גיל נדל משרד עורכי דין

 

יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 116 – אייר תשע"ו – מאי 2016

עוד בנושא
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 126 – תשרי תשע"ח – ספטמבר 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 125 – אב תשע"ז – אוגוסט 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 124 – ניסן תשע"ז – אפריל 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 123 – שבט תשע"ז – פברואר 2017
עוד בנושא
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 121 – חשון תשע"ז – נובמבר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 120 – אלול תשע"ו – ספטמבר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 119 – אב תשע"ו – אוגוסט 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 118 – תמוז תשע"ו – יולי 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 117 – סיוון תשע"ו – יוני 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 115 – ניסן תשע"ו – אפריל 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 114 – אדר ב תשע"ו – אפריל 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 113 – אדר תשע"ו – מארס 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 112 – טבת תשע"ו – פברואר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 111 – כסלו-טבת תשע"ו - דצמבר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 110 – חשון-כסלו תשע"ו - נובמבר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 109 – תשרי-חשון תשע"ו - אוקטובר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 108 – אב-אלול תשע"ה - אוגוסט 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 107 - תמוז תשע"ה - יולי 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 106 - ניסן תשע"ה - מאי 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 105 - ניסן תשע"ה - אפריל 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 104 - ניסן תשע"ה - מרץ 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 103 - אדר תשע"ה - פברואר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 102 - שבט תשע"ה - ינואר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 101 - טבת תשע"ה - דצמבר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 99, אלול תשע"ד - ספטמבר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 98, אלול תשע"ד - אוגוסט 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 97, אב תשע"ד - יולי 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 96, תמוז תשע"ד - יוני 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 95, סיון תשע"ד - מאי 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 94, אייר תשע"ד - אפריל 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 93, אדר ב' תשע"ד - מרץ 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 92, אדר א' תשע"ד - פברואר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 91, שבט תשע"ד - ינואר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 90, טבת תשע"ד - דצמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 89, כסלו תשע"ד - נובמבר דצמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 88, חשון תשע"ד - אוקטובר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 87, תשרי תשע"ד - ספטמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 86, אלול תשע"ג - אוגוסט 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון מס' 85 - אב תשע"ג - יולי 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון מס' 84, תמוז תשע"ג - יוני 2013
הודעה חשובה ללקוחות המשרד וידידיו + גליון מס' 83 של "יבוא, יצוא ומה שביניהם"
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 82, אייר תשע"ג - אפריל 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 81, ניסן תשע"ג - מרץ 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 80, אדר תשע"ג - פברואר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 79, שבט תשע"ג - ינואר 2013
גיליון מס 78 דצמבר 2012
גיליון 77 נובמבר 2012
גיליון 76 אוקטובר 2012
גיליון 75 ספטמבר 2012
גיליון 74 אוגוסט 2012
גיליון 73 יולי 2012
גיליון 72 יוני 2012
גיליון 71 מאי 2012
גיליון 70 אפריל 2012
גיליון מס' 69- מרץ 2012
גיליון 68 פברואר 2012
גיליון מס' 67 - ינואר 2012
גיליון מס' 66- דצמבר 2011
גיליון מס' 65- אוקטובר 2011
גיליון מס' 64 - ספטמבר 2011
גיליון מס' 63 - אוגוסט 2011
גיליון מס' 62 - יולי 2011
גיליון מס' 61 - יוני 2011
גיליון מס' 60 - מאי 2011
גיליון מס' 59 - אפריל 2011
גיליון מס' 58 - מרץ 2011
גיליון מס' 57 - פברואר2011
גיליון מס' 56 - פברואר 2011
גיליון מס' 55 - ינואר 2011
גיליון מס' 54 - ינואר 2011
גיליון מס' 53 - נובמבר 2010
גיליון מס' 52 - אוקטובר 2010
גיליון מס' 51 - ספטמבר 2010
גיליון מס' 50 - אוגוסט 2010
גיליון מס' 49 - יוני 2010
גיליון מס' 48 - מאי 2010
גיליון מס' 47 - אפריל 2010
גליון מס' 46 - מרץ 2010
גליון מס' 45 - פברואר 2010
גליון מס 44 - ינואר 2010
גליון מס' 43 – דצמבר 2009
גיליון מס' 42 - נובמבר 2009
גיליון מס' 41 - אוקטובר 2009
גליון מס' 40 - ספטמבר 2009
גליון מס' 39 - אוגוסט 2009
גליון מס' 38 - יולי 2009
גליון מס' 37 - מאי 2009
גליון מס' 36 - ינואר 2009
גליון מס' 35 - נובמבר 2008
גליון מס' 34 - ספטמבר 2008
גליון מס' 33 - יולי 2008
גליון מס' 32 - מרץ - אפריל 2008
גליון מס' 31 - פברואר 2008
גליון מס' 30 - דצמבר 2007
גליון מס' 29 - אוקטובר - נובמבר 2007
גליון מס' 28 - ספטמבר 2007
גליון מספר 27 - אוגוסט 2007
גליון מספר 26 - יולי 2007
גליון מספר 25 - יוני 2007
גליון מספר 24 - מאי 2007
גליון מספר 23 - מרץ 2007
גליון מספר 22 - פברואר 2007
גליון מספר 21 - ינואר 2007
גליון מספר 20 - דצמבר 2006
גליון מספר 19 - אוקטובר 2006
גליון מספר 18 - אוגוסט 2006
גליון מספר 17 - יוני 2006
גליון מספר 16 - מאי 2006
גליון מספר 15 - מרץ-אפריל 2006
גליון מספר 14 - ינואר-פברואר 2006
גליון מספר 13 - דצמבר 2005
גליון מספר 12 - אוקטובר-נובמבר 2005
גליון מספר 11 - ספטמבר 2005
גליון מספר 10 - אוגוסט 2005
גיליון מספר 9 - אפריל 2005
גליון מספר 8 - נובמבר 2004
גליון מספר 7 - ספטמבר 2004
גליון מספר 6 - מרץ 2004
גליון מספר 5 - ינואר 2004
גליון מספר 4 - ספטמבר 2003
גליון מספר 3 - אוגוסט 2003
גיליון מספר 2 - יולי 2003
עוד בנושא

