גיל נדל משרד עורכי דין

 

יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 109 – תשרי-חשון תשע"ו - אוקטובר 2015

עוד בנושא
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 126 – תשרי תשע"ח – ספטמבר 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 125 – אב תשע"ז – אוגוסט 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 124 – ניסן תשע"ז – אפריל 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 123 – שבט תשע"ז – פברואר 2017
עוד בנושא
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 121 – חשון תשע"ז – נובמבר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 120 – אלול תשע"ו – ספטמבר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 119 – אב תשע"ו – אוגוסט 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 118 – תמוז תשע"ו – יולי 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 117 – סיוון תשע"ו – יוני 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 116 – אייר תשע"ו – מאי 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 115 – ניסן תשע"ו – אפריל 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 114 – אדר ב תשע"ו – אפריל 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 113 – אדר תשע"ו – מארס 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 112 – טבת תשע"ו – פברואר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 111 – כסלו-טבת תשע"ו - דצמבר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 110 – חשון-כסלו תשע"ו - נובמבר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 108 – אב-אלול תשע"ה - אוגוסט 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 107 - תמוז תשע"ה - יולי 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 106 - ניסן תשע"ה - מאי 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 105 - ניסן תשע"ה - אפריל 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 104 - ניסן תשע"ה - מרץ 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 103 - אדר תשע"ה - פברואר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 102 - שבט תשע"ה - ינואר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 101 - טבת תשע"ה - דצמבר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 99, אלול תשע"ד - ספטמבר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 98, אלול תשע"ד - אוגוסט 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 97, אב תשע"ד - יולי 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 96, תמוז תשע"ד - יוני 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 95, סיון תשע"ד - מאי 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 94, אייר תשע"ד - אפריל 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 93, אדר ב' תשע"ד - מרץ 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 92, אדר א' תשע"ד - פברואר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 91, שבט תשע"ד - ינואר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 90, טבת תשע"ד - דצמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 89, כסלו תשע"ד - נובמבר דצמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 88, חשון תשע"ד - אוקטובר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 87, תשרי תשע"ד - ספטמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 86, אלול תשע"ג - אוגוסט 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון מס' 85 - אב תשע"ג - יולי 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון מס' 84, תמוז תשע"ג - יוני 2013
הודעה חשובה ללקוחות המשרד וידידיו + גליון מס' 83 של "יבוא, יצוא ומה שביניהם"
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 82, אייר תשע"ג - אפריל 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 81, ניסן תשע"ג - מרץ 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 80, אדר תשע"ג - פברואר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 79, שבט תשע"ג - ינואר 2013
גיליון מס 78 דצמבר 2012
גיליון 77 נובמבר 2012
גיליון 76 אוקטובר 2012
גיליון 75 ספטמבר 2012
גיליון 74 אוגוסט 2012
גיליון 73 יולי 2012
גיליון 72 יוני 2012
גיליון 71 מאי 2012
גיליון 70 אפריל 2012
גיליון מס' 69- מרץ 2012
גיליון 68 פברואר 2012
גיליון מס' 67 - ינואר 2012
גיליון מס' 66- דצמבר 2011
גיליון מס' 65- אוקטובר 2011
גיליון מס' 64 - ספטמבר 2011
גיליון מס' 63 - אוגוסט 2011
גיליון מס' 62 - יולי 2011
גיליון מס' 61 - יוני 2011
גיליון מס' 60 - מאי 2011
גיליון מס' 59 - אפריל 2011
גיליון מס' 58 - מרץ 2011
גיליון מס' 57 - פברואר2011
גיליון מס' 56 - פברואר 2011
גיליון מס' 55 - ינואר 2011
גיליון מס' 54 - ינואר 2011
גיליון מס' 53 - נובמבר 2010
גיליון מס' 52 - אוקטובר 2010
גיליון מס' 51 - ספטמבר 2010
גיליון מס' 50 - אוגוסט 2010
גיליון מס' 49 - יוני 2010
גיליון מס' 48 - מאי 2010
גיליון מס' 47 - אפריל 2010
גליון מס' 46 - מרץ 2010
גליון מס' 45 - פברואר 2010
גליון מס 44 - ינואר 2010
גליון מס' 43 – דצמבר 2009
גיליון מס' 42 - נובמבר 2009
גיליון מס' 41 - אוקטובר 2009
גליון מס' 40 - ספטמבר 2009
גליון מס' 39 - אוגוסט 2009
גליון מס' 38 - יולי 2009
גליון מס' 37 - מאי 2009
גליון מס' 36 - ינואר 2009
גליון מס' 35 - נובמבר 2008
גליון מס' 34 - ספטמבר 2008
גליון מס' 33 - יולי 2008
גליון מס' 32 - מרץ - אפריל 2008
גליון מס' 31 - פברואר 2008
גליון מס' 30 - דצמבר 2007
גליון מס' 29 - אוקטובר - נובמבר 2007
גליון מס' 28 - ספטמבר 2007
גליון מספר 27 - אוגוסט 2007
גליון מספר 26 - יולי 2007
גליון מספר 25 - יוני 2007
גליון מספר 24 - מאי 2007
גליון מספר 23 - מרץ 2007
גליון מספר 22 - פברואר 2007
גליון מספר 21 - ינואר 2007
גליון מספר 20 - דצמבר 2006
גליון מספר 19 - אוקטובר 2006
גליון מספר 18 - אוגוסט 2006
גליון מספר 17 - יוני 2006
גליון מספר 16 - מאי 2006
גליון מספר 15 - מרץ-אפריל 2006
גליון מספר 14 - ינואר-פברואר 2006
גליון מספר 13 - דצמבר 2005
גליון מספר 12 - אוקטובר-נובמבר 2005
גליון מספר 11 - ספטמבר 2005
גליון מספר 10 - אוגוסט 2005
גיליון מספר 9 - אפריל 2005
גליון מספר 8 - נובמבר 2004
גליון מספר 7 - ספטמבר 2004
גליון מספר 6 - מרץ 2004
גליון מספר 5 - ינואר 2004
גליון מספר 4 - ספטמבר 2003
גליון מספר 3 - אוגוסט 2003
גיליון מספר 2 - יולי 2003
עוד בנושא

 

בית המשפט: לא כל חלק של גלאי ייחשב כגלאי


שקיפות בשילוח בינלאומי


משלח חייב לגלות ללקוח פרטים על אופן חישוב משקל המטען


הפיקוח על יצוא בטחוני - הפיקוח על היצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני - חלק שני


האם ניתן להכיר בחובות אבודים לצורך החזר תשלומי מע"מ, בלו ומס קניה


חשיבות הקפדה על לוחות זמנים בתביעות להשבת התפוס 


רק בעל הטובין הרשום רשאי לתבוע את השבת התפוס


תביעה נגד מוביל יבשתי זר לא תידון בישראל


מה חדש החודש


עדכוני רגולציה מהעולם

 

*  *  *

 בית המשפט: לא כל חלק של גלאי ייחשב כגלאי
עו"ד גיל נדל, אוהד קריאף

רקע:

מזה מספר שנים, קיימות מחלוקות בין יבואנים לבין רשות המכס בשאלת סיווגם של גלאים וחלקי גלאים.

בשנת 2006 פסק בית משפט השלום כי גלאים יסווגו בפרט 85.31-9000 לצו תעריף המכס כחלקים של מכשירי איתות קולי או חזותי, כפי שטען היבואן, ולא בפרט 85.36-4000 כממסרים, כפי שטענה רשות המכס ("הלכת אופטקס").

בעקבות זאת, תיקנה רשות המכס בשנת 2008 את הצו והוסיפה פרט ספציפי 85.31-9010 המתייחס ל"גלאים", ואשר חייב במכס.

למרות הוספת פרט המכס, עדיין מתעוררות מחלוקות בין יבואנים לבין רשות המכס בשאלת סיווגם של גלאים וחלקי גלאים.

לדוגמא, משרדנו מטפל במספר מקרים בהם המוצר שיובא אינו גלאי מושלם, אלא חלק של גלאי, ורשות המכס טוענת גם שם כי הסיווג צריך להיות כגלאי.

