גיל נדל משרד עורכי דין

 

יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 134 – אדר ב' תשע"ט – מרץ 2019

עוד בנושא
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 135 – סיון תשע"ח – יוני 2018
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 133 – אדר א' תשע"ט – מרץ 2019.
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 132 – חשון תשע"ט – אוקטובר 2018.
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 131 – אב תשע"ח – אוגוסט 2018
עוד בנושא
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 129 – ניסן- תשע"ח – מרץ 2018.
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 128 – שבט תשע"ח – ינואר 2018
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 127 – חשון תשע"ח – נובמבר 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 126 – תשרי תשע"ח – ספטמבר 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 125 – אב תשע"ז – אוגוסט 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 124 – ניסן תשע"ז – אפריל 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 123 – שבט תשע"ז – פברואר 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 122 – שבט תשע"ז – ינואר 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 121 – חשון תשע"ז – נובמבר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 120 – אלול תשע"ו – ספטמבר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 119 – אב תשע"ו – אוגוסט 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 118 – תמוז תשע"ו – יולי 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 117 – סיוון תשע"ו – יוני 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 116 – אייר תשע"ו – מאי 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 115 – ניסן תשע"ו – אפריל 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 114 – אדר ב תשע"ו – אפריל 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 113 – אדר תשע"ו – מארס 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 112 – טבת תשע"ו – פברואר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 111 – כסלו-טבת תשע"ו - דצמבר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 110 – חשון-כסלו תשע"ו - נובמבר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 109 – תשרי-חשון תשע"ו - אוקטובר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 108 – אב-אלול תשע"ה - אוגוסט 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 107 - תמוז תשע"ה - יולי 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 106 - ניסן תשע"ה - מאי 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 105 - ניסן תשע"ה - אפריל 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 104 - ניסן תשע"ה - מרץ 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 103 - אדר תשע"ה - פברואר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 102 - שבט תשע"ה - ינואר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 101 - טבת תשע"ה - דצמבר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 99, אלול תשע"ד - ספטמבר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 98, אלול תשע"ד - אוגוסט 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 97, אב תשע"ד - יולי 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 96, תמוז תשע"ד - יוני 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 95, סיון תשע"ד - מאי 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 94, אייר תשע"ד - אפריל 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 93, אדר ב' תשע"ד - מרץ 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 92, אדר א' תשע"ד - פברואר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 91, שבט תשע"ד - ינואר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 90, טבת תשע"ד - דצמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 89, כסלו תשע"ד - נובמבר דצמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 88, חשון תשע"ד - אוקטובר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 87, תשרי תשע"ד - ספטמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 86, אלול תשע"ג - אוגוסט 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון מס' 85 - אב תשע"ג - יולי 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון מס' 84, תמוז תשע"ג - יוני 2013
הודעה חשובה ללקוחות המשרד וידידיו + גליון מס' 83 של "יבוא, יצוא ומה שביניהם"
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 82, אייר תשע"ג - אפריל 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 81, ניסן תשע"ג - מרץ 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 80, אדר תשע"ג - פברואר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 79, שבט תשע"ג - ינואר 2013
גיליון מס 78 דצמבר 2012
גיליון 77 נובמבר 2012
גיליון 76 אוקטובר 2012
גיליון 75 ספטמבר 2012
גיליון 74 אוגוסט 2012
גיליון 73 יולי 2012
גיליון 72 יוני 2012
גיליון 71 מאי 2012
גיליון 70 אפריל 2012
גיליון מס' 69- מרץ 2012
גיליון 68 פברואר 2012
גיליון מס' 67 - ינואר 2012
גיליון מס' 66- דצמבר 2011
גיליון מס' 65- אוקטובר 2011
גיליון מס' 64 - ספטמבר 2011
גיליון מס' 63 - אוגוסט 2011
גיליון מס' 62 - יולי 2011
גיליון מס' 61 - יוני 2011
גיליון מס' 60 - מאי 2011
גיליון מס' 59 - אפריל 2011
גיליון מס' 58 - מרץ 2011
גיליון מס' 57 - פברואר2011
גיליון מס' 56 - פברואר 2011
גיליון מס' 55 - ינואר 2011
גיליון מס' 54 - ינואר 2011
גיליון מס' 53 - נובמבר 2010
גיליון מס' 52 - אוקטובר 2010
גיליון מס' 51 - ספטמבר 2010
גיליון מס' 50 - אוגוסט 2010
גיליון מס' 49 - יוני 2010
גיליון מס' 48 - מאי 2010
גיליון מס' 47 - אפריל 2010
גליון מס' 46 - מרץ 2010
גליון מס' 45 - פברואר 2010
גליון מס 44 - ינואר 2010
גליון מס' 43 – דצמבר 2009
גיליון מס' 42 - נובמבר 2009
גיליון מס' 41 - אוקטובר 2009
גליון מס' 40 - ספטמבר 2009
גליון מס' 39 - אוגוסט 2009
גליון מס' 38 - יולי 2009
גליון מס' 37 - מאי 2009
גליון מס' 36 - ינואר 2009
גליון מס' 35 - נובמבר 2008
גליון מס' 34 - ספטמבר 2008
גליון מס' 33 - יולי 2008
גליון מס' 32 - מרץ - אפריל 2008
גליון מס' 31 - פברואר 2008
גליון מס' 30 - דצמבר 2007
גליון מס' 29 - אוקטובר - נובמבר 2007
גליון מס' 28 - ספטמבר 2007
גליון מספר 27 - אוגוסט 2007
גליון מספר 26 - יולי 2007
גליון מספר 25 - יוני 2007
גליון מספר 24 - מאי 2007
גליון מספר 23 - מרץ 2007
גליון מספר 22 - פברואר 2007
גליון מספר 21 - ינואר 2007
גליון מספר 20 - דצמבר 2006
גליון מספר 19 - אוקטובר 2006
גליון מספר 18 - אוגוסט 2006
גליון מספר 17 - יוני 2006
גליון מספר 16 - מאי 2006
גליון מספר 15 - מרץ-אפריל 2006
גליון מספר 14 - ינואר-פברואר 2006
גליון מספר 13 - דצמבר 2005
גליון מספר 12 - אוקטובר-נובמבר 2005
גליון מספר 11 - ספטמבר 2005
גליון מספר 10 - אוגוסט 2005
גיליון מספר 9 - אפריל 2005
גליון מספר 8 - נובמבר 2004
גליון מספר 7 - ספטמבר 2004
גליון מספר 6 - מרץ 2004
גליון מספר 5 - ינואר 2004
גליון מספר 4 - ספטמבר 2003
גליון מספר 3 - אוגוסט 2003
גיליון מספר 2 - יולי 2003
עוד בנושא