אימתי תוכר הנחה לצורך חישוב מסי יבוא?


ערכו של רכב אספנות ייקבע על פי עמדת רשות המכס


מי שנתפס בעבר בהנמכת מחיר- נדרש להוכיח אמינות ברף ראייתי גבוה


יסודות הפיקוח על יצוא בטחוני - פיקוח על טובין המועברים לרשות הפלשתינית


בית המשפט מגבה את סוכן המכס: עלויות נוספות בשחרור סחורה נדרשו כדין

מה חדש החודש

 

 ________________________________________________________________

 
                                  אימתי תוכר הנחה לצורך חישוב מסי יבוא?
                                              עו"ד גיל נדל, עו"ד מורן עוז
 
 אחת המחלוקות המרכזיות הקיימות בין ציבור היבואנים לבין רשות המיסים היא בשאלת הערך שעליו יוטלו המיסים, שכן חלק נכבד ממסי היבוא (מכס, מס קניה) מוטל על פי ערך הטובין (באחוזים), ומכאן שקיימת חשיבות רבה לשאלה מה ייחשב הערך לצרכי מסי יבוא. אחת מן המחלוקות הנפוצות בעניין זה עוסקת בשאלה האם יש להכיר בהנחה שניתנה ליבואן על ידי הספק במסגרת הערך לצרכי מכס, או שאין להכיר בהנחה כזו.
 
לאחרונה אנו נתקלים בפרקטיקה מחמירה של רשות המיסים במסגרתה היא פוסלת את הערך לצרכי מכס שהוצהר על ידי היבואן, בטענה כי ההנחה שניתנה לו על ידי הספק אינה קבילה, ולכן אין להתחשב בה במסגרת קביעת הערך לצרכי מכס.
 
במצב זה, למרות שהיבואן טוען כי שילם מחיר מסוים ונמוך בעד הטובין ואף הציג אסמכתאות לכך, פוסלת רשות המיסים את המחיר שהוצהר וקובעת כי המיסים ישולמו לפי המחיר הגבוה יותר, מבלי להכיר בהנחה שהוצהרה.
 
על פי החוק, ערך העסקה לצרכי מכס ומס קניה נקבע בהתאם עקרון מחיר העסקה הקבוע בסעיפים 130(1) ו- 132 לפקודת המכס, ומשמעה כי טובין מיובאים יוערכו לפי התשלום ששולם בעדם בפועל, כל עוד אין סיבה סבירה לחשוד באמיתות המחיר שהוצג. מדובר בשיטה בינלאומית הנהוגה ברוב מדינות עולם ואשר אומצה גם על ידי מדינת ישראל.
 
כפועל יוצא מכך, ההגיון המסחרי מורה על כך שיש להביא בחשבון במסגרת קביעת הערך לצרכי מכס את קיומן של הנחות מסחריות. אם ליבואן ניתנה הנחה והוא משלם 90 במקום 100, אין סיבה לגבות מע״מ על ערך של 100. ואכן, ארגון המכס העולמי במסגרת הנחיות שפורסמו על ידו, קבע כי יש להכיר בהנחות מסחריות ולקבלן.
 
נוהל הערכה של רשות המיסים קובע כי לצורך הוכחת קבילותה של הנחה על היבואן לעמוד בשני התנאים המצטברים הבאים:
 
"א.ההנחה קשורה קשר ישיר לטובין וניתנה עבור הטובין המיובאים.
 
הנחות שאינן ניתנות עבור הטובין אלא מסיבות אחרות (כגון:הנחות עבור הטובין שיובאו בעבר, או עבור עמידה ביעדי מכירות שנתיים שנקבעו), לא תוכרנה בקביעת הערך של הטובין ולא ניתן יהיה לנכותן מהערך לצורכי מסי יבוא.
 
ב.ההנחות חייבות להיות קבועות, ידועות מראש ובלתי מותנות בעת ההערכה של הטובין.
 
אם לא ניתן לקבוע את גובה ההנחה בעת הערכת הטובין, ההנחה לא תוכר."
 