בתביעה שנידונה בבית המשפט השלום בתל אביב והוכרעה לאחרונה, קבע בית המשפט כי רכיב אלקטרוני המהווה חלק של גלאי, אינו נחשב כגלאי לצרכי מכס, והורה לרשות המכס להשיב ליבואן את המיסים ששולמו.

עובדות המקרה וטענות הצדדים:

חברת ריסקו עוסקת בייצור גלאים ולצורך כך מייבאת רכיב מיקרוגל שהינו רכיב אלקטרוני המשדר וקולט פולסים בתדר מיקרוגל. מדובר ברכיב אלקטרוני המיועד לשימוש בגלאי תנועה שונים כגון מכשירי רדאר, פתיחה אוטומטית של דלתות וגלאי פריצה.

רשות המכס סיווגה בעבר את רכיב המיקרוגל בפרט 85.25-2090 לצו תעריף המכס המתייחס למכשירי שידור. בשנת 2007, לאור שינוי הגדרת פרט המכס 85.25, השתנה הסיווג לפרט 85.17 כמכשיר שידור או קליטה.
בשנת 2009 נמסר ליבואן כי הסיווג הנכון הוא בפרט 85.31-9010 המתייחס לחלקים של מערכות אזעקה, תחת פרט המשנה "גלאים". היבואן חלק על סיווג זה, שילם את המיסים בסך של כ-488,000 ש"ח אגב מחאה, והגיש תביעה לבית המשפט.

היבואן טען שרכיב המיקרוגל הוא רכיב אחד מיני רכיבים רבים המרכיבים את הגלאי, ושרכיב המיקרוגל הוא מוצר מדף המיועד לשימושים מגוונים. עוד טען היבואן כי רכיב המיקרוגל אינו יכול לתפקד כיחידה עצמאית, שכן הניתוח מתבצע ביחידת העיבוד המרכזית. לכן, רכיב המיקרו אינו מהווה גלאי.

רשות המכס טענה כי רכיב המיקרוגל הינו חלק של מערכות מזעיקי פריצה שכוללות גילוי של גוף זר הנכנס למרחב עליו הן משגיחות, כגון גלאי תנועה, גלאי קרינה אינפרא אדומה וגלאים המזהים חצייה של קרני אור.
לחילופין טענה רשות המכס שגם אם רכיב המיקרוגל הוא בגדר גלאי לא מוגמר, הרי שבהתאם להוראת סיווג 3(2)(א) לצו תעריף המכס יש לסווגו כפריט מושלם, בהיותו בעל המאפיין המהותי של הפריט המושלם. המכס ביקש לדחות חלק מהתביעה בשל אי ציון "אגב מחאה" על גבי הרשימונים.
רשות המכס התבססה על הלכת אופטקס שקבע כי גלאים יסווגו בפרט 85.31-9000 לצו תעריף המכס.

פסק-הדין:

בית המשפט קבע כי הלכת אופטקס לא חלה בענייננו, שכן במקרה דנן מדובר בטובין שונים.

בית המשפט קבע כי הגלאים המיוצרים ע"י החברה מורכבים ממכלולים וממספר רב מאוד של רכיבים ותתי מכלולים אשר רכיב המיקרוגל הנו אחד מהם, וכי אף אחד מרכיבי הגלאי לבדו אינו מכיל את תכונות הגלאי הסופי. עוד קבע בית המשפט כי לרכיב המיקרוגל אין יכולת ניתוח עצמאית.
 
בנוסף לכך, בחן בית המשפט את תכלית החקיקה אשר הטילה מכס על ייבוא גלאים שבפרט 85.31-9010. התברר כי המטרה הייתה להגן על מפעלים מקומיים המייצרים גלאים כולל מפעל החברה התובעת, מפני יבוא מתחרה של גלאים זולים. נפסק כי קבלת עמדת רשות המכס תוביל להטלת מכס על יבוא חומרי גלם שדרושים לייצור גלאים בניגוד לכוונת המחוקק.

לכן, נפסק כי הסיווג הנכון הוא כמכשיר שידור או קליטה שבפרט 85.17 ולא כגלאי שבפרט 85.31-9010 לצו תעריף המכס.

בית המשפט גם דן בתביעת התובעת להשבת מסים ששולמו על ידה אגב מחאה וקבע כי יש להשיב מסים אלו. בתוך כך דחה בית המשפט את טענת רשות המכס כי חלק מהמשלוחים יימחקו מהתביעה בשל אי ציון "אגב מחאה", מאחר והוכח כי המחאה הייתה ידועה לרשות המכס.

כמו כן, קבע בית המשפט כי הוכח שמחירי הגלאים ירדו בתקופה שהוטל בה מס, וכי יש בכך הוכחה מספקת לכך שהמס ששולם לא נכלל במחירי המכירה.

נוכח האמור, התביעה התקבלה במלואה, כך שרשות המכס נדרשה להשיב ליבואן סך של 484,541 ש"ח בצירוף הוצאות בסך של 10,000 ש"ח ושכ"ט עו"ד בסך של 20,000 ש"ח).

[תמ"ר 5899-10-10 ריסקו בע"מ נ' אגף המכס והמע"מ חקירות תל אביב והמרכז, ניתן ע"י כב' השופטת שרון גלר בתאריך 18.08.15].

לסקירה נוספת שנכתבה על ידינו בנושא סיווג גלאים, אנא לחצו על הקישור הבאים:
מחלוקת בסיווג של גלאי עשן מוכרעת לטובת היבואן

* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל 
Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979

 

* * *

שקיפות בשילוח בינלאומי
             עו"ד גיל נדל, עו"ד עומר וגנר, אוהד קריאף

בחודש אוגוסט האחרון, אישרה ועדת הכלכלה של הכנסת תקנות חדשות המטילות חובת גילוי מלא על משלחים בינלאומיים במישור היחסים עם צרכן פרטי, ומטרתן למנוע הפתעות ומחלוקות בין משלחים בינלאומיים ללקוחותיהם, באשר לשכר המגיע למשלח.

לפי דברי הוועדה, התקנות צפויות להתפרסם בחודש ספטמבר ברשומות וייכנסו לתוקף לאחר ארבעה חודשים מיום פרסומן, בחודש ינואר 2016.
[תקנות הגנת הצרכן (גילוי פרט מהותי לגבי שירות משלוח טובין), התשע"ה-2015].

תקנות אלה מגיעות על רקע כך שכאשר משלח בינלאומי נותן הצעת מחיר ללקוחו עבור שירותי השילוח עד להגעת המוצר לישראל, פעמים רבות מדובר בהצעת מחיר שאינה סופית ואשר צפויה לשינויים.

שינויים אלה מתרחשים בין היתר, בשל עלויות נוספות שהוטלו על יבוא המוצרים, כגון עלות בדיקה פיזית של רשות המכס, עלות מיסים, עלות אחסנה באם המוצר יעוכב לצרכי בדיקה, עלות סבלות, דמי נמל ועוד, כאשר לא תמיד ניתן לצפות מראש מה יהיו העלויות.

בדברי ההסבר לתקנות נאמר כך:

"אחת הבעיות שהועלו בהקשר של חברות השילוח היא חוסר ודאות לצרכן אילו תשלומים חברת השילוח עשויה לגבות ממנו. לנוכח חוסר השקיפות מצד חברות השילוח בדבר התעריפים שהן גובות והמקרים בהם חברות השילוח מחייבות בגינן את הצרכנים, מוצע להתקין תקנות אלו".

התקנות מחייבות את חברות השילוח הבינלאומי המבצעות שילוח מהספק בחו"ל לצרכן הפרטי בישראל, לפרסם מראש את התשלומים הנלווים, לרבות סוגי העמלות שהן גובות בעד השירות, מיסי יבוא המוטלים על הטובין, וכן להבהיר בחשבונית מהן האגרות המשולמות לאוצר המדינה, דמי אחסנה בשל עיכוב בשחרור הטובין וכל הוצאה אחרת שעשויה להשתלם בידי הצרכן בשל עיכוב בשחרור הטובין.

