גיל נדל משרד עורכי דין

 

יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 115 – ניסן תשע"ו – אפריל 2016

עוד בנושא
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 126 – תשרי תשע"ח – ספטמבר 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 125 – אב תשע"ז – אוגוסט 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 124 – ניסן תשע"ז – אפריל 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 123 – שבט תשע"ז – פברואר 2017
עוד בנושא
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 121 – חשון תשע"ז – נובמבר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 120 – אלול תשע"ו – ספטמבר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 119 – אב תשע"ו – אוגוסט 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 118 – תמוז תשע"ו – יולי 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 117 – סיוון תשע"ו – יוני 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 116 – אייר תשע"ו – מאי 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 114 – אדר ב תשע"ו – אפריל 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 113 – אדר תשע"ו – מארס 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 112 – טבת תשע"ו – פברואר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 111 – כסלו-טבת תשע"ו - דצמבר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 110 – חשון-כסלו תשע"ו - נובמבר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 109 – תשרי-חשון תשע"ו - אוקטובר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 108 – אב-אלול תשע"ה - אוגוסט 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 107 - תמוז תשע"ה - יולי 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 106 - ניסן תשע"ה - מאי 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 105 - ניסן תשע"ה - אפריל 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 104 - ניסן תשע"ה - מרץ 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 103 - אדר תשע"ה - פברואר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 102 - שבט תשע"ה - ינואר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 101 - טבת תשע"ה - דצמבר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 99, אלול תשע"ד - ספטמבר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 98, אלול תשע"ד - אוגוסט 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 97, אב תשע"ד - יולי 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 96, תמוז תשע"ד - יוני 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 95, סיון תשע"ד - מאי 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 94, אייר תשע"ד - אפריל 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 93, אדר ב' תשע"ד - מרץ 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 92, אדר א' תשע"ד - פברואר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 91, שבט תשע"ד - ינואר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 90, טבת תשע"ד - דצמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 89, כסלו תשע"ד - נובמבר דצמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 88, חשון תשע"ד - אוקטובר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 87, תשרי תשע"ד - ספטמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 86, אלול תשע"ג - אוגוסט 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון מס' 85 - אב תשע"ג - יולי 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון מס' 84, תמוז תשע"ג - יוני 2013
הודעה חשובה ללקוחות המשרד וידידיו + גליון מס' 83 של "יבוא, יצוא ומה שביניהם"
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 82, אייר תשע"ג - אפריל 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 81, ניסן תשע"ג - מרץ 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 80, אדר תשע"ג - פברואר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 79, שבט תשע"ג - ינואר 2013
גיליון מס 78 דצמבר 2012
גיליון 77 נובמבר 2012
גיליון 76 אוקטובר 2012
גיליון 75 ספטמבר 2012
גיליון 74 אוגוסט 2012
גיליון 73 יולי 2012
גיליון 72 יוני 2012
גיליון 71 מאי 2012
גיליון 70 אפריל 2012
גיליון מס' 69- מרץ 2012
גיליון 68 פברואר 2012
גיליון מס' 67 - ינואר 2012
גיליון מס' 66- דצמבר 2011
גיליון מס' 65- אוקטובר 2011
גיליון מס' 64 - ספטמבר 2011
גיליון מס' 63 - אוגוסט 2011
גיליון מס' 62 - יולי 2011
גיליון מס' 61 - יוני 2011
גיליון מס' 60 - מאי 2011
גיליון מס' 59 - אפריל 2011
גיליון מס' 58 - מרץ 2011
גיליון מס' 57 - פברואר2011
גיליון מס' 56 - פברואר 2011
גיליון מס' 55 - ינואר 2011
גיליון מס' 54 - ינואר 2011
גיליון מס' 53 - נובמבר 2010
גיליון מס' 52 - אוקטובר 2010
גיליון מס' 51 - ספטמבר 2010
גיליון מס' 50 - אוגוסט 2010
גיליון מס' 49 - יוני 2010
גיליון מס' 48 - מאי 2010
גיליון מס' 47 - אפריל 2010
גליון מס' 46 - מרץ 2010
גליון מס' 45 - פברואר 2010
גליון מס 44 - ינואר 2010
גליון מס' 43 – דצמבר 2009
גיליון מס' 42 - נובמבר 2009
גיליון מס' 41 - אוקטובר 2009
גליון מס' 40 - ספטמבר 2009
גליון מס' 39 - אוגוסט 2009
גליון מס' 38 - יולי 2009
גליון מס' 37 - מאי 2009
גליון מס' 36 - ינואר 2009
גליון מס' 35 - נובמבר 2008
גליון מס' 34 - ספטמבר 2008
גליון מס' 33 - יולי 2008
גליון מס' 32 - מרץ - אפריל 2008
גליון מס' 31 - פברואר 2008
גליון מס' 30 - דצמבר 2007
גליון מס' 29 - אוקטובר - נובמבר 2007
גליון מס' 28 - ספטמבר 2007
גליון מספר 27 - אוגוסט 2007
גליון מספר 26 - יולי 2007
גליון מספר 25 - יוני 2007
גליון מספר 24 - מאי 2007
גליון מספר 23 - מרץ 2007
גליון מספר 22 - פברואר 2007
גליון מספר 21 - ינואר 2007
גליון מספר 20 - דצמבר 2006
גליון מספר 19 - אוקטובר 2006
גליון מספר 18 - אוגוסט 2006
גליון מספר 17 - יוני 2006
גליון מספר 16 - מאי 2006
גליון מספר 15 - מרץ-אפריל 2006
גליון מספר 14 - ינואר-פברואר 2006
גליון מספר 13 - דצמבר 2005
גליון מספר 12 - אוקטובר-נובמבר 2005
גליון מספר 11 - ספטמבר 2005
גליון מספר 10 - אוגוסט 2005
גיליון מספר 9 - אפריל 2005
גליון מספר 8 - נובמבר 2004
גליון מספר 7 - ספטמבר 2004
גליון מספר 6 - מרץ 2004
גליון מספר 5 - ינואר 2004
גליון מספר 4 - ספטמבר 2003
גליון מספר 3 - אוגוסט 2003
גיליון מספר 2 - יולי 2003
עוד בנושא

חובת השקיפות והגילוי המוטלת על רשות המכס


- בית המשפט: אין לחשוף פרטים אודות "גילוי מרצון" שבוצע באופן אנונימי


- האם תיקון חוק הפיקוח על יצוא בטחוני יביא להקלות בהליך הרישוי?


- בית המשפט העליון: סוכן מכס יישא בדמי אחסנה שלא שולמו על-ידי לקוחו


- בית משפט השלום בחיפה: בתביעת יבואן אישי של רכב נגד המכס - אין לתבוע סוכן מכס


- בית משפט השלום בחיפה קבע כי יוענק פטור חלקי מגרעון מסי יבוא על רכב ביבוא אישי


- סקירה עדכנית אודות הסחר של ארה"ב


- מה חדש החודש?

 

 

 _______________________________________________________________

הגילוי נגד החיסיון- על חובת השקיפות של רשות המכס
עו"ד גיל נדל, עו"ד עומר וגנר

יחסי הכוחות שבין יבואנים לבין רשות המכס הם מלכתחילה יחסי כוחות בלתי-שוויוניים, במיוחד בהיבט של פערי מידע. מצד אחד, ניצבת לה המדינה, אשר לה מאגרי מידע בלתי-נדלים ממשרדי ממשלה שונים, מרשויות שונות, מפעילויות שהיא מקיימת מול גורמים רבים שבמסגרתה נחשף לה מידע, ועוד ועוד. מנגד, ניצב לו האזרח הקטן, והוא בדרך כלל נטול מידע רוחבי אלא מחזיק בידו רק מידע ספציפי הנוגע אליו.

