גיל נדל משרד עורכי דין

 

יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 127 – חשון תשע"ח – נובמבר 2017

עוד בנושא
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 131 – אב תשע"ח – אוגוסט 2018
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 130 – סיון תשע"ח – מאי 2018
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 129 – ניסן- תשע"ח – מרץ 2018.
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 128 – שבט תשע"ח – ינואר 2018
עוד בנושא
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 125 – אב תשע"ז – אוגוסט 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 124 – ניסן תשע"ז – אפריל 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 123 – שבט תשע"ז – פברואר 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 122 – שבט תשע"ז – ינואר 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 121 – חשון תשע"ז – נובמבר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 120 – אלול תשע"ו – ספטמבר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 119 – אב תשע"ו – אוגוסט 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 118 – תמוז תשע"ו – יולי 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 117 – סיוון תשע"ו – יוני 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 116 – אייר תשע"ו – מאי 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 115 – ניסן תשע"ו – אפריל 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 114 – אדר ב תשע"ו – אפריל 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 113 – אדר תשע"ו – מארס 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 112 – טבת תשע"ו – פברואר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 111 – כסלו-טבת תשע"ו - דצמבר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 110 – חשון-כסלו תשע"ו - נובמבר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 109 – תשרי-חשון תשע"ו - אוקטובר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 108 – אב-אלול תשע"ה - אוגוסט 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 107 - תמוז תשע"ה - יולי 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 106 - ניסן תשע"ה - מאי 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 105 - ניסן תשע"ה - אפריל 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 104 - ניסן תשע"ה - מרץ 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 103 - אדר תשע"ה - פברואר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 102 - שבט תשע"ה - ינואר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 101 - טבת תשע"ה - דצמבר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 99, אלול תשע"ד - ספטמבר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 98, אלול תשע"ד - אוגוסט 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 97, אב תשע"ד - יולי 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 96, תמוז תשע"ד - יוני 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 95, סיון תשע"ד - מאי 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 94, אייר תשע"ד - אפריל 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 93, אדר ב' תשע"ד - מרץ 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 92, אדר א' תשע"ד - פברואר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 91, שבט תשע"ד - ינואר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 90, טבת תשע"ד - דצמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 89, כסלו תשע"ד - נובמבר דצמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 88, חשון תשע"ד - אוקטובר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 87, תשרי תשע"ד - ספטמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 86, אלול תשע"ג - אוגוסט 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון מס' 85 - אב תשע"ג - יולי 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון מס' 84, תמוז תשע"ג - יוני 2013
הודעה חשובה ללקוחות המשרד וידידיו + גליון מס' 83 של "יבוא, יצוא ומה שביניהם"
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 82, אייר תשע"ג - אפריל 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 81, ניסן תשע"ג - מרץ 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 80, אדר תשע"ג - פברואר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 79, שבט תשע"ג - ינואר 2013
גיליון מס 78 דצמבר 2012
גיליון 77 נובמבר 2012
גיליון 76 אוקטובר 2012
גיליון 75 ספטמבר 2012
גיליון 74 אוגוסט 2012
גיליון 73 יולי 2012
גיליון 72 יוני 2012
גיליון 71 מאי 2012
גיליון 70 אפריל 2012
גיליון מס' 69- מרץ 2012
גיליון 68 פברואר 2012
גיליון מס' 67 - ינואר 2012
גיליון מס' 66- דצמבר 2011
גיליון מס' 65- אוקטובר 2011
גיליון מס' 64 - ספטמבר 2011
גיליון מס' 63 - אוגוסט 2011
גיליון מס' 62 - יולי 2011
גיליון מס' 61 - יוני 2011
גיליון מס' 60 - מאי 2011
גיליון מס' 59 - אפריל 2011
גיליון מס' 58 - מרץ 2011
גיליון מס' 57 - פברואר2011
גיליון מס' 56 - פברואר 2011
גיליון מס' 55 - ינואר 2011
גיליון מס' 54 - ינואר 2011
גיליון מס' 53 - נובמבר 2010
גיליון מס' 52 - אוקטובר 2010
גיליון מס' 51 - ספטמבר 2010
גיליון מס' 50 - אוגוסט 2010
גיליון מס' 49 - יוני 2010
גיליון מס' 48 - מאי 2010
גיליון מס' 47 - אפריל 2010
גליון מס' 46 - מרץ 2010
גליון מס' 45 - פברואר 2010
גליון מס 44 - ינואר 2010
גליון מס' 43 – דצמבר 2009
גיליון מס' 42 - נובמבר 2009
גיליון מס' 41 - אוקטובר 2009
גליון מס' 40 - ספטמבר 2009
גליון מס' 39 - אוגוסט 2009
גליון מס' 38 - יולי 2009
גליון מס' 37 - מאי 2009
גליון מס' 36 - ינואר 2009
גליון מס' 35 - נובמבר 2008
גליון מס' 34 - ספטמבר 2008
גליון מס' 33 - יולי 2008
גליון מס' 32 - מרץ - אפריל 2008
גליון מס' 31 - פברואר 2008
גליון מס' 30 - דצמבר 2007
גליון מס' 29 - אוקטובר - נובמבר 2007
גליון מס' 28 - ספטמבר 2007
גליון מספר 27 - אוגוסט 2007
גליון מספר 26 - יולי 2007
גליון מספר 25 - יוני 2007
גליון מספר 24 - מאי 2007
גליון מספר 23 - מרץ 2007
גליון מספר 22 - פברואר 2007
גליון מספר 21 - ינואר 2007
גליון מספר 20 - דצמבר 2006
גליון מספר 19 - אוקטובר 2006
גליון מספר 18 - אוגוסט 2006
גליון מספר 17 - יוני 2006
גליון מספר 16 - מאי 2006
גליון מספר 15 - מרץ-אפריל 2006
גליון מספר 14 - ינואר-פברואר 2006
גליון מספר 13 - דצמבר 2005
גליון מספר 12 - אוקטובר-נובמבר 2005
גליון מספר 11 - ספטמבר 2005
גליון מספר 10 - אוגוסט 2005
גיליון מספר 9 - אפריל 2005
גליון מספר 8 - נובמבר 2004
גליון מספר 7 - ספטמבר 2004
גליון מספר 6 - מרץ 2004
גליון מספר 5 - ינואר 2004
גליון מספר 4 - ספטמבר 2003
גליון מספר 3 - אוגוסט 2003
גיליון מספר 2 - יולי 2003
עוד בנושא

