גיל נדל משרד עורכי דין

 

גיליון מספר 2 - יולי 2003

עוד בנושא
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 135 – סיון תשע"ח – יוני 2018
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 134 – אדר ב' תשע"ט – מרץ 2019
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 133 – אדר א' תשע"ט – מרץ 2019.
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 132 – חשון תשע"ט – אוקטובר 2018.
עוד בנושא
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 130 – סיון תשע"ח – מאי 2018
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 129 – ניסן- תשע"ח – מרץ 2018.
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 128 – שבט תשע"ח – ינואר 2018
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 127 – חשון תשע"ח – נובמבר 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 126 – תשרי תשע"ח – ספטמבר 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 125 – אב תשע"ז – אוגוסט 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 124 – ניסן תשע"ז – אפריל 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 123 – שבט תשע"ז – פברואר 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 122 – שבט תשע"ז – ינואר 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 121 – חשון תשע"ז – נובמבר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 120 – אלול תשע"ו – ספטמבר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 119 – אב תשע"ו – אוגוסט 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 118 – תמוז תשע"ו – יולי 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 117 – סיוון תשע"ו – יוני 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 116 – אייר תשע"ו – מאי 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 115 – ניסן תשע"ו – אפריל 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 114 – אדר ב תשע"ו – אפריל 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 113 – אדר תשע"ו – מארס 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 112 – טבת תשע"ו – פברואר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 111 – כסלו-טבת תשע"ו - דצמבר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 110 – חשון-כסלו תשע"ו - נובמבר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 109 – תשרי-חשון תשע"ו - אוקטובר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 108 – אב-אלול תשע"ה - אוגוסט 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 107 - תמוז תשע"ה - יולי 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 106 - ניסן תשע"ה - מאי 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 105 - ניסן תשע"ה - אפריל 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 104 - ניסן תשע"ה - מרץ 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 103 - אדר תשע"ה - פברואר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 102 - שבט תשע"ה - ינואר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 101 - טבת תשע"ה - דצמבר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 99, אלול תשע"ד - ספטמבר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 98, אלול תשע"ד - אוגוסט 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 97, אב תשע"ד - יולי 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 96, תמוז תשע"ד - יוני 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 95, סיון תשע"ד - מאי 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 94, אייר תשע"ד - אפריל 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 93, אדר ב' תשע"ד - מרץ 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 92, אדר א' תשע"ד - פברואר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 91, שבט תשע"ד - ינואר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 90, טבת תשע"ד - דצמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 89, כסלו תשע"ד - נובמבר דצמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 88, חשון תשע"ד - אוקטובר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 87, תשרי תשע"ד - ספטמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 86, אלול תשע"ג - אוגוסט 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון מס' 85 - אב תשע"ג - יולי 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון מס' 84, תמוז תשע"ג - יוני 2013
הודעה חשובה ללקוחות המשרד וידידיו + גליון מס' 83 של "יבוא, יצוא ומה שביניהם"
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 82, אייר תשע"ג - אפריל 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 81, ניסן תשע"ג - מרץ 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 80, אדר תשע"ג - פברואר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 79, שבט תשע"ג - ינואר 2013
גיליון מס 78 דצמבר 2012
גיליון 77 נובמבר 2012
גיליון 76 אוקטובר 2012
גיליון 75 ספטמבר 2012
גיליון 74 אוגוסט 2012
גיליון 73 יולי 2012
גיליון 72 יוני 2012
גיליון 71 מאי 2012
גיליון 70 אפריל 2012
גיליון מס' 69- מרץ 2012
גיליון 68 פברואר 2012
גיליון מס' 67 - ינואר 2012
גיליון מס' 66- דצמבר 2011
גיליון מס' 65- אוקטובר 2011
גיליון מס' 64 - ספטמבר 2011
גיליון מס' 63 - אוגוסט 2011
גיליון מס' 62 - יולי 2011
גיליון מס' 61 - יוני 2011
גיליון מס' 60 - מאי 2011
גיליון מס' 59 - אפריל 2011
גיליון מס' 58 - מרץ 2011
גיליון מס' 57 - פברואר2011
גיליון מס' 56 - פברואר 2011
גיליון מס' 55 - ינואר 2011
גיליון מס' 54 - ינואר 2011
גיליון מס' 53 - נובמבר 2010
גיליון מס' 52 - אוקטובר 2010
גיליון מס' 51 - ספטמבר 2010
גיליון מס' 50 - אוגוסט 2010
גיליון מס' 49 - יוני 2010
גיליון מס' 48 - מאי 2010
גיליון מס' 47 - אפריל 2010
גליון מס' 46 - מרץ 2010
גליון מס' 45 - פברואר 2010
גליון מס 44 - ינואר 2010
גליון מס' 43 – דצמבר 2009
גיליון מס' 42 - נובמבר 2009
גיליון מס' 41 - אוקטובר 2009
גליון מס' 40 - ספטמבר 2009
גליון מס' 39 - אוגוסט 2009
גליון מס' 38 - יולי 2009
גליון מס' 37 - מאי 2009
גליון מס' 36 - ינואר 2009
גליון מס' 35 - נובמבר 2008
גליון מס' 34 - ספטמבר 2008
גליון מס' 33 - יולי 2008
גליון מס' 32 - מרץ - אפריל 2008
גליון מס' 31 - פברואר 2008
גליון מס' 30 - דצמבר 2007
גליון מס' 29 - אוקטובר - נובמבר 2007
גליון מס' 28 - ספטמבר 2007
גליון מספר 27 - אוגוסט 2007
גליון מספר 26 - יולי 2007
גליון מספר 25 - יוני 2007
גליון מספר 24 - מאי 2007
גליון מספר 23 - מרץ 2007
גליון מספר 22 - פברואר 2007
גליון מספר 21 - ינואר 2007
גליון מספר 20 - דצמבר 2006
גליון מספר 19 - אוקטובר 2006
גליון מספר 18 - אוגוסט 2006
גליון מספר 17 - יוני 2006
גליון מספר 16 - מאי 2006
גליון מספר 15 - מרץ-אפריל 2006
גליון מספר 14 - ינואר-פברואר 2006
גליון מספר 13 - דצמבר 2005
גליון מספר 12 - אוקטובר-נובמבר 2005
גליון מספר 11 - ספטמבר 2005
גליון מספר 10 - אוגוסט 2005
גיליון מספר 9 - אפריל 2005
גליון מספר 8 - נובמבר 2004
גליון מספר 7 - ספטמבר 2004
גליון מספר 6 - מרץ 2004
גליון מספר 5 - ינואר 2004
גליון מספר 4 - ספטמבר 2003
גליון מספר 3 - אוגוסט 2003
עוד בנושא


יבוא ויצוא-ומה שביניהם

עלון משפטי בענייני סחר בינלאומי

   
 
תוכן עניינים

פסיקה  
 

מסים עקיפים - סיווג טובין וחוק מסים עקיפים             

אימתי ייפטר היבואן מתשלום גרעונות מכס?