למשל, בסוגיית סיווג לצרכי מכס- בארה"ב ובאיחוד האירופי, וגם במדינות נוספות, קיימים מאגרי מידע פומביים הפתוחים לציבור, ובהם מפרסמת המדינה החלטות סיווג שניתנו ביחס לטובין שונים. כך, מסוגל כל יבואן להיכנס למאגר, לחפש החלטות שניתנו בסוגיות דומות לענייננו, וכך יכול הוא לכלכל את צעדיו.
בישראל, לעומת זאת, עד היום לא קיים מאגר פומבי להחלטות סיווג, כך שליבואנים אין אפשרות לדעת מה עומד להיות הסיווג של הטובין שהם עומדים לייבא, אלא באמצעות פנייה יזומה לרשות המכס ("פרה רולינג") או עיון בהנחיות סיווג מעטות שמפרסם המכס באתר האינטרנט שלו.

בשנת 2010, אגב דיון שהתקיים בבית המשפט העליון בפרשת פרמה גורי, הצהירה רשות המכס לפרוטוקול כי היא מתכוונת להקים מאגר סיווג החלטות מכס פומבי, על מנת להגביר את השקיפות, ולבצע תיקוני חקיקה הנדרשים לצורך כך. וכך הובאו דברי המדינה בבית המשפט העליון:

"נמסר לנו כי קיימת כוונה לפעול על מנת שהחלטות מקדמיות בעניין סיווגם של טובין יתפרסמו בפומבי. בדרך זו תוגבר השקיפות של התנהלות המכס בסיווגם של טובין, יבואנים יוכלו לכלכל מהלכיהם על בסיס מידע בדוק ויקטן החשש של אפליה. נוסיף, כי ערים אנו לכך שגם הפרסום האמור של החלטות מקדמיות הינו ענין מורכב. כך למשל, ייתכן שיבואן המעוניין להביא ארצה מוצר מסוים יחשוש שמא מתחריו המסחריים יגלו את דבר כוונת היבוא, כתוצאה מפרסומה באשר לסיווגו של המוצר המסוים. מכל מקום, על פי השקפתה של המבקשת (=המדינה) יש צורך בתיקון החוק לפני שניתן יהיה לפרסם החלטות מקדמיות כאמור, וזאת נוכח הוראות הסודיות. יש לקוות שאכן תימשך הפעילות הנדרשת, כך שניתן יהיה להגביר את השקיפות בעניין סיווגם של טובין לצורכי מכס ומס קניה".

 חרף השנים שחלפו, מאגר החלטות סיווג לא הוקם עד היום.

במקרים מסוג זה, כאשר יבואן חש כי הוא מופלה לרעה, או מנסה לבדוק האם אחרים סיווגו באופן שונה ממנו, קיים פער מידע בינו לבין רשות המכס, שכן הוא לא תמיד יודע בוודאות מהו המצב העובדתי, ואילו רשות המכס מחזיקה בידה את מלוא המידע הרלוונטי לנושא, אך היא בדרך כלל אינה חושפת מיוזמתה מידע זה, בטענה של חיסיון.

דוגמא נוספת אשר משלבת פערי מידע בין היבואן לבין רשות המכס, נוגעת להליכי אימות מקור של טובין. במקרים כאלה שבהם מבקשת רשות המכס לאמת מקור של טובין בדיעבד, פונה רשות המכס באופן ישיר ליצואן הטובין בחו"ל ומקבלת ממנו מידע אודות תהליכי הייצור, חומרי הגלם ועוד. מידע זה מועבר באופן ישיר בין היצואן הזר לבין רשות המכס, מבלי שליבואן הישראלי קיימת נגישות אליו.
כך, במידה ובסופו של תהליך האימות תחליט רשות המכס לפסול בדיעבד את מקורם של הטובין בשל אי-עמידה בכללי הסכם הסחר ולדרוש מן היבואן גרעון מכס רטרואקאטיבי, יתקשה מאד היבואן להתגונן כנגד החלטה שכזו, שכן קיים אצלו פער מידע והמידע המלא הנוגע לתהליכי הייצור אינו מצוי בידיעתו ולא הועבר אליו, בטענה של חיסיון.

כדי לנסות ולאזן בעיות כאלו של פערי מידע בין יבואנים לבין רשות המכס, התפתח מנגנון ולפיו יבואנים אשר הגישו תביעות משפטיות נגד רשות המכס, מבקשים מבית המשפט להורות לרשות המכס, הנתבעת בתביעה, לוותר על החיסיון ולחשוף נתונים.

אחד מן העקרונות המרכזיים העומד מאחורי סוג כזה של בקשות הוא עיקרון שנקבע על ידי בית המשפט העליון באחת מן הפרשות, לפיו הפרט זכאי לעיין במסמכים שנמצאים אצל הרשות, כדי להבין טוב יותר את החלטת הרשות בענייננו. וכך נאמר באותו המקרה:


"זכותו של הפרט לעיין במסמכים, המוחזקים בידי הרשות המנהלית ואשר שימשו אותה להחלטה בעניינו, היא ממושכלות היסוד של המשטר הדמוקרטי. זוהי "זכות העיון הפרטית", הנגזרת בעיקר מזכות הטיעון ומחובת המינהל לפעול בשקיפות".

ובמקרה אחר שהוכרע בבית המשפט העליון, נאמר כך:


"אשר לזכות הציבור לקבל מידע מהרשות הציבורית, הגם שזו אינה מוזכרת במפורש בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, נהנית גם היא ממעמד מיוחד בשיטתנו. היא נתפסת כאחת מאבני היסוד של חברה חופשית וכתנאי הכרחי לקיומו של משטר דמוקרטי ומקובל לראות בה אחד מן ההיבטים של חופש הביטוי.. יוצא, כי אף שאין הזכות למידע אחת מן הזכויות המעוגנות במפורש כזכות יסוד עלי-ספר, אין חולק על מעמדה הגבוה במדרג זכויות האדם המוכרות בשיטתנו. כך, תוארה הזכות למידע כזכות בעלת "אופי חוקתי"..; כ"זכות-על מבין זכויות האדם"..;וכן כזכות הראויה ל"דירוג גבוה" במדרג זכויות האדם.. כאמור, הרציונלים השונים העומדים ביסוד זכות זו באים בענייננו לידי ביטוי מובהק, ואף מקבלים משנה תוקף בהתחשב במטרייה הספציפית של דיני המס, בה אנו עוסקים".

במספר החלטות שיפוטיות שניתנו לאחרונה, קיבלו בתי המשפט את טענות היבואנים, שיוצגו על ידי משרדנו, והורו לרשות המכס לחשוף, תחת מגבלות מסוימות והשחרת חלק מן הנתונים, פרטים מסוימים שנדרשו ליבואן לצורך ניהול הגנתו.