- עזרים לייצור שסופקו למוכר ללא תמורה יוכללו בערך הטובין לצרכי מכס ומע"מ

- בית המשפט המחוזי מרכז: יבואן ישלם ערובה שתבטיח תשלום הוצאות המדינה במסגרת תביעה לביטול גרעון


- בית המשפט השלום קיבל חלקית תביעה של יבואנית נגד עמיל מכס להשבת כספים


- משרדי הממשלה בוחנים רפורמה בתחום היבוא אישי


- בית המשפט המחוזי דחה תביעת יבואן בלעדי שהוגשה נגד יצרן בחו"ל שהפר בלעדיות


- יבואן ישראלי יפצה ספק זר בגין הוצאות שנגרמו עקב אי שחרור טובין מהמכס


- בית המשפט המחוזי אישר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית שעניינה פרסום תוספי מזון כבעלי סגולות ריפוי


- מה נעשה במחלקת דיני עבודה במשרדנו


- מה חדש החודש?

 


עזרים לייצור שסופקו למוכר ללא תמורה יוכללו בערך הטובין לצרכי מכס ומע"מ
עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זיתון, עו"ד עומר וגנר

 

אחת המחלוקות הנפוצות בין יבואנים מסחריים לרשות המכס עוסקת בשאלה של הערכת טובין, או במילים אחרות- מהו הערך שעליו יוטלו מיסי היבוא.

מאחר ורוב מסי היבוא על רוב המוצרים מוטלים באחוזים ולא כמס קצוב לפי יחידת מידה (כמו ק"ג, אחוז כהל), מחלוקות בדבר הערך שעליו יוטלו המסים, מתעוררות פעמים רבות.

החל מסוף שנות ה-90, אימצה מדינת ישראל את שיטת ההערכה הבינלאומית של ארגון המכס העולמי, ולפיה מסי היבוא מוטלים על ערך העסקה (מחיר העסקה בפועל ולא "מחיר שוק"), שאליו יש לצרף "תוספות" שונות הכרוכות מטבען בהליך של יבוא, כגון הובלה, ביטוח וכו'.

בסקירה זו נבקש לתאר סוג של "תוספת", אשר מופיעה בסעיף 133(א)(2) לפקודת המכס [נוסח חדש], ולפיו יש להוסיף למחיר העסקה את:

"הערך היחסי של השירותים ואמצעי הייצור המפורטים להלן, שסיפק היבואן, במישרין או בעקיפין, ללא תמורה או במחיר מוזל, בקשר לייצורם ולמכירתם לייצוא של הטובין –
(א)   חומרים, מרכיבים, חלקים ופריטים דומים, הכלולים בטובין;
(ב)   כלים, תבניות ופריטים דומים, ששימשו בייצור הטובין;
(ג)    חומרים שנצרכו והתכלו בייצור הטובין;
(ד)    הנדסה, פיתוח, עבודת אמנות, עבודת עיצוב תכניות וסקיצות, שנעשו מחוץ לישראל, ונדרשו בייצור הטובין;"

סעיף זה מאמץ את סעיף 8(1)(B) להסכם הערכת טובין במסגרת ארגון המכס העולמי.

בדברי ההסבר להצעת החוק לתיקון פקודת המכס משנת 1997 אשר אימצו סעיף זה, נכתב שמטרתה של הוראה זו להתקרב ככל האפשר למחיר האמיתי ששילם היבואן תמורת הטובין.

סעיפים אלה מתייחסים, למשל, למצב בו היבואן מפצל את התשלום עבור העסקה לשני גורמים: לגורם אחד משלם עבור רכישת חומרי גלם, ולאחר מכן הוא מספק את אותם חומרי גלם בחינם או במחיר מוזל לספק, אשר מייצר מהם מוצר, אשר בסופו של דבר מיובא למדינת היבואן. סעיפים אלה באים למנוע מצב בו היבואן מצהיר על מחיר חלקי לצורך חישוב המסים, אלא על המחיר המלא.

דוגמא טיפוסית ליישום מקרה כזה נמצא במקרה לדוגמא 5.1 של ארגון המכס העולמי. באותו מקרה, יבואן א' רכש במדינה מסוימת 10 כלי רכב ושילם בעבורם תמורה מלאה, וסיפק את כלי הרכב ללא תמורה לספק אחר שנמצא באותה המדינה, ואשר ביצע עליהם עבודות שריון. לאחר מכן, יובאו כלי הרכב המשוריינים למדינת היבואן. ארגון המכס העולמי פסק כי יש להוסיף לערך לצרכי המכס את כלי הרכב שסופקו ללא תמורה למבצע השריון, בהתאם לסעיף המקביל לסעיף 133(א)(2)(א), משום שכלי הרכב נחשבים כ"חומרים/מרכיבים" שסופקו על ידי היבואן ללא תמורה לצורך ייצור הטובין.

דוגמאות נוספות ליישום סעיפים אלה הן למשל כאשר היבואן מספק לספק, בחינם או במחיר מוזל, תבניות לייצור הטובין. הנחת היסוד היא שבמצב כזה, היבואן "חוסך" לספק עלויות ייצור, וכי אם התבניות לא היו מסופקות על ידו, הרי שהספק היה נדרש לרכוש תבניות ואז מחיר הטובין היה גבוה יותר.

יש לשים לב כי תנאי להפעלת סעיף זה, הוא כי העזרים הללו סופקו על ידי היבואן לספק בחינם או במחיר מוזל. כלומר, במצב בו העזרים סופקו ליבואן במחיר מלא- הרי שלפי לשון הסעיף, אין להוסיף את העלויות של העזרים למחיר העסקה לצורך חישוב מסי יבוא, שכן במצב כזה ישנה הנחת יסוד שהספק לא יוריד את מחיר הטובין, היות ולא קיבל הנחה בעד רכישת העזרים.

