גיל נדל משרד עורכי דין

 

יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 128 – שבט תשע"ח – ינואר 2018

עוד בנושא
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 131 – אב תשע"ח – אוגוסט 2018
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 130 – סיון תשע"ח – מאי 2018
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 129 – ניסן- תשע"ח – מרץ 2018.
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 127 – חשון תשע"ח – נובמבר 2017
עוד בנושא
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 125 – אב תשע"ז – אוגוסט 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 124 – ניסן תשע"ז – אפריל 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 123 – שבט תשע"ז – פברואר 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 122 – שבט תשע"ז – ינואר 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 121 – חשון תשע"ז – נובמבר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 120 – אלול תשע"ו – ספטמבר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 119 – אב תשע"ו – אוגוסט 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 118 – תמוז תשע"ו – יולי 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 117 – סיוון תשע"ו – יוני 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 116 – אייר תשע"ו – מאי 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 115 – ניסן תשע"ו – אפריל 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 114 – אדר ב תשע"ו – אפריל 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 113 – אדר תשע"ו – מארס 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 112 – טבת תשע"ו – פברואר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 111 – כסלו-טבת תשע"ו - דצמבר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 110 – חשון-כסלו תשע"ו - נובמבר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 109 – תשרי-חשון תשע"ו - אוקטובר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 108 – אב-אלול תשע"ה - אוגוסט 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 107 - תמוז תשע"ה - יולי 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 106 - ניסן תשע"ה - מאי 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 105 - ניסן תשע"ה - אפריל 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 104 - ניסן תשע"ה - מרץ 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 103 - אדר תשע"ה - פברואר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 102 - שבט תשע"ה - ינואר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 101 - טבת תשע"ה - דצמבר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 99, אלול תשע"ד - ספטמבר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 98, אלול תשע"ד - אוגוסט 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 97, אב תשע"ד - יולי 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 96, תמוז תשע"ד - יוני 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 95, סיון תשע"ד - מאי 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 94, אייר תשע"ד - אפריל 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 93, אדר ב' תשע"ד - מרץ 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 92, אדר א' תשע"ד - פברואר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 91, שבט תשע"ד - ינואר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 90, טבת תשע"ד - דצמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 89, כסלו תשע"ד - נובמבר דצמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 88, חשון תשע"ד - אוקטובר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 87, תשרי תשע"ד - ספטמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 86, אלול תשע"ג - אוגוסט 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון מס' 85 - אב תשע"ג - יולי 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון מס' 84, תמוז תשע"ג - יוני 2013
הודעה חשובה ללקוחות המשרד וידידיו + גליון מס' 83 של "יבוא, יצוא ומה שביניהם"
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 82, אייר תשע"ג - אפריל 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 81, ניסן תשע"ג - מרץ 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 80, אדר תשע"ג - פברואר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 79, שבט תשע"ג - ינואר 2013
גיליון מס 78 דצמבר 2012
גיליון 77 נובמבר 2012
גיליון 76 אוקטובר 2012
גיליון 75 ספטמבר 2012
גיליון 74 אוגוסט 2012
גיליון 73 יולי 2012
גיליון 72 יוני 2012
גיליון 71 מאי 2012
גיליון 70 אפריל 2012
גיליון מס' 69- מרץ 2012
גיליון 68 פברואר 2012
גיליון מס' 67 - ינואר 2012
גיליון מס' 66- דצמבר 2011
גיליון מס' 65- אוקטובר 2011
גיליון מס' 64 - ספטמבר 2011
גיליון מס' 63 - אוגוסט 2011
גיליון מס' 62 - יולי 2011
גיליון מס' 61 - יוני 2011
גיליון מס' 60 - מאי 2011
גיליון מס' 59 - אפריל 2011
גיליון מס' 58 - מרץ 2011
גיליון מס' 57 - פברואר2011
גיליון מס' 56 - פברואר 2011
גיליון מס' 55 - ינואר 2011
גיליון מס' 54 - ינואר 2011
גיליון מס' 53 - נובמבר 2010
גיליון מס' 52 - אוקטובר 2010
גיליון מס' 51 - ספטמבר 2010
גיליון מס' 50 - אוגוסט 2010
גיליון מס' 49 - יוני 2010
גיליון מס' 48 - מאי 2010
גיליון מס' 47 - אפריל 2010
גליון מס' 46 - מרץ 2010
גליון מס' 45 - פברואר 2010
גליון מס 44 - ינואר 2010
גליון מס' 43 – דצמבר 2009
גיליון מס' 42 - נובמבר 2009
גיליון מס' 41 - אוקטובר 2009
גליון מס' 40 - ספטמבר 2009
גליון מס' 39 - אוגוסט 2009
גליון מס' 38 - יולי 2009
גליון מס' 37 - מאי 2009
גליון מס' 36 - ינואר 2009
גליון מס' 35 - נובמבר 2008
גליון מס' 34 - ספטמבר 2008
גליון מס' 33 - יולי 2008
גליון מס' 32 - מרץ - אפריל 2008
גליון מס' 31 - פברואר 2008
גליון מס' 30 - דצמבר 2007
גליון מס' 29 - אוקטובר - נובמבר 2007
גליון מס' 28 - ספטמבר 2007
גליון מספר 27 - אוגוסט 2007
גליון מספר 26 - יולי 2007
גליון מספר 25 - יוני 2007
גליון מספר 24 - מאי 2007
גליון מספר 23 - מרץ 2007
גליון מספר 22 - פברואר 2007
גליון מספר 21 - ינואר 2007
גליון מספר 20 - דצמבר 2006
גליון מספר 19 - אוקטובר 2006
גליון מספר 18 - אוגוסט 2006
גליון מספר 17 - יוני 2006
גליון מספר 16 - מאי 2006
גליון מספר 15 - מרץ-אפריל 2006
גליון מספר 14 - ינואר-פברואר 2006
גליון מספר 13 - דצמבר 2005
גליון מספר 12 - אוקטובר-נובמבר 2005
גליון מספר 11 - ספטמבר 2005
גליון מספר 10 - אוגוסט 2005
גיליון מספר 9 - אפריל 2005
גליון מספר 8 - נובמבר 2004
גליון מספר 7 - ספטמבר 2004
גליון מספר 6 - מרץ 2004
גליון מספר 5 - ינואר 2004
גליון מספר 4 - ספטמבר 2003
גליון מספר 3 - אוגוסט 2003
גיליון מספר 2 - יולי 2003
עוד בנושא


- השבת מסי יבוא בגין טובין שנדרשו לאיסוף מהשוק (Recall)


- הצהרת חשבונית – מעכשיו גם בהסכם הסחר עם ארה"ב


- הסכם לפישוט הליכי סחר בארגון הסחר העולמי (WTO)


- "מקרה החודש" – גירעונות דגי סלמון


- רשות ההגבלים העסקיים: יבוא אישי ככלי לקידום תחרות


- בית המשפט השלום בפתח תקווה: נדחתה בקשה למתן סעד זמני שעניינו איסור על מכירת בקבוקי וודקה בתחומי ישראל


- בית המשפט המחוזי בתל אביב: אישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית שעניינה פרסום תוספי מזון כבעלי סגולות ריפוי


- מה חדש החודש?

