גיל נדל משרד עורכי דין

 

יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 117 – סיוון תשע"ו – יוני 2016

עוד בנושא
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 126 – תשרי תשע"ח – ספטמבר 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 125 – אב תשע"ז – אוגוסט 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 124 – ניסן תשע"ז – אפריל 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 123 – שבט תשע"ז – פברואר 2017
עוד בנושא
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 121 – חשון תשע"ז – נובמבר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 120 – אלול תשע"ו – ספטמבר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 119 – אב תשע"ו – אוגוסט 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 118 – תמוז תשע"ו – יולי 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 116 – אייר תשע"ו – מאי 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 115 – ניסן תשע"ו – אפריל 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 114 – אדר ב תשע"ו – אפריל 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 113 – אדר תשע"ו – מארס 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 112 – טבת תשע"ו – פברואר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 111 – כסלו-טבת תשע"ו - דצמבר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 110 – חשון-כסלו תשע"ו - נובמבר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 109 – תשרי-חשון תשע"ו - אוקטובר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 108 – אב-אלול תשע"ה - אוגוסט 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 107 - תמוז תשע"ה - יולי 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 106 - ניסן תשע"ה - מאי 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 105 - ניסן תשע"ה - אפריל 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 104 - ניסן תשע"ה - מרץ 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 103 - אדר תשע"ה - פברואר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 102 - שבט תשע"ה - ינואר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 101 - טבת תשע"ה - דצמבר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 99, אלול תשע"ד - ספטמבר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 98, אלול תשע"ד - אוגוסט 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 97, אב תשע"ד - יולי 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 96, תמוז תשע"ד - יוני 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 95, סיון תשע"ד - מאי 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 94, אייר תשע"ד - אפריל 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 93, אדר ב' תשע"ד - מרץ 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 92, אדר א' תשע"ד - פברואר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 91, שבט תשע"ד - ינואר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 90, טבת תשע"ד - דצמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 89, כסלו תשע"ד - נובמבר דצמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 88, חשון תשע"ד - אוקטובר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 87, תשרי תשע"ד - ספטמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 86, אלול תשע"ג - אוגוסט 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון מס' 85 - אב תשע"ג - יולי 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון מס' 84, תמוז תשע"ג - יוני 2013
הודעה חשובה ללקוחות המשרד וידידיו + גליון מס' 83 של "יבוא, יצוא ומה שביניהם"
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 82, אייר תשע"ג - אפריל 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 81, ניסן תשע"ג - מרץ 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 80, אדר תשע"ג - פברואר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 79, שבט תשע"ג - ינואר 2013
גיליון מס 78 דצמבר 2012
גיליון 77 נובמבר 2012
גיליון 76 אוקטובר 2012
גיליון 75 ספטמבר 2012
גיליון 74 אוגוסט 2012
גיליון 73 יולי 2012
גיליון 72 יוני 2012
גיליון 71 מאי 2012
גיליון 70 אפריל 2012
גיליון מס' 69- מרץ 2012
גיליון 68 פברואר 2012
גיליון מס' 67 - ינואר 2012
גיליון מס' 66- דצמבר 2011
גיליון מס' 65- אוקטובר 2011
גיליון מס' 64 - ספטמבר 2011
גיליון מס' 63 - אוגוסט 2011
גיליון מס' 62 - יולי 2011
גיליון מס' 61 - יוני 2011
גיליון מס' 60 - מאי 2011
גיליון מס' 59 - אפריל 2011
גיליון מס' 58 - מרץ 2011
גיליון מס' 57 - פברואר2011
גיליון מס' 56 - פברואר 2011
גיליון מס' 55 - ינואר 2011
גיליון מס' 54 - ינואר 2011
גיליון מס' 53 - נובמבר 2010
גיליון מס' 52 - אוקטובר 2010
גיליון מס' 51 - ספטמבר 2010
גיליון מס' 50 - אוגוסט 2010
גיליון מס' 49 - יוני 2010
גיליון מס' 48 - מאי 2010
גיליון מס' 47 - אפריל 2010
גליון מס' 46 - מרץ 2010
גליון מס' 45 - פברואר 2010
גליון מס 44 - ינואר 2010
גליון מס' 43 – דצמבר 2009
גיליון מס' 42 - נובמבר 2009
גיליון מס' 41 - אוקטובר 2009
גליון מס' 40 - ספטמבר 2009
גליון מס' 39 - אוגוסט 2009
גליון מס' 38 - יולי 2009
גליון מס' 37 - מאי 2009
גליון מס' 36 - ינואר 2009
גליון מס' 35 - נובמבר 2008
גליון מס' 34 - ספטמבר 2008
גליון מס' 33 - יולי 2008
גליון מס' 32 - מרץ - אפריל 2008
גליון מס' 31 - פברואר 2008
גליון מס' 30 - דצמבר 2007
גליון מס' 29 - אוקטובר - נובמבר 2007
גליון מס' 28 - ספטמבר 2007
גליון מספר 27 - אוגוסט 2007
גליון מספר 26 - יולי 2007
גליון מספר 25 - יוני 2007
גליון מספר 24 - מאי 2007
גליון מספר 23 - מרץ 2007
גליון מספר 22 - פברואר 2007
גליון מספר 21 - ינואר 2007
גליון מספר 20 - דצמבר 2006
גליון מספר 19 - אוקטובר 2006
גליון מספר 18 - אוגוסט 2006
גליון מספר 17 - יוני 2006
גליון מספר 16 - מאי 2006
גליון מספר 15 - מרץ-אפריל 2006
גליון מספר 14 - ינואר-פברואר 2006
גליון מספר 13 - דצמבר 2005
גליון מספר 12 - אוקטובר-נובמבר 2005
גליון מספר 11 - ספטמבר 2005
גליון מספר 10 - אוגוסט 2005
גיליון מספר 9 - אפריל 2005
גליון מספר 8 - נובמבר 2004
גליון מספר 7 - ספטמבר 2004
גליון מספר 6 - מרץ 2004
גליון מספר 5 - ינואר 2004
גליון מספר 4 - ספטמבר 2003
גליון מספר 3 - אוגוסט 2003
גיליון מספר 2 - יולי 2003
עוד בנושא


בית המשפט קובע שחובת הגילוי גוברת על הוראות החסיון של רשויות המס


עיצומים כספיים ביבוא מזון


מדוע אסור להסתפק בהכרת החקיקה הישראלית על הפיקוח על היצוא הביטחוני?


בית המשפט השלום בבאר שבע: המדינה תפצה יבואן שהטובין שלו עוקלו אך לא הוחזרו במלואם


בית המשפט השלום בטבריה התיר למדינה לתקן עובדות בכתב אישום אך אסר להוסיף סעיפי אישום


פרשת מחסן הערובה "ישקול"  - גזר דין לאחד הנאשמים


בית המשפט המחוזי בירושלים: לעובד שגרירות זרה לא עומדת חסינות מהחרמת טובין מוברחים


תביעה נגד מוביל אווירי בגין נזק למטען תתברר לגופה


מה חדש החודש

 
 

 _______________________________________________________________

בית המשפט קובע שחובת הגילוי גוברת על הוראות החסיון של רשויות המס
עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זיתון, קיריל קפלון

 

רקע
אחת המחלוקות הנפוצות ביותר בין נישומים לבין רשות המסים היא סיווג ההכנסה, כפירותית או הונית, כאשר חבות המס יכולה להשתנות באופן דרמטי כתוצאה מסיווג כזה או אחר.
על החלטת סיווג של רשות המסים ניתן לערער, בין היתר, גם בטענה לאפליה. על מנת לבסס טענה שכזו מוטל על הנישום נטל, אשר קשה לו להרים בהעדר מידע קונקרטי אודות אופן הפעולה של רשות המס בתיקים אחרים.