מסים עקיפים - הישבון  אחוז הישבון שנקבע לפי שיטת האחוזים הינו אחוז זמני בלבד
מסים עקיפים - מס קניה תשלום מס קניה על אריזת מוצר הנמכרת יחד עם המוצר


 
 
מאמרונים ורשימות

 

חוק חופש המידע  הזכות לקבל מידע המוחזק בידי הרשויות - חלק ראשון
הובלה האם המוביל רשאי לעכב/לקזז טובין וכספים בגין חוב כספי?
תביעות נזיקין פיצויים בגין נזקי השביתה במשק
תביעות נזיקין אחריות למוצרים פגומים - חקיקה ופסיקה אמריקאית וישראלית
חדשות הקהילייה האירופית שיווק והפצה של חומרים מסוכנים בקהילייה האירופית

 


 
דבר המערכת


לציבור העוסקים בסחר בינלאומי,
אנו שמחים לשוב עם הגליון השני של יבוא ויצוא ומה שביניהם.
תמצאו לפניכם מבחר פסקי דין ומאמרים הנוגעים לסוגיות שונות בסחר בינלאומי, ואנו תקווה כי המידע יתאים לעיסוקכם ולצרכים שלכם.
נשמח לקבל את הערותיכם ואת הצעותיכם.
 
 
קריאה נעימה, 
                            
המערכת.
 
 
 

 

מיסים עקיפים-סווג טובין וחוק מיסים עקיפים
אימתי ייפטר היבואן מתשלום גרעונות מכס?


 
עובדות המקרה:
 
חברות העוסקות בייבוא תוצרת חקלאית ייבאו לארץ פרי ששמו הלועזי ZANTE CURRANT. החברות סיווגו פרי זה כאוכמניות, בפרט 08.13.4000 שהיה חייב במכס בשיעור 25%. רשות המכס שלחה לחברות הודעות גרעון, שכן לטענת המכס הטובין שיובאו אינם אוכמניות כי אם צימוקים (ענבים מיובשים) ושסיווגם הנכון הנו בפרט 08.06.2030 שחייב תשלום מכס/היטל ביטחה בשיעור גבוה יותר.
 
תביעות החברות התנהלו בנפרד בשני בתי משפט שונים - בבית המשפט המחוזי בנצרת ובבית משפט השלום בתל אביב.
 
בתי המשפט נדרשו להכריע בשתי שאלות: האחת - מהו סיווגם הנכון של הטובין, השניה - אם ייקבע כי עמדתה של רשות המכס בענין הסיווג היא העמדה הנכונה - האם זכאי היבואן לפטור מתשלום המס לאור הוראותיו של סעיף 3 לחוק מסים עקיפים.
(סעיף זה מקנה לרשות המכס סמכות לפטור נישום מתשלום מס עקיף בהתקיים התנאים הבאים: : (א) חסר המס לא נבע ממידע לא נכון שמסר הנישום או ממידע שהיה עליו למסור ווהסתירו. (ב) הנישום לא ידע ולא היה עליו לדעת על קיומו של החסר. (ג) הנישום מכר את הטובין בתום לב לפני דרישת החסר, במחיר שלא נכלל בו אותו חסר).
 
פסקי הדין
 
בשאלת הסיווג היתה תוצאת פסקי הדין זהה. בתי המשפט קיבלו את עמדת המכס וקבעו כי Zante Currants הינם צימוקים וסיווגם הנכון הינו בפרט 08.06.2030.
 
לעומת זאת, בשאלת הפטור לפי סעיף 3 לחוק מסים עקיפים נחלקו בתי המשפט, על אף שנסמכו על מערכת כללים דומה.
 
בית המשפט המחוזי בנצרת קבע כי היבואן עמד בתנאיו של הפטור לפי סעיף 3 לחוק מסים עקיפים. בית המשפט קבע כי היבואן לא הסתיר כל מידע ולא מסר מידע מוטעה לרשות המכס. כמו כן היבואן לא ידע ולא היה עליו לדעת על טעות הסיווג, שכן שרר בלבול כללי בשאלת הסיווג, הן בקרב הסוחרים והן בקרב אנשי משרד הבריאות ומשרד החקלאות שבדקו את הסחורה לצרכים אחרים. נוסף לכך, התקיים גם התנאי השלישי: החברה מכרה את הטובין בתום לב מבלי שגלגלה את המס על הקונים.
 
פסק דינו של בית משפט השלום בת"א נקט עמדה הפוכה בשאלה, אימץ את עמדת המכס ודחה את בקשת היבואן לקבלת פטור. בית המשפט קבע כי הצהרתה האובייקטיבית של החברה למכס היתה שגויה ועל כן אינה עומדת בתנאי הראשון. גם בתנאי השני, פסק השופט, אין החברה עומדת, כיוון שהחברה ידעה על הטעות (מחשבונות הספק והמוביל), ואף אם לא ידעה, היה עליה לברר זאת. עוד קבע השופט, וזאת בניגוד לקביעת בית המשפט המחוזי בנצרת כי להתייחסות של גופים אחרים (סוחרים, משרדי הבריאות והחקלאות) אין רלבנטיות כיוון שהם אינם עוסקים בסיווג הסחורה לצרכי מכס. התנאי השלישי – כיוון שנקבע כי החברה ידעה על הטעות, אין כאן תום לב והחברה גם לא הוכיחה שלא גלגלה את המס על הקונים.
 
פרשנות:
 
א. ברמה העקרונית, קיים מעמד עדיף לפסק דין של בית משפט מחוזי על פני פסק דין של בית משפט שלום. 
 
