.

פעמים רבות, כאשר כתב תביעה נמסר לגורם בישראל, מנסה אותו גורם להתכחש להיותו "מורשה" וטוען כי מידת הקשר שבינו לבין הגורם הזר אינה מצדיקה לראות בו כ"מורשה". 

לאחרונה קיבל בית המשפט המחוזי מרכז את טענות חברת החשמל וקבע כי ניתן למסור כתב תביעה נגד חברה זרה לחברת הבת שלה אשר נמצאת בישראל.

בדצמבר 2013 הגישה חברת החשמל תביעה כנגד החברות הבינלאומיות על סך של כ-3.8 מיליון ש"ח אך שלחה את כתב התביעה לסניף החברה הישראלית, חברת הבת. בנוסף, נמסר כתב התביעה למשרד עורכי הדין שמייצג את החברות הבינלאומיות בישראל.
בתביעה נטען כי החברות הזרות פעלו בקרטל בלתי חוקי כלפי חברת החשמל באופן שמכרו לה מבודדי גז (GIS) תוך הפרת חוק ההגבלים העסקיים, באופן שגרם לחברת החשמל נזקים כבדים.

בית המשפט קבע כי מסירת כתב התביעה לסניף הישראלי של החברה הזרה נעשה כדין ואין צורך בשליחה נפרדת של כתב התביעה לחו"ל.

סיפור המקרה וטענות הצדדים:

טענות חברת החשמל:

חברת החשמל טענה כי כל החברות בקונצרן כולל החברה הישראלית נושאות את אותו הלוגו ובעלות אתר אינטרנט משותף, וכי הדוחות הכספיים הם דוחות מאוחדים לכלל החברות, לרבות זו שבישראל. עוד נטען כי חברת האם היושבת בחו"ל שולטת בכל החברות כולל חברת הבת בישראל.

כמו כן, גילתה חברת החשמל שישנו פרויקט משותף שמתקיים בארץ עם חברת האם שמושבה בחו"ל, אשר מטבע הדברים מחייב את מעורבותה של החברה בישראל. במחלוקת דומה שנתעוררה לגבי הפרוייקט קבע בית המשפט המחוזי שמסירת כתב התביעה לחברה הישראלית, מהווה מסירה כדין.

זאת ועוד, נטען שמסירת כתב התביעה למשרד עורכי הדין שייצג את החברה הזרה הייתה כדין, משום שבאותה עת ייצג משרד עורכי הדין את חברת האם בסכסוך משפטי שהתנהל בפני בית הדין להגבלים עסקיים.

לאור כל זאת, טענה חברת החשמל כי יש לראות בחברה בישראל ובמשרד עוה"ד כ"מורשים" לקבלת כתב התביעה בשם החברה הזרה.

טענות סניף החברה בישראל ומשרד עורכי הדין:

נטען כי החברה בישראל אינה מוסמכת לפעול בשם החברות שפועלות בחו"ל, היא אינה  עוסקת בתחומי פעילות זהים, והקשר ביניהן מסתכם בכך שהן שייכות לאותו קונצרן ענק שחובק עשר חברות.
החברה הישראלית מנוהלת בנפרד מאלו שבחו"ל, באמצעות הנהלה ודירקטוריון נפרדים. העובדה שהחברות השונות בקונצרן משתמשות באותו הלוגו לא יכולה כשלעצמה לבסס קשר אינטנסיבי. באשר למשרד עורכי הדין שאליו הגיע כתב התביעה, נטען שניתן לו ייפוי כח מוגבל לטיפול בהליך ספציפי, ועל-כן לא ניתן להגיש לו כתבי טענות שקשורים להליך אחר, גם אם הם עוסקים באותו עניין.

החלטת בית המשפט המחוזי:

בית המשפט המחוזי הגיע למסקנה שחברת החשמל פעלה כדין כאשר שלחה את כתב התביעה לחברת הבת הישראלית של החברה הזרה.
בית המשפט חזר על ההלכה כי המבחן מיהו "מורשה בניהול עסקים" מוכרע על בסיס "אינטנסיביות הקשר" שבין הצדדים. אינטנסיביות זו נבחנת על בסיס השאלה האם יש הסתברות גבוהה שאותו "מורשה" יידע את הנתבע הזר אודות התביעה.

