גיל נדל משרד עורכי דין

 

גליון מספר 20 - דצמבר 2006

עוד בנושא
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 135 – סיון תשע"ח – יוני 2018
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 134 – אדר ב' תשע"ט – מרץ 2019
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 133 – אדר א' תשע"ט – מרץ 2019.
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 132 – חשון תשע"ט – אוקטובר 2018.
עוד בנושא
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 130 – סיון תשע"ח – מאי 2018
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 129 – ניסן- תשע"ח – מרץ 2018.
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 128 – שבט תשע"ח – ינואר 2018
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 127 – חשון תשע"ח – נובמבר 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 126 – תשרי תשע"ח – ספטמבר 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 125 – אב תשע"ז – אוגוסט 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 124 – ניסן תשע"ז – אפריל 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 123 – שבט תשע"ז – פברואר 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 122 – שבט תשע"ז – ינואר 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 121 – חשון תשע"ז – נובמבר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 120 – אלול תשע"ו – ספטמבר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 119 – אב תשע"ו – אוגוסט 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 118 – תמוז תשע"ו – יולי 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 117 – סיוון תשע"ו – יוני 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 116 – אייר תשע"ו – מאי 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 115 – ניסן תשע"ו – אפריל 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 114 – אדר ב תשע"ו – אפריל 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 113 – אדר תשע"ו – מארס 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 112 – טבת תשע"ו – פברואר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 111 – כסלו-טבת תשע"ו - דצמבר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 110 – חשון-כסלו תשע"ו - נובמבר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 109 – תשרי-חשון תשע"ו - אוקטובר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 108 – אב-אלול תשע"ה - אוגוסט 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 107 - תמוז תשע"ה - יולי 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 106 - ניסן תשע"ה - מאי 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 105 - ניסן תשע"ה - אפריל 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 104 - ניסן תשע"ה - מרץ 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 103 - אדר תשע"ה - פברואר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 102 - שבט תשע"ה - ינואר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 101 - טבת תשע"ה - דצמבר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 99, אלול תשע"ד - ספטמבר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 98, אלול תשע"ד - אוגוסט 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 97, אב תשע"ד - יולי 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 96, תמוז תשע"ד - יוני 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 95, סיון תשע"ד - מאי 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 94, אייר תשע"ד - אפריל 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 93, אדר ב' תשע"ד - מרץ 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 92, אדר א' תשע"ד - פברואר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 91, שבט תשע"ד - ינואר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 90, טבת תשע"ד - דצמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 89, כסלו תשע"ד - נובמבר דצמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 88, חשון תשע"ד - אוקטובר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 87, תשרי תשע"ד - ספטמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 86, אלול תשע"ג - אוגוסט 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון מס' 85 - אב תשע"ג - יולי 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון מס' 84, תמוז תשע"ג - יוני 2013
הודעה חשובה ללקוחות המשרד וידידיו + גליון מס' 83 של "יבוא, יצוא ומה שביניהם"
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 82, אייר תשע"ג - אפריל 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 81, ניסן תשע"ג - מרץ 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 80, אדר תשע"ג - פברואר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 79, שבט תשע"ג - ינואר 2013
גיליון מס 78 דצמבר 2012
גיליון 77 נובמבר 2012
גיליון 76 אוקטובר 2012
גיליון 75 ספטמבר 2012
גיליון 74 אוגוסט 2012
גיליון 73 יולי 2012
גיליון 72 יוני 2012
גיליון 71 מאי 2012
גיליון 70 אפריל 2012
גיליון מס' 69- מרץ 2012
גיליון 68 פברואר 2012
גיליון מס' 67 - ינואר 2012
גיליון מס' 66- דצמבר 2011
גיליון מס' 65- אוקטובר 2011
גיליון מס' 64 - ספטמבר 2011
גיליון מס' 63 - אוגוסט 2011
גיליון מס' 62 - יולי 2011
גיליון מס' 61 - יוני 2011
גיליון מס' 60 - מאי 2011
גיליון מס' 59 - אפריל 2011
גיליון מס' 58 - מרץ 2011
גיליון מס' 57 - פברואר2011
גיליון מס' 56 - פברואר 2011
גיליון מס' 55 - ינואר 2011
גיליון מס' 54 - ינואר 2011
גיליון מס' 53 - נובמבר 2010
גיליון מס' 52 - אוקטובר 2010
גיליון מס' 51 - ספטמבר 2010
גיליון מס' 50 - אוגוסט 2010
גיליון מס' 49 - יוני 2010
גיליון מס' 48 - מאי 2010
גיליון מס' 47 - אפריל 2010
גליון מס' 46 - מרץ 2010
גליון מס' 45 - פברואר 2010
גליון מס 44 - ינואר 2010
גליון מס' 43 – דצמבר 2009
גיליון מס' 42 - נובמבר 2009
גיליון מס' 41 - אוקטובר 2009
גליון מס' 40 - ספטמבר 2009
גליון מס' 39 - אוגוסט 2009
גליון מס' 38 - יולי 2009
גליון מס' 37 - מאי 2009
גליון מס' 36 - ינואר 2009
גליון מס' 35 - נובמבר 2008
גליון מס' 34 - ספטמבר 2008
גליון מס' 33 - יולי 2008
גליון מס' 32 - מרץ - אפריל 2008
גליון מס' 31 - פברואר 2008
גליון מס' 30 - דצמבר 2007
גליון מס' 29 - אוקטובר - נובמבר 2007
גליון מס' 28 - ספטמבר 2007
גליון מספר 27 - אוגוסט 2007
גליון מספר 26 - יולי 2007
גליון מספר 25 - יוני 2007
גליון מספר 24 - מאי 2007
גליון מספר 23 - מרץ 2007
גליון מספר 22 - פברואר 2007
גליון מספר 21 - ינואר 2007
גליון מספר 19 - אוקטובר 2006
גליון מספר 18 - אוגוסט 2006
גליון מספר 17 - יוני 2006
גליון מספר 16 - מאי 2006
גליון מספר 15 - מרץ-אפריל 2006
גליון מספר 14 - ינואר-פברואר 2006
גליון מספר 13 - דצמבר 2005
גליון מספר 12 - אוקטובר-נובמבר 2005
גליון מספר 11 - ספטמבר 2005
גליון מספר 10 - אוגוסט 2005
גיליון מספר 9 - אפריל 2005
גליון מספר 8 - נובמבר 2004
גליון מספר 7 - ספטמבר 2004
גליון מספר 6 - מרץ 2004
גליון מספר 5 - ינואר 2004
גליון מספר 4 - ספטמבר 2003
גליון מספר 3 - אוגוסט 2003
גיליון מספר 2 - יולי 2003
עוד בנושא

