גיל נדל משרד עורכי דין

 

תא 007362/98 (השלום הרצליה) .T.G SHIPPING SERVICES S.R.L נגד אייבי טרנס ספנות

עוד בנושא
א 001418/05 (השלום כפר-סבא) מנטפילד נ' בלמוג 2000 ציוד הנדסי ואח'
א 001417/05 (השלום כפר-סבא) מנטפילד (1983) נ' הר זהב מילניום ואח'
א 001011/04 (השלום חיפה) מליליין נ' לוטוס כרמל
בשא003205/05 (השלום רמלה) חברת MEOMAX MANAGEMENT LLC נ' מדינת ישראל-בית המכס אשדוד ואח'
עוד בנושא
ת"א 058932/05 (השלום ת"א יפו) טירן שיפינג (1997) ואח' נ' גל-אר שילוח בינלאומי
א 018670/00 השלום תל אביב-יפו חממה מאיר סחר נ' DTL TVP SEITIDOMMOC RAGAS
א 028101/05 (השלום תל אביב-יפו) ניולוג נגד מיל מוצרים טכניים 1971
ת"א 057146/05 (השלום ת"א יפו) CP Ships (U.K) Ltd נגד הראל - חברה לבטוח
א 045711/05 (השלום בתל-אביב-יפו) סאונד אף איקס נגד אביר חברה לשילוח בינלאומי מהיר
א 031800/03 (השלום תל אביב-יפו) דיוורסיפייד מטל אינטרנשיונל נגד קרגו אמרפורד אינטרנשיונל ואח'
א 000110/03 (השלום אשדוד) קריזמה איתן את מאיר ייבוא ושיווק נגד אדנים (מחסני ערובה)
א 011893/99 (השלום ירושלים) סנסור נגד חברת נמל אשדוד נגד שירותי השמירה (1989) אבטחה, שמירה וניקיון
א 742115/03 (השלום תל אביב-יפו) אף. סי. (פליינג קרגו) אקספרס נגד ניצן אלישיב
ת"א 052755/04 (משפט השלום) אלון מיכאל נגד פריץ קומפניס ישראל טי ואח'
בשא 002957/06 (השלום חיפה) צים חברת השיט הישראלית ואח' נגד אלקטרה (ישראל) ואח'
א 022814/99 (השלום חיפה) חיים ומשה מנגד נגד י. ססובר ואח' נגד דבוש עמי נגד ממ"ן
א 028099/05 (השלום תל אביב-יפו) ניולוג נגד רנדי
א 017588/05 (השלום חיפה) אושפיר סוכנות מכס ותעבורה יבוא וייצוא נגד טרנסכלל סחר
א 007362/98 (השלום הרצליה) O.T.G SHIPPING SERVICES S.R.L נגד אייבי טרנס ספנות
א 031871/03 (השלום תל אביב-יפו) אוריין שירותי מכס נגד תבל גומא אטמים ואח'
עא 001763/05 (המחוזי חיפה) חברת נמל חיפה נגד אורלן (1983) ואח'
א 032327/03 (השלום תל אביב-יפו) מ.ד.מידווסט נגד איי.אפ.אל. שילוח המאה ה-21 ואח'
א 010731/96 (השלום חיפה) לויד ים התיכון ואח' נגד קונטיננטל חברה לביטוח ואח' נגד פריץ קומפניס ישראל
בשא004062/06 א' גלנטי בניין והשקעות בע"מ נגד Cosco Container Lines ואח'
א 007744/05 (שלום חיפה) שפי-תעשיות אופטיקה בע''מ נגד לישראל בע''מ .D.H.L
ע"א 6011/99 (עליון) טרנסכלל נגד מ.א.ר. מסחר וספנות ואח'
ע"א 01 / 3552 (עליון) Banco Exterior (Suiza) SA נגד Zegluga Polska Spolka Akcyjna ואח'
ע"א 92 / 2277 (עליון) צים חברת השיט הישראלית נגד הפניקס הישראלי חברה לביטוח
ע"א 6387/97 (עליון) יעקב כספי נגד Banque Nationale de Paris, New york ואח'
עא מס' 603/83 (עליון) צים חברת השיט הישראלית נגד אדרס חמרי בנין
ת"א 45452/97 (השלום ת"א יפו) צים חברת השיט הישראלית נגד לעמי ואח'
בשא002228/06 (השלום רחובות) אפנת רן-לי סחר נגד UNI LOGISTICS INC ואח'
בש"א 001912/06 (השלום רחובות) אפנת רן-לי סחר נגד UNI LOGISTICS INC ואח'
תא 220580/02 (שלום ת"א). כהן יצחק ואח' נגד איג'פט אייר ואח'
תא 019496/01 (שלום חיפה) חב' א. אורלן נגד רשות הנמלים והרכבות נגד חב' א. אורלן והמגן חברה לביטוח
תא 733331/04 (שלום ת"א) או.פי.אס שינוע בינלאומי נגד אורדע תעשיות
תא 001107/00 (מחוזי חיפה) עמית תעשיה מקומית ואח' נגד סוכנות ימית ישראלית סקנדינבית ואח'
הפ 200423/04 (שלום ת"א) אבסלוט - חנויות הנעלה נגד י.ח.עזדן 2001 ואח'
הפ 200423/04 (שלום ת"א) אבסלוט - חנויות הנעלה 2003 נגד י.ח.עזדן 2001 ואח'
תא 007362/98 (שלום הרצליה)O.T.G SHIPPING SERVICES S.R.L נגד אייבי טרנס ספנות ואח'
תא 000046/03 (בית דין לענייני ימאות) כונסי הנכסים של האנייה ALBATROS 1 נגד י. כספי קווי מטען ואח'
תא 023897/03 (שלום ת"א) אלדן מטעני 2000 נגד יוניטרייד ליין שילוח בינלאומי
תא 008006/91 (שלום חיפה) אליהו חברה לביטוח נגד צים חברת השיט הישראלית ואח' נגד צים חברת השיט הישראלי
תא 112695/01 (שלום ת"א) אפלטק נגד קרגו אמרפורד אינטרנשיונל 1980 נגד DHL (ישראל)
תא 017567/02 (שלום חיפה) אריה חברה ישראלית לביטוח נגד הכשרת הישוב חברה לביטוח
עא 3552/01 (עליון) Banco Exterior (Suiza) SA נגד Zegluga Polska Spolka Akcyjna ואח'
תא 045862/03 (שלום ת"א) אליהו בע"מ - חברה לבטוח נגד קונטרם
תא 024497/98 (שלום חיפה) R.E.D.S.E נגד מיעד שילוח בינלאומי
תא 023167/03 (שלום ת"א) מדפרי לינס נגד א.הלפרן
ברע 003257/04 (מחוזי ת"א) המגן חברה לביטוח נגד LINDE AG ואח'
תא 37726/03 (שלום ת"א) הפניקס הישראלי חברה לביטוח נגד ליברטי שיפינג גרופ לימיטד פר ואח'
תא 035845/04 (שלום ת"א) T.D.Y שירותי שילוח בינ"ל בע"מ נגד טרבייה לינדה
בשא 005472/04 (שלום חיפה) צים חברת השיט הישראלית בע"מ נגד חברת שיבולת בע"מ ואח'
תא 005816/03 (שלום חיפה) זיק די-נור נגד צים חברת השיט הישראלית
תא 001863/02 (שלום נתניה) פיברן קדימה (1987) נגד לויד ים תיכון ב.ב. ואח'
תא 024399/03 (שלום ת"א) חיים נתנאל נגד אל מור חשמל התקנות ושירותים (1986) ואח'
תא 018670/00 (שלום ת"א) חממה מאיר סחר נגד DTL TVP SEITIDOMMOC RAGAS
תא 052696/96 (שלום ת"א) טלדטה תקשורת נגד אל על נתיבי אויר לישראל ואח' נגד פריץ קומפניס טי. ישראל ו
תא 100567/99 (שלום ת"א) טרנס אטלס נגד קי.אי.אר. אחזקות ואח'
עש 007029/99 (בית הדין לחוזים אחידים) טרנסכלל סחר נגד היועץ המשפטי לממשלה ואח'
תא 101199/00 (שלום ת"א) כלל בע"מ - חברה לבטוח ואח' נגד טרנסכלל סחר ואח' נגד נתנאל חברה להובלות
עא 003090/03 (מחוזי ת"א) יונתן אריזה ושווק נגד יבולי גליל
תא 001329/00 (מחוזי ת"א) YUSEN AIR AND SEA SERVICE (BENELUX) B.V נגד יובל מחשוב ישיר
תא 010007/03 (שלום ת"א) בן משה אורי ואח' נגד אל על נתיבי אויר לישראל
בשא 001020/03 כרמל שירותי ספנות בינלאומית (1992) נגד קבוצת ביקל יצוא וסחר
תא 010731/96 (שלום חיפה) לויד ים התיכון ואח' נגד קונטיננטל חברה לביטוח ימי ואח'
תא 007869/00 (שלום חיפה) מאירון שיפינג נגד רשות הנמלים והרכבות
תא 008900/03 (שלום חיפה) Ege Kestancilik Tarim Urunleri Gida Ihracat נגד מאנקו יבוא מזון ואח'
תא 182939/02 (שלום ת"א) ממן מסופי מטען וביטול נגד אורמן ליאוניד
תא 001542/04 (שלום עפולה) מנטפילד (1983) נגד מ.א. עפיפי תעשיות עץ
תיק ימאות 000080/00 (בית דין לענייני ימאות) האניה "SERVET DEVAL" ואח' נגד ALHAJ MAHMUOD ELMASRI & SO
תא 023529/98 (שלום חיפה) חברת גב ים למחסני ערובה נגד מרצפון תעשיות
תא 01785/98 (שלום חיפה) מרקיט מוצרי ייעול נגד T. NIYAZ BARTIK ואח'
תא 025842/03 (שלום ת"א) Circle International, Inc נגד סהר ציון חברה לביטוח
תא 198201/02 (שלום ת"א) PREMIER POLYWEAVES PRIVATE LIMITED נגד יהודה זילברברג
תא 111674/04 (מחוזי חיפה) EASTERN CANADA TOWING LTD נגד צים חברת השיט הישראלית
תא 009724/03 (שלום חיפה) צים חב' השיט הישראלית נגד רשות הנמלים והרכבות
תא 004762/00 (שלום חיפה) צים חברת השיט הישראלית נגד שפיר הנדסה ימית ואזרחית
תא 003964/03 (שלום חיפה) קוברה בורדו נגד תובלה משולבת שירותים בינלאומיים ואח'
תא 035845/04 (שלום ת"א) T.D.Y שירותי שילוח בינ"ל נגד טרבייה לינדה
ברע 002224/02 (מחוזי ת"א) קיבריש טורקיש אייר ליינס נגד קוגן אביאל ואח'
תק 002229/01 (בימ"ש לתביעות קטנות רחובות) קוגן אביאל נגד השטיח המעופף ואח'
ברע 001932/03 (מחוזי ת"א) Hapag Lloyd Containe Linie Gmbh ואח' נגד ר.ד. משקאות גורמה
תא 010961/00 (שלום חיפה) א.מ.ש. סטאר נגד רות קרגו הובלה בינלאומית נגד VERSIGO ואח'
תא 016531/00 (שלום חיפה) COFFEE COMMODITY COMPANY LTD נגד ב.מ. חברה לשיווק
תא 005863/99 (שלום חיפה) ד. שטסל ושות' נגד רשות הנמלים והרכבות ואח'
תא 195857/02 (שלום ת"א) שטרן י.א. מוצרי מזון נגד בן דוד מוריס
תא 000732/96 (בית דין לענייני ימאות) BEHRENS INTERNATIONAL LTDואח' נגד T. Van Dooselaere, עו"ד ואח'
תא 014294/03 (שלום חיפה) שפיט 1991 נגד צים חברת השיט הישראלית
תא 035000/03 (שלום ת"א) תובלה משולבת שירותים בינלאומיים נגד בינוי ופיתוח
תא 000055/01 (מחוזי חיפה) א.ע אספקת סיד נגד Enisey River Shipping Company הבעלים של האוניה ELEKTROST
תא 194052/02 (שלום ת"א) הכשרת הישוב חברה לביטוח נגד רשות הנמלים והרכבות
תא 116593/01 (שלום ת"א) מולס קונסטנשיונס אינטרנשיונל טרנספורט נגד מנורה חברה לביטוח
תא 031871/03 (השלום ת"א) אוריין שירותי מכס (1985) נגד תבל גומא אטמים ואח'
תא 032327/03 (השלום ת"א) מ.ד.מידווסט נגד איי.אפ.אל. שילוח המאה ה-21 ואח'
בשא 004062/06 (מחוזי חיפה) א' גלנטי בניין והשקעות נגד Cosco Container Lines ואח'
תא 022814/99 (השלום חיפה) חיים ומשה מנגד נגד י. ססובר ואח'
תא 1595/01 (מחוזי ת"א) שרותי בריאות כללית נגד המגן חברה לביטוח
תא 028101/05 (השלום ת"א) ניולוג נגד מיל מוצרים טכניים 1971
תא 063565/04 (השלום ת"א) כסלו תובלה וסחר נגד הוצאות ספרים פרוינד
בשא003205/05 (השלום רמלה) חברת MEOMAX MANAGEMENT LLC נגד מדינת ישראל-בית המכס אשדוד ואח'
תא 001418/05 (השלום כפר סבא) מנטפילד נגד בלמוג 2000 ציוד הנדסי ואח'
תא 150155/02 (השלום ת"א) סיימן סחר נגד NOINU'L ED EUQIFIROGIRF ואח'
בשא111674/04 (מחוזי חיפה) EASTERN CANADA TOWING LTD נגד צים חברת השיט הישראלית ואח'
ת"א 010815/05 (השלום ת"א) ק.א.ל. קווי אויר למטען נגד אגרקסקו חברה לייצוא חקלאי
עוד בנושא

