גיל נדל משרד עורכי דין

 

יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 133 – אדר א' תשע"ט – מרץ 2019.

עוד בנושא
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 135 – סיון תשע"ח – יוני 2018
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 134 – אדר ב' תשע"ט – מרץ 2019
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 132 – חשון תשע"ט – אוקטובר 2018.
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 131 – אב תשע"ח – אוגוסט 2018
עוד בנושא
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 129 – ניסן- תשע"ח – מרץ 2018.
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 128 – שבט תשע"ח – ינואר 2018
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 127 – חשון תשע"ח – נובמבר 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 126 – תשרי תשע"ח – ספטמבר 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 125 – אב תשע"ז – אוגוסט 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 124 – ניסן תשע"ז – אפריל 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 123 – שבט תשע"ז – פברואר 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 122 – שבט תשע"ז – ינואר 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 121 – חשון תשע"ז – נובמבר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 120 – אלול תשע"ו – ספטמבר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 119 – אב תשע"ו – אוגוסט 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 118 – תמוז תשע"ו – יולי 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 117 – סיוון תשע"ו – יוני 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 116 – אייר תשע"ו – מאי 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 115 – ניסן תשע"ו – אפריל 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 114 – אדר ב תשע"ו – אפריל 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 113 – אדר תשע"ו – מארס 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 112 – טבת תשע"ו – פברואר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 111 – כסלו-טבת תשע"ו - דצמבר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 110 – חשון-כסלו תשע"ו - נובמבר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 109 – תשרי-חשון תשע"ו - אוקטובר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 108 – אב-אלול תשע"ה - אוגוסט 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 107 - תמוז תשע"ה - יולי 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 106 - ניסן תשע"ה - מאי 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 105 - ניסן תשע"ה - אפריל 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 104 - ניסן תשע"ה - מרץ 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 103 - אדר תשע"ה - פברואר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 102 - שבט תשע"ה - ינואר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 101 - טבת תשע"ה - דצמבר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 99, אלול תשע"ד - ספטמבר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 98, אלול תשע"ד - אוגוסט 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 97, אב תשע"ד - יולי 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 96, תמוז תשע"ד - יוני 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 95, סיון תשע"ד - מאי 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 94, אייר תשע"ד - אפריל 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 93, אדר ב' תשע"ד - מרץ 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 92, אדר א' תשע"ד - פברואר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 91, שבט תשע"ד - ינואר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 90, טבת תשע"ד - דצמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 89, כסלו תשע"ד - נובמבר דצמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 88, חשון תשע"ד - אוקטובר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 87, תשרי תשע"ד - ספטמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 86, אלול תשע"ג - אוגוסט 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון מס' 85 - אב תשע"ג - יולי 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון מס' 84, תמוז תשע"ג - יוני 2013
הודעה חשובה ללקוחות המשרד וידידיו + גליון מס' 83 של "יבוא, יצוא ומה שביניהם"
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 82, אייר תשע"ג - אפריל 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 81, ניסן תשע"ג - מרץ 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 80, אדר תשע"ג - פברואר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 79, שבט תשע"ג - ינואר 2013
גיליון מס 78 דצמבר 2012
גיליון 77 נובמבר 2012
גיליון 76 אוקטובר 2012
גיליון 75 ספטמבר 2012
גיליון 74 אוגוסט 2012
גיליון 73 יולי 2012
גיליון 72 יוני 2012
גיליון 71 מאי 2012
גיליון 70 אפריל 2012
גיליון מס' 69- מרץ 2012
גיליון 68 פברואר 2012
גיליון מס' 67 - ינואר 2012
גיליון מס' 66- דצמבר 2011
גיליון מס' 65- אוקטובר 2011
גיליון מס' 64 - ספטמבר 2011
גיליון מס' 63 - אוגוסט 2011
גיליון מס' 62 - יולי 2011
גיליון מס' 61 - יוני 2011
גיליון מס' 60 - מאי 2011
גיליון מס' 59 - אפריל 2011
גיליון מס' 58 - מרץ 2011
גיליון מס' 57 - פברואר2011
גיליון מס' 56 - פברואר 2011
גיליון מס' 55 - ינואר 2011
גיליון מס' 54 - ינואר 2011
גיליון מס' 53 - נובמבר 2010
גיליון מס' 52 - אוקטובר 2010
גיליון מס' 51 - ספטמבר 2010
גיליון מס' 50 - אוגוסט 2010
גיליון מס' 49 - יוני 2010
גיליון מס' 48 - מאי 2010
גיליון מס' 47 - אפריל 2010
גליון מס' 46 - מרץ 2010
גליון מס' 45 - פברואר 2010
גליון מס 44 - ינואר 2010
גליון מס' 43 – דצמבר 2009
גיליון מס' 42 - נובמבר 2009
גיליון מס' 41 - אוקטובר 2009
גליון מס' 40 - ספטמבר 2009
גליון מס' 39 - אוגוסט 2009
גליון מס' 38 - יולי 2009
גליון מס' 37 - מאי 2009
גליון מס' 36 - ינואר 2009
גליון מס' 35 - נובמבר 2008
גליון מס' 34 - ספטמבר 2008
גליון מס' 33 - יולי 2008
גליון מס' 32 - מרץ - אפריל 2008
גליון מס' 31 - פברואר 2008
גליון מס' 30 - דצמבר 2007
גליון מס' 29 - אוקטובר - נובמבר 2007
גליון מס' 28 - ספטמבר 2007
גליון מספר 27 - אוגוסט 2007
גליון מספר 26 - יולי 2007
גליון מספר 25 - יוני 2007
גליון מספר 24 - מאי 2007
גליון מספר 23 - מרץ 2007
גליון מספר 22 - פברואר 2007
גליון מספר 21 - ינואר 2007
גליון מספר 20 - דצמבר 2006
גליון מספר 19 - אוקטובר 2006
גליון מספר 18 - אוגוסט 2006
גליון מספר 17 - יוני 2006
גליון מספר 16 - מאי 2006
גליון מספר 15 - מרץ-אפריל 2006
גליון מספר 14 - ינואר-פברואר 2006
גליון מספר 13 - דצמבר 2005
גליון מספר 12 - אוקטובר-נובמבר 2005
גליון מספר 11 - ספטמבר 2005
גליון מספר 10 - אוגוסט 2005
גיליון מספר 9 - אפריל 2005
גליון מספר 8 - נובמבר 2004
גליון מספר 7 - ספטמבר 2004
גליון מספר 6 - מרץ 2004
גליון מספר 5 - ינואר 2004
גליון מספר 4 - ספטמבר 2003
גליון מספר 3 - אוגוסט 2003
גיליון מספר 2 - יולי 2003
עוד בנושא

 

 

-        בית המשפט אישר הרמת ערך ביבוא אישי של רכב.