הסמכות החוקית שעל בסיסה נכתב נוהל זה נובעת מסעיף 132(ה) לפקודת המכס הקובע כי: "הנחות במחיר טובין שיינתנו לאחר פדייתם מפיקוח רשות המכס, לא יובאו בחשבון לעניין קביעת ערך העסקה של אותם טובין".
 
סעיף זה קובע כי רק הנחה שניתנת לפני שחרור הטובין מן המכס, תהיה קבילה ויהיה ניתן להתחשב בה לצורך חישוב המסים, אך הנחה שתינתן לאחר שחרור הטובין, באופן רטרואקטיבי, לא תהיה קבילה. סעיף זה בא בעיקר על מנת להקל ולפשט את עבודת המכס, ולמנוע מחלוקות והתחשבנויות בדיעבד בין היבואן ורשות המיסים.
 
יחד עם זאת, ועל אף שרשות המיסים ניסתה להציב קווים ברורים בעניין זה, עדיין נוצרות בינה לבין ציבור היבואנים מחלוקות רבות ואי בהירויות בסוגיה זו.
 
אחת המחלוקות העיקריות היא בעניין הנחת כמות אשר ניתנת בגין עסקאות שנעשו בחודש מסוים אשר הזכאות לה נרכשה בחודש הקודם להן.
 
מדובר במצב בו היבואן והספק סיכמו ביניהם כי אם היבואן ירכוש 1,000 יחידות במחיר של 5 ש"ח במשך שנה אחת, הוא יקבל לאחר מכן הנחה מהספק ויהיה רשאי לרכוש 200 יחידות במחיר מוזל של 3 ש"ח.
 
האם ניתן להכיר בהנחה זו בערך העסקה לצרכי מכס?
 
רשות המסים מפקפקת בהנחות מסוג זה, בטענה כי הבסיס שעל פיו מחושב המס הינו המחיר במועד החיוב במס, דהיינו, מועד מסירת הטובין. זאת, משום שלעמדת רשות המיסים מסי היבוא הינם מיסים חד שלביים אשר מוטלים במועד החבות במס ללא התחשבות מאירועים או תמריצים מאוחרים ובכלל זה, הנחות שהעניק הספק ליבואן בגין רכישות מצטברות קודמות.  לעמדת רשות המיסים היא שהכרה בהנחה שזכאותה נרכשה בעבר, כמוה כתיקון רטרואקטיבי של מחירם של הטובין שנרכשו בעבר.
 
ואולם, בית המשפט העליון בע"א 5717/05 מנהל מע"מ ומס קניה תל אביב נ' אמקור מקררים בע"מ ("עניין אמקור"), דן בסוגיית מתן הנחות כמות ומועד גיבושה ומימושה של הנחה זו וקבע דברים אחרים. באותו מקרה היה מדובר במס קניה על תוצרת מקומית, אך הרציונל נכון גם בענייננו.
 
בעניין זה, פסק בית המשפט את הדברים הבאים:
 
"החוק קובע, כי בסיס המס הינו המחיר המשתלם, הוא המחיר בפועל. המחיר המשתלם בעסקאות בין צדדים מושפע מגורמים שונים, ובכלל זה מעסקאות קודמות שנערכו בין הצדדים. החוק אינו מחריג במפורש הפחתה במחיר הנובעת מסיבה כזו או אחרת, ובכלל זה הנחת כמות".
 
בית המשפט העליון קבע כי אכן לפי סעיף 132 לפקודת המכס אין להביא בחשבון הנחות שניתנות לאחר פדייתם של טובין מיובאים מפיקוח רשות המכס אך עמדה זו מתקיימת אך ורק לגבי הנחות שניתנות בדיעבד על הטובין שנרכשו במחיר מלא. ואולם כאשר אנו בוחנים את ההנחה שניתנת עבור עסקאות שנעשו לאחר שהזכאות להנחה גובשה בעבר, הרי שיש לראות את הנחה זו ככזו שניתנה קודם למסירת הטובין שנקנו במחיר מופחת. הנחה זו הינה הנחה שהתגבשה וניתנה לפני שחרור הטובין מפיקוח המכס ואין צורך לבצע בגינה התחשבנות "בדיעבד". 
 

מהו נטל ההוכחה המוטל על יבואן לצורך הכרה בהנחה?
 
כאשר מתעוררת מחלוקת בין יבואן לרשות המכס בנוגע לפסילת המחיר שהוצהר על ידי היבואן, ניתן להניח שאם היבואן יספק הסברים וראיות התומכות במחיר שהוצהר על ידו, לרבות הסכם עם הספק המתייחס לאותה הנחה, או עדות של הספק עצמו, הוא יעמוד בנטל ההוכחה הנדרש לצורך הכרה בהנחה.

לעומת זאת, אם היבואן רק עומד על כך שהמחיר שהוצהר על ידו הוא אמיתי, ללא הצגת אסמכתאות נוספות מלבד עדותו והחשבונית שהוצגה בעת היבוא, ככל הנראה לא יוכל היבואן לעמוד בנטל ההוכחה הנדרש לשביעות רצונה של רשות המכס.
 