לאחרונה, בחודש ספטמבר 2017, פרסמה רשות המסים טיוטת נייר בנושא עמדות חייבות בדיווח לשנת 2017, וכללה בה חובת דיווח לגבי הפעלת סעיף זה הנוגע ל"עזרים". במסמך נכתב כך:

"יש להוסיף לערך לצרכי מכס את כל העלויות בגין תבניות ופריטים דומים, ששימשו בייצור הטובין, והן סופקו לספק ע"י היבואן במישרין או בעקיפין ללא תמורה או במחיר מופחת, או שהספק מתמחר אותם בנפרד , ועלויות אלו לא נכללו בחשבונות הספק שהוצאו ליבואן. זאת בהתאם לסעיפים 132 או 133 לפקודת המכס, לפי העניין. לדוגמא: מוצרים המיוצרים מפלסטיק כדוגמת: מגשי פלסטיק, ארגזים מפלסטיק, חלקי פלסטיק שתוכננו עבור מכשירים שונים, ועוד. ייצור מוצרים אלה נעשה בין השאר באמצעות הזרקת חומר הגלם (פלסטיק) לתוך תבנית עשויה פלדה, דבר המאפשר ייצור תעשייתי של מוצרי וחלקי הפלסטיק בכמויות גדולות. במידה ותבנית זו סופקה בחינם או בפחות מעלות התבנית, על ידי היבואן לספק במישרין או בעקיפין, יש להוסיף את עלות תבנית הפלדה לערך העסקה לצורך חישוב מסי יבוא".

 

* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל 
Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

 



בית המשפט המחוזי מרכז: יבואן ישלם ערובה שתבטיח תשלום הוצאות המדינה במסגרת תביעה לביטול גרעון
עו"ד גיל נדל,  עו"ד דייב זייתון, שירלי סטרז'בסקי

רקע
כידוע, פעמים רבות מבקשים נתבעים מבית המשפט לחייב את התובעים להפקיד סכום כסף, אשר ישמש ערובה לתשלום ההוצאות במקרה בו התביעה תידחה, זאת מאחר שלנתבעים אין נכסים מהם ניתן להיפרע.
בסקירה זו נתאר את החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, שדנה בבקשה לחיובה של יבואנית להפקיד ערובה להבטחת הוצאות, במסגרת תביעה שהוגשה על ידה בעקבות גרעון שהוצא על ידי רשות המכס.


עובדות המקרה וטענות הצדדים
יבואן מוצרי משקאות שונים הגיש תביעה לאחר קבלת הודעת גרעון בסכום של למעלה מעשרה מיליון ש"ח. לטענתו, הודעת החיוב הוצאה שלא כדין, שכן הוצאה ללא כל הבהרה או נתונים עליהם מתבסס החיוב. עוד הועלו על ידיו טענות בדבר אי הצדקת נקיטתם של הליכי גבייה אשר גרמו לו לנזק מהותי.

מנגד, רשות המכס טוענת כי היבואן פעל שלא כדין כאשר הצהיר בדבר ערך הטובין בשיעור נמוך משמעותית מערכו האמיתי, וזאת לצורך התחמקות מתשלום המכס כדין. בנוסף לכך, נטען כי היבואן לא הוסיף לערך לצורכי מכס את התמלוגים ששילם לבעלת סימן המסחר.
רשות המכס ביקשה מבית המשפט לחייב את היבואן בהפקדת ערובה להוצאות משפט, זאת מאחר שהחברה הפסיקה את פעילותה ואין בבעלותה נכסים מהם ניתן להיפרע. בתגובה, טען היבואן כי סיכויי התביעה גבוהים ולחילופין מבקש להסתפק בערבות אישית של בעלי המניות של החברה בהיקף של כ-50 אלף ש"ח.

החלטת בית המשפט
בית המשפט בחן, ראשית, את שאלת איתנותה הכלכלית של החברה באמצעות נתונים כלכליים אמפיריים. בית המשפט קבע כי אין חולק שהחברה הפסיקה את פעילותה וכי אין בידיה מקורות לתשלום ההוצאות, אם וככל שתדחה התביעה. בית המשפט גם ציין כי הטענה לפיה רשות המכס היא האחראית במחדליה או במעשיה למצבה הכלכלי של החברה, אין בה כדי להכריע בבקשה להפקדת ערובה.

סיטואציה נוספת אליה בית המשפט מתייחס היא מצב בו רשות המכס מחזיקה בכספים אשר מקורם בטובין אחרים, אשר אינם קשורים לתביעה דנן. בית המשפט קבע כי במקום בו יתברר כי הרשות מחזיקה בידיה בעודף סכומים של היבואן, גם אם מקורם בטובין אחרים, אין בכך כדי להתעלם מהם במסגרת בקשה להפקדת ערובה.

כידוע  בית המשפט העליון קבע כי ככל שסיכויי התביעה טובים יותר, שהרי שאלת חוסנו הכלכלי של בעל הדין מאבד ממעמדו, וההיפך.

בהתאם לכך  בחן בית המשפט האם הנסיבות מצדיקות חיוב בהפקדת ערובה תוך מתן הדעת לסיכויי ההליך, מתוך התרשמות ראשונית של בית המשפט. לגופו של עניין, בית המשפט קבע כי בכל הנוגע לאופן חישוב החיוב, יש מקום לדון בתובענה לגופה. עם זאת, בכל הנוגע לפערים בין ההצהרה של היבואן לבין החשבוניות שהוצאו ביחס לטובין, מצא בית המשפט כי התביעה מעוררת סימני שאלה לא מעטים.


 לאחר ביצוע מערך איזונים בין סוגיית סיכויי התביעה לבין שאלת חוסנו הכלכלי של היבואן, קבע בית המשפט כי יש לחייב את היבואן בהפקדת ערובה בהיקף סביר ומידתי בסך של 70,000 ש"ח, אשר יבטיח את תשלום ההוצאות המשפטיות, ולו חלקית. יצוין, כי אי הפקדת הערובה הוא תנאי להמשך קיום ההליך המשפטי.

ת"א 36993-09-15 (פורסם בנבו, 21.05.2017) בפני כבוד השופטת  הלית סילש.


* * *


הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

 


 


בית משפט השלום קיבל חלקית תביעה של יבואנית נגד עמיל מכס להשבת כספים
עו"ד גיל נדל,עו"ד דייב זיתון, ירדן ברוך

 

כללי:
סקירה זו עוסקת בתביעה של חברה הפועלת בתחום המלט כנגד עמיל מכס בגין מחלוקת להשבת כספים ששולמו ללא תמורה וכן פיצוי כספי בגין עיכוב שחרור טובין מהנמל שנגרם בעקבות מחלוקת זו.