 


 

השבת מסי יבוא בגין טובין שנדרשו לאיסוף מהשוק (recall)
עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זיתון, עו"ד עומר וגנר

כידוע, מסי היבוא מחושבים ברוב המכריע של המקרים כאחוזים מערך הטובין. לעיתים מתגלעות מחלוקות בין יבואנים לבין רשות המכס ביחס לשאלה מהו ערך הטובין שעל פיו יחושבו מסי היבוא. שאלה זו מקבלת משנה תוקף כשמדובר בטובין עתירי מסי יבוא, כמו כלי רכב, אביזרי כלי רכב וכיו"ב.

שאלה מעניינת וחשובה הינה מה קורה במצב שבו בעת שחרור הטובין מפיקוח רשות המכס, שילם היבואן את מסי היבוא בהתאם למחיר ששולם למוכר,  אך בדיעבד, ולאחר שחרור הטובין מהמכס התגלה בהם נזק או פגם אשר מביא לירידת ערכם.
האם במצב כזה יהיה זכאי היבואן לקבל השבה של חלק ממסי היבוא בגין אותו פגם שהתגלה בדיעבד?

פסק-דין שניתן לאחרונה בבית הדין של האיחוד האירופאי, דן בסוגיה זו.

סיפור המקרה:

יבואן מהאיחוד האירופי רכש כלי רכב להסעת נוסעים מתוצרת יפן, שחרר אותם מפיקוח המכס ומכר אותם לסוכנים (דילרים), אשר מכרו אותם ללקוחות הסופיים בשטחי האיחוד האירופי.

מסי היבוא באיחוד האירופי שולמו על ידי היבואן בהתאם למחיר הקניה בו רכש את כלי הרכב מיפן.

לאחר שכלי הרכב נמכרו ללקוחות, הודיע היצרן על כוונתו לבצע recall ולהחליף בכלי הרכב חלק מסוים ללא עלות. היבואן נשא בעלויות איסוף כלי הרכב מהלקוחות במסגרת ה- recall, ועלויות אלה הושבו לו בשלב מאוחר יותר על ידי היצרן מיפן, במסגרת שירותי האחריות שהעניק היצרן. התהליך הנ"ל בוצע 12 חודשים לאחר שחרור כלי הרכב מפיקוח המכס באיחוד האירופי.

בשלב זה, פנה היבואן לרשויות המכס באיחוד האירופי וביקש להשיב לו חלק יחסי ממסי היבוא ששולמו על כלי הרכב. היבואן טען כי בדיעבד, התברר כי ערכם של כלי הרכב כפי שהוצהר לרשויות המכס היה גבוה מדי,שכן התגלו בהם פגמים, והוסיף וטען כי יש להשיב לו את המסים ששולמו על הסכום שהחזיר לו היצרן, במסגרת החלפת החלקים וביצוע ה- recall, שכן ערך זה לאחר ההשבה, משקף את המחיר האמיתי של כלי הרכב.

רשויות המכס באיחוד האירופי דחו את בקשת היבואן ממספר טעמים, וביניהם איחור בהגשת הבקשה, וכי ביחס לחלק מהתהליך, לא ניתן לראות בכלי הרכב ככלי רכב "פגומים" או כאלה שניזוקו, כאשר זוהי דרישת החוק לצורך השבת כספים. בית המשפט בהולנד בערכאה ראשונה דחה את בקשת היבואן, והתיק הגיע לבירור בבית הדין הגבוה לצדק של האיחוד האירופאי, אשר פרסם את פסק-דינו לאחרונה בתאריך 12.10.17.

פסק-הדין של בית הדין האירופאי לצדק:
השאלה הראשונה שבה דן בית הדין הייתה: במקרה שבו בעת היבוא לא קיים נזק בכלי הרכב ומוצהר לגביהם מחיר מלא, אך קיים סיכון לנזק של שלב הייצור שיתגלה בהמשך, כאשר מוסכם בין הצדדים לעסקה כי במקרה כזה ישיב היצרן ליבואן חלק מהסכום – האם רשאי היבואן לדרוש בדיעבד, החזר של מסי יבוא בטענה שהטובין היו פגומים בעת השחרור מהמכס?

בית הדין קבע שלא קיימת  בחוק הגדרה מה ייחשבו כ"טובין פגומים", ולכן קבע כי הגדרה זו צריכה לכלול כל טובין שהתכונות שלהם נחותות מאשר מה שהיה צפוי על ידי הצדדים לעסקה. 

במקרה הספציפי, קבע בית הדין כי כלי רכב, מטבעם, הינם טובין מורכבים שעשוי להתגלות בהם נזק במהלך השימוש, אשר אינו נראה בהם בשלב קודם. לכן, קבע בית הדין כי גם אם מתגלה בשלב מאוחר בעיה בכלי הרכב אשר מצריכה ביצוע recall והחלפת חלקים, יש לראות במצב כזה כאילו כלי הרכב "ניזוקו" בעת השחרור מהמכס.

בית הדין חזר על הכלל ולפיו יש לחייב במסי יבוא בהתאם לערך העסקה- המחיר הריאלי של המוצר כפי שסוכם בין הצדדים, כך שבמידה ומתגלה בדיעבד פגם במוצר שבגינו משיב היצרן ליבואן חלק מהסכום, הרי שיש להתחשב בהשבה זו לצורך חישוב מסי היבוא על כלי הרכב.

באשר למגבלת הזמן, בית הדין נדרש לפרש שני דינים באיחוד האירופאי, האחד שנוקב במגבלת זמן של 12 חודשים לדרישת השבת מסי יבוא, והשני שמעניק מגבלה של 3 שנים.

בית הדין קבע כי הדין אשר מציב מגבלת זמן של 12 חודשים אינו רלוונטי לעניין הנוכחי, שכן דין זה מתייחס למקרה בו היבואן מגלה בדיעבד פגם בטובין שלא היה ידוע בעת השחרור מהמכס, ובשל כך הוא מעוניין בביטול העסקה כולה, השבת הטובין ליצרן והשבת כספו.

בית הדין קבע כי דין זה אינו מתייחס למצב בו היבואן מעוניין להותיר את הטובין אצלו אך לקבל פיצוי קטן בשל הפגם שהתגלה בהם, וכי במקרה כזה חל הדין השני המאפשר הגשת תביעה עד 3 שנים מיום שחרור הטובין.

