גיל נדל משרד עורכי דין

 

יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 129 – ניסן- תשע"ח – מרץ 2018.

עוד בנושא
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 131 – אב תשע"ח – אוגוסט 2018
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 130 – סיון תשע"ח – מאי 2018
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 128 – שבט תשע"ח – ינואר 2018
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 127 – חשון תשע"ח – נובמבר 2017
עוד בנושא
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 125 – אב תשע"ז – אוגוסט 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 124 – ניסן תשע"ז – אפריל 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 123 – שבט תשע"ז – פברואר 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 122 – שבט תשע"ז – ינואר 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 121 – חשון תשע"ז – נובמבר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 120 – אלול תשע"ו – ספטמבר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 119 – אב תשע"ו – אוגוסט 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 118 – תמוז תשע"ו – יולי 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 117 – סיוון תשע"ו – יוני 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 116 – אייר תשע"ו – מאי 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 115 – ניסן תשע"ו – אפריל 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 114 – אדר ב תשע"ו – אפריל 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 113 – אדר תשע"ו – מארס 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 112 – טבת תשע"ו – פברואר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 111 – כסלו-טבת תשע"ו - דצמבר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 110 – חשון-כסלו תשע"ו - נובמבר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 109 – תשרי-חשון תשע"ו - אוקטובר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 108 – אב-אלול תשע"ה - אוגוסט 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 107 - תמוז תשע"ה - יולי 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 106 - ניסן תשע"ה - מאי 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 105 - ניסן תשע"ה - אפריל 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 104 - ניסן תשע"ה - מרץ 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 103 - אדר תשע"ה - פברואר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 102 - שבט תשע"ה - ינואר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 101 - טבת תשע"ה - דצמבר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 99, אלול תשע"ד - ספטמבר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 98, אלול תשע"ד - אוגוסט 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 97, אב תשע"ד - יולי 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 96, תמוז תשע"ד - יוני 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 95, סיון תשע"ד - מאי 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 94, אייר תשע"ד - אפריל 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 93, אדר ב' תשע"ד - מרץ 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 92, אדר א' תשע"ד - פברואר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 91, שבט תשע"ד - ינואר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 90, טבת תשע"ד - דצמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 89, כסלו תשע"ד - נובמבר דצמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 88, חשון תשע"ד - אוקטובר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 87, תשרי תשע"ד - ספטמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 86, אלול תשע"ג - אוגוסט 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון מס' 85 - אב תשע"ג - יולי 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון מס' 84, תמוז תשע"ג - יוני 2013
הודעה חשובה ללקוחות המשרד וידידיו + גליון מס' 83 של "יבוא, יצוא ומה שביניהם"
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 82, אייר תשע"ג - אפריל 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 81, ניסן תשע"ג - מרץ 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 80, אדר תשע"ג - פברואר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 79, שבט תשע"ג - ינואר 2013
גיליון מס 78 דצמבר 2012
גיליון 77 נובמבר 2012
גיליון 76 אוקטובר 2012
גיליון 75 ספטמבר 2012
גיליון 74 אוגוסט 2012
גיליון 73 יולי 2012
גיליון 72 יוני 2012
גיליון 71 מאי 2012
גיליון 70 אפריל 2012
גיליון מס' 69- מרץ 2012
גיליון 68 פברואר 2012
גיליון מס' 67 - ינואר 2012
גיליון מס' 66- דצמבר 2011
גיליון מס' 65- אוקטובר 2011
גיליון מס' 64 - ספטמבר 2011
גיליון מס' 63 - אוגוסט 2011
גיליון מס' 62 - יולי 2011
גיליון מס' 61 - יוני 2011
גיליון מס' 60 - מאי 2011
גיליון מס' 59 - אפריל 2011
גיליון מס' 58 - מרץ 2011
גיליון מס' 57 - פברואר2011
גיליון מס' 56 - פברואר 2011
גיליון מס' 55 - ינואר 2011
גיליון מס' 54 - ינואר 2011
גיליון מס' 53 - נובמבר 2010
גיליון מס' 52 - אוקטובר 2010
גיליון מס' 51 - ספטמבר 2010
גיליון מס' 50 - אוגוסט 2010
גיליון מס' 49 - יוני 2010
גיליון מס' 48 - מאי 2010
גיליון מס' 47 - אפריל 2010
גליון מס' 46 - מרץ 2010
גליון מס' 45 - פברואר 2010
גליון מס 44 - ינואר 2010
גליון מס' 43 – דצמבר 2009
גיליון מס' 42 - נובמבר 2009
גיליון מס' 41 - אוקטובר 2009
גליון מס' 40 - ספטמבר 2009
גליון מס' 39 - אוגוסט 2009
גליון מס' 38 - יולי 2009
גליון מס' 37 - מאי 2009
גליון מס' 36 - ינואר 2009
גליון מס' 35 - נובמבר 2008
גליון מס' 34 - ספטמבר 2008
גליון מס' 33 - יולי 2008
גליון מס' 32 - מרץ - אפריל 2008
גליון מס' 31 - פברואר 2008
גליון מס' 30 - דצמבר 2007
גליון מס' 29 - אוקטובר - נובמבר 2007
גליון מס' 28 - ספטמבר 2007
גליון מספר 27 - אוגוסט 2007
גליון מספר 26 - יולי 2007
גליון מספר 25 - יוני 2007
גליון מספר 24 - מאי 2007
גליון מספר 23 - מרץ 2007
גליון מספר 22 - פברואר 2007
גליון מספר 21 - ינואר 2007
גליון מספר 20 - דצמבר 2006
גליון מספר 19 - אוקטובר 2006
גליון מספר 18 - אוגוסט 2006
גליון מספר 17 - יוני 2006
גליון מספר 16 - מאי 2006
גליון מספר 15 - מרץ-אפריל 2006
גליון מספר 14 - ינואר-פברואר 2006
גליון מספר 13 - דצמבר 2005
גליון מספר 12 - אוקטובר-נובמבר 2005
גליון מספר 11 - ספטמבר 2005
גליון מספר 10 - אוגוסט 2005
גיליון מספר 9 - אפריל 2005
גליון מספר 8 - נובמבר 2004
גליון מספר 7 - ספטמבר 2004
גליון מספר 6 - מרץ 2004
גליון מספר 5 - ינואר 2004
גליון מספר 4 - ספטמבר 2003
גליון מספר 3 - אוגוסט 2003
גיליון מספר 2 - יולי 2003
עוד בנושא

הליך משפטי לפי פקודת המכס יתנהל בדלתיים סגורות

 
עמדות חייבות בדיווח: הכללת עלויות תבניות בערך העסקה לצרכי מכס


עמדות חייבות בדיווח בתחום המכס לשנים 2017-2018


רשות הגנת הצרכן מגבירה את אכיפתה ומטילה עיצומים כספיים


בית המשפט השלום ברחובות: רשות המסים תשלם הוצאות משפט ליבואן שזכה בתביעת סיווג


האם מוצדק לבטל מכס ומס קניה על מוצרים באופן חד צדדי ומיידי?