באחד מן המקרים, טען יבואן של טובין כי הופלה לרעה היות ורשות המכס שינתה את סיווג הטובין שיובאו על ידו, אך לא פעלה כך כלפי יתר המתחרים שלו בשוק.
בהחלטה שיפוטית שניתנה בהסכמת רשות המכס במקרה הזה, נדרשה רשות המכס להגיש ליבואן תעודת עובד ציבור, חתומה על ידי נציג המכס, אשר תפרט אילו פעולות נקטה רשות המכס בשנים הרלוונטיות לצורך אכיפת עמדתה, תוך התייחסות לשאלה האם יבואנים אחרים סיווגו באופן דומה, וכיצד פעלה רשות המכס במקרים בהם התגלה כי לא סיווגו כך. ההחלטה מבטאת איזון בין זכותו של היבואן לקבל מידע לצורך ניהול הגנתו, וזאת מבלי לפגוע בטענת החיסיון של רשות המכס, שכן היא אינה נדרשת לפרט שמות של יבואנים אחרים.

במקרה נוסף, טען יבואן של טובין כי הם עומדים בכללי המקור וזכאים לפטור ממכס לפי הסכם סחר חופשי. רשות המכס פסלה את המקור על בסיס התכתבות פנימית בינה לבין היצואן הזר, וסירבה לחשוף את תוכן ההתכתבות בטענת חיסיון.
בהחלטה שיפוטית שניתנה לאחרונה, קיבל בית המשפט באופן חלקי את טענות היבואן, והורה לרשות המכס לחשוף חלק מן הנתונים שבהתכתבות בינה לבין היצואן, ואשר מתייחסים לאחוז חומר הגלם המקומי אשר נכלל במוצר הסופי, ואשר ממנו ניתן ללמוד אילו מוצרים עומדים בכללי המקור ואילו לא.

בסופו של דבר, כאשר יבואן ניצב בפני פער מידע, וכאשר הוא סבור כי יתכן שלרשות המכס קיים מידע נוסף שעשוי לשרת אותו, פתוחה בפניו הדרך לפנות לבית המשפט ולנסות לחייב את רשות המכס לחשוף את המידע, תחת מגבלות מסוימות שלא פוגעות בטענת החיסיון.

לסקירות נוספות שנכתבו על ידינו בנושא חובת הגילוי של רשות המכס, לרבות ביחס להקמת מאגר מידע פומבי בנושא החלטות סיווג, אנא לחצו על הקישורים הבאים:

 

עדכונים בעניין חובות הגילוי של רשויות המס

מאגר Pre-Ruling להחלטות סיווג מכס - ויפה שעה אחת קודם
רשות המיסים מסכימה לפעול בשקיפות: תקים מאגר מידע בענייני סיווג מכס שיהיה זמין ליבואנים

 

 

* * *


הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

 _______________________________________________________________

  בית המשפט: אין לחשוף פרטים אודות "גילוי מרצון" שבוצע באופן אנונימי
עו"ד גיל נדל, קיריל קפלון

רקע:

בסקירה זו נתייחס לפסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, אשר דחה בקשה לקבל מידע אודות הליכים של "גילוי מרצון".

המבקש, איש אקדמיה, בעל רישיון לעסוק בעריכת דין וראיית חשבון, פנה אל רשות המסים בבקשה לקבל לידיו פרטים הנאספים על ידי רשות המסים במסגרת "נוהל גילוי מרצון". הבסיס לבקשתו נבע מהוראות חוק חופש המידע המאפשר לפנות לרשויות ממשלתיות ולקבל מידע המצוי בידיהן. רשות המסים דחתה את הבקשה והסבירה כי מסירת המידע המבוקש יפגע בתכלית הנוהל וכפועל יוצא בעבודתה השוטפת, כמו כן עלולה להיפגע גם פרטיותם של הפונים אלה מכוח אותו נוהל.
  
בית המשפט דחה את העתירה ופסק שעל אף חשיבות העיקרון של זכות הציבור לדעת, חשיפת הפרטים המתבקשים לא תקדם את אינטרס הציבור ואינה מצדיקה הקצאת משאבים כה גדולה על ידי רשות המסים בעיבוד ומסירת המידע.

מהו נוהל גילוי מרצון?

בשנת 2005 פרסמה רשות המסים את נוהל גילוי מרצון, ומטרתו הייתה לעודד נישומים וחייבים במס אשר לא דיווחו על הכנסותיהם, לעשות זאת מבלי שינקטו כלפיהם הליכים פלילים. החיסיון שהוענק במסגרת הנוהל חל על עבירות בתחום מס הכנסה, מיסוי מקרקעין, מע"מ ומכס.

הנוהל לא חל על נישומים שהליכים משפטיים נגדם החלו עוד בטרם פנייתם לרשויות.

עד לסוף שנת 2010 הוגשו בקשות מעטות- מאות בודדות בשנה. על מנת להגביר את השימוש בנוהל, בשנת 2011 פרסמה רשות המיסים הוראת שעה שאפשרה לפנות אליה באופן, אנונימי ובשנה העוקבת עלו מספר הדיווחים ל-1,300 מתוכם 50% אנונימיים.

עם פקיעתה של הוראת השעה, ירדה כמות הדיווחים באופן משמעותי, מה שגרם לרשות לפרסם הוראת שעה חדשה, ולפיה החל מספטמבר 2014 ועד לאמצע 2016, יתאפשר דיווח האנונימי ואף נוספה אפשרות לפנות למסלול דיווח מקוצר. עדכוני הנהלים הביאו לגידול של פי 3.5 בכמות הדיווחים שהיו קיימים עד אז, מתוכם 70% אנונימיים.

מהו המידע שנחוץ למבקש, ומדוע?

המבקש טען כי הוא חוקר את נושא הגילוי מרצון במסגרת אקדמית, ובמהלך עבודתו הוא שם לב לאפליה בין נישומים בכל הנוגע לקביעת חבות המס. המבקש הסביר את התופעה בכך שפניות של נישומים לרשות המיסים נעשות במחשכים וכתוצאה מכך, הרשות עשויה לנצל את כוחה ולהפעיל לחץ על הנישומים.

על מנת לאשש או להפריך את חשדותיו, פנה לבית המשפט וביקש לקבל מספר נתונים מכוח חוק חופש המידע, וטען כי במסגרת נוהל הגילוי, פרסמה הרשות "הוראות ביצוע" שמחייבות את פקידי השומה לנהל טבלאות מסודרות של הפרטים המבוקשים על ידו.

הפרטים שביקש המבקש לקבל מרשות המיסים, היו:  משרד פקיד השומה שטיפל בבקשה; מספר הבקשה; האם הוגשה במסלול רגיל,במסלול אנונימי או במסלול מקוצר; שנות המס בגילוי מרצון;תאריך קבלת הבקשה; תאריך החתימה על ההסכם; סכום ההכנסות שהועלמו או הושמטו לפי הפירוט: הכנסות מעסק מתקופת הגילוי; הכנסות מעסק שלפני תחילת תקופת הגילוי; הכנסות פאסיביות ורווחי הון; סכום ההון שדווח; סך כל תוספת המס שחושבה על ידי המייצג בבקשה כפי שהוגשה; סך כל תוספת המס בהסכם השומה לפי הפירוט: קרן, ריבית, הפרשי הצמדה וקנסות; האם שולם מס על קרן ההון לתחילת תקופת הגילוי ומה סכום המס; האם הנישום הציג ראיות למקור הקרן מירושה או מהכנסות פטורות אחרות; האם הבקשה התקבלה או נדחתה; האם התשלום שולם, הוסדר או טרם הוסדר; שם בא כוח המבקש("המייצג"); האם הנישום שכיר או עצמאי; האם הנישום הגיש דו"חות מס שנתיים לפני הליך הגילוי.