ב. לפסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת חשיבות עצומה לבקשות פטור לפי סעיף 3 לחוק מסים עקיפים. הנסיון מלמד כי ההיענות של רשות המכס למתן פטור הינה נמוכה ביותר, והסתמכות על פסק הדין של בית המשפט המחוזי יכולה לסייע לציבור היבואנים.
 
ג. במחלוקת החזיתית שהתגלעה בין בית המשפט המחוזי לבית משפט השלום בשאלת ההסתמכות על התנהגותן של רשויות הממשלה האחרות (משרד הבריאות, משרד החקלאות וכד`), נראית לנו יותר דעתו של בית המשפט המחוזי. נכון שאישורי משרדי הממשלה אינם נכנסים לשאלת הסיווג, אולם יש בהם התייחסות מפורטת למהות הטובין, ולמהות זו יש רלבנטיות עצומה בקביעת סיווג הטובין. כאשר מומחה של משרד החקלאות התקשה זמן רב בקביעה האם המוצר הינו צימוק או אוכמניה, לא ניתן לומר שהיבואן היה צריך לדעת שמדובר בצימוק. קיימים פסקי דין נוספים שהסתמכו, לצורך סיווג, העמדתם של גופים אחרים שאינם גופי סיווג.
 
 
 
1. ת.א. (שלום-ת"א) 90024/98 מאנקו יבוא ושיווק נ` מדינת ישראל - אגף המכס, ניתן ביום 23.02.2003.
2. ע"ש (נצ`) 539/98 יוסף לוי נ` מ"י אגף המכס, ניתן ביום 02.08.2001.


 לראש העמוד


 

 
 מיסים עקיפים-הישבון
אחוז הישבון שנקבע לפי שיטת האחוזים הינו אחוז זמני בלבד
 

עובדות המקרה:
 
חברת שלדות מפעלי מתכת בע"מ ייבאה מוצרי גלם לייצור מכלולי רכב במפעלה בארץ, וייצאה חלק מתוצרתה לחו"ל. על ייבוא מוצרי הגלם שילמה שלדות מסי יבוא. כיוון שחלק ממוצרי הגלם המיובאים משמשים בייצור מוצרים לייצוא, קיבלה שלדות מן המכס "הישבון". "הישבון" משמעותו השבת מסי הייבוא בגין חומרי הגלם המשמשים בייצור מוצרים לייצוא.
 
היקף ההישבון בכל שנה התבסס על שיטת האחוזים. בשיטה זו אחוז מסי היבוא בכל דולר יצוא, לפי הנוסחה הבאה: סך כל מסי היבוא ששולמו בשנה הקודמת על חומרי גלם מיובאים המיועדים לייצור מוצרים ליצוא מחולק בסך כל היצוא באותה שנה.  על פי אחוז זה מקבל היצואן השבת מסי יבוא בכל חודש וחודש בגין היצוא שבוצע באותו חודש.
 
ברור שהאחוז יכול להשתנות במהלך הזמנים, בהתאם לביצועי היבוא והיצוא, וחברת שלדות הצהירה כי תדווח על כל שינוי שיחול באחוז זה.
 
בביקורת שנערכה ע"י המכס טען מנהל המכס כי אחוז ההישבון שקבלה שלדות הינו גבוה מדי, כיוון שחלה ירידה משמעותית במסי הייבוא על המוצרים אותם מייבאת החברה. כיוון שכך דרש המכס משלדות להעביר לו את סכומי ההישבון שקיבלה מעבר למגיע לה.
 
שלדות טענה מנגד כי האחוז שנקבע להישבון הינו קבוע ולכן היא לא קיבלה הישבון גבוה מן הנדרש. עוד טענה כי גם אם היא חייבת להשיב את סכומי ההישבון, הרי מוקנה לה פטור על פי סעיף 3 לחוק מסים עקיפים שבהתקיים תנאיו, אין נישום חייב בתשלום "מס חסר" לרשות המס.


פסק הדין:

בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע כי עומדת לשלדות ההגנה של הפטור לפי סעיף  3 לחוק מסים עקיפים. בערעור בבית המשפט העליון, הפך בית המשפט העליון את החלטת בית המשפט המחוזי, וקבע כי שלדות חייבת בתשלום המס החסר ואין עומדת לה הגנת הסעיף.
 
בית המשפט העליון קבע כי אכן תשלומי ההישבון שניתנו לשלדות היו גבוהים מדי, ודחה את טענת החברה כי האחוז שנקבע להישבון היה קבוע. בית המשפט קבע כי תכליתו של ההשיבון הינה השבה בלבד של מיסי הייבוא ששולמו בגין תשומות ששימשו בייצור מוצרים לייצוא. אחוז ההישבון שנקבע הינו אחוז זמני בלבד ואינו סופי, והזכאות הסופית נקבעת אך ורק על פי מסי היבוא ששולמו בפועל, על בסיס נתוני אמת של סוף השנה. כיוון שכך, עם שינוי שיעורי מסי הייבוא, הפך אחוז ההישבון עליו הצהירה שלדות לבלתי נכון והיא קיבלה הישבון מעבר למסי היבוא אותם שילמה בפועל.
 
לאחר קביעתו זאת של ביהמ"ש, נדרש  בית המשפט לטענתה של שלדות בדבר פטור מהחזר הסכומים על פי סעיף 3 לחוק מסים עקיפים.
 
בית המשפט בחן את תנאי הסעיף וקבע כי הפטור לא חל במקרה הנוכחי, שכן שלדות אינה עומדת בתנאי של "הנישום לא ידע, ובנסיבות העניין לא היה צריך לדעת, על קיומו של החסר". בית המשפט קבע כי שלדות ידעה או היתה צריכה לדעת על השינויים שחלו באחוז ההישבון. בית המשפט רמז כי יתכן ששלדות נמנעה מידיעה שהיתה צריכה למוסרה ופעלה בחוסר תום לב.
 
בסיכומו של דבר, חוייבה שלדות בתשלום המס החסר עקב ההישבון העודף שקיבלה.
 
פרשנות:
 
א. פסק דינו של בית המשפט העליון קבע את כלל המרכזי בדיני הישבון - אין השבה של מסי יבוא שלא שולמו.
 