מהחומר שהוצג עלה כי מדובר בקונצרן תאגידי החובק חברות רבות והמקומות שונים בעולם ושההפרדה בין הישויות של החברות אינה שוללת את מהות הקשר האינטנסיבי, ברמה הנדרשת לבדיקה בשלב הזה של הבקשה. בעניין זה, הוצגו בפני בית המשפט כתבות שפורסמו בעיתונות שעוסקות בהקמת החברה בישראל, מהן עלה כי זו הוקמה כדי לרכז בישראל את פעילותה של קבוצת החברות. כמו כן, בנייר המכתבים של סניף החברה בישראל, יש הפניה ברורה לכתובת של דף הבית של קונצרן החברות. כל החברות בקבוצה נושאות את אותו לוגו ועושות שימוש בשם המסחרי ובמוניטין הגלום בשמה של החברה הבינלאומית.

בנסיבות אלה, שוכנע בית המשפט כי הקשר בין החברה בישראל לחברות הזרות הוא אינטנסיבי כנדרש בפסיקה, ועל כן בחר שלא לדון בשאלה האם השליחה למשרד עורכי הדין הייתה על פי התקנות, אם לאו.

לאור האמור לעיל, נקבע כי חברת החשמל פעלה כדין עת שלחה את כתב התביעה לחברת הבת הישראלית, והחברות הזרות חויבו הוצאות בסך כולל של 6,300 ש"ח.

החלטת בית המשפט העליון:

החברות הזרות הגישו בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון קבע כי בית המשפט המחוזי דן כהלכה בקשר שבין החברה הזרה לחברת הבת בישראל, ודחה את הערעור תוך חיוב החברות הזרות בהוצאות נוספות של 7,500 ש"ח.

[ההחלטה במחוזי: ת"א (מחוזי מרכז) 56731-12-13 חברת החשמל לישראל בעמ נ' SIEMENS AG ואח' כב' השופט יעקב שינמן, פסק דין מיום 28.4.15. ב"כ הצדדים- לחברת החשמל- עו"ד שרביט וימיני ממשרד הרצוג פוקס נאמן ושות', לחברות הזרות- עו"ד ברנע ושות', משרד לוי מי-דן ושות', מיתר ליקוורניק גבע לשם טל ושות', פישר בכר חן וול אוריון ושות']

[ההחלטה בעליון: רע"א 3574/15 alstom grid ag ואח' נ' חברת חשמל לישראל בע"מ ואח', פסק-דין מיום 14.7.15, השופט ניל הנדל. ב"כ הצדדים: לחברות הזרות- עו"ד לוי, שובינסקי, פלינט, הדני. לחברת החשמל- עו"ד שרביט, ימיני, אוחיון].

לסקירות נוספות שנכתבנו על ידי משרדנו בנושא מחלוקות בין גורם ישראלי לגורם זר, והשאלה כיצד יש למסור את כתב התביעה לגורם הזר, לחצו על הקישורים הבאים:


האם יבואן מהווה כתובת למסירת תביעה נגד יצרן זר?
"המצאה למורשה" - פטנט משפטי בהגשת תביעות כנגד צדדים שאינם ישראלים
המצאת כתבי בי-דין לסוכן מכס בעבור יבואן מהרשות הפלסטינית
מי נחשב למורשה מטעם חברה זרה לצורך קבלת כתבי בי-דין?

 

* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

* * *

 

מה חדש החודש


ענייני מכס ורגולציה


• משרדנו הגיש בשם שני יבואני דגים ערעור להנהלת המכס בנושא הטלת גרעון מכס על דגי סלמון.

• משרדנו מייעץ לחברת מזון בנושא הסכם מול סוכן קניה בחו"ל.