יבוא ויצוא-ומה שביניהם

עלון משפטי בענייני סחר בינלאומי



 תוכן העניינים


12/11/06  1. גם לרשויות יש חובות כלפי האזרח!

12/11/06  2. בית המשפט המחוזי בירושלים - יבואן זכאי לקבל מרשות המכס מידע אודות סיווג מוצרים שונים

12/11/06  3. עיכוב הליכי אכיפה וגביה בגין חוב מסי יבוא

12/11/06  4. כרטסת החיובים לא הספיקה לסוכן המכס כדי לזכות בתביעה

12/11/06  5. היבואן התעשר על חשבון המשלח

12/11/06  6. פקודת מסירה, מסירה ישירה, ומניה – מה כולל מה?

12/11/06  7. לתשומת לב היצואנים - צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים)

12/11/06  8. מה חדש במשרדנו

 

דבר המערכת

 לקהל קוראינו,
 
אנו שמחים להביא בפניכם את הגליון העשרים של "יבוא, יצוא ומה שביניהם" ומקווים שתגלו בו ענין רב.
 
בגליון זה אנו סוקרים שלשה פסקי דין הדנים בתביעות כספיות שהגישו סוכני מכס/משלחים כנגד יבואנים. פסקי הדין מאירים נקודות מעשיות ובסיסיות ביחסי יבואן - סוכן מכס/משלח, ומצביעים על כך שטיפול בתביעות כספיות שנראות לכאורה פשוטות, מצריך ידע והיכרות של תחום הסחר הבינלאומי.
 
קריאה נעימה וחג חנוכה שמח,
גיל נדל משרד עורכי דין
 

 
החומר המובא בעלון זה הינו מידע כללי בלבד ואינו מהווה חוות דעת משפטית. על מנת לקבל חוות דעת משפטית מומלץ לפנות עם מלוא פרטי המקרה הספציפי לעורך דין

 


12/11/06  1. גם לרשויות יש חובות כלפי האזרח!
 
עו"ד גיל נדל


פעמים רבות, במהלך התנהלות שוטפת מול רשויות השלטון, נתקלים יבואנים ויצואנים בהחלטות בלתי מבוססות ובלתי מנומקות של הרשויות, כמו: "בקשתך נדונה ונדחתה", "לפי המידע שברשותנו הנך נדרש ל...".
במקרים המתאימים אפשר, אמנם, להגיש תביעה נגד רשויות השלטון שגרמו לכם נזקים כספיים, אך לעתים קרובות הפתרון פשוט הרבה יותר. מסתבר שלרשויות השלטון יש חובות כלפי האזרח: חובת ההגינות, חובת ההנמקה, החובה לשמוע את האזרח ועוד.


חובת ההגינות
"היחיד והשלטון אין הם שווי-זכויות, אין הם שווי-כוחות ואין הם שווי-מעמד", כתב שופט בית המשפט העליון, מישאל חשין, בפסיקת בג"צ שהתייחסה לאגף המכס והמע"מ. "...השלטון מחזיק בידו רוב כוח, רוב עוצמה ורוב עושר, עד שהיחיד - יהיו כוחו, עוצמתו ועושרו רבים ככל שיהיו - לא ישווה לו ולא ידמה לו". מסיבה זו, הדגיש השופט חשין, חלה על הרשויות חובת ההגינות.

קבלת החלטה על בסיס תשתית עובדתית מתאימה
החלטת הרשות חייבת להתבסס על תשתית עובדתית מתאימה, והיא אינה יכולה להתקבל על סמך נתונים חלקיים ובלתי מספקים. "החלטתה של רשות סטטוטורית", קבע בג"צ בעתירה נגד שר המשפטים, "...חייבת להישען על נתונים בדוקים היכולים לשמש תשתית סבירה להחלטתה ומבססים אותה...". "בחינה נכונה ומקצועית של העובדות היא לב לבה ומהותה של תקינות קבלת ההחלטה המינהלית", קבע בית משפט מחוזי בתביעה נגד שר המסחר והתעשייה.

זכות עיון במסמכי הרשות
זכותו של כל אזרח לעיין במסמכי הרשויות (אלא אם הדבר פוגע באינטרס ציבורי חשוב). בפסק דין שנתן בשנת 2004 בית המשפט העליון נקבע כי זכות העיון של הנישום במסמכי רשות המס ששימשו להחלטה נגדו הינה כלל מחייב, וכי רק במקרים חריגים (כגון חשש לשיבוש הליכי חקירה) לא ייחשף החומר בפני האזרח. נקבע שם, בין היתר, כי "הנחת המוצא היא כלל הגילוי... החיסיון אינו מיועד להקנות יתרון טקטי לרשות המס במחלוקתה עם האזרח".

