גיל נדל משרד עורכי דין

 

גליון מספר 25 - יוני 2007

עוד בנושא
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 135 – סיון תשע"ח – יוני 2018
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 134 – אדר ב' תשע"ט – מרץ 2019
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 133 – אדר א' תשע"ט – מרץ 2019.
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 132 – חשון תשע"ט – אוקטובר 2018.
עוד בנושא
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 130 – סיון תשע"ח – מאי 2018
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 129 – ניסן- תשע"ח – מרץ 2018.
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 128 – שבט תשע"ח – ינואר 2018
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 127 – חשון תשע"ח – נובמבר 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 126 – תשרי תשע"ח – ספטמבר 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 125 – אב תשע"ז – אוגוסט 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 124 – ניסן תשע"ז – אפריל 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 123 – שבט תשע"ז – פברואר 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 122 – שבט תשע"ז – ינואר 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 121 – חשון תשע"ז – נובמבר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 120 – אלול תשע"ו – ספטמבר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 119 – אב תשע"ו – אוגוסט 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 118 – תמוז תשע"ו – יולי 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 117 – סיוון תשע"ו – יוני 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 116 – אייר תשע"ו – מאי 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 115 – ניסן תשע"ו – אפריל 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 114 – אדר ב תשע"ו – אפריל 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 113 – אדר תשע"ו – מארס 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 112 – טבת תשע"ו – פברואר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 111 – כסלו-טבת תשע"ו - דצמבר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 110 – חשון-כסלו תשע"ו - נובמבר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 109 – תשרי-חשון תשע"ו - אוקטובר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 108 – אב-אלול תשע"ה - אוגוסט 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 107 - תמוז תשע"ה - יולי 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 106 - ניסן תשע"ה - מאי 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 105 - ניסן תשע"ה - אפריל 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 104 - ניסן תשע"ה - מרץ 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 103 - אדר תשע"ה - פברואר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 102 - שבט תשע"ה - ינואר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 101 - טבת תשע"ה - דצמבר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 99, אלול תשע"ד - ספטמבר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 98, אלול תשע"ד - אוגוסט 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 97, אב תשע"ד - יולי 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 96, תמוז תשע"ד - יוני 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 95, סיון תשע"ד - מאי 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 