[C-661/15 X BV v. Staatssecretaris van Financiën, 12.10.17]

ומה בישראל?

סעיפים דומים לאלה שנידונו בפסק-הדין של בית הדין האירופאי לצדק, קיימים גם בדין הישראלי.

כך, סעיף 133ז לפקודת המכס, קובע:

"ערכם של טובין שניזוקו לפני פדייתם מפיקוח רשות המכס ייקבע לפי שיטות ההערכה הקבועות בסעיף 130, תוך התחשבות בירידת ערך הטובין המוערכים כתוצאה מן הנזק; נקבע ערכם של טובין שניזוקו לפי הוראות סעיף זה, לא יחולו לגביהם הוראות סעיף 150(1)".

סעיף 150(1) לפקודת המכס, קובע:
"המנהל רשאי להחזיר מכס או לוותר על תשלומו, כולו או מקצתו, באחת מאלה: (1)   הטובין אבדו, הושמדו, ניזוקו או נעזבו לרשות המכס, בין בעודם בפיקוחה ובין לפני כן; ובלבד שלא תוגש תביעה להחזרה או לויתור אחרי שסולקו הטובין מפיקוח רשות המכס";

ואילו סעיף 150(2) לפקודת המכס, קובע כי המנהל יהא רשאי להשיב את המכס, כאשר:

"הטובין סולקו מפיקוח רשות המכס ותוך ששה חדשים לאחר סילוקם נתגלו בהם אי התאמה לתנאי המכר או ליקוי, שהיו קיימים בהם בשעת סילוקם; ובלבד שהתביעה על החזרה או ויתור הוגשה מיד לאחר הגילוי האמור והוכח להנחת דעתו של גובה המכס כי לא היה בטובין כל שימוש בישראל, או אם היה שימוש, לא היה זה אלא השימוש שגרם לגילוי אי-התאמתם לתנאי המכר או לגילוי ליקוי שהיה קיים בהם בשעת סילוקם ואילולא אותו שימוש לא היו אי-ההתאמה או הליקוי ניתנים לגילוי".

סעיף 6 לחוק מסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר), התשכ"ח-1968, מאפשר לתבוע השבת מסי יבוא ששולמו ביתר, עד חמש שנים מיום התשלום.

כך, סעיף 150(1) עוסק במקרה בו התגלה בטובין נזק בעת שהותם ברשות המכס, וכאשר היבואן טרם שחרר אותם מפיקוחה, והוא מעוניין לבטל את העסקה כולה. סעיף 150(2) עוסק במקרה בו התגלה בטובין נזק לאחר שחרורם מפיקוח המכס, והיבואן מעוניין לבטל את העסקה כולה ולקבל השבת מסי יבוא. במקרה כזה, קיימת מגבלת זמן של 6 חודשים להגשת התביעה כפי שכתוב בפקודה.

לעומת זאת, סעיף 133ז עוסק במקרה בו היבואן אינו מעוניין לבטל את העסקה, אלא מעוניין לקבל השבה של חלק ממסי היבוא בשל פגם שהתגלה בהם. הסעיף מחייב כי הטובין "ניזוקו לפני פדייתם מפיקוח רשות המכס", אך אינו מתייחס לשאלה מתי נדרש היבואן לגלות את אותו נזק, האם רק לפני שחרורם או שגם לאחר שחרורם.

כמו כן, סעיף 6 לחוק מסים עקיפים מאפשר לתבוע השבת מסי יבוא עד חמש שנים מיום התשלום.

נשאלת השאלה: מהו היחס בין סעיף 6 לחוק מסים עקיפים המאפשר לתבוע השבת מסים במשך 5 שנים מיום התשלום, לבין סעיף 150(2) לפקודת המכס, המאפשר לבקש החזר מסים במקרה של גילוי אי-התאמה, רק 6 חודשים מיום התשלום?

יתכן שעל פי הפרשנות שניתנה בפסק-הדין האירופי, תהא אפשרות לדרוש השבת מסי יבוא גם מעבר ל-6 חודשים (ועד 5 שנים), במקרה בו גילוי אי-ההתאמה הביא לירידת ערך הטובין, וההשבה מתבקשת בגין אותה ירידת ערך.

יחד עם זאת, בתי המשפט בישראל טרם נדרשו לסוגיה המדויקת שנידונה בפסק הדין האירופי.


* * *


הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל 
Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.


הצהרת חשבונית – מעכשיו גם בהסכם הסחר עם ארה"ב
עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זיתון, עו"ד חן אבנר

 

רקע כללי:
ההסכם לאזור סחר חופשי בין מדינת ישראל לבין ארצות הברית אשר נחתם ביום 22 לאפריל 1985 (להלן: "ההסכם"), קובע העדפות מכס למוצרים אשר עומדים ב"כללי מקור" (כללי ייצור מסוימים המפורטים בהסכם). על מנת להוכיח את העמידה בכללים, דורש ההסכם, בין היתר, להגיש לרשויות המכס תעודת מקור עבור כל משלוח, שצורתה ותוכנה נקבעו בנספח 3 להסכם.
ביום 10 במאי 2017, קיבלה הועדה המשותפת בין ממשלת ישראל לבין ממשלת ארצות הברית (להלן: "הועדה"), החלטה בדבר ביטול הצורך בתעודת מקור, וביום 1 בנובמבר 2017, אשררה הועדה את ההחלטה.
על פי התיקון, במקום הגשת תעודת מקור, יהיה רשאי כל צד להסכם לבקש להגיש הצהרה חתומה על ידי היצרן או הספק של הטובין במדינת הייצור, אשר תוגש על גבי החשבונית או מסמך מסחרי אחר, כך שלא יהיה צורך במסמך נפרד או במעורבות של גורמים נוספים.
להלן פירוט עיקרי תיקון נספח 3 להסכם:
צד להסכם לא יחייב, שצד המייצא בכפוף להסכם, יתעד את המשלוח בתעודת מקור על מנת לתבוע העדפת מכס בהתאם להסכם.
במקום הדרישה לתעודת מקור, יהיה רשאי צד להסכם לדרוש, שהיבוא ילווה בהצהרה, אשר תינתן על ידי היצרן או היצואן, על גבי החשבון, תעודת המשלוח, או על כל מסמך מסחרי אחר, שהנוסח שלו מופיע בתוספת לנספח 3 להסכם (למשל- הצהרת חשבונית).
צד להסכם לא ידרוש הסדרים קונסולריים, כולל אגרות וחיובים נלווים להסדרים אלו, או אישור של צד שלישי למסמכים. כמו כן, צד להסכם לא ישלול העדפת מכס בהתאם להסכם אך ורק מהטעם שלא הוגשה הצהרת חשבונית מקורית.
היצואן יהיה מוכן להציג את הצהרת החשבונית בעת יבוא המוצרים, בהתאם לכללים ולהליכים של הצד המייבא (נכון למועד החתימה, מדינת ישראל דורשת את הצגת הצהרת החשבונית ביחס למוצרים שלגביהם נדרשה העדפת מכס בהתאם להסכם לפני שחרור המוצרים מהמכס).
היצואן החותם על הצהרת החשבונית, או היצרן, יהיה מוכן להגיש הצהרת אימות המפרטת את כל הפרטים השייכים לעניין, הנוגעים להפקה או לייצור המוצרים, אשר שימשו בהכנת הצהרת החשבונית.
המידע בהצהרת האימות יכלול לפחות את הפרטים הבאים:
א. תיאור המוצר, כמות, מספר האריזות, מספרי החשבוניות ושטרי המטען;
ב. תיאור הפעולות שבוצעו בהפקת המוצר וציון העלויות הישירות של פעולות העיבוד;
ג. תיאור כל החומרים ששימשו בהפקתו של המוצר בשלמותם, והצהרה באשר לעלותם או לשווים של חומרים כאמור;
ד. תיאור הפעולות שבוצעו בכל חומר חוץ, ששימש בייצור המוצר, אשר נטען כי נעשה בו עיבוד מספק על ידי צד, על מנת להיחשב כחומר שהופק באותו צד, והצהרה באשר למקורו ולעלותו או שוויו של חומר זה;
ה. תיאור מקורו ועלותו או שוויו של כל חומר חוץ, ששימש בייצור המוצר, שלא עובד באופן מהותי על ידי צד.
הצד המייבא יבקש הצהרת אימות, רק אם יש לו סיבה להטיל ספק באמיתות הדרישה להעדפת מכס בשל הצהרת חשבונית, או כאשר הוא מבצע אימות באופן אקראי.
לשם שיפור היעילות של תהליכי המכס לשם ביצוע דרישת העדפה בהתאם להסכם, כל צד ישאף לאפשר הגשה אלקטרונית של הצהרת חשבונית.