קבלת מידע מהרשות
באמצע שנת 1999 נכנס לתוקף חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998, המעגן את זכותו של כל אזרח ותושב ישראל לקבל מידע המצוי בידי רשויות ציבוריות בישראל. מדובר ב"כל מידע המצוי ברשות ציבורית, והוא כתוב, מוקלט, מוסרט, מצולם או ממוחשב". הגדרת "רשות ציבורית" כוללת רשימה ארוכה מאד. לדוגמא: ממשלה ומשרדי ממשלה, רשויות מקומיות, הכנסת, ועוד.
 
על מנת לקבל את המידע צריך המבקש להגיש בקשה לממונה על חופש המידע. המבקש אינו חייב לציין מדוע הוא מבקש את המידע.
 
קיימים חריגים לחובתה של הרשות למסור מידע. למשל: כאשר על הרשות מוטלת חובת סודיות כלפי גורם אחר, כאשר גילוי המידע מהווה פגיעה בפרטיות ועוד. הרשות רשאית לסרב למסור מידע בדבר דיונים פנימיים ועוד.
 
החלטה של הרשות שלא למסור מידע אינה סוף פסוק בענין. ניתן לערער על החלטת הרשות בפני בית המשפט. למי שמורגל באכזבות מבתי המשפט נספר כי תמונת המצב בענין חופש המידע הינה ורודה למדי: הנסיון מלמד כי בתי המשפט מפרשים בליברליות את החוק, ונוטים ככל האפשר, לתמוך בזכות לקבל מידע. כמו כן, החלטות בתי המשפט ניתנות די מהר, באופן יחסי.
לאחרונה נקבע בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, כי יבואן זכאי לקבל מרשות המכס מידע בדבר סיווגם של מוצרים שיובאו בעבר על ידי יבואנים אחרים. בית המשפט קבע כי אופיו של המידע המבוקש מצדיק את גילויו, שכן אופן סיווגו של מוצר כזה או אחר אינו מידע חסוי. בית המשפט הוסיף וקבע כי יש במידע כדי לסייע לבירור המחלוקת בהיותו רלבנטי עבור היבואן להוכחת טענותיו בדבר הסיווג נכון של מוצריו. אי מתן תשובות יותיר את היבואן במצב נחות, דבר המנוגד לכלל הדיוני לפיו יש להעמיד את הצדדים במצב שווה ככל האפשר בטרם יחל ההליך בתיק העיקרי, קבע בית המשפט. (למען הגילוי הנאות יצוין כי משרדו של כותב הרשימה ייצג את היבואן).
 

החובה לנמק
רשויות השלטון חייבות לנמק את החלטותיהן, ואינן יכולות לצאת ידי חובה בהחלטות סתמיות. בג"צ קבע כי חובת ההנמקה חלה לא רק על בית המשפט, אלא על רשויות מינהליות באשר הן.
בית המשפט מתח בעבר ביקורת קשה על רשות המכס, שהטילה היטל בלא לנמק אותו במידה מספקת: "...המשיב (=רשות המכס) נהג במקרה זה בצורה הראויה לביקורת רצינית, שכן בהחלטתו על הטלת ההיטל הוא לא ציין את הבסיס החוקי להטלת ההיטל ולא את דרך החישוב, ובכך העמיד את המערערת במצב "קפקאי" שעליה להתגונן בפני חיוב שמהותו כלל אינה ברורה".
החובה לקיים שימוע
אחת החובות החשובות של רשות שלטונית היא החובה לשמוע את האזרח לפני קבלת החלטה שפוגעת באינטרס מוגן שלו (זכויות קניין, חופש העיסוק ועוד).
הנה דברים שאמר בית המשפט העליון כשקיבל את ערעורה של חברה בענין זה: "...היות שההחלטה לחלט את הטובין פוגעת בקניינן... קמה להן הזכות להישמע בפני המכס בטרם תתקבל החלטת החילוט, ומנגד מוטלת על המכס החובה לאפשר להן לממש זכות זו".
אז אם קיבלתם החלטה לא מנומקת - דרשו את הנימוקים. החלטת הרשות נראית בלתי מבוססת? בקשו לעיין בחומר העובדתי. אתם סבורים שיש לכם מה לומר בענין ושאי שמיעתכם עלולה לפגוע בכם? דרשו מהרשות לשמוע אתכם. יש לרשויות השלטון חובות כלפיכם, ומותר לכם לעמוד על כך שהן ימולאו.
 

  לראש העמוד



12/11/06  2. בית המשפט המחוזי בירושלים - יבואן זכאי לקבל מרשות המכס מידע אודות סיווג מוצרים שונים
 
עו"ד דנה בן צבי (אש), עו"ד גיל נדל
 
סיפור המקרה: 
 
בשלב ההליכים המקדמיים שבמסגרת תביעה שהגישה יבואנית נגד רשות המכס להשבת מסי יבוא, הגישה היבואנית לרשות המכס שאלון מפורט שעליו התבקשה רשות המכס להשיב, וכן דרישה לגילוי מסמכים כללי וספציפי. בין היתר, התבקשה רשות המכס לציין כיצד מסווגים על ידה מוצרים שונים, לרבות מוצרים של מתחרים של היבואנית.
 