 

     בית המשפט המחוזי התיר לקבל עדותו של יבואן תושב עזה באמצעות תוכנת סקייפ (Skype)

      בית המשפט קיבל את עמדת היבואן בדבר קבילותן של הנחות לצרכי מסי יבוא

      בית משפט השלום קיבל תביעת עמיל מכס להשבת כספים ממשווק

      בית המשפט דחה בקשת סוכן אונייה להשבת כספים מנמל אשדוד

      בית משפט השלום: רשות המסים לא תשיב את הזהב שחולט לטוען לבעלות

      לסחור עם האויב

      נדחתה תביעת יבואן בגין נזקי עיכוב תיק-יד יוקרתי

      מה חדש החודש?

 


 

בית המשפט המחוזי התיר לקבל עדותו של יבואן תושב עזה באמצעות תוכנת סקייפ (Skype)

עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זיתון, עו"ד חן אבנר

עובדות המקרה

יבואן טלפונים סלולאריים, תושב עזה, עתר לבית משפט השלום בתביעה למתן צו עשה להשבת טובין תפוסים כנגד מדינת ישראל. לאחר שנקבע מועד לדיון הוכחות, ולאחר שניסה היבואן לקבל אישור כניסה לישראל לצורך השתתפות בדיון וסורב, הגיש היבואן בקשה לבית המשפט להתיר את עדותו באמצעות אמצעי טכנולוגי (תוכנת סקייפ - Skype). בית משפט השלום נעתר לבקשתו של היבואן ועל החלטה זו הגישה המדינה בקשת רשות ערעור.

טענות הצדדים

לטענת המדינה, שגה בית המשפט בהחלטתו להתיר ליבואן את העדות בתוכנת סקייפ, בין היתר, משום שמדובר בהחלטה המתירה העדת עדים מרצועת עזה;משום שלא פורטו בבקשת היבואן המאמצים שנעשו מטעמו להיכנס לישראל;משום שלא ניתן לבצע טכנית כינוס וידיאו מעזה;ומשום שיש בהחלטה פגיעה משמעותית ביכולת לנהל חקירת נגדית ראויה.

מנגד, טען היבואן, כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור של המדינה, זאת, בין היתר, משום שיש לאפשר לו להיחקר על תצהירו ולהוכיח את טענותיו, שכן ככל שהוא לא ייחקר באמצעות תוכנת סקייפ, הוא לא יוכל להוכיח את תביעתו והיא תדחה.

החלטת בית המשפט

בית המשפט דחה את בקשת רשות הערעור של המדינה בקבעו כי בשל העובדה שהיבואן אינו רשאי להיכנס לשטח מדינת ישראל, אזי אין מנוס מחקירתו בדרך אחרת מאשר התייצבותו בפועל בבית המשפט:

"לא מצאתי כי העניין שבפני נכנס לגדר החריגים המצדיקים התערבות ערכאת הערעור. ודוק, המשיב הינו התובע בהליך קמא ובית המשפט הורה על התייצבותו לחקירה. מאחר שהמשיב אינו יכול להיכנס לישראל ולא ניתן לו אישור כניסה כאמור - ועל כך אין חולק - נראה בשלב זה, וכפי שנקבע בהחלטה קמא, כי אין מנוס מחקירת המשיב בדרכים אחרות ולא בדרך של התייצבותו בפועל בביהמ"ש.

יש לנסות להתדיין באופן שנקבע ע"י ביהמ"ש (אם באמצעות היוועדות חזותית- Video Conference, ובאם באמצעות הסקייפ), וככל שהדבר לא ייצלח, ניתן יהיה להגיש בקשה חדשה לבימ"ש קמא וביהמ"ש ישקול בשנית את הבקשה, בהתחשב בנסיבות החדשות".

[רע"א (מרכז- לוד) 57849-01-18 מדינת ישראל אגף המכס נ' סאמר עלי מצרי (פורסם בנבו, 23.12.2018)].

 

 

 

 

*             *             *

הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית.

המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים,אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.comו/או בטלפון 03-6089979.

 


 

בית המשפט קיבל את עמדת היבואן בדבר קבילותן של הנחות לצרכי מסי יבוא

עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זיתון, ירדן ברוך

 

עובדות המקרה:

חברת פלאפון (להלן: "החברה") רכשה וייבאה לישראל מכשירי טלפון סלולרי מסוג בלקברי (BlackBerry), ממפיץ שהוא בעל הזכויות במותג בלקברי. חברת פלאפון התקשרה בהסכם מסגרת עם הספק מכוחו הזמינה את מכשירי הטלפון, רכשה אותם וייבאה אותם לישראל.

 

במסגרת ההסכם בין חברת פלאפון לבין הספק, נקבעה זכאות החברה להזמין ולקבל בכל הזמנה תוספת מכשירים "ללא תמורה", בשיעור של עד 5% מסך המכשירים שנכללו בהזמנה המקורית. תוספת זו של מכשירי הטלפון כונתה בהסכם המסגרת Swap Pool Inventory, דהיינו, החלפת מלאי מאגר (להלן-"מכשירי SWAP"), ותוספת מכשירים אלו ניתנה על ידי הספק בתמורה לכך שהחברה ויתרה על אחריות הספק לתקינות המכשירים והציוד הנלווה להם שרכשה מהספק.

 

בנוסף, במסגרת תכנית לקידום מכירות שערך הספק, לכל לקוחותיו בעולם, תכנית אשר כונתה HANDHELD PURCHASE PROGRAM(להלן-"תכנית HHPP"), הייתה החברה זכאית, כמו כל רוכש מסחרי אחר, לרכוש תוספת של מכשירי טלפון בשיעור של עד 10% מסך כל המכשירים שנכללו בהזמנה המקורית במחיר הנחה של 50% לצורך קידום מכירות.

 

בעת הפדייה מפיקוח המכס של מכשירי הטלפון שנרכשו באמצעות תכנית HHPPהצהירה החברה באמצעות סוכן המכס מטעמה על ערך העסקה בהתאם למחיר רכישתם בפועל. כמו כן, בעת ההצהרה על הטובין הצהירה החברה על מלוא המכשירים שיובאו, כולל מכשירי ה- SWAP.