* * *


הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.



הסכם לפישוט הליכי סחר בארגון הסחר העולמי (WTO)
עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זיתון, עו"ד (רו"ח) ויקטור טרנר


פתח דבר
ביום 1 בנובמבר 2017, הוגשה לאישור הממשלה וועדת השרים, הצעה בדבר אשרור ההסכם לפישוט הליכי סחר בארגון הסחר העולמי (WTO). בסקירתנו זו, נביא את עיקרי הדברים, כפי שהם נכתבו בדברי ההסבר להצעה ועל חוות הדעת המשפטית הנלווית להצעה לממשלה ולוועדת השרים.

בעקבות שיחות רב-צדדיות בעניין פישוט הליכי סחר, אושר ביום 27 בנובמבר 2014, במסגרת כנס שרי הסחר של ארגון המכס העולמי, ההסכם לפישוט הליכי הסחר. מטרת ההסכם הינה בראש ובראשונה להביא לפישוט הליכי הסחר, ובכלל זאת להפוך את תנועת הסחורות ברחבי העולם לצפויה, אמינה וזולה יותר.
אימוץ עקרונות ההסכם צפוי להקל על יצואנים ישראליים בייצוא בכלל, ובייצוא לשווקים מתפתחים בפרט, שם יוזלו באופן משמעותי עלויות הייצוא.
הסכם זה, אשר מורכב משני חלקים עיקריים, עוסק בקשת רחבה של תחומים הקשורים בתהליכי ייבוא, ייצוא ומעבר של סחורות. החלק הראשון להסכם, מתייחס בין השאר, ליישום הוראות חדשות בדבר שקיפות והנגשת מידע לקהילת הסוחרים, הוראות לעדכון וחידוש נהלי המכס, הוראות לזירוז התנועה ושחרור הסחורות מפיקוח המכס, הוראות להפרדת תהליך שחרור הסחורות משלב הקביעה הסופית של בית המכס, אם בעניין סיווג ואם בעניין ערך, הוראות בעניין ניהול מערכת לניהול סיכונים, הוראות למניעת אפליה ומשוא פנים והוראות ליצירת  שיתוף פעולה של רשות המכס עם רשויות רלוונטיות אחרות. החלק השני של ההסכם, עוסק בעיקר ביישומם של הוראות ההסכם, בלוחות הזמנים ליישומו ובסיוע אפשרי למדינות מתפתחות, ומפותחות פחות ביישום ההסכם.

להלן נסקור מספר הוראות נבחרות מההסכם ונעמוד על משמעותן, כפי שהן באות לידי ביטוי בדברי ההסבר ובחוות הדעת המשפטית הנלווית לה.

הוראות נבחרות מההסכם
סעיף 3 להסכם – בקשות מקדמיות לרשות המכס

סעיף זה מתייחס לשינויים והקלות בהליכי הגשת הבקשות המקדמיות. כך למשל, מעתה והלאה, רשות המכס תהיה מחויבת לענות לבקשה מקדמית תוך פרק זמן מוגבל. זאת ועוד, מקרה בו רשות המכס מסרבת לענות לבקשה מקדמית, עליה להודיע על כך ליבואן במכתב מפורט. לעניין זה נציין, כי סיבות אפשריות לסירוב לענות על בקשות הן, כי הבקשה תלויה ועומדת בפני רשות ממשלתית אחרת, ערכאת ערעור או בית משפט, או לחילופין, סוגיה כאמור הוכרעה כבר בעבר.

בנוסף, ההסכם קובע, כי החלטות סיווג של רשות המכס יהיו בתוקף פרק זמן סביר מיום הוצאתן, אלא אם כן העובדות או הנסיבות התומכות בהחלטה השתנו. מקום בו, רשות המכס משנה החלטה קודמת, יהיה עליה לפנות במכתב מפורט ליבואן, בו יפורטו העובדות הרלוונטיות והבסיס לשינוי ההחלטה. חשוב לציין, כי שינויים כאמור יהיו אפשריים רק מקום בו ההחלטה התבססה על מידע שאינו שלם, שגוי או מטעה.
חשוב לציין, כי החלטה של רשות המכס תחייב אותה ביחס ליבואן אשר הגיש את הבקשה.

כמו כן, על רשות המכס יהיה, לפרסם את המידע הנדרש להגשת בקשה מקדמית, פרק הזמן למתן החלטה ותוקף של ההחלטה. זאת ועוד, רשות המכס תשתדל לפרסם בפומבי החלטות אשר יש בהן עניין משמעותי לצדדים אחרים, בהתחשב בנסיבות, ובין השאר, בהגנה אפשרית על מידע סודי.
בנוסף, על הבקשות המקדמיות הקיימות, ההסכם קובע, כי מעתה והלאה ניתן יהיה להגיש בקשות מקדמיות בנושאים נוספים, ובכלל זאת, סוגיות ערך של טובין, הקלות ופטורים ממכסים, מכסות ייבוא, כל עניין נוסף, שלדעת רשות המכס, רלוונטי.
 