א. פסק דין

ב. מבוא

1. התובעת (להלן: "התובעת" או O.T.G) הינה חברה אשר נתאגדה לפי חוקי איטליה ועוסקת בשילוח בינלאומי. מקום עסקיה העקרי הינו בעיר רוונה שבאיטליה.  

2. הנתבעת והתובעת שכנגד (להלן: "הנתבעת" או "אייבי טרנס") הינה חברה אשר נתאגדה לפי חוקי ישראל ועוסקת אף היא בשילוח בינלאומי.

3. הנתבע שכנגד 2, מר אורי ירון, (להלן: "הנתבע 2" או "מר ירון") הינו בעל מניות עיקרי      ב- O.T.G  והיה מנהל העסקים שלה.

4. הנתבעת שכנגד 3 (להלן: "הנתבעת 3" או "דלתא") הינה חברה משפחתית של הנתבע 2 ואשתו, ואשר חלקה הגדול של פעילותה העסקית של O.T.Gהועברה בתקופה מסויימת לנתבעת 3

5. בין O.T.Gלבין אייבי טרנס התקיימה מערכת יחסים עסקית בתחום שילוח מטענים, שארכה כ-4 שנים. יש לציין, כי היה מדובר בהסכם בע"פ בין הצדדים.

6. O.T.Gהגישה את התביעה העקרית כנגד אייבי טרנס בגין חוב כספי אשר זו חבה לה. מנגד, הגישה אייבי טרנס תביעה שכנגד כלפי O.T.G, מר ירון וחב' דלתא. התביעה שכנגד הוגשה בגין הנזקים שנגרמו לאייבי טרנס, לטענתה, כתוצאה מניתוק פתאומי וללא הודעה מוקדמת של מע' היחסים העסקית שהתקיימה בין אייבי טרנס ו- O.T.G.

ג. טענות הצדדים

1. הצדדים חלוקים בשאלה האם מערכת היחסים העסקית ששררה ביניהם מקורה ביחסי סוכנות, או שמדובר ביחסי כתבות (Correspondent Relationship).

2. לטענת O.T.G, בין התובעת לנתבעת היו קיימים יחסי כתבות, לפיהם היה קיים שיתוף פעולה בין הצדדים, המפנים האחד לשני טיפול במשלוחים המשונעים מאיטליה לישראל והפוך.

3. לטענתה, בהתאם להסכם לא כתוב, אייבי טרנס הייתה גובה מהיבואנים בארץ את הוצאות התובעת בהן נתחייבה התובעת באיטליה, בקשר להסדרת המשלוחים ארצה, וזאת כנגד מסירה של הטובין. את ההוצאות שגבתה כאמור, הייתה אייבי טרנס מעבירה לתובעת לאיטליה במרוכז אחת לחודש, על בסיס שוטף + 60 יום.

4. בחודש אוקטובר 1997 נתגלעו מחלוקות בין התובעת לבין הנתבעת אשר לבסוף הובילו לסיום ההתקשרות בין הצדדים.

5. לטענת O.T.G, אייבי טרנס נותרה חייבת לה (נכון ליום הגשת התביעה) את הסכום של 226,992,425 לירטות איטלקיות, שהינן שוות ערך לסך של 458,524 ₪ ומכאן הגישה את תביעתה.

6. מנגד, אייבי טרנס הגישה תביעה נגדית, לפיה, לטענתה, במסגרת הפעילות המשותפת בין הצדדים שימשה O.T.Gכסוכנת וכנציגתה הבלעדית באיטליה של אייבי טרנס לזמן בלתי קצוב, וכי מדובר ביחסי סוכנות.

7. במסגרת אותם יחסים הייתה אייבי טרנס, לטענתה, מגייסת לקוחות (יבואנים) בארץ ומפנה אותם לשירותי השילוח של O.T.Gהמייצגת אותה בחו"ל. במסגרת זו הייתה O.T.Gאמונה על מתן כל שרותי השילוח בצד האיטלקי.

8. לגרסת אייבי טרנס, במשך השנים היו היחסים בין הצדדים יחסי אמון מלאים. כמו כן, הפעילות העניפה שנמשכה על פני  כ- 4 שנים הגדילה את הפעילות של אייבי טרנס באיטליה ואת התלות בין הצדדים. כתוצאה מפיתוח מערכת היחסים העסקית והפניית היבואנים ל- O.T.Gהעלתה אייבי טרנס, לטענתה, את היקף רווחיה של O.T.Gבשיעור ניכר.

9. במחצית השנייה של שנת 1997 הקים מר ירון חברה נוספת לשילוח מטענים בשם דלתא, אשר החלה לפעול, לטענת אייבי טרנס, במשרדי O.T.Gעם עובדיה. הדבר נעשה ללא ידיעת אייבי טרנס, ולאחר שנודע לה חששה כי O.T.Gמתכוונת להעביר פעילותה לחברת דלתא תוך ניתוק קשריה עם אייבי טרנס. בעקבות מידע זה נערכה פגישה בין O.T.Gלאייבי טרנס.

10. ביום 5.10.97 נערכה פגישה בין הצדדים. בפגישה זו התאמתו חששותיה של אייבי טרנס בכל הנוגע לכוונות O.T.Gלנתק הקשר העסקי עמה. מר ירון הסכים להפסיק את היחסים בין הצדדים בהתראה ארוכת טווח, ולפחות עד סוף דצמבר 1998. לבסוף הוסכם, כי לא יעשו כל שינויים ביחסי העבודה הקיימים בין הצדדים לפחות עד ליום 31 בדצמבר 1998, כאשר עד למועד זה ינסו הצדדים להגיע להבנה ביניהם באשר למועד ואופן סיום היחסים.