התקנות החדשות מבקשות להחיל כללי גילוי על חברות השילוח, על-כן במסגרת התקנות חברות השילוח יחויבו לציין באתרי האינטרנט שלהן את כלל מרכיבי התשלום, את סכומם ואת נסיבות גבייתם. התקנות מחייבות את חברות השילוח לפרט בחשבונית הניתנת ללקוח את כלל מרכיבי התשלום בנפרד, וחל איסור לגבות תשלום כולל מבלי לפרט את רכיביו.

בנוסף לכך, נקבע במסגרת הוועדה שטרם ביצוע העסקה, יחויבו חברות השילוח לגלות לצרכן את המחיר הכולל של הזמנת החבילה לארץ וכי עשויות לחול עליו הוצאות נוספות.

לשון התקנות כפי שפורסם לראשונה, קובע כי:

"משלח יגלה לצרכן, את כלל מרכיבי התשלום, את סכומם וכן את נסיבות גבייתם, הכול באתר האינטרנט של המשלח".

ו"התשלום" מוגדר בתקנות כך:

"התשלום" – התמורה הכוללת שגובה משלח מצרכן בעד השירות שהוא נותן לו, וכן תשלומים נלווים לרבות עמלות בעד השירות, מסי יבוא על הטובין, אגרות המשולמות לאוצר המדינה, דמי אחסנה בשל עיכוב בשחרור הטובין וכל הוצאה אחרת שעשויה להשתלם בידי הצרכן בשל עיכוב בשחרור הטובין".

ו"משלח" שעליו יחולו התקנות, מוגדר כך:

"עוסק שעיסוקו, כולו או חלקו, במשלוח טובין משטח שמחוץ למדינת ישראל לתוך שטחה";

בדברי ההסבר לתקנות נאמר כך בקשר לעלויות הנוספות:
"יש לציין כי במועד עשיית העסקה הצרכן לא יודע אם יחולו עליו תשלומים מסוימים, כגון דמי אחסנה בגין עיכוב בשחרור הטובין מהמכס או עמלות שמשולמות לחברת השילוח בגין העיכוב. המטרה של התקנה הוא להביא לידיעתו של הצרכן את כלל מרכיבי התשלום שיושתו עליו או שעשויים להיות מושתים עליו בגין עיכובים בשחרור הטובין מהמכס".

בדברי ההסבר לתקנות נאמר עוד כי הטלת חובות גילוי אלו הן חלק ממערך כולל להסרת חסמים קיימים לייבוא אישי, אשר גובשו לאור המלצות הוועדה להגברת התחרות והסרת חסמים בתחום הייבוא שאומצו בהחלטת ממשלה שמספרה 1564.

לאחר דיון שהתקיים בועדת הכלכלה של הכנסת, בוצעו תיקונים לנוסח התקנות ולפיהם המשלח נדרש לגלות לצרכן:

"את המחיר שגובה בעד שירות משלוח הטובין
איזה אגרות ומיסים חלים על משלוח הטובין
דמי אחסנה וכל הוצאה אחרת שעשויה להשתלם בידי הצרכן בשל עיכוב בשחרור הטובין
היכן ניתן למצוא את פירוט המסים והאגרות כאמור".

הערות:

על פי סעיף 4 לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981, נדרש עוסק לגלות לצרכן את כל הפרטים המהותיים לגבי העסקה, לרבות לגבי שירות שניתן. כך, שלדעתנו חובת השקיפות הייתה קיימת גם לפני תיקון התקנות החדשות, במתכונת כזו או אחרת, ויתכן שהתקנות באות לפרט מה ייחשב פרט מהותי בנושא שילוח בינלאומי, כך שלא תהיה מחלוקת בנושא זה.

יש לשים לב כי התקנות אינן מתייחסות למישור היחסים העסקי שבין משלחים בינלאומיים ליבואנים מסחריים, אלא למישור היחסים שבין משלח בינלאומי לצרכן הפרטי או היבואן האישי. התקנות מתייחסות רק לצרכן על פי ההגדרה שבחוק הגנת הצרכן: "מי שקונה נכס או מקבל שירות מעוסק במהלך עיסוקו לשימוש שעיקרו אישי, ביתי או משפחתי";

יש לציין כי עשויות לפרוץ מחלוקות גם בין משלחים בינלאומיים ליבואנים מסחריים בנושא הצעת המחיר של המשלח והרכיבים שנכללו או לא נכללו בה, אך הצעת החוק הנוכחית אינה מטפלת במישור יחסים זה, ככל הנראה מתוך ההנחה שיבואן מסחרי אינו צד חלש שנדרש להגנת החוק.

על פי לשון התקנות, הן יחולו כאשר בוצעה עסקה בישראל עם משלח ישראלי, כך שלמשל בהזמנת מוצרים דרך אתרי אינטרנט זרים (Ebay, Amazon) אשר מבצעים הם את השילוח לישראל, לא יחולו התקנות על עסקאות מסוג זה.

ההגדרה שנקבעה בתקנות למונח "משלח" לדעתנו מעט רחבה מדי, ועשויה לכלול תחתיה גורמים נוספים בשרשרת השינוע לישראל, כגון חברת ספנות, סוכן מכס, ועוד.

לסקירות נוספות שנכתבו על ידינו בנושא יחסי משלח בינלאומי-לקוח בנושא עלות שירותי השילוח, אנא לחצו על הקישורים הבאים:
האם משלח בינלאומי רשאי לעדכן הצעת מחיר שכבר נתן ללקוחו היבואן?
האם משלח בינלאומי יכול לחזור בו מהצעת מחיר?

 


* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל 
Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

* * *

 

משלח חייב לגלות ללקוח פרטים על אופן חישוב משקל המטען
עו"ד גיל נדל, עותמאן אלשייך

רקע:

רוב המשלוחים מישראל לחו"ל ומחו"ל לישראל מתבצעים בעזרת חברות שילוח. ההתקשרות של יבואנים ויצואנים עם חברת השילוח, בין אם נעשית בכתב או בעל פה הינה התקשרות חוזית וחברת השילוח נדרשת לפרט מראש, בטרם ביצוע השילוח, את כל התנאים הנוגעים לביצוע השילוח.
נשאלה השאלה, מהו הדין במצב שבו חברת השילוח נתנה ללקוח הצעת מחיר על בסיס משקל המטען בק"ג, אך החיוב בפועל לאחר מכן היה על בסיס נפח המטען (דבר שהוביל לחיוב גבוה יותר)? האם מדובר במידע מהותי שעל חברת השילוח למסור ללקוח  או שמא מדובר במידע הידוע לכל העוסקים בתחום?

בסקירה זו נתאר  את פסיקת בית משפט השלום בפתח תקווה במקרה שבו לא הוסבר ללקוח כי חישוב  משקל המשלוח מתבצע לפי נפח החבילה ולא רק לפי משקלה הפיזי.

בעקבות זאת, בית המשפט קבע כי מדובר במידע חשוב שנוגע למחיר העסקה, דבר שגורם לכך שההסכם בין הצדדים הופר.

עובדות המקרה וטענות הצדדים:

ארקדי פורטנוי, העוסק בתחום הרכיבים האלקטרוניים ("היצואן"), שלח מכשירי מצוקה טלפוניים לרוסיה דרך חברת שילוח בינלאומית. בעת קבלת החיוב מחברת השילוח,  סירב היצואן לשלם את מלוא הסכום בטענה כי החיוב חושב על-פי משקלה הפיזי של החבילה בשקלול נפח החבילה, דבר שלא נאמר לו בעת ההתקשרות עם חברת השילוח. משקל החבילה הפיזי עמד על 157 ק"ג, בעוד שהמשקל של החבילה בשקלול נפח החבילה עמד על 230.5 ק"ג.

בנוסף, היצואן  טען כי הצעת המחיר שקיבל בערך של 12 דולר לק"ג הייתה עבור משלוח "door to door" בעוד שהוא נאלץ לשלם לעמיל מכס מקומי ברוסיה עבור שחרור הסחורה. על כן, טען כי חברת השילוח הטעתה אותו באשר לעלות המשלוח ולא השלימה את התחייבותה על-פי ההתקשרות בין הצדדים.  