94, אייר תשע"ד - אפריל 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 93, אדר ב' תשע"ד - מרץ 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 92, אדר א' תשע"ד - פברואר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 91, שבט תשע"ד - ינואר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 90, טבת תשע"ד - דצמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 89, כסלו תשע"ד - נובמבר דצמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 88, חשון תשע"ד - אוקטובר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 87, תשרי תשע"ד - ספטמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 86, אלול תשע"ג - אוגוסט 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון מס' 85 - אב תשע"ג - יולי 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון מס' 84, תמוז תשע"ג - יוני 2013
הודעה חשובה ללקוחות המשרד וידידיו + גליון מס' 83 של "יבוא, יצוא ומה שביניהם"
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 82, אייר תשע"ג - אפריל 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 81, ניסן תשע"ג - מרץ 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 80, אדר תשע"ג - פברואר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 79, שבט תשע"ג - ינואר 2013
גיליון מס 78 דצמבר 2012
גיליון 77 נובמבר 2012
גיליון 76 אוקטובר 2012
גיליון 75 ספטמבר 2012
גיליון 74 אוגוסט 2012
גיליון 73 יולי 2012
גיליון 72 יוני 2012
גיליון 71 מאי 2012
גיליון 70 אפריל 2012
גיליון מס' 69- מרץ 2012
גיליון 68 פברואר 2012
גיליון מס' 67 - ינואר 2012
גיליון מס' 66- דצמבר 2011
גיליון מס' 65- אוקטובר 2011
גיליון מס' 64 - ספטמבר 2011
גיליון מס' 63 - אוגוסט 2011
גיליון מס' 62 - יולי 2011
גיליון מס' 61 - יוני 2011
גיליון מס' 60 - מאי 2011
גיליון מס' 59 - אפריל 2011
גיליון מס' 58 - מרץ 2011
גיליון מס' 57 - פברואר2011
גיליון מס' 56 - פברואר 2011
גיליון מס' 55 - ינואר 2011
גיליון מס' 54 - ינואר 2011
גיליון מס' 53 - נובמבר 2010
גיליון מס' 52 - אוקטובר 2010
גיליון מס' 51 - ספטמבר 2010
גיליון מס' 50 - אוגוסט 2010
גיליון מס' 49 - יוני 2010
גיליון מס' 48 - מאי 2010
גיליון מס' 47 - אפריל 2010
גליון מס' 46 - מרץ 2010
גליון מס' 45 - פברואר 2010
גליון מס 44 - ינואר 2010
גליון מס' 43 – דצמבר 2009
גיליון מס' 42 - נובמבר 2009
גיליון מס' 41 - אוקטובר 2009
גליון מס' 40 - ספטמבר 2009
גליון מס' 39 - אוגוסט 2009
גליון מס' 38 - יולי 2009
גליון מס' 37 - מאי 2009
גליון מס' 36 - ינואר 2009
גליון מס' 35 - נובמבר 2008
גליון מס' 34 - ספטמבר 2008
גליון מס' 33 - יולי 2008
גליון מס' 32 - מרץ - אפריל 2008
גליון מס' 31 - פברואר 2008
גליון מס' 30 - דצמבר 2007
גליון מס' 29 - אוקטובר - נובמבר 2007
גליון מס' 28 - ספטמבר 2007
גליון מספר 27 - אוגוסט 2007
גליון מספר 26 - יולי 2007
גליון מספר 24 - מאי 2007
גליון מספר 23 - מרץ 2007
גליון מספר 22 - פברואר 2007
גליון מספר 21 - ינואר 2007
גליון מספר 20 - דצמבר 2006
גליון מספר 19 - אוקטובר 2006
גליון מספר 18 - אוגוסט 2006
גליון מספר 17 - יוני 2006
גליון מספר 16 - מאי 2006
גליון מספר 15 - מרץ-אפריל 2006
גליון מספר 14 - ינואר-פברואר 2006
גליון מספר 13 - דצמבר 2005
גליון מספר 12 - אוקטובר-נובמבר 2005
גליון מספר 11 - ספטמבר 2005
גליון מספר 10 - אוגוסט 2005
גיליון מספר 9 - אפריל 2005
גליון מספר 8 - נובמבר 2004
גליון מספר 7 - ספטמבר 2004
גליון מספר 6 - מרץ 2004
גליון מספר 5 - ינואר 2004
גליון מספר 4 - ספטמבר 2003
גליון מספר 3 - אוגוסט 2003
גיליון מספר 2 - יולי 2003
עוד בנושא