מה חדש החודש?


הליך משפטי לפי פקודת המכס יתנהל בדלתיים סגורות
עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זיתון, עו"ד חן אבנר


כללי
סקירה זו עוסקת באפשרות קיום הליך משפטי לפי פקודת המכס בדלתיים סגורות. הדיון נסוב סביב השאלה, האם המסמכים שהגישה החברה לבית המשפט, במסגרת ההליך המשפטי, מהווים סוד מסחרי.


עובדות המקרה
במהלך השנים, נחתמו בין יבואנית כלי רכב וחלפים (להלן:"החברה") לבין יצרנית כלי הרכב מספר הסכמים, לאספקת חלקי חילוף מקוריים לכלי הרכב, אותם מייבאת החברה (להלן: "יצרנית חלקי החילוף"). במסגרת ההסכמים, ניתנה לחברה הנחה בשיעור מסוים, לתקופה מסוימת, וזאת אם תעמוד ביעדי רכישה תקופתיים.

 
בסוף שנת 2014 הוצאה לחברה הודעת גירעון, במסגרתה חויבה בתשלום מיסי יבוא בגין מחירם המלא של החלפים, ללא רכיב ההנחה עליה סוכם בין החברה לבין יצרנית חלקי החילוף (להלן: "הודעת הגירעון"). החברה שילמה את החיוב תחת מחאה, והשיגה על הודעת הגירעון בפני המכס, בטענה כי התנאי בחוזה, לפיו ההנחה מותנית בעמידה ביעדי מכירות, הינו תנאי למראית עין בלבד אשר נועד להסתיר מיבואנים בשווקים אחרים בחו"ל שהיא רוכשת חלקים במחיר מופחת, וכי המחיר על פיו יש לחשב את שיעור המכס הוא מחיר החלפים לאחר ההנחה.


ההשגה נדחתה ובחודש ינואר 2016, הגישה החברה תביעה לבית המשפט המחוזי נגד המכס, בה ביקשה מבית המשפט להצהיר כי אינה חייבת בתשלום המפורט בהודעות הגירעון, לחילופין, כי הינה פטורה מתשלום זה, ולחילופי חילופין, כי היא אינה חייבת בתשלום קנס הפיגורים שבהודעת הגירעון.

במהלך ההליך המשפטי, הגישה החברה תצהיר עדות ראשית וחוות דעת מטעמה, במסגרתם פירטה נתונים כספיים ומסחריים אודות פעילותה, על מנת להוכיח כי לא גלגלה את תשלום המכס על ציבור לקוחותיה. כמו כן, בסמוך לכך, הגישה החברה בקשה לקיום הדיון בתביעה בדלתיים סגורות, בטענה כי הנתונים אותם הציגה לבית המשפט לצורך הוכחת טענותיה מהווים סוד מסחרי, המצדיק את קיום הדיון בדלתיים סגורות.


בית המשפט המחוזי דחה את בקשת החברה לקיום הדיון בדלתיים סגורות, והחברה הגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.

טענות הצדדים
החברה טענה כי יש לקיים את ההליך בדלתיים סגורות, שכן המסמכים שצורפו להליך, ביניהם, הסכמים, רשימת לקוחות הכוללת הנחות, כרטסת הנהלת חשבונות ורשימוני יבוא, מהווים סוד מסחרי. עוד טענה החברה כי, מדובר במעין ערעור מס, וככלל, דיוני מס לפי פקודת מס הכנסה נדונים בדלתיים סגורות. בנוסף לכך, טענה החברה כי ההליך "נכפה" עליה והיא אינה נקטה בו מבחירה.


המכס לעומתה טען, כי קיום הדיון בדלתיים סגורות יפגע בעיקרון הפומביות, לפיו יש לנהל הליכים בדלתיים פתוחות ולהביאם לידיעת הציבור הרחב. עוד נטען, כי החברה לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח כי המסמכים שצורפו אכן מכילים סודות מסחריים, וכי החברה יכלה לנקוט בחלופות אחרות אשר היו מונעות את חשיפת הנתונים עליהם היא מבקשת להגן. בנוסף נטען, כי המחוקק בחר במודע שלא להכניס הליכים המתנהלים על פי פקודת המכס, למסגרתם של ערעורי מס הכנסה הנשמעים בדלתיים סגורות.


החלטת בית המשפט
ככלל, במסגרת הליכים המתקיימים לפי פקודת מס הכנסה, נדרשים הנישומים לחשוף נתונים רגישים רבים הנוגעים להכנסותיהם ולהוצאותיהם בפני פקידי השומה, ולכן, על מנת לאפשר לנישומים להציג את מלוא הנתונים הרלוונטיים, ללא החשש מפני חשיפת מידע עסקי רגיש, ישנו היגיון רב בקיום הליכי הערעור מכוח פקודת מס הכנסה בדלתיים סגורות. עם זאת, הדברים שונים כאשר מדובר בהליך מיסוי יבוא טובין לפי פקודת המכס, בו כל משלוח ממוסה בנפרד ואינה משליך בדרך כלל על משלוחים אחרים השונים במהותם.  