רשות המכס נמנעה מערכת גילוי מסמכים וסירבה להשיב על מרבית השאלות בשאלון, וזאת מהנימוקים הבאים: א. קיים חיסיון על המידע הנוגע לנישומים ספציפיים; ב. קיים חיסיון על המידע המבוקש, בהיותו מסמכים פנימיים של הרשות; ג. היעדר אפשרות לספק את הנתונים המבוקשים מאחר ואיסופם מכביד על הרשות; ד. המידע המבוקש אינו רלבנטי וחורג מהמתחייב במתן תשובות לשאלון.
 
עיקרי החלטת בית המשפט:
 
בית המשפט קבע כי גם בחוקי המס, הכלל הבסיסי הוא כלל הגילוי והחריג הוא החיסיון, וכי בנסיבות העניין - אופיו של המידע, חשיבות המידע ליבואנית ויחסי הכוחות בין הצדדים, מוצדק הגילוי.
 
בית המשפט קבע כי שיעור המס הנקבע בהתאם לצו תעריף המכס, מבלי שייחשפו היקפי יבוא של יבואן, אינו מידע סודי, אלא מידע טכני הנקבע בהתאם לצו תעריף המכס. עוד קבע בית המשפט כי אופן סיווגו של מוצר ובהתאם לכך שיעור המס החל על המוצר, אינו ידיעה שהגיעה לרשויות המס מהנישום, אלא מידע שמצוי בידי רשויות המס מעיקרא, או מידע המיוצר על ידם.
 
עוד נקבע כי גילוי סיווגו של מוצר, אינו פוגע בפרטיות הנישום ואינו חותר תחת הרצון לאפשר לרשויות המס להגיע לחקר האמת, וכי מידע לגבי אופן סיווג מוצרים אחרים הינו מידע רלבנטי עבור צד במחלוקת בעניין סיווג, וחיוני עוד יותר בתביעה שעניינה הפלייה בין יבואנים.
 
בית המשפט הוסיף וקבע כי מצב הכוחות הבסיסי במחלוקת סיווגית בין יבואן למדינה הוא שלמדינה מידע רב יותר מליבואן, ומשכך המצב אינו מאוזן ויש לאפשר תיקון חוסר האיזון באמצעות ההליכים המקדמיים, בין היתר באמצעות צמצום החיסיון שיוענק. יחד עם זאת, קבע בית המשפט כי נוכח העובדה שאין להכביד על הרשות במסירת מידע בצורה לא סבירה, הרי שהמידע שיימסר צריך להיות מהמידע שמצוי במאגרי המידע של הרשות, מבלי שהרשות תחפש מידע נוסף, וכי די בכך שהרשות תמסור מידע לגבי כמות סבירה של מוצרים (למשל חמישה).
 
אשר לדיונים פנימיים של הרשות ומדיניות המיסוי של הרשות, קבע בית המשפט, מכוח סעיף17(ד) לחוק חופש המידע,כי הוא רשאי להחליף שיקול דעתו בשיקול דעת הרשות ולבחון האם יש לגלות מידע או לא, תוך שקבע כי יחליט בענין הגילוי בהמשך לאחר עיון בחומר. בכל הנוגע לחוקים/הנחיות מנהליות שנקבעו על ידי הרשות, קבע בית המשפט המדינה חייבת לספק ליבואן מידע אשר לא פורסם ברבים.
 
פרשנות:
 
ראשית, יש חשיבות רבה לכך שטענות בדבר חסיון, הכבדה ומידע פנימי של הרשות אינן טענות המתקבלות אוטומטית על ידי בתי המשפט. שאלון וגילוי מסמכים, שהינם כלים דיוניים שהוענקו לצדדים בתקנות סדר הדין, יכולים לשמש גם בהתדיינויות נגד המדינה ואין מקום לוותר עליהם מראש.
 
נקודה חשובה נוספת בהחלטת בית המשפט הינה החתירה לשוויון בכל הנוגע למסמכים במסגרת התדיינות מול רשויות המדינה. במילותיו של בית המשפט: "סבור אני, כי, כעיקרון, זכות הפרט (הנמצא בהליך מינהלי, אזרחי, פלילי או אחר מול המדינה), להיות במצב שווה עם יריבו – ובמיוחד כאשר זו המדינה – ככל שמדובר בהחזקת מסמכים. שיטה משפטית שבה בידי המינהל, או בידי רשויות אכיפת החוק, מצויים מסמכים שאין לפרט, המתמודד עם המדינה, זכות לעיין בהם, פגומה היא, ושיטתנו במדינתנו – אינה כזו".
 
לגופו של עניין, קביעתו של בית המשפט, לפיה שאלת אופן סיווגו של מוצר כזה או אחר, וכתוצאה מכך שיעור המס החל עליו, אינם מידע חסוי ואינם מידע אשר נמסר על ידי הנישום, הינה משמעותית ביותר, ופותחת פתח לכל מתדיין הטוען להפליה לדרוש מהרשות למסור לידיו את המידע. יש בכך גם פתח לעשות שימוש בקביעה זו גם בהתאם לחוק חופש המידע, ולא רק במסגרת התדיינויות משפטיות, כלומר – יבואן הסבור כי המצב בשוק הוא כזה שמתחריו המביאים מוצרים זהים או דומים ביותר אינם מחויבים בתשלום מס כפי שהוא מחויב, רשאי לפנות למכס מכוח חוק חופש המידע ולבקש את המידע האמור.
 
יש לזכור כי ההחלטה הנ"ל ניתנה בבית המשפט המחוזי ואינה מהווה הלכה המחייבת את הרשויות.
 