יבוא ויצוא-ומה שביניהם

עלון משפטי בענייני סחר בינלאומי


 
החומר המובא בעלון זה הינו מידע כללי בלבד ואינו מהווה חוות דעת משפטית
על מנת לקבל חוות דעת משפטית מומלץ לפנות עם מלוא פרטי המקרה הספציפי לעורך דין

 


13/06/07  1. מבטחים ומשלחים – היזהרו גם אתם! התיישנות מקוצרת בהובלה ימית

13/06/07  2. הסדר שאושר על ידי בית המשפט: היבואן לא ייחשב כמפר אמון מול מכון התקנים

13/06/07  3. בית משפט השלום בירושלים: ריכוך הדרישה לתשלום "אגב מחאה"

13/06/07  4. בית משפט השלום בתל אביב ביטל "הרמת מחיר" שנעשתה ליבואן וודקה

13/06/07  5. מה יעשה סוכן המכס כדי למנוע העמסת עלויות בצ'קים פתוחים שניתנו על ידו ?

13/06/07  6. מה חדש במשרדנו

 

 

13/06/07  1. מבטחים ומשלחים – היזהרו גם אתם! התיישנות מקוצרת בהובלה ימית
 
עו"ד גיל נדל
שני פסקי דין שניתנו לאחרונה על ידי בית משפט השלום בתל אביב סילקו על הסף תביעות שהוגשו כנגד מובילים ימיים, ומי ששילמו את המחיר הפעם היו חברת הביטוח והמשלח הבינלאומי.
בשנת 2002, בתום דיון בשלוש ערכאות, קבע בית המשפט העליון כי חברת ביטוח ששילמה תגמולי ביטוח לשוגר הטובין בגין נזקים שאירעו לטובין במסגרת ההובלה הימית חייבת להגיש את תביעת השיפוי כנגד המוביל הימי תוך שנה מיום מסירת הטובין.
כידוע, למוביל הימי נקבעה תקופת התיישנות מקוצרת. החוק קובע כי מוביל ימי יהיה פטור מאחריות כלשהי לגבי הטובין אם לא הוגשה תביעה לבית המשפט תוך שנה אחת ממועד מסירת הטובין (סעיף III 6 לכלל האג ויסבי, שאומצו בפקודת הובלת טובין בים).
אמנם, סעיף III 6(א) לכללי האג ויסבי כולל חריג, וקובע תביעה לשיפוי צד ג' ניתן להגיש גם לאחר תום השנה, בהתאם לדיני ההתיישנות של מדינת ישראל, ואולם, בית המשפט העליון קבע כי מבטח, אשר תובע את המוביל הימי בתביעת תחלוף, אינו נכנס לגדרי סעיף זה, אלא לכלל הרגיל של שנת התיישנות אחת.
בית המשפט העליון הסביר כי תקופת התיישנות רגילה ולא מקוצרת (סעיף 6(א)) חלה כאשר מדובר בתביעה לשיפוי כנגד צד שלישי. לדוגמא: כאשר המוביל הימי קשור עם מוביל משנה אשר התחייב לשפותו במקרה של נזק. במקרה כזה, החשש הוא ששולח הטובין יגיש את תביעתו כנגד המוביל הימי סמוך לתום השנה, ואז לא יוותר בידי המוביל הימי מספיק זמן להגיש תביעה כנגד הצד השלישי, ועל כן נקבע חריג לתקופת ההתיישנות המקוצרת. ואולם, ככל שמדובר בחברת ביטוח, הרי שהחברה יכולה לשלוט על מועד הגשת התביעה כנגד המוביל הימי: בכוחה של חברת הביטוח להתנות בפוליסת הביטוח כי המסמכים הנוגעים להובלה יוגשו לה בזמן קצוב לאחר מסירת הטובין. לכן, חברת הביטוח לא תיהנה מתקופת התיישנות רגילה.
לאחרונה ניתנו על ידי בית משפט השלום בתל אביב שני פסקי דין, אשר מיישמים את ההלכה שנקבעה על ידי בית המשפט העליון.