 

-        בית המשפט המחוזי אישר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית שעניינה פרסום מוצרי מזון כבעלי סגולות ריפוי.

 

-        בית המשפט: יבואנית כלי רכב מהווה מורשה של היצרנית לצורך המצאת כתבי בית דין.

 

-       האם ניתן לתבוע ספק זר בגין תקלה שאירעה במהלך הובלה..

 

-        התקבלה הכרעת בית המשפט בנושא סיווג מערכות תקשורת חזותית.

 

-        המדינה העבירה את המידע וחויבה בהוצאות משפט.

 

-        לאור תיקון צו תעריף המכס מקדחי כוס פטורים ממכס.

 

-        נדחתה בקשת מוביל ימי לסילוק על הסף בטענת התיישנות

 

-        מה חדש החודש?

 

 

 

  

 

 

 


 

בית המשפט אישר הרמת ערך ביבוא אישי של רכב

עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זייתון, אור לבארד

 

 

במאמר זה נסקור את בקשתו של יבואן אישי לביטול הודעת חיוב אשר הומצאה לו על ידי אגף המכס והמע"מ.

עובדות המקרה

בשנת 2012 רכש היבואן מחברה גרמנית רכב יוקרה מסוג מרצדס. בעת שחרור הרכב מן הנמל, הצהיר היבואן כי הערך לצרכי מכס של הרכב הינו 29,500 אירו ובהתאם לכך שילם מיסים בסך של 165,605 ₪.

במסגרת חקירה של אגף המכס והמע"מ, שהתבצעה שלוש וחצי שנים לאחר יבוא הרכב,  פנתה רשות המסים למכס הגרמני בבקשה להעביר אליה את המחיר ששולם עבור הרכב. בעקבות פניה זו, התגלה כי היבואן העביר נתונים סותרים באשר לערך שהוצהר במכס.

תוצאות בחינת הנתונים העלו כי המחיר ששולם בפועל  על ידי היבואן הינו בסך של 54,500 אירו, ולא 29,500 אירו כפי שהוצהר. בעקבות הגילוי, הוצאה ליבואן הודעת חיוב על סך 222,716 ₪הכוללת את הפרשי המיסים לרבות ריבית וקנס פיגורים.

טענות הצדדים

לטענת היבואן, המחיר ששולם בגין הרכב הינו 29,500 אירו כפי שהוצהר ולא 54,500 אירו כפי שטוען המכס. על מנת לבסס את טענותיו, הצהיר היבואן כי התייעץ עם קרוב משפחתו העובד כיועץ יבוא אישי וכן נעזר בבני משפחה לשם איתור הרכב באינטרנט. לטענתו, מדובר ברכב משומש שהיה רשום כרכב השכרה, עובדה המצדיקה את המחיר הנמוך. 

עוד טען היבואן, כי בפני המכס הוצגו כל האישורים והמסמכים המעידים על אמיתות העסקה שבוצעה לצורך רכישה וייבוא הרכב. לטענתו, עצם שחרור הרכב מהנמל מעיד על העובדה שהוצגו בפני המכס כל המסמכים המקוריים.

היבואן הוסיף וטען כי המכס לא הציג בפני בית המשפט ראיות מספקות אשר תומכות בטענותיו, זאת מאחר ובפני בית המשפט הוצג העתק של חשבונית מטעם החברה הגרמנית ולא החשבונית המקורית. נוסף על כך, לא הוצגה אסמכתא לכך שהחשבונית מטעם החברה הגרמנית דווחה לרשויות המכס בגרמניה ולכן לא ניתן להשתמש בה כראייה.

לטענת המכס, היבואן נמנע מלהציג כל ראייה ממשית ביחס לטענותיו. כך למשל, לא צורפה חשבונית או קבלה, לא צורף חוזה או זיכרון דברים מול "סוכן הייבוא" או מול החברה הגרמנית, לא צורפה אסמכתא כלשהי לתשלום או העברה בנקאית ונוסף על כך, לא זומנו עדים תומכים.

הדיון המשפטי

בית המשפט דן בשינוי עמדת המכס לאחר שלוש וחצי שנים וקבע כי אין בקביעתו הראשונית כדי למנוע את חיוב התובע בסכום גרעון המס בהתאם לראיות חדשות שנתגלו.

בהמשך, דן בית המשפט בתוקפה של העתק החשבונית שהוצגה על-ידי המכס ועל האם צדק אגף המכס כאשר נסמך על חשבונית זו. בית המשפט קבע, כי המכס יכול להסתמך על העתק החשבונית שכן היא מפרטת בדבר שם החברה הגרמנית ממנה נרכש הרכב, מספר שלדה, צבע, יצרן, אבזור והסכום ששולם בפועל עבור הרכב. כמו כן, אין המכס מחויב להסתמך על חשבונית מקורית מכיוון שאין הוא מחויב להסתמך על ראיות קבילות בלבד. עוד ציין בית המשפט, כי היבואן נמנע מלהציג ראיות אשר תומכות בטענותיו כגון חשבונית מהחברה הגרמנית בגין רכישת הרכב, ו/או מסמך המעיד על העברה בנקאית, ו/או נתונים או מסמכים אחרים שיש בהם להעיד על ערך הרכב הנטען והתשלום שבוצע בפועל. בנוסף, הדגיש בית המשפט כי בעת חקירתו בזמן המשפט שינה היבואן מספר פעמים את גרסתו באופן המטיל דופי באמינותו.

בית המשפט דחה את בקשת היבואן והשאיר את ערך הרכב על סך 54,500 יורו. בנוסף, חויב היבואן בהוצאות משפט על סך 7000 ₪.