 
הבדל נוסף נעוץ בטיב הערעורים לפי פקודת המכס. ערעור על פי סעיף 154 לפקודת המכס, נסוב על סכום המכס, שיעור המכס על טובין מסוימים או על חבות הטובין במכס. לרוב, סכסוכים אלה תחומים לשאלות עובדתיות או משפטיות מצומצמות ואינם דורשים חשיפת מידע רגיש הכולל פרישה עובדתית מלאה של מכלול הכנסותיו על ידי יבואן הטובין. לפיכך, הרציונל העומד בבסיס החריג לעיקרון פומביות הדיון הקבוע בפקודת מס הכנסה אינו מתקיים בהליכים לפי פקודת המכס.

חרף זאת, קבע בית המשפט, כי על אף השוני בין הליך המתנהל לפי פקודת מס הכנסה לבין הליך המתנהל לפי פקודת המכס, מתקיים חריג אחר בעניין אשר מצדיק את קיום הדיון בדלתיים סגורות, ועניינו, הגנה על סוד מסחרי. במסגרת זו, קבע בית המשפט כי, רשימת לקוחות הכוללת הנחות, התכתבויות פנימיות בהן נדונים שיעורי ההנחה, וכרטסת הנהלת חשבונות, הינן בבחינת סוד מסחרי הראוי להגנה על ידי קיום ההליך המשפטי בדלתיים סגורות. עוד קבע בית המשפט, כי המסמכים שצורפו על ידי החברה הינם רלוונטיים לצורך הוכחת טענתה כי לא גלגלה את תשלום המכס על ציבור לקוחותיה.
סוף דבר


בית המשפט קיבל את הערעור והורה על קיום הדיון בהליך בדלתיים סגורות.
רע"א 8362/17, בפני כבוד השופט דוד מינץ, החלטה מיום 4.1.2018.

 

 
* * *


הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

 


עמדות חייבות בדיווח: הכללת עלויות תבניות בערך העסקה לצרכי מכס
עו"ד גיל נדל

בשנת 2017 קיבלה רשות המכס חיזוק משמעותי ליכולת האכיפה שלה מול יבואנים, כאשר במסגרת תיקון חוק ההסדרים, נוסף סעיף 231ה לפקודת המכס, אשר קובע כי נישום (יבואן) הנוקט בעמדה המנוגדת לעמדת רשות המיסים, חייב לדווח זאת לרשות המיסים.

בתקופה האחרונה, פרסמה רשות המכס שלוש עמדות חייבות בדיווח ביחס לשנת 2017 העוסקות בהערכת טובין. נציין כי עמדות אלה באות בנוסף ל- 16 עמדות שפורסמו ביחס לשנת 2016 אשר ימשיכו לעמוד בעינן, וגם לגביהן תחול חובת דיווח בשנת 2018.

בין עמדות אלו, נוספה עמדה מס' 17/2017 המתייחסת להכללת כל העלויות בגין תבניות ופריטים דומים, ששימשו בייצור טובין, כדוגמת חלקי פלסטיק שתוכננו עבור מכשירים שונים, מגשי פלסטיק ו/או ארגזים מפלסטיק אשר אלו יוצרו בשיטת הזרקת חומר הפלסטיק לתבנית עשויה פלדה, דבר שמאפשר ייצור תעשייתי של חלקי חילוף מפלסטיק בכמויות גדולות.

ליבואן אשר עמדה זו חלה בענייננו, עומדות שלוש חלופות:

(1) לכלול בערך הטובין שבמשלוח הראשון את הערך היחסי של התבניות, לפי מספר היחידות שיובאו במשלוח זה.

דוגמא: במשלוח הראשון, מייבא היבואן 100 יחידות של הטובין ויכול להצהיר על עלות של 100 תבניות הנדרשות לייצור הטובין המיובאים בהתאם.

(2) לכלול בערך הטובין שבמשלוח הראשון את הערך היחסי של התבניות לפי מספר היחידות שיוצרו עד למועד המשלוח הראשון.

דוגמא: במשלוח הראשון, מייבא היבואן 100 יחידות של הטובין ועד אותה העת, ייצר היבואן 200 תבניות הנדרשות לייצור הטובין המיובאים בהתאם. על כן, יכול היבואן להצהיר במשלוח הראשון על 200 התבניות שיוצרו עד למועד המשלוח הראשון.

(3) לכלול בערך הטובין שבמשלוח הראשון את מלוא ערך התבניות, לפי סך היבוא הצפוי, אם קיים חוזה לייבוא כולל.

דוגמא: אם קיים חוזה לייבוא כולל לרכישת 1000 יחידות, יכול היבואן להצהיר על 1000 תבניות הנדרשות לייצור כל ה-1000 יחידות של הטובין המיובאים.

חשוב ביותר כי על כל יבואן לערוך בדיקה מעמיקה לעניין עמידתו או אי עמידתו בעמדה זו ולדווח כאמור עד ליום 1.7.18.

 

 


* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979

 



עמדות חייבות בדיווח בתחום המכס לשנים 2017-2018
עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זיתון, עו"ד עומר וגנר

רקע:

במסגרת חוק התקציב לשנים 2016-2017 (חוק ההסדרים), קיבלה רשות המכס לראשונה סמכות לדרוש מיבואנים לדווח לה, אם הם פועלים בניגוד לעמדת רשות המכס, בנקודות מסוימות.

במסגרת זאת, תוקנה פקודת המכס ונוסף סעיף 231ה לפקודת המכס, כאשר סעיף קטן ג' לאותו תיקון, קובע:

"אדם הנוקט עמדה חייבת בדיווח ידווח על כך בטופס שיקבע המנהל, בתוך 60 ימים מתום שנת המס שבה נקט עמדה חייבת בדיווח כאמור".

על פי התיקון, נדרשה רשות המכס לפרסם באתר האינטרנט שלה רשימה של "עמדות חייבות בדיווח", וחובת הדיווח קמה רק כאשר יתרון המס הנובע ממנה עולה על 2 מיליון ש"ח בשנה או 5 מיליון ש"ח ב-4 שנים.
תיקונים דומים כאלה קיימים גם במס הכנסה ובמס ערך מוסף.
נישום שלא ידווח על כך שנקט בעמדה המנוגדת עמדה של רשות המיסים, עשוי להיות חשוף, מעבר לאכיפה אזרחית וגביית המיסים שנגרעו, אם נגרעו, גם להעמדה לדין פלילי.