במקרה אחד (בש"א 182069/06) דובר ביצואן שהגיש תובענה לתשלום תגמולי ביטוח נגד בחרת הביטוח בגין נזק שנגרם למטען שנשלח על ידי היצואן לחו"ל, בדרך הים. התובענה הוגשה ביום האחרון של ההתיישנות ביחסי היצואן והמוביל הימי. היצואן יכול היה להגיש את התובענה אף נגד המוביל הימי, אך לא עשה כן. חברת הביטוח הגישה הודעה לצד ג' כלפי המוביל הימי שנטען להיות גורם הנזק, אך הודעה זאת הוגשה לאחר שחלפה כבר שנה, והמוביל הימי עתר לדחיית ההודעה מחמת התיישנות.
בית המשפט קבע כי אין זה משנה שחברת הביטוח לא שילמה תגמולי ביטוח ליצואן. המוביל הימי, כך קבע בית המשפט, אינו נחשב לצד שלישי, ועל כן תביעה נגדו אינו נכנסת לחריג של סעיף III 6א. "התשלום על ידי המבטח הוא עובדה אשר אינה משליכה על מעמד המוביל הימי. מעמד זה נותר כשהיה: מעמד של צד שני (צד ישיר) לשטר המטען" קבע בית המשפט.
עמדה זו חזרה ונשנתה בפסק דין נוסף (בש"א 152317/07), שם דובר במשלח בינלאומי שהוציא שטר מטען משלו (FBL) ליצואן, ושהוצא לו שטר מטען "מאסטר" על ידי מוביל ימי. המשלח הבינלאומי נתבע על ידי חברת הביטוח של היצואן בגין אבדן המטען, והוא הגיש מצידו הודעת צד ג' (לאחר תום שנה) כנגד המוביל הימי. המשלח הבינלאומי טען כי תביעתו מושתתת על אדני סעיף III 6א לכללי האג ויסבי, בעוד שהמוביל הימי טען לתקופת התיישנות של שנה על פי סעיף III 6.
בית המשפט קיבל את עמדת המוביל הימי וקבע כי סעיף III 6 מדבר ביחסי המוביל (כלפיו מוגשת תובענה) והשוגר או הנשגר (או מי שבא בנעליהם). לעומתו, סעיף III 6א מדבר על מועד הגשת תביעת שיפוי נגד צד שלישי. מכאן, קבע בית המשפט כי הצד השלישי בו מדובר אינו השוגר או הנשגר (או חליפם) – שהם הצד האחד – ואף אינו המוביל – הוא הצד השני, ועל כן תביעה כנגד מוביל לא תוכל להיכנס לסעיף III6א.
לדעתנו, פסק הדין אינו חף מביקורת. לאור תוצאת פסק הדין, ניצב המשלח הבינלאומי באופן חשוף לחלוטין בתביעות על נזקים למטען. אמנם, שטר המטען של המשלח הבינלאומי כולל בדרך כלל תקופת התיישנות מקוצרת של תשעה חודשים, ואולם הסדר זה אינו מעוגן בחוק, בשונה מתקופת ההתיישנות של המוביל הימי, ומעמדו חלש יותר.
ואכן, לסיטואציה זאת התייחס בית הדין לחוזים אחידים בענין טרנסכלל (ע"ש 7029/99) וקבע כי המשלח הבינלאומי יוכל ליהנות מהחריג של סעיף III6 א: "מהאמור עולה, שתביעת שיפוי כנגד המוביל בפועל, בגין חובות אותן חב המשלח ללקוחו על-פי שטר מטען המוצא על-ידי המשלח, יכול המשלח, לפחות אם ייחשב כ"מוביל" על פי האמנות, להגיש בחלוף שנה ממועד הובלת המטען. משאלו הם פני הדברים, אין מקום להגביל את תקופת ההתיישנות של תביעת הלקוח נגד המשלח לתקופה קצרה מזו הקבועה בתקנות האג ובאמנת ורשה".
נראה, אם כך, שפסק דינו של בית משפט השלום עומד בסתירה לפסק דינו של בית הדין לחוזים אחידים. לא נותר לנו אלא להמתין ולראות האם יוגש ערעור על פסק הדין.
 