סעיף 6 להסכם – אגרות וחיובים המוטלים על ייבוא וייצוא, או בקשר אליהם

חלק זה מתייחס לאגרות וחיובים, קובע, כי יינתן פרק זמן סביר בין פרסום אגרות וחיובים חדשים או מתוקנים, לבין כניסתם לתוקף. זה המקום לציין, כי אגרות וחיובים אלו לא יחולו, וזאת עד לפרסומם בפומבי.
עוד נקבע, כי רשות המכס תבחן, מעת לעת, את גובה האגרות והחיובים, וזאת במטרה להפחיתן. מלבד זאת, אגרות וחיובים אלו יהיו מוגבלים בתקרה סבירה, בהתאם לשירות בגינו הם משולמים.

סעיף 7 להסכם – שחרור ואישור טובין

חלק זה בהסכם, מטרתו הינה לייעל ולזרז את תהליך שחרור הטובין מפיקוח המכס. במסגרתו הובאו המלצות רבות לזירוז התהליך, ובין השאר, נקבע, כי רשות המכס תאפשר את הגשתם של מסמכי הייבוא, עוד בטרם הגעת הטובין לישראל, ומקום בו הדבר אפשרי, באופן ממוחשב. כמו כן, תאפשר הרשות לבצע גם את תשלום המסים באופן ממוחשב.

עוד נקבע, כי רשות המכס תאפשר את שחרור הטובין, גם אם טרם נתנה החלטה סופית בקשר לטובין. בעניין זה, הוחלט כי רשות המכס רשאית לדרוש הפקדת ערבות לצורך הבטחת תשלום המסים, אך בתנאי שזו לא תהיה גבוה מסכום המסים הנדרש. זאת ועוד, על רשות המכס לנהל מערכת לניהול סיכונים, אשר תמנע אפליה בלתי מוצדקת, ותרכז את המידע הנוגע למשלוחים בסיכון גבוה, דבר שבסופו של יום, יביא לזירוז שחרורם של משלוחים בסיכון נמוך.

רשות המכס תקיים מערך ביקורת לאחר אישור, וזאת כדי להבטיח ציות להוראות המכס ולחוקים ותקנות קשורים. ביקורת זו, תתבצע באופן שקוף. כך שמקרה בו יבואן נבדק במסגרת הליך ביקורת, ונתקבלו ממצאים, תודיע על כך רשות המכס ויוסברו לו זכויותיו והתחייבויותיו בקשר עם תוצאות הביקורת. נדגיש, כי לא מן הנמנע לעשות ממצאי הביקורת בהליכים מנהליים או שיפוטיים אחרים.

רשות המכס תמדוד ותפרסם את הזמן הממוצע לשחרור טובין מעת לעת ובאופן עקבי. כמו כן, רשות המכס מתבקשת לשתף את הועדה בינלאומית להקלות בסחר, בניסיונות למדידת הזמנים כאמור, צווארי בקבוק שזוהו, וכל השפעה אחרת על יעילות ומהירות שחרור הטובין.

רשות המכס תקיים נוהל של שחרור טובין אשר יובאו במשלוחים מזורזים. משלוחים אלו יצטרכו לעמוד בקריטריונים שונים, ולהיות תחת פיקוח קפדני של רשות המכס. כך גם בנוגע לטובין מתכלים, רשות המכס תאפשר שחרור טובין אלו בזמן קצר ככל האפשר, במטרה למנוע אובדן או ניוון של טובין אלו.

השפעת ההסכם על מדינת ישראל
ראשית, יש לציין, כי הליכי הייבוא והייצוא במדינת ישראל הינם יעילים ומהירים, ועומדים בסטנדרטים הקבועים בהסכם. הואיל וכך, המשמעות העיקרית של ההסכם על סוחרים ישראלים, תבוא לידי ביטוי במתן גישה מהירה וצפויה יותר לשוקי העולים המתפתח.

לאור הסטנדרט הגבוה של הליכי הסחר במדינת ישראל, לא נדרשו כל שינויי חקיקה בעקבות ההסכם. יחד עם זאת, ובהתאם להוראה 12(13) להסכם הוקמה ועדה בינלאומית להקלות בסחר, אשר עיקר עיסוקה הוא בהטמעת הוראות ההסכם.

 

* * *


הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.



"מקרה החודש" – גירעונות דגי סלמון
עו"ד גיל נדל

יבואן מזון גדול המיוצג ע"י משרדנו ייבא דגי סלמון מעושן בשנים 2012-2015 בפטור ממכס. לתדהמתו, לאחר כשלוש שנים מתחילת הייבוא, הוצאה לו הודעת חיוב רטרואקטיבית בטענה כי שיעור המכס הנכון על דגי סלמון, על פי ספר החוקים, היה 8% מכס ולא פטור ממכס, אך בשל טעות של רשות המכס עצמה לא עודכן במחשבי המכס שיעור המכס הנכון.
מבדיקה שנערכה, עלה כי בשל טעות, רשות המכס לא עדכנה את צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין כפי שהופיע באתר האינטרנט שלה או את מחשבי המכס, ובשני מקורות אלה הופיע כי יבוא דגי סלמון פטור ממכס ולא חייב ב-8%.
בספטמבר 2017 הגיש יבואן המזון באמצעות משרדנו תביעה כגד רשות המכס לביטול הגרעונותך ולהשבת מסים ששולמו אגב מחאה.
טרם הוגש כתב הגנה מטעם רשות המכס. אנו נמשיך ונעדכן בהתפתחויות.

 

* * *


הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979


 

רשות ההגבלים העסקיים – יבוא אישי ככלי לקידום תחרות
עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זיתון, ירדן ברוך

 

רשות ההגבלים העסקיים פרסמה ב- 8.11.2017 להערות הציבור טיוטת דו"ח בנושא יבוא אישי ככלי לקידום תחרות.

 
בשנים האחרונות ניכרת מגמת עלייה במסחר המקוון בישראל באופן כללי, ובפרט ביבוא אישי, דהיינו, רכישה ישירה של הצרכן הישראלי מקמעונאים מקוונים בחו"ל. ליבוא האישי פוטנציאל להוות גורם מקדם תחרות לערוץ היבוא המסחרי, כמו כן, ליצרנים מקומיים הענפי צריכה רבים. בנוסף, יבוא אישי מאפשר לצרכנים בישראל גישה למגוון רחב של מוצרים מרחבי העולם, פעמים רבות במחירים זולים יחסית. על מנת לממש פוטנציאל זה , יש צורך במסגרת אסדרתית ובירוקרטית שתומכת שבהתפתחות היבוא האישי ומקלה עליו.  