לצורך השוואה, הפנה המבקש אל הליכי הכופר המוטלים על נישומים שעברו עבירות, כתחליף להעמדה לדין פלילי. הליכים אלה לא פורסמו, ומבקר המדינה מתח ביקורת על כך. בעקבות כך, ובעקבות פסק-דין שניתן בבית המשפט העליון בשנת 2008 (עע"מ 398/07 התנועה לחופש המידע נ' מדינת ישראל רשות המיסים), החלה הרשות לפרסם את החלטות ועדת הכופר ואף את שמות הנישומים. המבקש טען כי אין להבחין בין הליך הכופר לעניין הליך הגילוי מרצון, לעניין חובת הפרסום וזכות הציבור לדעת.

רשות המסים הסכימה למסור למבקש נתונים כלליים ובכללם מספרן הכולל של הבקשות(3,365) שהוגשו בחלוקה לפי מסלול גילוי רגיל (500), מסלול גילוי אנונימי (2,013)ומסלול גילוי מקוצר (852); סך כל ההון שנחשף (כ- 10.5 מיליארד ₪) והמס שהוסכם עליו(כ- 365 מיליון ₪).

לגבי יתר הנתונים – לגבי חלקם, נטען כי ניתן לחשוף אותם רק לאחר תום הוראת השעה, לגבי חלק אחר נטען כי הדבר יצריך הקצאת משאבים בלתי סבירה על מנת להפיקם, ולגבי חלק נוסף- נטען כי לא ייחשף.

מה קבע בית המשפט בפסק-הדין?

בית המשפט קיבל את טענתו העקרונית של המבקש כי לחשיפת מידע ציבורי קיימים יתרונות רבים. כך, לציבור קיימת  הזכות לדעת כיצד פועלת הרשות, על מנת שיוכל לפקח על פעולות הרשות, להעביר עליה ביקורת. בעניין זה, בית המשפט הבהיר כי מידע שנמצא בידי הרשות אינו רכושה אלא רכוש הציבור כולו,  ושיתוף מידע עם הציבור יגביר את אמון הציבור במדינה.

עם זאת, נקבע כי גם לחובת הגילוי קיימים חריגים. לעיתים חשיפת המידע בעיתוי לא נכון, עשויה לפגוע  בצורה משמעותית בפעילות הרשות ובמהלכים אותה היא מתכוונת לקדם, ובמקרים כאלה, אין הצדקה להפריע לרשות במילוי תפקידה ולכן אין לאפשר את פרסום המידע.

בית המשפט ציין כי רשות המסים הסכימה להעביר למבקש את הפרטים שנמצאים אצלה לאחר שיפקע הנוהל, ולכן בית המשפט קבע כי אין הצדקה להאיץ ברשות להעביר את המידע כבר עתה, היות וקיים חשש שחשיפת פרטי הנישומים תפגע באופן ממשי ביעילות הנוהל.

במקרה הנוכחי, נדחתה טענת המבקש כאילו הרשות יכולה להפעיל לחץ על הנישום ולשפר את ההסדר, שהרי מדובר בפנייה אנונימית, וחשיפת פרטי הנישום אפשרית רק אחרי אישור הבקשה, והנישום יכול לחזור בו בכל עת מבלי לגלות את פרטיו.

בעניין ההשוואה להליכי כופר, אימץ בית המשפט את גישת הרשות ופסק כי קיים הבדל משמעותי בין הליכי הגילוי מרצון לבין הליכי הכופר, משום שבהליכי כופר מדובר כבר בנישום שעבר עבירה והוא חשוף לסיכון להעמדה לדין פלילי, בעוד שבהליך הגילוי מרצון, המידע מתקבל אצל הרשות רק מיוזמת הנישומים.

לגבי חלק אחר של המידע, התקבלה טענת רשות המיסים כי המידע אינו קיים באופן זמין וכי הוא יצריך הקצאת להליך משאבים בלתי סבירה, ולכן מידע זה לא ייחשף.

בנסיבות העניין, בחר בית המשפט שלא להטיל הוצאות משפט על אף אחד מן הצדדים.

(עת"מ (י-ם) 50846-11-15 חגי גרוס, עו"ד ורו"ח נ' רשות המיסים בישראל ואח', פסק-דין מיום 22/03/2016, השופטת נאווה בן-אור. המדינה יוצגה ע"י עו"ד אחוה ברמן מפרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי).

 

למאמרים נוספים שנכתבו על ידי צוות משרדנו בנושא בקשה לעיון במסמכים, טענות חיסיון, והדרך לאזן ביניהם, אנא לחצו על הקישורים הבאים:


דיון בין יבואן מקביל של רכב למשרד התחבורה- יועמד לרשות הציבור
בית המשפט העליון: נדבך נוסף לזכותו של הנישום לקבלת מידע מהרשות
על גבולות היכולת לקבל מידע מרשות ציבורית

 
* * *


הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

 

 _________________________________________________________________

  
תיקון חוק הפיקוח על יצוא בטחוני- האם יביא להקלות על הליך הרישוי?
עו"ד גיל נדל, עו"ד אור כהן-ששון

לאחרונה, אישרה הכנסת את התיקון לחוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התשע"ו-2016, והתיקון הפך לחלק בלתי נפרד מן החוק.

להלן נסקור את השינויים העיקריים שהוכנסו לחוק ואשר עשויים להשפיע על העוסקים ביצוא בטחוני.

תיקון זה כולל למעשה שני נושאים מרכזיים: (1) מתן פטור מחובת רישיון שיווק ויצוא בנסיבות מסוימות; (2) אצילת סמכות למתן רישיון לגורם נוסף במשרד הבטחון שעד כה לא היה מורשה לתת רישיון;

מהו הרקע לתיקון החוק?

בסוף שנת 2007 נכנס לתוקפו חוק הפיקוח על יצוא בטחוני, התשס"ז – 2007 ["החוק"] . החוק מסדיר את הפיקוח על יצוא מישראל של ציוד, ידע ושירותים בטחוניים. מטרת החוק היא אסדרת הפיקוח על יצוא בטחוני מטעמים ברורים (בטחון לאומי ובינלאומי, מדיניות חוץ, וכיו"ב).

כחלק מהמאמץ לפקח על היצוא, מחוייבים יצואנים בטחוניים לקבל רישיון שיווק ורישיון יצוא עבור הטובין שבהם סוחרים (להרחבה על רישיונות אלו, ראה הקישורים בסוף מאמר זה). רישיון זה היה מאושר על ידי אחד משני גורמים: מנכ"ל משרד הבטחון או ראש האגף לפיקוח על יצוא בטחוני ("אפ"י").

מה כולל תיקון החוק?

פטור מחובת רישיון

לפני כניסת התיקון לתוקף, כל יצואן בטחוני שהיה מעוניין לשווק ו/או לייצא מוצר בטחוני כהגדרתו בחוק, גם אם סבר כי פעולה זו אינה דורשת רישיון, היה חייב לפנות לאגף הפיקוח על היצוא הבטחוני לשם קבלת אישור שהפעולה פטורה מהוצאת רישיון.

כך, לדעתנו נוצר מצב אבסורדי בו גם במקרים בהם ידוע ליצואנים הביטחוניים בוודאות כי הפעילות המסחרית אשר לה הם מבקשים רישיון הינה פעילות מותרת ואינה מצריכה רישיון, עדיין היה עליהם לפנות בבקשה לקבלת פטור מאפ"י. כמובן שמצב שכזה פגע ביצואנים הביטחוניים, אשר נאלצו להמתין עד לקבלת פטור מאפ"י, כאשר בזמן זה, פעמים רבות לקוחות פוטנציאליים איתרו ספק חלופי.