 

[ה"פ (שלום, נצרת) 11964-02-17, בפני כבוד השופט יוסף סוהיל – סגן נשיא, פסק דין מיום 16.11.18] 

  

 

 

* * *


הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

 

 


 

בית המשפט המחוזי אישר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית שעניינה פרסום מוצרי מזון כבעלי סגולות ריפוי

עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זיתון, עו"ד מור גושן

 

תקציר:

לאחרונה אישר בית המשפט המחוזי שבחיפה הסדר פשרה, במסגרת בקשה לאישור תובענה כייצוגית נגד חברת דרך התבלינים (בית הרחה גלילי) בע"מ (להלן: "דרך התבלינים" או "החברה"), בעניין ייחוס סגולות ריפוי למוצרים שונים בפרסומי החברה. בבקשת האישור נטען, כי דרך התבלינים מפרסמת פרסומים אסורים היוצרים מצג שווא כאילו המוצרים הם תרופות בעלות סגולות רפואיות, המסוגלות לא רק למנוע, אלא אף לטפל ולרפא מחלות, לרבות מחלות קשות ומסכנות חיים, ואף למנוע תסמינים, בעיות ומצבים רפואיים מסוכנים.

עובדות המקרה:

בקשה לאישור תובענה כייצוגית הוגשה בטענה כי דרך התבלינים הטעתה את ציבור הצרכנים עת פרסמה פרסומים המייחסים למוצרים שונים ששווקו על-ידה סגולות מרפא, וזאת באופן המפר את האיסור על ייחוס סגולות ריפוי למצרכי מזון, הקבוע בתקנות בריאות הציבור (מזון) (איסור ייחוס סגולות ריפוי למצרך מזון), התשל"ח-1978;חובת תום הלב;החובות החלות עליה מכוח הוראות חוק המכר;וכן התרשלה, הטעתה והפרה את חובת הגילוי בהתאם להגדרתן בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981. התובענה עוסקת במוצרי מזון, כגון: גרנולות, עשבי תיבול וחליטה, ירקות ופירות מיובשים, תבלינים ותה להכנת חליטות ותערובות שונות (להלן: "המוצרים").

טענות הצדדים:

מבקש אישור התובענה כייצוגית (להלן: "התובע") טען, כאמור, כי מוצרי החברה שנרכשו על-ידו פורסמו באמצעות פרסומים אסורים על-פי דין, היוצרים מצג שווא כאילו מדובר בתרופות בעלות סגולות ריפוי, ודרש כפיצוי בבקשה לאישור התובענה כייצוגית סכום כסף בשווי 8.4 מיליון ₪.

התובע מייצג קבוצה הכוללת כל אדם אשר רכש מחברת דרך התבלינים תבלינים, חליטות תה, תערובות שונות, פירות יבשים, ירקות מיובשים, גרנולות ועשבי תיבול וחליטה, אשר יוחסו להם סגולות רפואיות בניגוד לדין ו/או כל אדם אחר אשר עשה שימוש במוצרים, בתקופה שתחילתה שבע שנים עובר למועד הגשת התובענה הייצוגית.

חברת דרך התבלינים דחתה את טענות התובע, טענה כי המבקש לא הוטעה על-ידה; כי פרסומי המוצרים שרכש לא מהווים הפרה של החוק; כי מי שרכשו את המוצרים לא עשו כן בשל פרסומים כאלה ואחרים מצדה; כי לא נגרם נזק לתובע או לאחרים; וכי התובע רכש מהחברה ארבעה מוצרים בלבד, ולכן אין הוא יכול לתבוע בגין מוצרים שלא רכש.

נוסף על כך, החברה טענה כי חלק מהחנויות בהן בוצעו הרכישות אינן בשליטתה והיא משמשת בהן רק כאחד הספקים.

נטען כי חברת דרך התבלינים מוכרת את המוצרים מתוך אידיאולוגיה ואמונה של הנגשת מוצרים מהטבע והפצת ידע אודות תכונותיהם הטובות של המוצרים, וכי היא מקפידה להדגיש בפרסומיה כי השימוש במוצרים אינו מהווה תחליף להיוועצות ברופא.

 

 

דיון והכרעה:

בית המשפט המחוזי אישר את הסדר הפשרה שהוגשה במסגרת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית. 

בית המשפט קבע כי מדובר בתובענה בנושא חשוב, הן ברמת הפרט והן ברמה הציבורית הרחבה, שראוי כי תסתיים בפשרה, בשים לב לעובדה כי חברת דרך התבלינים תיקנה את דרכיה, ומתוך התחשבות בכך שמדובר בחברה פרטית קטנה, המצויה בפריפריה, ואשר מעסיקה 25 עובדים, חלקם בעלי צרכים מיוחדים. בנסיבות אלה, וגם שייתכן כי הסדר הפשרה אינו משקף באופן מלא את היקף השלכת ההפרות על הקבוצה המיוצגת על ידי התובע, אין לחייב את חברת דרך התבלינים בתנאים שלא תוכל לעמוד בהם.

בהתאם לכך, בית המשפט אישר את הסדר הפשרה, לפיה חברת דרך התבלינים תישא בפיצוי בשווי כולל לצרכן של 380,000 ₪, על דרך של מתן הרצאות, מתן ספרים ומכירת מוצרים בשיטת 1+1. כמו כן, סוכם על תשלום גמול לתובע הייצוגי בסך של 10,000 ₪ ותשלום שכר טרחה לבאי כוחו של התובע הייצוגי בסך של 120,000 ₪ בתוספת מע"מ.

עמדת היועץ המשפטי לממשלה הייתה כי סכומי הגמול ושכר הטרחה בהסדר הפשרה אינם הולמים את נסיבות המקרה, בהתחשב בתועלת המועטה, אם בכלל, אשר צמחה לחברי הקבוצה המיוצגת מהסדר הפשרה; וכי יש לעכב את תשלום החלק הארי משכר הטרחה עד לביצוע כל התחייבויות דרך התבלינים על-פי הסדר הפשרה, ולא קודם לכן, וזאת על מנת לתמרץ את באי כוחו של התובע לפקח על יישום ההסדר.

עם זאת, בית המשפט קבע כי אין מקום להתערב בהסדר הפשרה שהוצע על-ידי הצדדים לגבי סכומי הגמול ושכר הטרחה, בקובעו כי התועלת הגלומה בהליך הייצוגי חורגת משוויה הכספי של ההטבה וטמונה בעיקר בערך החברתי והציבורי שבהרתעה ובאכיפת הדין האוסר על פרסומים מטעים, במיוחד אלו אשר בעלי השפעה ישירה על בריאותו של הציבור. במקרה הנדון, קבע בית המשפט כי אין חולק שהחברה ייחסה סגולות ריפוי למוצריה בניגוד להוראות הדין, והתנהלה באופן פסול וראוי לביקורת. גם אם החברה תיקנה את פרסומיה טרם הוגשה בקשת אישור התובענה הייצוגית, עדיין עצם הגשת הבקשה לאישור התובענה הביאה להגברת ההרתעה בתחום, דבר שלו ערך ציבורי ניכר. 