סקירה זו עוסקת בהחלטת בית המשפט המחוזי במחוז מרכז, להתיר לנישום גישה לאופן הפעולה של הרשות בתיק מס אחר, וזאת לאור טענת האפלייה אשר הועלתה על ידו.
עובדות המקרה וטענות הצדדים


חברת ניאופרם בע"מ התקשרה בהסכם עם חברת מרק (Merck) האמריקנית, להפצה ושיווק בלעדיים של תרופה אונקולוגית בשם ארביטקס, וזאת במשך שמונה שנים. כעבור זמן מה, ביטלה חברת מרק את ההסכם, ופיצתה את ניאופרם בשל ביטולו.
ניאופרם סיווגה את הפיצויים כרווח הון, וזאת בטענה כי מדובר בפיצוי בגין אובדן נכס הון. רשות המסים סיווגה את ההכנסה כפירותית, בטענה כי מדובר בהפסד רווחים מהפצת תרופה.
טענות הצדדים


לטענת ניאופרם, מפרסומים בתקשורת עלה כי בהליך אחר נקטה רשות המיסים בעמדה הפוכה לעמדה ביחס אליה. על מנת לבסס את טענתה, פנתה החברה בשאלון אל הרשות, כאשר תוכן השאלון התייחס להסדרי גביה, שומה, פשרה או הסדרי מס במקרים דומים לשלה.
החברה טענה, כי אי חשיפת המידע על ידי רשות המסים אינו יכול לעמוד וזאת משלושה טעמים: ראשית, המידע נמצא אצל הרשות ומקנה לה יתרון לא צודק בהליך המשפטי; שני, השאלון הופנה לקבלת הפרמטרים העיקריים, ללא נתונים עובדתיים; ושלישי, עיקרון השוויון  מחייב את גילוי המידע.

בתגובה, טענה רשות המיסים כי המדובר במידע חסוי, לא רלוונטי, וכי גם אם לא מדובר במידע חסוי, הקושי לאסוף את כל המידע המתבקש כל כך גדול, שהעלות באיסופו עולה על התועלת.


דיון והכרעה
כבר בתחילת ההכרעה, קבע בית המשפט כי במשפט האזרחי, על אף הוראות החסיון המצויות בחוקי המס, גילוי המידע הוא הכלל ואילו חסיון הוא החריג. בית המשפט הדגיש שיפה הכרעה זו עוד יותר במקרה וצד להליך הוא רשות מנהלית כדוגמת רשות המסים, שכן ללא הגילוי תמנע מאחד הצדדים זכות הטיעון, המהווה מושכלת יסוד בשלטון דמוקרטי.
בית המשפט עמד על תכליתו של החסיון, והפנה לפסק דין בו ייצג משרד גולדפרב זליגמן ושות' חברה בשם פרמה גורי. בפסק הדין, נמתחה ביקורת על רשות המסים, אשר סירבה לחשוף מידע, ובו נקבע כי עמדת הרשות אינה מתיישבת עם עקרון השוויון והחובה של הרשות לפעול כנאמן הציבור.


לאחר שנבחנה רלוונטיות המידע הנדרש, חשיבות המידע להוכחת ההפליה, ופערי הכוחות שבין הצדדים, הכריע השופט שיש צדק בבקשת ניאופרם. עם זאת, נקבע כי השאלון הארוך שהגישה החברה לרשות מסים יכביד על פעילות הרשות. לכן קבע בית המשפט כי יהיה על ניאופרם לבחור בחמש שאלות ביחס לנישום אשר פרטיו פורסמו בעיתונות , עליהם תצטרך הרשות לענות.

עמ(מרכז) 34264-01-13 ניופארם בע"מ נ' פקיד שומה פתח תקווה פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי). בפני כב' השופט ד"ר אחיקם סטולר. החלטה מיום 4.2.16 [ ב"כ הצדדים: לחברת ניאופרם – עו"ד דוד פורר ממשרד עו"ד הרצוג פוקס נאמן ושות'; למדינה - באמצעות פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי).

 


* * *


הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

 

 

 ________________________________________________________________

עיצומים כספיים ביבוא מזון
עו"ד גיל נדל, עו"ד מורן עוז

 

בסוף חודש מאי 2016 צפוי להיכנס לתוקפו חוק חדש אשר מטרתו להסדיר בצורה רוחבית ומקיפה את כל הפיקוח על ענף המזון, לרבות על יבוא מזון.
החוק טומן בחובו חידושים רבים ליבואני מזון, הכוללים גם הקלות מסוימות על הפיקוח, אך מצד שני, החמרה של אמצעי האכיפה שיכולות הרשויות לנקוט כלפי יבואנים שלא יעמדו בהוראות החוק.


קצת היסטוריה
הפיקוח על ייבוא מזון לישראל היה מוסדר במשך שנים רבות בחקיקה ישנה (פקודת בריאות הציבור (מזון), ובמהלך השנה הנוכחית יוחלפו הוראות הפקודה בהוראות חוק ההגנה על בריאות הציבור (מזון).


החוק החדש, המוכר בשמו "רפורמת הקורנפלקס", כולל, כאמור, הקלות רבות ליבואנים, ועליהן נעמוד במאמר נפרד. במאמר הנוכחי נבקש לסקור את אמצעי האכיפה המנהליים החדשים שנקבעו בחוק, המכונים בשם "עיצום כספי".

עיצום כספי הוא כלי אכיפה מהיר ומרתיע והטלתו אינה מחייבת בירור עובדתי מורכב. יובהר כי הטלת העיצום הכספי נבדלת מהטלת הסנקציה הפלילית שאף קבועה בחוק זה בכך שהטלת עיצום כספי אינה גוררת אחריה רישום פלילי, וניתן לנקוט בשני ההליכים בו זמנית- גם להטיל עיצום כספי וגם להעמיד את המפר לדין פלילי.


אילו עיצומים כספיים מאפשר החוק להטיל?
החוק קובע דרגות שונות של הפרות כאשר כל דרגה ובהתחשב בזהות המפר (תאגיד או יחיד), נקבע עיצום כספי שונה.


מהו עיצום כספי בסיסי?
סעיף 260 לחוק קובע את הסכום הבסיסי להטלת עיצום כספי ללא הבחנה בין ההפרות ואם ההפרה נגעה למוצר אחד או יותר. סכום זה נע בין 8,000 ש"ח ליחיד, כלומר יבואן שאינו תאגיד לבין 40,000 ש"ח לתאגיד בעל מחזור מכירות העולה על 100 מיליון ש"ח בשנה שבה בוצעה ההפרה.


סעיף 261 לחוק מפרט 19 מקרים של הפרות וביניהם:
(1) ייבוא מזון בניגוד לחקיקת המזון.
(2) ייבוא מוצר בשר מעובד שאינו מסומן בהתאמה לסוגו.
(3) ייבוא מזון שפג תוקף תאריך השימוש בו.
(4) ייחוס למזון, בדרך של סימון או פרסום, סגולה של חיזוק או ריפוי או מניעת מחלה, ריפויה, הקלה או סיוע בהתמודדות עימה או תסמיניה.
(5) ייבוא מזון המסומן בסימון שאינו תואם את המזון.
(6) מסירת מידע הנוגע למזון המיוצר או המיובא שאינו תואם את המזון.
(7) אי דיווח על שינוי במסמכים.
(8) הנפקת תעודת משלוח למוצרי השר שאינה כוללת את הפרטים הנדרשים.
(9) הובלת בשר מהמפעל, בית קירור או תחנת הסגר ברכב הובלה שאינו כולל מערכות בקרת טמפרטורה.

מהו עיצום כספי מוגדל? (בשיעור של פי 1.5 מהסכום הבסיסי)
סעיף 262 לחוק קובע את סמכותו של המנהל להטיל עיצום כספי בשיעור של פי 1.5 מהסכום הבסיסי וזאת במקרים חמורים יותר מבחינת בטיחות המזון ושמירה על בריאות הציבור.
סעיף זה מונה יותר מחמישים הפרות בייבוא, ייצור ושיווק, שניתן לחייב בגינן בעיצום כספי מוגדל. בין יתר ההפרות ניתן למצוא את המקרים הבאים:
(1) ייבוא מזון פסול או מזון שיש בו ליקוי העלול לגרום לפגיעה בתקינות המזון או באיכותו או מזון העלול לפגוע בבריאות הציבור.
(2) ייבוא מזון הכולל תוסף מזון או חומר טעם וריח שאינם מותרים לשימוש.
(3) ייבוא בשר קפוא שהופשר, שאינו ארוז מראש ומסומן בהתאמה.
(4) ייבוא שאריות מזון ובכלל זה מזון המכיל או יוצר משאריות למעט במקרים שעליהם הורה מנהל שירות המזון.
(5) ייבוא ללא תעודת יבואן רשום תקפה או בניגוד לתנאים הקבועים בתעודת היבואן הרשום.
(6) ייבוא מזון הטעון אישור ייצור נאות ללא שיש בידי היבואן אישור כאמור.
(7) ייבוא מזון רגיש ללא אישור מוקדם לייבוא.
(8) מסירת פרטים לא נכונים לגבי המזון המיובא.
(9) ייבוא מזון שלא עומד בדרישות תקן רשמי או ביצוע פעולות הנוגעות למזון שאינן תואמות את הוראות התקן הרשמי.