התיקון לחוק מציע כי שר הבטחון יקבע בתקנות מקרים ספציפיים בהם קיים פטור מחובת רישיון. במקרים אלו, לא יהיה צורך כלל בהגשת בקשה לפטור, דבר שיחסוך זמן רב ומאמץ מהיצואנים הביטחוניים.

אצילת סמכות למתן רישיון לגורם נוסף

לפני כניסת התיקון לתוקף, היו קיימים במדינת ישראל אך ורק שני גורמים (!) אשר מוסמכים ליתן רישיון שיווק או יצוא: מנכ"ל משרד הבטחון וראש אפ"י. ברור כי עובדה זו הקשתה מאד הן על יצואנים בטחוניים והן על אפ"י ומשרד הבטחון. לעיתים, חלפו חודשים רבים ממועד בקשת הרישיון ועד מועד אישורה, עניין שהיווה מכה קשה לתעשייה הבטחונית הישראלית.
לאור זאת, הוחלט במסגרת התיקון כי מנכ"ל משרד הבטחון יאציל סמכותו לעובד בכיר נוסף באפ"י, אשר יהיה מוסמך גם הוא לחתום על רישיונות שיווק ויצוא, בתקווה כי הדבר יפחית את עומס העבודה ואת זמני ההמתנה עד לקבלת רישיון.

סיכום והערות

התיקון עבר בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת בתאריך 29.3.16 ולכן הינו חלק בלתי נפרד מן החוק.
על אף שנראה כי התיקון עשוי להקל במידה מסוימת במישור הפרוצדוראלי של בקשת רישיונות שיווק ויצוא, עדיין מוקדם לדעת האם התיקון ייושם בשטח, ואיך.
אמנם "רשימת הפטורים" אשר שר הביטחון יצטרך לגבש עשויה לסייע מאד, אך עד ששר הביטחון יקבע רשימה כזו, המצב נשאר כפי שהיה קודם לכן.

נוסף על כך, לטעמנו יש לבצע צעדים נוספים שיקצרו את תקופת הזמן הנדרשת למתן רישיון; אמנם בקרוב יוסמך גורם נוסף באפ"י שיוכל ליתן רישיונות, אך ברור לכל כי שלושה גורמים בסה"כ שאחראים על כל הרשיונות הביטחוניים במדינת ישראל, לא יעמדו בעומס בטווח זמנים קצר, ולדעתנו יש להסמיך גורמים נוספים למתן רישיונות.

חשוב להבהיר כי הסקירה מתייחסת רק לעיקרי הדברים, ולא לכלל השינויים. אנו ממליצים לעיין בתיקון בנוסחו המלא, בקישור הבא: הנוסח המלא.

 למאמרים קודמים פרי עטנו בנושא הפיקוח על יצוא דו שימושי, לחצו על הקישורים הבאים:

• הפיקוח על יצוא בטחוני - מהו ציוד דו-שימושי?;
• הפיקוח על יצוא בטחוני: פיקוח על ציוד דו-שימושי - הסכם ואסנאר;
• לא הכל חסוי: יצואן של ציוד דו-שימושי יקבל התכתבויות פנימיות בין משרדי הממשלה;
• מינהל המכס מגביר את האכיפה בנושא יצוא טובין דו-שימושיים;

למאמרים קודמים פרי עטנו בנושא הפיקוח על היצוא הבטחוני, לחצו על הקישורים הבאים:

• יסודות הפיקוח על היצוא הביטחוני;
• העיסוק באמצעי הצפנה;
• יסודות הפיקוח על היצוא הבטחוני - שלב הרישום והרישוי;
• יסודות הפיקוח על היצוא הבטחוני - שלב השיווק;
• יסודות הפיקוח על היצוא הבטחוני - שלב הרישוי - חלק 1;
• יסודות הפיקוח על היצוא הבטחוני - שלב הרישוי - חלק 2;
• הפיקוח על יצוא בטחוני: יצוא כימי, ביולוגי וגרעיני- חלק ראשון;
• הפיקוח על יצוא בטחוני - הפיקוח על היצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני - חלק שני;
• הגבלות יצוא אמריקאי להן יכול להיות כפוף יבואן;
• עקרונות הפיקוח על יצוא הייטק מארצות הברית;
• פסק דין ראשון נגד הפרת חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני;

 

 

* * *


הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

 

    _______________________________________________________________ 

העליון מאשר: סוכן מכס יישא בדמי אחסנה שלא שולמו ע"י הלקוח
עו"ד גיל נדל, אלישי שיף

רקע:

סוכני מכס, כחלק שגרתי מעבודתם, מייצגים את היבואנים מול רשות המכס. לצד הייצוג מול רשות המכס, פועל סוכן המכס כנציגו של היבואן / היצואן מול גופים אחרים: מול סוכני אוניה (למשל: פדיית פקודת מסירה), מסופים ומחסנים (למשל: הכנסת סחורה לאחסנה), מובילים יבשתיים, ועוד. פעולות אלו אינן טכניות בלבד, אלא בעלות אופי משפטי, שכן לרוב סוכן המכס מתחייב לשלם חיובים כספיים בשם היבואן - תשלומי דמי אחסנה, השהיות, ועוד.

פעמים רבות, נותר חוב של היבואן/היצואן לצדדים שלישיים, כמו דמי אחסנה ואותם צדדים שלישיים פונים לסוכן המכס ומבקשים שהוא יפרע את החוב, ובמידה והחוב לא נפרע- מגישים תביעה משפטית נגד סוכן המכס. מצב זה טיפוסי במיוחד כאשר היבואן הינו לקוח מהרשות הפלסטינית ולא ניתן לגבות ממנו את החוב.

בסקירה זו נתאר את החלטת בית המשפט העליון, אשר דחה בקשת רשות ערעור של סוכן מכס, אשר חויב במלוא דמי האחסנה שהותיר לקוחו למחסן.

עובדות המקרה:

חברת לוגיסטיקר בונדד התקשרה בהסכם עם חברת שילוח ועמילות המכס, בנושא אחסנת טובין של לקוחות סוכן המכס. במסגרת ההסכם, העניק המחסן ללקוחות סוכן המכס שירותי אחסנה לטובין וסחורה מיובאים, וכן שירותים נלווים. סוכן המכס היה הגובה את מלוא הסכום שסוכם בין היבואן לבין המחסן בניכוי עמלה בגובה עשרה אחוזים. ראוי לציין, כי במקרה אחד הועבר תשלום ישיר בין היבואן לבין המחסן.

לאחר שאחד מלקוחות סוכן המכס הפסיק לשלם למחסן, תבע המחסן את סוכן המכס בגין יתרת חובו של היבואן בגין דמי האחסנה. בית המשפט השלום בהרצלייה קיבל את טענת המחסן באופן חלקי, וקבע כי סוכן המכס יחויב בתשלום 40% מיתרת החוב, בקיזוז 10% עמלה.

בבית המשפט המחוזי בתל-אביב בשלב הערעור נקבע כי מאחר ובית המשפט השלום קבע כי התקיים חוזה ישיר בין הצדדים-המחסן וסוכן המכס, מן הראוי לחייב את סוכן המכס במלוא דמי האחסנה.
סוכן המכס פנה בבקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.