 
בדו"ח הוצגו חסמים אסדרתיים ושאינם אסדרתיים הקיימים כיום בישראל אשר גורמים לכך שהעלות הכוללת של תהליך היבוא האישי גבוהה באופן ניכר ממחיר הרכישה של המוצר. המשמעותיים ביניהם הינם הרגולציה על היבוא האישי ובעיקר משטר חוקיות היבוא ומידת תחולתו על היבוא האישי, משטר המיסוי על יבוא אישי, בהירותם של שני אלו לצרכים וכן מנגנוני שילוח בינלאומי ומקומי תחרותיים ויעילים.


לדוגמה, הוצג בדו"ח כי בפן המיסוי, תקרת הפטור ממס בישראל עומדת על לסכום של 75 דולר לחבילה מכל מס שהוא לרבות מע"מ ומס קניה. חבילה שעלותה בין 75-500 ₪ מחויבת במע"מ ומס קניה וחבילה ששווייה גבוה מ- 500 דולר, מחויבת במע"מ, מס קניה וכן במכס בהתאם לדין. בהשוואה לעולם, תקרת הפטור ממס בישראל נמוכה כך שלדוגמה בארצות הברית תקרת הפטור עומדת על 800 דולר לחבילה. ממסקנות הדו"ח אנו למדים כי העלאת תקרת הפטור תסייע לצמיחת היבוא האישי וכן אחידות שיעורי המיסוי בין קטגוריות מוצרים שונות תשפיע על נגישות וכדאיות היבוא האישי לצרכנים.

בדו"ח נטען כי החסמים האסדרתיים והבירוקראטיים הם המרכזיים ביותר וכאמור השפעתם רחבה כיוון שהם משפיעים ישירות על כדאיות וזמינות היבוא האישי עבור הצרכן ובעקיפין על דרך השפעתם על יעילות של מנגנוני שילוח.


כמו כן, כפי שנאמר בדו"ח, רובה המכריע של פעילות היבוא האישי מתבצע באמצעות חברת הדואר, כך שבפועל רק 1% מסך חבילות היבוא האישי מטופלות על ידי חברות הבלדרות ואילו חברת הדואר אחראית לשאר ה-99%, וכלל, השירות הניתן על ידיה לצרכן הוא נחות יחסית בצד היותו זול יותר. מהדו"ח אנו למדים כי קיים קושי אינהרנטי בפיקוח על הטובין המיובאים באמצעות החברה על ידי מינהל המכס והמאסדרים השונים. מנגד, מתבצעת אכיפה מלאה והדוקה כלפי חברות הבלדרות, אשר חלקן בפעילות היבוא האישי כמעט זניח ולכן הרשות סבורה כי אי האכיפה נגד חברת הדואר יוצר עבור חברות הבלדרות חסרון תחרותי המונע מהן התייעלות והפיכתן למתחרה ראוי לחברת הדואר.


בהתאם, פורטו שש המלצות ליישום, שמטרתן להסיר חסמים אלה, ארבע מתוכן ראתה לנכון הרשות לפנות אל המאסדרים הרלוונטיים ועיקרם:


(1) יצירת הגדרה ברורה למונח "יבוא אישי"
(2) הקלה בדרישות חוקיות היבוא על ידי המאסדרים
(3) הנגשת מידע לציבור ביתר קלות
(4) שיפור דרכי ההתקשרות עם המאסדרים השונים ובפרט מעבר להגשת בקשות לרשויות המוסמכות למינהל המכס באופן מקוון.שתי ההמלצות הנוספות מופנות אל המשרדים הכלכליים ושחקנים קיימים ופוטנציאלים במקטע השילוח ועיקרן
 (5) הקמת מרכז לוגיסטי אשר יתמוך גם בפעילות יבוא אישי על ידי סיוע ממשלתי
(6) עידוד שיתופי פעולה במערכי לוגיסטיקה מקומיים לשם פיתוח השילוח המקטע המייל האחרון ויישום יתרונות לגודל. 
                                         

* * *


הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.



בית המשפט השלום בפתח תקווה: נדחתה בקשה למתן סעד זמני שעניינו איסור על מכירת בקבוקי וודקה בתחומי ישראל
עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זייתון, שירלי סטרז'בסקי

 

רקע
בסקירה זו נתאר מקרה בו הוגשה על ידי חברת "בלוגה" (להלן: "בלוגה") בקשה למתן סעדים זמניים, שהעיקרי שבהם הינו צו מניעה שיאסור על יבואניות וודקה אחרות (להלן: "יבואניות וודקה"), למכור בקבוקי וודקה בתחומי ישראל.


עובדות המקרה וטענות הצדדים

בין בלוגה ליבואניות וודקה התקיימו יחסי הפצה המושתתים בעיקר על אמון ולא על הסכם מסודר בכתב. גדר המחלוקת שבין הצדדים הינה הפרה של יחסי ההפצה וההשפעה על המשך שיווק ומכירה של בקבוקי הוודקה שנקנו על ידי יבואניות וודקה.
לטענת בלוגה, היבואניות וודקה מורשות לשווק את בקבוקי הוודקה (להלן: "הטובין") אך ורק בתחומי הדיוטי פרי, אולם הן הפרו את ההסכמות בין הצדדים כאשר החלו לשווק את הטובין בתוך תחומי ישראל. בלוגה פועלת בתחומי ישראל באמצעות המפיצה הבלעדית, חברת טמפו, לכן ההפצה האסורה עשויה לפגוע ביחסיהם המסחריים. כמו כן, בלוגה העלתה חשש לפגיעה במוניטין המותג, מאחר שההפצה האסורה נעשית ללא כל בקרה או דיווח לגבי עמידה בסטנדרטים הנדרשים לטיפול בטובין.


לאור זאת, הגישה בלוגה בקשה לסעד זמני שיאסור על יבואניות הוודקה למכור את הטובין בתוך תחומי ישראל. יודגש, כי מטרתו של סעד זמני (כלי משפטי בתביעה אזרחית) היא לשמור על המצב הקיים בעת הגשת הבקשה לבית המשפט ועד אשר תתברר התביעה ויינתן פסק דין.