11. בניגוד למוסכם כאמור לעיל, הפסיקה O.T.Gבאופן מיידי וחד צדדי את הקשר העסקי עם אייבי טרנס בהודעה מיום 28.10.97.

12. במקביל להודעה זו העבירה O.T.G, ללא ידיעת אייבי טרנס או לקוחותיה, מטענים אשר הוזמנו כבר ע"י אייבי טרנס ללקוחותיה (באמצעות O.T.G), לחברת מ.מ. סחר (להלן: "מ.מ. סחר"), אשר הינה חברה ישראלית לשילוח בינלאומי המתחרה באייבי טרנס. כתוצאה מכך נגרם נזק לאייבי טרנס ביחסיה עם לקוחותיה.

13. זאת ועוד, לטענת אייבי טרנס, O.T.Gעשתה כל שביכולתה בכדי לסכל את נסיונותיה של אייבי טרנס לשקם את עסקיה.

14. אייבי טרנס מוסיפה וטוענת, כי O.T.Gהפרה כלפיה את ההסכם בין הצדדים תוך הפסקת מערכת היחסים ללא כל הודעה מוקדמת. לטענתה, הפרה זו גרמה לה נזק רב.   ראשי הנזק, כפי שחושבו על פי אייבי טרנס, מפורטים להלן: 

א. אובדן הכנסה - כתוצאה מאי מתן הודעה מוקדמת וללא כל אפשרות להערך ולהתארגן בהתאם, אייבי טרנס איבדה נתח מסוים מהכנסותיה. לטענתה, מדובר בירידה ברווח הגולמי בממוצע לחודש בסך של 141,893 ₪. בהתחשב בהבנות בין הצדדים באשר לתקופת ההודעה הסבירה (הודעה מוקדמת עד לסוף דצמבר 1998היינו כ- 14 חודשים), יש להכפיל סכום זה ב- 14 חודשי הודעה מוקדמת, על פי חישובה של הנתבעת ובסה"כ: 14 X141,893 ₪ = 1,986,502 ₪.

ב. אובדן ימי עבודה – מנהל הנתבעת, מר אייבי ביריאן (להלן: "מר אייבי"), ובנוסף אליו ארבעה עובדים נוספים נאלצו לחרוג משיגרת העבודה ולהקדיש זמן רב בשיקום הפעילות העסקית של הנתבעת ובמאמץ להחזיר לקוחות שעזבו. הנזק מוערך על ידי רו"ח של הנתבעת בסכום של 207,793 ₪. כמו כן, לאחר הפסקת היחסים העסיקה הנתבעת את מר עוזי סגיר, שהינו בעל נסיון מסחרי בתחום הספנות, מתוך תקווה שיעזור בשיקום הנתבעת. לאור הפסדיה של הנתבעת לא ניתן היה להמשיך להעסיקו. ההפסד, על פי בדיקת רו"ח של הנתבעת, כתוצאה מהעסקתו מחודש נובמבר 97' ועד אפריל 98' עומד על סך של 126,000 ₪. בסה"כ  ראש נזק זה מוערך בסכום של 333,793 ₪. 

ג. נזקי מוניטין – לטענת הנתבעת, התנהגות O.T.Gגרמה לפגיעה קשה במעמדה של הנתבעת, בשמה הטוב ובמוניטין שלה. נזקים אלה מוערכים ע"י הנתבעת בסך של 600,000 ₪.

15. הנתבעת העמידה את סכום תביעתה שכנגד, מטעמי אגרה, על סך של 2,000,000 ₪.

16. עוד טוענת הנתבעת, כי הפרת ההסכם מצד O.T.Gבהפרה כה חמורה, והתנהגותה בחוסר תום לב פוטרת את הנתבעת ממילוי חיוביה החוזיים כלפי O.T.G, כל עוד האחרונה לא פיצתה את הנתבעת בגין הנזקים שהסבה לה כמפורט לעיל, עקב הניתוק המיידי של היחסים ביניהם ואי מתן הודעה מוקדמת כמוסכם או כמקובל בנסיבות העניין.

17. לגירסת אייבי טרנס, התנהגות הנתבעים 2 ו-3 עולה כדי התעשרות שלא כדין על חשבונה ומשום ניצול לרעה מצד הנתבע 2 את מסך ההתאגדות של O.T.Gודלתא למטרות מירמה. אשר על כן, הדבר מצריך הרמת מסך כלפי מר ירון וכלפי דלתא, אשר חייבים באופן אישי כלפי אייבי טרנס בגין הנזקים שהוסבו לה, כאמור.

ג.  גדר המחלוקת

גדר המחלוקת אם כן משתרע על פני מספר סוגיות. הצדדים חלוקים ביניהם באשר להגדרת מערכת היחסים, האם היתה זו מערכת יחסי "כתבות" או "סוכנות". האבחנה לשיטת הצדדים נחוצה לצורך השאלה האם היה על ירון ו- O.T.G.ליידע מראש את אייבי טרנס, וכמה זמן מראש?

מחלוקות נוספות שנטושות בין הצדדים, הם באשר לנסיבות הפסקת הקשר, מי הפר את החוזה עם מי, האם היתה עילה לאחד הצדדים להפר את ההסכם ביניהם, ומה הנזק שנגרם אם בכלל?

ד. התביעה העיקרית של O.T.Gכנגד אייבי טרנס

1. ביום 2.2.98,  הגישה O.T.G.  תביעה כספית בסדר דין מקוצר כנגד אייבי טרנס ע"ס 458,524 ₪ (ששוויים כ- 226,992,425 מיליון לירטות). לכתב התביעה, צרפה התובעת את נספח ד' שהינו ריכוז החשבוניות שלא נפרעו מהנתבעת החל מיום 3.8.97 ועד לנתוק הקשרים 27.10.97. כשנספח ד' מהווה דף מרכז של כל הסכומים המרכיבים את סכום התביעה, כשנספח ה' הינו דוגמה לאסמכתא של סכום חיוב אחד. מפאת הנוחות, ציין ב"כ התובעת כי בידי התובעת אסמכתאות לכל חיוב וחיוב נטען.

2. בסעיף 6 לכתב ההגנה, לא הכחישה התובעת את סכום התביעה אלא בשפה רפה ובאופן כללי בלבד. וכך ציינה:

"הנתבעת תטען כי הסכום אינו מדוייק וכי הנתבעת אינה חייבת את הסכום הנתבע על ידי התובעת, וזאת כפי שגם הוצג הדבר בדפי הריכוז בהעברות בחודשיים הקודמים"... 

3. בתצהיר עדות מיום 8.5.01 של מר אייבי, לא הוסף ופורט דבר באשר לסכום הכסף הנתבע. אף שם חזר אייבי בסעיף 56 לתצהיר כדלקמן:

"...תטען אייבי טרנס כי הסכום אינו מדוייק וכי אייבי טרנס במסגרת ההתחשבנויות השוטפות חייבת סכום פחות מהסכום הנתבע על ידי O.T.Gוזאת כפי שגם הוצג הדבר בדפי הריכוז בהעברות בחודשים הקודמים"...

4. כבר בבקשת הרשות להגן ביושבי בדיון כרשמת, כבר אז הערתי כי המבקשת איננה חולקת בעצם על סכום התביעה, אם כי איננה מודה בו מפורשות (ראה החלטה מיום 8.3.99 בבש"א 384/98). מן הראוי שהנתבעת היתה לוקחת לתשומת לבה הערה זו של ביהמ"ש ומתקנת את שראוי תיקון. מאחר ונספח ד' לתביעה מהווה ריכוז של כל החשבונות לפי מועדם, מה הקושי בלבדוק חשבון חשבון ולהודיע לביהמ"ש איזה חשבון נמצא במחלוקת? ב"כ התובעים העיר לא אחת, וציין זאת אף בכתב התביעה עצמו כי בידיו מצויים כל האסמכתאות לעיון הצד שכנגד ולעיון ביהמ"ש. לא היתה כל מניעה מלפרט את שנטען בשפה רפה ומהפה החוצה לענין הסכום "הלא מדוייק".

לא פורט מדוע הסכום לא מדוייק, היכן לא מדוייק, כיצד אם בכלל יש קשר לחשבונות ודפי הריכוז בחודשים הקודמים? מר אייבי מציין בסעיף 56 לתצהירו, כי הנתבעת חייבת פחות (כמה פחות?) וזאת כפי שהוצג בדפי ריכוז בהעברות בחודשים הקודמים סתם ולא פירש!

5. זאת ועוד, צודק ב"כ התובעת כי הימנעות מחקירת ירון לגבי סכום החוב, די בכך להוות הודאה בחוב עצמו. לעומת זאת, למר אייבי ניתנה הזדמנות בחקירה נגדית להסביר ולפרט מדוע לשיטתו החשבון לא נכון ולא מדוייק והיכן טעתה התובעת לשיטתו. אייבי לא ניצל הזדמנות זו ולא ידע להשיב אלא באופן כללי ומעורפל כשלבסוף הוסיף: "אני צריך לתת למנהל החשבונות כדי לבדוק את זה"...(עמ' 103 פרוטוקול מיום 15.12.02 שורה 1).

6. אם כך, תמהני מדוע עד ליום ההוכחות לא טרחה הנתבעת לבדוק את החשבונות. ב"כ הנתבעת בסיכומיו, טוען כי נטל זה מונח על כתפי התובעת, שכן עליה להוכיח את סכום התביעה, ודי באי הגשת כל האסמכתאות כדי לקבוע שהתובעת לא הוכיחה תביעתה. לטענת הנתבעת, התובעת לא עמדה בכלל הראיה הטובה ביותר וצרפה רק "כלי שני" שהוא נספח ד', דף ריכוז החשבונות ולא טרחה לצרף את החשבונות עצמן.