 

לסקירות נוספות שנכתבו על ידי צוות משרדנו בנושא ייחוס סגולות ריפוי, או תוספי תזונה, לחצו על הקישורים הבאים:

 

http://www.nadel-law.co.il/Index.asp?ArticleID=3195&CategoryID=437&Page=1

http://www.nadel-law.co.il/Index.asp?ArticleID=3204&CategoryID=437&Page=1

http://www.nadel-law.co.il/Index.asp?ArticleID=3190&CategoryID=437&Page=1

http://www.nadel-law.co.il/Index.asp?ArticleID=3028&CategoryID=125

 

 

 

* * *


הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.


בית המשפט: יבואנית כלי רכב מהווה מורשה של היצרנית לצורך המצאת כתבי בית דין

עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זיתון, עו"ד אוראל אסולין

 

בית משפט השלום קבע כי יבואנית כלי רכב מהווה מורשה מטעם יצרנית כלי רכב לקבלת כתבי בית דין.

עובדות המקרה

פלוני הגיש תביעה כנגד יצרן רכב בישראל בבקשה להכיר בתוקפה של המצאת כתב תביעה לידי יבואנית רכבים ומוצרים המשמשת כנציגתה הבלעדית של יצרנית כלי הרכב הוגשה לבית המשפט, לאחר שההמצאה בוצעה, מכוח תקנה 482 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 העוסקת בהמצאה למורשה בהנהלת עסקים (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי").

תקנה 482(א) לתקנות סדר הדין האזרחי היא מקרה פרטי של המצאת תביעה שצד מגיש לבית המשפט לצד הנתבע, כחלק מזכותו של הצד הנתבע לדעת שמתנהל נגדו הליך, זכות הקרויה "הזכות להליך הוגן". התקנה עוסקת במקרה בו אדם אינו מתגורר באזור השיפוט של בית המשפט ומדובר בתביעה העוסקת בעסק או עבודה נגד אותו אדם. במקרה כזה, קובעת התקנה כי ניתן יהיה להמציא את התביעה למנהל או למורשה העוסק באותו זמן בעצמו מטעם האדם בהנהלת העסק או העבודה באזור השיפוט. כלומר, המצאה זו תיחשב המצאה כדין למרות שהתביעה לא נשלחה ישירות לנתבע עצמו.  

 

טענות הצדדים

על פי הנטען בבקשה, יבואנית כלי הרכב הינה היבואנית הישירה של יצרנית כלי הרכב, אשר הינה חברה זרה, ומשמשת נציגתה הבלעדית בארץ. על כן, יש לראות ביבואנית כמורשה להנהלת עסקים לצורך המצאת כתבי בית-דין. הבקשה הוגשה בצירוף תצהיר עובדת לשעבר בחברה היבואנית אשר הצהירה על אינטנסיביות הקשר בין יבואנית כלי הרכב לבין היצרנית.

מנגד, יבואנית כלי הרכב טענה כי אינה מהווה מורשה בהנהלת עסקים של היצרנית, כיוון שהיא מפיצה ומשווקת שאינה בלעדית של רכבים מטעם היצרנית. בנוסף טענה היבואנית כי חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו-2016 (להלן: "חוק הרישוי") ביטל את הבלעדיות של יבואני הרכב הסדירים, וביניהם את בלעדיותה, ולמעשה מאז חקיקת החוק מעמדה הוא כשל החברה התובעת.

היבואנית אף טענה כי שמה של יצרנית כלי הרכב שונה משלה ולמעשה היא מהווה אישיות משפטית נפרדת ועצמאית אשר מנוהלת בנפרד בכל המישורים, לרבות במישור הכספי והקנייני.

הדיון המשפטי

לצורך הכרעה, בית המשפט הסתייע בשני מבחנים מצטברים מכוח ההלכה הפסוקה, כאשר נטל ההוכחה רובץ על החברה התובעת; הראשון, עניינה של התובענה הוא באותו העסק או באותה העבודה; והשני הוא קיומו של קשר אינטנסיבי בין המורשה הנטען לבין הנתבע, אליו מעוניינים להמציא את כתב התביעה. דרגת האינטנסיביות במסגרת המבחן השני היא חשובה והמבחן להכרעה בה היא האם ניתן להניח כי הגורם בארץ יביא לידיעת הנתבע אשר נמצא מחוץ למדינה את דבר הגשת התביעה ואת תוכנה.

לצורך קביעת רמת שיתוף הפעולה העסקית בין היבואנית ליצרנית כלי הרכב, הסתייע בית המשפט בתצהירים של עובדי היבואנית, בין היתר מנכ"ל החברה. מתצהירים אלה עלה כי בין היבואנית לבין היצרנית מתנהל קשר עסקי אינטנסיבי רציף הכולל תקשורת ישירה ושוטפת, גם לאחר כניסתו לתוקף של חוק הרישוי. בעבר שימשה החברה היבואנית יבואן בלעדי של כלי הרכב וכיום היא היבואן הישיר היחיד בארץ, אשר רוכש את הרכבים ישירות מהיצרנית.

אם כן, בית המשפט השתכנע כי מתקיים קשר אינטנסיבי בין היבואנית ליצרנית וקבע כי החברה התובעת הוכיחה את קיומם של שני מבחני הפסיקה ברמה הנדרשת. לפיכך, הכיר בית המשפט בהמצאה אשר בוצעה ליבואנית כלי הרכב כמורשה בהנהלת עסקי היצרנית כהמצאה כדין.

 

ת"א (פ"ת) 41383-09-17 ש.ח. לוי ובניו בע"מ נ') LAND ROVEL LTDפורסם בנבו, 9.10.18)

 

 

 

 

* * *


הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.


האם ניתן לתבוע ספק זר בגין תקלה שאירעה במהלך הובלה?

 

עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זיתון, ירדן ברוך

עובדות המקרה:

מדובר בבקשה להורות על ביטול היתר המצאה למשלוח הודעה לצד שלישי, שהגישה חברת שילוח כנגד ספק פולני.