טענות הצדדים בבית המשפט העליון:

עיקר טענת סוכן המכס היא כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שלא ייחס חשיבות לכך שהמחסן הסתיר מבית המשפט את העובדה שלפחות במקרה אחד הועבר תקבול באופן ישיר מהיבואן למחסן.
כמו כן, נטען כי שגיאה נוספת נוגעת לכך שלא קוזז 10% מסכום התביעה (בשל העמלה).

מנגד, טען המחסן כי אין לקבל את טענת הקיזוז של סוכן המכס בין היתר בשל העובדה כי לא נקבע שהצדדים הסכימו על אחוז עמלה מסוימת, וביקש לאמץ את פסק-דינו של בית המשפט המחוזי.

החלטת בית המשפט העליון:

בית המשפט העליון החליט שלא להיעתר לבקשתו של סוכן המכס.

בין היתר הוחלט כי רשות ערעור בגלגול שלישי ניתנת רק במקרים מיוחדים בהם עולה שאלה עקרונית, משפטית או ציבורית מהותית או נגרם עיוות דין חמור, וזהו אינו המקרה.

בית המשפט העליון דחה את הטענה כי המחסן הסתיר מידע ביחס לתקבול הישיר שקיבל, ומצא כי בית המשפט המחוזי התייחס לכך.

בית המשפט העליון לא ראה מקום להתערב בקביעתם של בית המשפט השלום והמחוזי בגובה הוצאות המשפט.


בעניין הקיזוז, בית המשפט לא ראה צורך לשנות את קביעת של בית המשפט המחוזי והעיר כי גם אם נפלה שגיאה, הרי שטעות ביישום הדין איננה מצדיקה מתן רשות ערעור בגלגול שלישי, ודחה את טענת סוכן המכס.

לא הוטלו הוצאות על סוכן המכס למרות דחיית בקשת רשות הערעור.

[ההליך בבית משפט השלום: ת.א. (שלום הרצליה) 615-02-11 השופטת חנה קלוגמן.  פסק דין מיום 26.11.14;
 
[ההליך בבית המשפט המחוזי: ע"א (מחוזי ת"א) 41199-01-15, כב' השופטת אביגיל כהן. ב"כ המחסן- עוה"ד ספי שמש ושרי נוסונוביץ-רץ, ב"כ סוכן המכס- עוה"ד אורי פנטילט וארנון שצמן, ניתן ביום 1.11.15]

[ההליך בבית המשפט העליון: רע"א 8183/15, פסק-דין מיום 25.2.2016, השופט אליקים רובינשטיין. ב"כ הצדדים: בשם סוכן המכס: עו"ד אורי פנטילט, עו"ד ארנון שצמן, בשם המחסן: עו"ד ספי שמש].

למאמרים נוספים שנכתבו על ידינו בנושא הטלת חובות אחסנה של לקוח, על סוכן המכס, אנא לחצו על הקישורים הבאים:

המחוזי מחמיר: סוכן מכס יישא במלוא חובות האחסנה של היבואן

הטלת חוב דמי אחסנה או השהייה על סוכן המכס - נקודות להתנהלות נכונה

סוכן מכס יישא בעלויות אחסנה עבור טובין של לקוחו

סוכן מכס חויב בתשלום דמי אחסנה

 

 

* * *


הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

 

________________________________________________________________

בית המשפט: בתביעת יבואן אישי של רכב נגד המכס- אין לתבוע סוכן מכס
עו"ד גיל נדל, מתן יעקב

רקע:

בסקירה זו נתאר את החלטת בית המשפט השלום בחיפה שדנה בבקשה לסילוק על הסף של תביעה שהוגשה על ידי יבואן כנגד סוכן מכס וחברה אשר סייעה לו לייבא רכב לישראל וזאת בעקבות גרעון שהוצא על ידי רשות המכס בטענה כי ערך הרכב שהוצהר בייבוא היה כוזב.
 
סוכן המכס והחברה שסייעה ביבוא הרכב ביקשו למחוק אותם מהתביעה על הסף, וטענו כי הם אינם צדדים רלוונטיים להכרעה במחלוקת בין היבואן לבין רשות המכס, בשאלת ערך הרכב שהוצהר, כלומר לא ניתן לתבוע אותם בנושא זה.

בית המשפט קיבל את טענת סוכן המכס והחברה שסייעה ביבוא הרכב, ומחק אותם מן התביעה.

עובדות המקרה וטענות הצדדים:

הרוכש, אדם שביקש לייבא רכב ביבוא אישי, התקשר עם חברת יבוא הרכב וזאת התחייבה לסייע לו ברכישה וביבוא לארץ של הרכב המבוקש. היבואן התחייב לשלם לה את עלות רכישת הרכב, כאשר התמורה שסוכמה מהווה את מחירו הסופי של הרכב, לרבות מכס, מס קניה ומס ערך מוסף בישראל בשיעור המס הנכון לאותו המועד.

בנוסף, חתם היבואן על ייפוי כח לסוכן המכס, לבצע בשמו את פעולות המכס בקשר לייבוא הרכב ולשחררו מפיקוח רשות המכס. ברשימון היבוא צוין בין היתר נכונות פרטיו של הרוכש, ערך הרכב במטבע חוץ.

כעבור שנתיים וחצי, בעקבות חקירה שנערכה ברשות המכס, התגלה כי המחיר שהוצהר היה כוזב, והמחיר האמיתי גבוה (כ-61,000 אירו) בלמעלה מכפל המחיר שהוצהר (כ-30,000 אירו). בהתאם לכך, עקב כך, דרשה רשות המכס מן היבואן גרעון מסי יבוא של כ-244,000 ש"ח, והיבואן פנה לבית המשפט בתביעה נגד אגף המכס, חברת עמילות המכס והחברה שסייעה לו ביבוא הרכב.

בעקבות הגשת כתב התביעה כנגדן, הגישו סוכן המכס והחברה שסייעה בייבוא הרכב בקשה לסילוק התביעה על הסף. סוכן המכס טען להיעדר יריבות, והעדר עילת תביעה של היבואן, וכי הוא אינו יכול לשפוך אור על סוגיית המחיר הנכון של הרכב ולא היה צריך לתבוע אותו, אלא לכל היותר ניתן לזמנו לעדות. לטענת החברה אין ליבואן עילת תביעה כנגדה, ואף לא נתבע סעד כלשהו כלפיה, כי המחלוקת העקרונית היא בין היבואן לבין רשות המכס- בשאלת המחיר הנכון.

היבואן טען כי ככל שטענותיו ידחו בפני בית המשפט בהליך זה, הוא "יפעל למיצוי זכויותיו נגד עמילת המכס והחברה ליבוא הרכבים", ולכן הם צד רלוונטי בהליך זה.

החלטת בית המשפט:

בית המשפט קבע כי החברה שסייעה ליבואן ביבוא הרכב וסוכן המכס יימחקו מכתב התביעה, ובכך למעשה קיבל את בקשתם.

השיקולים שעמדו בפני בית המשפט היו, כי מצד אחד, בהעדר עילת תביעה נגד החברה שסייעה בייבוא רכב ונגד סוכן המכס, אם יוחלט להשאירם בתביעה, הדבר יגזול מהם משאבים שיפוטיים, הוצאות וזמן שעלולים להתברר כחסרות תועלת.

מנגד, ייתכן והחלטה שתקבע לגבי היבואן, תשפיע גם עליהן ומבלי שניתן להם יומן בבית המשפט.