 לראש העמוד



13/06/07  2. הסדר שאושר על ידי בית המשפט: היבואן לא ייחשב כמפר אמון מול מכון התקנים
 
עו"ד גיל נדל
 
בין היבואן לבין הממונה על התקינה ומכון התקנים התגלעה מחלוקת שעניינה פרשנות תקן וכפועל יוצא מכך דרך בדיקת הטובין, בהתאם לפרשנות. בעניין זה הוגשה תובענה לסעד הצהרתי המורה על פרשנותו הנכונה של התקן.
 
על אף הגשת התובענה, דרש מכון התקנים לחלט את הערבות הבנקאית שהפקיד היבואן. מאחר וסכומה של הערבות הבנקאית אינו גבוה, חילוט הערבות כשלעצמו לא היה מסב נזק משמעותי ליבואן, אלא שעל פי נהלי מכון התקנים, חילוט ערבות של יבואן גורם אוטומטית להכנסת שמו של היבואן שחולטה ערבותו אל רשימת היבואנים מפרי האימון במכון. הימצאות ברשימה כזו משמעותה – נוהל מתן אישורי ת"ר מחמיר, משטר בדיקות חמור והכבדות על היבואן, המסתכמות בעלויות כבידות.
 
היבואן הגיש בקשה לסעדים זמניים בה התבקש בית המשפט הנכבד להורות למכון התקנים שלא לחלט את הערבות ושלא להכניס את מרשתנו לרשימה זו. לאחר הגשת הבקשה, הגיעו הצדדים להסדר לפיו חילוט הערבות לא יביא לפגיעה במעמדו של היבואן והוא לא יועבר לרשימת היבואנים מפרי האימון במכון.
 
עו"ד גיל נדל, יחד עם עו"ד הילה וולגמוט ממשרדו, ייצגו את היבואן.
 
אלקטרוניקה אוסקר סמי בע"מ נ' משרד התמ"ת ומכון התקנים הישראלי, בש"א (י-ם) 5440/07.
 

 לראש העמוד



13/06/07  3. בית משפט השלום בירושלים: ריכוך הדרישה לתשלום "אגב מחאה"
 
עו"ד גיל נדל
 
לאחרונה ניתן פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים, שבו שב בית המשפט וריכך במידת מה את דרישת התשלום אגב מחאה הנדרשת בסעיף 154 לפקודת המכס.
 
באותו ענין דובר בתביעה שהגיש יבואן להשבת מכסים ששולמו על ידו ביתר ואגב מחאה. לאחר שהתביעה הוגשה, שוחררו על ידי היבואן רשימונים נוספים, והיבואן ביקש לצרף לתביעה את המכסים ששולמו ברשימונים אלו.  ברוב הרשימונים שולמו המסים אגב מחאה, אך במיעוטם לא נרשם הכיתוב אגב מחאה על הרשימונים.
 
רשות המכס התנגדה לצירוף שני הרשימונים שלא נכתב בהם אגב מחאה, מן הטעם שרשימונים אלו אינם עומדים בתנאיו של סעיף 154 הדורש רשום המלים אגב מחאה על הרשימון. היבואן טען, מנגד, כי רשות המכס ידעה על מחאת היבואן, באמצעות הגשת התביעה על טובין דומים, ועל כן העדר הרישום "אגב מחאה" על גבי הרשימון, בעת שכבר היה ידוע על המחלוקת, הנו עניין של מה בכך ואין בו  כדי לדחות את צירוף הרשימונים לתביעה.
 
בית המשפט קבל את טענת היבואן וקבע כי הואיל ומדובר ברשימונים מאוחרים להגשת התביעה, רשות המכס היתה בוודאי מודעת לתביעה. בית המשפט הוסיף וציין כי מוטב היה לה לרשות המכס אלמלא היתה מעלה את הטענה בדבר העדר הרישום "אגב מחאה".
 
עו"ד גיל נדל, יחד עם עו"ד רותם וירניק ממשרדו, ייצגו את היבואן.
 
בש"א 2221/06 גרנט - מרכב האבטחה הישראלי למיגון חיצוני (2001) בע"מ נ' מדינת ישראל – אגף המכס ומע"מ.
 
להחלטה דומה, ראו ת"א 99086/00 בית משפט השלום בתל אביב -  פסק דין מיום 5.2.06. יצוין כי קיימת בענין זה פסיקה קודמת של בתי משפט אחרים שהינה מחמירה יותר, למשל: בש"א 115467/04 בית משפט השלום בתל אביב - פסק דין (חלקי) מיום 1.7.04; בש"א 180471/04 בית משפט השלום בתל אביב, החלטה מיום 11.11.2004.
 

 לראש העמוד



13/06/07  4. בית משפט השלום בתל אביב ביטל "הרמת מחיר" שנעשתה ליבואן וודקה
 
עו"ד גיל נדל
 
בית משפט השלום בתל אביב ביטל לאחרונה תיקון ערך שביצעה רשות המכס ליבואן מקביל של וודקה.
 