לכן, כאשר יבואן מקבל הנחה מן הספק, טוב יעשה אם יצטייד מבעוד מועד במסמכים בכתב אשר מוכיחים את אמיתות המחיר, כולל התייחסות מפורטת לתנאים של אותה הנחה. יתירה מזו, רצוי ביותר כי בטרם היבוא, יגיע היבואן להסכם כתוב עם היצרן/הספק ובו מפורטים שיעורי ההנחות בקשר לטובין המיובאים, מועדי נתינתם, ביחס לאלו טובין יינתנו, ועוד ועוד.
 
מסמכים נוספים שיכולים לסייע ליבואן בנטל ההוכחה הם מחירונים המציגים את המחירים וההנחות הניתנות עליהם והצהרה של היצרן הזר בדבר נכונות ההנחה.
 

                                                         * * *


הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

 

 

 ________________________________________________________________


ערכו של רכב אספנות ייקבע על פי עמדת רשות המכס
עו"ד דייב זיתון, עו"ד (רו"ח) אורית חניה

רקע

בסקירה זו נתאר את פסק-דינו של בית משפט השלום בירושלים, אשר דן בשאלת קביעת שוויו של רכב אספנות שיובא לישראל.

במקרה דנן דחה בית המשפט את התביעה, תוך שהוא קובע כי לאור ספקות שהתגלו בגרסת היבואן, ערכו של הרכב המיובא לא יהא בהתאם להצהרת היבואן, כי אם בהתאם להערכת השווי שבוצעה על ידי רשות המכס.

עובדות המקרה וטענות הצדדים

התביעה הוגשה על ידי בעלת רכב אספנות מסוג מרצדס SL380 שנת ייצור 1983 שנרכש בארצות הברית ויובא לישראל. בעת יבואו של הרכב לישראל שילמה בעלת הרכב את מיסי היבוא. ערכו המוצהר של הרכב, לפיו שולמו מיסי היבוא, עמד על 4,000 דולר כערך העסקה, בתוספת הוצאות הובלה ימית של 1,050 דולר.

לאחר תשלום מיסי היבוא, טענה רשות המכס כי ההצהרה בדבר שווי הרכב אינה נכונה וכי ערכו של הרכב גבוה באופן משמעותי מהמוצהר. לאור האמור, הזמינה רשות המכס שמאי מטעמה שיבדוק את שווי הרכב. בחוות דעתו קבע השמאי כי ערך הרכב בישראל, לרבות מיסים, עומד על למעלה מ-125,000 ש"ח. כך, שבעלת הרכב נדרשה להוסיף מסי יבוא של עוד כ-34,000 ש"ח.

בעלת הרכב ערערה על מסקנות חוות דעת השמאי ופרטה מספר פגמים שנמצאו בחוות דעת זו. בעלת הרכב הציגה חוות דעת שמאי נגדית מטעמה בה נקבע כי שווי הרכב בארצות הברית הינו 2,500 דולר. בנוסף, טענה בעלת הרכב כי ישנם כלי רכב דומים בארצות הברים הנמכרים סביב המחיר אותו ציינה בהצהרתה.

בעלת הרכב טענה כי על פי פקודת המכס, ערכם של הטובין המיובאים הוא ערך העסקה שבה נרכשו, ורק בהתקיים המקרים החריגים, שלא מתקיימים כאן, יש עילה לפסול אותו.

מנגד, טענה רשות המכס כי ההחלטה לפסול את מחיר העסקה נבעה מכך שבעלת הרכב הציגה גרסאות ומסמכים אשר העלו ספקות באשר לנסיבות מכירת הרכב, כגון העובדה שהתובעת לא צירפה חשבון מכר כנדרש, כי אם מסמך "Bill Of Sale", מועד חשבונית ההובלה הינו שונה ממועד ההעברה הבנקאית בחשבון הבנק של בעלת הרכב, העובדה שלא צרפה את פלט חשבון הבנק שלה, אלא רק את פלט חשבון הבנק המשותף וכיוצא בזה.

פסק דינו של בית המשפט:

בפתח הדברים ציין בית המשפט כי הוא אכן שוכנע שנפלו פגמים בהצהרת התובעת, במיוחד לאור עובדת אי צירוף דפי חשבון מהחשבון הנוסף שהחזיקה התובעת, דבר אשר הצדיק  את פסילת הצהרת בעלת הרכב בנוגע לשווי הרכב על ידי המכס.

בית המשפט ציין כי בקביעת ערכם של כלי רכב מיובאים מתקיימים שני שלבים. הראשון, הוא בדיקת הצהרת הערך של מייבא הטובין – ככל שההצהרה מוכחת להנחת דעתו של פקיד המכס, הרי שחישוב המיסים שעל היבואן לשלם מבוסס על מחיר זה, ללא כל קשר לשווי הטובין בשוק. במידה והערך נפסל, בשלב השני, עורך המכס תחשיב המבוסס של חוות דעת שמאית מטעמו, הבוחנת את שווי הטובין.

בית המשפט ציין כי במקרים בהם עולה חשש כי הצהרת היבואן אינה משקפת את ערך הטובין, או מקום בו נפל פגם במסמכים המוגשים, על המכס להעריך את הטובין באופן אובייקטיבי בהתעלם מהצהרת היבואן.