בתקופה האחרונה, פרסמה רשות המכס שלוש עמדות חייבות בדיווח ביחס לשנת 2017 העוסקות בהערכת טובין, ולגביהן נתייחס בסקירה זו. נציין כי עמדות אלה באות בנוסף ל- 16 עמדות שפורסמו ביחס לשנת 2016 אשר ימשיכו לעמוד בעינן, וגם לגביהן תחול חובת דיווח בשנת 2018.

כאמור, חובת הדיווח חלה באופן רטרואקטיבי, קרי- נישום שפעל בשנת 2017 בניגוד לעמדות אלה ויצר לעצמו יתרון מס העולה על הרף שצוין, נדרש לדווח זאת לרשות המסים, לכל המאוחר עד לתאריך 1.3.18.

עמדות מס' 17/2017

על פי עמדה זו, נדרש היבואן להוסיף לערך לצרכי המכס את כל העלויות בגין תבניות ופריטים דומים, ששימשו בייצור הטובין והם סופקו על ידי היבואן במישרין או בעקיפין ללא תמורה או במחיר מופחת, ושלא נכללו בחשבונות המכר שהוצאו ליבואן.

עמדה זו מתבססת על סעיף 133(א)(2) לפקודת המכס, הקובע כי יווספו למחיר העסקה הערך היחסי של אמצעי הייצור שסיפק היבואן בקשר לייצור ולמכירה לייצוא של הטובין:

"(א)חומרים, מרכיבים, חלקים ופריטים דומים, הכלולים בטובין; (ב) כלים, תבניות ופריטים דומים, ששימשו בייצור הטובין; (ג) חומרים שנצרכו והתכלו בייצור הטובין";

סעיף זה לפקודת המכס נסמך על סעיף 8(1)(b) להסכם הבינלאומי להערכת טובין במסגרת גאט"ט, שקובע כי יש להוסיף לערכך לצרכי מכס, את:

"(i) materials, components, parts and similar items incorporated in the imported goods;
(ii) tools, dies, moulds and similar items used in the production of the imported goods;

(iii) materials consumed in the production of the imported goods;"

דוגמא טיפוסית ליישום מקרה כזה נמצא במקרה לדוגמא 5.1 של ארגון המכס העולמי. באותו מקרה, יבואן א' רכש במדינה מסוימת 10 כלי רכב ושילם בעבורם תמורה מלאה, וסיפק את כלי הרכב ללא תמורה לספק אחר שנמצא באותה המדינה, ואשר ביצע עליהם עבודות שריון. לאחר מכן, יובאו כלי הרכב המשוריינים למדינת היבואן. ארגון המכס העולמי פסק כי יש להוסיף לערך לצרכי המכס את כלי הרכב שסופקו ללא תמורה למבצע השריון, בהתאם לסעיף המקביל לסעיף 133(א)(2)(א), משום שכלי הרכב נחשבים כ"חומרים/מרכיבים" שסופקו על ידי היבואן ללא תמורה לצורך ייצור הטובין.
 
דוגמאות נוספות ליישום סעיפים אלה הן למשל כאשר היבואן מספק לספק, בחינם או במחיר מוזל, תבניות לייצור הטובין. הנחת היסוד היא שבמצב כזה, היבואן "חוסך" לספק עלויות ייצור, וכי אם התבניות לא היו מסופקות על ידו, הרי שהספק היה נדרש לרכוש תבניות ואז מחיר הטובין היה גבוה יותר.
 
יש לשים לב כי תנאי להפעלת סעיף זה, הוא כי העזרים הללו סופקו על ידי היבואן לספק בחינם או במחיר מוזל. כלומר, במצב בו העזרים סופקו ליבואן במחיר מלא- הרי שלפי לשון הסעיף, אין להוסיף את העלויות של העזרים למחיר העסקה לצורך חישוב מסי יבוא, שכן במצב כזה ישנה הנחת יסוד שהספק לא יוריד את מחיר הטובין, היות ולא קיבל הנחה בעד רכישת העזרים.
 
עמדה מס' 18/2017

על פי עמדה זו, נדרש יבואן לכלול בערך העסקה תשלומים אותם הוא מעביר לספק הטובין או לגוף קשור, המוגדרים כ"הוצאות פרסום" או "פרסום עולמי" והמשולמות בדרך של אחוז מהמכירות או מהרכישות.

בעמדה זו נכתב כי כאשר התשלום מחושב כאחוז מן הרכישות, הרי שיש לכלול אותו בערך העסקה בהתאם לסעיף 132 לפקודת המכס המתייחס ל"מחיר העסקה", וכאשר התשלום מחושב כאחוז מן המכירות, הרי שיש להוסיף אותו לערך העסקה, בהתאם לסעיף 133(א)(4) לפקודת המכס, המתייחס ל"כל חלק שניתן לייחס למוכר, במישרין או בעקיפין, בתקבולים הצפויים מכל מכירה של הטובין או משימוש בהם, שבוצעו לאחר מכירתם לייצוא לישראל".

להבנתנו, עמדה זו מתבססת על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי מרכז בתיק גוטקס [ת.א. (מחוזי מרכז) 4581-04-12 גוטקס אופנה בע"מ נ' מדינת ישראל (אגף המכס ומע"מ), ניתן בתאריך 12.9.16], שם נקבע כי כאשר היבואן מחויב מבחינה חוזית לרכוש שירותים חיצוניים מן המוכר, כגון שירותי ניהול מלאי, פרסום, ושירותי עיצוב פנים לחנויות, יש לשלם מכס על תשלומים אלה.

יש לשים לב, כי בפסק-הדין גוטקס נקבע כי תשלומים אלה נחשבים כתמלוגים המתייחסים לטובין, והמהווים תנאי ליבוא הטובין, סעיף 133(א)(3) לפקודת המכס, בעוד על פי העמדה החייבת בדיווח, אין מדובר בתמלוגים כי אם בחלק ממחיר העסקה לפי סעיף 132 לפקודת המכס, או בתקבולים המגיעים למוכר על פי סעיף 133(א)(4) לפקודת המכס.