בנוסף, החוק מגדיר מהי "הפרה בנסיבות מחמירות" "הפרה נמשכת", ו"הפרה חוזרת", אשר יאפשרו להטיל עיצום כספי בסכומים גבוהים יותר.
כמו כן, החוק קובע הטלת עיצומים כספיים בסך 100 ש"ח לכל מוצר בין סך המוצרים המיובאים במקרה של הפרה בעניין סימון מזון או 500 ש"ח לכל מוצר במקרה של ייבוא מזון שיש בו גוף זר ההפרה ובלבד שסכום העיצום הכספי לא יפחת ממחצית הסכום הבסיסי ולא יעלה על כפל הסכום הבסיסי.


מהו תהליך הטלת העיצום הכספי?
במקרה שבו יש לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מהוראות החוק, ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי, הוא נדרש למסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי, כאשר בהודעה יפורטו:
• המעשה או המחדל המהווה את ההפרה;
• סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
• זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה;
• שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או בהפרה חוזרת;

במצב כזה, עומדת למפר זכות טיעון, כאשר הוא זכאי לטעון את טענותיו לפני הממונה, בכתב או בעל פה, כפי שיורה הממונה, תוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה. הממונה רשאי לבטל/להפחית/להשאיר את העיצום על כנו. באם המפר סבור כי נפלה טעות, זכותו לפנות לבית המשפט השלום בערעור תוך 30 יום מהמועד שבו ניתנה ההחלטה הלטיל עיצום כספי אך הערעור אינו מעכב את התשלום אלא אם בית המשפט קבע אחרת.

מהי התראה מנהלית?
התראה מנהלית הינה כמו שליפת "כרטיס צהוב" במשחק כדורגל, כלומר הינה כלי אכיפה מקדים או מחליף לסמכותו של הממונה להטיל עיצום כספי. כלי זה מתאים לטיפול בהפרות ראשונות של המפר או בהתייחס לנסיבות שייקבעו בנהליו של הממונה כמצדיקות "הזדמנות נוספת" לתיקון ההפרה, תוך היכולת להחזיר את המפר "למוטב". התראה מנהלית מוטלת מקום שניתנה סמכות להטיל עיצום כספי אך היא מהווה אזהרה בלבד, והמפר אינו נדרש לשלם את העיצום הכספי.


בהתראה מינהלית נדרש הממונה לציין מהו המעשה המהווה את ההפרה, עליו להודיע למפר כי עליו להפסיק את ההפרה וכי אם ימשיך בהפרה או יחזור עליה יהיה צפוי לעיצום כספי.
אם נמסרה למפר התראה מינהלית כאמור, רשאי הוא לפנות לממונה, בכתב, בתוך 45 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשל אחד מטעמים אלה:


1. הוא לא ביצע את ההפרה;
2. המעשה שביצע, המפורט בהתראה, אינו מהווה הפרה.
מהן השלכות החוק החדש על ציבור היבואנים?
כפי שניתן להתרשם, לצד ההקלות שנקבעו בחוק בכל הנוגע לדרישות וחסמים הקיימים כיום בייבוא מזון רגיל לישראל, הוחמרה באופן ניכר הענישה על היבואנים שלא יעמדו בהוראות החוק.


הטלת עיצומים כספיים בגובה של בין 8,000 ש"ח ל-40,000 ש"ח על יבואנים שיימצאו כמפרי החוק, לדוגמא, במקרים של יבוא מזון בלתי ראוי למאכל אדם או מזון הכולל תוסף או חומר טעם וריח אסורים, אי סימון של אורך חיי המדף, יבוא מזון רגיש ללא אישור מיוחד ועוד - משמעותה סנקציה כלכלית מחמירה שיש בה כדי להכביד על ציבור היבואנים אשר יהיו חייבים להקפיד ביתר שאת בעמידה על הוראות החוק כדי להימנע מהטלת העיצומים. יתכן גם שעיצומים כספיים אלה "יגולגלו" על ידי היבואנים על ציבור הלקוחות באופן של העלאת מחירי המכירה של מוצרי המזון, ובכך יצא הציבור נפסד.


במקרים בהם מוטל העיצום הכספי, טוב יעשו יבואנים אם ינצלו  את זכות הטיעון המוקנית להם על מנת לנסות לבטל או לכל הפחות להפחית את העיצום הכספי.
מלבד העיצום הכספי, קובע החוק סנקציה הרתעתית לא פחות מהעיצום עצמו וזאת באמצעות פרסום עצם הטלת העיצום הכספי באתר האינטרנט של משרד הבריאות. פרסום העיצום הכספי יכלול פרטים בדבר הטלת העיצום הכספי; מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;סכום העיצום הכספי שהוטל; אם הופחת העיצום הכספי – הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעורי ההפחתה;פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין; שמו של המפר – אם הוא תאגיד.


הפרסום באתר האינטרנט בנוגע לעיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובנוגע לעיצום כספי שהוטל על יחיד – שנתיים וחצי.
יצוין כי אמצעי האכיפה המנהליים הללו של עיצומים כספיים אינם ייחודיים לתחום המזון, אלא הם מוכרים מהוראות חוק נוספות כגון חוק הגנת הצרכן שתוקן בשנת 2015, ונראה כי קיימת מגמה של המדינה להכניס את כלי העיצומים הכספיים בכמה שיותר ענפים.

* * *


הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

 

 

 

 ______________________________________________________________


מדוע אסור להסתפק בהכרת החקיקה הישראלית על הפיקוח על היצוא הביטחוני?
מאת עו"ד מרכוס כהן ועו"ד גיל נדל

 

הדלת נסגרה בחריקת צירים, ומשב רוח קל הרעיד את מסמכי השילוח הפזורים לאורך השולחן בחדר הישיבות.

"אבל בדקנו את הרשימה. אני אומר לך שלא הייתה שום התאמה." פתח נציג החברה במבטא ישראלי כבד, בעוד ידיו משחקות בעצבנות בכרטיס ביקור עם תג מוזהב המעוצב ברהבתנות של אורחו.

"איזו רשימה?" שואל הסוכן הפדראלי של ממשלת ארה"ב, מקיש באצבעו בעדינות על הקלסר העבה הנושא את שם וכתובת החברה באותיות עבות.

"הרשימה של ישראל כמובן. הרשימה של האגף לפיקוח על הייצוא הביטחוני (אפ"י)." עונה נציג החברה, גבות מורמות בתמיהה.

הסוכן הפדראלי מניד קלות את ראשו. "וזו הסיבה שאני כאן." והאות ניתן למוסיקת הרקע המאיימת.

למרות שאינן מפורסמות בקרב הקהילה העסקית, שיחות דומות מאוד לזו המתוארת לעיל בין נציג חברה ישראלית ונציג רשויות אכיפת החוק האמריקאיות מתנהלות בתדירות גוברת, הן בארץ והן בארה"ב. התשובה שסיפק נציג החברה הישראלית היא נכונה, אך בהתאם לחוק הישראלי. חוסר הבדיקה מול הרשימות הרלוונטיות האמריקאיות עלול להתברר כטעות יקרה מאוד.

קיימים פריטים רבים שמקורם בארה"ב שייצואם מצריך אישור מקדים מאת ממשלת ארה"ב. יתירה מזאת, פריטים אלו - בין אם מדובר בפריטים בעלי שימוש ביטחוני או בפריטים דו-שימושיים - בדרך כלל נשארים תחת סמכות השיפוט של ארה"ב אף לאחר הגעתם ארצה. יתכן מאוד שאישור נוסף מהרשות הממשלתית הרלוונטית בארה"ב נדרש על פי חוק בארה"ב על מנת לייצא את הפריט למדינה אחרת, אפילו אם הפריט הוטמע בתוך פריט אחר המיוצר בישראל במסגרת תהליך הייצור. תחום השיפוט של הפיקוח על הייצוא בארה"ב הוא נרחב ביותר.