 

ביום 1.12.113 שלחה רשות המכס לחברה הודעת גרעון מעודכנת על סך 1,578,623 ₪ . החברה פנתה באמצעות בא כוחה לרשות המכס בהשגה על הודעת הגרעון וחיובה בתשלום סכומים נוספים לרשות המכס. רשות המכס דחתה את השגתה של החברה ועל כן פנתה החברה בבקשה זו לבית המשפט.

 

 

טענות הצדדים:

חברת פלאפון פנתה לבית המשפט בבקשה לצו הצהרתי המורה כי הערך לצורכי תשלום מס קניה ביבואם של מכשירי הטלפון על ידי החברה הוא המחיר שהיא שילמה בפועל לספק בחו"ל, שהוא המחיר שנקבע על פי סעיף 130(1) וסעיף 132(א) לפקודת המכס.

לחילופין, ביקשה החברה כי אם ימצא בית המשפט כי לגבי מכשירי טלפון מסוימים לא יהווה המחיר ששולם בפועל כערך לצרכי מס קניה, יתבקש בית המשפט להצהיר כי על היבוא נשוא הודעת הגרעון חל סעיף 3 לחוק מסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר), תשכ"ח-1968.

לחילופי חילופין, ביקשה החברה כי אם ימצא בית המשפט כי על הודעת הגרעון לא חל סעיף 3 לחוק מסים עקיפים, יתבקש בית המשפט להצהיר כי מס ערך המוסף וקנסות הפיגורים שנכללו בהודעת הגרעון אינם כדין, ולכן הם בטלים מעיקרם.

מאידך, לטענת רשות המכס, על פי סעיף 132 לפקודת המכס, ערך הטובין לצרכי מכס הוא המחיר ששולם או שיש לשלמו וזאת בהתקיים מספר תנאים מצטברים. אם מחיר העסקה הושפע ממגבלות מסוימות המוטלות על הטובין, יש לפנות לשיטות הערכה חילופיות. לטענת רשות המכס, חברת פלאפון לא עומדת בדרישות סעיף 132 לפקודה ואין לקבל את ערך העסקה כערך לצורכי מכס בטובין המיובאים במסגרת אחריות.

 

נוסף על כך, טענה רשות המכס כי חברת פלאפון לא פנתה לוועדה להחזר מסים עקיפים, ויש לדחות את בקשתה עקב אי מיצוי ההליכים בפני הוועדה.

 

קביעת בית המשפט:

מכשירי ה- SWAP:

 

בית המשפט קבע כי בהתאם להסכם בין חברת פלאפון לבין הספק, ביקש הספק להשתחרר מהאחריות למוצרים שמכר לחברה, ועל פי ההסכם הוסיף 5% מכמות המכשירים שרכשה החברה לצורך חלקי חילוף למכשירים פגומים או שייפגמו או מכשירים תקולים או שיתגלו בהם תקלות תוך כדי שימוש. המכשירים שסופקו היו ערכות מלאות של מכשירים. דהיינו, התמורה לקבלת 5 ערכות נוספות הוא שחרור מאחריות. שווי כל העסקה הוא קבלת 105 מכשירים בתמורה לתשלום עבור 100 מכשירים.

 

בית המשפט קבע כי מדובר בעסקה כלכלית לכל דבר, שערך הסרת האחריות של הספק מגולם במחיר המכשירים. הסדר זה נעשה לא רק בין הספק לבין חברת פלאפון, אלא נעשה גם בין הספק לבין חברות סלולריות אחרות בארץ שעבדו עם אותו ספק. על כן, ההגבלה של החזקת ערכות רזרביות של מכשירים הינה מהווה הגבלה המוטלת או הנדרשת בישראל על-פי דין, אשר מהווה סייג וחריג לאמור בסעיף 132(ב)(1). גם אם כטענת המכס, מדובר בהגבלה, סבור בית המשפט כי פער של 5% הינה הגבלה שאינה משפיעה באופן משמעותי על ערך הטובין, במיוחד כאשר מדובר ברכישה כה גדולה של מכשירים.

 

התנאי השני הנקוב בסעיף 132(ב)(2) הוא שמכירת הטובין או מחירם אינם כפופים לתנאי או תמורה כלשהם, שלא ניתן לאמוד את ערכם לצורך קביעת ערך הטובין. במקרה הנדון, בית המשפט סבור כי ניתן לאמוד את ערך מכשירי ה- SWAP, שכן מדובר במכשירים זהים, אשר מטרת השימוש בהם כתובה במפורש בהסכם בין הספק לחברת פלאפון. לכן, בית המשפט קבע כי במקרה דנן מתקיים גם התנאי הנקוב בסעיף 132(ב)(2) לפקודת המכס.

 

מכשירי ה- HHPP:

בית המשפט קבע כי ממדיניות הספק עולה שהזכאות לרכישת מכשירי ה-HHPPקמה רק לאחר רכישת 20 מכשירים ומעלה, לצורך קידום מכירות. משמע מכך, שגם הספק עצמו ראה את מכירת מכשירי ה-HHPPכהמשך לעסקה הקודמת לרכישת מכשירים. מספר מכשירי ה- HHPPשהיה יכול לרכוש כל לקוח של הספק תלוי במספר המכשירים שרכש קודם לכן, דהיינו 10% מכל מספר מכשירים שרכש קודם לכן. מטרת מכירת מכשירי ה- HHPPהייתה לצורך קידום מכירות, דבר שהיה על הלקוחות של הספק לבצע, על מנת להגדיל את המכירות של המכשירים.

 

לדעת בית המשפט, אם נשקיף על עסקת מכירת מכשירי ה- HHPPנגלה שלמעשה מדובר בהנחה של 5% על כלל העסקה של רכישת המכשירים שקדמה לרכישת מכשירי ה- HHPP. זאת מכיוון שלא משנה אם ניתנים 10% מכשירים בהנחה של 50% או אם ניתנים 5% מכשירים ללא תמורה, התוצאה המתמטית היא אותה תוצאה. וגם כאן יש שיקול מסחרי של הספק, שכן אם היה יוצא במבצע של 5% מכשירים ללא תמורה לצורך קידום מכירות, היה מוכר פחות מכשירים. אך אם אמר שהתכנית כוללת 10% מכמות המכשירים הקודמת, הרי שמכר מספר כפול של מכשירים במסגרת תכנית ה- HHPP.