לדעתנו, בכל הכבוד הראוי, פסק-הדין שניתן בתיק גוטקס היה מרחיק לכת ופירש בצורה שגויה את פקודת המכס, ובאופן שאינו עולה בקנה אחד עם פסק-הדין של בית המשפט העליון בתיק מרוידקס (נובמבר 2016).

נציין עוד כי ערעור על פסק-דין גוטקס הוגש על ידי משרדנו (אשר לא ייצג בערכאת המחוזי), והתיק עדיין תלויה ועומד בבית המשפט העליון. לכן, אנו סבורים שהיה נכון יותר אילו רשות המיסים הייתה ממתינה להכרעת בית המשפט העליון, טרם פרסום עמדתה בסוגיה זו.

עמדה מס' 19/2017

על פי עמדה זו, יש להוסיף לערך לצרכי מכס תקבולים המשולמים לצד קשור למוכר, על פי סעיף 133(א)(4) לפקודת המכס, המתייחס ל: "כל חלק שניתן לייחס למוכר, במישרין או בעקיפין, בתקבולים הצפויים מכל מכירה של הטובין או משימוש בהם, שבוצעו לאחר מכירתם לייצוא לישראל".

ניתנה דוגמא ולפיה כאשר יבואן מתקשר בהסכם זיכיון ורוכש מוצרי אופנה מחברת בת, ומשלם לחברת האם דמי זיכיון בגובה של 3%, הרי שיש להוסיף דמי זיכיון אלה מכח סעיף 133(א)(4) לפקודת המכס.

לדעתנו, מאחר וסעיף 133(א)(4) לפקודת המכס נוקט בלשון רחבה, ומתייחס לכל חלק שניתן לייחס למוכר "במישרין או בעקיפין", הרי שאם שולם סכום לחברה קשורה למוכר, היה ניתן לטעון כי ממילא תשלום זה נכנס תחת אותה הגדרה רחבה, בתור תשלום "בעקיפין" לטובת המוכר.

עמדות חייבות בדיווח שפורסמו בשנת 2016

כפי שצוין, ביחס לשנת 2016 פרסמה רשות המכס 16 עמדות חייבות בדיווח, 6 עמדות ביחס לערך לצרכי מכס ועוד 10 עמדות בנושא סיווג טובין, אשר ימשיכו לעמוד בעינן בנוסף לעמדות החדשות משנת 2017. העמדות שפורסמו בשנת 2016 ביחס להערכת טובין כללו נושאים מגוונים, כגון: החזרים בגין הוצאות פרסום, הכללת דמי הפצה, אחריות, הנחות, מרכיבי ההובלה, הכללת תמלוגים ושירותים.

 

קישורים למאמרים נוספים שנכתבו ע"י צוות משרדנו בנושאים המשיקים לסקירה זו:

הגברת חובת הדיווח בדיני מכס (2017)

יש לכלול בערך הטובין לצרכי מכס ומע"מ עזרים לייצור שסופקו למוכר ללא תמורה (2017)

חוות-דעת מדף- מאמרנו כפי שפורסם במגזין "פורט2פורט" בינואר 2016

הנחות פרסום, דמי הפצה ואחריות   וערך טובין-(הרחבה בעקבות הנחיה חדשה של רשות המכס)

הנחות פרסום, דמי הפצה ודמי אחריות - האם הם חלק מהערך לצרכי מכס?

אימתי תוכר הנחה לצורך חישוב מסי יבוא?

עדכון ליבואני המותגים: פסק-דין מעודד מבית המשפט העליון

קישורים חיצוניים העוסקים בנושא סקירה זו:

עמדות חייבות בדיווח לשנים 2016-2017

עמדות חייבות בדיווח לשנת 2017

 

 

* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

 


רשות הגנת הצרכן מגבירה את אכיפתה ומטילה עיצומים כספיים
עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זייתון

 

רקע
בינואר 2015 נכנס לתוקף תיקון משמעותי לחוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 39), שהעניק לרשות לסחר הוגן כלים להטלת סנקציה על עסקים ויבואנים שהפרו את החוק. עתה, לרשות לסחר הוגן כלי אכיפה הכוללים בין השאר הטלת עיצום כספי.


עיצום כספי הוא כלי אכיפה יעיל, מהיר וחשיבותו הרבה היא בהיותו גם מרתיע. החוק מאפשר הטלת עיצום כספי לתאגיד בסכום של 22,000 ש"ח או 45,000 ש"ח. עבור עוסק שאינו תאגיד, סכום העיצומים שנקבע הוא 7,000 ש"ח או 25,000 ש"ח.


סמוך לכניסתו לתוקף של תיקון 39, מחלקת העיצומים ברשות לסחר הוגן לא הפעילה במלוא עוצמתה את כוחה והמעטה להטיל עיצומים כספיים. עם זאת, לאחרונה אנו עדים להגברת האכיפה של הרשות לסחר הוגן באמצעות הטלת עיצומים כספיים על עוסקים ויבואנים.
פרסום ריכוז הליכי עיצום מנהלי של רשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן


מאז כניסתו לתוקף של התיקון, הרשות להגנת הצרכן ניסחה ופרסמה הנחיות ונהלים שונים להטלת עיצום כספי. כך, רשות הגנת הצרכן ניסחה נוהל לניתוב הליך פלילי למינהלי, נוהל אכיפה- עיצומים כספיים וכן הנחיה המתריעה בפני השינויים שהביא תיקון 39.


כמו כן, הרשות לסחר הוגן מפרסמת דוח ריכוז הליכי עיצום מנהלי ודואגת לעדכנו מידי תקופה. במסגרת הדוח, הרשות מפרטת באופן אנונימי אודות העיצומים הכספיים שהוטלו לאחרונה, סכומם, פרטי המפר ועיסוקו ומהות ההפרה בגינה הוטל העיצום. 