ברקע הדברים נמצאת תביעה שהגישו יבואן ומבטחיו כנגד חברת שילוח בינלאומית וכנגד נתבעים נוספים בשרשרת ההובלה. עילת התביעה הינה משלוח בשר מצונן שסופק על-ידי ספק בפולין, אשר בהגיעו לישראל נפסל לשיווק והושמד על-ידי משרד החקלאות, בשל תקלה שאירעה במהלך ההובלה במערכות הקירור של המכולה שהובילה את המטען.

חברת השילוח שלחה הודעת צד שלישי כנגד הספק הפולני וצדדים שלישיים נוספים, ולבקשתה ניתן במעמד צד אחד היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט כנגדם.

טענות הצדדים:

בבקשה מפורטת פרש הספק הפולני את טענותיו כי אין מקום למשלוח הודעה לצד שלישי נגדו וכי יש להורות על ביטול היתר ההמצאה מחוץ לתחום לגביו, היות ובכתב התביעה נכתב מפורשות כי הבשר נמסר על-ידו "כשהוא במצב שלם טוב ותקין". עוד טען הספק הפולני כי המכולה נבחרה על-ידי חברת השילוח וסופקה לה, וכי אין ולא היה לו הסכם עם חברת השילוח או מי מהגורמים בשרשרת ההובלה וכי אין לו קשר ואחריות למערך גורמי השינוע של המטען המעורבים בשרשרת ההובלה מחצר מפעלו בפולין ועד לישראל. על כן וככל שטענת חברת השילוח לכשל במערכת הקירור של המכולה תתקבל, אין זה עניינו של הספק הפולני.

בפן המשפטי טען הספק הפולני כי בית המשפט הישראלי אינו מהווה את הפורום הנאות לדון בתביעה היות והוא, כתאגיד פולני שמקום מושבו בפולין, לא ציפה למצוא עצמו נתבע בישראל. הבשר נשוא התביעה יוצר בפולין, נמסר בפולין בחצרי מפעלו, ומסירתו אושרה ללא הסתייגות בשפה הפולנית על-ידי נהג פולני שנטל את המכולה. עוד טען כי היות ואינו חלק משרשרת שינוע המטען והמכולה, ואין לו חלק בהובלת הבשר מרגע שיצא מחצר מפעלו, אין הפורום הישראלי הפורום הנאות.

מנגד, טענה חברת השילוח כי הספק הפולני סיפק את הבשר והמכיל את הבשר לתוך המכולה נשוא התביעה. עוד טענה החברה כי המכולה הייתה בשליטתו של הספק הפולני ארבעה ימים לפני המכלתה, החל מהמועד בו הגיעה לחצרו של הספק הפולני ועד צאתה מחצרי מפעלו. עוד עולה כי אנשיו הטעינו את הבשר למכולה כאשר הטמפרטורה במכולה לא תאמה את דרישות הקירור של המטען. לטענת חברת השילוח, עובדות אלה מצביעות כי לכל הפחות מתעוררת שאלה רצינית בעניין רשלנותו של הספק הפולני, שלא ביצע את כל הבדיקות הנדרשות לעניין תקינות המכולה.

חברת השילוח הוסיפה וטענה כי מדובר בתביעת נזק למטען בתובלה בינלאומית, המאופיינת בכך שספק המטען נמצא בפורום אחד ומקבל המטען בפורום אחר. בתביעות אלה, הספק הוא נתבע לגיטימי הכרחי, ובוודאי שגרתי. ביתר שאת, טענה החברה כי במקרה זה בו הספק הפולני החזיק במטען בנקודת היציאה למסע, כייל את המכולה לטמפרטורה הרצויה והמכיל את המכולה, ובוודאי כאשר התקלה ארעה ביום הראשון של המסע סמוך למועד היציאה מחצרי הספק, ניתן לראות בספק הפולני כחלק מהמארג החוזי בשינוע הבינלאומי של המטען.

לעניין טענת הפורום הנאות, חברת השילוח טענה כי הספק הפולני הוא שחקן חוזר שהתאים עצמו לדרישות ייצוא לבשר לישראל. כמו כן, הספק הפולני קיים קשרי מסחר רציפים עם הצדדים האחרים והווה חלק ממארג התובלה הבינלאומית של סחורות וככזה יכול היה לצפות כי ייתבע בישראל.

החלטת בית המשפט:

דיון בבקשה לביטול היתר המצאה שניתן במעמד צד אחד, הוא למעשה דיון בבקשה המקורית בו הנטל מוטל על מבקש ההיתר להראות כי קיימת הצדקה למתן היתר ההמצאה. לשם כך, חברת השילוח המבקשת לפתוח בהליך כנגד הספק הפולני מחוץ לתחום השיפוט של מדינת ישראל ולהרחיב את סמכות השיפוט של בית המשפט הישראלי על הספק הפולני הזר, להראות כי עומדת לה עילת תביעה טובה כנגדו וכי הפורום הנאות לדון בתביעה הוא בית המשפט במדינת ישראל.

בית המשפט קבע כי במכלול הנסיבות הקיימות, לא ניתן לקבל את עמדת חברת השילוח כי מוטלת על הספק הפולני האחריות לתקלה שאירעה. העובדה כי רק לאחר 24 שעות מעת שהמכולה עזבה את חצר מפעלו של הספק התקבלה ההודעה כי אירעה תקלה במערכות הקירור של המכולה, והעובדה כי הספק הפולני לא נטל חלק בשרשרת השינוע וההובלה,  והיות כי המכולה סופקה על-ידי גורם שנבחר על-ידי חברת השילוח, כל אלה, שוללים הטלת אחריות על הספק לכשל במערכות הקירור של המכולה.

על אף ששאלת הפורום הנאות מתייתרת לאור הקביעה, העיר בית המשפט כמה עיקרים בעניין, היכולים לשפוך אור על תביעות דומות בין גופים בינלאומיים. לדעת בית המשפט, גם אם הספק הוא תאגיד פולני שמקום מושבו בחו"ל, ומטען הבשר נשוא המריבה יוצר ונמסר בפולין, בחצר מפעלו של הספק, ואף אם הכשל במערכות המכולה התגלה בחו"ל, מדובר בתביעת "קרגו" המתאפיינת בריבוי גורמי שינוע בינלאומיים. כאשר המטען נשוא התביעה נשלח לישראל ונפסל לשיווק בישראל, היבואן ומבטחיו בישראל, וחברת שילוח היא ישראלית, לא ניתן לקבל את הטענה שהפורום הישראלי אינו פורום נאות וראוי וכי המאזן נוטה בהכרח לעבר הפורום הזר.