לבסוף, קבע בית המשפט כי על אף שמחיקת התביעה עלולה לפגוע בחברה שסייעה ביבוא הרכב ובסוכן המכס כאשר קולם לא ישמע, ויפגע ביבואן וביכולתו להוכיח את טיעוניו העובדתיים והמשפטיים, בנסיבות אלה אין מנוס ממחיקת התביעה נגדם. עוד נקבע, כי ככל שתידרש תרומתם בהמשך ההליך יוכל היבואן לזמן אותם למתן עדות.

בית המשפט הורה על מחיקת התביעה נגד החברה וסוכן המכס, וחייב את היבואן לשלם לכל אחת מהם הוצאות משפט של 2,500 ש"ח.

[ת"א (שלום חיפה) 21520-08-15 פרידריך נ' מדינת ישראל ואח', החלטה מיום 2.3.16, השופט אורי גולדקורן. ב"כ הצדדים: לסוכן המכס- עו"ד יניב אביטן. לגורם שסייע ברכישת הרכב- עו"ד גיא אשכנזי. ליבואן האישי- עו"ד זהר נסים. לרשות המכס- עו"ד שאול כהן מפרקליטות מחוז חיפה אזרחי].

 


* * *


הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

  _______________________________________________________________

 

בית המשפט: יוענק פטור חלקי מגרעון מסי יבוא על רכב ביבוא אישי
עו"ד גיל נדל, עו"ד אורית חניה

רקע:

בסקירה זו נתאר את פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה, אליו הוגשה תביעה שעניינה ביטול הודעת גרעון שהוצאה על ידי רשות המכס בנוגע למסי יבוא על רכב שיובא ביבוא אישי.

תביעה זו הוגשה על ידי בעל הרכב, היבואן האישי, בין היתר, בהתבסס על סעיף 3 לחוק מיסים עקיפים הקובע כי נישום לא יהא חייב בתשלום המס (החסר) שלא שולם על ידו בהתקיים שלושה תנאים: הנישום לא מסר ידיעה שאינה נכונה או שלא מסר ידיעה שהיה חייב למסרה, הנישום לא ידע ולא היה עליו לדעת על המס שלא שולם וכאשר הטובין נמכרו בתום לב במחיר שלא כלל את המס שלא שולם.

בית המשפט דחה את טענתו העקרונית של היבואן נגד הודעת החיוב וקבעה כי היא הוצאה כדין, אך הפחית את סכום הודעת החיוב לאור הטענות בדבר תום לבו של היבואן.

עובדות המקרה וטענות הצדדים:

אדם שהיה מעוניין לבצע יבוא אישי פנה לסוחר כלי רכב לצורך עסקת יבוא של רכב מסוג מרצדס. סוחר כלי הרכב טיפל בעבורו בכל תהליך האיתור, הרכישה, הייבוא ובאספקטים הנוגעים להטלת המס על העסקה.

לאחר הגעת הרכב לישראל, ולאחר שבוצעה בדיקה על ידי רשות המכס, שולמו מסי היבוא כפי שנקבע על ידי רשות המכס.
בחלוף שלוש שנים קיבל בעל הרכב את הודעת הגרעון, ובה צוין כי התגלה שמחיר עסקת הרכב הינו גבוה יותר מאשר הסכום שהוצהר ברשימון היבוא, ובגין כך נדרש תשלום הפרש מסים של כ-67,000 ש"ח.

הודעת הגרעון הוצאה בעקבות בדיקה שנעשתה בה נמצא כי הסכומים שהופיעו בכרטסת הספק מחו"ל היו גבוהים יותר מהמחירים שנרשמו בחשבוניות וברשימון היבוא, ובעת חקירת המכס הגורם שנחקר בישראל הודה כי הרישום הנכון הוא הרישום בכרטסת. ביבוא, הוצהר כי ערך הרכב היה 30,000 דולר, ואילו על פי ממצאי רשות המכס, הערך הנכון היה כ-44,000 דולר.

בעל הרכב טען כי לא הייתה לו כל ידיעה בנוגע למחיר העסקה הנכון של הרכב, וכי פעל בתום לב. בנוסף, טען כי הואיל ולרשות המכס ישנם כלים יעילים וניסיון בהערכת כלי רכב, יותר מאשר לבעל הרכב, הרי שרשות המכס צריכה לעמוד מאחורי קביעתה הראשונית בעת בדיקת הרכב בשחרורו.

לאור האמור, מבקש בעל הרכב מבית המשפט לפטור אותו מתשלום המס, בין היתר על פי סעיף 3 לחוק מיסים עקיפים, תוך שהוא טוען כי לא מסר ידיעה שאינה נכונה, הוא לא ידע על שוויו הנכון של הרכב ובנוסף כי מכר את הרכב לאחר שישה חודשים במחיר שלא כלל את המס שלא שולם על ידו.

רשות המכס ובנוסף לטענה העיקרית כי ערך הרכב אינו נכון, טענה גם כי בעל הרכב פעל בניגוד להוראות צו יבוא חופשי, משום שייבא רכב באמצעות עוסק (הסוחר שסייע לו), ולכן, ביטול הודעת הגרעון אינו מוצדק.

 
פסק דינו של בית המשפט:

ראשית, קבע בית המשפט כי ערך הרכב הנכון הינו כפי שטענה רשות המכס, קרי המחיר שהופיע בכרטסת הספק מחו"ל.
בית המשפט הוסיף כי התובע-האזרח המייבא, היה חייב להחזיק בידו את כל הנתונים, המספרים, הקבלות וההסכמים הנוגעים לרכב, ובמקרה הנוכחי רשות המכס הביאה מספיק ראיות להטיל ספק בערך שהוצהר, בעוד בעל הרכב לא הביא מספיק ראיות לתמוך בערך שהוצהר.
לאור האמור, דחה בית המשפט את טענתו העקרונית של בעל הרכב וקבע כי הודעת הגרעון הוצאה כדין.

בנוגע לתחולתו של סעיף 3 לחוק מיסים עקיפים, קבע בית המשפט כי במקרה זה ההצהרה בדבר ערך הרכב נעשתה על בסיס "ידיעה נכונה", שכן בעקבות חוסר מעורבותו של בעל הרכב ברכישת ויבוא הרכב, בעל הרכב מוחזק כמי שהאמין בהצהרתו בדבר הערך שהוצהר, ואין כל ראיה כי ידע על הסכום הנכון ששולם עבור הרכב.

כלומר, לשיטת בית המשפט ידיעתו הסובייקטיבית של בעל הרכב הינה מספיקה, גם אם לאחר מכן הוכח כי ערכו של הרכב היה גבוה יותר מבחינה אובייקטיבית.

עם זאת, קבע בית המשפט אין לפטור את בעל הרכב באופן מוחלט מתשלום מיסי היבוא, זאת הואיל ואין לתת לבעל הרכב לזכות מן ההפקר כאשר הוא יבא את הרכב בניגוד להוראות צו יבוא חופשי, וכך צוין בפסק-הדין:

"לא יכול אדם לייבא רכב בניגוד לדין, לתת הסמכה מלאה ל"עוסק" לפעול עבורו, לא להתעניין שלא לומר לעצום עיניים בכל הנוגע להליכי הייבוא, העלויות, המחירים, המו"מ מול המוכר וכיו"ב ואחר כך לבוא ולומר "לא ידעתי ולא יכולתי לדעת"... לא ניתן לפטור אותו בלא כלום ולא ניתן לתת גושפנקא לדרך פעולה שלא כדין אשר מעצם היותה כזו יוצרת הגנה לכאורה שעליה מתבסס "החוטא"."