7. אני סבורה כי הנתבעת נתפסה לכלל טעות. אמנם על התובעת הנטל להוכיח תביעתה, אולם משמדובר במסה גדולה של מסמכים וניירת, אינני רואה כל פסול בהכנת דף ריכוז חשבונות, בדומה לכרטסת הנהח"ש שיוצאת מכל בית עסק כדבר שבשגרה. אם לצד שכנגד קיימת הסתייגות באשר לשורה כזו או אחרת או פירוט זה או אחר, פתוחה הדרך לבדוק אותה הסתייגות. יתרה מכך, במקרה זה לא היתה כל מניעה במשך ההליכים המקדמיים ועד להכנת תצהירי עדות ראשית להורות למנהח"ש, כפי שהגיש חוו"ד בענין נזקי הנתבעת, להגיש חוו"ד באשר לנכונות החשבונות. התובעת איננה צריכה לבדוק עם הנתבעת את החשבונות, לשיטתה אלה נבדקו ורוכזו לנספח ד' עליו היא מסתמכת. ובענייננו, כל עוד הנתבעת לא ביקשה לבדוק החשבון ולא העלתה כל טענה ספציפית לגביו, הוא מהווה את "הראיה הטובה ביותר". יש להניח שהנתבעת מנהלת חשבונות במקביל לתובעת ויודעת בדיוק איזה חיוב קיים לגבי כל מועד ומועד, מה היה הקושי להצליב החשבונות ולפרט באופן ספציפי את אי הדיוק?

8. בנסיבות אלה, סבורני שיש לקבל את סכום החיוב בתביעה העיקרית כסכום נכון, אלא שנותר לבדוק את טענות הגנת אייבי טרנס השזורות גם בתביעה שכנגד, האם הפרה התובעת את ההסכם עם הנתבעת הפרה כזו שאיננה מזכה אותה בחיוב שלא נפרע, או שמא יש לקבל את טענת הקיזוז בסכומה המלא או החלקי והאם נותר סכום כלשהו לתשלום?

ה. מערכת היחסים שבין הצדדים

1. אייבי טרנס תוארה במהלך המשפט ותיאור זה לא הוכחש, כחברה שלה מוניטין רב בתחום שילוח מטענים וספנות ולמעלה מ- 20 שנה. עוד בטרם הוקמה החברה עבד אייבי כמשלח תוך התמקדות בקו ישראל איטליה. לעומתו, ירון הגיע לאיטליה ב- 9.12.99 ועשה את צעדיו הראשונים בתחום השילוח מטענים, והקים יחד עם מר לוצי'אנו ריבאלטי את O.T.Gואשר מקום מושבה היה ברוונה.

2. החל משנת 1994 לערך, החלו אייבי טרנס ו- O.T.Gלשתף פעולה בתחום שלוח מטענים מאיטליה לישראל. לטענת אייבי טרנס, שימשה לה O.T.Gכסוכנת וכנציגה בלעדית באיטליה לזמן בלתי קצוב. לשיטת התובעת, אייבי טרנס לא שימשה לה אלא כ"כתבת" לצורך שחרור מטענים בישראל.

3. שני הצדדים בעצם יוצקים אותו תוכן למונחים שונים, שכפי שאבהיר להלן בעיניי אין זה מעלה ואין זה מוריד הגדרת היחסים "ככתבות" או "כסוכנות".  מהות היחסים חשובה, אופי העבודה המשותפת חשובה ולא הגדרתה הסמנטית.

4. שני הצדדים אינם חולקים כי עבדו באופן אינטנסיבי ומשותף במשך כ- 4 שנים רצופות בקו איטליה ישראל. אייבי טרנס היתה מגייסת לקוחות יבואנים בישראל, יבואנים מאיטליה, ומפנה אותם ל- O.T.Gלבצע את השינוע על אדמת איטליה כשהיא דואגת לשחרר המטען על אדמת ישראל ולהיפך. לקוחות שקיבלה O.T.Gבאיטליה או ישראלים שרצו לייבא או יצואנים שרצו לייצא, הופנו ע"י O.T.Gלאייבי טרנס כדי שזו תטפל בחלק "הישראלי" שבמשלוח. בין הצדדים היו יחסים "סימביוטיים" ושניהם נהנו משתוף הפעולה כפי שיובהר להלן.

5. על מנת לתאר את שתוף הפעולה ההדוק ואת האינטרסים המשותפים של שני הצדדים, טען אייבי טענה שלגביה הובעה התנגדות נחרצת לכל הרחבת חזית, כי הוא היה שותף ב- O.T.Gב- 35% ממניותיה. ההתנגדות להרחבת חזית התקבלה, והטענה לא נטענה אלא כדי לשפוך אור על מערכת היחסים בין הצדדים, ואייבי לא נחקר עליה אלא כדי לקעקע את אמינות גירסתו ומהימנותו.

גם בנושא זה לטעמי הפליגו הצדדים "למחוזות רחוקים" ללא צורך. אין אייבי טוענת להחזר כספים בגין השקעתה ב- O.T.Gותביעתה שכנגד לא קשורה כהוא זה לענין המניות. ואם הנושא הועלה לענין מהימנות הצדדים, יש להצטער שהועלה, כי חקירתם של ירון ואייבי גם יחד הותירו בי רושם נחרץ כפי שאתאר להלן, ששניהם אינם דוברי אמת באשר להעברת המניות.

6. לגירסתו של אייבי כפי שהועלתה עוד בחקירתו במסגרת בקשת הרשות להגן, הוא שילם לירון עבור המניות כ- 40,000 ₪ שהועברו דרך מר אורי טביבי. אין לאייבי מסמך כלשהו לגבי רכישת מניות אלה, אין לו כל מסמך לגבי העברת הכספים, ויתרה מכך המניות לא הועברו אליו בפועל, אלא שלשיטתו המניות הוחזקו עבורו בנאמנות ע"י הגב' אילריה בנדיני שעבדה עם ירון והיתה בקשר חברי עימו, וכל זאת תמורת 5% ממניות החברה.

7. אין להכביר מילים בסוגיה זו, ולפיכך רק אומר כי העובדה שלא נחתם כל מסמך ואין כל ראיה בדבר החזקה בנאמנות של מניות ו/או העברת כספים, מצביעה על אחד מהשניים, או שאייבי ביקש להישאר משקיע עלום שם מסיבותיו שלו, או שמא לא היו דברים מעולם. מכל מקום, עדותה של גב' בנדיני לא רק שלא "שפכה אור" על הפרשה, אלא אף עירפלה אותה. מחד, הצהירה כי מעולם לא קיבלה בנאמנות מניות מאייבי טרנס ולא שימשה כנאמנה עבור אייבי בשום הזדמנות שהיא. מאידך, התקשתה לשכנע בגירסתה כי ירון העביר לה במתנה 1/3 חברה "רק"  בגלל היותם בני זוג בתקופה קצרה (?!), והותיר בידיה בסופו של יום 5% מהמניות(?!).

8. זאת ועוד, גב' בנדיני אף לא ידעה להסביר את הסתירה לנספח ט' לתצהיר אייבי, שם מצויין מפורשות כי גב' בנדיני השקיעה את הונה העצמי ב- O.T.Gוהפכה לשותפה:   "...Miss Bandini  has invested her own Capital in O.T.G and became a partener                                                                                                                                                    

      (סעיף 5 בנספח ט' לתצהיר אייבי)  (הדגשה שלי א.מ.ג).

משעומתה גב' בנדיני עם האמור במכתב זה, השיבה באופן לא ברור כדלקמן:

"זה לא, זה לא תואם באמת את מה שקרה. אם אנחנו מדברים על הון ככסף, לא. ניתן לי רק 5% על מנת שאני אכנס לשם"...

(עמ' 34 לפרוטוקול מיום 31.5.01 מול שורות 14-15). 

9. תשובתה  של גב' בנדיני רק הקשתה להבין את האמת. בתחילה גירסתה היתה כי המניות ניתנו לה מתנה ע"י ירון בגלל היותה עובדת מצטיינת (?!), ובגלל היותה בת זוגתו. בעוד O.T.Gכותבת "ברחל בתך הקטנה" בנספח ט', כי הגב' בנדיני השקיעה מהונה העצמי במניות. מתקנת גב' בנדיני ואומרת שקיבלה 5% כדי "להיכנס לשם", היינו לא רק שלא השקיעה מהונה אלא אף קיבלה 5% במתנה כדי לקבל 35% במתנה ?!

כמובן שגירסה זו מופרכת ואין בה כל הגיון מעשי או כלכלי.  

10. מאידך, אף קשה לי לקבל את גירסת אייבי כי המניות הוחזקו עבורו בנאמנות והוא קיבל דבידנדים מהחברה. אם כך, לא היה לו כל הסבר משכנע מדוע קיבל 50% דיבידנדים שעה שמחזיק הוא רק ב- 30% מהמניות. מדוע שירון "יתנדב" לתת לו עוד כסף מעבר למה שמגיע לו כשותף ב- 1/3 החברה, ובייחוד כשמדובר במאות אלפי דולרים בשנה.

11. ירון הבהיר כי חלוקת הכספים שנעשתה מס' פעמים בשנה באמצעות חברה פנמית "TYRAS " בינו לבין אייבי, נבעה מרווחים שהפיקו שני הצדדים משתוף הפעולה ביניהם. ייתכן ודרך זו של העברת הרווחים דרך חברה שלישית היתה משיקולי מס, אין זה מענייננו בתביעות הנדונות אלא מעניינן של רשויות המס.