ב. בית המשפט העליון קבע כי ההישבון הינו הסדר של השבה בלבד. "אין תכליתו עידוד היצוא או מתן סובסידיה ליצואנים, תכליתו היא השבה והשבה בלבד".
 
קביעה זו נאמרה ביחס להישבון לפי סעיף 160 לפקודת המכס. לא ברור בשלב זה האם קביעה זו רלבנטית גם ביחס להישבון על פי סעיף 156 לפקודת המכס (יבוא מוחזר).
 ע"א 4219/99 מדינת ישראל - אגף המכס והמע"מ נ` שלדות מפעלי מתכת בע"מ, ניתן ביום 29.05.03.
 

 לראש העמוד


 

 
 מיסים עקיפים - מס קניה
 
תשלום מס על אריזת מוצר הנמכרת יחד עם המוצר
 


עובדות המקרה
רשויות מס קניה חייבו את חברת כרמל מזרחי וחברת טמפו, שמכרו משקאות אלכוהוליים בבקבוק, בתשלום מס קניה גם על רכיב הבקבוק במחיר המוצר. רשויות מס קניה היו נכונות לדחות את מועד תשלום מס הקניה על הבקבוקים בחצי שנה, באופן שיאפשר לעוסק שלא לשלם מס קניה עבור בקבוקים שמעשה בהם בפועל שימוש חוזר.רשויות מס קניה היתנו זאת בכך שמבקש הדחייה ינהל רישום מדוייק של הבקבוקים הריקים המוחזרים לידיו העוברים תהליך שטיפה, ןיגיש בענין זה דו"חות דו שנתיים.
החברות תקפו, בנפרד, את עמדת רשויות מס קניה בפני בית המשפט המחוזי בת"א.
 
התוצאה אליה הגיע בית המשפט  בשני המקרים היתה שונה: בעניין כרמל מזרחי קיבל בית המשפט את טענת החברה וקבע כי אין לקבות מס קניה על ערך הבקבוקים. בתביעתה של טמפו, לעומת זאת, קיבל בית המשפט את עמדת רשויות מס קניה.
 
בשני המקרים הוגש ערעור לבית המשפט העליון.


פסק הדין
 
בית המשפט העליון דן בשני הערעורים במאוחד, וקיבל את עמדת אגף המכס, וקבע כי יש לכלול את רכיב הפיקדון של הבקבוק הנמכר יחד עם המשקה בקביעת המחיר לצורך חישוב מס קנייה.
 
ראשית, בית המשפט קבע כי על פי 4 לחוק מס קנייה, הסיווג לשם קביעת חבות המס כולל גם את האריזה.
 
שנית, בית המשפט התייחס לטענת החברות בדבר סעיף 3(5)(ב) לצו תעריף המכס המאפשר למנהל לסטות מן הכלל אם יוכח כי האריזה מתאימה לשימוש חוזר, על מנת למנוע חיוב כפל מס. בית המשפט קבע כי ההסדר שהוצע על ידי רשויות מס קניה - הגשת דו"ח בנוגע לבקבוקים המוחזרים והנשטפים - הינו סביר.
 
בית המשפט הוסיף בדרך פתוחה בפני החברות לפנות למנהל אגף המכס ומע"מ לשחררן מההסדר, ככל שיוכיחו כי שיעור הבקבוקים המוחזרים לידיהן כה גבוה עד כי חיובן להחזיק באופן קבוע מנגנון של מעקב אחר הבקבוקים אינו סביר.
 
 
ע"א 6235/98 , 6389/98 מדינת ישראל - אגף המכס נ` אגודת הכורמים; ניתן ביום 05.01.03.

לראש העמוד 
 



 חוק חופש המידע
 
הזכות לקבל מידע המוחזק בידי הרשויות - חלק ראשון
 


 
 באמצע שנת 1999 נכנס לתוקף חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998, המעגן את זכותו של כל אזרח ותושב ישראל לקבל מידע המצוי בידי רשויות ציבוריות בישראל.
 
העוסקים בסחר בינלאומי - יבואנים, יצואנים, סוכני מכס, משלחים בינלאומיים, מובילים ועוד - ראוי ורצוי כי יהיו מודעים להוראות חוק זה, ולאפשרויות המעשיות לקבלת מידע מכל החוק.
 
מהו מידע לפי החוק? סעיף 1 קובע: "כל מידע המצוי ברשות ציבורית, והוא כתוב, מוקלט, מוסרט, מצולם או ממוחשב". הגדרת "רשות ציבורית" כוללת רשימה ארוכה מאד. לדוגמא: ממשלה ומשרדי ממשלה, רשויות מקומיות, הכנסת, ועוד.
 
על מנת לקבל את המידע צריך המבקש להגיש בקשה לממונה על חופש המידע. המבקש אינו חייב לציין מודע הוא מבקש את המידע (סעיף 7 לחוק).
 
קיימים חריגים לחובתה של הרשות למסור מידע. למשל: כאשר על הרשות מוטלת חובת סודיות כלפי גורם אחר, כאשר גילוי המידע מהווה פגיעה בפרטיות ועוד. הרשות רשאית לסרב למסור מידע בדבר דיונים פנימיים ועוד.
 
החלטה של הרשות שלא למסור מידע אינה סוף פסוק בענין. ניתן לערער על החלטת הרשות בפני בית המשפט. למי שמורגל באכזבות מבתי המשפט נספר כי תמונת המצב בענין חופש המידע הינה ורודה למדי: הנסיון מלמד כי בתי המשפט מפרשים בליברליות את החוק, ונוטים ככל האפשר, לתמוך בזכות לקבל מידע. כמו כן, החלטות בתי המשפט נתנות מהירות יחסית, תוך מספר חודשים.
 
ברשימה זאת, וברשימות שיבואו בעקבותיה, נעדכן את קהל הקוראים על החלטות מעניינות וחשובות שניתנו על ידי בתי המשפט בענייני חוק חופש המידע.
 
פסק דין אחד עסק במקרה בו סטודנטית שעבדה כשכירה, פנתה לשלטונות מס הכנסה בבקשה לקבל את המידע המצוי בידיהם בהקשר להכנסותיה וניכויי המס מכל מעסיקיה, לצורך בקשת החזרי מס.
 