סוף דבר:

בית משפט השלום בתל אביב קבע כי היתר ההמצאה מחוץ לתחום שניתן כלפי הספק הפולני הזר מבוטל, ופסק כי חברת השילוח תישא בהוצאות ושכר טרחת עורכי דינו של הספק הזר בגין הבקשה בסך 4000 ₪.

.

 

 

* * *


הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

 


 

הכרעת בית המשפט בנושא סיווג מערכות תקשורת חזותית

עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זייתון, אור לבארד

רקע

יבואנית המתמחה ביבוא ובשיווק מוצרי תקשורת הגישה תביעה כנגד המכס בענין סיווג מערכות תקשורת חזותית מסוג וידאו קונרפרנס. מערכות מסוג זה משמשות כאמצעי תקשורת מרחוק בשיחות ועידה בעזרת שימוש במצלמות, מסכים ומיקרופונים. 

טענות הצדדים

לטענת היבואנית, יש לסווג את הטובין כמערכות תקשורת בשל אופן השימוש בהם ומהותם. עוד טענה היבואנית כי היא פעלה בהתאם להנחיות המכס משנת 1996 לפיהן, סיווג של מערכות תקשורת לקיום ועידות וידאו ייעשה בנפרד לכל מרכיב לפי הפרט המתאים לו ולא כמכלול.

המכס טען תחילה כי יש לסווג את הטובין לפי צגים ומטולים לא משולבים במקלטי טלוויזיה, כלומר, כמסכים ביחידה אחת ולא כל חלק בנפרד כפי שנהגה לעשות היבואנית. בהמשך, ולאחר הגשת כתב ההגנה, שינה המכס את גרסתו וטען כי ישנן שתי מערכות ברשות היבואנית, האחת ניתנת לפירוק והשנייה לא ניתנת לפירוק.

הדיון המשפטי

על מנת להכריע בשאלת הסיווג בחן תחילה בית המשפט את שימושם העיקרי של הטובין. בית  המשפט מצא כי תפקיד הטובין הוא לקשר בין שני משתתפים או יותר מרחוק, בעזרת שימוש במיקרופון, צג ורכבי תקשורת. על כן הצגים אינם חלקה העיקרי של המערכת אלא רכיבי התקשורת. כמו כן התייחס בית המשפט לחוות דעת מומחה מטעם היבואנית לפיה, ללא רכיב התקשורת במערכת, היא נותרת חסרת שימוש. 

בהמשך בחן בית המשפט אילו רכיבי מערכת ניתן להשמיט מבלי להוציאה מכלל שימוש. בדיקת בית המשפט העלתה כי אדם שמשתמש במערכת יוכל לעשות בה שימוש ללא צג, אך ללא רכיב התקשורת לא יהיה לו בה כל צורך.

כמו כן, בחן בית המשפט את דברי נציג המכס בתצהיריו ובחקירתו הנגדית בהם הוא מודה כי לצג אין כל תכלית מלבד היותו חלק ממערכת התקשורת החזותית. לדברי הנציג, אף אדם לא ירכוש את הצגים שלא כחלק ממערכת התקשורת.

נוסף על כך, התייחס בית המשפט למחירם הגבוה של הצגים כעדות להיותם חלק ממערכת תקשורת ולא צגים "רגילים", ולאופן בו משווקים ונמכרים הטובין על-ידי היבואנית כמערכות לתקשורת חזותית ולא כצגים. 

בהמשך הסביר בית המשפט כי לפי שיטת סיווג הטובין של המכס ניתן יהיה באותה המידה לסווג את המערכות כמיקרופונים, או לחילופין שולחנות בשל היותם חלקים מהמערכת.

עוד ציין בית המשפט כי בבחינת החלטות מכס זרות, נראה כי מערכות התקשורת במקהר דנן הינן מערכות מחודשות של מערכות תקשורת ישנות שסווגו בעבר כמערכת תקשורת ולא כצגים.

סוף דבר

בית המשפט בחר לקבל את טענת היבואנית וקבע כי סיווג הטובין יהיה לפי מערכות תקשורת.

כמו כן, ביקר בית המשפט את התנהלות המכס אשר שינה את גרסתו מספר פעמים לאחר שהגיש כתב הגנה וזאת אף מבלי לתקנו ומבלי לבקש רשות לכך.

עוד בהחלטתו, מצא בית המשפט לנכון לבקר את התנהלות המכס בטרם הוגשה התביעה בשל סירובו לבחון באופן יסודי את טענות היבואנית ביחס לשאלת הסיווג על אף פניותיה החוזרות ונשנות.

ת"א 21411-06-14, בינת תקשורת מחשבים  בע"מ נ' מדינת ישראל, בפני כבוד השופט אביים ברקאי, פסק דין מיום 10 באוקטובר 2018.             

 

 

* * *


הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979. 

 


המדינה העבירה את המידע וחויבה בהוצאות משפט

עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זיתון, עו"ד חן אבנר

 

תמצית

בעקבות עתירה מנהלית שהגיש משרדנו בשם חטיבת תוספי תזונה בלשכת המסחר (להלן: "לשכת המסחר") נגד הממונה על חוק חופש המידע במשרד הבריאות (להלן: "משרד הבריאות"), חייב בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים את המדינה בתשלום הוצאות משפט לטובת לשכת המסחר.

עובדות המקרה

בחודש ינואר 2018, הגישה לשכת המסחר בקשה לקבלת מידע לפי חוק חופש המידע, לממונה על חוק חופש המידע במשרד הבריאות. בחודש פברואר 2018, התקבל מענה בלתי שלם מצד הממונה על חוק חופש המידע, אשר בעקבותיו, בחודש מרץ 2018, הגיש משרדנו עתירה מנהלית לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים לפי חוק חופש המידע.

בעקבות הגשת העתירה, ולאחר דין ודברים בין הצדדים, הועבר המידע המבוקש לידי לשכת המסחר והעתירה התייתרה. בהתאם לכך, הגישה לשכת המסחר בקשה למחיקת העתירה ולפסיקת הוצאות משפט אשר נאלצה להוציא לצורך הגשת העתירה וניהולה.