באותו מקרה דובר ביבואן מקביל של וודקה פינלנדיה שייבא את הוודקה מהולנד. בתחילה חשדה רשות המכס כי מדובר בטובין מזויפים, אך לאחר מכן טענה זאת הופרכה על ידי היצרן עצמו. בהמשך, תיקנה רשות המכס את מחיר הוודקה בכעשרים אחוזים, וזאת בהתבסס על המחירים שמשלם היבואן הבלעדי של הטובין.
 
בית המשפט דחה את תיקון המחיר, מכמה טעמים.
 
ראשית,  רשות המכס לא הניחה תשתית עובדתית מספקת לכך שהיבואן שילם מחיר אחר לספק, הגבוה מהמחיר שהוצהר על ידי היבואן, ואף לא הכחישה מחיר זה. בנסיבות אלו, קבע בית המשפט כי "כאשר "ערך העסקה שבו נרכשו" אינו מוכחש, לא ניתן לקבוע ערך זה בהתאם למבחן אחר, תהא הסיבה המתבקשת לקביעת הערך האחר אשר תהא".
 
שנית, ולמעלה מן הצורך, מצא בית המשפט, בהתבסס על עדויות של הסיטונאים שרכשו את הוודקה מהיבואן, כי רק רכישה על פי שווי העסקה שהוצהר יכלה להניב ליבואן רווח מסוים, ואילו רכישה על פי שווי העסקה שקבעה רשות המכס, ובהתחשב במחירים שבהם היבואן מכר אותם בקבוקים, הפיקה לו למעשה, הפסד.
 
שלישית, וגם זאת – מעבר לנדרש, קיבל בית המשפט את הסבר היבואן למחיר הרכישה הזול, בכך  שחלק גדול מהבקבוקים שנכללו באותם משלוחים היה מסוג העיצוב הישן, המחוספס, כאשר באותה עת, היתה דרישה גדולה יותר לבקבוקים על פי העיצוב החדש, החלק. הסבר זה אושר על ידי הסיטונאים.
 
בית המשפט גם הדגיש, בהתבסס על פסיקה קודמת של בית המשפט העליון, כי אין לקבל את ההנחה שמחיר הרכישה על ידי היבואן הבלעדי יהיה תמיד נמוך יותר ממחיר הרכישה על ידי יבואן אחר.
 
ענין נוסף שנדון באותו פסק דין הוא דרישת גרעון בהוצאה ליבואן לתשלום מכס טובין, שכן שתים מתוך שלוש תעודות התנועה יורו 1 שהוצאו לטובין נפסלו על ידי המכס ההולנדי.
 
בענין זה קבע בית המשפט, כי לא ניתן היה להוציא גרעון ליבואן בגין תעודות התנועה השלישית שלא נפסלה, שכן עומדת לתעודה זאת חזקת התקינות. בית המשפט הוסיף כי אף תרצה רשות המכס רוצה לומר שתשובת המכס ההולנדי ביחס לשני המשלוחים האחרים משליכה גם על המשלוח השלישי, הרי שיש להשיב על כך כי לא היתה כל מניעה לבקש את תשובת המכס ההולנדי גם ביחס למשלוח, ו - "אם הדבר נעשה, איה תשובתו? ואם לא נעשה, מדוע לא נעשה?".
 
מנגד, ביחס לשתי התעודות שלא נפסלו, קבע בית המשפט כי הגרעון בגינן שריר וקיים. בית המשפט דחה את טענותיו של היבואן כנגד פסילת התעודות, תוך שקבע כי אפילו היו טענות נכונות – הכתובת לטיפול בהן היא המכס ההולנדי ולא המכס הישראלי.
 
עוד קבע בית המשפט כי סעיף 3 לחוק מסים עקיפים, הדן בויתור על חסר, לא יעזור לו ליבואן במקרה של פסילת תעודת תנועה, שכן היבואן מסר ידיעה שאינה נכונה, דהיינו  - התעודה שנפסלה, ובשל כך אינו עומד בתנאי סעיף קטן (1). לשיטת בית המשפט, שחזרה על דברים שנאמרו בפסיקות קודמות, "הידיעה הבלתי נכונה שמסר הנישום" היא נתון אובייקטיבי, שאינו תלוי במחשבתו או בידיעתו הסובייקטיבית של הנישום".
 