שלטונות המס דחו את הבקשה, בהתבסס על חובת הסודיות של רשויות המס. רשויות המס טענו כי המידע אמנם נוגע לסטודנטית, אולם היא אינה מקור המידע. על מנת להיעתר לבקשה דרשו שלטונות המס מהסטודנטית את הצגת כל פרטי המעסיקים וטופסי 106. חומר זה לא היה בידי המבקשת.
 
בית המשפט קיבל את עמדת המבקשת והורה לרשויות מס הכנסה להעביר את המידע למבקשת.
 
בית המשפט פסק כי חוק מס הכנסה, בנוגע לסודיות, נועד להבטיח דליפת מידע לנישום לצורך הצלבת מידע לגביית מס אמת. כיוון שבמקרה הנוכחי המידע היה בעבר בידי הסטודנטית (קיבלה תלוש משכורת מהמעביד) לא חל החסיון על המידע. בית המשפט קבע כי "אין לראות ברשויות המס מאגר מידע אקסקלוסיבי, שכן ככל שהדברים נוגעים לסוג מידע זה, משמשות רשויות המס אך ורק כמחסן מידע שניתן לו בנאמנות ע"י המבקשת".
 
על כן, בהסתמך על חוק חופש המידע, הורה בית המשפט למסור למבקשת את כל החומר המבוקש על ידה.
 
למי שרוצה לקרוא מלים ברורות בענין זה נאמר כך: הרשות אינה יכולה לסרב למסור לכם חומר שמסרתם לה בעבר. אתם נזקקים למסמכים שהגשתם לרשות? פנו לרשות שאליה מסרתם את החומר; היא מחוייבת על פי חוק למסור לכם את החומר. נגמרו התירוצים של "החומר צריך להיות אצלך, זו בעיה שלך שאיבדת אותו".
 
ה"פ (ת"א) 1054/00 אפרת רונן נ` מ"י מס הכנסה, ניתן ביום 22.11.2000.
 
לראש העמוד 
 


 
הובלה
האם המוביל רשאי לעכב/לקזז טובין וכספים בגין חוב כספי?


דבר ידוע הוא שמובילים ימיים נוהגים לעכב סחורות של יבואנים/משלחים/סוכני מכס בגין חובות קודמים, בגין השהיות או בגין נזקים שנגרמו למכולות. האם המובילים רשאים לעכב סחורות עד לקבלת הכספים? האם הם רשאים לקזז כספים המגיעים להם מיתרות זכות של הלקוחות אצלם?
 
חלק ראשון - עיכוב סחורות/שטרי מטען
 
זכות העיכבון
 

זכות העיכבון הנה זכות עפ"י דין לעכב נכס מיטלטלין כערובה לחיוב עד שיוחזר החיוב. זכות זו מוגדרת בסעיף 11 (א) לחוק המיטלטלין: "עיכבון הוא זכות עפ"י דין לעכב נכס מיטלטלין, כערובה לחיוב עד שיסולק החיוב". סעיף זה אינו מקנה את הזכות לעיכבון אלא קובע כי זכות זו יכול שתוקנה באחת משתי דרכים:
1. מכח הוראות חוק. 2. מכוח הסכם.
 
עיכבון מכוח הוראת חוק: בדין ישנן הוראות חוק שונות המאפשרות קיומה של זכות העיכבו. אנו נתמקד בשתי הוראות חוק רלבנטיות לענייננו:
 
חוק חוזה קבלנות - סעיף 5 לחוק קובע כי "לקבלן תהא זכות עיכבון על נכס שמסר לו המזמין לביצוע מלאכתו או למתן  שירותו, כדי תשלומים המגיעים לו עקב עיסקת הקבלנות".
 
יבואן המתקשר עם מוביל בחוזה הובלה - הרי זו עסקת קבלנות, והסחורה שנמסרה למוביל עבור ביצוע ההובלה הנה כנכס שנמסר לקבלן לביצוע שירותו ועל כן ניתנת לעיכבון. העיכבון יחול אך ורק לשם קבלת דמי הובלת אותה סחורה ולא עבור הובלות אחרות. המוביל אינו יכול לעכב את הסחורה לצורך קבלת חובות קודמים.
 
חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) - "קיבל הנפגע עקב החוזה נכס של המפר שעליו להחזירו, תהא לנפגע זכות עיכבון באותו נכס כדי תשלום הסכומים המגיעים לו מן המפר עקב ההפרה." גם על פי חוק החוזים, נדרשת זהות בין העסקה ממנה נוצר החוב, לבין העסקה במסגרתה הגיעו הטובין לידי הנושה.
 
עיכבון מכח הסכם: בפס"ד שניתן לאחרונה (פש"ר (מחוזי - ת"א) 11448/02 רונדופלס בע"מ נ` קרגו אימפורט, ניתן ביום 03.07.02), תבעה חברת רונדופלס (בהקפאת הליכים) את סוכן המכס שבאמצעותו ייבאה חומרי גלם מספקים בחו"ל. סוכן המכס עיכב שלושה שטרי מטען אצלו וסרב לשחרר שלושה משלוחים בטענה של עיכבון בגין חוב של החברה כלפיו. לטענתו, זכות העיכבון שלו נובעת מן ההסכם בין הצדדים.
 
חברת רונדופלס טענה, מנגד, כי החובות  המדוברים הנם חובות מעסקאות אחרות הקשורות למשלוחים שכבר שוחררו.
 
בית המשפט המחוזי בת"א פסק כי על עמיל המכס לשחרר את שטרי המטען ואת הסחורה.
 
נקבע כי לא נוצר עיכבון הסכמי שכן עיכבון מכח הסכם הנו זכות קניינית ולכן יכול להיווצר אך ורק ע"י חוזה ברור ומפורש בכתב בין הצדדים, ואין די באומד דעתם.
 

נוסף לכך, אימץ ביהמ"ש את טענת רונדופלס כי אין לראות את עסקאות החברה עם פקיד המכס כולן כעסקת מסגרת אחת, אלא כל עסקה עומדת בפני עצמה, שכן אין הן נכללות בחוזה מפורש בודד. על כן, אף לא נוצר עיכבון מכח חוק.
 