עובדות המקרה:
חברת הפועלת בתחום המלט, המייבאת לישראל ציוד הנדרש לה לשם פעילותה העסקית, הגישה תביעה כנגד עמיל המכס אשר נתן לחברה שירותי עמילות. לטענת החברה, עמיל המכס קיבל תקבולים ביתר בסך של 95000 ₪ ו-16000 ₪ ממי שבזמנים הרלבנטיים שימש כמנכ"ל החברה, ביודעין כי העברות אלו אינם כדין. בעקבות מחלוקת זו, סירב עמיל המכס לשחרר את הטובין של החברה מהנמל או לחילופין להמציא לה את המסמכים הנדרשים לשחרור. משכך, עתרה החברה להשבת הכספים אשר לטענתה שולמו לעמיל המכס ביתר בסך של 113,722 ₪.


מנגד, טען  עמיל המכס כי התביעה באה לעולם בעקבות סכסוכים פנימיים, בין עובדיה של החברה עצמה, ומי שהיה בכובעו כמנכ"ל של החברה דאז, שאף הגיע להתדיינות בבית הדין לעבודה. בנוסף, לטענת עמיל המכס,  החברה הציגה מצג שווא לפיו קיימת דחיפות בהולה לשחרור הטובין, זאת שעה שהטובין נפרקו מהאנייה כבר במהלך נובמבר 2011, אולם רק באוגוסט 2012 נזכרה החברה כי הטובין ממתין בנמל ועתידו לוט בערפל.

הדיון המשפטי
לטענת חברת המלט, עמיל המכס עשה יד אחת עם מנכ"ל החברה דאז וכך העבירו  95,000 ₪  מכספיה של החברה לעמיל המכס. בית המשפט קבע כי טענה זו של תרמית, דורשת חובת הוכחה מוגברת שלא הוכחה, ומשכך אין די בטענות שהועלו על מנת להטיל אחריות על עמיל המכס. באשר להעברה בסך של 16,000 ₪ , קבע בית המשפט כי לא הוכיח עמיל המכס שום ראיה ממשית לשאלה מהם השירותים אשר ניתנו בגין העברה זו. משכך, נקבע כי חברת המלט זכאית להשבה בסך 15,000 ₪ .


באשר לבקשה לפיצוי כספי בגין עיכוב שחרורם של הטובין מהמכס, קבע בית המשפט כי דרישת עמיל המכס לא לשחרר את הטובין או לחילופין לא למסור להם את המסמכים הרלוונטיים על מנת שיפעלו בעצמם לשחרור הטובין, נעשתה שלא כדין. בחירתו של עמיל המכס להתנות את שחרור הטובין או העברת המסמכים הנדרשים לשחרור הטובין בחתימת חברת המלט על ויתור טענותיה, נעשתה בחוסר תום לב, תוך ניצול מצוקתה של חברת המלט לשחרר את הטובין בהקדם. משהמסמכים הנדרשים לשם שחרור הטובין היו בחזקת עמיל המכס הרי שלא היה באפשרותה של החברה לשחרר את המטענים בעצמה או באמצעות עמיל מכס אחר מטעמה.


החברה גם טענה כי היא נדרשה לעתור לבית המשפט בבקשה למתן צו עשה זמני אשר יורה לעמיל המכס לשחרר את הטובין או למצער להעביר לחברה את המסמכים הנדרשים לשחרור, ואף  שבית המשפט נעתר לבקשה למתןצו עשה זמני, המשיך עמיל המכס להערים קשיים בכל הקשור להעברת המסמכים.


בית המשפט קיבל טענות אלו וקבע  כי עמיל המכס יחויב להעביר לחברת המלט תשלום בסך 19,656 ₪ כפיצוי.

 

ת"א 69-12 '. פסק דין מיום 18.8.17, בפני כב' השופטת שרון גלר.

* * *


הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

 

 


 

משרדי הממשלה בוחנים רפורמה בתחום היבוא אישי
עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זיתון, עו"ד עומר וגנר

לאחרונה, פורסם בתקשורת כי משרדי האוצר והכלכלה מבצעים בחינה מחדש של תחום היבוא האישי למדינת ישראל, מתוך מטרה לבצע רפורמה בתחום, על מנת לפתוח את התחום לכמה שיותר משתמשים.

עוד נכתב בהודעה, כי בתחום זה קיימים חסמי יבוא רבים וקיים רצון לנסות ולהסיר את החסמים עד כמה שניתן.

כמו כן, פרסמו משרדי הממשלה "קול קורא" והזמינו את הציבור להעיר הערות בעניין זה, בטרם תתקבל ההחלטה.

מהו המצב החוקי לגבי חובת הצגת אישורים רגולטורים כתנאי ליבוא האישי?

דיני היבוא האישי מוסדרים בצו יבוא חופשי, התשע"ד-2014, חקיקת משנה שהוציא שר הכלכלה מכח סמכותו על פי פקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], תשל"ט-1979.
בסעיף 2 לצו יבוא חופשי צוין כי כאשר מבוצע יבוא אישי, ככלל, יהיה היבואן פטור מהצגת אישורים רגולטורים כתנאי ליבוא, למעט חריגים שנפרט מיד.

יבוא אישי מוגדר בצו כיבוא שבוצע שלא באמצעות עוסק, לטובין שאינם מיועדים לצרכי אספקה, ייצור או מתן שירותים, והם מיובאים בכמות סבירה לשימושו האישי או המשפחתי של אותו יחיד.

הצו מחריג טובין האסורים ביבוא (כמו סמים מסוכנים, מכונות הימורים מסוימות וכו'), וכן מחריג טובין מסוימים שבהם על אף שמדובר ביבוא אישי, קמה חובה להציג אישור רגולטורים כתנאי ליבוא. בין אלה ניתן למנות, למשל, כלי רכב שבפרק 87 לצו תעריף המכס, מכשירים הכוללים פונקציות תקשורת אלחוטיות שבפרטים 84.71, 85.17, ציוד לגילוי קרינה שבפרט 85.31-8090, ועוד.

מהם מסי היבוא המוטלים על טובין המיובאים ביבוא אישי?