מעבר לסיווג הייצוא הבסיסי של פריט המיוצר בארה"ב, במידה ונשקל ייצוא-חוזר של הפריט (בין כפריט בפני עצמו ובין כחלק מפריט אחר בו הוטמע במהלך תהליך הייצור בארץ), יש לקחת בחשבון גורמים רבים נוספים על מנת לבדוק האם ייצוא-חוזר של הפריט מצריך אישור של ממשלת ארה"ב, ביניהם האם ערך הפריט שמקורו בארה"ב עובר את רף "זוטי הדברים" (de minimus) ביחס לערכו הכולל של המוצר המוגמר, מדינת היעד לייצוא, זהות המשתמש הסופי, והשימוש הסופי המיועד. בקצרה, על המייצא הישראלי לבחון את כלל העסקה המדוברת על מנת לוודא שהכל "כשר" תחת חוקי ארה"ב. בחינה זו כוללת בדיקה של הצדדים הנוגעים בדבר - אבל על פי איזו רשימה?

בנוסף לבדיקת השמות והכתובות מול הרשימה של אפ"י, היצואן הישראלי צריך לבדוק את הצדדים למול רשימת הצדדים האסורים או מוגבלים לייצוא של ארה"ב. האמת היא שלא מדובר ברשימה אחת, אלא במכלול של רשימות נפרדות המתוחזקות ע"י גורמי פיקוח שונים בממשל האמריקאי, כדלהלן:
• Office of Foreign Assets Control  (OFAC) Specially Designated Nationals and Blocked Persons List (SDN): הרשימה המקיפה ביותר של יחידים וגופים המהווים איום למדיניות החוץ ובטחונה הלאומי של ארה"ב. משרד האוצר האמריקאי (OFAC) מטיל מגבלות על סחר פיננסי עם יחידים וגופים המפורטים ברשימה זאת (SDN list).
• Debarred Parties List: רשימה המנוהלת על ידי מחלקת המדינה של ארה"ב, אגף הפיקוח על הסחר הביטחוני (US Department of State’s Directorate of Defense Trade Controls). הרשימה מכילה מידע מזהה על גופים ויחידים שהפרו את תקנות הסחר הבינלאומי בנשק (ITAR).
• Nonproliferation Sanctions List: רשימה המנוהלת על ידי מחלקת המדינה של ארה"ב, הסוכנות לביטחון בינלאומי ולמניעת הפצת נשק (US Department of State’s Bureau of International Security and Non-proliferation). הרשימה כוללת שמות של צדדים שהפרו חוקים ותקנות של ארה"ב הנוגעים למניעת הפצת נשק.
•  Denied Persons List (“DPL”: רשימה המנוהלת על ידי מחלקת המסחר של ארה"ב, הסוכנות לתעשייה וביטחון [US Department of Commerce’s Bureau of Industry and Security (“BIS”)]. הרשימה מכילה שמות של יחידים וגופים שהוכח שהפרו את תקנות ניהול הייצוא (EAR), המסדירות את הייצוא והייצוא החוזר של טובין אזרחיים, פריטים דו-שימושיים ותחמושת שאינה מוגדרת תחת הפיקוח של תקנות הסחר הבינלאומי בנשק (ITAR).
• Entity List: הסוכנות לתעשייה וביטחון (BIS) מנהלת רשימה נוספת של גופים מחוץ לארה"ב שהיו מעורבים בהפצת נשק בניגוד למדיניות החוץ של ארה"ב. נדרש רישיון של ה- BISלצורך ייצוא או ייצוא-חוזר של פריטים שמקורם בארה"ב לצדדים המופיעים ברשימה זו.
• Unverified List (“UVL”): רשימה נוספת המנוהלת על ידי הסוכנות לתעשייה וביטחון (BIS), הכוללת שמות של גופים מחוץ לארה"ב שלא ניתן היה לאמת את הלגיטימיות שלהם, ולפיכך משלוח לכל אחד מהגופים הללו מעלה חשש משמעותי.

הפרות הנובעות מייצוא פריטים מפוקחים ללא רישיון, או משלוח פריטים המפוקחים בארה"ב לצדדים המופיעים ברשימות המפורטות לעיל, חושף את המייצא הישראלי לעונשים כבדים הן בדין האזרחי והן בדין הפלילי בארה"ב, ויכול להוביל להכנסת המייצא ל"רשימה השחורה" של מנועי הסחר עם ארה"ב. לפיכך, בטרם ייוצא מישראל פריט שמקורו בארה"ב , מומלץ ליצואן לעבור בקפידה על הרשימות האמריקאיות  בנוסף לבדיקת הדין הישראלי.

עו"ד מרכוס כהן הוא עורך דין במשרד עורכי הדין סנדלר, טרוויס ורוזנברג (ST&R), הממוקם בוושינגטון, די.סי. עו"ד כהן מתמחה בפיקוח אמריקאי על ייצוא ביטחוני, ומייעץ לארגונים וחברות בתחום. ניתן ליצור קשר עם עו"ד כהן בדוא"ל mcohen@strtrade.com]

עו"ד גיל נדל עו"ד נדל מתמחה בדיני יבוא ויצוא, שילוח וסחר בינלאומי, ועומד בראש תחום דיני יבוא ויצוא במחלקת המסים במשרד עורכי הדין גולדפרב זליגמן. ניתן ליצור קשר עם עו"ד נדל בדוא"ל gill.nadel@goldfarb.com  או בטלפון 03-6089979


* * *


הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

 

 _________________________________________________________________

 

 

הפיקוח על יצוא בטחוני ליעדים מוחרמים על פי החלטות מועצת הביטחון של האו"ם
עו"ד גיל נדל, עו"ד אור כהן-ששון

 

בסוף שנת 2007 נכנס לתוקפו חוק הפיקוח על יצוא בטחוני, התשס"ז – 2007 ("החוק"). החוק, התקנות והצווים שהותקנו מכוחו, מחליפים את החקיקה שהייתה קיימת עד לכניסתו לתוקף, ומסדירים בחקיקה ראשית את הפיקוח על יצוא מישראל של ציוד, ידע, ושירותים בטחוניים ודו-שימושיים.

מטרת החוק הינה הסדרת הפיקוח על יצוא בטחוני מטעמי בטחון לאומי, מדיניות חוץ, התחייבויות בינלאומיות ושמירה על אינטרסים חיוניים אחרים של מדינת ישראל.

במאמר זה נתמקד בפיקוח על יצוא טובין ליעדים מוחרמים, קרי יעדים אשר לגביהם הוחלט על אמברגו (Embargo) על ידי מועצת הבטחון של האו"ם.

מועצת הבטחון היא אחת מ-6 הזרועות של האו"ם, ותפקידה המוגדר הוא שמירה על השלום והבטחון העולמיים. סמכותה נובעת ממגילת האו"ם, שאף מקנה לה אפשרות להטיל סנקציות על  מדינות סוררות שחורגות מהנורמות הנהוגות בדין הבין-לאומי.

במקרים מסוימים קיים חשש ממשי כי העברת ציוד בטחוני או דו-שימושי למדינה פלונית, עלול להביא להסלמה של מאבקים אלימים בלתי לגיטימיים, לייצור נשק להשמדה המונית או שאותו ציוד עלול להגיע לידי גורמי טרור בשל היעדר שלטון יציב או בקרה על הטובין במדינת היעד.

במקרים מעין אלו, מועצת הבטחון מוסמכת לקבוע אמברגו, חרם כלכלי-דיפלומטי, שיחול על מדינות שכאלה.
למשל, השלטון הדיקטטורי בקוריאה הצפונית אשר מבצע הפרת זכויות אדם חמורות בשטחו, מצוי תחת אמברגו בשל כך.