חלק שני - עיכוב כספים
 
מוביל ימי מעכב אצלו כספי פקדונות או יתרות זכות של סוכן המכס, וזאת בגין חיובי השהיות משחרורים קודמים. אפשרי?
 
מקובל בספרות המשפטית שחוב כספי אינו מושא לזכות העיכבון. ייתרת זכות או פקדונות של סוכן המכס (או היבואן) הנמצאים אצל המוביל הינם חוב כספי של המוביל כלפי סוכן המכס ולכן אינם נכללים בהגדרת "נכס" הניתן לעיכבון. זכות העיכבון אינה רלבנטית במקרה זה.
 
חלק שלישי - זכות הקיזוז
 
האם קיימת הזכות למוביל לקזז את כספי הפקדונות/יתרות הזכות של סוכן המכס/היבואן המצויים אצלו כנגד חוב שסוכן המכס/היבואן חייב למוביל (השהיות, נזקים למכולות, ועוד).
 
מקורה של זכות הקיזוז בחוק החוזים (ס` 53 לחוק). זכות זו מאפשרת לקזז חיובים כספיים שצדדים חבים זה לזה. הזכות לקזז מאפשרת לקזז גם חיובים שלא מאותה "משפחה" כגון קיזוז זכות נזיקית מול זכות חוזית.
 
חוק החוזים קובע אימתי ניתן להפעיל את זכות הקיזוז:
 
חלופה א`: החיובים הם מתוך עסקה אחת.
חלופה ב`: אם החיובים אינם מעסקה אחת, עליהם להיות חיובים קצובים.
 
צריך לבחון בכל מקרה ומקרה האם החוב של היבואן/סוכן המכס למוביל (השהיות, נזק למכולה) צמח מאותה עיסקה (ברוב המקרים - מאותו משלוח) שבה גם קיימת יתרת זכות ליבואן/ סוכן המכס. בדרך כלל, התשובה היא שלילית.
 
כיוון שכך, יש לבדוק את האופציה השנייה – במידה והחיובים אינם מעסקה אחת, האם הם חיובים קצובים? חיובים קצובים הנם כאלה שנקבעו בפירוש בחוזה או בהסכם או כאלו שאינם מצריכים הערכה או שומה, ודי בחישוב אריתמטי פשוט. השהיות מכולות הינן בדרך כלל קבועות מראש וניתן לראות בהן חיוב קצוב. נזקים למכולות מצריכים הערכה של שמאי (או פסיקת בימ"ש), ואין הם נחשבים לחיוב קצוב.
 
לראש העמוד 

 


 
תביעות נזיקין
פיצויים בגין נזקי השביתה במשק

 


בעקבות השביתות במשק בחודשים האחרונים, נדרשנו לשאלה האם יכולים תעשיינים, יצואנים ויבואנים, אשר ספגו נזקים שונים כתוצאה מן השביתות, לתבוע את הגופים השובתים בגין נזקים אלו ?
 
פסק הדין בעניין מפעלי רכב אשדוד בע"מ נ` ציזיק (ע"א 593/81, פ"ד מא(3)169) הנו פסק הדין המנחה והמרכזי בנושא היחס בין זכות השביתה לבין זכויות אחרות, נוגדות, המוגנות באמצעות דיני הנזיקין. בית המשפט העליון קבע כי לחירות השביתה ישנן מגבלות, וכי לשובתים יש חובת זהירות כלפי צדדים שלישיים (שאינם המעביד), העלולים להפגע מהשביתה.
 
עובדות פסק הדין בתמצית:
 
במהלך שביתה שהכריז האיגוד הארצי לקציני-הים בצי-הסוחר הישראלי, סרבו קציני הים להיענות להוראות מנהלת נמל חיפה להעתיק ממקומן שתי אוניות מכולות, שעגנו ליד רציף המכולות בנמל חיפה, למרות שמטענן כבר נפרק. אוניות אלו היו בבעלות החברות שבהן היו מועסקים קציני הים השובתים. הרציף בו עגנו שתי האוניות היה היחיד בנמל חיפה שנועד לפריקת מכולות, ואף אוניה אחרת לא יכלה לפרוק את מטענה. כתוצאה מכך נאלצו האוניות שנשאו את סחורות התובעים לשוב לנמל המוצא שלהן בנפולי, והמכולות הגיעו לארץ באיחור רק בתום השביתה. התובעים נדרשו לשלם תשלומים גבוהים יותר לבעלי האוניות, ותבעו מהשובתים לשלם סכומים אלו.
 
השאלה שעמדה לדיון בבית המשפט העליון הינה האם יש להטיל על השובתים את נזקי השביתה.  האם יש לבעלי המטענים עילת תביעה נזיקית כלשהי נגד השובתים, או שמא עומדת לשובתים חסינות מחמת השביתה.
 
חובת זהירות כלפי צדדים שלישיים:
 
ראשית, נדרש בית המשפט לשאלות היסוד הקובעות הצלחה בתביעה עפ"י עוולת הרשלנות: (1) קיומה של חובת זהירות. (2) הפרת חובת הזהירות. (3) קיומו של נזק שנגרם כתוצאה מן ההפרה.
 
בית המשפט דן באיזון בין זכות השובתים לשבות לבין זכותם וחירותם של היבואנים ודומיהם לעסוק במקצועם ולקבל את השירותים הלגיטימיים המוקנים להם ע"י רשויות המדינה על פי דין. 
 
בית המשפט ביסס לראשונה את האפשרות לתבוע נזקי שביתה בעילת רשלנות. בית המשפט קבע כי  קיימת חובת זהירות בגדר עוולת הרשלנות מצד השובתים כלפי אדם אחר, שאינו מעבידם, על נזק שגרמו לו במהלך השביתה.
 
 בית המשפט  ציין  מספר דוגמאות בהן אין ספק כי קיימת חובת זהירות שכזו. אין חולק כי רופא שכיר המקבל ידיעה כי ההסתדרות הרפואית אליה הוא משתייך הכריזה על שביתה, המשאיר את החולה על שולחן הניתוחים והחולה נפטר, יש ליורשיו תביעה נזיקית כנגד הרופא.
 