טענות הצדדים

לעמדת לשכת המסחר, העתירה לא הייתה מוגשת לפתחו של בית המשפט אילולא המידע המבוקש על ידה היה מתקבל מבעוד מועד, בהתאם למועדים הקבועים בחוק חופש המידע. משהעתירה הוגשה, יש לחייב את משרד הבריאות בהוצאות המשפט שנדרשה לשכת המסחר להוציא לצורך הגשת העתירה וניהולה.

לעמדת משרד הבריאות, המענה שניתן לעותרת עקב פנייתה לקבלת מידע היה שלם וענייני ונמסר בהתאם למועדים הקבועים בחוק חופש המידע. במענה שניתן עקב הגשת העתירה היה מעין הרחבה של המידע המבוקש אשר לא היה בו צורך. כמו כן, אותו מענה היה ניתן לעותרת אילו הייתה מקדימה היא לפנות לממונה בבקשה נוספת לאחר קבלת המענה הראשוני למידע.

החלטת בית המשפט

בית המשפט קיבל את עמדת לשכת המסחר וקבע, בשים לב לשלב בו הסתיים ההליך, ולאופן סיומו לאחר קבלת מענה מלא בלא צורך בהתערבות שיפוטית לגופו של עניין, כי על המדינה לשלם לעותרת סך של 6,500 ₪ עבור הוצאות משפט.

לשכת המסחר יוצגה על ידי משרדנו.

 

[עת"מ (מחוזי- ירושלים) 50865-03-18 חטיבת תוספי תזונה בלשכת המסחר תל אביב והמרכז, איגוד לשכות המסחר נ' הממונה על חוק חופש המידע במשרד הבריאות (פורסם בנבו, 21.102018)].

* * *


הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.


לאור תיקון צו תעריף המכס מקדחי כוסות פטורים ממכס

עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זיתון, עו"ד חן אבנר

 

ביום 3.9.2018, תוקן צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 16), התשע"ח – 2018, באופן שבו ממועד תיקון צו תעריף המכס ואילך, מקדחי כוס אשר היו חייבים במכס בשיעור של 12%, פטורים ממכס.

להלן דברי ההסבר לתיקון:

"בהצעה זאת מוצע לתקן טעות סיווג בפרט 82.07 בצו תעריף המכס. סיווגם הנכון של מקדחי כוס המסווגים בסעיף 9050 צריך להיות בפרט משנה 5000 של אותו פרט. בהתאם, לפרט 5000 הוסף סעיף משנה 5040 וסעיף משנה 9050 בוטל. בנוסף, במסגרת סעיף המשנה החדש, מוצע לפטור ממכס גם את מקדחי הכוס (העונים להגדרת הסעיף) בעלי להב לא משונן".

עד חודש ספטמבר 2018, עמדת המכס לגבי סיווג של מקדחי כוס הייתה כי יש לסווג מקדחי כוס תחת פרט מכס 82.07-5090 המתייחס לכלים לקדיחה, החב במכס בשיעור של 12%. עמדת המכס התבססה על העובדה שמדובר בכלים לקדיחה, ולכן סיווגם בפרט זה.

 

לעומת זאת, לעמדת היבואן, מקדחי הכוס הינם כלים המבצעים פעולת חיתוך, בשונה מקדיחה, ולכן יש לסווגם בפרט משנה 82.07-9050 לצו תעריף המכס, המתייחס לכלים לחיתוך חורים.

במסגרת התיקון, בוטל סעיף משנה 9050, ונוסף סעיף משנה 5040, אשר לשונו כדלקמן: "כלים לחיתוך חורים, המורכבים מלהב בצורת גביע (מקדח כוס), עם מחזיק ומקדח אחד או בלעדיהם, למעט מקדחים נוספים".

משמעות התיקון הינה, שמעתה ואילך, מקדחי כוס יסווגו תחת פרט משנה 5000 לצו תעריף המכס, במסגרת פרט מכס 82.07-5040, הפטור ממכס.

משרדנו ייצג יבואן מוביל של כלים מהסוג הנ"ל והיה מעורב בהליכים הנוגעים לתיקון הצו.

* * *


הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

 


נדחתה בקשת מוביל ימי לסילוק על הסף בטענת התיישנות

עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זיתון, ירדן ברוך

פתח דבר:

במאמר זה נסקור את דחיית בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום לדחות את בקשתו של מוביל ימי לסילוק תביעתה של חברה יבואנית.

עובדות המקרה

חברה לתערובות למאכל ייבאה תירס מאוקראינה באמצעות מוביל ימי. כתוצאה מדליקה שפרצה בתא המטען של האנייה נגרם נזק חמור למטען, ועל כן מטען התירס לא היה ראוי עוד לשימוש. 

מטען התירס בוטח בפוליסה ימית על-ידי חברת הביטוח, אשר כתוצאה מהדליקה, שילמה ליבואנית סכום כספי המהווה רק חלק מן הנזק הנגרם לה. משכך, טענה היבואנית שנותרה יתרה לא משולמת ובשל כך הגישה תביעה כנגד חברת הביטוח.

חברת הביטוח הגישה הודעה צד ג' כנגד המוביל הימי, בה טענה שיש לחייב את המוביל הימי לפצותה בגובה בחיוב, או לשפותה, או להשתתף, בכל פיצוי בו היא תחויב. על כן, בפועל, הוגשו כנגד המוביל הימי שתי תביעות, האחת על-ידי היבואנית והשנייה על-ידי חברת הביטוח שביטחה את מטען התירס.

המוביל הימי הגיש בקשה לסלק על הסף את תביעתה של היבואנית בטענה כי שטרי המטען הונפקו על-ידי חברה הקשורה ליבואנית ולא על-ידי היבואנית עצמה ועל כן חסרה היבואנית עילת תביעה נגדו.

נציין, כי סעד של סילוק על הסף הוא סעד דרסטי שאין להיזקק לו, אלא אם ברור מעל לכל ספק שאין לתביעה סיכויי הצלחה גם אם יוכחו כל מרכיביה. משמעות בקשתו של המוביל הימי היא לדחות את תביעתה של היבואנית, כך שתמנע זכותה לקבל את יומה בבית המשפט. בית משפט השלום דחה בהחלטתו את בקשתו של המוביל הימי לסלק את תביעתה של היבואנית, וקבע כי יהיה נכון להיעתר לבקשת היבואנית לתקן את כתב התביעה על דרך הוספת החברה הקשורה לה כתובעת נוספת בתיק, ועל החלטה זאת הגיש המוביל הימי בקשת רשות ערעור.