הכותבים ייצגו את היבואנית בפני בית המשפט. על ההחלטה הוגשה בקשת רשות ערעור מטעם המדינה.
 
בש"א 1632/06, בית המשפט המחוזי בירושלים, פרמה גורי בע"מ נ' מדינת ישראל, החלטה מיום 14.11.06
 
 

לראש העמוד
 


12/11/06  3. עיכוב הליכי אכיפה וגביה בגין חוב מסי יבוא
 עו"ד הילה וולגמוט, עו"ד גיל נדל
 
סיפור המקרה:
 
בין היבואנית לרשות המכס התגלעה מחלוקת סיווג, ורשות המכס הוציאה ליבואנית גרעונות בסך של כ -  170,000 ₪. משסורבה פנייתה של היבואנית לרשות המכס להמשיך ולעכב את הליכי הגביה שבמסגרת פקודת המסים [גביה], אלא בכפוף להעמדת ערבות בנקאית במלוא גובה החוב, פנתה היבואנית לבית המשפט בתביעה להצהיר אודות הסיווג הנכון ועל בטלות הגרעונות, וכן בבקשה למתן צו זמני המורה לרשות המכס להמנע מלנקוט בהליכי אכיפה, גביה ועיכוב מטענים, וזאת עד להחלטה בתובענה.
 
היבואנית טענה, בין היתר, כי אין באפשרותה להעמיד ערבות בנקאית במלוא גובה החוב, וכי המשך הליכי האכיפה והגביה יוביל להפסקת פעילותה העיסקית ופגיעה חמורה בשמה וביחסיה עם ספקיה. מנגד, טענה רשות המכס, בין היתר, כי עיכוב הליכי האכיפה והגביה ימנע את גבית חוב המכס, וכן כי סעיף 154 לפקודת המכס קובע הסדר ייחודי לפיו לא ניתן להגיש תביעה לבית המשפט אלא בכפוף לתשלום סכום החוב הנדרש על ידי הרשות.
 
החלטת בית המשפט:
 
בית המשפט הצטרף לדיעה הקיימת בפסקי דין נוספים, לפיה, יש להבחין בין מצב שטרם שחרור הטובין למצב שהטובין כבר שוחררו. במצב של גרעון שנוצר בתהליך השחרור, רשאי היבואן לשלם את מסי היבוא ולשחרר את הטובין ולהגיש תביעה, בהתאם ובכפוף להוראות סעיף 154 לפקודת המכס, או לא לשחרר את הטובין ולהגיש תביעה לבית המשפט לביטול הגרעון. לעומת זאת, אם הטובין שוחררו ורק אז הוצאה הודעת החיוב, פתוחה הדרך בפני היבואן לפעול במתווה של סעיף 154 לפקודת המכס, וכמו כן פתוחה בפניו הדרך לפעול על ידי הגשת תביעה לסעד הצהרתי לבית המשפט המוסמך, כפי שנקטה היבואנית במקרה זה.
 
להבחנה כזו יש מקום, לדברי השופט, שכן לרוב במקרה ששוחררו הטובין, תחשיב העלויות כבר נעשה, ועל כן יש בתשלום המס כדי להטיל על היבואן מעמסה כספית שיתכן ולא יוכל לעמוד בה.
 
לעניין צו המניעה, קבע השופט כי היות והיבואנית הציבה תשתית משפטית ועובדתית המבססים את עילת תביעתה ולאור מאזן הנוחות, כתנאי לצו המבוקש לביטול הליכי אכיפה וגביה, תפקיד היבואנית ערבות בנקאית ע"ס של 20,000 ₪ וכן תעמיד נכס בשווי של 100,000 ₪ לעיקול ברישום. בש"א 1197/06, לנגר סוכנויות בע"מ נ' מדינת ישראל, החלטה מיום 6.11.06.
 
הערות:
 
הכותבים ייצגו את היבואנית בפני בית המשפט.
 
חשוב לזכור כי חיקוקים אחרים, כדוגמת חוק מע"מ ופקודת מס הכנסה, קובעים כי הגשת ערעור על שומה מעכבת הליכי גביה. לטעמנו, החלטת בית המשפט משקפת איזון ראוי תוך מתן אפשרות ליבואנית להמשיך לפעול, בד בבד עם העמדת בטוחה לטובת רשות המכס.
 
נציין, כי בהחלטה של בית משפט השלום בתל אביב, שניתנה ימים ספורים לאחר מתן ההחלטה הנ"ל, נקבע, בעניינו של מחסן רשוי, כי לא יעוכבו הליכי גביה אלא אם כן ישולם מלוא סכום המס השנוי במחלוקת (בש"א 167243/06, החלטה מיום 8.11.06).
 

  לראש העמוד



12/11/06  4. כרטסת החיובים לא הספיקה לסוכן המכס כדי לזכות בתביעה
 עו"ד קרן לוי-חפץ, עו"ד גיל נדל
 
סיפור המקרה:
 
סוכן המכס תבע את היבואנית בטענה שלא שילמה לה על שרותי עמילות מכס שסיפק לה. מנגד, טענה היבואנית להגנתה שסוכן המכס גרם לאובדן של מספר סחורות שהיה אחראי להובילן עבור היבואנית, תוך שסוכם בעקבות כך, עם נציג סוכן המכס, כי סוכן המכס יוציא ליבואנית זיכוי בגין הנזק שנגרם לה ובכך יבוא העניין לסיומו.
 