באיזון בין זכותה של רשות המכס לדרוש את החוב לבין תום לבו של בעל הרכב, פטר בית המשפט את בעל הרכב מתשלום ריבית והצמדה וקבע כי בעל הרכב ישלם רק מחצית מקרן המס נשוא הודעת הגרעון.

נקבע כי כל צד יישא בהוצאותיו ולא הוטלו הוצאות משפט.

[ה"פ (שלום חיפה) 17757-01-14 ערן אלקיים נ' מדינת ישראל. פסק דין מתאריך 11.2.16, השופט אהרון שדה. ב"כ הצדדים: ליבואן- עו"ד דן זוהר. למדינה- עו"ד ש. כהן מפרקליטת מחוז חיפה-אזרחי].

למאמרים נוספים שנכתבו על ידי צוות משרדנו בנושא יבוא אישי של רכב, אנא לחצו על הקישורים הבאים:

גם רשות המכס אחראית לנזק בגין שחרור רכב שלא לידי היבואן המקורי

הפעלת עיכבון על ידי סוכן מכס בגין אי-תשלום מסי יבוא

הליכי גביית חוב מיסים ביבוא אישי לא יעוכבו עד להכרעה בתביעה אחרת

על קו הגבול שבין יבוא אישי ליבוא מסחרי של רכב

משרד התחבורה כשל שוב במאבק נגד יבוא אישי

יועצי יבוא אישי: משרד התחבורה מפלה לרעה

יבוא אישי של רכב - חידושים והגבלות

 


* * *


הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

 

 ________________________________________________________________

  הסחר של ארה"ב עם שאר העולם ב-2016- דוח מצב
עו"ד גיל נדל, קיריל קפלון

ארה"ב היא ללא ספק אחת המעצמות הכלכליות הבולטות בסחר הבינלאומי. אחד הגופים שתורמים לביסוס מעמדה ככזה הוא נציג הסחר של ארה"ב - U.S. Trade Representative הנמנה על הרשות המבצעת של ארה"ב.
תפקידו של נציג הסחר הוא תיאום ופיתוח הסחר של ארה"ב, והוא עושה זאת בדרך של התווית מדיניות מסחר, פתרון סכסוכים עסקיים ואיתור סכנות פוטנציאליות לאור מדיניות הסחר הננקטת בארה"ב.
 
אחת לשנה, מפרסם הנציג דו"ח אודות מצב הסחר העדכני של ארה"ב עם מדינות העולם, ותחזית לשנה הקרובה - National Trade Estimate report (NTE). בדו"ח האחרון שפורסם על ידו ממש לאחרונה, נסקרו שווקים פוטנציאליים וחסמי הסחר הקיימים בהם, ביחס לסחר עם ארה"ב.

לדוח קיימת חשיבות רבה גם ליצואנים ישראליים שכן הדוח מצביע על קיומם של חסמי סחר או הסרתם של כאלו, אשר עשויים להשפיע גם על הסחר הישראלי עם אותן מדינות.

הדוח מתייחס למדינות רבות ואנו מצאנו לנכון להדגיש מספר נקודות עיקריות.
 
הסחר עם סין:

הדו"ח ציין שבשלהי 2015 אותרו בסין תקנות תקשורת מחמירות בתחום הבנקאות. התקנות הדירו בפועל ספקי תקשורות מהעולם ומנעו את כניסתם לשוק הבנקאות הסיני. בעקבות פנייתם הרשמית אל רשויות החקיקה הסיניות, הוקפאו התקנות ובתחילת 2016 פורסמה טיוטה לחוקי ההגבלים העסקיים הסיניים שכללה התייחסות לחברות תקשורת בתחום הבנקאות והפגת החשש לחשיפת סודות מסחריים.

הסחר עם אקוואדור:

נקודה חשובה נוספת שעלתה בדו"ח סקרה את הגידול בתעריפי המכס של אקוודור. במארס 2015, מבלי לדווח לארגון הסחר העולמי, עלו שיעורי המכס בין 5%-45% על 2,800 פריטי מכס המהווים 32% מסך הייבוא למדינה. 

הסחר עם הודו:

הודו צוינה לשלילה בעקבות מדיניות מסורבלת בה היא נוקטת בתחום המידע והתקשורת. על פי המדיניות הקיימת, לא די שמוצרים מסוימים יאושרו על ידי מעבדות בינלאומיות מוכרות, אלא שמוצרים אלה נדרשים לקבל את תו התקן של המעבדות ההודיות עצמן. התוספת של הבדיקות וצוואר הבקבוק שנוצר, מתבטא בבזבוז זמן רב ובעלויות בדיקה שמסתכמות לעשרות מיליוני דולרים בשנה.

הסחר עם אינדונזיה:

אינדונזיה וארה"ב השיקו תוכנית משותפת לעידוד הסחר בין שתי המדינות. התוכנית הגיעה כתוצאה משימוע שהתבצע לאינדונזיה בארגון הסחר העולמי. אל השימוע הוזמנה אינדונזיה בעקבות תלונותיה של ארה"ב על הגבלות ברשיונות ייבוא  ועיכובם של מוצרי גננות, חיות ומוצרי חיות.


הסחר עם דרום אפריקה:

הדוח מתייחס לדרום אפריקה, בעקבות חקיקה לאומית שהתקבלה, אשר נועדה לעודד את צמיחת המשק האפריקני ולפתוח את השוק להזדמנויות חדשות. הממשלה הסירה חסמי יבוא על מוצרי עופות, בשר לבן ובקר. הערכת נציג הסחר היא שההזדמנות הגלומה בשוק הדרום אפריקני החדש יכולה להגיע ל-160 מיליוני דולרים בשנה. 

לקריאת הדוח המלא, אנא לחצו על הקישור הבא:
דוח 2016

 

 * * *


הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

 

 _______________________________________________________________

  מה חדש החודש

ענייני מכס ורגולציה

• רשות המכס קיבלה את עמדת הסיווג של לקוח משרדנו, יבואן חלקי מכונות עיבוד שבבים לתעשיית האלקטרוניקה וההייטק וביטלה גרעון שהוצא לו.
• משרדנו מטפל באימות מקור של תעודות מקור מאירופה.
• משרדנו מטפל מול הממונה על התקינה בנוגע לחשדות שהועלו כנגד יבואן בתחום מוצרי הבניה באשר לשיווק מוצר שאינו עומד בתקן.
• משרדנו מייעץ לגוף מוסדי גדול בנוגע לקביעת כללי מקור ישראליים למוצרים שונים.
• משרדנו מייעץ לחברה גדולה בתחום הכימיה מהגדולות במשק בנוגע לרגולציית יבוא של מוצר חדש.

בתי משפט

• משרדנו הגיש  עד כה למעלה משבעים תביעות כנגד משרד הבריאות להשבת אגרות בריאות שנגבו שלא כדין, ואנו ממשיכים בהגשת תביעות נוספות.

הרצאות, ימי עיון והופעות בתקשורת

• עו"ד גיל נדל הרצה בתאריך 12.4.16 במרכז הבין-תחומי בהרצליה בנושא "עולם היבוא ועולם המשפט הישראלי".
• בתאריך 13.4.16 התקיים במשרדנו מפגש מקצועי לסוכני מכס, בהשתתפות עשרות סוכני מכס. הרצאתו של עו"ד גיל נדל בכנס עסקה בנושא "תיקוני חקיקה חדשים בעניין מתן חוות-דעת: ענישת סוכני מכס בגין ליקויים".