חברת השילוח טענה שהיצואן  הינו איש עסקים שהיה צריך לדעת את אופן חישוב המשלוחים לחו"ל. בנוסף, נטען כי היצואן  קיבל הצעות מחיר מחברות אחרות שמהן היה עליו ללמוד שהחישוב מתבצע על-פי נפח בצד החישוב על-פי המשקל הפיזי. באשר להשלמת התחייבותה בנוגע לשחרור הסחורה מהמכס, חברת השילוח טענה שהיצואן  רכש שירותי שילוח בתנאי  DDU שאינם כוללים שחרור מהמכס במדינת היעד.
 
פסק-דינו של בית המשפט:

בית המשפטבחן את כלל הראיות והגיע למסקנה שחברת השילוח הטעתה את היצואן  מאחר שבשום שלב לא גילתה ולא הסבירה לו שהחיוב יתבצע גם על-פי נפח החבילה ולא רק  על-פי משקלה הפיזי.

בית המשפט הבהיר כי עצם העובדה שהיצואן  קיבל הצעות מחיר מחברות שילוח אחרות אין בה כדי להסיר את חובת חברת השילוח לגלות את אופן חישוב מחיר העסקה בעסקה הספציפית עם היצואן. מאחר ומדובר באי גילוי של פרט מהותי בעסקה, הגיע בית המשפט למסקנה שיש לבטל את ההסכם כאשר הכלל הוא שבמקרה של ביטול חוזה, על כל אחד מהצדדים להשיב את מה שקיבל מהצד השני. מאחר והיצואן  כבר קיבל את שירותי השילוח והחבילה הגיעה לרוסיה ולא ניתן לבטל את החוזה,  קבע בית המשפט כי על היצואן לשלם לחברת השילוח את העלות שחברת השילוח נשאה בה בגין המשלוח (תשלום ל-DHL)- לפי עדותה 90% מסכום החיוב שנשלח ליצואן.


לאור האמור, בית המשפט הורה ליצואן לשלם לחברת השילוח סך של 2,000 ש"ח כהשלמה לסכום שכבר שילם, ובכך להשלים את סך העלויות שנשאה בהן בגין המשלוח. הוחלט שלא לחייב את הצדדים בהוצאות משפטיות לאור הנסיבות.

[תא"מ (שלום פ"ת) 27033-01-14 פסק דין מיום 26/7/2015, בפני כבוד הרשם הבכיר אורן כרמלי].

לסקירות נוספות בנושא התחשבנות כספית מול חברות שילוח וסוכני מכס, אנא לחצו על הקישורים הבאים:

סוכן מכס יישא בעלויות אחסנה עבור טובין של לקוחו
שירותי שילוח מישראל לדנמרק- מי ישלם בעבורם - השולח או המקבל?
משלח וסוכן מכס הופטרו מאחריות לעיכוב שחרור משלוח
סיכמנו או לא סיכמנו? על התחשבנות בין סוכן מכס ללקוחו
על התחשבנות בין משלח ישראלי למשלח זר
בית המשפט: משלח בינ"ל שטוען לחוב חייב להביא עדים הבקיאים בפרטי המשלוחים


* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל 
Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

* * *


        הפיקוח על יצוא בטחוני - הפיקוח על היצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני - חלק שני
עו"ד גיל נדל, עו"ד אור כהן-ששון

חוק הפיקוח על יצוא בטחוני, התשס"ז-2007 ("החוק"), התקנות והצווים שהותקנו מכוחו, מטרתם להביא להסדרת הפיקוח על יצוא בטחוני מטעמי בטחון לאומי, מדיניות חוץ, התחייבויות בינלאומיות ושמירה על אינטרסים חיוניים אחרים של מדינת ישראל.

כחלק מחקיקה זו, נקבע מערך פיקוח על יצוא טובין, טכנולוגיה ושירותים בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני, במסגרת צו היבוא והיצוא (פיקוח על היצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני), התשס"ד-2004 ("הצו").

במאמרנו הקודם (ראו קישור למטה) עסקנו בתוכנו של מערך הפיקוח שבצו, בקבוצות המוצרים הנכללות תחת הפיקוח, בהבחנה בין סוגי המוצרים, ברשימת הטובין הנתונים לפיקוח ובשאלה כיצד ניתן לדעת אם מוצר מסוים נתון לפיקוח או לא.

במאמר הנוכחי נעסוק בפרוצדורה להשגת רישיון לפי הצו, בשלבי הערעור על דחיית הבקשה למתן רישיון, ובמקרים בהם ניתן פטור מרישיון.

היכן מוטלת חובת רישיון יצוא בתחום זה?

על פי סעיף 4 לצו, טובין, יצוא של טכנולוגיה ושירותים מסוימים (עליהם פירטנו במאמר הקודם) חייבים בקבלת רישיון טרם ביצוע תהליך היצוא. הגוף המוסמך ליישום הצו, אשר בסמכותו ליתן רישיון יצוא הינו מינהל הכימיה במשרד הכלכלה ("הרשות המוסמכת"), ואליו תופנה בקשה לקבלת רישיון.

יצוא טובין הנתונים לפיקוח ללא רישיון כנדרש הינו עבירה פלילית, ומכאן החשיבות בביצוע בדיקות קפדניות בנושא.

מהו תהליך הגשת הבקשה למתן רישיון?

השלב הראשון בטרם הגשת הבקשה הוא בירור האם הטובין נתונים לפיקוח במסגרת רשימות הפיקוח. במידה וכן, יהא היצואן מחויב להוציא רישיון בטרם יוכל לייצא את הטובין.

הבקשה למתן רישיון תוגש למינהל הכימיה שבמשרד הכלכלה, ויש להקפיד על מילוי הפרטים הדרושים בטופס הבקשה, לרבות השימוש והמשתמש הסופי של הטובין. לצורך הכרעה בעניין הבקשה, הרשות המוסמכת רשאית לדרוש מהיצואן מידע נוסף או קבלת דוגמה מהטובין לצורך בחינתם.

לאחר קבלת הבקשה, הרשות המוסמכת תעביר אותה למשרד הביטחון ולמשרד החוץ על מנת לקבל את עמדתם ביחד למתן הרישיון המתבקש. בעוד ששיקול דעתו של משרד החוץ בעניין הרישיון מוגבל לענייני מדיניות יחסי חוץ של מדינת ישראל בלבד, שיקול הדעת שעומד למשרד הביטחון הינו רחב יותר ועשוי לכלול אינטרסים רחבים יותר. עמדותיהם של משרד הביטחון ומשרד החוץ תימסרנה בתוך 10 ימי עבודה ותרוכזנה אצל הרשות המוסמכת.

לאחר קבלת עמדותיהם של המשרדים הרלוונטיים, הרשות המוסמכת תשקול את האמור בהן ותכריע בתוך 20 ימי עבודה מיום קבלת הבקשה למתן רישיון יצוא.

יצוין כי במקרה של מחלוקת בין הרשויות השונות (למשל: משרד הכלכלה נוטה לאשר את מתן הרישיון בעוד שמשרד הביטחון אוחז בדעתו כי אין ליתן את הרישיון), תובא ההכרעה בנושא בפני ועדת המנכ"לים של המשרדים הרלוונטיים, ותתקבל החלטה בתוך 7 ימי עבודה. במידה ואף ועדת המנכ"לים לא באה לידי הכרעה, המחלוקת תובא לפתחו של ראש הממשלה לצורך מתן החלטה.

לאחר קבלת רישיון, יהא היצואן מחויב בהגשת דו"ח שנתי לרשות המוסמכת לגבי היצוא שביצע באותה שנה.

כיצד מערערים על דחיית בקשה למתן רישיון?