פסק הדין:
בית המשפט דחה את התביעה של סוכן המכס, בעיקר בשל הנימוק שהוא לא הוכיח כראוי את גרסתו. בית המשפט קבע שהמסמך שסוכן המכס הציג כתמיכה לגרסתו – כרטסת החיובים של היבואנית שהוא ניהל – אינו מספיק, וכי היה על סוכן המכס להציג לבית המשפט את הסכם ההתקשרות עם היבואנית, וכן מסמכי יבוא שונים שמהם ניתן ללמוד על התחייבויות הצדדים. ך מהותי שמלמד על התנהלות הצדדים.
בעייתיות נוספת שבית המשפט הצביע עליה בהוכחת גרסת סוכן המכס היא שסוכן המכס נמנע מלהעיד את העובד, שלפי גרסת היבואנית, היה אחראי לסיכום לפיו שהנזק מאיבוד הסחורה יתקזז עם החוב של היבואנית, וכל זאת תוך שאותו עובד עדין עבד אצל סוכן המכס וניתן היה לזמן אותו לעדות. בית המשפט קבע כי הימנעות זאת מהבאת העד יוצרת חזקה שהבאת העד הייתה פוגעת בגרסתו של סוכן המכס.
בית המשפט מציין ששיקול נוסף בדחיית התביעה היה העיכוב הרב מאז יצירת החוב ועד הגשת התביעה, שכן החוב נוצר בשנת לכל המאוחר בשנת 2002 בעוד שהתביעה הוגשה בשנת 2005.
פרשנות:
לא ברור מפסק הדין האם הצורך בהצגת כלל המסמכים נובעים מכך שהיבואנית העלתה טענת הגנה שסוכן המכס גרם לה נזק. יתכן שלולא טענת הגנה זאת, שבית המשפט היה מסתפק בכרטסת החיובים ולכל היותר גם בהסכם ההתקשרות בין הצדדים, על מנת להוכיח את החוב של הנתבעת.
 
ת.א. 28093/05 (בית משפט השלום בתל אביב), פסק דין מיום 22.8.06

  לראש העמוד



12/11/06  5. היבואן התעשר על חשבון המשלח
 
עו"ד רותם וירניק, עו"ד גיל נדל
 
סיפור המקרה:
 
משלח בינלאומי טיפל עבור יבואנית ביבוא משלוח בגדים מספק ספרדי. בהתאם להוראותיו של המשלח, הנפיק משלח ספרדי (שאיתו עובד המשלח הישראלי) שטר מטען למשלוח אווירי, ובו מצוין הנשגר - סניף הבנק של היבואנית בישראל. בשטר המטען נרשם כי התשלום עבור הסחורה נעשה בתנאי CASH AGAINST DOCUMENTS (CAD). כתוצאה מטעות משרדית של המשלח בישראל, שוחררה הסחורה לידי היבואנית מבלי ששטר המטען נחתם הבנק ו"הוסב" לטובת היבואנית. כחצי שנה לאחר מכן, קיבל המשלח דרישה מהספק לתשלום יתרת התמורה עבור הסחורה. דרישה זו הועברה ע"י המשלח ליבואנית, אשר במקום לשלמה החלה לנהל תכתובות עם הספק בעניין החוב. כתוצאה מכך הגיש הספק תביעה בספרד כנגד המשלח הספרדי לתשלום הסכום הנ"ל. לאחר שתביעת הספק נתקבלה בפסק דין אשר חייב את המשלח הספרדי בתשלום יתרת החוב פנה המשלח הספרדי למשלח הישראלי, אשר נאלץ לשלם בעצמו את הסכום שנפסק. פסק הדין שלפנינו עוסק בתביעה הכספית שהגיש המשלח כנגד היבואנית לתשלום יתרת חוב ששולמה ע"י המשלח בהתאם לפסק הדין הספרדי.
 
פסק הדין:
 
בית המשפט דן במשמעות התקשרות בתנאי CAD וקבע כי המדובר "בעסקת מסמכים" להבדיל מעסקת טובין, קרי: עם קבלת שטר המטען על היבואן לשלם את מחיר הטובין ורק לאחר מכן משוחרר המטען ומסופק לידיו.
 
במצב דברים רגיל לפי תנאי ההזמנה ותנאי שטר המטען, ואלמלא מחדלו של המשלח, היה הבנק הנשגר אמור לקבל לידיו את שטר המטען ועם הטבעת חותמת הסבה, היה נוטל על עצמו לשלם לספק את התמורה הנקובה מחשבונה של היבואנית. המטען היה מסופק ליבואנית ונמסר בפועל בחצריה, רק לאחר שהייתה מוטבעת על שטר המטען חותמת הסבת הבנק ולאחר התחייבותו המוחלטת לשלם לספק את מלוא התשלום עבור המשלוח מחשבונה.
 
מכאן, הסיק ביהמ"ש כי כבר מלכתחילה, במסגרת עסקת היסוד שבין הספק ליבואנית, נקבע תנאי ברור ויסודי לפיו מחויבת היבואנית לשלם את התמורה למשלוח, עם קבלת שטר המטען "מוסב", בכל מקרה ובלא קשר לכל טענה שהייתה מועלית על ידי היבואנית כנגד עסקת היסוד, פרטי הטובין ואיכותם, טענות שהבנק מטבע הדברים אינו צד להן ואינו בודק אותם בטרם חתימתו על שטר המטען והסבתו ליבואן.
 
לפיכך, דחה בית המשפט את טענות ההגנה של היבואנית בדבר פגמים בעסקת היסוד ובטובין וקבע, כי היות וממילא לאור תנאי ההזמנה, לא יכלה היבואנית להעלות את הטענות הנ"ל כנגד הספק בעת שהיה עליה לבצע את התשלום, הרי שמשקיבלה לידיה את המטען ללא הסתייגות יש לראותה כמי שויתרה על טענות אלה גם במערכת היחסים שמול המשלח.
 