החוק הישראלי בעניין הפיקוח על יצוא בטחוני מאמץ באופן אוטומאטי את החלטות מועצת הבטחון בעניין אמברגו של ציוד בטחוני או דו-שימושי. סעיפים 21-22 לחוק, בנוסף על כל הוראות החוק, מכפיפים את היצואן הישראלי גם להחלטות מועצת הבטחון.

ראוי לציין כי מעבר לכך שפעולת היצוא עצמה למדינות המוחרמות הינה אסורה, גם פעולת תיווך או סיוע לעסקה הקשורה באותה מדינה מוחרמת הינה פעולה אסורה על פי החוק, אשר עלולה להוביל להליך פלילי.
העונש המירבי בגין עבירה זו הוא 5 שנים וכן קנסות כבדים.

מועצת הבטחון מקבל החלטות בנושא מעת לעת, ובשל העובדה שלהחלטות אלו עשויה להיות השלכה פלילית על יצואן או עוסק ישראלי, בתחום הציוד הבטחוני והדו-שימושי, חשוב ביותר להתעדכן בהחלטות אלו ולוודא שהפעילות המסחרית עולה בקנה אחד גם עם החלטות אלו.

חשוב לציין כי החלטות אלו אינן מופיעות בהסדר Wassenaar או ביתר משטרי הפיקוח, אלא מופיעות באתר מועצת הבטחון של האו"ם ומתעדכנות אחת לתקופה באתר המרשתת של אפ"י.

לנוחות ציבור הקוראים, להלן רשימת המדינות עליהן מוטל אמברגו, כפי שמופיע באתר מועצת הבטחון:
- סומאליה
- אריתראה
- עיראק
- הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו
- סודאן
- קוריאה הצפונית
- לוב
- גינאה ביסאו
- הרפובליקה המרכז אפריקאית
- תימן
- דרום סודאן
- איראן

נציין כי לאחרונה הוסר אמברגו הנשק מעל חוף השנהב וליבריה.

 


* * *


הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל 
Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089848.

 

 

 ________________________________________________________________ 

בית המשפט השלום בבאר שבע: המדינה תפצה יבואן שהטובין שלו עוקלו אך לא הוחזרו במלואם
עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זיתון, מתן יעקב

רקע:

בסקירה זו נתאר את פסק דינו של בית המשפט השלום בבאר שבע שדן בתביעה שהוגשה על ידי יבואן בגדים נגד רשות המיסים, וזאת לאחר שהתגלו חוסרים בסחורה שעוקלה על ידה ולא הושבה במלואה.

עובדות המקרה וטענות הצדדים:

התובעים, תושבי הרשות הפלסטינית ובעליה של חנות לבגדי נשים ברהט בשם "יאזן", תבעו את המדינה ואת מחסני ערובה נעמן בע"מ על סך 88,500 ₪, בגין חוסרים אשר נתגלו ברכושם שעוקל, לטענתם.

ביום 30 במאי 2013 הגיעו אנשי המכס, בליווי חוקרי מס הכנסה, לביקורת בחנות "יאזן", אשר פעלה ללא רישום עוסק במע"מ ולא ניהלה ספרים כנדרש בחוק. עקב כך, עיקלה המדינה  1,697 פריטי לבוש מהחנות, כאשר דבר העיקול נרשם באישור בדבר תפיסה אשר ניתן לתובעים.

התובעים הסדירו את חובם מול המדינה, וקיבלו מכתב המתיר את שחרור הסחורה המעוקלת.

המדינה אכסנה את הרכוש המעוקל במחסני נעמן בע"מ, והתובעים נתבקשו לקחת את הסחורה מהמחסן. כאשר הסחורה נספרה התגלו חוסרים של 256 פריטים.

המחלוקות המתעוררות במסגרת המקרה דנן, נסבות סביב גובהה הנזק ואחריות לסחורה שנעלמה.


לטענת התובעים, שווי הסחורה החסרה עמד על 71,680, כאשר להוכחת טענה זוהוגשה חוות דעת שמאית. אולם השמאי מטעם התובעים לא התייצב לחקירה על חוות דעת זו.

 לטענת המדינה, האחריות, ככל שקיימת, מונחת לפתחו של מחסני נעמן, אשר מסר את תעודת האחסנה, המעידה על קבלת מלוא הסחורה המעוקלת. עוד נטען כי, קיים סעיף בחוזה ההתקשרות, שבין המדינה לבין חברת נעמן, לפיו כל נזק או אבדן יהיו באחריות נעמן. על כן הוגשה על ידי המדינה הודעת צד שלישי נגד נעמן.

לטענת נעמן בע"מ, העיקול בוצע על ידי המדינה, ומכאן שאם ונגרמו חוסרים, יש להניח שהדבר קרה בטרם הגעת הסחורה למחסנים. עוד טענה נעמן, כי מחקירת התובעים ברשויות המס, נזקם של התובעים אינו עולה על 7,680. סכום זה נלמד, מאמירתם של התובעים בחקירתם- כי רכשו את הפריטים בסכום של 30-32 ₪ לכל פריט.

נעמן הציגה את תעודת ההחסנה של הרכוש, המוכיחה כי נמסרו 1,647 פריטים מעוקלים לאכסנה, ולא 1,697 כפי שנרשם באישור התפיסה של המדינה. מכאן, שמבחינת נעמן החוסר הוא של 206 פריטים בלבד ולא 256 כפי שדורשים התובעים.

הן המדינה והן נעמן, טוענות כי בהעדר כל ראיה על שווי הסחורה, יש לדחות את תביעת בעלי החנות (התובעים).

פסק-דינו של בית המשפט:

בית המשפט קבע, כי לא יכולה להיות מחלוקת אודות פער בין מספר הפריטים שעוקלו, לבין מספר הפריטים שהוחזר לתובעת. וכי רישום המדינה באישור בדבר תפיסה כפי שהוצג לבית המשפט, מחייב את המדינה.

בית המשפט דחה את טענות הנתבעות, כי בהיעדר הערכה מטעם התובעים לשווי הסחורה החסרה יש לדחות את התביעה. נקבע כי היעדר חוות דעת שמאית בעניין אינו הופך את שווים לאפס כאשר ראוי היה כי במצב בו אין מחלוקת כי הפריטים שנלקחו הושבו לבעליהם בחוסר, כי המדינה תציע פיצוי בגין האובדן.

לשאלת האחריות, קבע בית המשפט כי האחריות היא של הנתבעות ביחד ולחוד, וזאת היות ונעמן פועלת מטעמה של המדינה,  ומכאן, אין זה עניינם של התובעים כיצד מוסדרים היחסים בין הנתבעות לבין עצמן.

לשאלת שווי הפריטים, על אף שאין סימוכין לשווי הפריטים, נקבע כי ניתן לדלות מן הראיות את שוויים. בית המשפט התבסס על כך שהתובעים טענו בחקירתם כי שווי כל פריט שעוקל היה בין 30-32 ₪, וקבע על דרך האומדנא, כי שווי של כל פריט הינו 31 ₪.

לשאלת צד שלישי, כלומר האחריות בין המדינה לבין נעמן, קבע בית המשפט כי נעמן מחויבת באחריות אך ורק לפריטים שאישרה קבלתם. מכאן, שיש לקבל את טענת המדינה להודעת צד שלישי, אולם רק על הפריטים החסרים שנעמן אישרה שקיבלה במועד האכסון.

בית המשפט קבע כי הנתבעות תשפה את התובעים בסכום של 8,200 ₪ ביחד ולחוד בגין הפריטים האבודים ובסכום של 6,000 ₪ בגין הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.

במערכת היחסים שבין המדינה לנעמן, תפצה נעמן את המדינה בסכום של 6,560 ₪ בגין הפריטים החסרים ובסכום של 1,500 ₪ הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.

ת"א 43720-01-14 אבו שרך ואח' נ' מדינת ישראל ואח'; בפני כב' השופטת נעם חת מקובץ פסק דין מיום 20.4.16. (ב"כ הצדדים: לתובעים - עו"ד סופיאן עסאלי; למדינה - מתמחה הגב' עביר ווהבי; למחסן ערובה נעמן בע"מ - עו"ד יואב אוסישקין).