הרשות רשאית לסרב ליתן רישיון או להתנותו בקבלת מסמכים נוספים. כמו כן, בכל שלב, גם לאחר מתן הרישיון, רשאית הרשות להתלות אותו או לבטלו.
על החלטה של הרשות בעניין אי-מתן רישיון או התנייתו, רשאי המבקש להגיש ערר בתוך 14 ימים מיום קבלת ההחלטה. הערר יידון על ידי ועדת המנכ"לים אשר תמסור את החלטתה למבקש.
במידה וברצונו של המבקש לערער גם על החלטת ועדת המנכ"לים, יהיה עליו להגיש עתירה מנהלית לבית המשפט לעניינים מנהליים, זאת בתוך 45 ימים מיום קבלת החלטתה.

באילו מקרים יבא המבקש פטור מהוצאת רישיון?

יצוין כי גוף שהינו מוסד רפואי או מוסד להשכלה גבוהה יהיה פטור מהחזקה ברישיון יצוא, וזאת בתנאי שמדובר ביצוא חומר כימי או חומר ביולוגי, במקרים בהם היצוא נעשה לצרכי אבחון, טיפול רפואי או מחקר רפואי, והיצוא נעשה לאחת מהמדינות המוזכרות בתוספת השלישית לצו.

למאמרים קודמים פרי עטנו בנושא הפיקוח על היצוא הבטחוני, לחצו על הקישורים הבאים:

• יסודות הפיקוח על היצוא הביטחוני;
 
• העיסוק באמצעי הצפנה ;

• יסודות הפיקוח על היצוא הבטחוני – שלב הרישום והרישוי ;

• יסודות הפיקוח על היצוא הבטחוני – שלב השיווק;

• יסודות הפיקוח על היצוא הבטחוני – שלב הרישוי - חלק 1 ;

• יסודות הפיקוח על היצוא הבטחוני – שלב הרישוי – חלק 2;
 
• הפיקוח על יצוא בטחוני – מהו ציוד דו-שימושי ?;
 
• הפיקוח על יצוא בטחוני: פיקוח על ציוד דו-שימושי – הסכם ואסנאר;
 
• הפיקוח על יצוא בטחוני: יצוא כימי, ביולוגי וגרעיני- חלק ראשון;


* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל 
Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

* * *

האם ניתן להכיר בחובות אבודים לצורך החזר תשלומי מע"מ, בלו ומס קניה
עו"ד גיל נדל, עו"ד עומר וגנר

רקע

במציאות העסקית של ימינו, לעיתים נקלעים בעלי עסקים למצב בו הם אינם יכולים לגבות חוב כספי מלקוח, בין אם מדובר בלקוח הנמצא בחדלות פרעון, פשיטת רגל או כל סיבה אחרת, מצב הידוע בכינויו כ"חוב אבוד".

למצב זה ישנה משמעות גם בהיבטי מס, שכן על כל עסקה, כולל כזו שהפכה ל"חוב אבוד" מוטל מס כזה או אחר, כאשר לרוב, בעל העסק מעביר את תשלום המס לרשות המסים מיד עם ביצוע העסקה, בין אם הלקוח שילם ובין אם לאו.

במיסים העקיפים השונים קיימת הבחנה לעניין האפשרות לקבל השבה בגין "חוב אבוד", והבחנה כזו קיימת גם ביחס למס המוטל על עסקה מקומית, לעומת מס המוטל על היבוא. ביבוא אין אפשרות על פי הדין לקבל את המס בחזרה גם אם החוב הפך לחוב אבוד.

טענה רווחת, אף כי לא בהכרח נכונה, לגבי מיסים עקיפים הינה שמיסים אלה מגולגלים על כתפי הצרכנים בעת המכירה, כלומר, שהעוסק אינו נושא בפועל במיסים אלה, אלא הוא כולל אותם במחיר שמשלם הקונה. ואולם, במקרים בהם הקונה לא שילם מאומה בשל הפיכת החוב לחוב אבוד, העוסק לא הצליח לגבות גם את רכיב המס מן הקונה, גם אם היה יכול ומעוניין לגבותם.

האם במצב כזה בו נוצר חוב אבוד, ראוי כי המדינה תשיב לבעל העסק את המס ששולם או תשאיר אותו אצלה?

מס ערך מוסף- לא הכל אבוד

בהלכה ותיקה שיצאה מבית המשפט העליון בשנת 1999 בפרשת אלקה (1), נקבע כי עסקה שתמורתה לא שולמה, נחשבת כעסקה "שלא יצאה אל הפועל", ולכן, מן הראוי להשיב את המס לנישום, על מנת שלא ייצא נפסד פעמיים   גם לא קיבל את תמורת העסקה וגם שילם את המס למדינה.
באותו מקרה הוחלט שהמדינה תשיב לעוסק את מס הערך המוסף ששולם.

האם רציונל זה אומץ גם במיסים עקיפים אחרים, כמו מס קניה או בלו?

מס קניה- הכל אבוד

בשנת 2012 ניתנו שני פסקי-דין בבתי המשפט המחוזיים והשלום, שקבעו, בהתאמה, כי הרציונל של הלכת אלקה רלוונטי גם לחוב אבוד במס קניה.

במקרה שנידון בפרשת טמפו, דרשה טמפו מרשות המסים להשיב לה מס קנייה בסך של למעלה מ 800,000 ש"ח, ששולם במהלך השנים 2001 2005, בגין מכירת מוצרי אלכוהול (בירה). חלק מן הקונים שרכשו את המשקאות מטמפו נכנסו להליכי פירוק, וטמפו לא הצליחה לגבות מהם את תמורת הסחורה, ונותר חוב לטמפו בעד אותם מוצרים, שהפך לחוב אבוד. המדינה השיבה לטמפו מס ערך מוסף ששולם בגין החובות האבודים, אך סירבה להשיב את מס הקנייה. בית המשפט המחוזי בתל-אביב קבע כי כאשר התמורה לא שולמה, מדובר בטובין שלא נמכרו ויש להשיב לטמפו את מס הקניה.

במקרה דומה, בתיק דובק נמכרו סיגריות לחברת קלאבמרקט במהלך שנת 2005 ושולם בעדן מס קנייה ומס ערך מוסף למדינה. חברת קלאבמרקט נכנסה להליכי פירוק ובעקבות כך, חלק מן התמורה לא שולם לדובק, ובעד אותן סיגריות נותר חוב של כ 2 מיליון ש"ח לדובק, שהפך לחוב אבוד. המדינה השיבה לדובק מס ערך מוסף ששולם בגין החוב האבוד, אך סירבה להשיב את מס הקנייה, בסך כולל של למעלה מ 600,000 ש"ח, חלקו בגין סיגריות מתוצרת מקומית וחלקו בגין סיגריות מיובאות. בית המשפט הגיע למסקנה דומה לפיה יש להשיב את מס הקניה לדובק.

בחודש יוני 2015, הפך בית המשפט העליון בערעור את פסק-הדין בנושא טמפו (4), וקבע הלכה מחייבת לפיה אין להשיב מס קניה בגין חוב אבוד. בית המשפט העליון ייצר אבחנה לעומת מס ערך מוסף וקבע כי מס קניה מוטל על מוצרים שיש רצון להפחית את צריכתם, ולכן גם אם הקונה לא שילם למוכר תמורה, המוצר ה"מזיק" עדיין נצרך ולכן קיימת תכלית לגבות את המס.
בית המשפט קבע כי מבחינה לשונית המונח "לא נמכרו" המופיע בחוק אינו יכול להתייחס למוצר שנמסר ללקוח אך תמורתו לא שולמה.

בלו- לא הכל אבוד?

בפסק-דין שניתן בבית המשפט המחוזי מרכז בפברואר 2015, נקבע כי הלכת אלקה אינה חלה על בלו (המס המשולם על הדלק).

בית המשפט קבע כי מע"מ הוא מס שמוטל בסופו של דבר על הקונה, כך שאם תמורת העסקה לא שולמה, קמה הצדקה להשיב למוכר את המס.
לעומת זאת, נקבע כי בבלו התכלית היא למסות את הוצאת הדלק מיצרן הדלק, והטלת המס אינה מותנית בקיום עסקה, בגביית תמורה או בהפקת רווח.