על פי המצב החוקי נכון להיום, קיימות שלוש קבוצות של מסי יבוא ביחס לטובין המיובאים ביבוא אישי.

בקבוצה הראשונה, טובין שערכם עד 75 דולר, פטורים לחלוטין ממסי יבוא- מכס, מס קניה ומע"מ.

בקבוצה השנייה- טובין שערכם בין 75 ל-500 דולר, פטורים ממכס, אך חייבים במס קניה (אם מוטל), ובמע"מ. בעבר, קבוצה זו כללה טובין שערכם עד 325 דולר, אך הרף הועלה ל-500 דולר על ידי שר האוצר דאז בשנת 2014.
קבוצה זו כוללת למשל פריטי לבוש, קוסמטיקה וטואלטיקה, שעליהם מוטל מכס אך לא מוטל מס קניה.

לדוגמא, פריטים שעליהם מוטל מס קניה הם מיקרופונים, רמקולים, מגברים, מכשירי DVD, מכשירי טלוויזיה מסוימים, מוצרים המכילים אלכוהול, ועוד. עד לא מזמן הוטל מס קניה גם על טלפונים סלולריים, אך זה בוטל בהחלטת שר האוצר הנוכחי מאפריל 2017.

בקבוצה השלישית- טובין שערכם למעלה מ-500 דולר, חייבים במלוא מסי היבוא.


מה המצב בעולם?

על פי הפרסומים באתרים שונים באינטרנט, תקרת הפטור ממסי יבוא (עד 75 דולר) במדינת ישראל, הינה נמוכה יותר מאשר המקובל ברוב מדינות העולם, שם הממוצע הוא כ-200 דולר בפטור ממסי יבוא.

לצורך הדוגמא, באיחוד האירופי התקרה הינה 175 אירו.

מהם השינויים שמתכננים לבצע משרדי הממשלה בתחום היבוא האישי במסגרת הרפורמה?

עניין מרכזי אחד שבו קיימת כוונה לבצע בחינה מחדש, הוא תקרת הפטור ממסי יבוא (מכס, מס קניה ומע"מ). על פי הפרסומים, בין היתר באתרי משרדי הממשלה, נראה כי משרדי הממשלה מעוניינים להגדיל את התקרה לפטור כליל ממסי יבוא (מכס, מס קניה ומע"מ), ליותר מ-75 דולר על מנת לעודד כמה שיותר צרכנים להיכנס לתחום היבוא האישי על מנת לעודד תחרות מצד העוסקים, להביא לירידת מחירים והפחתת יוקר המחיה.

עניין נוסף שככל הנראה ייבחן, הוא הצורך בהוצאת אישורים רגולטורים לטובין המיובאים ביבוא אישי, מתוך כוונה לנסות ולהקל גם בעניין זה.

 

* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל 
Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

 


 
בית המשפט המחוזי דחה תביעת יבואן בלעדי שהוגשה נגד יצרן בחו"ל שהפר בלעדיות
עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זיתון, עו"ד חן אבנר

 

עובדות המקרה
יבואן הינו בעלת זכות ההפצה הבלעדית בישראל של חסם עורקים ייחודי (להלן: "המוצר"), המיוצר על ידי חברה זרה שמקום מושבה בארצות הברית (להלן: "היצרן"). היבואן הצליח להביא לכך שצה"ל, באמצעות משרד הביטחון, יבצע הזמנות בהיקפים נרחבים של המוצר. ואולם, משיקולים פנימיים של צה"ל, רכישת המוצר התבצעה מכספי הסיוע הביטחוני האמריקאי, באמצעות משלחת הרכש מטען משרד הביטחון שמקום מושבה בארצות הברית (להלן: "העסקאות"). כתוצאה מכך, נמנעו מן היבואן הבלעדי בישראל רווחים שהיה מפיק אילו העסקאות היו מבוצעות באמצעותו.


השאלה המשפטית
האם קיימת ליבואן בלעדי בישראל, זכות לתבוע מיצרן רווחים שנמנעו ממנו בשל כך שמוצרים לגביהם הוענקה לו בלעדיות יובאו לארץ שלא באמצעותו?


טענות הצדדים
לטענת היבואן, היצרן הפר את התחייבותו החוזית לעניין מתן זכות הפצה בלעדית בישראל כלפיו במספר מישורים, ביניהם, בין היתר,באי הפנייתו את משלחת הרכש המהווה גורם ישראלי, אל היבואן הבלעדי בישראל, בהעדפת המפיץ האמריקאי על פני היבואן הישראלי, בהפרת התחייבותו לאסור על מכירת המוצר ללקוחות ישראליים, ובכך שלא ניסה למצוא פתרון הולם שיבטיח כי ההזמנות ממשלחת הרכש יגיעו ליבואן הישראלי, ולכל הפחות, שהאחרון יקבל גמול ראוי בעבור מאמצי השיווק שהשקיע.

מנגד טען היצרן, כי על אף שאינו חולק על תרומתו של היבואן הישראלי לעסקאות, לא נפל דופי בהתנהגותו, שכן הוא עצמו אינו עוסק בהפצת מוצריו, אלא מקיים רשת של מפיצים על בסיס טריטוריאלי. על כן, משהעסקאות האמורות בוצעו בארצות הברית, בהתאם לנהלים הנוגעים לשימוש בכספי הסיוע האמריקאי למדינת ישראל, הן נפלו לתחום פעילותה של המפיצה הבלעדית בארצות הברית.


החלטת בית המשפט
בית המשפט קבע, כי מלשון החוזה עולה שהתחייבות היצרן חלה רק בקשר ללקוחות המעוניינים לבצע הזמנות בישראל, ואין היא חלה ביחס ללקוחות ישראלים המבצעים הזמנות בחוץ לארץ. כלומר, ככל שגורם ישראלי החליט לבצע רכישה מחוץ לישראל מאחד ממפיצי היצרן, אין בכך הפרה של הסכם ההפצה. זאת ועוד, אין בחוזה ההפצה התחייבות של היצרן כי היבואן יזכה לעמלה בגין כל מכירה המבוצעת ללקוח ישראלי. יתרה מכך, גם אם היצרן הפיק טובת הנאה ממאמצי היבואן, הרי שהוא עשה כן על פי זכות שבדין, מכוח חוזה ההפצה.
סוף דבר


בית המשפט המחוזי דחה את התביעה, בקובעו כי הדין אינו מחייב את היצרן לפצות את היבואן בגין הנזק שנגרם לו מכך שלא הוא סיפק את המוצר, על אף שהינו יבואן בלעדי.