מספר הערות פרשנות:
 
בענין סוגית תיקון המחיר, חשוב להדגיש את קביעת בית המשפט לפיה: "כאשר "ערך העסקה שבו נרכשו" אינו מוכחש, לא ניתן לקבוע ערך זה בהתאם למבחן אחר, תהא הסיבה המתבקשת לקביעת הערך האחר אשר תהא". לדעתנו, חייבת להיות תשתית עובדתית מספיק טובה שתצדיק את אי קבלת הערך על ידי רשות המכס.
 
בענין פסילת תעודות המקור, לא נמצא ביטוי בפסק הדין לשאלת קבילות הראיות, כלומר – האם מסמך הפסילה שהוציא המכס ההולנדי הוא קביל, והאם יש צורך בעד שיאמת את נכונות האמור המסמך.
 
בכל הנוגע לחוק מסים עקיפים, ניתן להציע גישה אחרת השונה מזאת שהעלה בית המשפט, והיא שבמקרה של תעודות יורו – 1,  יש לבחון את הנסיבות הסובייקטיביות של היבואן, שהרי סוף סוף מדובר במסמך רשמי שהנפיקה רשות מכס זרה, והסתמכות עליו היא לגיטימית.
 
ת.א. 42687/03, בית משפט השלום בתל אביב, פסק דין מיום 27.5.07. (לא צוינו שמות ב"כ הצדדים)
 

 לראש העמוד



13/06/07  5. מה יעשה סוכן המכס כדי למנוע העמסת עלויות בצ'קים פתוחים שניתנו על ידו ?
 
עו"ד גיל נדל
 
פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב שניתן לאחרונה (ת.א. 047351/05, יתיר נ' אם. אס. ליין) קבע את מה שנראה מובן מאליו: אם סוכן מכס מוסר צ'ק פתוח למשלח בינלאומי / סוכן אניה עבור הוצאות הובלה ושחרור של משלוח מסוים, ניתן להשתמש בצ'ק זה אך לאותה מטרה (שחרור אותו משלוח מסוים) ולא למטרה אחרת (גביה של חובות אחרים).
 
הבעיה נמצאת לא במישור העקרוני כי אם במישור ההוכחתי: כיצד סוכן המכס יוכל להוכיח שאכן אותו צ'ק פתוח יועד לתשלום הוצאות ההובלה והשחרור של המשלוח הספציפי, ולא לתשלום חובות נוספים שיש ליבואן כלפי המשלח / סוכן האוניה (או לתשלום חובות נוספים שיש לסוכן המכס כלפי המשלח)? שהרי תמיד יטען הצד השני – ידעת גם ידעת, והסכמת גם הסכמת, שהצ'ק הפתוח יכלול את הכל.
 
אמנם, בית המשפט קבע כי באותו מקרה המשלח לא הצליח להוכיח כי היתה הזכות לחייב את סוכן המכס בגין חוב אחר, אולם אם כפות המאזנים יהיה שקולים, דווקא המשלח הבינלאומי עשוי לזכות, שכן חובת ההוכחה היא על התובע, וכאשר הסכום כבר נגבה על ידי המשלח, מי שתובע הוא סוכן המכס, ועליו חובת ההוכחה.
 
מכאן ברור, שיש צורך במסמך שיקבע באופן ברור כי הצ'ק הפתוח מיועד למטרה ספציפית ולא לתשלומים אחרים. הצעה אחת, ששוררת בפרקטיקה, היא שסוכן המכס ימסור מכתב למשלח הבינלאומי ובו כי מסירת הצ'ק הפתוח נעשית אך רק לצורך פדיון פקודת מסירה למטען, וכי הסכום שניתן למלא בצ'ק הוא אך ורק זה הנדרש לצורך פדיון פקודת המסירה למטען הספציפי שלשמו ניתנה הצ'ק.
 