בית המשפט ייצר גם אבחנה לעומת מס קניה (נכון לאותו מועד טרם ניתן פסק-הדין בעליון בפרשת טמפו), וקבע כי במס קניה קיימת פרשנות אפשרית כי המונח "לא נמכרו" שבחוק מתייחס למוצר שתמורתו לא שולמה, אך בבלו אין מונח דומה בחוק.

לכן, נקבע כי גם אם נוצר חוב אבוד, אין להשיב את הבלו לעוסק ששילם אותו.

בתאריך 30.7.15 הוגש ערעור על פסק-הדין לבית המשפט העליון (6) והערעור עדיין תלוי ועומד.


(1)ע"ש (מחוזי חיפה) 441/93 אלקה אחזקות בע"מ נ' מנהל מע"מ, "מיסים" ט/2 (אפריל 1995) ה-23, עמ' 183; ע"א 2112/95 אגף המכס ומע"מ נ' אלקה אחזקות בע"מ, "מיסים" יג/6 (דצמבר 1999) ה-6;

(2)ע"מ (מחוזי ת"א) 1254/07 41745-02-10 טמפו תעשיות בירה בע"מ נ' מנהל אגף המכס ומע"מ (29.4.12), מיסים און-ליין.

(3)ת"א (שלום הרצליה) 17151-02-09 דובק בע"מ ואח' נ' מע"מ ומס קניה ת"א (31.1.12), מיסים און ליין.

(4)ע"א 4609/12 אגף המכס ומע"מ – מס קניה נ' טמפו תעשיות בירה בע"מ, פסק-דין מיום 24.6.15;

(5)ת.א. (מחוזי מרכז) 21235-12-12 "דלק" חברת הדלק הישראלית בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל – רשות המיסים, פסק דין מיום 22.2.15;

(6)ע"א 5270/15 5271/15 "דלק" חברת הדלק הישראלית בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל – רשות המיסים.


לסקירות נוספות שנכתבו על ידינו בנושא חובות אבודים ומיסים עקיפים, אנא לחצו על הקישורים הבאים:

• העליון: לא יינתן החזר מס קניה בגין חוב אבוד

• המחוזי קובע - בשונה ממע"מ ומס קניה- לא יוחזר בלו בגין "חוב אבוד"

• השבת מס עקיף בגין "חוב אבוד" - פסיקה עדכנית ומבט אל העתיד (פורסם ב"מיסים"- יוני 2012)

• המחוזי מאשר: אין לגבות מס קניה בגין "חוב אבוד" 

• האם יש להשיב מס קניה בגין "חוב אבוד"?

• החזר מס קניה במקרה של חוב אבוד

 

הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

* * *


חשיבות הקפדה על לוחות זמנים בתביעות להשבת התפוס 
עו"ד גיל נדל, אוהד קריאף


רקע:
אחת מסמכויות רשות המכס, על פי פקודת המכס, היא להודיע על תפיסה והחרמה של טובין. הסיבות לנקיטה בסנקציה דרסטית כזו עשויות להיות מגוונות: למשל, אם ניתנה הצהרה כוזבת, אם נעשה ניסיון להתחמק מתשלום מיסים, או אם הטובין שימשו ככלי עזר להברחה של טובין אסורים.
מה קורה במצב בו באותו המשלוח, יובאו טובין מותרים שהוצהרו במסמכי היבוא, אך יחד איתם יובאו טובין אסורים מבלי שהוצהרו?
האם במצב כזה רשאית רשות המכס לחלט גם את הטובין המותרים? בסקירה זו נתאר את החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים אשר קיבל בקשת רשות ערעור של רשות המכס ונתן לרשות המכס אישור לחלט את הטובין.


סיפור המקרה:
בחודש נובמבר 2014 הגישו היבואנים לרשות המכס רשימון, שבו הוצהר כי הטובין המיובאים הם פריטי קישוט לחג המולד שיובאו במכולות. ביום הגעת המכולות ליעדן בעיר עפולה, הגיעה משטרת ישראל בליווי רשות המכס למחסני היבואנים, תפסו את המכולות והעבירו אותן למתקן משטרתי לבדיקה. בבדיקה התגלה כי בחלק מהקרטונים הוסתרו כ-18,000 זיקוקין וכ-16,000 אמצעי לחימה קרים כמו סכינים, סכיני קומנדו, חרבות, שוקרים חשמליים רבי עוצמה וכו', האסורים בייבוא, ואשר לא הוצהרו במסמכי היבוא.
היבואנים ניסו להשיב את הטובין התפוסים המותרים (הקישוטים לחג המולד), אך כל בקשותיהם נדחו. כמו כן, נמסר ליבואנים כי שמם אינו מוזכר במסמכי הייבוא, וכי כלל לא הוכח שהם הבעלים.


בחודש ינואר 2015 נמסרה ליבואן שהוא הבעלים הרשום היחיד של הטובין, הודעת חילוט לכלל הטובין שיובאו. הקישוטים לחג המולד חולטו גם הם משום שהם שימשו להסוואת אמצעי הלחימה. בהודעה צוין שהיבואן רשאי להגיש תביעה להשבת התפוס תוך חודשיים מקבלת ההודעה, ואם לא יעשה כן – יראו את הטובין התפוסים כמוחרמים. היבואן הגיש בקשה להשבת התפוס כארבעה חודשים לאחר מכן, בליווי בקשה לצו מניעה זמני שבמסגרתה ביקשה להורות לרשות המכס שלא למכור את הסחורה ולא לעשות בה כל שינוי עד למתן פסק הדין. בית משפט השלום בירושלים דן קיבל את בקשת היבואנים ועל כך ערערה רשות המכס.
דיון והכרעת בית המשפט בבקשת רשות הערעור:


מאחר והיבואנים לא הגישו תגובה לבקשת רשות הערעור למרות שחלף המועד ולמרות שניתנו להם ארכות, קבע בית המשפט כי אין מניעה לדון בבקשה כאילו הייתה ערעור בזכות.
בית משפט המחוזי ציין בהחלטתו כי התנהלות היבואנים הייתה "תמוהה שבתמוהות" מכמה סיבות. ראשית, עצם החלטתם לייבא טובין על שם אדם אחד איננה נהירה. שנית, בטובין שנתפסו נכללו גם חפצים אסורים ולא חוקיים. שלישית, היבואנים היו צריכים להודיע מידית לרשות המכס שהם היבואנים (למרות שהם אינם רשומים), ולקבל במקביל הסכמה בכתב מטעם היבואן הרשום ולפעול לשחרור הטובין באופן מידי. רביעית, הבקשה לצו מניעה זמני הוגשה לבית המשפט בשיהוי ניכר.


לאור האמור לעיל, הוחלט לקבל את ערעור רשות המכס, ולבטל את צו המניעה הזמני, ולמעשה לתת אפשרות לרשות המכס להחרים את הטובין. כמו כן הוחלט כי היבואנים יישאו בהוצאות ניהול ההליך על סך 3,000 ש"ח.


[רע"א (מחוזי ירושלים) 34796-06-15 רשות המיסים אגף המכס והמע"מ נ' ג'מיל עטאללה בע"מ, פסק-דין מיום 28.7.15, השופט צבי סגל. ב"כ הצדדים - רשות המיסים יוצגה ע"י עו"ד ליאור סקברר מפרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי), היבואנים יוצגו ע"י ב"כ עו"ד יוסף סולימאן ו/או תמר פישהוף]

לסקירות נוספות שנכתבו על ידי משרדנו בנושא תפיסה, חילוט והחרמה, אנא לחצו על הקישורים הבאים:
חילוט טובין לרש"פ שלא יובאו ברשימון אוטונומיה
יוחרמו טובין אסורים ביבוא שיובאו במסווה עבור הרשות הפלסטינית
עובדת בדיוטי פרי הורשעה בהברחת טובין והתחמקות מתשלום מס
על הסנקציה בגין יבוא מוצרי חשמל ללא אישורי תקן
בית המשפט תמך בעמדת רשות המכס: ניתן לתפוס חלקים לייצור קורקינטים
חילוט והחרמת טובין- עדכוני פסיקה ומבט השוואתי
תביעה נגד המכס להשבת תפוס- על חשיבות המועדים
הסדרי טיעון שיוצרים הבדל - סקירת פסיקה בעניין הברחת טובין


* * *

הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

* * *

 

רק בעל הטובין הרשום רשאי לתבוע את השבת התפוס
עו"ד גיל נדל, אוהד קריאף


רקע:

לעיתים, כאשר מתעוררת מחלוקת בין רשות המכס לבין יבואן של טובין, נוקטת רשות המכס בסנקציה של תפיסה, חילוט והחרמת המשלוח.