טענות הצדדים

לטענת המוביל הימי, החלטת בית משפט השלום להיעתר לבקשתה של היבואנית לתקן כתב תביעתה, עומדת בניגוד להוראות סעיף III(6), המפקיעה את זכות התביעה של מי שלא הגיש תביעה נגד המוביל הימי, או כנגד כלי השיט, תוך שנה מיום שנמסרו הטובין.

עוד טוען המוביל הימי כי החלטת בית משפט השלום מעניקה לחברה הקשורה ליבואנית יתרון בלתי הוגן, שכן בית משפט השלום הכפיף באופן חד צדדיאת המוביל הימי לבדו לחובותיו מכוח שטר המטען, אגב שלילת זכות הגנה מהותית העומדת לו, ואפשר לחברה הקשורה ליבואנית ליהנות מזכויות על-פי שטר המטען מבלי להכפיף אותה לחובותיה מכוח אותו השטר.

לטענת המוביל הימי, הוא רשאי היה להסתמך על כך שהגורם היחיד הזכאי להגיש כנגדו תביעה מכוח שטרי המטען היא החברה הקשורה , משלא הוגשה תביעה על ידה בתוך שנה התפוגגה כל זכות תביעה אפשרית לה. 

מנגד, טוענת היבואנית כי במסגרת פרק זמן של שנה ממועד פריקת המטען, הוגשה תביעה כנגד המוביל הימי בגין אותה העילה, בגין אותו הסעד ובגין אותו הנזק, בין אם התובעת היא היבואנית עצמה ובין אם היא החברה הקשורה לה. היבואנית טענה כי אין ראוי להיאחז בתקופת ההתיישנות המקוצרת כדי למנוע את תיקון כתב התביעה בדרך של צירוף החברה הקשורה, שכן מדובר בתיקון פורמלי בלבד, ובנסיבות העניין תכלית ההתיישנות המקוצרת אינה נפגעת, שכן המוביל הימי נערך לתביעה ואסף ראיות לצורך ההליך המשפטי. הוספת תובעת נוספת לא תפגע ביכולתו של המוביל הימי להתגונן.

החלטת בית המשפט:

בית המשפט המחוזי קבע כי על מנת לענות על הדרישה העוצרת את ההתיישנות שבסעיף III(6) לכללי האג- ויסבי, לפיה "הוגשה תביעה לבית משפט תוך שנה אחת", די בכך שתוגש תוך שנה תביעה כנגד המוביל הימי לבית משפט מוסמך כלשהו, אף בחוץ לארץ, על-ידי צד שהיה זכאי לתבוע, ולאו דווקא על-ידי אותו צד שהגיש את התביעה השנייה או המאוחרת, לאחר חלוף השנה.

הואיל והוגשה תביעה כנגד המוביל הימי בתוך שנה ממועד מסירת המטען לביהמ"ש לימאות על-ידי חברת הביטוח בגין אותו אירוע נזק והיא הייתה רשאית להגיש כנגדו תביעה זו, די בכך כדי לעצור את ההתיישנות. משכך, תיקון התביעה והוספת תובעת נוספת אינם סותרים את הכללים ואת תקופת ההתיישנות המהותית הקבועה בהם, אלא היא בהתאם לחריג המופיע בכללים, העוצר את תקופת ההתיישנות כאשר מוגשת תביעה כנגד המוביל הימי, בתוך שנה, לביהמ"ש מוסמך כלשהו על-ידי צד הזכאי לתבוע. מכאן שלא היה מקום לקבל את בקשת המוביל הימי לסילוק התביעה כנגד היבואנית על הסף.

סוף דבר:

בקשתו של המוביל הימי לסילוק תביעתה של החברה היבואנית נגדו נדחתה. לא נפסק צו להוצאות.

 

 

רע"א 8468-03-18 Feyha Maritime LTDנ' מילובר מכון מרכזי לתערוכות בע"מ ואח'

 

* * *


הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים, אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089979.

 

 

 


 

 

מה חדש החודש?

 

  • משרדנו מייצג יבואן בענייני ערך לצרכי מכס, בשאלה באילו מקרים יש להוסיף לערך לצרכי מכס שרטוטים וסקיצות המסופקים ליצרן.
  • משרדנו מייעץ ללקוח המשרד בשאלת הכללתו או אי-הכללתו של קנס המשולם לספק במסגרת ערך לצרכי מכס. 
  • משרדנו מטפל בשחרור מפיקוח המכס של משלוחים מסחריים אשר עקב תקלה לוגיסטית הגיעו כיבוא אישי.
  • משרדנו מייצג יבואן מוצרי דגים ופירות ים, בקשר למחלוקת סיווג מול רשות המכס ביחס למשלוחים שיובאו על-ידה.
  • ועדת יבוא הורתה על הפחתת שיעור הכופר שהוטל על לקוח משרדנו, יבואן כלי רכב, וזאת בהתבסס על פעולות היבואן לשיפור דרכיו.  
  • משרדנו מלווה את לשכת המסחר תל אביב בניסוח תקנות במסגרתן יוסדרו מסלולי הקלות ביבוא מזון, ליבואנים שיוגדרו כ"יבואנים נאותים".
  • משרדנו מייעץ למספר יבואניות בתחום המזון והתרופות בעניין דרישות סימון מדינת מקור ועמידה במוצרי מקור ממדינות שונות.
  • משרדנו מייעץ ליבואנית טקסטיל והלבשה בנושא מחירי העברה לקביעת הערך לצורכי מכס.
  • משרדנו מייעץ לחברה המייצרת מוצרים בישראל ושולחת אותם להרכבה בארה"ב בנוגע לחבות סימון  MADE IN USAעל מוצרים.
  • בקשת משרדנו להשבה של טובין שנתפסו על-ידי המכס התקבלה במלואה, והטובין הושבו לבעליהם.
  • המכס קיבל את עמדת הסיווג של לקוח משרדנו, יבואן מוצרי מזון, והורה על השבת הסכומים ששולמו על-ידו אגב מחאה.
  • בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים קיבל את בקשת משרדנו לפסיקת הוצאות בעתירה שהוגשה כנגד הממונה על חוק חופש המידע במשרד הבריאות.