בית המשפט קבע כי היה על התובעת להוכיח, בהתבסס על מסמכים, את אמיתות ההצהרה אשר הוגשה על ידה בכל הנוגע לערך הרכב. במקרה דנן לא עלה בידה של התובעת לתת הסברים מספקים ולכן החשדות אשר התעוררו בעקבות המסמכים, במיוחד לאור החלטתה שלא לצרף את דפי חשבון הבנק שלה. 

לאור זאת, דחה בית המשפט את טענותיה של בעלת הרכב, קבע כי דרישת המיסים הנוספת של רשות המכס הייתה כדין, ובנוסף חויבה בעל הרכב בהוצאות שכר טרחת עורך דין, בסך של 1,500 ש"ח.

[ת"א (שלום ירושלים) 442-07-14 ריקי חסן נ' מנהל תחנת מכס חיפה. פסק דין מתאריך 5.4.16, השופט גד ארנברג. שמות ב"כ הצדדים לא צוינו]

למאמרים נוספים שנכתבו על ידי צוות משרדנו בנושא יבוא אישי של רכב, אנא לחצו על הקישורים הבאים:

בית המשפט: יוענק פטור חלקי מגרעון מסי יבוא על רכב ביבוא אישי

גם רשות המכס אחראית לנזק בגין שחרור רכב שלא לידי היבואן המקורי

פעלת עיכבון על ידי סוכן מכס בגין אי-תשלום מסי יבוא

הליכי גביית חוב מיסים ביבוא אישי לא יעוכבו עד להכרעה בתביעה אחרת

על קו הגבול שבין יבוא אישי ליבוא מסחרי של רכב

משרד התחבורה כשל שוב במאבק נגד יבוא אישי

יועצי יבוא אישי: משרד התחבורה מפלה לרעה

יבוא אישי של רכב - חידושים והגבלות

 

* * *


הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

 

 

 

______________________________________________________________


מי שנתפס בעבר בהנמכת מחיר- נדרש להוכיח אמינות ברף ראייתי גבוה
עו"ד גיל נדל,  אלישי שיף

רקע:

אחת מפעולותיה השגרתיות של רשות המכס היא לבחון אמינות מחירים שהוצהרו ביבוא על ידי יבואנים. כאשר עולה חשד, לאחר בדיקה, כי מחירם של טובין גבוה מהמחיר שהוצהר, רשאי המכס לגבות את הפרש המיסים, או לנקוט בסנקציה חמורה יותר של חילוט הטובין.

במקרה שמתעוררת מחלוקת ביחס למחיר שהוצהר, על היבואן להניח את דעתו של בית המשפט כי המחיר שהוצהר נכון וכי אין בסיס לספקות שמעלה רשות המכס.

בסקירה זו, נתאר מקרה בו בית המשפט דחה בקשת יבואן למתן סעד זמני לשחרור טובין שחולטו מכיוון שהיבואן לא הניח את דעתו של בית המשפט כי שאכן המחיר שהוצהר היה נכון. בית המשפט ייחס חשיבות רבה לכך שמדובר ביבואן שכבר נתפס בעבר בהנמכת מחיר, וקבע כי יבואן כזה נדרש להוכיח ברף גבוה את אמינותו במקרה הנוכחי, וזאת, לעמדת בית המשפט, לא נעשה.

עם זאת, בית המשפט התיר, בשלב הסעד הזמני, לשחרר את הטובין התפוסים כנגד הפקדת ערובה.

עובדות המקרה וטענות הצדדים:

מדובר במכולות של ארטישוק קפוא שיובאו ממצרים.

במסגרת חקירת רשות המכס, עלה חשד כי מחיר הארטישוק עליו הצהיר היבואן - 500 דולר לטון, נמוך באופן משמעותי ממחירו האמיתי - 2,000 דולר לטון וכתוצאה מכך הופחתה חבות המס של היבואן באופן משמעותי.

בנוסף, חוקרי המכס טענו כי נתפסו חשבונות כפולים אצל היבואן וכי שתי מכולות, אשר הוצהר שמכילות במיה ופול בלבד, הכילו בנוסף תות שדה קפוא, אשר כפוף לתשלום מכס על פי משקל.

לפיכך, במסגרת סמכותה החליטה רשות המכס לתפוס את המכולות האמורות בהתאם לסעיף 188(א) לפקודת המכס.

מנגד, טען היבואן כי מחירו הנמוך של הארטישוק כפי שהוצהר לרשות המכס הוא נכון והוא נובע מהיקף הקנייה הגבוה של מהספק, וטיב הסחורה שנקנתה. עוד נטען כי במידה והסחורה שבמכולות לא תשוחררנה ייגרם ליבואן נזק בלתי הפיך, שכן התחייב לספק את הסחורה שבמכולות עד חג הפסח.

ראוי לציין, כי רשות המכס הסכימה לשחרר את הטובין בתמורת לערובה בסך של כ-719,000 ש"ח בגין המיסים שנגרעו, לטענתה, אולם, היבואן טען כי יוכל להעמיד ערבות של 123,000 ש"ח בלבד, וגין כך פנה לבית המשפט בבקשה למתן סעד זמני לשחרור המכולות.

החלטת  בית המשפט בשלב הסעד הזמני:

בית המשפט דחה את בקשת היבואן לשחרור הסחורה בערבות של 123,000 ש"ח והעמיד את גובה הערבות על 510,000 ש"ח..