* * *


הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

 

________________________________________________________________


בית המשפט השלום בטבריה התיר למדינה לתקן עובדות בכתב אישום אך אסר להוסיף סעיפי אישום
עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זיתון, קיריל קפלון

 


רקע
בסקירה זו נתאר מקרה בו נאשם הגיש בקשה לבית המשפט השלום בטבריה לתיקון ולהבהרת עובדות כתב האישום שהוגש נגדו. בעקבות בקשה זו, הגישה המדינה בקשה לתיקון כתב האישום והוספת סעיפי אישום נוספים.
הנאשם פנה לבית המשפט בבקשה למחיקת סעיפים מכתב האישום המתוקן. בית המשפט קיבל חלקית את בקשת הנאשם והתיר למדינה לתקן את עובדות כתב האישום המקורי, אך אסר עליה להוסיף סעיפי אישום נוספים.

עובדות המקרה
במהלך שנת 2014 נתפס המבקש במעבר הגבול נהר הירדן עם יהלומים המוסלקים במקומות שונים. מלבד הסלקת היהלומים, לא החזיק המבקש  ברשיון לעסוק בסחר ביהלומים, או בתעודת "קימברלי", המתחייבת ביבוא או יצוא של יהלומים.  
לאחר כשנתיים, בראשית שנת 2016, הוגש כתב אישום, בו נטען כי המבקש ביצע עבירות על פקודת המכס ומס קניה.

לאחר הגשת כתב האישום, הגיש המבקש בקשה לתיקון כתב האישום מחמת פגם או פסול, כאשר מטרת הבקשה היא להבהיר פרטים מסוימים בכתב האישום ומחיקת פרטים אשר אין בהם כדי לגלות עבירה.
 

בתגובה, הגישה המדינה כתב אישום מתוקן, אשר כלל הוספה של רקע כללי, התייחסות לשווי היהלומים, וכן הוספת עבירה נוספת, היא עבירה לפי סעיף 7 לפקודת הייבוא והייצוא.
המבקש עתר בתגובה למחוק את כתב האישום המתוקן, תוך שהוא טוען, בין היתר, כי הוספת סעיף 7 לפקודת הייבוא והיצוא לכתב האישום באה בעקבות הבקשה להבהרה, דבר שאין לקבל.

פסק דינו של בית המשפט

בית המשפט קבע כי תיקון כתב אישום, באופן המחמיר עם הנאשם על ידי הוספת סעיף עבירה חדש, אשר מבוצע בעקבות בקשת סנגור להבהרת עובדות כתב האישום, אינה מעשה ראוי, ואין לקבלו.
נקבע, כי אין להתיר לתביעה "לשפר עמדות", או להעניש כביכול נאשם, כתגובה לבקשת סנגורו להבהרת עובדות כתב אישום.
בית המשפט ציין, כי התנהלות שכזו של רשויות התביעה הינה התנהלות העלולה לגרום לנאשם להימנע מלהגיש בקשת הבהרה, או לנהל מו"מ מול רשויות המדינה, מחשש כי הדבר יביא להגשת כתב אישום מחמיר יותר.
לאור האמור, התיר בית המשפט את תיקון כתב האישום בפן העובדתי, אך אסר על הוספת סעיף עבירה נוסף, הוא סעיף 7 לפקודת הייבוא והייצוא.
ת"פ (טב') 6290-05-15 פראוינצ'נדרה מאשוקלאל וודשה נ' מדינת ישראל – אגף המכס ומע"מ. בפני כב' השופט יריב נבון. החלטה מיום 6.4.16. [ב"כ הצדדים: לנאשם – עו"ד גסאן סג'ראווי; למדינה – עו"ד אבנר דידי ]

 

 
* * *


הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

 

 

 _______________________________________________________________

 


פרשת מחסן הערובה "ישקול"  - גזר דין לאחד הנאשמים
עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זיתון, עו"ד (רו"ח) אורית חניה

רקע

בסקירה זו נתאר את גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע שגזר את דינו של אחד מהנאשמים בפרשה שעניינה הברחת משקאות חריפים, באמצעות מחסן הערובה "ישקול".

עניינה של הפרשה הוא בעבירות המיוחסות לנאשמים שונים, שעיקרן עבירות של הלבנת הון, השתמטות מתשלום מכס, מסירת אמרות והצהרות בלתי נכונות, הגשת רשימונים כוזבים, הטעיית פקיד מכס ועוד.  בפרשה הנ"ל נעצרו כ-15 נאשמים בחשד לביצוע עבירות מכס והלבנת הון בהיקף של מילוני שקלים, באמצעות שימוש בשרשרת חברות בינלאומיות במטרה להסוות את העבירות. על פי כתב האישום המקורי, הנאשמים פעלו בעבירות מכס לביצוע הברחה לארץ של משקאות אלכוהוליים עתירי מכס וזאת במטרה להתחמק מתשלום המס. היקף המס שהועלם עומד על כ-36 מיליון שקלים.

גזר הדין בסקירה זו ניתן לגבי הנאשם והחברה שבבעלותו שהחזיקו במחסן הערובה "ישקול", בו בוצעו עבירות המכס.  

עובדות המקרה


בהתאם לנטען בכתב האישום, אחד מהנאשמים בפרשה, שהינו בעל עבר פלילי, סיכם עם מי שעתיד להיות בעל המחסן ישקול כי הוא זה שיפנה לקבלת רישיון להחזקת מחסן ערובה, וזאת מבלי להביא לידיעת המכס כי שותפו הינו בעל עבר פלילי ולכן הוא מנוע מלקבל רישיון למחסן הרישוי. בנוסף, ציין בעל המחסן ישקול בפני המכס כי הינו בעלים יחיד במחסן הרישוי, ועתיד להחזיק בכל מניות המחסן ולכהן כמנהל יחיד. כל זאת תוך הסתרת שותפו שהינו, כאמור, בעל עבר פלילי.  

בכתב האישום נטען בנוסף, כי הבעלים של המחסן ישקול ביחד עם שותפים נוספים פעלו לביצוע הברחה של משקאות אלכוהוליים עתירי מיסוי, מרביתם מהולנד, תוך עשיית מעשי כזב, הגשת מסמכים כוזבים, הטעיית פקידי מכס, וזאת מתוך מטרה שלא ישולמו מיסי אמת בגינם.

נטען כי הטובין נרכשו בחו"ל, יובאו לארץ, במועד היבוא הוגשו מסמכים כוזבים לרשויות המכס בדבר ערכם ותיאורם של הטובין. הטובין הושמו והוחזקו במחסן ישקול. לאחר מכן הטובין יצאו מהמחסן ללא תשלום מס אמת. הדבר נעשה על ידי החלפת הטובין המובחרים שיובאו בטובין תוצרת הארץ או תוצרת חו"ל, מסוג אחר. וכן באמצעות הכנסה והוצאה של הטובין המוברחים מהאזור שנתון לפיקוח המכס לאזור החופשי מפיקוח, ולהפך. בנוסף, נטען כי הנאשמים פנו הנאשמים למכס בבקשה להשמדת הטובין האחרים בתואנת שווא, וכי הדבר נעשה כדי להסתיר את מעשה המרמה, וכדי למנוע מהמכס לגלות שהטובין המוברחים כבר הוצאו מהמחסן. כך השתמטו הנאשמים השתמטו ממס בסך כולל של כ-36 מיליון שקלים.

המדינה הגיעה להסדר טיעון עם בעל המחסן ישקול בו הוסכם כי הוא יודה בעבירות המיוחסות לו, והמדינה תבקש להשית עליו עונש מופחת.

טענות הצדדים לעניין העונש


המדינה טענה כי מדובר בפרשה קשה מבחינה כלכלית, בה הייתה סטייה חברתית חמורה, אשר גרמה לנזקים כלכליים משמעותיים למדינה. לכן, נטען כי  בית המשפט צריך לתת מסר משמעותי, שייצר הרתעה כלפי הציבור בכלל וכלפי העוסקים ביבוא בפרט. בנוסף, הנאשם שימש כנאמן של המכס בהיותו הבעלים של מחסן הרישוי.
 
הנאשם טען כי יש לערוך הבחנה בין יבואנים שהינם שותפים מרכזיים להם צמחה טובת הנאה לבינו שתפקידו היה הכשרת הקרקע באמצעות קבלת רישיון המחסן, וזאת מבלי שביצע כל פעילות אופרטיבית אחרת. בנוסף טען כי יש להשית עליו עונש מופחת לאור נסיבותיו האישיות, כפי שפורטו בגזר הדין.