על פי הדוח מתברר כי הרשות לסחר הוגן מטילה עיצומים כספיים הן על חברות גדולות והן על עוסקים קטנים. הרשות לסחר הוגן מרבה להטיל עיצומים כספיים בגין הפרות של הטעיה, חובת הצגת מחיר על הטובין, חובת גילוי לצרכן והפרת חובות בעסקת מכר מרחוק.
בבדיקה אמפירית של הדוח העולים הממצאים הבאים:


1. ממועד כניסתו לתוקף של תיקון מס' 39 הוטלו עיצומים כספיים על כ-216 עוסקים.
2. תחומי העיסוק הבולטים עליהם רשות הגנת הצרכן מתמקדת ופועלת לאכיפת החוקים הם ייצור מזון, רשתות מזון וחנויות מזון (כ-47 מקרים בהם הוטלו עיצום), חנויות/רשתות הלבשה ואופנה (כ-37 מקרים בהם הוטלו עיצום) ובנייה ונדל"ן (כ-41 מקרים בהם הוטלו עיצום).
3. בגין ההפרות של החוק בצירוף עמידה בתקנות ההפחתה, הוטלו על התאגידים סכומים הנעים בין 11,000-1,147,500 ש"ח. במקביל, הוטלו על מפרים שאינם תאגידים סכומים הנעים בין 1,750-74,313 ש"ח.  


מקריאת הדוח יכול ציבור העוסקים לדעת מה היו טווחי העיצום הכספי שהוטלו בעבר. יחד עם זאת, חשוב לציין כי הטלת עיצום כספי נעשית בהתאם לנסיבותיו של כל מפר ובעמידתו בדרישות תקנות ההפחתה של עיצום כספי [תקנות הגנת הצרכן (הפחתה של סכומי העיצום הכספי), תשע"ה-2014].


לדוגמה, חברה א' אשר הפרה את סעיף איסור הטעיה – הקטנת מוצרים ללא סימון, קיבלה עיצום כספי בסך 432,000 ש"ח בעוד שחברה ב' אשר הפרה את אותו הסעיף קיבלה עיצום כספי בסך 864,000 ש"ח. הסיבה לפערים בסכום העיצומים שהוטלו, הם כנראה נסיבות ההפרה והתנהגותו של התאגיד לאחר גילוי ההפרה. שכן, רשות הגנת הצרכן בוחנת האם נעשה דבר על מנת לתקן את ההפרה ולמנועה. 


העיצום הכספי הינו כלי אכיפה בעל אפקט כספי משמעותי, אשר עלול לחייב את העוסק או בתשלום של מאות אלפי שקלים. על ציבור העוסקים לבחון היטב את פעילותם ולפעול על פי הנהלים שפורסמו על ידי הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, כדי להימנע מהפרות פוטנציאליות, ושכשהתגלתה אצל העוסק ההפרה – לתקן אותה במהירות ולמנוע את הישנותה.

 

   
* * *


הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

 


בית המשפט השלום ברחובות: רשות המסים תשלם הוצאות משפט ליבואן שזכה בתביעת סיווג
עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זיתון, שירלי סטרז'בסקי

 

רקע
בסקירה זו נתאר את החלטת בית המשפט השלום ברחובות, שדנה בבקשה לחיובה של רשות המסים לשלם על הוצאות שנגרמו ליבואנית במהלך הליכי ההשגה לרשות המסים, טרם הגשת התביעה, ולאחר הגשת התביעה. 

עובדות המקרה וטענות הצדדים
יבואנית שעוסקת ביבוא, שיווק והתקנה של מערכות נהיגה, יבאה במסגרת פעילותה שני סוגים של מתקני הרמה לכיסא גלגלים מספקים שונים. לאחר תקופה ארוכה שבה יבאה היבואנית את המוצרים, כאשר סיווגם פטור ממכס, החליטה רשות המכס לשנות את סיווגם כך שיוטל תשלום מכס על המוצרים. במסגרת שינוי הסיווג, הוצאה ליבואנית הודעת חיוב רטרואקטיבית בסך 27,000 ש"ח בגין יבוא המוצרים 5 שנים בפטור, לפני החלטת שינוי הסיווג.


היבואנית פעלה לשינוי סיווגם של שני המוצרים כך ששניהם יהיו פטורים מתשלום מכס, אולם המכס החליט לקבל את טענותיה של היבואנית רק בנוגע לאחד המוצרים נושא הגרעון, ולגבי המוצר השני הגרעון עמד בעינו.

לאחר קיומן של פגישות רבות בין היבואנית לבין גורמים בכירים ברשות המכס, קיבלה היבואנית מענה שלילי בנימוק שפעולתו של המוצר השני דומה מהותית למוצרים החייבים בתשלום מכס. לאחר הגשת התביעה ערך המכס בחינה מחודשת למוצר השני וחזרה מעמדתה לפיה המוצר השני חייב במכס.

לטענת היבואנית, על רשות המסים לשלם על ההוצאות שנגרמו לה בגין הפגישות, הבקשות והפניות למכס בהליכים שלפני הגשת התביעה בתוספת הוצאות שכר טרחת עורך דין. לטענתה, המחלוקת נמשכה תקופה ארוכה של 3 שנים במהלכן הוציאה היבואנית כספים רבים לשם הוכחת טענותיה, והעובדה שהמכס חזר מעמדתו מצביעה על כך שניתן היה לחסוך באותם ההליכים שגרמו לה להוצאות.


מנגד, לטענת רשות המכס, אין מקום לחייבה בהוצאות, שכן שטרם התקיים ולו דיון אחד בתביעה ומדובר בשלב מקדמי של התיק. לטענתה, היבואנית לא צירפה ראיות להוכחת טענותיה לגביי ההוצאות שנגרמו לה ואשר סכומם אינו מגיע לסך של 20,000 ש"ח. לפיכך, לטענת רשות המכס יש למחוק את התביעה ללא פסיקת הוצאות.

החלטת בית המשפט
בית המשפט חזר על הכלל לפיו בעל דין שזכה בתביעתו זכאי לפסיקת הוצאות ושכר טרחה לטובתו. במקביל לכלל זה, פסיקת ההוצאות ושכר טרחת עורך דין מסורה לשיקול דעתו של בית המשפט, בהתחשב בנסיבות של התביעה ואופן ניהולה על ידי הצדדים.