ואולם, גירסתו של ירון בדבר חלוקת רווחים קרובה יותר לעניות דעתי לאמת. ירון הבהיר, כי מחיר השוק בתקופה הרלבנטית להובלת מכולה מלאה במטען FCL  היה 920 $, אייבי הסדיר עם חברת הספנות גרימלדי מחיר הובלה של 800 $. שני הצדדים בעצם הונו את הלקוח. O.T.Gלבקשת אייבי היתה משלמת מראש לגרימלדי, מוציאה חשבונית חיוב על סך 920 $ שנשלחה לאייבי, אייבי חייב הלקוח ב- 920 $ ומההפרש 120 $ נהנה לגירסת ירון אייבי בלבד!  יש להניח שירון נהנה מהפניית לקוחות אליו דווקא ובאופן בלעדי, בה בשעה שאייבי "גזר קופון" של 120 $ לכל מכולה באמצעות שתוף פעולה של ירון. ואם בכך לא די, הרי במשלוח LCLהתחלקו השניים בהפרשי העלויות. מכולת LCLמשמעה מכולה המכילה מס' מטענים "אחוד מטענים" או כפי שמכונה בעגה המקצועית "גרופז'". מחיר מכולה כזו לצדדים היתה בפועל 800 $ בעוד שאת הלקוחות ניתן היה לחייב ב- 2,000- 2,500 $, בהפרש עלויות אלה היו מתחלקים הצדדים שווה בשווה, "באופן רשמי" ובאופן עקבי (ראה עדות ירון בעמ' 31 + 32 לפרוטוקול).

12. הסברו זה של ירון עולה בקנה אחד עם ההגיון הכלכלי והעדויות. בחקירתו של אייבי ומהמסמכים שהוצגו לו (ת/10 – ת/27), עולה כי חלוקת "דבידנדים" היתה חדשות לבקרים ולא בדרך המקובלת בין שותפים לחברה. אייבי נחקר ארוכות על גירסתו זו בדבר חלוקת "דבידנדים" עד אשר התרצה, והודה בחקירה נגדית (בעמ' 91 לפרוטוקול מול שורות 12-22), כי אכן הצדדים חילקו ביניהם את הרווחים שנוצרו בהפרשי המחירים במשלוחים של   "גרופז'" ובמשלוחי FCLכפי הנראה גרף אייבי את מלוא ההפרש של 120 $ למכולה, כשפעם אחת על פי עדות ירון הסכים להפריש לו חלק קטן מזה של 30 $ למכולה. כל החשבונות עברו דרך חברת"TYRAS" הפנמית שכאמור מקום מושבה היה בהולנד ובעליה עלומים.

13. נושא זה אם כן של העברת מניות לוט בערפל. מחד, החזקת המניות בידיה של גב' בנדיני לא ברור, ומאידך ברור כשמש שאין מדובר בחלוקת דבידנדים אלא חלוקת רווחים בין שתי חברות ששיתפו פעולה ביניהן. כל הדיון בסוגיה זו הינו צדדי לחלוטין למחלוקת נשוא הדיון, מהימנות שני הצדדים גם יחד מוטלת בספק, וברור לי כי שני הצדדים מגלים טפח ומכסים טפחיים וכל זאת משקולי מס גרידא. 

14. יחד עם זאת, סוגיה זו העלתה את מערכת היחסים האמיתיים ששררה בין שני הצדדים. הצדדים שיתפו פעולה באופן גלוי ובאופן נסתר, היתה ביניהם מן הסתם מערכת אמון הדדית, והצלחה של האחד היתה הצלחתו של האחר. שניהם נהנו רווחית משתוף הפעולה ההדדי והיחסים כאמור היו סימביוטיים.

15. מחלוקת נוספת נסבה על הגדרת יחסי הצדדים, שגם כאן כפי שאבהיר, סבורני שהרחיקו הצדדים לכת וגלשו לנושא צדדי ובלתי חיוני. ב"כ שני הצדדים מצטטים נרחבות מפיהם של העד ירון ואייבי ומבקשים מעדות זו ללמד על טיב הקשר בין החברות. ולא כך הוא. אין זה משנה לדידי אם ירון מגדיר את הקשר "כתבות" ועל פי הסברו זה מעיין "הנדינג אופיס" משהו שמשמש כמשחרר המטענים  שלך בצד הישראלי או אם אייבי מגדיר את הקשר כסוכנות מאחר והיה לכאורה בעל מניות בחברה ושותף בה, ויחסי הצדדים היו אקסלוסיביים (בלעדיות), ראה עדות ירון בעמ' 39 ועדות אייבי בעמ' 96).

16. טיב היחסים העסקיים ואופי הקשר נלמד מתוך יחסי העבודה בין השניים. שני הצדדים מודים כי עבדו בצורה אינטנסיבית בקו ישראל-איטליה, כי היו להם אינטרסים משותפים של גיוס לקוחות וכי השתתפו ברווחים. המובאות שהמציא ב"כ התובעת להגדרת "AGENT " בפרסום של לשכת המסחר  הבינלאומי (ICC) אינן מסייעות להגדיר את טיב הקשר בין הצדדים. הצד השני אף הרחיק לכת והמציא חוו"ד של הגב' שירן קוזוקין בדבר היות יחסי הצדדים דומים יותר ל"סוכנות" ולא "כתבות".

17.  ויכוח זה הוא עקר. החובה לטעמי של התובעת להודיע על הפסקת העבודה המשותפת לא נובעת אך ורק מהגדרת הקשר "סוכנות" או "כתבות". חובה זו קיימת כל אימת שבין שתי חברות נוצר קשר תלותי, קשר של הסתמכות, כל אימת שרווחיו של האחד תלויים ברווחיו של האחר. כל אימת שהיחסים הם סומביוטיים, זה נהנה מזה וההיפך, והקשר הוא אינטנסיבי וממושך על פני תקופה. בנסיבות כאלה, קמה החובה ליידע מבעוד מועד את הצד השני בנתוק הקשר, וזאת כדי לאפשר לו להיערך בהתאם ולמנוע תחרות בלתי הוגנת באותו פלח שוק. אין זה לדידי משנה אם הקשר ייקרא "נציגות", "סוכנות", "כתבות", "שותפות", וכיוצ"ב..

18. במקרה דנן, הובאו די והותר ראיות, ואף הצדדים אינם חלוקים על כך כי הקשר בין הצדדים לא היה דבר של מה בכך שנעשה באופן אקראי. אלא הנתבעת גייסה לקוחות בישראל עבור התובעת. התובעת מאידך שרתה את הנתבעת ושני הצדדים שיתפו פעולה, לאור מסת הרווחים, בהיקפים גדולים אינטנסיביים וכמעט בלעדיים. אף אחד מהצדדים לא השכיל להוכיח הפקת רווח נוסף בסדר גודל דומה או קטן יותר באמצעות משלחים אחרים. חלוקת הרווחים בדרך לא דרך באמצעות חברה שלישית, היא הנותנת כי אף בין השנים שררו יחסי אמון מירביים.

19. לאור זאת, סבורני ששאלת ההודעה מראש היא בלתי נמנעת, ועל O.T.Gהיה ליידע את הנתבעת מבעוד מועד על כוונתה לנתק עמה את הקשרים. יש לסקור את השתלשלות הנסיבות בין הצדדים ולבדוק האם אכן הפרה O.T.Gאת חובתה זו, ואם כן האם נגרם נזק לאייבי טרנס ומהו.

ו. נתוק הקשר בין הצדדים

1. הצדדים חלוקים באשר לסיבת נתוק הקשר. לגירסת התביעה, תחילת הקשר בין שתי החברות נוצרה מבקשת חבר משותף מר לוצי'אנו ריבאלטי, כשעדיין ירון לא הכיר את אופיו של אייבי לטענתו. ואולם, בהמשך, משנוכח שלאייבי יש מוניטין שלילי (סעיף 68 לסיכומי התובעת), וכן לאחר שאייבי טרנס החלה מאחרת בתשלומים ומתוך חשש לכספו, ביקש לנתק את הקשרים. ירון מודה כי נתגבשה בלבו מחשבה של נתוק זמן מה לפני שהודע על כך לאייבי, אם כי לא יכל לנקוב במועד מדוייק. (ראה עדותו בעמ' 105-106). לפיכך, ועוד בטרם הודע לאייבי טרנס על הנתוק הציע לה דרך חלופית לשנות את שיטת ההתקשרות, ש- O.T.Gלא תעביר את לקוחותיה לאייבי טרנס. ואם אייבי טרנס תרצה, תעביר את לקוחותיה ל- O.T.Gתמורת עמלה קבועה של כ- 4,000 $ לחודש, במשך 14 חודש.

2. לגירסת ירון, הצעה זו הציע לאייבי במהלך פגישה משותפת עמו ועם יועצו של אייבי עמנואל במהלך הפגישה שהתקיימה ביום 5.10.97.  בתגובה לפגישה, אייבי שלח מכתב, בו ההצעה נדחית.  המכתב נשלח ביום 20.10.97 וסומן ד' לתצהיר ירון. לגירסת התביעה, ירון הודאג מאותו מכתב, ומתוך דאגה כנה לכספו הודיע לאייבי שמעתה ואילך תנאי התשלום של שחרור המשלוחים יהיו על בסיס מזומן (Cash on delivery )  (ראה מכתב ירון נספח ה' מיום 24.10.97).

אייבי הגיב על מכתב זה במכתבו מיום 28.10.97 , והשיב כי לאור שינוי תנאי התשלום ופגיעה בתזרים המזומנים של החברה, הוא נאלץ במקביל לעבוד עם משלחים נוספים מאיטליה (משלח בשם פאקוריני).

3. לגירסת התביעה, אף אייבי הרגיש שיחסי הצדדים עלו על שרטון ולא יהא מנוס מלנתק קשרים, והוא הכין את הקרקע מבעוד מועד באמצעות מעבר למשלח "פאקוריני". לשיטת ירון, היחסים העסקיים ביניהם לא היו אף פעם בלעדיים. הצדדים עבדו במשך כל אותה תקופה גם עם משלחים נוספים. אלא, שאייבי טרנס החליטה באופן חד צדדי ומהותי באמתלה כי שינוי שיטת התשלום גורמת לה קשיי מימון, להעביר מטענים למשלח מתחרה. בתגובה לשנוי זה ורק בתגובה לכך, טוען ירון כי O.T.Gהחליטה להביא את היחסים בין הצדדים לידי סיום לאלתר כמפורט במכתב מיום 28.10.97.