בית המשפט קבע כי היבואן לא הניח את דעתו בדבר נכונות מחיר הארטישוק שהוצהר, בין היתר נוכח עברו של היבואן אשר הודה כי שילם כופר כסף בעבר בגין הצהרה בחסר של סחורה, ותיאור ממצאי ביקורות מהתקופה האחרונה, לפיהן הצהיר היבואן הצהרות לא נכונות ביחס לתכולת שתי מכולות אחרות

לאור האמור, קבע בית המשפט כי לאור עברו של היבואן, חייב האחרון לעמוד ברף הוכחה גבוה מול בית המשפט  במטרה לסתור את טענות המכס לעניין הנמכת מחירים, אולם, היבואן לא הצליח להגיע לרף הנדרש.

בכל הנוגע לגובה הערובה, טען היבואן כי אין ביכולתו להפקיד סכומים אלו. בית המשפט דחה את הטענה, תוך שהוא קובע כי יבואן אשר טוען כי הוא מייבא בהיקפים גדולים, נדרש להוכיח בראיות של ממש כי אין ביכולתו להפקיד ערובה מתאימה.

בשלב הסעד הזמני, בחר בית המשפט שלא לחייב בהוצאות אף אחד מן הצדדים.חרף האמור לעיל, הורה בית המשפט להעמיד את גובה הערובה על סכום של 510,000 ש"ח, תחת הסכום של 719,000 ש"ח אשר נדרש על ידי המשיבה, תוך שהוא קובע כי זהו סכום הערובה הראוי בין זכויות הצדדים.

[תא"מ (שלום אשדוד) 28397-04-16 לוטוס יבוא ויצוא בע"מ נ' מדינת ישראל - רשות המסים, החלטה מיום 16.4.2016, השופט יהודה ליבליין. ב"כ הצדדים: בשם היבואן: עו"ד ערן חסיד, בשם רשות המסים: עו"ד זיו אלדן הררי].

 

 

* * *


הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

 

 

 _______________________________________________________________

 

יסודות הפיקוח על יצוא בטחוני - פיקוח על טובין המועברים לרשות הפלשתינית
עו"ד גיל נדל, עו"ד אור כהן-ששון

 

בסוף שנת 2007 נכנס לתוקפו חוק הפיקוח על יצוא בטחוני, התשס"ז – 2007 ("החוק"). החוק, התקנות והצווים שהותקנו מכוחו, מחליפים את החקיקה שהייתה קיימת עד לכניסתו לתוקף, ומסדירים בחקיקה ראשית את הפיקוח על יצוא מישראל של ציוד, ידע, ושירותים בטחוניים ודו-שימושיים.
מטרת החוק הינה הסדרת הפיקוח על יצוא בטחוני מטעמי בטחון לאומי, מדיניות חוץ, התחייבויות בינלאומיות ושמירה על אינטרסים חיוניים אחרים של מדינת ישראל.

במאמרינו הקודמים (ראו קישורים למטה) עסקנו במשטרי פיקוח בין-לאומיים אותם מיישמת מדינת ישראל, ובפרט סקרנו את הסכם ואסנאר (Wassenaar Arrangement),Missile Technology Control Regime ואת משטרי הפיקוח בתחום הגרעיני, הביולוגי והכימי.

במאמר זה נתמקד במשטר פיקוח מקומי, פרי יצירת המחוקק הישראלי, אשר מסדיר את הפיקוח על העברת ציוד בטחוני ודו-שימושי משטחי מדינת ישראל לשטחי האחריות האזרחית הפלשתינית.

בדומה למשטרי הפיקוח הבין-לאומיים, גם משטר הפיקוח בעניין העברת טובין לרש"פ שואב כוחו מחוק הפיקוח על יצוא בטחוני, התשס"ז – 2007. הצו העיקרי המסדיר את רשימת הציוד המפוקח הינו צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד דו-שימושי מפוקח המועבר לשטחי האחריות האזרחית הפלשתינית), התשס"ט-2008 ("הצו").

התוספת שבצו מונה רשימה של טובין אשר בגין העברתם לרש"פ יחויב היצואן להחזיק ברישיון יצוא דו-שימושי. רשימת הטובין כוללת, בין היתר:

- כימיקלים שונים (כגון: מי חמצן בריכוז גבוה, כספית, נפתלן ועוד).
- לוחות של מתכות שונות.
- ציוד תקשורת (כולל ציוד לתשתיות או להפרעת תקשורת).
- מחרטות שונות, חלקיהן ואביזרים נלווים להן.
- ציוד כרסום, הברגה, הברה או ערגול.
- תנורי יציקה.
- כדוריות, מוטות וצינורות מתכת.
- ציוד ראיה, השקפה וצילום (למשל: טלסקופ, אמצעי לראיית לילה, מצלמות תת-מימיות ועוד).
- ציוד לייזר.
- ציוד ניווט, כולל GPS.
- ציוד שיט וצלילה.
- ציוד צניחה, רחיפה וטיסה (כולל טיסנים, למשל גם כדורים פורחים).
- ציוד מדידה (ובתוך כך מדידות קרינה, פיזיקאליות, כימיות וטלמטריות).
- טרקטורונים.
- ציוד דיג.
- ציוד סכינאות (פגיונות, חרבות, וסכינים מתקפלות).
- אובייקטים פולטי אש.
- נפצים וזיקוקי די-נור.
- מדים, סמלים ותגים.