ת"א (מחוזי-מרכז) 59338-12-13 פסק דין מיום 4.9.17. בפני כב' השופט פרופ' עופר גרוסקופף.

* * *


הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

 


 
יבואן ישראלי יפצה ספק זר בגין הוצאות שנגרמו עקב אי שחרור טובין מהמכס
עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זיתון , עו"ד (רו"ח) ויקטור טרנר

 

רקע:
בסקירה זו נתאר את החלטת בית משפט השלום באשקלון, אשר במסגרתה הוכרעה מחלוקת בין חברת קרטיירה אימפרטו ובניו בע"מ לבין חברת אופק קליר טכנולוגיות בע"מ בנוגע לעלויות שונות שהיית שנגרמו עקב אי שחרור טובין מפיקוח המכס במועד, ובכלל זאת, דמי שהייה בנמל, תשלום בגין אחסנה למחסנים, דמי שימוש במכולות למוביל ימי ועלות החזרת הטובין לארץ המקור.


עובדות המקרה:
אופק קליר טכנולוגיות (היבואנית), שהינה חברה ישראלית, הזמינה מקרטיירה אימפרטו, ספק איטלקי המייצר נייר, חומרי גלם לייצור מוצרי נייר. בעקבות מחלוקת אשר התגלעה בין הצדדים בנוגע לתשלום דמי שהיית הטובין בנמל, לא שוחררו המכולות מפיקוח המכס עם הגעתן לישראל, ובסופו של יום הושבו לאיטליה.


בנסיבות בלתי שגרתיות אלו, בהן הופר הסכם רכישת הטובין שבין הצדדים, הוסכם על קיום פגישה, וזאת במטרה לסיים את המחלוקת. בפגישה הוחלט, כי קליר תשלם את דמי השהייה ורק לאחר מכן יועברו אליה מסמכי השחרור של הטובין.


חרף סיכום הדברים שנקבעו בפגישה, לא פעלו הצדדים בהתאם לפשרה אליה הגיעו, נוכח מחלוקת סביב פרשנות ההסכם. הספק ביקש כי היבואנית תשלם תחילה את דמי השהייה בנמל, ולאחר שתעשה כן, יועברו אליה מסמכי שחרור המכולות ואילו היבואנית סירבה לבצע כל פעולה עד שיועברו אליה מסמכי שחרור הטובין.


מאחר והצדדים לא הצליחו להגיע להסכמה בדבר אופן שחרור המכולות, נאלץ הספק להחזיר את המכולות לאיטליה.


טענות הצדדים:
הספק טוען, כי היבואנית לא פעלה לשחרור המכולות מנמל אשדוד ועקב מחדלה זה, החלו המכולות לצבור במהרה חובות בגין דמי שהייה, תשלום בגין אחסנה למחסנים ודמי שימוש במכולות למוביל ימי. לאחר ניסיונות חוזרים ונשנים לסיום המחלוקת, אשר לא צלחו, נאלץ הספק להחזיר את המכולות לאיטליה. על כן, בתביעתו דורש פיצויים בגין הנזק שנגרם לו, המורכבים מעלות שליחת המכולות לישראל וחזרה לאיטליה, ועלות דמי אחסון ושהייה בנמל.
עוד טען הספק, כי הבעלים של היבואנית נמנע בכוונה משחרור המכולות, וזאת כדי שיוכל לרכוש אותן מהמכס בנזיד עדשים כרכוש נטוש.


מנגד, טענה היבואנית, כי עם הגעת המכולות ומחשש למרמה, סירבה לשלם את התמורה טרם הגעת הסחורה לשטחי המפעל.
בנוסף, טענה כי בפגישה מיום 27 בספטמבר 2010 סוכם כי יועברו ליבואנית המסמכים הדרושים לשחרור המכולות מהנמל ותשלום הספק, בהנחה של 3,000 אירו, יבוצע לאחר הגעת המכולות.  על אף המסוכם, הספק הפר את הסיכום, לא העביר מסמכי השחרור, וגרם לעצמו את הנזקים הנתבעים.


עוד נטען כי במהלך שנת 2011 ניסה הספק לשכנע את היבואנית לשוב ולהזמין ממנו סחורה ואף נערך ביקור במפעל הספק בנאפולי, אולם סופקה סחורה בחסר ובאיכות ירודה. לשיטת היבואנית, עצם העובדה כי הספק שלח לה סחורה נוספת מלמדת כי מחל על החוב ונטען כי התביעה הוגשה בשיהוי מאחר והיבואנית בחרה להפסיק את הקשר המסחרי עם הספק.


הדיון המשפטי
בית המשפט פסק כי עם הגעת המכולות לארץ היה על היבואנית לממש את העסקה שהזמינה ולפעול מיידית לשחרור המכולות מפיקוח המכס. בהימנעותה מלעשות כן, הפרה את ההסכם עם הספק.


בית המשפט בחן את התנהגות הספק והיבואנית, ואת ההיגיון הכלכלי מאחורי העסקה וסיכום הפגישה בין הצדדים וקבע, כי יש להעדיף את פרשנותו של הספק להסכם, לפיו על היבואנית לשלם תחילה את חוב דמי השהייה, זאת, משום שמדובר על התנהגות עסקית סבירה, שמטרתה למנוע את הסיכון שהספק ישלם את דמי השהייה ואילו היבואנית לא תשלם בעבור רכישת הטובין. כל זאת,  בניגוד לעמדת היבואנית, הגורסת, כי ראשית היה על הספק להעביר אליה את מסמכי השחרור ועם קבלתם הייתה משלמת גם את דמי השהייה.
בהערת אגב הוסיף בית המשפט, כי אין לתת תוקף להתנהגות עסקית מעין זו שחברה ישראלית כורתת חוזה לרכישת טובין עם ספק זר, ועם הגעת הטובין לישראל, סבור בעל החברה, כי לא מדובר בחוזה מחייב, וחופשי הוא שלא לשלם עבור הטובין.