4. עד כאן גירסת התביעה. לגירסת ההגנה, מי שהכין את הרקע והקרקע לנטישה היה דווקא ירון. אחרי 4 שנות פעילות משותפת והגדלת נפח הפעילות החליטה O.T.Gבאמצעות ירון מנהלה לקצור את פירות ההצלחה לבד. לשיטת אייבי, מזימתו של ירון לא היתה אלא הקמה בחשאי חברה מתחרה נוספת "דלתא נובל", אשר עסקה באותם עסקים של O.T.Gשהתקשרה עם חברת שילוח ישראלית מתחרה לאייבי טרנס בשם מ.מ. סחר בע"מ תוך גזילת לקוחותיה של אייבי טרנס והשארתה "עירום ועריה".

5. אין מחלוקת, כי חברת "דלתא נובל" הוקמה באמצע שנת 1997 עוד לפני הנתוק. אין גם מחלוקת כי "דלתא" עבדה מתוך משרדיה של O.T.Gוחלק מעובדי O.T.Gעברו לעבוד "בדלתא". לירון לא היה הסבר הגיוני, מדוע יש צורך בהקמת חברה חדשה, גם אם מטרתה היתה לגייס יעדים חדשים. (ראה עדותו בעמ' 143). לטענתו, נאלץ להקים חברה חדשה לאור מצבה העגום של O.T.Gעקב איחור בתשלומים מצד אייבי טרנס. צודק ב"כ הנתבעות, כי טענתו זו של ירון יש בה תרתי וסתרי. שכן אם אכן הפעילות של אייבי לא היתה כה משמעית וחשובה ל- O.T.G, מדוע שמצבה יהא ביש עקב אחור בתשלומים? ואם אכן נקלעה לקשיים עקב אחור בתשלומי אייבי, יש בכך כדי להצביע שפעילות אייבי ב- O.T.Gהיתה פעילות מכרעת וחשובה עד כדי גרימת התמוטטות ל- O.T.Gלטענת ירון ולפתיחת חברה חדשה. 

6. לגירסת אייבי, כאמור ירון תיכנן מראש את נתוק O.T.Gמאייבי טרנס, לא לפני שהקים את "דלתא נובל" כדי להעביר את כל הפעילות אליה ולרוקן מתוכן את O.T.Gולא לפני שטרח להתקשר עם משלחת אחרת בישראל שתחליף את אייבי טרנס, הלא היא מ.מ. סחר. מאחר וירון החל את קשריו מיד לאחר שנותקה התקשרות עם אייבי טרנס, מניחה הנתבעת כי המגעים בין השניים נרקמו עוד קודם, בשעה שנוסדה "דלתא נובל".

7. לשיטת אייבי, לאחר שנודעו העובדות המפורטות לעיל, זימן פגישה עם ירון ועמנואל עוזרו, ונוכח לדעת כי חששותיו מבוססים. באותה פגישה לטענת אייבי, ביקש ירון לפצותו בסכום של ה- 4,000 $ לחודש במשך 14 חודש בעבור נתוק הקשרים. אייבי דחה הצעה זו, ומשלא הגיעו הצדדים לעמק השווה הוחלט כי לא יעשו כל שינוי ביחסים העסקיים שבין הצדדים לפחות לא עד 31.12.97, שעד אז יפגשו שנית וינסו לגבש הסדר, אלא שלהפתעתו של אייבי הפסיק ירון את ההתקשרות באופן פתאומי במכתבו מיום 28.10.97, לפיה ניתנה התראה עד ליום 1.11.97.

8. לאחר שעיינתי בעדויות הצדדים, עדיפה בעיניי גירסתה של אייבי טרנס. אין זה סביר בעיניי כי הקמתה של "דלתא נובל" היתה ללא קשר לנתוק היחסים בין הצדדים. סמיכות הזמנים בה הוקמה חברת דלתא, העובדה שהוקמה בחשאי מבלי לשתף את אייבי, ועבדה מתוך משרדיה של O.T.Gתוך קשירת יחסים עסקיים עם מ.מ. סחר, היא הנותנת כי מהלך זה תוכנן זמן מה מראש. אף ירון עצמו מודה, כי בראשו חלפה המחשבה לנתק את היחסים עם אייבי, ואין צעדיו אלא מצביעים על הכנת הקרקע מבעוד מעוד, תוך ריקון O.T.Gמתוכן.

9. אף לטענתו של ירון, כי הצעה של 4,000 $ לחודש לא באה אלא לשנות את שיטת העבודה בין השתיים איננה מצביעה על הגיון רב. לשיטתו, הוא לא יעביר לקוחות לאייבי בשום צורה ואופן, ועבור העברת לקוחות מאייבי אליו ישלם סכום קבוע של כ- 4,000 $ למשך 14 חודש. ראשית, אם מדובר בשינוי שיטת העבודה מדוע לנקוט בפרק זמן קצוב מראש של 14 חודש? ואם אכן לגירסת ירון מדובר ביחסי כתבות שאינם בלעדיים, מדוע שישולם סכום קבוע מראש ולא תשלום פר עיסקה?

אין זאת אלא שהצעתו של ירון מתאימה יותר "לפיצוי" בגין ההתנתקות שמטעמי נוחות נפרסה לתשלומים ותחת מעטה של "עמלה" לצורכי מס ולא בגין "שיטת עבודה" חדשה. שיטת עבודה זו איננה הגיונית מנקודת מבטה של O.T.Gויכולה להסב לה נזקים כספיים.

10. אף טענותיו של ירון כפי שהועלו כלפי אייבי ונימוקיו לנתוק הקשר אינן נתמכות בכל ראיה. כזכור, ירון טען כי שתי סיבות עיקריות הובילוהו לנתוק הקשר עם אייבי. האחת, הפרה של אייבי את הסכם ההתקשרות והעברת מטענים לפאקוריני. ראשית, ייאמר כי העברה זו נטענת רק לאחר שסכסוך הצדדים היה בעיצומו ובתגובה לבקשתו של ירון לשנות את שיטת התשלום. ירון לא יכל להראות בשום מסמך או תיעוד אחר, כי אייבי הפרה את ההסכם בכך שעבדה עם משלחים אחרים באיטליה במהלך עבודתם המשותפת. זאת ועוד, הרי ירון עצמו החזיק בגירסה כי אין בלעדיות ביחסי הצדדים שהינם יחסי כתבות, אז מה לו כי ילין על העברה למשלח אחר? משעומת ירון בחקירה נגדית עם גירסתו שלו שלא עולה בקנה אחד עם טענתו להפרה יסודית, השיב:

"למה זה הפרה יסודית, אין לי כל מושג, לא יודע. לא מבין את השאלה , לא יודע".

(עמ' 122 לפרוטוקול שורות 3-4).

11. ובנוסף, טענתו של ירון כי מוסר תשלומיה של אייבי היה ירוד ולפיכך היווה הדבר גורם מדרבן לנתוק היחסים עמה. אף בנושא זה לא יכל ירון לתמוך טענותיו באסמכתאות. ומה יותר פשוט מלצרף מכתב התראה על אי תשלום? אף התביעה עצמה מתייחסת לתשלומים של 97/ 10- 8 ולא לתקופות קודמות. יש לזכור, שהצדדים נהגו לעבוד בתנאי תשלום של שוטף + 60 יום. לא הובאה ראיה כלשהי לדרישת תשלום של ירון מאייבי. אף בפגישה ב- 5/10/97 או במכתבים שלאחר מכן לא איזכר ירון ולו בחצי משפט את עובדת היות אייבי חייבת כספים.

12. בכתב ההגנה העלה ירון טענה נוספת והיא שאייבי נהגה לשחרר מטענים ללא שטרי מטען, עובדה שגרמה ליבואנים להתחמק מתשלום. ירון לא יכל להצביע על אילו תביעות תשלום מדובר, מי הספקים או היבואנים שהתחמקו מתשלום ומתי. טענה זו נטענה בעלמא מהשפה והחוצה.

13. מסקנתי בפרק זה אם כן, כי ירון הוא זה שניתק את הקשרים עם אייבי ולא להיפך. נתוק זה לא בא אלא על מנת להפוך לעצמאים ולהפסיק להתחלק עם אייבי ברווחים, וזאת לאחר שנפח הפעילות גדל, ירון נכנס לפלח שוק זה במלוא התנופה והכיר היטב את היבואנים בישראל ואת הספקים באיטליה, וחש כי הוא איננו זקוק יותר לליווי של אייבי טרנס ולשתוף פעולה עמה. נתק זה נעשה מתוך מחשבה תחילה, ורק לאחר שהקים את דלתא נובל ויצר קשרים עם מ.מ. סחר, ירון עצמו חש כי נעשה עוול כלשהו לאייבי בעצם הנתוק, וביקש כי הנתוק יהיה איטי והדרגתי, לפיכך באה הצעתו "לפצות" את אייבי טרנס בסכום קבוע של כ- 4,000 $ לחודש.

14. הגם שהצעת ירון היתה לשלם 14 חודש תשלומים שוטפים וקבועים, אינני סבורה שזהו משך פרק הזמן שיש ליתן לאייבי טרנס בטרם הנתוק. סבורני שמספר חודשים זה בא באופן אקראי ולאחר שהציע זאת ירון, על מנת שיקל עליו לפרוס את סכום הפיצוי בו חישב לפצות את אייבי טרנס, ותו לא.