בהתאם לכך בחן בית המשפט האם הנסיבות מצדיקות פסיקת הוצאות לטובת היבואנית. בית המשפט שקל את מכלול הנתונים בתביעה וקבע כי לאור העובדה שמדובר בתביעה סיווגית ולא בתביעה כספית רגילה ושכבר בכתב ההגנה ניאות המכס לשנות את הסיווג לפי עמדתה של היבואנית, ולאור משך זמן התנהלות המחלקות בין הצדדים לפני הגשת התביעה, יש הצדקה לפסיקת הוצאות לטובת היבואנית. בית המשפט העיר כי מצופה היה מרשות המסים לעשות כמיטב יכולתה לזירוז הטיפול בפניות היבואנית לשם שינוי הסיווג, שכן ברור כי הגשת התביעה זירזה את פתרון בעיית הסיווג.


בית המשפט חייב את המכס להחזיר ליבואנית את סכום הגרעון במלואו בצירוף הפרשי ריבית והצמדה. כמו כן, בנסיבות אלו ולאור הסכמת המכס לשנות את הסיווג לפי עמדת היבואנית, בית המשפט קבע כי בהתחשב בהוצאות שנגרמו לתובעת בגין הפגישות, הבקשות והפניות למכס בהליכים שטרם הגשת התביעה, יש לחייב את המכס לשלם ליבואנית סכום של 4,000 ש"ח.


לגבי הוצאות שכר טרחת עורך דין, בית המשפט קבע כי בהתחשב בשכר הטרחה המינימלי המומלץ בכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ), יש לפסוק הוצאות שכר טרחת עורך דין בסך 8,000 ש"ח.


לסיכום, בית המשפט קיבל את עמדתה של היבואנית לפיה נגרמו לה הוצאות רבות טרם הגשת התביעה וזאת לשם ניסיון למצות את ההליכים מול רשות המכס, ופסק לטובתה כי על רשות המכס לשלם על ההוצאות של היבואנית לאורך כל תקופת המחלוקת.
תא"מ 44692-08-16 (פורסם בנבו, 7.1.2018) בפני כבוד הרשם הבכיר אייל דוד

 

   

* * *


הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.


האם מוצדק לבטל מכס ומס קניה על מוצרים באופן חד צדדי ומיידי?
עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זיתון, עו"ד עומר וגנר

 

לאחרונה, בתאריך 13.12.17, במסגרת תכנית שכונתה "נטו הוזלות", ביטל שר האוצר ח"כ משה כחלון את מסי הקניה (בד"כ בין 6-30%) שהוטלו על מכשירי חשמל ואלקטרוניקה בידורית, כגון ממירים, טלוויזיות גדולות, צגי LCD, רמקולים, מקררים, תנורים, מערבלי מזון, אוזניות, מיקרופונים, נורות, ועוד.
מדובר בהוראת שעה שתעמוד בתוקף עד לסוף שנת 2018 ואז תיבחן ההצדקה להמשך מדיניות זו.

כמו כן, הודיע שר האוצר על כוונתו לבטל את המכס (ששיעורו נע בין 6-12%) שמוטל על מוצרי הלבשה, הנעלה, צעצועים ומשחקים, מוצרי קוסמטיקה, ועוד, בכפוף לשימוע שבכוונתו לערוך, על מנת לבחון האם קיימת התנגדות לביטול המכס הנ"ל.

מהלך זה של שר האוצר מהווה המשך למדיניות ביטול המסים העקיפים בה נקט במהלך כהונתו, אשר באה לידי ביטוי גם בביטול מיידי, בחודש אפריל 2017, של מס קניה בשיעור של 15% שהוטל על מכשירי טלפון סלולרי, כרטיסי סים, סוללות לטלפונים ומחשבי כף יד.

מטבע הדברים, מטרת מהלכים אלה של שר האוצר הינה להביא להוזלת יוקר המחיה, אך נשאלת השאלה, האם ננקטו אמצעים מידתיים או שמא היה צריך ליישם מהלכים אלה בדרך אחרת?

האם מוצדק לבטל מס קניה על מוצרי אלקטרוניקה וחשמל באופן מיידי?

מאחר ומס קניה הינו מס עקיף, אשר "מגולגל" על הצרכן ומגולם במחיר הקניה, ביטול מיידי של מס הקניה יעורר בקרב הצרכנים ציפייה להוזלת המחירים שעליהם בוטל המס.

בשל הביטול המיידי של המס, אזי ליבואנים רבים קיים מלאי שיובא עוד בטרם ביטול המס, ושעליו שולם המס. לכן, הפחתה במחירי המכירה לגבי מוצרים אלה, כדי לענות על ציפיית הצרכנים, בהכרח תפגע ברווחיות היבואנים ותביא לתוצאה כי היבואנים הם שיישאו בעלות המס העקיף, ולא הצרכנים.

האם ראוי היה לתת תקופת מעבר?

שינוי בשיעורים של מסים עקיפים נמצא בסמכותו של שר האוצר, אשר רשאי "בן לילה" להעלות או להורידם. כאשר מדובר בהעלאות, אלה טעונות אישור בדיעבד של ועדת הכספים של הכנסת, ואולם הורדה או ביטול של מס עקיף, אינו עובר אישור פרלמנטרי ונמצא בסמכות בלעדי של שר האוצר.

כשמדובר בשינוי רוחבי אשר צפוי להשפיע על בעלי עסקים רבים, עשויה לקום טענה כי היה ראוי לתת לעוסקים תקופת מעבר, כלומר להודיע על הכוונה לבטל את מס הקניה, ולתת לעוסקים תקופת התארגנות לכך.

במהלך תקופת ההתארגנות, יכולים היו העוסקים לנסות ולמכור את כל המלאי שנצבר להם ושעליו שולם המס.

כמו כן, אותם עוסקים אשר היו יודעים על הכוונה לבטל את המס, היו יכולים לדחות עסקאות רכש, להימנע מעסקאות חדשות עד אשר יבוטל המס, וזאת בכדי שלא לרכוש מוצרים שעליהם מוטל המס, ובכך להקטין את נזקם.

איזה פתרון ניתן להציע ליבואנים כדי להקטין את נזקם?