דוגמא נוספת: במהלך שביתה חוסמים השובתים צומת דרכים מרכזית, וכתוצאה מכך משתהה אחד הנוסעים בדרך שעות מרובות ונגרם לו נזק באבדן עסקה רבת ערך. דוגמא נוספת: ביתו של התובע עולה באש, הוא מזמין את הכבאים כדי לכבות את האש, אך נבצר מהכבאים להגיע הואיל ואיגוד מתחרה של כבאים הכריז על שביתה ומונע מהכבאים שהוזמנו לכבות את האש.
 
בית המשפט העליון קבע כי במקרה הנוכחי השובתים הפרו את חובת הזהירות שלהם. הם ניסו להשיג על גבם של היבואנים הטבות שכר ותנאי עבודה מבלי להתחשב כלל בתוצאות. הם חזו את הנזק אשר צפוי היה להגרם ליבואנים והתכוונו לכך שאותו צד שלישי יינזק.
 
עוד הוסיף ביהמ"ש כי השובתים יכלו לנקוט בצעדים שונים שיצמצמו את הפגיעה בצדדים שלישיים, מבלי לצמצם את השביתה.
 
שאלת הנזק:
 
1. נזק כלכלי - חידוש נוסף בפסק הדין מתייחס לכך כי הנזק שנתבע ע"י התובעים הינו נזק כלכלי.בעלי המטען לא תבעו על גרימת נזק פיזי למטען, אלא תביעתם התבססה על נזק כלכלי שנגרם להם עקב ייקורה של ההובלה. פרופ` נילי כהן במאמרה המנתח את פסק הדין ("נזקי שביתה, הרשלנות הזדונית,  הנזק הכלכלי וגרם הפרת חוזה", עיוני משפט י"ד, 173) מסבירה כי בית המשפט התגבר על מכשול זה והכיר גם בתביעה של נזק כלכלי מכח עוולת הרשלנות זאת מבלי להדרש כלל לסוגיה בעייתית זו.
2. נזק עקיף - נושא נוסף שבא לידי ביטוי בעקיפין בפסק הדין הנו שאלת הנזק העקיף. במצב של נזק כלכלי עקיף גורם מעשה בלתי חוקי נזק לנפגע ישיר. אולם התובע אינו הנפגע הישיר, אלא מי שנפגע פגיעה כלכלית עקיפה מן הנזק.
 
במקרה של מפעלי רכב אשדוד קציני הים סירבו להיענות להוראות מנהלת חיפה להעתיק ממקומן שתי אוניות מכולות שמטענן כבר נפרק. הנפגע הישיר מסירוב זה היה בראש ובראשונה בעל השליטה בנמל דהיינו המדינה. כל שאר הגורמים בשרשרת הנם ניזוקים עקיפים. פסק הדין טיפל בסוג אחד של נפגעים עקיפים (בעלי המכולות שכניסתן לנמל נחסמה). ואולם ייתכנו תובעים נוספים כגון: מי שהתקשר בחוזה הובלה עם בעלי האנייה שדרכה לנמל נחסמה ונמנע ממנו לקבל את הקיום החוזי במועדו עכב עיכוב האניה בנמל. או מי שהתקשר בחוזה עם בעלי המטענים לרכישת הטובין שבמטען. פרופ` נילי כהן מניחה כי לא כל נפגע עקיף מעין זה רשאי לתבוע. בפועל, ביהמ"ש לא שלל את עילת התביעה של בעלי המטענים בשל חשש פוטנציאלי מריבוי ניזוקים ותביעות במצב כזה. אולם כאשר ביהמ"ש התייחס לקושי הנ"ל, קבע כי "הסכנה של הצפת בתי המשפט בתביעות כנגד שובתים.... ניתנת למיתון משמעותי ע"י הגדרת גבול הזהירות שביסוד החובה במסגרת מבוקרת ומתונה, ע"י שימוש בבלמים מתחום הקשר הסיבתי וריחוק הנזק".
 
לסיכום:
 
תעשיינים, יצואנים ויבואנים, שנפגעו בשל השביתה רשאים, עקרונית, להגיש תביעה כנגד הגופים השובתים בגין נזקי השביתה. השאלה בגין אלו נזקים בדיוק יהיה ניתן לקבל פיצוי תיבחן בכל מקרה ומקרה לגופו.
 
לראש העמוד 

 
 



 
תביעות נזיקין
לציבור התעשיינים, היצואנים והיבואנים: אחריות למוצרים פגומים - ישראל וארה"ב

 


ישראל
 
חוק האחריות למוצרים פגומים מטיל חובה על יצרן לפצות את מי שנגרם לו נזק גוף כתוצאה מפגם במוצר שייצר.
 
אחריות היצרן הנה מוחלטת ואין זה משנה האם היה או לא היה אשם מצד היצרן.
 
"יצרן" אינו אך ורק יצרן. לצורך החוק, גם יבואן שייבא לישראל למטרות מסחריות מוצר שיוצר בחו"ל נחשב ליצרן. כמו כן, במקרה שהיצרן או היבואן אינם ניתנים לזיהוי על פי המוצר, ניתן לתבוע את הספק.
 
החוק קובע אימתי מוצר נחשב לפגום:
 
א.כאשר קיים במוצר ליקוי העלול לגרום לנזק גוף;
 
ב. כאשר בנסיבות הענין נדרשות אזהרות או הוראות טיפול ושימוש מטעני בטיחות, והוראות כאלו לא ניתנו או שאינן מתאימות בהתחשב בסכנה הכרוכה במוצר.
 
בענין שהובא בפני בית המשפט המחוזי בבאר שבע, תבע הנפגע יבואן-שיש בשל נזק שנגרם לו כתוצאה מאלרגיה לחומרים מסוימים המצויים בשיש שקנה. על המוצר לא היו תוויות אזהרה לגבי הימצאותם של חומרים אלו. בית המשפט המחוזי קבע כי מוצרים העלולים לגרום לפגיעה (כולל אלרגיה) במשתמש - יש לסמנם בהתאם בהוראות שימוש מתאימות, ובאזהרה מפני הסיכונים שעלולים להגרם כתוצאה מהשימוש. אי סימון נאות גורר סיווגם של המוצרים כפגומים, ומטיל על היבואן אחריות מוחלטת לפיצוי הנפגע.
 
בענין שנדון לאחרונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב נקבע, בנסיבות המקרה, כי ניתן לתבוע בישראל יצרן זר שייצר מוצר פגום.
 