גזר דינו של בית המשפט


בית המשפט בחן את עובדות המקרה, את תסקיר המבחן החיובי בעניינו של הנאשם, וקבע כי לאור היקף המס הגדול שהועלם, ההפרה של האמון שנתנו רשויות המכס בבעל המחסן, נסיבות ביצוע העבירות, התקופה בה הן בוצעו, ובהתחשב בנסיבות האישיות של בעל מחסן ישקול,  גיש לגזור על הנאשם מאסר בפועל לתקופה של 14 חודשים, מאסר על תנאי לתקופה של 18 חודשים, תשלום קנס בסך של 200,000 ₪, וחילוט נכסיו, למעט דירת מגוריו.
בנוסף, הוטל על החברה בבעלותו של בעל מחסן ישקול ושל שותפו קנס בסך 5,000 ש"ח, וזאת לאור מצבה הכספי של החברה והעדר יכולת הגבייה ממנה.
  [ת"פ (מחוזי באר שבע) 49956-03-15 מדינת ישראל ואח' נ' מלול ואח'. פסק דין מתאריך 6 ביוני 2016, השופט ישראל פבלו אקסלרד.]


* * *

הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

 

______________________________________________________________

 


בית המשפט המחוזי בירושלים: לעובד שגרירות זרה לא עומדת חסינות מהחרמת טובין מוברחים
עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זיתון, מתן יעקב

 

רקע:
בסקירה זו נתאר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים שדן בתביעה להשבת התפוס שהוגשה על ידי נהג בשגרירות צרפת, אשר ניסה להבריח זהב מירדן לישראל דרך מעבר הגבול אלנבי, ונתפס על ידי רשויות המכס.

בית המשפט קיבל את עמדת רשות המסים וקבע כי החרמת הזהב במלואה, בנסיבות העניין, הייתה סבירה ומידתית, וכי חסינותו של עובד השגרירות, אותה ביקש להחיל במקרה זה, לא עומדת לזכותו.

עובדות המקרה וטענות הצדדים:
בחודש ספטמבר 2013 הגיע ג'יפ בבעלות הקונסוליה הצרפתית למעבר הגבול אלנבי, מצדו הירדני. בג'יפ נהג התובע – אשר מועסק כנהג של הקונסוליה הצרפתית, הנושא דרכון צרפתי של נותן שירות.

רשות המכס הישראלית ערכה תשאול שגרתי לנהג, ולאחר שריח של טבק העלה את חשדה, ביקשה אישור לבצע חיפוש ברכב.
הנהג התנגד לבדיקה בטענה שקיימת חסינות דיפלומטית, ולאחר שרשות המכס קיבלה את אישור הקונסוליה הצרפתית לבצע חיפוש, התגלה זהב במשקל כולל של כ- 100 ק"ג.

רשות המכס הודיעה על תפיסת הטובין שלא הוצהרו, ולאחר שהנהג התייעץ עם עורך דינו, הוא טען כי ביקר בירדן, שם הכיר בחור ירדני בשם נאסר, אשר ביקש ממנו להעביר תיקים דרך מעבר הגבול, תוך ניצול הרכב הדיפלומטי שנהנה מחסינות.

התובע טען שלא פתח את התיקים, וכי נאמר לו כי לאחר שיעבור את הגבול, ימתין לו בצד הישראלי מישהו אשר ייקח את התיקים. עוד באותו יום, בתיאום עם שגרירות צרפת בישראל, גורש התובע מישראל לצרפת.

עוד התגלה כי במהלך השנים 2013-2012 התובע יצא ונכנס במעבר הגבול ב-55 הזדמנויות שונות, כאשר ברוב המקרים הביקור שלו נמשך שעות בודדות. עוד התגלה, כי באחד מהמקרים הנהג ביקש לעבור דרך מעבר ארז לעזה, וכשהתעורר חשד לגבי תכולת הרכב, התובע סירב לבדיקה של הרכב, ושב לישראל מבלי להיכנס לשטח עזה.

התובע טען בבית המשפט, כי הוא אינו הבעלים של הזהב שנתפס, וכי הוא שימש רק כבלדר להעברת הטובין עבור סוחר ירדני, וסוחר פלסטינאי, שהם הבעלים.
עוד טען התובע, כי רצונה של רשות המסים לחלט את הזהב הוא בתחום סמכותה אולם מדובר בסנקציה שאינה מידתית. לטענתו, במקרים דומים של הברחות הסתפקה רשות המסים בתשלום כופר, מכאן שמוטלת עליה החובה להפעיל שיקול דעת ולפעול בצורה.

לטענת רשות המכס, היקף הברחת הזהב מוערך בכ- 18 מיליון ש"ח, וכי מדובר בנסיבות חמורות. לטענתה משברור כי התובע אינו הבעלים של הזהב ובמקום בו את זהות הבעלים האמיתיים הוא מסרב לחשוף, אין להקנות לו עילת תביעה, אשר מוקנית על פי דין רק לבעל הטובין. עוד טענה רשות המכס כי החילוט נעשה בהתאם לדין (פקודת המכס), וכי מדובר בטובין מוברחים שאין הצדקה להשיבם.


פסק-דינו של בית המשפט:
ביחס לזהות בעלי הטובין, קבע בית המשפט, נקבע כי זהותם של בעלי הטובין לא נחשפה, וכי לא הוצג ייפוי כוח או הרשאה מטעמם. לכן, משנותרה זהותם של בעלי הטובין לא ידועה, פסק בית המשפט כי אין מקום להשבת הטובין למי שעל פי גרסתו אינו קשור לטובין, וכלל לא ידע מהם הטובין אותם הוא מביא ברכבו.

נפסק, כי לזהות בעל הטובין חשיבות מכרעת בתביעה להשבת תפוס, שכן במסגרת הפעלת שיקול הדעת המנהלי בכל הנוגע לגורל הטובין, יש לבחון את זהות הבעלים, ובפרט, האם אלו היו מעורבים במקרים דומים בעבר.
נפסק עוד, כי מתן אפשרות לצד, אשר אינו בעל הטובין, להגיש תביעה להשבת התפוס, עלולה לחשוף את המדינה לתביעה במקרה בו הטובין יוחזרו לידיים "לא נכונות". כמו כן, נקבע כי אין מחלוקת כי המדובר בטובין מוברחים, ולכן, גם במידה והייתה לנהג זכות תביעה, לא היה מקום להורות על השבת התפוס, שכן יש לייחס לבעלי הטובין את התנהלות התובע.
לכן, תביעת הנהג נדחתה והוא חויב לשלם לרשות המכס הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך של 20,000 ש"ח.

[ת.א. (מחוזי ירושלים) 16137-02-14 Antoine Masson נ' מנהל המכס ומע"מ (ממונה מעברים), פסק-דין מיום 3.5.16, השופטת שירלי רנר. ב"כ הצדדים: לנהג- עו"ד יעקב קסטל. לרשות המכס- עו"ד רנאד עיד מפרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי)].

למאמרים נוספים שנכתבו על ידי צוות משרדנו בנושא תפיסה, חילוט והחרמת טובין, אנא לחצו על הקישורים הבאים:

אושר בעליון: לא יחולטו אופנים חשמליים כאשר לא בוצעה בהם עבירה

למי רשות המכס צריכה להודיע על תפיסה?

רק בעל הטובין הרשום רשאי לתבוע את השבת התפוס

חשיבות הקפדה על לוחות זמנים בתביעות להשבת התפוס

חילוט טובין לרש"פ שלא יובאו ברשימון אוטונומיה

עובדת בדיוטי פרי הורשעה בהברחת טובין והתחמקות מתשלום מס

בית המשפט תמך בעמדת רשות המכס: ניתן לתפוס חלקים לייצור קורקינטים

על הסנקציה בגין יבוא מוצרי חשמל ללא אישורי תקן

לתשומת לב יבואני הרכב: זכות המדינה גוברת במאבק בעלות על רכב שחולט

 

* * *


הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל 
Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

 

 ________________________________________________________________ 

תביעה נגד מוביל אווירי בגין נזק למטען תתברר לגופה
עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זיתון, קיריל קפלון

 

רקע:

בסקירה זו נתאר את החלטת בית משפט השלום בתל אביב שדן בבקשת חברת תעופה לסילוק על הסף של תביעה שהוגשה נגדה. החברה טענה להיעדר יריבות ולהתיישנות, אך בית משפט השלום בתל אביב דחה טענות אלו וקבע כי על חברת התעופה להתגונן לגופה של התביעה, אז יוכרעו הדברים.