במצב כזה, רשאי בעל הטובין להגיש תביעה להשבת התפוס לבית המשפט. בעל הטובין מוגדר בפקודת המכס כ"הבעל, היבואן, היצואן, הנשגר או הסוכן של אותם טובין, וכל המחזיק, או הזכאי לטובת הנאה, בהם, או שיש לו שליטה עליהם או כוח לעשות בהם, וכל המתחזה כאחד מאלה".

מה קורה במצב בו גורם אחר מאשר בעל הטובין מגיש את התביעה, וטוען לקשר לטובין? האם ידקדק בית המשפט וידחה את תביעה שהוגשה שלא על ידי בעל הטובין?

לפני מספר חודשים פסק בית המשפט השלום בחיפה כי יש לסלק על הסף תביעה שהוגשה שלא על ידי בעל הטובין.

עובדות המקרה וטענות הצדדים:

בית המכס חיפה תפס כלי רכב מתוצרת סקודה במסגרת הפעלת סמכותו לביצוע פעילות אכיפה, מתוך חשד כי כלי הרכב שימש להברחת טובין.

הוגשה תביעה להשבת התפוס, ובית המכס חיפה טען כי התובעת אינה הבעלים הרשום של כלי הרכב, וכלי הרכב לא היה בשימושה בעת תפיסתו, ועל-כן נתבקשה מחיקת התובענה על הסף מחמת העדר יריבות.

לאחר שהוגש לבית המשפט צילום רישיון רכב, התברר כי הבעלים הרשום הינה חברה, והתובעת טענה כי הינה בעלת 100% ממניות החברה ולכן רשאית להגיש את התביעה.

פסק-הדין:

בית המשפט הזכיר את סעיף 190(א) לפקודת המכס, לפיו ".. כל אניה, כלי הובלה או טובין שנתפסו יראו כמוחרמים, אם האדם שמידו נתפסו או בעל התפוס לא מסר לגובה המכס במקום הקרוב ביותר, תוך חודש מיום התפיסה, הודעה בכתב שהוא תובע את התפוס.."

בית המשפט קבע כי את השבת התפוס רשאי לתבוע רק בעל הטובין או מי שמידיו נתפסו. במקרה הנוכחי, גם אם התובעת היא בעלת מניות בתאגיד שהוא הבעלים, היא אינה יכולה להגיש תביעה אלא רק התאגיד.

בית המשפט פסק כי אין מנוס מעמידה דווקנית על נקיטת ההליך ע"י בעל הדין הנכון, ועל-כן הבקשה למחיקה על הסף התקבלה והתביעה נמחקה ללא הטלת הוצאות.

 [ת"א (שלום חיפה) 17028-12-14 היבא אבו אל היג'א נ' בית המכס חיפה ואח', ניתן ע"י כב' הש' אפרים צ'יזיק בתאריך 1.2.15, לא צוינו ב"כ הצדדים]

 

* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל – ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל 
Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

* * *

 


תביעה נגד מוביל יבשתי זר לא תידון בישראל
עו"ד גיל נדל, עו"ד אורית חניה

רקע:

כאשר מוגשת תביעה נגד נתבע זר שנמצא מחוץ למדינת ישראל, הוא רשאי לפנות לבית המשפט בטענה כי אין לקיים את הדיון בעניין בפני בית המשפט בישראל הואיל וקיימת מדינה אחרת בה נכון יותר לקיים את התביעה, שכן מירב זיקות הסכסוך קשורות למדינה אחרת.
כתוצאה מכך בית המשפט יכול לקבוע כי לא ניתן יהא לנהל את התביעה בישראל. במקרה כזה, במידה שהתובע ירצה, הוא יוכל להגיש את התביעה במדינה הזרה.

בסקירה זו נתאר את החלטת בית משפט השלום בתל אביב בתביעה שהוגשה נגד מספר גורמים בשרשרת הובלת מטען, ונקבע כי התביעה נגד המוביל היבשתי הזר לא תידון בישראל.

עובדות המקרה וטענות הצדדים:

חברת הצורפים העוסקת ביבוא חומרי גלם לייצור פרטי אומנות, רכשה מחברה איטלקית פחי כסף מעובדים אותם ייבאה לישראל. במהלך היבוא נגרם נזק לטובין. לפיכך, הגישה חברת הצורפים תביעה כנגד חברת הביטוח מנורה מבטחים, אשר צירפה לתביעה את המשלח הישראלי ואת המוביל היבשתי הזר- האיטלקי, אשר הוביל את המטען בתוך איטליה.

המוביל הזר פנה לבית המשפט בטענה כי אין לקיים את הדיון בעניינו בפני בית המשפט בישראל, כי אם איטליה היא המקום הנכון והראוי לקיים בו את הדיון. הנימוק היה כי בשינוע הטובין לקחו חלק מספר רב של גורמים, ותפקידו הסתכם רק בהובלה היבשתית בתוך תחומי איטליה. בנוסף, המוביל הזר טען כי היה מעין קבלן משנה הואיל והוא נשכר על ידי חברה איטלקית אחרת לביצוע ההובלה, ועל פי החוזה בין שתי החברות האיטלקיות יש להחיל את הדין האיטלקי.

חברת הביטוח מנורה והמשלח טענו כי כיום, בעקבות הגלובליזציה הבינלאומית יש לאפשר הגשת תביעות בכל מקום בעולם. בנוסף טענו כי מירב זיקות הסכסוך הן לישראל, כגון מקום מושבם של הצדדים ושל העדים, מקום הגעת המטען, מקום גילוי הנזק, ועוד.
בנוסף נטען כי המוביל הזר הוא חלק משרשרת הובלה בינלאומית של המטען ולכן עליו לצפות כי הוא יכול להיתבע באחת מארצות היעד אליהן הגיעו הטובין.

בתגובה לטענות אלה טען המוביל הזר כי לא התחייב להוביל את הטובין לישראל, אין הוא חברת תעופה או חברת שילוח בינלאומית הפועלות ברחבי העולם, ולכן לא הייתה לו ציפיה סבירה שתוגש נגדו תביעה בכל מקום בעולם.

החלטת בית המשפט:

בית המשפט חזר על ההלכות הידועות לפיהן הפורום שראוי שידון בסכסוך הוא זה שלו מירב הזיקות לנושא התביעה.

בבחינת שאלת זו קבע בית המשפט כי מירב הזיקות בעניין זה הם לאיטליה, הואיל וחוזה ההובלה נחתם בין שתי חברות איטלקיות באיטליה, המוביל הזר הוביל את הטובין רק בתחומי איטליה ולכן לא הייתה לו ציפיה סבירה כי תוגש נגדו תביעה בישראל.

לאור זאת, קיבל בית המשפט את בקשת המוביל הזר וקבע כי בית המשפט בישראל מחוסר סמכות לדון בענייננו, וחייב את המשלח הבינלאומי וחברת הביטוח בהוצאות משפט של 12,000 ש"ח.

[ת"א (שלום ת"א) 36954-11-13 הצורפים בע"מ ואח' נ' מנורה מבטחים ביטוח בע"מ ואח', החלטה מיום 23.7.15, השופטת נועה גרוסמן. ב"כ הצדדים: למוביל הזר- עו"ד גרושקביץ. לחברת הביטוח- עו"ד שפיגלר. למשלח – עו"ד לויט].