• לאור הידיעות בדבר קיום מגעים להסכם סחר חופשי בין ישראל לסין, פנה משרדנו למשרד הכלכלה בשם יצואן בבקשה לפטור ממכס את המוצרים שמייצא היצואן.

• משרדנו פנה למשרד הבריאות בבקשה לקבל אישור להפצת קטלוג מקצועי בתחום צמחי מרפא.

• משרדנו פנה ליחידה הכלכלית שבהנהלת המכס בבקשה לפטור ממס קניה רכיבים למערכת גילוי וכיבוי אש.

• משרדנו הגיש לרשות המכס השגה על גרעון בגין תותים שיובאו בפטור מותנה.

• רשות המכס קיבלה את עמדת הסיווג של לקוח משרדנו, יבואן מכשור וציוד רפואי, בכל הנוגע לבקבוקים המשמשים לעבודה במעבדה.

בתי משפט

• בית המשפט אישר הסדר הסתלקות בתביעה ייצוגית שהוגשה נגד לקוח משרדנו, יצרן של תוסף תזונה, ללא פסיקת גמול או שכר טרחה לתובע הייצוגי ולבא כוחו.

הרצאות והופעות בתקשורת

• עו"ד גיל נדל הרצה בתאריך 3.6.15 ביום עיון למשרד הכלכלה ולמכון היצוא.

• עו"ד גיל נדל הרצה בתאריך 16.6.15 בחברת השילוח ועמילות המכס UPS, בנושא ערך טובין לצרכי מכס.

עדכוני רגולציה בעולם

האיחוד האירופי מחמיר את הפיקוח על יבוא ציוד רפואי
האיחוד האירופי בוחן שתי הצעות חוק אשר נמצאות בתהליך אשרור בנושא ציוד רפואי: רגולציה בנושא ציוד רפואי ורגולציה לציוד רפואי לדיאגנוסטיקה. מטרתן של הצעות הוא להדק באופן משמעותי את הבקרה בסקטור זה ולהבטיח שרק מכשור בטוח יוכנס לשוק האירופי, אך תוך עידוד חדשנות ותרומה לשמירה על כושר התחרות של מגזר המכשור הרפואי. כחלק מהצעות החוק, יוקם גוף שינהל מערכת אלקטרונית לאיסוף ועיבוד מידע מיצרנים ורשויות הפיקוח על תקריות, התראות וכדומה.

 החל מ-2016- תקן בטיחות חדש למנשא תינוקות ייכנס לתוקף בארה"ב
ארה"ב אישרה תקן בטיחות חדש למנשא המשמש לנשיאת תינוקות וטף בהליכה ובמיוחד בעת טיולים. תקן הבטיחות החדש ייכנס לתוקף החל מחודש ספטמבר 2016. החל ממועד זה, כל מנשאי התינוקות אשר יוצרו או יובאו לשטחי ארה"ב, יחויבו לעמוד בתקן.

בית הדין בארה"ב הכריע בסיווג מכס של משטח משחקים בעגלת קניות
בית הדין לסחר בינלאומי בארה"ב הכריע בסיווג מכס של משטח משחקים המצוי בעגלת קניות. המכס האמריקאי טען שמדובר בפריט ריהוט שסיווגו בפרט מכס 94.04-9000 משום שמדובר בפריט שתומך בתינוק ומסייע לו לשבת ולא ליפול, אך בית הדין לסחר בינלאומי דחה את הטענה ופסק כי סיווג משטח המשחקים בעגלת קניות הוא כצעצוע בפרט מכס 95.03, וזאת משום שהמאפיין המהותי הוא המשחק ולא התמיכה בתינוק.

שינוי במדיניות המכס הקנדי לגבי החזרי מכס בגין הנחות
לאחרונה התקבלה החלטה על ידי בית הדין לסחר בינלאומי בקנדה, המאפשרת להגיש בקשות להחזר מכס במקרה שבו היבואן מקבל הנחות/זיכויים בסוף שנה. עד להחלטה זו, רשות המכס בקנדה לא אפשרה ליבואנים לבקש החזרי מכס בגין התאמות/זיכויים/הנחות שניתנו בסוף שנה, לאחר מועד היבוא. 