מנגד, טוענות יבואניות הוודקה כי יחסי ההפצה בין הצדדים לא אוסרים על מכירת הטובין בתחומי ישראל. כמו כן, המכירה בתחומי ישראל נעשתה בלית ברירה, לאחר שבלוגה סיכלה את אפשרותם להמשיך למכור אך ורק בדיוטי פרי, כתוצאה מהורדת המחירים בשוק המקומי. 
דיון והכרעה


בטרם הכריע בית המשפט בעניין קבלת הבקשה או בדחייתה, בית המשפט בחן את נסיבות המקרה על פי שלושת המבחנים העיקריים והמצטברים עבור הסעדים הזמניים.
בבחינת המבחן הראשון, במישור סיכויי ההליך, בית המשפט קבע כי בלוגה עמדה בנטל הראשוני והצביעה על כך שאין מדובר בתביעה טורדנית. אולם, על מנת לזכות בצו המניעה שהתבקש, היה על בלוגה להוכיח שאסור על יבואניות הוודקה למכור את מלאי הבקבוקים שנותר ברשותה בתחומי ישראל. בעניין זה, בית המשפט קבע כי במדובר בשלב מוקדם מדי כדי להעריך את סיכויי התביעה ביחס להפרת איסור המכירה בשוק המקומי.
בבחינת המבחן השני, במישור מאזן הנוחות, עלה נתון שלפיו נותרו בידי יבואניות הוודקה כמות זניחה של בקבוקים, שהמשך מכירתם בשוק המקומי לא תפגע בהמשך יחסיהם המסחריים של בלוגה עם טמפו. כמו כן, לא הוצג בפני בית המשפט הסכם ההפצה של בלוגה עם טמפו המצביע על סיכון מערכת יחסים עסקית ביניהם.


בית המשפט בחן את טענת בלוגה בדבר החשש לפגיעה במוניטין החברה, וקבע כי כפי שטענת דילול מוניטין אינה חלה במצב דברים של ייבוא מקביל, כך שספק אם חלה במקרה של הפצה בשוק מקומי על ידי מפיץ שנותר עם מלאי שרכש ישירות מהיצרן. יתרה מזאת, יבואניות הוודקה כפופות לכללי הרגולציה בתחום בריאות המזון, כך שאין בכך כדי למנוע מכירה לשוק המקומי.


יצוין, כי בית המשפט העיר כי גם יבואניות הוודקה לא ייפגעו יתר על המידה בעקבות מתן הסעד הזמני, אולם אין בכך כדי לשכנע שלבלוגה ייגרם נזק מאי מתן הסעד וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתה.  

 
לסיכום, לאחר שקלול הנתונים, בית המשפט קבע כי בלוגה לא עמדה בנטל הנדרש מצד מבקש הסעד הזמני. בנסיבות אלו, בית המשפט דחה את הבקשה למתן סעדים זמניים למעט הסעד שעניינו שמירה על מסמכים לעניין מכירת הטובין, שכן ממילא מדובר בחובה מן הדין לשמור על מסמכים.

ת"א 25606-09-17 [החלטה מיום 3.10.2017 בפני כב' השופט לוקשינסקי-גל]

 


* * *


הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

 


 

בית המשפט המחוזי בתל אביב: אישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית שעניינה פרסום תוספי מזון כבעלי סגולות ריפוי
עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זיתון, עו"ד מור גושן


תקציר:
לאחרונה אישר בית המשפט המחוזי תל אביב הגשת תובענה כייצוגית נגד חברת ניצת הדובדבן בע"מ (להלן:"ניצת הדובדבן" או "החברה"), בעניין ייחוס סגולות ריפוי למוצרים שונים בפרסומיה של  החברה בסניפי ניצת הדובדבן ברחבי הארץ, באתר האינטרנט ובדף הפייסבוק של החברה. בבקשת האישור נטען, כי ניצת הדובדבן מפרסמת פרסומים אסורים היוצרים מצג שווא כאילו המוצרים הם תרופות בעלות סגולות רפואיות, המסוגלות לא רק למנוע, אלא אף לטפל ולרפא מחלות, בהן קשות ומסכנות חיים.

עובדות המקרה:
בקשה לאישור תובענה כייצוגית הוגשה בטענה כי חברת ניצת הדובדבן הטעתה את ציבור הצרכנים עת פרסמה פרסומים המייחסים למוצרים שונים ששווקו על ידה סגולות מרפא, וזאת באופן המפר את האיסור על ייחוס סגולות ריפוי למצרכי מזון, הקבוע בתקנות בריאות הציבור (מזון) (איסור ייחוס סגולות ריפוי למצרך מזון), התשל"ח-1978 וכן את דרישות חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981. ענייננו במוצרים כגון: פירות וירקות (אורגניים לרוב), פירות יבשים, קטניות, ממרחים, תבלינים, עלים להכנת חליטות, תה, קפה, שמנים, תוספי מזון כגון ויטמינים, מינרלים, תמציות ותרכיזים, תכשירי קוסמטיקה ועוד (להלן: "המוצרים").


טענות הצדדים:
מבקש אישור התובענה כייצוגית (להלן: "התובע") רכש עבור חמיו מוצר שהוצג כבעל יכולת למנוע מחלות לב וכלי דם- קו אנזים Q10; וכן, שקית של עלי גינקו בילובה להכנת חליטה אשר שווקה כמוצר יעיל ללב; ועלי אכילאה להכנת חליטה שווקו כמפחיתי ליחה, נוכח בעיות ליחה שהתעוררו בו.


התובע טען כי לו היה יודע שהחוק אוסר לייחס למוצרי מזון סגולות רפואיות, וכי הסגולות אינן עניין מוכח, היה נמנע מלרכוש את המוצרים במחיר הגבוה שנדרש עבורם, ומעדיף לרכוש מוצרים אחרים, אשר להם יעילות מוכחת במניעה וריפוי מחלות, כגון תרופות.

כמו כן, טען התובע כי מאחר שחלק מהמוצרים מוצגים למכירה באריזות מוכנות וסגורות מראש, חל עליהם תקן ישראלי- ת"י 1145 סימון מזון ארוז מראש, המופר גם הוא על ידי המשיבות, שכן נקבע בתקן כי "כל סימון יהיה נכון, לא מטעה וניתן להוכחה" וכן כי "לא יצוינו בסימון של המוצר סגולות מרפא המיוחסות למזון, ולא יצוין בסימון כי צריכתו עשויה לרפא או למנוע מחלה כלשהי".


התובע טען, כי חברת ניצת הדובדבן החליטה לאחוז במקל בשני קצותיו - בצדו האחד ליהנות מפירות ייחוס ה"סגולות" הרפואיות למוצריה, ובצדו השני לחסוך את העלויות והטרחה הכרוכים באישור מוצר כתרופה, שרק לה ניתן לייחס סגולות רפואיות.
חברת ניצת הדובדבן לא התייחסה לגופן של הטענות שהועלו נגדה, בעניין ייחוס סגולות ריפוי למוצרי מזון, אך טענה כי אין חלק עילת תביעה אישית לתובע, שכן הוא רכש רק שלושה ממוצריה, ומתוכם שניים עבור חמיו, ומשכך אין לו עילה אישית באלפי המוצרים האחרים שלגביהם הופרו הדינים לכאורה.