 

בית המשפט קבע כי אין בהגבלה של הספק של מכירת מכשירי ה- HHPPכדי להשפיע באופן משמעותי על מחיר הטובין, שכן מדובר למעשה ב- 5% מכל המכשירים שבעסקה אחת, והחברה ממילא הייתה צריכה לעשות קידום מכירות למכשירים. אם קידום המכירות היה נעשה ללא מכשירי ה- HHPP, הייתה חברת פלאפון מוכרת פחות מכשירים. אך מטרת הספק היא למכור כמה שיותר מכשירים, על כן היה מוכן למכור בהנחה את מכשירי ה- HHPP, דבר המביא למסקנה שלמעשה מבחינת הספק ומבחינת חברת פלאפון, ההגבלה אינה משפיעה באופן משמעותי על ערך הטובין.

 

על כן, קבע בית המשפט שמחיר הרכישה של מכשירי ה- HHPPעליו הצהירה החברה, הוא מחיר העסקה האמתי.

 

סוף דבר:

 

בית המשפט נעתר לסעד העיקרי של חברת פלאפון והצהיר כי הערך לצרכי תשלום מס קניה ביבואם של מכשירי הטלפון על ידי חברת פלאפון הוא המחיר ששילמה בפועל לספק בחו"ל.

 

נפסק כי רשות המכס תשלם לחברת פלאפון את הוצאות המשפט ושכר טרחה עו"ד בסך 100,000 ₪. 

 

ת"א 1356-01-15 פלאפון תקשורת בע"מ נ' בית המכס נתב"ג לוד, ניתן ע"י כבוד השופט זכריה ימיני ביום 27.8.18.

 

 

*             *             *

הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית.

המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים,אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.comו/או בטלפון 03-6089979.

 

 

 


בית משפט השלום קיבל תביעת עמיל מכס להשבת כספים ממשווק

עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זיתון, עו"ד רנון גורטנשטיין

 

עמיל מכס הגיש תביעה כספית כנגד משווקת סוכר, להשבת כספים שהוציא עמיל המכס על שירותי עמילות מכס ותיאום שירותי שילוח בינלאומי שהעניק למשווקת, בגין מכולת סוכר במשקל 24 טונות.

חברת השיווק הפנתה את טענותיה כלפי חברה לייצור שוקולד, שהזמינה את הסוכר, וכלפי חברת ההובלה שהובילה את הסוכר. עיקר המחלוקת בין הצדדים - האם מכולת הסוכר סופקה ללקוח?

עובדות המקרה

יצרנית שוקולד, הזמינה ממשווקת סוכר 24 טונות סוכר, בסך 50,784 ₪. לצורך ביצוע ההזמנה, התקשרה משווקת הסוכר עם עמיל מכס, שיספק לה שירותי עמילות מכס להזמנת הסוכר ושירותי הובלה בין יבשתית; בנוסף, התקשרה המשווקת עם חברת הובלה שתוביל את הסוכר מנמל אשדוד למפעל בבעלות יצרנית השוקולד, הממוקם בהוד השרון.

עמיל המכס פנה למשווקת הסוכר, בכדי שתשלם לו על השירותים שסיפק. המשווקת סירבה, בטענה שהסוכר לא הגיע למפעל יצרנית השוקולד. מכיוון שיצרנית השוקולד מסרבת לשלם למשווקת, המשווקת לא תשלם לעמיל המכס.

בנסיבות הללו, תבע עמיל המכס מהמשווקת את עלות העסקה. המשווקת, הפנתה את טענות עמיל המכס כלפי יצרנית השוקולד וכנגד חברת ההובלה.

טענות הצדדים

עמיל המכס טוען שהמשווקת מודה בחוב כלפיו, וטענותיה כנגד היצרנית וחברת ההובלה לא מאפשרות לה לעכב את החוב, מה גם שקיימות ראיות חותכות לכך שהסוכר הגיע למפעל. אולם, גם אם יצרנית השוקולד וחברת ההובלה התרשלו בהובלת הסוכר, אין כל קשר לחובה של המשווקת לשלם לעמיל המכס את מה שסוכם, הואיל והוא סיפק את שירותי עמילות המכס;

המשווקת פנתה לעמיל המכס בכדי שיוכיח שהסוכר הגיע למפעל. עמיל המכס סירב ותבע את המשווקת בגין החוב; המשווקת הפנתה את הטענות לחברת יצרנית השוקולד ולחברת ההובלה, בטענה שבמידה והסוכר הגיע למפעל, על יצרנית השוקולד לשאת בתשלום, וככל שלא סופק - על חברת ההובלה לפצות את עמיל המכס;

יצרנית השוקולד טוענת כי מעולם לא קיבלה את הסוכר וכי הראיות המראות, לכאורה, כי הסוכר הגיע למפעלה בהוד השרון, הן בעיתיות ואינן מוכיחות את הטענה כי הסוכר סופק.

חברת ההובלה טוענת כי הסוכר סופק, והביאה ראיות לכך.

דיון והכרעה:

בית משפט השלום קיבל את תביעת עמיל המכס נגד המשווקת במלואה, וכך גם את ההודעה לצד השלישי כנגד יצרנית השוקולד. ההודעה כנגד חברת ההובלות נדחתה. 

בתמצית, בית המשפט פסק כי עמיל המכס וחברת ההובלה הצליחו להוכיח כי הסוכר סופק: אין מחלוקת כי מכולת הסוכר הגיעה לנמל אשדוד; כי עמיל המכס טיפל בשחרורה מהמכס; וכי חברת ההובלה הוציאה את המכולה מנמל אשדוד והובילה אותה למפעל. משכך, לא יתכן שהמכולה נעלמה וסביר שהיא נפרקה במפעל.

לעומת זאת, יצרנית השוקולד לא הביאה ראיות שהסוכר לא סופק ואף לא הביאה אף גורם מטעמה להעיד על האירוע. יצרנית השוקולד הסתמכה על העובדה שאין לחברת ההובלה תעודת משלוח חתומה, אך בית המשפט לא השתכנע, משום שמדובר בכמות משמעותית של סוכר ולא יתכן שיצרנית השוקולד לא הרגישה בחוסר של מוצר כה בסיסי הנדרש להליך היצור. 