15. באשר לפרק הזמן שיש ליתן ההודעה מראש, ראה דברי ביהמ"ש בע"א 442/85, משה זהר ושות' נ' מעבדות טרבניל בעמ' מ"ד (3) עמ' 601 בעמ' 674, כדלקמן:

"העולה מהאמור הוא, כי סבירות ההודעה נבחנת בשניים: האחד- פרק הזמן הסביר מתחילת הקשר ועד לביטול. השני – פרק הזמן שנקצב בהודעה, לביטול. הראשון נועד לתת לצד שכנגד שהות מספקת להפיק רווח סביר מהעיסקה ולכסות את השקעותיו בזמן ובעמל, וכן את ההוצאות שהוציא לשם ביצועה. בעיסקה מסחרית של הפצה יש להביא בחשבון את העובדה, כי פירות ההשקעה והעבודה אינם מבשילים מיד אלא רק לאחר תקופה, לעתים אף של שנים. השני נועד לתת לצד שכנגד זמן מספיק להתארגן מבחינה עסקית לקראת סיום הקשר ולמצוא מקורות אחרים להפקת רווח. כשההודעה אינה סבירה מבחינת אחת משתי התקופות הנ"ל, (או שתיהן) מחייבים את הצד המבטל לפצות את הצד שכנגד על הנזק שנגרם לו עקב כך".

16. בענייננו, נטען ע"י אייבי כי בפרק הזמן שחלף מאז יצירת ההתקשרות, השקיעה אייבי תשתית רחבה שכללה גיוס אנשי מכירות, רכבים, מוצרי פרסום, קידום מכירות, אחזקה, תקשורת מחשבים, משרדים גדולים יותר, וכל זאת על מנת להגדיל את נפח הפעילות מול O.T.G. אייבי התמקדה בקו שלוח ישראל-איטליה ועם הזמן 70% מרווחיה הושתתו על קו זה. אינני מקבלת טענה זו במלואה. סבורני, שיש להתחשב מחד בעובדה שאייבי טרנס עובדת כ- 20 שנה בתחום זה והיתה לה עוד לפני התקשרותה עם O.T.G, תשתית מפותחת דיה. גם בקו איטליה-ישראל, פעלה אייבי עם משלחים אחרים והיתה לה היכרות קודמת עם משלחים וספקים איטלקיים, לא בכדי חברה אליה O.T.G. אכן, ייתכן ואייבי השקיעה ממון בעיקר בגיוס לקוחות חדשים והגדלת נפח הפעילות, ואולם מכאן ועד הטענה כי כל ההשקעה נעשתה עבור העבודה המשותפת עם O.T.G, המרחק רב.

17.   ובאשר לפרק הזמן שניתן לאייבי טרנס, ובעצם לאי מתן זמן כלל, שכן מתן התראה של 3 ימים או כפי שהגדיר זאת ב"כ התובעת "הפסקה לאלתר", אין בה כדי להוות מתן הודעה מראש. פרק הזמן שנדרש הינו לא רק על מנת לאפשר לאייבי לחפש משלח אחר שיבוא בנעלי O.T.G, אלא בעיקר לצורך גיוס לקוחות חדשים תחת אלה שעזבוה ועברו לעבוד עם O.T.G   ומשלח ישראלי מ.מ. סחר, והן כדי להתחרות ב- O.T.G   באופן הגון. באי  מתן התראה מראש, נמצאת אייבי בפני שוקת שבורה, וקשה עליה להיענות לצרכיו המיידים של הלקוח בעוד מנגד תציע מ.מ. סחר מתחרתה תנאים נוחים ואטרקטיביים עם משלח O.T.Gשמוכר ליבואנים. מדוע שימתין לקוח כזה לאייבי טרנס? זמן ההודעה מראש נדרש על מנת שתהא תחרות הוגנת, כפי ש- O.T.G"הכינה הקרקע" מראש באמצעות הקמת דלתא נובל והתקשרות עם מ.מ. סחר, יש לאפשר לאייבי להקים תשתית מסחרית אחרת שתאפשר לה את המשך הפעילות בקו איטליה-ישראל.

18.   לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובייחוד לאחר שנכחתי לדעת כי קשריה של אייבי באיטליה היו ענפים עוד לפני היכרותה עם O.T.G, סבורני שפרק זמן של חצי שנה הינו פרק זמן סביר בנסיבות הענין.

ז.  נזקי אייבי טרנס

1. חישוב נזקיה של אייבי טרנס נעשה במספר ראשי נזק. הראשון שבהם הינו אבדן הכנסה, ולטענת ב"כ הנתבע יש לחשב אבדן הכנסה X14 חודש שהוא זמן ההתראה הסביר בנסיבות הענין. כפי שקבעתי לעיל, פרק הזמן לעניות דעתי הינו 6 חודשים בלבד. השאלה באיזה מכפלה יש לחשב תקופה זו. האם אכן הפסידה אייבי טרנס כספים? או שמא הרוויחה בתקופה זו של שנת 1998?.

2. בסוגיה זו צרפה אייבי חוו"ד של רו"ח משה כהן, אשר מסקנותיו הובאו בדף ריכוז, הקובע כי הרווח הגלמי של החברה בשנת 97 (לפני נתוק הקשר) היו 1,904,538 ₪, כאשר חישוב חודשי מביא לרווח כל כ- 190,000 ₪ לחודש, לעומת רווח גלמי בשנת 98 (לאחר נתוק הקשר) של 547,184 ₪ המהווים ממוצע חודשי של 39,085 ₪. רוה"ח כפל ב- 14 את ההפרש בין הממוצעים החודשיים השווה ל- 151,369 ₪, ותוצאתו הינה אבדן הכנסה של לא פחות מ- 2,119,166 ₪!

3. רוה"ח כמעט ולא נחקר על חוות דעתו, וב"כ התובעת מבקשת להבהיר כי חלה טעות בחישוביו של רוה"ח ובה בשעה שטוען שהרווח הגלמי לשנת 97 הינו 1,904,538 ₪, הרי בחבור אריטמטי של כל המספרים המופיעים באסמכתאות שצורפו לשנת 97 נמצא ביתרת רווח גלמי של 98,657 ₪ בלבד (?!). כך גם לגבי שנת 98, אבל הפוך, אם נצרף את כל הרשימות של המשלוחים לשנת 98 נימצא ברווח גלמי של 2,877,612 ₪ מול חישוביו של רוה"ח המביאים לרווח של 543,187 ₪ בלבד. כך גם אם מצרפים את הסכומים על פי הטבלאות של שנת 97 מקבלים 2,929,755 ₪ ולא כפי שציין רוה"ח 1,904,538 ₪.

4. ב"כ הנתבעת מתרעמת על כך שרוה"ח לא נחקר על כך בכוונה, כדי לא לתת הזדמנות להסביר את הטעות. ואולם ממה נפשך? האם צריך רוה"ח לחכות לחקירה נגדית כדי להבהיר הטעות? היה על רוה"ח להבהיר כי האסמכתאות מתייחסות לכל היקף המשלוחים ולא רק לקו איטליה-ישראל. זאת ועוד, היה עליו לסמן כל משלוח ומשלוח המתייחס לקו איטליה ישראל והשייך לצדדים נשוא תביעה זו. בשנת 98, אכן ציין רוה"ח את הספרה 1 ליד כל משלוח כזה מבלי להבהיר זאת בחוות דעתו, והבהרה זו לא באה אלא בכתבי הסיכומים.

מה עוד, בשנת 97  אין כל ציון לגבי משלוחים השייכים לסכסוך הנדון, ולכאורה כל מה שצורף שייך לסכסוך זה. אף צורפו רק דפים אחרונים לכל חודש מבלי לדעת כיצד חישב רוה"ח את המשלוחים השייכים לקוי איטליה-ישראל.

חווה"ד  של רוה"ח איננה מפורטת, איננה ברורה וקשה ללמוד ממנה דבר זולת מסקנה סופית של רוה"ח. לא ניתן להתחקות אחר כל משלוח ומשלוח ולא ברור כיצד הגיע רוה"ח לסכום אליו הגיע, אף לא ניתן לבדוק את החישוב האריטמטי של החוב לגבי שנת 97 שהינו בסיס לכל בדיקה.  

5. לפיכך, אין מנוס אלא מלהתייחס לכל הסכומים הגלובליים הן של שנת 97 והן של שנת 98. יש לטעמי אף להסתכל על היקף הפעילות הכללית ולא רק בקו איטליה- ישראל. ייתכן ומפאת פעילות נמוכה יותר בקו איטליה, הופנו משאבים לקוים אחרים שהגדילו את הפעילות ביעדים אחרים ואיזנו את הנזק של אייבי טרנס. ולפיכך, אף נכון בעיניי הן מפאת היעדר פירוט בחוו"ד והן מפאת העובדה כי יש לבדוק פעילות כללית, לבדוק את סה"כ ההכנסות ב- 97 מול סה"כ ההכנסות  ב- 98, והסכומים הינם:

2,929,755 ₪ בשנת 97 וסך של 2,877,612 ₪ בשנת 98. ההפרש בין סכומים אלה, הינו 52,143 ₪.

עיננו הרואות, כי גם אם טענת אייבי נכונה באשר להקטנת מספר המשלוחים מאיטליה, הרי סה"כ נפח פעילותה הכללי לא קטן בהרבה. מאחר וכאמור אינני יכולה לדעת אם הפרש זה נובע מהפסקת פעילות O.T.Gאו שמא שנת 98 היתה מוצלחת ביעדים אחרים, וכיצד מתפרש סכום זה לגבי כל שנת 98. אני קובעת כי יש בראש נזק זה של אובדן הכנסה לפסוק לאייבי את מלוא סכום ההפרש בסך 52,143 ₪.

6. באשר לאבדן ימי עבודה של אייבי ועובדים נוספים – רוה"ח הבהיר בחווה"ד כי נמסר לו ע"י אייבי, שהוא וארבעה עובדים נוספים נאלצו לעסוק כמעט אך ורק בשיקום המערכת.