סעיף 156 לפקודת המכס [נוסח חדש], קובע:

"טובין שיובאו.. והם מיוצאים תוך ששה חדשים מיום סילוקם מפיקוח רשות המכס, יותר עליהם הישבון של תשעים אחוז מסכום המכס ששולם עליהם, ובלבד שהוכח להנחת דעתו של גובה המכס כי לא היה בטובין כל שימוש בישראל, או אם היה שימוש, לא היה זה אלא השימוש שגרם לגילוי אי התאמתם לתנאי המכר או לגילוי הליקוי שהיה קיים בהם בשעת סילוקם ואילולא אותו שימוש לא היו אי-ההתאמה או הליקוי ניתנים לגילוי".

בהתאם לסעיף זה, רשאי יבואן לייצא מישראל טובין שנמצאים בה עד שישה חודשים ולא נעשה בהם שימוש, ולבקש הישבון של 90% מן המס ששולם ביבוא.

האם יוכלו יבואני מוצרי החשמל והאלקטרוניקה לעשות שימוש בסעיף זה בכדי לייצא מוצרים שיובאו טרם ביטול המס?

לדעתנו, על פי לשון החוק, יבואנים לכאורה יוכלו לעשות בו שימוש. 

יחד עם זאת, חשוב לציין כי בעת שבוטל מס הקניה על מכשירי טלפון סלולרי באפריל 2017, התנתה רשות המכס את השימוש בסעיף זה בכך שהיבואנים יתחייבו שאותם מכשירים סלולריים שיוצאו מישראל, לא ישובו אליה לאחר מכן ולא יתבקש בגינם פטור ממס. נציין כי אנו מייצגים יבואנים של מכשירי טלפונים סלולריים אשר עומדים בפני מצב זה.

לדעתנו, בנסיבות שנוצרו בהן היה ביטול מיידי של מס עקיף והיבואנים לא היו יכולים להיערך לכך, יש מקום להפעיל את סעיף 156(ג) לפקודת המכס, ולהתיר הישבון של 100% במקום 90%, על מנת לצמצם עד כמה שניתן את נזקם של היבואנים.

האם מוצדק לבטל באופן חד-צדדי מכס על מוצרי הלבשה, הנעלה, צעצועים ומשחקים, ומוצרי קוסמטיקה?

מכס, מטבעו, הינו מס המוטל רק על היבוא, ומטרתו העיקרית הינה להגן על התעשייה המקומית הישראלית מפני יבוא מתחרה.

יחד עם זאת, חשוב לזכור כי מעבר להגנה על התעשייה המקומית, נימוק נוסף להטלת מכס, אשר גם מדינת ישראל עושה בו שימוש תכוף, הינו להוות "קלף מיקוח" לצורך משא ומתן עם מדינות זרות לצורך כריתת הסכם סחר חופשי.

על פי פרסומים באתר משרד הכלכלה, מקיימת מדינת ישראל כיום משא ומתן עם מספר רב של מדינות לצורך כריתת הסכמי סחר חופשי, וביניהן אוקראינה, הודו, פנמה, ויטנאם, סין, דרום קוריאה.

משא ומתן לכריתת הסכמי סחר חופשי המתנהל בין מדינות, אינו עוסק רק בתכלית או בעקרונות על, אלא גם נכנס לפרטים מדויקים, כגון בגין איזה מוצר תקבל מדינה הטבת מכס ביבוא, ואיזו תמורה של הטבת מכס היא תעניק למדינה השנייה.

לכן, עשויה לקום טענה כי כאשר מדינת ישראל מוותרת באופן חד צדדי על מכס המוטל על מוצרים מסוימים, היא מאבדת קלפי מיקוח במשא והמתן העתידי עם מדינות ביחס להסכמי סחר חופשי, ואולי היה רצוי לשמור קלפי מיקוח אלה בידי המדינה.

קישורים למאמרים נוספים שנכתבו ע"י צוות משרדנו בנושאים המשיקים לסקירה זו:

בית המשפט: לא יינתן הישבון על גרוטאות ברזל שמקורן בכלי רכב

בית המשפט העליון – צמצום הזכות לקבלת הישבון

הישבון על יבוא מוחזר לא יינתן כאשר היבואן מכר את הסחורה והיא הוחזרה לחו"ל ע"י גורם אחר

העליון דחה את ערעור גוטקס: לא תקבל הישבון על בגדים שהוצגו ולא נמכרו

 

  
* * *
הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

 


מה חדש החודש?

ענייני מכס ורגולציה


• משרדנו מייצג משלח בינלאומי וסוכן מכס בהליכים מול נאמן של חברה יבואנית לצורך מימוש זכות עיכבון בסחורה.
• משרדנו מייצג מספר יבואנים המייבאים מוצר ממותג בדיון עם ערכם של תמלוגים לצרכי מכס.
• משרדנו מטפל בענייני של יבואן הנמצא במחלוקות מול רשות המסים בנוגע לסיווג של מוצר מינרלי.
• משרדנו מייעץ ליבואן של מוצרי פלסטיקה בנוגע לסוגיית עמידה בחוק התקנים.
• משרדנו מיעץ לחברת הייטק מובילה בתחום האלקטרוניקה בנוגע למילוי תצהירי יבואן.
• משרדנו מייעץ למספר חברות מזון בנוגע לסיווגם של מוצרים לפי צו תעריף המכס.
• משרדנו מייצג יצואן ישראלי בחקירת היצף שנפתחה על ידי הרשויות בהודו.
• משרד הכלכלה קיבל את עמדת משרדנו, המייצג מפעל מקומי של כבלי חשמל, והטיל ערובה זמנית נגד יבוא בהיצף של כבלי חשמל מטורקיה למשך חצי שנה.

בתי משפט


• בית המשפט דחה, בהסכמה, את רוב חלקי העתירה המינהלית שהוגשה כנגד מכון התקנים וכנגד יצרן ישראלי המיוצג על ידינו. בעתירה התבקשה חשיפת מידע הקשור לעמידת מוצרי היצרן בתנאי התקינה, ובית המשפט צמצם מאד את אופן מסירת המידע.

• משרדנו מייצג בפני בית המשפט יבואן של משחקים אלקטרוניים בנוגע לסיווג של אחד המוצרים.