בשורה התחתונה, בית המשפט פסק כי הוכח שהסוכר סופק וכי אין קשר בין החוב של המשווקת כלפי עמיל המכס לבין החוב של יצרנית השוקולד כלפי המשווקת. משכך, קיבל בית המשפט את התביעה נגד המשווקת במלואה וחייב אותה בתשלום החוב לעמיל המכס. כמו כן, קיבל בית המשפט את טענות המשווקת כנגד יצרנית השוקולד וחייב אותה לשלם את חובה למשווקת.

 

תאמ (ת"א) 36676-10-16 ניתן ע"י כבוד השופט אודי הקר ביום 3.9.18.

 

*             *             *

הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית.

המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים,אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.comו/או בטלפון 03-6089979.

 

 

 


 

בית המשפט דחה בקשת סוכן אונייה להשבת כספים מנמל אשדוד

עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זייתון, אור לבארד

פתח דבר

עניינה של סקירה זו בהחלטת בית משפט השלום באשדוד, בבקשתה של דינמיק שירותי ספנות (להלן: "סוכן האונייה")להשבת כספים שנגבו מצד חברת נמל אשדוד בע"מ (להלן: "הנמל"). בזמנים הנכונים לתביעה, שמשה החברה כסוכנת אוניית הנוסעים "ונוס" ובמסגרת תפקידה העבירה סכומים שונים לטובת הנמל בגין אגרות נמל והוצאות האונייה. כדרך קבע, מעריך הנמל את הסכומים שבנדון ב-10% יותר ומשיב את הפער העודף בעת הגעת החיובים הסופיים.

טענות הצדדים

לטענת סוכן האונייה, נדרש הנמל להשיב סכום עודף של 225,321 ₪ שהוא הפער בין הסכום שהעביר סוכן האונייה לנמל בגובה של 745,000 ₪ והסכום בו חויבה האונייה בפועל בגובה 519,679 ₪. בתאריך 12.8.12, בעת שמונה לאונייה כונס נכסים מטעמה, הועברה פניה להשבת הסכום אשר נענתה בשלילה.

הנמל מצדו טען, כי הוא אינו מחויב להשיב דבר לחברה בשל חוב האונייה בגובה של 367,723 ₪ שנוצר בעקבות ביטול הסכם זיכויים והנחות שנחתם בין בעל האונייה והנמל. הסכם זה טען הנמל, מחייב גם את סוכן האונייה בשל יחסי השליחות בין האונייה וסוכן האונייה. מתוך כך טען סוכן האונייה, כי ההסכם בין בעל האונייה והנמל נחתם תוך חריגה מהרשאה, ללא נוכחותו או בהסכמתו וממילא מעולם לא הסכים כי כספים שהועברו לטובת הוצאות האונייה ישמשו כערבות בהסכמים עם הנמל.

באותו עניין הוסיף סוכן האונייה, כי טרם מינוי כונס הנכסים לא היו לו חובות כלפי הנמל וכי הנמל הטעה אותו לחשוב כי סכומים עודפים שהועברו לרשות הנמל יוחזרו אליו. 

הדיון המשפטי:

לאור עדותו של רב חובל האונייה ומסמכים שונים שהוצגו במסגרת ההליך קבע בית המשפט, כי לא עלה בידי סוכן האונייה להוכיח את תוספת התשלום בפועל בגובה 10%. נוסף על כך קבע בית המשפט, כי סוכן האונייה לא הוכיח אילו חלקים מהסכום שהועבר לנמל שייכים לו ואילו חלקים מתוך הסכום שייכים לאונייה בלבד ויכולים לשמש כערובה לחוב האונייה.

בבחינת יחסי סוכן האונייה והאונייה קבע בית המשפט, כי לאור הסכמות עבר בין סוכן האונייה  והאונייה מתקיימים יחסי שליחות בין הצדדים. יחד עם זאת ובהתאם לחוק, קבע בית המשפט כי באשר לחוב האונייה כלפי הנמל יש להגביל יחסים אלו. בית המשפט הפריד בין חלקי החוב וקבע, כי מקום בו נוצר חוב בשל הסכמות בין הנמל ובעלי האונייה ללא ידיעת סוכן האונייה ומבלי שלסוכן האונייה ישנה דרך לדעת עליו אין לחייב את סוכן האונייה. ובאשר לחוב שנוצר עקב ביטול הנחות מסחריות ביחס לתשלום אגרות נמל יש לחייב את סוכן האונייה, לאור ידיעתו כי כספים שהועברו מטעמו לטובת אגרות נמל יכולים לשמש גם לצרכים שונים.

בנוסף לכך קבע בית המשפט, כי ההסכם בין בעלי האונייה והנמל נחתם כדין ולא מהווה חריגה מהרשאה.  

החלטת בית המשפט 

בית המשפט דחה את בקשת סוכן האונייה וחייבו בשכר טרחת עורך דין והוצאות.

ת"א 1090-11-15 דינמיק שרותי ספנות (דשס) בע"מ נ' חברת נמל אשדוד בע"מ, ניתן ביום 16 בדצמבר 2018 ע"י כבוד השופטת טלמור פרס.

 

 

*             *             *

הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית.

המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים,אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.comו/או בטלפון 03-6089979.

 

 


 

 

בית משפט השלום: רשות המסים לא תשיב את הזהב שחולט לטוען לבעלות

עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זיתון, עו"ד אוראל אסולין

 

רשות המיסים תפסה וחילטה זהב במשקל של כ-3 ק"ג ובשווי כולל של כ-115,500 $ במעבר גבול אלנבי. הזהב הוברח בימים שונים על ידי שלושה אחים, אשר הדביקו את פלטות הזהב לתעודות הזהות שלהם.

אדם בשם גנאם הגיש תביעה להשבת הזהב, מאחר ולטענתו הוא רכש את הזהב בכוונה לייבא אותו לישראל על ידי אנשים אחרים, ואף שילם על העברת הזהב לישראל 500 $ עבור כל משלוח.

כמו כן, האחים אשר הבריחו את הזהב הגישו, כל אחד בנפרד, בקשה להשבת הזהב בטענה כי כל אחד מהם הוא בעלי הזהב.