ניתן לתבוע יצרן/יבואן של מוצר גם בעילות אחרות - רשלנות, הפרת חוזה וכו`. היתרון הוא שעל פי עילות אלו ניתן לתבוע עם בגין נזק כלכלי, ולא רק נזק גוף. החסרון הגדול במסלולים אלו הוא שלא רובצת על היצרן אחריות מוחלטת (ללא אשם כלשהו).
 
 
ארה"ב 
 
המונח Product Liability מתייחס לאחריות של אחד הגורמים בשרשרת הייצור של המוצר, בגין נזק שנגרם מן המוצר.
 
בארה"ב אין חוק פדרלי העוסק ב - Product Liability, והענין מוסדר באמצעות חקיקה מדינתית ופסיקות בתי המשפט המדינתיים. תביעות Product Liability יכולות להתבסס על אחריות מוחלטת של היצרן, או על רשלנות, בהתאם למדינה בה מוגשת התביעה. בתביעה כזאת ניתן לתבוע גם יבואן/יצואן של טובין. עילת תביעה נוספת הינה עילה חוזית מכח יחסי מוכר-קונה, המחייבים את המוכר לספק ללקוח טובין ראויים לשימוש עפ"י ציפייתו (עפ"י הקוד המסחרי האחיד - UCC שיושם במדינות רבות). 
 
בשורת פסקי דין של בתי המשפט של מדינת ניו יורק נקבע כי תביעה בגין אחריות מוחלטת יכולה להתקבל גם במקרה שבו מדובר על הימנעות היצרן מלספק הוראות זהירות מתאימות לשימוש במוצר.
 
בפס"ד שניתן במדינת ניו-יורק ב- Court of Appeal דובר בתביעתה של נהגת שנפגעה כאשר נהגה ברכב שיוצר ע"י חברת פורד (הנתבעת). לטענת התובעת עיצוב הרכב הפגום הוא אשר גרם לתאונה. חברת פורד התגוננה בטענה כי הרכב יוצר במיוחד לנהיגת שטח ונועד למנוע תאונות במצב של נהיגה בתנאי שטח, וקיימת אפשרות (נדירה) כי יתרון זה יוצר חסרון במקרים נדירים בכביש רגיל.
 
בית המשפט שדן בעניין הכריע כי יש הבדל בין תביעה נזיקית (רשלנות או אחריות מוחלטת) לבין תביעה מכח ה-UCC שהינו החוק המסדיר מכירה של טובין. כך, תביעה לפי עוולות נזיקיות, תתמקד בבחינת אופן ייצור ושיווק המוצר לפי יחסי עלות-תועלת. דהיינו, האם ננקטו כל הצעדים הנדרשים, באופן סביר, להבטחת שימוש בטוח במוצר. לעומת זאת, תביעה מכח ה- UCC, תתמקד באופן שיווק המוצר, והאם הובאו הסיכונים לידיעת הלקוח באופן מלא.
 
בית המשפט קבע כי תביעה בעוולה נזיקית היתה נכשלת, מאחר והוכח כי פורד ייצרה מוצר ראוי ובטיחותי לנהיגת שטח, ואף לנהיגה עירונית (למעט במקרים נדירים), וכי ביחס של עלות-תועלת, אין פגם במוצר. לעומת זאת, תביעה מכח ה- UCC נתקבלה, שכן במסגרת שיווק המוצר, הוטעה הלקוח לחשוב כי המוצר הנמכר לו הינו ברמת בטיחות גבוהה מזו הקיימת באמת. לאמיתו של דבר, המוצר לא עמד בציפיות שיצר היצרן.
 
 
 
ת.א. (ב"ש) 325/90 יהושע מנדיל נ` שיש אשדוד בע"מ, ניתן ביום 7.11.94.
ע"א 1471/02 Metallurgique de Geryat S.A נ` ד"ר וילנסקי נחמן ואח`, ניתן ביום 16.2.03
Denny v. Ford Motor Co. 87 N.Y. 2nd 248, 5 December 1995
 
לראש העמוד 


 
 
חדשות הקיהלייה האירופית
שיווק והפצה של חומרים מסוכנים בקיהלייה האירופית


האיחוד האירופאי החליט באחרונה (מרץ 2003) על חקיקת דירקטיבה חדשה בנושא חומרים מסוכנים. הדירקטיבה תאסור על שיווקם של חומרים ותכשירים מסוכנים באירופה ועל השימוש בהם (רשימה של 25 פריטים). רשימת החומרים ניתנת לצפייה בכתובת:
http://register.consilium.eu.int/pdf/en/03/st03/st030606en03.pdf
 
חומרים אלו משמשים כיום, כדבר שבשגרה, בייצור מוצרים לצרכן, כדוגמת טקסטיל וצעצועים. מספר חומרים מתוך הרשימה הנם רכיבים בחומרי ניקוי המצויים בשימוש יום יומי בבתים פרטיים. כיוון שכך החשיפה של ציבור לחומרים אלו הנה משמעותית.
 
למרות דרישת הפרלמנט האירופי לאסור גם את השימוש והשיווק של מוצרי צריכה המכילים את החומרים הללו, הרי שבפועל הדירקטיבה  החדשה מגבילה עצמה אך ורק לאיסור בדבר שימוש ושיווק של החומרים המסוכנים בצורתם הגולמית בלבד. כיוון שכך, כרגע אין איסור על השימוש ושיווק מוצרי צריכה המכילים חומרים אלו לאירופה, יחד עם זאת, בשל הלחץ שהופעל, הוסכם כי תובא בקרוב הצעת חקיקה, אשר תאסור גם שיווק ושימוש של מוצרי צריכה המכילים חומרים אלו, זאת בתנאי שהוכח מדעית כי השימוש במוצרים יוביל לחשיפת החומרים בציבור ועל כן יגרום לסיכונו.
 
בשלב הנוכחי יושפעו מהחקיקה החדשה יצואנים ישראליים המייצאים לאירופה מוצרים מסוכנים.  קיימת אפשרות, כי בעתיד ייאסר באופן גורף ייצוא לאירופה של מוצרי צריכה הכוללים חומרים מסוכנים.


לראש העמוד 

 
 

להורדת העלון כקובץ word  להורדת העלון כקובץ word