אלא שפתרון זה עלול להתגלות בפועל כבעייתי. אם מדובר במכתב הכולל את הפרטים הספציפיים של אותו משלוח, הרי שהמכתב הנלווה עלול "להיפרד" מהצ'ק, ושוב יעמוד הצ'ק לבדו ויהיה צריך לדון מחדש לאילו מטרות הוא ניתן. אם מדובר במכתב כללי שיימסר למשלח הבינלאומי מראש ושיכסה את כל הצ'קים שינתנו בעתיד, הרי שבמכתב כללי כזה, מעצם טבעו, לא ניתן יהיה לציין משלוחים ספציפיים, וממילא לא ניתן יהיה לקשור את הכתב ואת הצ'ק לאותו משלוח.
 
נוכל להציע פתרון אחר שימנע ביצוע של הפרדה בין הצ'ק לבין המטרה הספציפית שלשמה הוא ניתן. יתכן והדבר לא ידוע, אולם ניתן לציין על גבי הצ'ק את עיסקת היסוד שלגביה ניתן הצ'ק. ולא סתם ניתן לעשות דבר זה, אלא אף מומלץ! כך כותב פרופ' לרנר, אחד המומחים לדיני שטרות:  "מומלץ אפוא שכותבי שטרות יאמצו את ההיתר של הפקודה (=פקודת השטרות), ויתייחסו בגופו של השטר לעיסקה שבמסגרתה המשך השטר" (דיני שטרות, עמ' 142).
 
בהתאם, ניתן לכתוב על גבי הצ'ק הפתוח משפט בנוסח כגון - הצ'ק נועד לתשלום עלויות שחרור המטען שבשטר מטען מס'  _________ של חברת _____. ניתן גם לכתוב אילו עלויות יכסה הצ'ק: פקודת מסירה, הובלה וכו'.

לראש העמוד



13/06/07  6. מה חדש במשרדנו

 

*** משרדנו טיפל עבור יצואנים ישראליים באימות תעודות מקור מול רשויות המכס בארה"ב, בקהילייה האירופית ובישראל. באמצעות טיפול משרדנו, עברו היצואנים בהצלחה את הליכי האימות, ורשויות המכס אישרו את מעמד המקור הישראלי שניתן ליצואנים.

 

*** בית המשפט אישר הסדר פשרה שהושג בין יבואן - לקוח משרדנו  - לבין מכון התקנים, ולפיו היבואן לא ייחשב כמפר אמון מול מכון התקנים (ראו כתבה בענין זה לעיל).

 

*** בית המשפט קיבל את עמדתו של לקוח משרדנו וקבע כי כאשר רשות המכס ידעה על מחאת היבואן באמצעות הגשת התביעה על טובין דומים, העדר רישום "אגב מחאה" על גבי הרשימון - אין בו  כדי לדחות את צירוף הרשימונים לתביעה (ראו כתבה בענין זה לעיל).

 

*** בית המשפט נתן תוקף פסק דין להסדר פשרה שהושג בין יבואן - לקוח משרדנו  - לבין רשות המכס, ולפיו יבוטלו כ - 92% (!) מסכומי הגרעונות שהוצאו בגין יבוא בקרים – שלטים (למעלה מחצי מליון ש"ח !), וזאת, כנגד קבלת עמדת הסיווג של רשות המכס, מאז הוצאת הגרעונות, בנוגע לאותם טובין.

 

*** עו"ד גיל נדל יחד עם עו"ד אסתי נדל (שותפה במשרד רובין שמואלביץ ושות' העוסק בדיני עבודה), השתתפו בכנס השנתי של לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים חיפה והצפון, ושל לשכת סוכני המכס והמשלחים הבינלאומיים – תל אביב. עו"ד גיל נדל  הרצה על הנושא חידושי פסיקה בתחום עמילות המכס והשילוח הבינלאומי, ועו"ד אסתי נדל הרצתה על הנושא חידושי חקיקה ופסיקה בתחום העסקת נשים.

לראש העמוד