הטובין שבתוספת כפופים לפיקוח רק כאשר הם מועברים לרש"פ, ולא בכל מקרה של יצואם ממדינת ישראל. כמו כן, חשוב לציין כי רשימת הטובין המנויה בצו באה להוסיף (ולא להחליף) את הטובין המפוקחים במשטרי פיקוח אחרים.

הפרת הצו תגרור סנקציות מנהליות ופליליות, כפי שכבר פירטנו במאמרים הקודמים בנושא הפיקוח על יצוא ציוד הבטחוני והדו-שימושי. על כן, חשוב שעוסקים אשר מוכרים סחורות לרש"פ יוודאו כי אינם מפרים את הדין ומוכרים טובין לשטחי הרש"פ ללא רישיון יצוא מתאים.

למאמרים קודמים פרי עטנו בנושא הפיקוח על יצוא דו שימושי, לחצו על הקישורים הבאים:

• הפיקוח על יצוא בטחוני - מהו ציוד דו-שימושי?;
• הפיקוח על יצוא בטחוני: פיקוח על ציוד דו-שימושי - הסכם ואסנאר;
• לא הכל חסוי: יצואן של ציוד דו-שימושי יקבל התכתבויות פנימיות בין משרדי הממשלה;
• מינהל המכס מגביר את האכיפה בנושא יצוא טובין דו-שימושיים;

למאמרים קודמים פרי עטנו בנושא הפיקוח על היצוא הבטחוני, לחצו על הקישורים הבאים:

• יסודות הפיקוח על היצוא הביטחוני;
• העיסוק באמצעי הצפנה;
• יסודות הפיקוח על היצוא הבטחוני - שלב הרישום והרישוי;
• יסודות הפיקוח על היצוא הבטחוני - שלב השיווק;
• יסודות הפיקוח על היצוא הבטחוני - שלב הרישוי - חלק 1;
• יסודות הפיקוח על היצוא הבטחוני - שלב הרישוי - חלק 2;
• הפיקוח על יצוא בטחוני: יצוא כימי, ביולוגי וגרעיני- חלק ראשון;
• הפיקוח על יצוא בטחוני - הפיקוח על היצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני - חלק שני;
• הגבלות יצוא אמריקאי להן יכול להיות כפוף יבואן;
• עקרונות הפיקוח על יצוא הייטק מארצות הברית;
• פסק דין ראשון נגד הפרת חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני;

 

 

* * *


הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

 

 _________________________________________________________________

 

בית המשפט מגבה את סוכן המכס: עלויות נוספות בשחרור סחורה נדרשו כדין
עו"ד גיל נדל, אלישי שיף

רקע:

רוב, אם לא כל, היבואנים נוהגים להסתייע בשירותי עמילות מכס לצורך שחרור הסחורה המיובאת מפיקוח המכס.

כידוע, תפקידיו של סוכן המכס כוללים, בין היתר, ניהול הפעילות הלוגיסטית לצורך שחרור הסחורה, הכנת הניירת הדרושה והגשתה, תשלום המסים והאגרות, ולעיתים גם אחסנה והובלת המטענים..

לעיתים, עשויה להתעורר מחלוקת בין היבואן לבין סוכן המכס, באשר לשכר שיש לשלם לסוכן עבור עבודתו, במיוחד במצבים בהם אין בין הצדדים הסכם אשר מסדיר את הסוגיה.

בסקירה זו נתאר מקרה בו יבואן התרעם כנגד עלויות נוספות שהוטלו עליו בתהליך יבוא אשר לטענתו,לא עלה בקנה אחד עם הסיכום מול סוכן המכס. בית המשפט, לאחר ששמע ת טענות הצדדים, גיבה את סוכן המכס והשית עלויות נוספות אלו על היבואן. 

עובדות המקרה וטענות הצדדים:

התובע רכש רהיטים בתאילנד, ושכר את שירותה של חברת עמילות מכס לצורך שחרור הרהיטים מפיקוח המכס ב.

היבואן טען, כי בפגישה שנערכה בינו לבין נציגת סוכן המכס, סוכם כי שכרו של סוכן המכס יעמוד על 350 ש"ח בגין עמלה ו-100 ש"ח נוספים בגין אגרת שער עולמי.

לאחר הגעתה של הסחורה לארץ, קיבל היבואן חשבון מסוכן המכס, בסך של כ-12,000 ש"ח, בגין שירותים ותשלומים נוספים, אשר לטענתו של היבואן כלל לא הופיעו במסגרת ההסכם שנכרת בינו לבין סוכן המכס..

סוכן המכס טען מנגד, כי  במסמך ההתקשרות צוין מפורשות כי קיימים חיובים נוספים, וכי לגבי ההובלה בארץ ישנו תמחור נוסף.