בהתאם, פסק בית המשפט, כי סירובה של היבואנית לשאת ביתרת החוב לספק ולשפות את המשלח אשר נשא בחיוב זה מכח פסק הדין הספרדי, מהווה עשיית עושר ולא במשפט והיבואנית חוייבה במלוא סכום התביעה .
 
פרשנות
 

מפסק הדין עולה כי יבואן המתקשר בעסקה עם ספק בתנאי CAD מוותר הלכה למעשה על התנאת התשלום כנגד בדיקת הטובין והתאמתם, היות והתשלום מתבצע ע"י הבנק מיד עם חתימת ה"היסב" מבלי שהטובין נבדקים על ידו. לפיכך, בהתקשרות עם ספק בתנאי CAD, מומלץ לקבוע מראש בהסכם בכתב, מנגנון החלפת טובין פגומים ו/או טובין שאינם עומדים בתנאי ההזמנה, תוך X ימים לאחר מסירת שטר המטען ליבואן, ולקבוע בהסכם זה, כי עלויות ההובלה והשילוח בגין החזרת הטובין לספק ומשלוח הטובין החלופיים, תהיינה על הספק.
 
יחד עם זאת, ככל שהדבר נוגע לאיחור במועד האספקה, כפי שנטען ע"י היבואנית בפס"ד זה, יכול היבואן להגן על עצמו גם בעסקה בתנאי CAD, ע"י מתן הוראה לסניף הבנק שלו, כי יחתום חתימת היסב על גבי שטר המטען, רק אם שטר המטען יגיע אל הבנק במועד מסויים, וממועד זה ואילך תהא חתימת הבנק מותנית באישור מראש של היבואן.
 
מבין השורות של פסק הדין, ברור כי בית המשפט ביקש להגיע לתוצאה צודקת ולמנוע מצב שבו יבואן "יתפוס טרמפ" על טעות של המשלח ויבקש להתחמק מתשלום חוב לספק. בהתאם לכך קבע בית המשפט כי היבואן נמצא מתעשר של כדין על חשבון המשלח.
 
יש לציין כי דיונו של בית המשפט אינו מדויק בכל הנוגע למהותו של שטר המטען במקרה שלפנינו, שכן מדובר בשטר מטען אווירי, אשר אינו מהווה "שטר" ואף אינו מקנה זכות לקבל חזקה במטען.
 
ת.א 1011/04, בית משפט השלום בחיפה, פסק דין מיום 9.8.06
 

  לראש העמוד



12/11/06  6. פקודת מסירה, מסירה ישירה, ומניה – מה כולל מה?
 עו"ד דנה בן צבי (אש), עו"ד גיל נדל
 
 
סיפור המקרה: 
סוכן המכס תבע את היבואניות על כך שלא שילמו עבור שירותים שניתנו להן במסגרת ביצוע מסירה ישירה. היבואניות טענו מנגד כי העבודה לא בוצעה לשביעות רצונן וכי לאורך שנים חויבו על ידי סוכן המכס בחיובי יתר, ועל כן קיזזו מגובה החוב השנוי במחלוקת את חיובי היתר. המחלוקת בין הצדדים נגעת לשאלה אילו חיובים הוסכמו בהסכם ההתקשרות בין הצדדים, והאם היבואניות חויבו בחיובי יתר. 
 
פסק הדין:
בית המשפט מצא כי בהצעת המחיר לפיה פעלו הצדדים לאורך כל תקופת ההתקשרות, פורטו עלויות סוכן המכס תחת הכותרת "מסירה ישירה ומניה (טלי)". בית המשפט גם מצא כי בנוסף לחיובים שהוטלו על היבואניות בהתאם לסעיף זה של מסירה ישירה, חוייבו היבואניות לשלם סכומי כסף נוספים תחת הסעיף "פקודת מסירה", כאשר בפועל, המדובר היה בחיוב כפול ונוסף עבור מסירה ישירה ומניה, שכן סוכן המכס שכר, ללא ידיעת היבואניות, את שירותיו של קבלן משנה לביצוע שירותי מסירה, השגה מניה ומתן תעודת ליווי.
 
בית המשפט קבע כי לא סוכם בין הצדדים על כל חיוב נוסף מעבר לזה המופיע בהצעת המחיר תחת הכותרת "מסירה ישירה ומניה (טלי)", ולא נזכר גורם שלישי כלשהו אשר יהיה צריך לשלם לו בגין מסירה או מניה.
 
בית המשפט דחה את טענת סוכן המכס כי שירות המניה הינו נפרד משירות המסירה וקובע כי שירות המניה הינו הליך בתוך המסירה ובמסגרתו מבוצע הליך הבקרה והרישום של המטען הנפרק מהאוניה ונמסר ללקוח, כפי שגם עולה מהצעת המחיר..
 
נוכח התנהגות סוכן המכס, חייב בית המשפט את סוכן המכס בתשלום עבור עריכת תחשיב החיובים שהובא על ידי היבואניות בהליך המשפטי.
 
ת.א. 34444/03 בית משפט השלום בתל אביב, פסק דין מיום 16.10.06
 

  לראש העמוד



12/11/06  7. לתשומת לב היצואנים - צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים)
 
עו"ד רותם וירניק, עו"ד גיל נדל
 
בתחילת שנת 2007 ייכנס לתוקף צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים), תשס"ו-2006, אשר נועד לקלוט לתוך הדין הישראלי את רשימות הטובין והטכנולוגיות שנקבעו בקטגוריות השונות של הסדר ואסנאר.
 