חילוט הזהב נעשה בהסתמך על פקודת המכס. סעיף 188 לפקודה מסמיך פקיד מכס לתפוס בים או ביבשה כל אונייה, כלי הובלה או טובין מחולטים, או שיש לפקיד המכס יסוד סביר לחשוב שהם מחולטים. 

טענות הצדדים

גנאם טען להשבת הזהב אשר בבעלותו והסביר כי רכש את הזהב על רקע סיפור משפחתי. אביו המנוח היה בעלים של שתי חלקות קרקע בירדן, ולאחר מותו הוא ואחיו מכרו את החלקות כיורשים. הכספים אשר קיבלו בתמורה למכירת החלקות הופקדו אצל חלפן כספים, ולבסוף שימשו לרכישת הזהב אשר יובא לישראל.

מנגד, רשות המיסים טענתה כי גנאם כלל לא הוכיח כי הוא הבעלים של הזהב. כמו כן, בחקירות אשר בוצעו לאחים, הם טענו כי הם עוסקים, בין היתר, בהברחות מוצרים שונים לתוך שטחי הרשות הפלסטינית. בכך, טענה רשות המיסים, האחים קושרים עצמם לזהב ואף טוענים כי הם בעלי הזהב.    

רשות המיסים הוסיפה כי תפיסת הזהב ולאחר מכן חילוטו נעשו בהתאם להוראות סעיפים 188 ו-204 לפקודה, מאחר ושלושת האחים ניסו להבריח את הזהב לישראל. לפי סעיף 1 לפקודה, המושג "הברחה" כולל ייבוא או ייצוא של טובין בכוונה להונות את האוצר או לעקוף הגבלה או איסור או תקנה בעניין, ולרבות ניסיון לביצוע מעשה מסוג זה.

 

 

הדיון המשפטי

תחילה, התייחס בית המשפט לזכות הקניין כחלק מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, וציין כי זכות זו תלויה בראש ובראשונה בכך שאדם הטוען לזכות הקניין יוכיח כי הוא הבעלים של הנכס. בית המשפט קבע כי כבר במשוכה זו גנאם נכשל מאחר והוא לא הוכיח כי הוא הבעלים של הזהב.

מעבר לכך, האחים אשר ניסו להבריח את הזהב לישראל הגישו בקשות לשחרור הזהב שנתפס בטענה כי הזהב שייך להם, וסיפרו בחקירותיהם כי בעבר הבריחו סחורות לישראל, בעיקר סיגריות וטבק.

בית המשפט בחן את העובדות אשר ידועות לו, ביניהם העובדה שהזהב נתפס אצל האחים ולכן ההנחה היא כי הזהב שייך להם, ומנגד גנאם אשר לא הביא שום הוכחה לכך שהזהב אכן שייך לו או כל ראיה אשר יכולה לקשור אותו לזהב. מעבר לכך, קבלות הרכישה של הזהב רשומות על שמם של האחים וכן האחים ידעו לומר בחקירתם את שמו של האדם אשר מכר להם את הזהב.

לפיכך, בית המשפט קבע כי די בכך שגנאם לא הוכיח ולא הציג ראיה או אסמכתא כלשהי לכך שהוא בעלי הזהב או לכל הפחות קשור בצורה כלשהי לזהב, על מנת לדחות את תביעתו.

לעניין תפיסת הזהב, סעיף 188(א) לפקודה מקנה לפקיד המכס סמכות לתפוס טובין כאשר ישנו יסוד סביר להניח שמדובר ב"טובין מחולטים". סעיף 204 לפקודה קובע כי טובין שנמסרו לגביהם הצהרות כוזבות או מטעות או שהם חייבים בתשלום מכס אולם הוצפנו על מנת להשתמט מתשלום מס, מוגדרים כטובין מחולטים. בנוסף, זהב גולמי פטור מתשלום מכס בעת הייבוא לישראל, אולם חייב בתשלום מע"מ. לכן, בית המשפט קבע כי תפיסת הזהב נעשתה בהתאם להוראות הפקודה, מאחר ולא שולם מע"מ עבור הזהב ונעשה ניסיון להבריחו מבלי לשלם את מיסי הייבוא אשר חלים עליו.

עוד הוסיף בית המשפט כי לפי הוראת סעיף 229 לפקודה, הנטל להוכיח כי ייבוא הזהב נעשה כדין חל על גנאם בלבד כמגיש התביעה לבית המשפט, וכאמור גנאם לא עמד בנטל ההוכחה.

לסיכום, בית המשפט דחה את תביעת גנאם להשבת הזהב אשר חילטה רשות המיסים מאחר וגנאם לא עמד בנטל להוכחת הבעלות של הזהב.

 

ת"א (י-ם) 19035-07-16 גנאם נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 28.10.18).

 

 

*             *             *

הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית.

המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים,אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.comו/או בטלפון 03-6089979.

 

 


 

 

לסחור עם האויב

עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זיתון, עו"ד מור גושן

בעידן של מדיניות סחר גלובלית ליברלית וריבוי חברות מסחריות בינלאומיות, לא פעם עולה השאלה, מהם המקרים בהם פעולה מסחרית עלולה לעלות כדי סחר עם האויב?

פקודת המסחר עם האויב נחקקה עוד בימי המנדט הבריטי, בשנת 1939, והיא מטילה איסור גורף ונרחב על קיום כל פעילות כלכלית, באופן ישיר או עקיף, בין מדינת ישראל ואזרחי מדינת ישראל לבין מדינת אויב, גורם במדינת אויב, נתין אויב או לטובתם. הפקודה קובעת כי סחר עם האויב מהווה עבירה פלילית, שהעונש הצפוי בגינה הוא עד עשר שנות מאסר וקנס כספי כבד.

בית המשפט העליון קבע בעבר בפרשת דיראני[1] כי מהותה של הפקודה היא מניעת חיזוק האויב - "עיקר תכליתה של הפקודה הוא למנוע מסחר עם האויב, כדי לא לאפשר את חיזוקו".

מיהו אויב לצרכי הפקודה?

הגדרת הפקודה לשאלה מיהו אויב אינה ברורה דיה. בפקודה, אויב הינו כל מדינה או שליט של מדינה "הנמצאת במצב של מלחמה עם מדינת ישראל", וכן, אדם הגר במדינת אויב, נתין אויב, וחבר בני אדם המנהל עסקים בכל מקום, אם אותו חבר בני אדם נתון בפיקוחו של אויב.