לאחר שהיבואן וסוכן המכס לא הצליחו להגיע לכדי הסכמה, פנה היבואן לחברת עמילות מכס אחרת, לה שילם בסופו של דבר 12,000 ש"ח לצורך שחרור הסחורה. לטענת התובע, סוכן המכס חייב אותו בסכום נוסף של כ- 1,900 ש"ח, עבור מסמכי ההובלה וזאת למרות ששילם בגין מסמכים אלו בתאילנד. לאור האמור, תבע היבואן את סוכן המכס בגין סכום זה, וכו בגין עוגמת נפש.

פסק-הדין של בית המשפט:

בית המשפט דחה את תביעתו של היבואן.
בית המשפט קבע כי במקרה בו יבואן טוען כי הוא הוטעה על ידי סוכן מכס, ושילם מחיר מופרז מעבר לנדרש, עליו להציג ראיות תומכות בטענתו שאכן הוטעה.

במקרה זה, מלבד התכתבויות עם נציגת סוכן המכס, שמהן עלה כי קיבל התייחסות לפניותיו, לא הציג היבואן כל מסמך המראה כי סוכן המכס ביקש לגבות ממנו סכומים חריגים אשר לא הוסכמו במסגרת ההסכם ביניהם. אותם סכומים שדרש סוכן המכס כללו היטל בטחון, דמי ריקון מכולה, הוצאות מיחשוב, הפקדת פקודת מסירה, תשלום למחסן, הוצאות תקשורת, העברת מסמכים בדואר, נקבע כי סכומים אלו נדרשו כדין, שכן הם חלק מהליך של יבוא ובהסכם בין היבואן לסוכן המכס צוין במפורש כי ישנן עלויות נוספות של הרשויות או צדדים שלישיים שיתקבלו בנפרד.

בנוסף, נקבע כי היבואן לא הציג מקרים דומים מן המקובל בענף עמילות המכס, מהם ניתן להסיק כי סוכן המכס דרש סכומים אשר חורגים מן המקובל בתחום.


לאור האמור, גיבה בית המשפט את סוכן המכס, דחה את התביעה, וחייב את היבואן בהוצאות משפט בסך של 500 ש"ח.

[ת"ק (ב"ש) 11595-09-15, פסק דין מיום 24.3.2016, השופטת דרורה בית אור. הצדדים לא יוצגו על ידי עורכי דין].

לסקירות נוספות שנכתבו על ידי צוות משרדנו בנושא התחשבנות כספית בין היבואן לבין סוכן המכס, אנא לחצו על הקישורים הבאים:

בית המשפט: לא הגיוני ששירותי עמילות מכס יינתנו בהתנדבות

סיכמנו או לא סיכמנו? על התחשבנות בין סוכן מכס ללקוחו

האם ניתן לקזז עלויות עמילות מכס בגין חוב הובלה אווירית?

בית המשפט נותן אור ירוק לגביית ריבית על ידי סוכן מכס

האם סוכן מכס יידרש להציג מסמכי הנהלת חשבונות בבית המשפט?

חברת ג'קי ליין זכתה בכ-300,000 ש"ח בגין חוב עמילות מכס ושילוח

מי צריך לשלם לסוכני המכס? על מיזם משותף של יבוא מוצרי נייר מתורכיה

עם או בלי ריבית? היבואן מול נותני השירותים

האם יש גבול לשיעור הריבית? על ויכוח (שלא הסתיים) בין סוכן מכס ליבואן

מה קורה כאשר לא נחתם הסכם מסודר

על סכסוכים כספיים בגין סוכן מכס ליבואן

כרטסת החיובים לא הספיקה לסוכן המכס כדי לזכות בתביעה

 

* * *


הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

 

________________________________________________________________

מה חדש החודש

 

ענייני מכס ורגולציה

• משרדנו מייצג קבוצה גדולה של יבואנים שהוצאו להם דרישות גרעון מכס בגין יבוא פרופילי  אלומיניום מוכספים ומוזהבים.


• משרדנו מטפל מול רשות המכס בנוגע להודעת גרעון שהוצאה ליבואן בגין שינוי סיווגם של רכיבי זיכרון אלקטרוניים.

• משרדנו מייעץ ליצרן רכב זר בנוגע לסוגיות שעניינן ערך לצרכי מכס.

• משרדנו מייעץ לגוף אוניברסיטאי גדול בנוגע לרישיונות יבוא הנדרשים לחומרים לעריכת ניסויים.

• משרדנו מייעץ ליבואן בעל פעילות עסקית של יבוא ממרכז אפריקה.

הרצאות, ימי עיון והופעות בתקשורת

• עו"ד גיל נדל הרצה בתאריך 2.5.16 בלשכת המסחר-חטיבת תוספי תזונה, בנושא תובענות ייצוגיות.


• עו"ד גיל נדל הרצה בתאריך 9.5.16 במכון התקנים, בנושא היבטים משפטיים הנוגעים ליבוא טובין ושחרורם מפיקוח רשות המכס.


• עו"ד גיל נדל קיים הרצאה באינטרנט (Webinar) בתאריכים 25-26.5.16, בנושא יצוא.


• עו"ד גיל נדל הרצה בתאריך 31.5.16 בלשכת המסחר בנושא הדרכה על חוק הגנת בריאות הציבור מזון.