הסדר ואסנאר הינו הסדר רב-צדדי שנועד להגביר את האחריות והפיקוח הבינלאומי על כל פעולת העברה של אמצעי לחימה קונוונציונליים ופריטים, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים. הסדר ואסנאר מחייב את כל אחת מן המדינות השותפות לו לפקח על העברתם של טובין מסוימים המפורטים ברשימות המצורפות כנספח 5 להסכם, ולעשות כל שביכולתן כדי להבטיח שהטובין הנ"ל יועברו אך ורק לידי גורמים מורשים וכי הטובין לא יועברו על ידי אותם גורמים מורשים, לאחר מכן, לגורמים אחרים, שאינם מורשים.
 
נכון להיום, הרשימות הנ"ל כוללות, בין היתר, חומרים כימיים ואורגניים מורכבים, רכיבים אלקטרוניים וחשמליים המיועדים למטוסים, מחשבים ותוכנות מסויימות, ציוד טלקומוניקציה, חיישנים, לייזרים וכיו"ב, ובלבד שהם מקיימים את התנאים המפורטים ברשימות המפורטות.
 
 מידע נוסף אודות הצו נמצא באתר של משרד התמ"ת, בכתובת:
http://www.moit.gov.il/NR/exeres/1507E1CF-E607-4409-9BD6-C141F7273F07.htm
 
הצו קובע, כי יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיות הקשורים לטובין המפורטים ברשימה המבוססת על רשימת הטובין והטכנולוגיות הדו-שימושיים של הסדר ואסנאר, ייעשו אך ורק על פי רישיון של מנהל מינהל הכימיה ואיכות הסביבה במשרד התמ"ת, לאחר תהליך התייעצות עם משרדי הביטחון והחוץ, או ע"י משרד הביטחון, במידה ומדובר בציוד וידע ביטחוניים.
 
בהתאם ללשון הצו, רשיון היצוא הנ"ל נדרש בכל ייצוא, ללא תלות ביעד אליו מועברים הטובין. יחד עם זאת, הצו מאפשר למשרד התמ"ת, בנסיבות מסויימות לפטור מחובת רשיון, ייצוא סוג מסויים של טובין, שירותים או טכנולוגיות ו/או ייצוא של טובין, שירותים או טכנולוגיות למדינות מסויימות, ובלבד שהמשתמש הסופי בהם לא יהיה צבא או כח ביטחוני כלשהו.
 
יצואן המבקש לקבל רשיון לייצוא טכנולוגיה דו שימושית נדרש להמציא טופס המצוי באתר האינטרנט של משרד התמ"ת ולמלא בו את כל הפרטים הדרושים, לרבות נתונים המעידים על השימוש הסופי ועל המשתמש הסופי בטובין, בטכנולוגיה או בשירותים.
 
החלטת הרשות המוסמכת לתת רשיון כמבוקש, לסרב לתיתו, או לקבוע בו תנאים, תימסר למבקש בתוך 20 ימי עבודה או תוך 10 ימים מיום שהומצאו לה פרטים נוספים, בהתאם לדרישתה. כמו כן רשאית הרשות המוסמכת, בנסיבות מסויימות, להתלות את הרישיון או לבטלו. מבקש הרישיון רשאי לערור על החלטת הרשות לפני ועדה המורכבת ממנכ"לי משרדי התמ"ת, הביטחון והחוץ תוך 14 ימי עבודה מיום שנמסרה לו ההחלטה.
 
הפרת הצו עלולה להביא לנקיטת סנקציות כנגד היצואן, לרבות אי התרת יצוא המשלוח, החרמתו, והעמדת היצואן לדין פלילי.
 
חשוב לציין כי על אף שהצו יכנס לתוקף החל מיום 1/1/07, נראה, כי נכון להיום (תחילת דצמבר 2006), משרד התמ"ת אינו ערוך עדיין ליישומו והטפסים הרלבנטיים להגשת בקשה לקבלת רשיון טרם עודכנו במערכת הטפסים של משרד התמ"ת.
 
בשונה מצו יבוא חופשי וצו יצוא חופשי, הדרישות החדשות אינן ערוכות לפי סיווג הטובין בתעריף המכס, אלא לפי הקטגוריות של הסדר ואסנאר, ובשל כך נדרשת מהיצואן היכרות טובה של הקטגוריות הקבועות בצו, על מנת לקבוע האם יצוא הטובין טעון רישיון או לא.
 

  לראש העמוד



12/11/06  8. מה חדש במשרדנו
 
*** לאחרונה נתנו בתי המשפט שתי החלטות בענייני מסי יבוא לטובת לקוחות המשרד. במקרה האחד חייב בית המשפט את רשות המסים להמציא לידי היבואן מידע אודות סיווגם של מוצרים שונים. במקרה השני, הורה בית המשפט על עיכוב הליכי אכיפה וגביה של חוב מסי יבוא, כנגד ערבות בנקאית בגובה 12% אחוזים מסכום החוב הנטען, ועיקול נכס ברישום בגובה 70% מסכום החוב הנטען.סקירה מליאה על ההחלטות - בגליון זה.
 
*** עו"ד גיל נדל הרצה על הנושא "שטר המטען הימי" במסגרת יום עיון שנערך במכון היצוא.
 
*** עו"ד גיל נדל הרצה על הנושא "הובלה ימית" במסגרת קורס בנושא עיסקאות בינלאומיות שעורכת אוניברסיטת בר אילן.
 

 לראש העמוד