שר האוצר הינו הגורם המוסמך על פי הפקודה לקבוע איזה אזור או מדינה יחשבו כאויב, ואולם, הפקודה, ולמעשה כל דבר חקיקה אחר, אינם מגדירים מי הן המדינות עמן מדינת ישראל נמצאת במצב של מלחמה.

פרסום באתר הכלכלן הראשי במשרד האוצר מלמדנו כי המדינות איראן, סוריה ולבנון נחשבות כיום כמדינות אויב. כמו כן, עיראק נחשבת אף היא מדינת אויב, אך לגביה מפרסם שר האוצר הרשאה זמנית למסחר מעת לעת, כאשר ההרשאה העדכנית דהיום תקפה עד ליום 31 במרץ 2019.

כאמור, האיסור לקיום פעילות מסחרית עם האויב הוא איסור גורף ונרחב, הכולל את האיסורעל אזרחים ישראלים (ובכלל זה, גם חברות ישראליות וחברות בת שלהן בעולם) לסחור עם חברות עסקיות, בכל מקום בעולם - אף במדינות ניטראליות או ידידותיות לישראל - כאשר החברות כאמור נתונות תחת פיקוחו של אויב כהגדרת הפקודה.

יובהר כי אויב כהגדרת הפקודה אינו רק אזרח מדינת סוריה, איראן או לבנון, אלא גם נתין של מדינות אלה, כאשר לא כל נתין ייחשב כנתין אויב: בהתאם לפקודה, נתיני מדינת אויב ייחשבו כאלה כאשר "...מקום מושבם הידוע לאחרונה היה בשטח-ארץ שהיה באותו הזמן, או הפך מאז, ארץ אויב...". הפסיקה טרם ביארה את הגדרת המונח "נתין מדינת אויב", והמלצתנו הינה לפנות בבירור פרטני בכל סוגיה בנושא לגורם המוסמך במשרד האוצר.

יחד עם זאת, ככלל, ניסיון העבר הנלמד מפניות רבות בשם לקוחותינו לגורם המוסמך במשרד האוצר, מעלה כי  על מנת להכריע בשאלה האם אדם הוא נתין מדינת אויב, יש לברר את הקשר של האדם למדינת האויב - היכן מרכז חייו של האדם; והאם הוא מחזיק בנתינות נוספת. האופן הראוי לבחינת השאלה מה הוא "מרכז חייו" של אדם, נותר גם הוא ללא מענה בחקיקה ובפסיקה הרלוונטית, אך ניתן להקיש מהקריטריונים שנקבעו בחקיקה ובפסיקה לקביעת תושבות פיסקאלית לצרכי מס, שם המבחן הוא מבחן מהותי, הבוחן מהפן האובייקטיבי את מירב הזיקות של האדם; ומהפן הסובייקטיבי, את כוונתנו והיכן הוארואה את מרכז חייו.

בית המשפט העליון קבע[2] כי מבחן התושבות בסוגיית תושבות פיסקאלית לצרכי מס, יכלול בדיקה ובחינה של מכלול הנתונים המאפיינים נישום: זמן השהייה בישראל (ובהקשה לענייננו -  במדינת אויב); דבר קיומם של נכסים במדינה; המקום בו מתגורר האדם; המקום בו מתגוררת משפחתו; אופי המגורים; מוצאו של הנישום; מקום לידתו; ומצגים שונים אשר יש בהם כדי ללמד על כוונותיו.

מהי פעילות כלכלית - עסקית אסורה לצרכי הפקודה?

כאמור, הפקודה מטילה איסור גורף ונרחב על קיום פעילות כלכלית מכל סוג עם אויב כהגדרתו בפקודה. הגדרת הסחר בפקודה כוללת כל קשר מסחרי כספי או מסוג אחר עם האויב וכן אספקת סחורות או קבלת סחורות, וזאת באופן ישיר או עקיף. משמעות הדברים הינה כי גם אדם הרוכש סחורה מגורם שאינו נחשב אויב, עלול לפעול בניגוד להוראות הפקודה, אם יתברר כי מקור הסחורה במדינת אויב.

יחד עם זאת, המציאות העסקית הגלובלית מפגישה חברות ישראליות בינלאומיות רבות עם סוגיות מורכבות, אליהן צריך לתת את הדעת. למשל, עולה השאלה, מה הדין במקרים שבהם חברה ישראלית מוכרת מוצר ו/או שירותים לחברה בינלאומית, והחברה הבינלאומית האמורה פועלת, או עלולה לפעול, בין היתר, בפריסתה העולמית הרחבה, גם במדינות אויב?

 

הגורם המקצועי האמון על הנושא במשרד האוצר הבהיר בעבר כי יש לבחון כל סוגיה באופן פרטני לגופה, בהתייחס לפרמטרים השונים המתאימים לנסיבות לצורך הקביעה האם פקודת המסחר עם האויב חלה או לא. בראש ובראשונה, נבחנת השאלה האם הפעילות המסחרית נעשית במהלך העסקים השוטף של החברה, ולא נועדה לשמש כגורם או כאמצעי מתווך למסחר עם האויב. נוסף על כך, וכתלות בנסיבות המקרה, ייבחנו פרמטרים שונים ומגוונים כגון: תחום העיסוק של החברה; מהות המוצר או השירות הנמכר; היקפי הרכיב הישראלי במוצר הסופי העלול להימכר לארץ האויב; וכיו"ב.

ובמקרים מיוחדים - הרשאה מאת הגורם המוסמך במשרד האוצר למסחר עם האויב

ככל שבחינת הדברים מובילה לכדי מסקנה כי הפעילות המסחרית עולה בגדרי פעילות אסורה לצרכי הפקודה, וכי הגורם עמו מתבצעת ההתקשרות המסחרית עולה בגדרי המונח "אויב" כהגדרת הפקודה, הרי שמדובר בפעילות אסורה על פי דין ועבירה פלילית.

יחד עם זאת, סעיף (3)(2)(ב)(I) לפקודת המסחר עם האויב קובע כי לא יראו אדם כאילו סחר עם האויב, ככל שניתנה לו הרשאה לכך מאת הגורם המוסמך, שהוא הכלכלן הראשי במשרד האוצר. בהתאם לכך, במקרים חריגים (למשל, לצרכים הומניטריים), ניתן להגיש בקשה למתן הרשאה לכך מאת הגורם המוסמך.

 

 

 

 

*             *             *

הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית.

המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים,אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.comו/או בטלפון 03-6089979.

 

 

 


נדחתה תביעת יבואן בגין נזקי עיכוב תיק-יד יוקרתי

עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זיתון, ירדן ברוך

 

נוסע וחברתו, אזרחית אוקראינה, המתגוררת באוקראינה בדרך קבע, הגיעו יחד לישראל מפריז שבצרפת, כשברשותה של חברתו של הנוסע תיק לואי ויטון, בשווי 1,490 אירו, באריזתו המקורית, שנרכש בפריז.

הנוסע ביקש לעבור עם התיק במסלול האדום, שם נבדקו על ידי מוכס. הנוסעים הבהירו למוכס כי מדובר בתיק של הנוסעת, אזרחית אוקראינה. במעמד זה הסביר הנוסע כי חברתו מתכוונת להשתמש בתיק באירוע המתקיים בארץ ולאחר מכן לשוב לאוקראינה שהתיק ברשותה.

בגין הכנסת התיק ארצה התחייב תשלום מס במקום. המוכס הציג בפני הנוסעים שתי אפשריות, האחת, תשלום המס על התיק או הפקדת ערובה להבטחת תשלומו. האפשרות השנייה, הפקדת התיק ברשות המכס ונטילתו עם יציאת הנוסעת/נוסעים מהארץ.

 

טענות הצדדים:

הנוסעים טוענים כי ביקשו להפקיד ערבון באמצעות כרטיס אשראי אך המכס לא אפשר להם זאת מסיבות טכניות. עוד נטען כי המוכס המטפל הציע לנוסעים להשאיר את התיק ברשות המכס על מנת שלא לשלם מס עליו, והנוסעים פעלו על-פי עצה זו והותירו את התיק במכס.

הנוסע מלין על כך שבמשך שלושה ימים, לא הצליח להשיג את המכס טלפונית, ונאלץ לכתת את רגליו, וכן נאלץ לשכור את שירותיה של עמילת מכס, על מנת לפתור את העניין.

מאידך, טוענים נציגי המכס כי לא נאמר לנוסע שלא ניתן להפקיד ערבון באמצעות כרטיס אשראי זר. לטענתם, הנוסעים החליטו שתהליך זה אינו מתאים להם, והם העדיפו להימנע מלעשות שימוש בכרטיס אשראי, ולכן, על מנת לבוא לקראתם, הציעו להם נציגי המכס שתי אפשרויות. האחת, לשלם את המיסים ולקחת את התיק. השנייה, להשאיר את התיק ברשות המכס, ולתאם טלפונית עם מסופי מטען וניטול בע"מ (להלן: "ממן") את הבאת התיק לטיסה המיועדת. הנוסעים העדיפו את האופציה השנייה, ולכן השאירו את התיק בנמל תעופה.

 

 

החלטת בית המשפט:

ראשית, נקבע כי אין יריבות בין הנוסע למכס, שכן, הנוסע, שניהל את התביעה, ועתר יחד עם הנוסעת לסעדים כספיים כנגד המכס, איננו בעל הטובין נשוא התביעה, אלא הנוסעת, שהינה תיירת מאוקראינה, שאינה נמצאת בישראל.  

בית המשפט קבע היות ועובדי המכס מתנהלים עם תנועה ערה של תיירים וישראליים אשר פוקדים את בית המכס, אין זה סביר שפקידי המכס אמרו לנוסע שאין באפשרותם לקבל ממנו או מבת זוגו כרטיס אשראי זר.

נקבע כי לא חל כל עיכוב מיוחד בטיפול בתיק ולא הייתה כל בעיה מיוחדת בהשגת המכס, מלבד קושי שנבע, מהיות התקופה, תקופת חול המועד פסח, בה עובדת הרשות באופן מצומצם יותר.

בית המשפט קבע כי הנוסע בחר באופן מודע להותיר את התיק במכס. לו רצה יכול היה לשלם את המס בגין התיק אך הוא בחר להימנע מכך על ידי הותרת התיק שם. הוא יכול היה לבחור גם בשירות המאפשר לו את הבאת התיק לכבש המטוס, שירות המותנה בתשלום, אך הוא כאמור, בחר אחרת, נמלך בדעתו ופנה במהירות לעמיתיו עמילי המכס על מנת שישלפו את התיק מהמכס.

נקבע כי לא הוכח כל קשר סיבתי עובדתי בין התשתית הראייתית שהניח הנוסע ובין הנזקים הנטענים על ידי הנוסע.

סוף דבר:

 

התביעה נדחתה. הנוסעים חויבו לשלם למכס הוצאות משפט בסך 1,000 ₪.

 

ת"ק 56134-04-18 קרופניק ואח' נ' מדינת ישראל (רשות המסים בישראל- מכס)

 

 

 

*             *             *

הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית.

המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. לקבלת פרטים נוספים,אנא פנו לעו"ד גיל נדל - ראש תחום יבוא, יצוא וסחר בינלאומי במחלקת מיסים ותגמול בכירים. בדוא"ל  Gill.Nadel@goldfarb.comו/או בטלפון 03-6089979.

 

 

 


 

מה חדש החודש?

 

 

מה חדש החודש?

 

·       ייצוג בעתירה לבג"צ כנגד רשות המסים בנושא חידוש אישור רכישת דלקים בפטור      מבלו.

·        טיפול בשחרור משלוחים מפיקוח המכס בענייני סימון.

·        ייצוג מול רשות המסים בנוגע לתיק מזכירות.

·        ייצוג בעתירה מנהלית מול משרד החקלאות בנושא שחרור משלוחי מזון.

·        ייצוג מול רשות המסים בתיקי הישבון להחזר מסים.

·        ייעוץ וליווי ליבואנית שמנים מול רשות המסים בהוצאת רישיון פיגול.

·        ייעוץ בנושא סימון מדינת מקור.

·        ייצוג מול המכס במחלוקת סיווג שמנים ודלקים.

·        ליווי וייעוץ בהליך פרה-רולינג למכס בנוגע למוצר מזון.

·        ליווי וייעוץ בסוגיה של סימון מוצר מזון.

·        עמדת סיווג של לקוח משרדנו התקבלה במלואה, בוטל הגרעון והושבו המסים.

·        עמדת סיווג של לקוח משרדנו התקבלה במלואה, בוטל הגרעון והושבו המסים.