סוף דבר
בית המשפט קיבל את תביעתו של הספק וקבע כי היבואנית הפרה פעמיים את ההתחייבויות החוזיות מול הספק, ובכלל זאת את הסכם הרכישה המקורי ואת סיכום הדברים במסגרת הפגישה בין הצדדים, ולפיכך עליה לפצות אותו בגין נזקיו שנגרמו עקב הפרת ההסכמים.


בהתאם לאמור, בחן בית המשפט את כלל ההוצאות אשר דווחו על ידי הספק, ופסק פיצויים באופן חלקי.

ת"א 25907-10-14 בפני כב' השופט עידו כפכפי. פסק דין מיום 13.8.17.


* * *

הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

 


  

בית המשפט המחוזי אישר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית שעניינה פרסום תוספי מזון כבעלי סגולות ריפוי
עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זיתון, עו"ד מור גושן


תקציר:
לאחרונה אישר בית המשפט המחוזי תל אביב הסדר פשרה בתובענה ייצוגית בעניין ייחוס סגולות ריפוי לתוספי מזון ששווקו כמועילים למחלות פרקים. במסגרת הסדר הפשרה נקבע כי הנתבעות יחדלו מייחוס סגולות ריפוי לתוספי המזון ויתרמו תרומה לציבור הקשישים בישראל.


עובדות המקרה:
בקשה לאישור תובענה כייצוגית הוגשה בטענה כי מספר חברות הטעו את ציבור הצרכנים עת פרסמו פרסומים המייחסים לתוספי מזון ששווקו על ידן סגולות מרפא, וזאת בניגוד באופן המפר את האיסור על ייחוס סגולות ריפוי למצרכי מזון, הקבוע בתקנות בריאות הציבור (מזון) (איסור ייחוס סגולות ריפוי למצרך מזון), התשל"ח-1978 וכן את דרישות חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981.


החברות שיווקו מגוון תוספי תזונה , והתובעים טענו לגבי המוצרים כי רכיביהם אינם יעילים לריפוי, עיכוב או מניעה של בעיות ומחלות פרקים, וזאת בניגוד לאופן בו שווקו ולהיגדים שיוחסו להם.


הצדדים הגיעו להסדר פשרה במסגרתו התחייבו החברות להימנע מפרסום המוצרים באמצעות היגדים או אמירות שיש בהם משום ייחוס סגולות ריפוי כלשהם, ובפרט להימנע מההיגדים הבאים: המוצרים משקמים ובונים את הסחוסים מחדש, מחזקים את מנגנוני השיקום הפועלים ברקמות המפרקים הפגועים, מרפאים את סחוסי המפרקים ו/או את מחלת ניוון המפרקים, מעכבים תהליכי הרס המפרקים, מטפלים בדלקות המפרקים, בעלי רכיבים המסייעים לטיפול בפרקים ושיקום הסחוס, משקמים ו/או מחדשים את רקמות החיבור והסחוס, מעכבים את הידרדרות מחלת הפרקים ומסייעים בתיקון המפרקים, יעילים לטיפול במחלת המפרקים, מעכבים את הרס הסחוס ו/או מונעים את שחיקת הסחוסים והמפרקים, "בונים סחוס" ו/או "משקמים סחוס" ו/או בונים או משקמים את רקמות החיבור במפרקים.
עוד נקבע בהסדר הפשרה כי החברות תענקנה תרומה לעמותות שונות העוסקות ברווחת קשישים בישראל, בסך כולל של 2.8 מיליון ש"ח יוער כי חברת מרשל מוצרי טבע בע"מ לא לקחה חלק בהסדר הפשרה.

טענות הצדדים:
החברות טענו כי ההיגדים האמורים לא ייחסו סגולות ריפוי לתוספי המזון ולא יצרו מצג של החלמה ממחלת הפרקים, אלא נתנו מידע עובדתי בלבד, מאושר ומגובה במחקרים, לפיהם תוספי המזון מכילים מרכיבים המשמשים כאבני בניין לסחוסים, ומשכך עשויים להקל על שחיקת סחוס או לעכב התקדמות של מחלות.
בנוסף, נטען על ידי אחת החברות  כי לגבי תוספי המזון ששווקו על ידה, היא חדלה לפרסם היגדים המייחסים סגולות ריפוי ממועד מתן פסק הדין המכונן בנושא בעניין ג'אן נ' אלטמן רוקחות טבעית בשנת 2010 (פרשת "מגה גלופלקס").
מנגד, טענו התובעים כי רכיבי תוספי המזון אינם יעילים לשחיקת סחוסים, וכי אילולא ההיגדים המיוחסים לתוספי המזון, היו הם רוכשים מוצרים זולים יותר.


הדיון המשפטי:
לעניין ייחוס סגולות ריפוי, בית המשפט לא התייחס לשאלה האם היה בפרסומיהן של החברות משום ייחוס כאמור.


הסדר הפשרה בין הצדדים קבע תחילה כי החברות תוכלנה בתוך שלוש שנים, ככל שהדבר יעלה בקנה אחד עם ממצאים או מחקרים של גופי מחקר מובילים בעולם כגון ה- FDA, להחזיר לפרסום את ההיגדים אותם התחייבו להסיר. ואולם, היועץ המשפטי לממשלה ביקש בהערותיו להסדר הפשרה שלא לאפשר מצב כאמור, אלא לקבוע כי החברות תוכלנה לפרסם את ההיגדים האמורים רק אם יותר כך לפי החוק, התקנות או הוראות משרד הבריאות.
בית המשפט המחוזי אישר את הסדר הפשרה, תוך קבלת הערתו של היועץ המשפטי לעניין האפשרות להחזיר לפרסום את ההיגדים רק אם החוק, התקנות או הוראות משרד הבריאות יאפשרו זאת.