לגירסת אייבי,  עיקר שעות העבודה בשיקום הפעילות העסקית היתה במאמץ להחזיר לקוחות שעזבו, וכן אייבי נאלץ לטוס מספר פעמים לרוונה על מנת לנסות ולגייס עובדים וסוכנים עד כמה שניתן. הערכה זו הוערכה ע"י אייבי כ- 60% מהפעילות הרגילה, ולפיכך חושב הסכום כ- 60% מעלות העסקת העובדים הכוללת במשך מס' חודשים בסך 346,322 ₪ ₪ - 60% מסכום זה בסך 207,793 ₪.

7. בסופו של יום, הורה אייבי לאחת מעובדיו להקים את סניף אייבי טרנס באיטליה כתחליף ל- O.T.G. בהתחשב בעובדה זו, אינני רואה מדוע יש צורך לחשב הפסד של מספר חודשים הן לשלושה עובדים בכירים, וחודשיים או ארבעה חודשים לעובד זוטרים. אני קובעת כי יש לחשב את הפסד העלויות בהתחשב שאייבי הפנתה לפחות 50% ממשאביה לשקום הפעילות בקו איטליה עקב היעדר הודעה מוקדמת רק לגבי שלושת העובדים הבכירים (אייבי, עמנואל ואלברט) למשך ששה חודשים. ולפיכך, חישוב הפיצוי צריך שיהא כדלקמן:

שכר העובדים = 48,945 ₪ X6 חודשים = 293,670 ₪.

מסכום זה יש לנכות 50% לפעילות שוטפת רגילה, ולפיכך סכום הפיצוי:

146,835 ₪ = 293,670  ₪ X50% .

8. באשר לעלות עובד מיוחד עוזי סגור – נטען על ידי אייבי כי עובד זה הובא במיוחד על מנת לסייע בניהול עסקי החברה ולהרחיב את היקפם. עם זאת, מיד לאחר נתוק היחסים ע"י O.T.Gהועסק עוזי סגור ב"כיבוי שריפות", לאור קשייה הכלכליים של אייבי טרנס בעקבות הפסקת הפעילות, נטען ע"י אייבי כי לאחר מספר חודשים בלבד נאלצה לפטר את מר עוזי סגור מאחר ולא יכלה לשאת בעלותו.

אייבי מודה, כמו גם עוזי סגור עצמו, כי לא הובא לחברה מלכתחילה לצורך שקומה אלא לצורך הרחבת תחומי עיסוקיה לאור נסיונו של מר סגור, אלא שבעטיים של האירועים לא היה מנוס אלא מלנתב את פעילותו לשקום העסקים של אייבי טרנס, ולאחר מכן פוטר. אינני סבורה שיש אם כן לחשב את נזקיה של אייבי טרנס לגבי כל תקופת עבודתו של עוזי סגור לגבי כל השכר. גזירה שווה יש לעשות עם עוזי סגור ועובד בכיר אחר, ולפיכך יש לחשב את עלות הנזק בהעסקתו על לא יותר מ- 50% מפעילותו למשך 6 חודשים בתקופה בה עסק בענייני שקום החברה. שכרו החודשי:

21,000 ₪ X6 = 126,000 ₪ X50% = 63,000₪.

9. מוניטין – אינני סבורה כי אייבי טרנס הוכיחה טענתה בענין פגיעה במוניטין. עוד בטרם ישקול ביהמ"ש מהי הדרך הנכונה לחשב את הפגיעה במוניטין יש להוכיח כי אכן היתה פגיעה כזו. למעט עדותו של עמנואל שציין שמות שני לקוחות שנטשו לטובת O.T.G/ דלתא, לא הביאה אייבי טרנס כל ראיה לפגיעה במוניטין. אם אכן מצבה היה כה רעוע, מדוע לא  זימנה מספר לקוחות שנטשוה לטובת מ.מ. סחר ודלתא? או עדות של לקוח אחד שהיסס להתקשר עימה לאחר נתוק היחסים עם O.T.G.

לטענת המומחית הגב' קוזוקין, מוניטין נקבע בין היתר ממספר הלקוחות. לשיטתה, במקרה ספציפי זה ולאחר הנתוק הפתאומי עברו מרבית הלקוחות לעבוד עם דלתא נובל ומ.מ. סחר, ונשארו כ- 15 לקוחות מתוך 250. תמהני אם כן, מדוע מתוך כ- 200 לקוחות, לא ניתן היה לקבל רשימה כלשהי של לקוחות שנטשו או שסרבו להמשיך עם אייבי טרנס. ומדוע לא זומן לעדות אף לא לקוח אחד?

בהיעדר כל ראיה לפגיעה במוניטין ובייחוד בהיעדר המצאת הכנסות החברה לשנים 99 ואילך, אין לדעת אם אכן היתה פגיעה כזו ומה הקיפה. יש לדחות איפוא ראש נזק זה.

סה"כ נזקי התובעת:

אובדן הכנסה לשנת 98  -           52,143   ₪

שעות פעילות עובדים-               146,835 ₪

שעות פעילות עוזי סגור -           63,000   ₪

                                   ________________
                                               261,978 ₪

10.   עיקר ההפרש בין תביעתה של אייבי טרנס והסכום המפורט לעיל, נובע כאמור מהיעדר פירוט כיצד חושב הרווח הגולמי של שנת 97 מול שנת 98. כאמור, בשנת 97 צורף דף אחרון בלבד, ממנו לא ניתן לדעת אילו משלוחים נכנסו לחישוב הכללי ואשר שייכים לסכסוך הנדון. כך גם באשר לשנת 98. בהיעדר יכולת השוואה אחד לאחד מול מספר המשלוחים של קו איטליה בשנת 97 מול מספר המשלוחים של קו איטליה בשנת 98, אין אפשרות לפסוק לנתבעת פיצוי המשקף את נזקיה האמיתיים אם בכלל.

ח. הרמת מסך

1. לטענת ב"כ התובעת לא הוכיחה הנתבעת מעורבות אישית של ירון ולבטח לא של "דלתא נובל".  לעומת זאת, טוען ב"כ הנתבעת, כי יש לחייב את ירון ואת דלתא הן בעילת עשיית עושר ולא במשפט מחמת קבלתם זכות/טובת הנאה שלא כדין, הן ע"י גרימת הפרה חוזה על ידי דלתא נובל, אשר ביודעין גרמה ל- O.T.Gלהפר חוזה עם אייבי טרנס, והן מכח דיני הרמת המסך יש לחייב אישית את ירון ודלתא נובל.

2. סבורני, ראשית כי יש להפריד בין ירון לדלתא נובל. לא הועלתה במשך כל פרשת הראיות כל טענה כי דלתא היא זו שגרמה להפרה והיא זו שבסופו של יום נהנית מההפרה. אלו הן השערות שאין להן כל תימוכין. אכן דלתא הוקמה לטענת ירון לצורך אחר ובסופו של יום קיבלה את כל פעילותה של O.T.G. אך אין לעילת עשיית עושר ולא במשפט ועוולת גרם הפרת חוזה כל ביסוס בחומר הראיות נגד דלתא נובל.

3. לא כך לגבי ירון, הרוח החיה והאיש מאחורי שתי החברות. ירון הקים את דלתא ללא ספק כדי לרוקן בבוא היום את O.T.Gמתוכן, או מתוך שיקולים מסחריים או שמא מתוך שיקולים טקטיים ועקב ניתוק היחסים עם אייבי טרנס. עצם ניתוק היחסים עם O.T.Gמתוך מחשבה תחילה לרוקן את החברה מתוכן אט אט, ועצם בניית יחסים עם חברה מתחרה טרם הניתוק, יש בהם כדי להצביע על כוונה של ירון להונות או לקפח את אייבי. ואף נכונותו לשלם פיצוי בצורת "עמלה" יש בה כדי להצביע על אמונתו כי חב הוא בפיצוי עקב מעשהו.

4. מטרתה של הרמת המסך היא למנוע שמוש שלא כדין באישיות המשפטית הנפרדת של החברה למטרותיו הבלתי כשרות של בעל דין. ובענייננו אין דוגמה טובה יותר לכך. בעוד ירון מרוקן מתוכן את O.T.Gומעביר הפעילות אט אט לחברה אחרת, סבר כי יוכל לחמוק מתשלום לאייבי אם וכאשר יצטרך לשלם לאייבי טרנס, ולא כך הוא.

5. יש  להורות על הרמת מסך, ובענייננו אין בכך כל יתרון או חסרון שכן ממילא תביעתה של אייבי טרנס מתקזזת מול סכום החיוב בתביעה העיקרית. אינני סבורה כי יש לפטור את אייבי טרנס מתשלום בכלל. מדובר בסכומי כסף עבור משלוחים חלקם עמלות של O.T.Gוחלקם הוצאות שהוציאה O.T.Gבעין עבור אספקת המשלוח. ניתוק היחסים הפתאומי מחייב בפיצוי , אך לא בפטור מלא מתשלום.

סוף ד בר:

תביעתה של O.T.G  מתקבלת על סך של:                          458,524 ₪

טענת קיזוז של אייבי טרנס מתקבלת על סך של:             261,978 ₪

על כן תישא הנתבעת אייבי טרנס בהפרש

הסכום בסך -                                                                196,546  ₪

 

באשר להוצאות – מאחר והתביעה שכנגד התקבלה בחלקה ולאור העובדה כי שני הצדדים האריכו הדיונים שלא לצורך, אני קובעת כי כל צד ישא בהוצאות המשפט, למעט שכ"ט עו"ד.

אני מחייבת את אייבי טרנס בשכ"ט עו"ד בגין סכום החיוב שנפסק לטובת O.T.Gבסך 20,000 ₪ + מע"מ.

 

 

ניתן היום כ"ט בתשרי, תשס"ו (1 בנובמבר 2005)  

 

אירית מני-גור 54678313-7362/98

 

מני-גור אירית, שופטת

לראש העמוד