בנוסף, חברת ניצת הדובדבן טענה כי התובע לא ניסה לגשת לסניפי המשיבה ולקבל החזר כספי עבור המוצרים, ובכך לא עשה דבר להקטנת נזקו. כמו כן, טענה חברת ניצת הדובדבן כי לא כל סניפיה רלוונטיים להליך, שכן הפרסומים הופיעו רק בחלק מהסניפים.
בנוסף, טענה חברת ניצת הדובדבן כי היה על התובע לפרט אילו מהמחלות שנטען כי ניצת הדובדבן מפרה את הדין לגביהן מוגדרות כ"מחלה" בתקנות הרלוונטיות.


דיון והכרעה:
בית המשפט אישר את הגשת התובענה הייצוגית נגד חברת ניצת הדובדבן.
בית המשפט דחה את טענותיה של ניצת הדובדבן בדבר היעדר עילה אישית מצד המבקש, ובנוסף, קבע כי האיסורים על ייחוס סגולות ריפוי לא קובעים דרישה לפרט את סוגי המחלות אשר לפי הפרסומים עשויים להירפא או להימנע.


בית המשפט קבע כי הוכח, במידה הראויה לשלב אישור התובענה כייצוגית, שחברת ניצת הדובדבן הפרה את תקנות בריאות הציבור, בכך שייחסה למוצרים אותם רכש המבקש סגולות ריפוי ואזכרה בהם איברים מגוף אדם. בית המשפט קבע כי הרציונאל בבסיס האיסור על ייחסו סגולות ריפוי טמון בכך שמזון או תוסף מזון, להבדיל מתכשיר רפואי, אינו חייב בהליך של בקרת תרופות, וכי ייחוס סגולות ריפוי עשוי להטעות את הציבור לחשוב כי יעילות זו הוכחה. למען הסר ספק, הדגיש בית המשפט כי הוא אינו עוסק בשאלה אם באמת יש למוצרי המזון סגולות ריפוי, ואם רופאים עשויים להמליץ על צריכת מוצרי מזון מסוימים, למניעת מחלות או כריפוי שלהן, שכן, הדין אוסר לייחס בדרך פרסומת סגולות ריפוי למוצרי מזון בפרסומות, ללא קשר לשאלה אם באמת יש להם סגולות כאלה, האיסור בתקנות הינו איסור מוחלט.
בית המשפט הוסיף כי די בכך, ואין צורך בתקן 1145, שכן לא ניתן לראות בפרסום באמצעות שילוט בחנות או בפרסומות באתר האינטרנט ובעלונים כ"סימון" לצורך החלת תקן ישראלי 1145 על המוצרים.

 [ת"צ 39133-01-17 גולדנברג נ' הרצל ביבי ניצת הדובדבן בע"מ ואח' (ניתן ביום 30.10.2017), ע"י כב' השופט ד"ר מנחם רניאל]

 

* * *


הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

 


מה חדש החודש?

ענייני מכס ורגולציה

• רשות המכס קיבלה את טענות לקוח משרדנו בדבר הכרה בהנחות וזאת על אף שלא היה הסכם כתוב עם הספק בדבר הנחות אלו.


• רשות המכס השיבה ללקוח משרדנו העוסק בתחום טכנולוגיות תרמיות וממברנות, 50% ממיסי הייבוא ששולמו על ידו אגב מחאה בעקבות מחלוקת סיווג בגין מרכיב ממתקן שיוצר על ידו בישראל וזאת במסגרת הסדר פשרה.

• מכון התקנים קיבל את עמדת יבואן, לקוח משרדנו, לפיה המוצר אשר יובא על ידו עומד בדרישות התקן הישראלי, וביטל את זימון היבואן לשימוע.

• בעקבות ביטול מס הקניה על מוצרי אלקטרוניקה בידורית, פנה משרדנו לרשות מכס בשם יבואן מוצרי אלקטרוניקה, בבקשה לייצא את המוצרים שיובאו על ידו במהלך חצי השנה האחרונה, בהתאם להוראות סעיף 156 לפקודת המכס (סעיף ההישבון), ולקבל החזר של 90% מהמס ששולם.


• רשות המכס השיבה ללקוח משרדנו מיסי ייבוא ששולמו על ידו ביתר בגין ייבוא גלאי עשן.

• רשות המיסים קיבלה את עמדת הסיווג של לקוח משרדנו, יבואן חלקי חילוף לרכבים דו גלגליים.


•  רשות המכס ביטלה את הודעת הגרעון ללקוח משרדנו, יבואן חלקים לרכבי נכים, במסגרת בקשה לויתור על חסר לפי סעיף 3 לחוק מיסים עקיפים.


• רשות המכס ביטלה את הודעת הגרעון שהוצאה בגין פסילת תעודות מקור ליבואן מוצרי חשמל שונים, לאחר שנמצא כי התעודה הינה תקינה ותיק האימות נסגר.
בתי משפט


• משרדנו מייצג יצרן מקומי בעניין עתירה מינהלית שהוגשה כנגד מכון התקנים וכנגדו, בקשר לחשיפת מידע הקשור לעמידת מוצרי היצרן בתנאי התקינה.


• משרדנו הגיש עתירה לבג"צ כנגד משרד הבריאות בשל עיכובים חריגים בשחרורי משלוחי המזון (הרגיל והרגיש) בנמל אשדוד. לאור צמצום העיכובים מצד משרד הבריאות והשגת מטרת העתירה ובהמלצת בית המשפט, נמשכה העתירה.

 
• נחתם הסכם פשרה בין רשות המכס לבין יבואן חלקי חילוף לכלים חקלאיים במסגרתו הושבו לו כ-50% מסכומי הגרעון ומיסי הייבוא ששולמו על ידו אגב מחאה.

 

הרצאות, ימי עיון והופעות בתקשורת

• עו"ד גיל נדל הרצה בכנס בתאריך 21.11.17 בנושא הרפורמה בתקינה.

• עו"ד גיל נדל הרצה בתאריך 28.11.17 בקורס משלחים בינלאומיים בלשכת המסחר.


• בתאריך 6.12.17 התקיים כנס המיסים השנתי של משרדנו בשילוב פירמת רו"ח BDO זיו האפט. עו"ד גיל נדל הרצה בכנס בנושא מערכת שער עולמי והגברת האכיפה מצד רשות המכס.


• עו"ד גיל נדל ועו"ד דייב זיתון הרצו בתאריך 13.12.11 בלשכת המסחר בנושא שער עולמי וההתנהלות מול רשות המכס.