המכס האמריקאי מקשיח את ההליכים הנוגעים לאימות תעודות מקור
מספר הסכמי הסחר החופשי שעליהם חתומה ארה"ב נמצא במגמת עלייה, וכפועל יוצא גם כמות הטובין שזכאית לפטור ממכס בכניסה לארה"ב. על מנת להתמודד עם העלייה בכמויות, המכס האמריקאי ערך רה-אורגניזציה והקים 10 מרכזים חדשים, כל אחד יתמחה בתחום מסוים (סוג מסוים של טובין).  כעת, כל יבואן שהצהרת המקור לגביו תיבחן, יידרש לצרף מסמכים מסוימים על פי הדרישות החדשות.

 

ארה"ב מרככת את המגבלות הרגולטוריות כלפי סחר עם קובה
בהמשך להודעתו של נשיא ארה"ב, ברק אובמה בדצמבר 2014, חל שינוי במדיניות ארה"ב כלפי הסחר עם קובה, והמדיניות החדשה מתירה פעילויות שעד כה היו אסורות. במרבית המקרים, הסחר עם קובה יתאפשר כאשר אין מדובר בפעילות כלכלית הקשורה לממשלה הקובנית. השינוי במדיניות ארה"ב עשוי להיטיב בעיקר עם חברות תקשורת ועסקים קטנים. ההקלות במדיניות ארה"ב לעניין ייצוא סחורות לקובה חלה בין היתר בתחומי החקלאות והבנייה.

הפחתת מכס בסין לצורך עידוד הצריכה
לאור ההאטה הכלכלית, החליטה סין להפחית ב-50% בממוצע את המכס על יבוא מוצרים שונים לתחומה, וביניהם חיתולים, הנעלה, ביגוד ומוצרי טיפוח, וכל זאת, במטרה לעודד צמיחה ע"י הגברת הצריכה הפרטית. הפחתת המיסים נכנסה לתוקפה ב-1 ביוני 2015.
להלן העדכון אודות שיעורי המכס בסין:
המוצרים שיעור המכס הקודם שיעור המכס העכשווי לאחר ההפחתה
ביגוד 14-23% 7-10%
נעליים 24% 12%
חיתולים ומוצרי טיפוח 5-7.5% 2%

גורם כלכלי מאושר עם סין
מנהל רשות המיסים בישראל, מר משה אשר, וסגן שר המכס הסיני, חתמו על הסכם הכרה הדדית בתכנית "גורם כלכלי מאושר", הידועה בכינויה Authorized Economic Operator (APO). התכנית מאפשרת לרשויות המכס לפשט הליכים, להביא לזרימת הסחר ולשפר את בטחון שרשרת האספקה הבינלאומית. ההסכם יאפשר קיצור דרך בירוקראטי לחברות מאושרות מישראל המייצאות לסין ולגורמים לוגיסטיים בשרשרת האספקה (סוכן מכס, משלח, נמל ימי), ויזכה אותם בהקלות בשחרור הסחורות מהמכס בסין.

מנהל המזון האמריקאי (FDA) קבע ששומן הטראנס מסוכן ויש להסירו מכל מוצרי המזון
מנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) קבע כי שומן טראנס המצוי במרגרינה ומוצרי מאפה מסוכן לבני אדם והורה להסירו ממוצרי המזון בתוך 3 שנים. ליצרניות המזון ניתנה תקופת הסתגלות של 3 שנים לבצע את ההוראה. לאחר תקופת ההסתגלות הזו, לא יותר עוד שיווק של מוצרים מעובדים המכילים שומן טראנס ברחבי ארה"ב.
בישראל כידוע מאפריל 2014 מחויבים יצרני המזון לסמן את אחוז שומן הטראנס מזון במוצר מזון שמכיל מעל 2% שומן.