[תצ (ת"א) 41999-01-13  (ניתן ביום 14.8.2017) (פורסם בנבו)]

לסקירות נוספות שנכתבו על ידי צוות משרדנו בנושא ייחוס סגולות ריפוי, או תוספי תזונה, אנא לחצו על הקישורים הבאים:


בית המשפט המחוזי מרכז לא אישר ניהול תובענה כייצוגית בגין עילת ייחוס סגולות ריפוי למצרך מזון:

http://www.nadel-law.co.il/Index.asp?ArticleID=3195&CategoryID=437&Page=1

שכר טרחה נמוך במסגרת הסתלקות מבקשה לאישור תובענה ייצוגית שעניינה ייחוס סגולות ריפוי למוצרי מזון:

http://www.nadel-law.co.il/Index.asp?ArticleID=3204&CategoryID=437&Page=1

בית המשפט אישר תובענה ייצוגית בעניין שיווק מדבקות להרזיה:

http://www.nadel-law.co.il/Index.asp?ArticleID=3190&CategoryID=437&Page=1

איסור ייחוס סגולות ריפוי למוצר מזון - עדכוני פסיקה:
http://www.nadel-law.co.il/Index.asp?ArticleID=3028&CategoryID=125

 

* * *


הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

 


 

שימוש במצלמות מעקב במקום העבודה ובמסגרת יחסי עבודה
עו"ד אורית זילוני-קליינמן, ראש מחלקת דיני עבודה (במשותף)

 

ביום 18.10.17 פרסמה הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע (ובשמה החדש – הרשות להגנת הפרטיות) הנחיה בעניין שימוש במצלמות מעקב במקום העבודה ובמסגרת יחסי עבודה המבהירה את המסגרת הנורמטיבית שממנה נגזרות חובות המעסיקים בשימוש במצלמות מעקב בכל מקומות העבודה במשק.


בהתאם להנחיה, השימוש במצלמות מעקב יהיה בהתאם למטרות הספציפיות של מקום העבודה באופן העולה בקנה אחד עם התכליות העסקיות של המעסיק או הנובע מהוראות חיקוק או דרישת רשות מוסמכת, כגון הגנה על ביטחון הנוכחים בעסק, שמירה על תכולתו והרכוש, אבטחת מידע רגיש ומערכות המשמשות לניהולו ואף כלי ניהולי לפיקוח על משמעת העובדים ואיכות השירות שהם מספקים ללקוחות (אין להשתמש בצילומים למטרות החורגות מהתכלית שנקבעה מראש להתקנת המצלמות, אלא אם השימוש החורג מחויב לשם מילוי חובה חוקית).


שימוש מוגזם ולא מידתי במצלמות לצורך מעקב אחר העובדים מעמיד את המעסיק בסיכון לסנקציות מנהליות ופליליות, כמו גם לחשיפה לתביעות אזרחיות (לרבות לפיצוי ללא הוכחת נזק). יש לשים לב, ששימוש שלא בהתאם למסגרת הנורמטיבית, עלול להוות הפרה של החוק להגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 ואף עלול להוות האזנת סתר לפי חוק האזנת סתר, התשל"ט-1979 במקרים שבהם המצלמה היא נסתרת ומקליטה קול. כמו כן, שימוש במצלמות שלא בהתאם למסגרת הנורמטיבית עשוי להוות גם "נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו" אשר בהתאם לסעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 מקנה לעובד את הזכות להתפטר בדין מפוטר.


ההנחיה קובעת כי מעסיק המשתמש במצלמות מעקב חייב למלא אחר מספר תנאים, כאשר אחד מהם הוא גיבוש מדיניות ברורה ומפורטת בדבר אופן והיקף השימוש במצלמות מעקב ומטרותיהן לאחר היוועצות בעובדים או בנציגיהם שתוצג באופן קבוע. יש להקפיד לרענן באופן תקופתי את מדיניות זו במטרה להתאימה מעת לעת למגמות המתפתחות בתחום וכן לשמור על מודעות העובדים לתוכן מדיניות המעקב. 


נשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה ו/או הבהרה, לרבות בכל הנוגע לגיבוש מדיניות שימוש במצלמות מעקב, להכנת חוות דעת ולעריכת הסכמי עבודה הכוללים התייחסות לכך.

* * *


הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו למחלקת דיני עבודה בטלפון 03-6089853 או לשותף האחראי על הטיפול בעניינכם במשרד גולדפרב זליגמן ושות'.

 


מה חדש החודש?

ענייני מכס ורגולציה


• משרדנו ייצג יבואנית בהשגה למכס בגין פסילת קבילות הנחה, המכס קיבל את עמדת היבואן והמסים שנגבו ביתר הושבו לו
• רשות המכס ביטלה את רובה המכריע של הודעת גרעון שהוצאה ליבואן בתחום הבקרה והבטיחות, בשל אי עמידה בכללי מקור וזאת לאחר שהתקבלה טענת היבואנית כי סיווגם של הטובין הינו בפרט מכס פטור ממכס.
• משרדנו מאגד קבוצת יבואנים, אשר דיווחו על עלויות כשרות במסגרת בקשה לגילוי מרצון בסוף 2016, על מנת לפנות בשמם בבקשה להחזר מע"מ ששולם בכפל, בכלל זאת, הפרשי ריבית והצמדה שחושבו על קרן המע"מ.
• משרדנו מייצג יבואן מול מכון התקנים, בעניין טענת מכון התקנים כי המוצר אשר יובא על ידי היבואן אינו עומד בדרישות התקן הישראלי.


בתי משפט

• משרדנו הגיש תביעה נגד רשות המכס בנוגע לגרעון ביחס לדגי סלמון. מדובר במקרה בו רשות המכס פרסמה מידע שגוי אודות שיעור המכס שהוטל על דגי סלמון, גם באתר האינטרנט וגם במחשבי רשות המכס, והיבואן המיוצג על ידי משרדנו טוען להסתמכות על פרסומים אלה. 

• משרדנו הגיש תביעה נגד רשות המכס בנוגע לסיווג של פרופילים מאלומיניום. מדובר בפרופילים שעוברים תהליך בחו"ל אשר יוצר על גביהם שכבת הגנה בגוון כסוף. המחלוקת מתמקדת בשאלה האם מדובר בפרופילים מוכספים או שמא בפרופילים אחרים.

• משרדנו הגיש עתירה לבג"ץ בבקשה שיוציא צו על תנאי המחייב את משרד הבריאות להפעיל את סמכויותיו ליתן אישורים מוקדמים ליבוא מזון רגיש ולפעול לשחרור משלוחי המזון (הרגיל והרגיש) המעוכבים על ידו בנמל אשדוד.


הרצאות, ימי עיון והופעות בתקשורת

• עו"ד גיל נדל הרצה בתאריך 31.10.17 ביום עיון בחטיבת התמרוקים בלשכת המסחר.