למאמרים נוספים שנכתבו על ידינו בנושא מקום השיפוט במקרים המשלבים נתבעים זרים, אנא לחצו על הקישורים הבאים:

תביעה נגד משלח אמריקאי תידון בישראל? הדעות בנושא חלוקות
בית המשפט קבע שוב: תביעה נגד משלח אמריקאי תידון בישראל
תביעה נגד חברת הובלות איטלקית תעוכב ולא תידון בישראל
מחלוקת בין יצואן ישראלי ליבואן אוסטרלי- תידון בחו"ל ולא בישראל
בית המשפט העליון מאשר: מחלוקת בין ספק מדנמרק למפיץ ישראלי- תתברר בדנמרק

 

* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל 
Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

* * *

 

מה חדש החודש


בתי משפט

• נחתם הסכם פשרה בין יבואן דגים, לקוח משרדנו, לבין רשות המכס, במסגרתו ויתרה רשות המכס על רוב הגרעון שנדרש מן היבואן.
• משרדנו הגיש תביעה נגד רשות המכס ביחס לסיווג של דגים.
• משרדנו הגיש תביעה נגד רשות המכס ביחס לסיווג של חלקי מתכת לכלי רכב.
• בית המשפט אישר הסדר הסתלקות בבקשה לאישור תביעה ייצוגית במסגרתו יבואן ממתקים שיוצג על ידינו ישלם סכום נמוך וההליכים המשפטיים יסתיימו.  
• בית המשפט אישר הסדר הסתלקות בבקשה לאישור תביעה ייצוגית במסגרתו יבואן מוצרי דגים שיוצג על ידינו ישלם סכום נמוך וההליכים המשפטיים יסתיימו.   
• משרדנו הגיש תביעה בנושא סיווג של מאכלי ים לצרכי מכס.
• משרדנו מייצג חברה אשר נתבעה בגין אחסנה של מוצר מזון באותה מכולה יחד עם מוצר מסוכן


הרצאות והופעות בתקשורת

• בתאריך 9.9.15 התקיים במשרדנו כנס רב משתתפים ובו השתתפו עשרות עמילי מכס מחברות שונות. עו"ד גיל נדל הרצה בכנס בנושא "האם ראוי לעשות שימוש בשיקולי תכלית בסיווג מכס?"
• עו"ד גיל נדל נטל חלק ביום עיון בנושא GDP בתאריך 19.10.15.
• עו"ד גיל נדל הרצה בתאריך 26.10.15 בלשכת המסחר בחיפה, בנושא: "לייבא נכון ולעבור את המכס".


עדכוני רגולציה בעולם

הכנות להסכם סחר חופשי בין ישראל לסין
שר הכלכלה, אריה מכלוף דרעי, נועד עם שגריר סין בישראל, ג'ן יונגסין, בנושא האפשרות להגיע להסכם סחר חופשי בין ישראל לסין. היקף השקעותיה של סין בישראל הגיע עד עתה ל-6 מיליארד דולר, והצפי הוא שהסכם סחר חופשי יהווה קפיצת מדרגה משמעותית ביחסי שתי המדינות ויביא תועלת כלכלית ממשית. מנהל סחר חוץ במשרד הכלכלה, אשר יוביל את המו"מ על הסכם סחר חופשי עם סין, מצוי בהכנות למו"מ ובהתייעצות עם גורמי הסחר והתעשייה לגבי האינטרסים הספציפיים של ישראל במו"מ. בשנים האחרונות, רוב היבוא לישראל של מוצרים רבים (טקסטיל, צעצועים, ועוד) מתבצע מסין, ולכן ליבואנים במדינת ישראל קיים אינטרס רב שייחתם הסכם סחר שכזה.

שודרג הסכם אזור סחר חופשי בין ישראל לקנדה
מדינת ישראל חתמה על ההסכם המקורי עם קנדה בשנת 1997, וההסכם החדש נמצא בשלב האישור המשפטי לקראת האשרור בפרלמנט הקנדי ובכנסת. ההסכם הישן כלל הפחתות במכס אך הותיר מכסים על מוצרי מזון וחקלאות רבים. בהסכם החדש יופיעו הטבות במוצרי חקלאות ומזון. בנוסף לפטורים ממכס מתוקף ההסכם הישן, מדינת ישראל תקבל גישה חופשית לשוק הקנדי בפריטים כגון מוצרים מדגנים, ירקות ופירות טריים ומעובדים, יינות ועוד. בתמורה לכך, תעניק ישראל למוצרים הקנדיים פטור מלא ממכס, בין השאר לדברי מאפה רבים, גלוקוז, פירות יער, דגים, תבלינים, פירות וירקות משומרים. מכסות פטורות ממכס ניתנו לתפוחים ואגסים, חומוס, תפו"א, בצלים, שום, ירקות קפואים, פירות יבשים, צימוקים ויין.
נושא חשוב נוסף במו"מ היה פישוט כללי המקור, ששודרגו באופן משמעותי והפכו לפשוטים יותר להבנה. לפיכך, גובשו כללים כוללים עבור קבוצות מוצרים גדולות, לעומת כללים שונים לכל מוצר בודד, ונקבעו כללי מקור מקלים יותר במרבית המוצרים. כתוצאה מכך, יצואנים ישראלים שלא עמדו בכללי המקור של ההסכם ולא יכלו לייצא לקנדה ולנצל את ההטבה במכס, יוכלו מעתה לבחון את האפשרות לעשות זאת.

עיצומי האיחוד האירופי נגד רוסיה יהיו בתוקף עד לפברואר 2016
כפי שפורסם בעבר, האיחוד האירופי הטיל סנקציות נגד רוסיה בשל המלחמה מול אוקראינה.
העיצומים כנגד רוסיה הוארכו עד לסוף ינואר 2016, לאור ההסלמה בסכסוך עם אוקראינה.
העיצומים אוסרים הן על חברות מהאיחוד האירופי והן על אזרחי מדינות האיחוד למכור, לייצא, לספק, או להעביר טובין וטכנולוגיות דו שימושיים. כמו כן, אסור לספק שירותים או טכנולוגיות בהקשר לחיפושי נפט או הפקתו ברוסיה. בנוסף, אין לייצא, לרכוש, למכור ולספק שירותי השקעה פיננסית או עזרה בניפוק פיננסי או לעסוק במתן הלוואות או באשראי, הכל למשך יותר מ-30 יום לחברות רוסיות שמוחזקות בידי ממשלת רוסיה.
יודגש כי הסחר הימי בין ישראל לרוסיה הוא משמעותי ביותר, שכן רוסיה מדורגת במקום השישי ביבוא לישראל, ובמקום החמישי ביצוא מישראל, לפי נתוני "המטען". חשוב לציין כי החרם האירופי על רוסיה אינו מחייב את ישראל, ובמידה מסוימת הוא מגביר את כושר התחרות של סוחרים ישראליים ברוסיה, בהיעדר תחרות אירופאית.


יבוא כלי רכב בתקינה קנדית
שר התחבורה, ישראל כץ, חתם על תקנות חדשות שמאפשרות לראשונה ליבואני הרכב לייבא לישראל כלי רכב המיוצרים לפי התקינה הקנדית. מתן אפשרות לייבא דגמי רכב שמיוצרים לפי התקינה הקנדית תאפשר ליבואנים הישירים והמקבילים להציע לצרכן הישראלי מגוון רחב יותר של דגמי רכב ובמחירים זולים יותר. עד היום ניתן היה לייבא לארץ דגמי רכב שמיוצרים בתקינה אירופאית ואמריקאית. כעת, לאור כניסת התקנות החדשות לתוקף יתאפשר לייבא בייבוא מסחרי כלי רכב פרטיים ובכללם גם אופנועים בתקינה הקנדית. בנוסף, כלי רכב המיובאים לפי התקינה הקנדית, עונים כיום לדרישות התקינה האירופאית בכל הנוגע לפנסי התאורה של הרכב, כך שיבואני הרכב לא נדרשים להחליף את הפנסים או להתאימם לתקן האירופאי טרם עלייתם לכביש.