עובדות המקרה וטענות הצדדים:

למלזיה התובעת, חברת שילוח בינלאומית המתמחה במשלוחים מיוחדים ודחופים, התבקשה לבצע משלוח של 8 חבילות שיוצרו על ידי חברת אינטל, והיו אמורות להישלח מישראל למפעל במלזיה.  בפועל הגיעו למלזיה רק שבע מתוך שמונה החבילות.

חברת הביטוח של המשלחת, איילון, טענה בכתב התביעה כי אחת החבילות נפלה מרכב ההובלה והוזזה לצד הדרך על ידי אלמוני, וכי, ההשערה היא, כי ביום שלמחרת, החבילה נאספה עם האשפה ונשלחה לאתר הפסולת, ולכן לא הגיעה ליעדה.

בעקבות האירוע, פיצתה חברת הביטוח איילון את המשלחת בסך של כ-165,000 ₪, והגישה תביעת שיבוב, במסגרתה ביקשה לקבל פיצוי בגין נזקיה מכל גורמי השילוח שהיו מעורבים באירוע.

חברת לופטהנזה קרגו איירלינס ביקשה לסלק את התביעה נגדה על הסף, ממספר טעמים.

 ראשית, טענה להיעדר יריבות משפטית שכן, לטענתה, הנזק ארע בשעה שהמטען לא היה בחזקתה, אלא במהלך ההובלה הקרקעית. שנית, טענה החברה כי בהתאם לאמנת מונטריאול, תקופת ההתיישנות לתביעת פיצויים על נזק שנגרם למטען היא שנתיים, ובמקרה הנוכחי חלפו למעלה משנתיים ממועד האירוע ועד להגשת התביעה.

כמו כן, טענה לופטהנזה כי שילמה בעבר פיצוי (העומד על 2% מסכום התביעה הנוכחית) כשפנו אליה בדרישה כאמור בהקשר לאירוע הנזק, וכי יש לראות בפיצוי זה כמביא לסילוק התביעה.

הכרעת בית המשפט:

באשר לשאלת היריבות המשפטית, פסק בית המשפט כי שטר המטען הוצא על ידי חברת לופטהנזה, וכי גם בבקשה שהוגשה על ידי לופטהנזה, מתארת לופטהנזה את הנזק שאירע למטען במהלך ההובלה הקרקעית אל מטוסה. לאור האמור,  פסק בית המשפט כי די בכך בכדי ליצור עילה ויריבות, הטעונת בירור במסגרת ההליך העיקרי

בעניין טענת ההתיישנות, פסק בית המשפט כי אין להחיל בנסיבות המקרה את אמנת מונטריאול,ואין לסלק את התביעה על הסף, וזאת היות ויש לבחון האם הנזק נגרם בשלב התובלה האווירית או בחלק הקרקעי, קרי, הטרום טיסתי, וכן היות והתביעה מבוססת על חסר ולא על פגם במשלוח. .

בכל הנוגע לטענת לופטהנזה כאילו תשלום הפיצוי לפני התביעה מביא לסילוקה, קבע בית המשפט כי גם במידה והתקבל פיצוי חלקי, אין בכך בכדי למנוע מהתובעות מלהגיש תביעה על מלוא סכום הנזק. יחד עם זאת, הדגיש בית המשפט כי במידה והתובעות היו חותמות על שטר סילוקין, הוא היה קובע אחרת.

לאור כל זאת, נדחתה בקשת לופטהנזה, והיא חויבה להגיש כתב הגנה בתיק וכן לשלם הוצאות משפט בסך של 1,200 ש"ח.

ת.א (שלום ת"א) 10867-03-15 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' Swiss Port שירותי מטען ישראל בע"מ (החלטה מיום 1.5.16, סגנית הנשיא נועה גרוסמן. ב"כ הצדדים- לחברת התעופה לופטהנזה- עו"ד וינדר. לחברת הביטוח- עו"ד אטיאס. למסוף המטענים סוויספורט- עו"ד סימון]. 

למאמרים נוספים שנכתבו על ידי צוות משרדנו בנושא הובלה אווירית, אמנת ורשה, אמנת מונטריאול, אנא לחצו על הקישורים הבאים:


אמנת מונטריאול נכנסת לתוקף בישראל

בפעם הנוספת: מסוף המטענים סוויספורט לא יהנה מהגבלת אחריות של מוביל אווירי

בית המשפט: ממ"ן איננה מוביל אווירי ; תפצה בגין סחורות אשר נגנבו ממחסניה

תביעת שיפוי של משלח נגד מוביל אווירי- כפופה להתיישנות מקוצרת

אין לסלק על הסף תביעה נגד מוביל אווירי בגין נזק למטען

יבואן שתבע חברת תעופה יחשוף בפניה נתוני רווחיות

 

 

  

* * *


הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

 

 _______________________________________________________________

 

מה חדש החודש

 

ענייני מכס ורגולציה


• משרדנו הגיש ערעור להנהלת המכס ביחס לסיווג של יחידות אחסון (דיסק קשיח).

• משרדנו מטפל מול רשות המכס בהודעת גרעון שהוצאה ליבואן ביחס לסיווגם של חומרי גלם המשמשים לייצור "חטיפי בריאות".

• משרדנו מייצג מספר יבואנים באשר למחלוקת סיווג מול רשות המכס ביחס לכלי עבודה ידניים.

• משרדנו מייצג מספר יבואני לבידים בהליכים מול הממונה על התקינה במשרד הכלכלה בנוגע לענייני יבוא ותקנים רשמיים

• משרדנו ייצג מול רשות המכס יבואן מקביל של טלפונים סלולריים והגיע להסדר מוסכם לסיום העניין.

• משרדנו מייעץ למספר יבואני רכב בנוגע לסוגיות הנוגעות לערך טובין לצרכי מכס.

• משרדנו מייצג מול רשות המכס יבואן של חומרי גלם למזון בתביעה להשבת מס ששולם עבור טובין שהושמדו.

בתי משפט

• משרדנו הגיש תובענות נוספות של יבואני מזון נגד משרד הבריאות, להשבת אגרות יבוא מזון שנגבו שלא כדין.

• משרדנו מייצג מספר יבואני מזון ותוספי תזונה בתובענות ייצוגיות שהוגשו כנגדם בנוגע לכיתובים שונים שהופיעו / שלא הופיעו על גבי אריזות המזון.

• בית המשפט קיבל את עמדת משרדנו, והורה לרשות המכס לחשוף בפני יבואן מספר מסמכים הנוגעים לדיון בבית המשפט, וביניהם חוות-דעת שנתן משרד ממשלתי אחר למשרד ממשלתי אחר, פרוטוקולים של דיונים בארגון המכס העולמי, ומסמכים שעמדו בפני רשות המיסים לפני תיקון צו תעריף המכס.

• משרדנו מייצג חברת שילוח בינלאומי, עמילות מכס ושירותי אחסנה, בתביעה שהגיש נגדה יבואן, בטענה של נזק ומחסור במטען מיובא.

• משרדנו מייצג יבואן של תוספי תזונה, בתביעה ייצוגית שהוגשה נגדו ביחס לתוסף תזונה מסוים.

הרצאות, ימי עיון והופעות בתקשורת

• עו"ד גיל נדל הרצה בתאריך 20.6.16 במכון התקנים הישראלי בנושא: "אספקטים משפטיים רלוונטיים ליבואנים, תקינה, תקנות בתחום הייבוא במדינת ישראל".
• עו"ד גיל נדל הרצה בתאריך 29.6.16 בכנס השנתי לתוספי תזונה למזון פונקציונאלי, בנושא: "תובענות ייצוגיות בתוספי תזונה- מורה נבוכים (עדכוני פסיקה)".