גיל נדל משרד עורכי דין

 

גליון מספר 13 - דצמבר 2005

עוד בנושא
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 135 – סיון תשע"ט – יוני 2019
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 134 – אדר ב' תשע"ט – מרץ 2019
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 133 – אדר א' תשע"ט – מרץ 2019.
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 132 – חשון תשע"ט – אוקטובר 2018.
עוד בנושא
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 130 – סיון תשע"ח – מאי 2018
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 129 – ניסן- תשע"ח – מרץ 2018.
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 128 – שבט תשע"ח – ינואר 2018
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 127 – חשון תשע"ח – נובמבר 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 126 – תשרי תשע"ח – ספטמבר 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 125 – אב תשע"ז – אוגוסט 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 124 – ניסן תשע"ז – אפריל 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 123 – שבט תשע"ז – פברואר 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 122 – שבט תשע"ז – ינואר 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 121 – חשון תשע"ז – נובמבר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 120 – אלול תשע"ו – ספטמבר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 119 – אב תשע"ו – אוגוסט 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 118 – תמוז תשע"ו – יולי 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 117 – סיוון תשע"ו – יוני 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 116 – אייר תשע"ו – מאי 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 115 – ניסן תשע"ו – אפריל 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 114 – אדר ב תשע"ו – אפריל 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 113 – אדר תשע"ו – מארס 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 112 – טבת תשע"ו – פברואר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 111 – כסלו-טבת תשע"ו - דצמבר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 110 – חשון-כסלו תשע"ו - נובמבר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 109 – תשרי-חשון תשע"ו - אוקטובר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 108 – אב-אלול תשע"ה - אוגוסט 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 107 - תמוז תשע"ה - יולי 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 106 - ניסן תשע"ה - מאי 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 105 - ניסן תשע"ה - אפריל 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 104 - ניסן תשע"ה - מרץ 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 103 - אדר תשע"ה - פברואר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 102 - שבט תשע"ה - ינואר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 101 - טבת תשע"ה - דצמבר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 99, אלול תשע"ד - ספטמבר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 98, אלול תשע"ד - אוגוסט 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 97, אב תשע"ד - יולי 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 96, תמוז תשע"ד - יוני 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 95, סיון תשע"ד - מאי 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 94, אייר תשע"ד - אפריל 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 93, אדר ב' תשע"ד - מרץ 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 92, אדר א' תשע"ד - פברואר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 91, שבט תשע"ד - ינואר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 90, טבת תשע"ד - דצמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 89, כסלו תשע"ד - נובמבר דצמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 88, חשון תשע"ד - אוקטובר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 87, תשרי תשע"ד - ספטמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 86, אלול תשע"ג - אוגוסט 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון מס' 85 - אב תשע"ג - יולי 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון מס' 84, תמוז תשע"ג - יוני 2013
הודעה חשובה ללקוחות המשרד וידידיו + גליון מס' 83 של "יבוא, יצוא ומה שביניהם"
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 82, אייר תשע"ג - אפריל 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 81, ניסן תשע"ג - מרץ 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 80, אדר תשע"ג - פברואר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 79, שבט תשע"ג - ינואר 2013
גיליון מס 78 דצמבר 2012
גיליון 77 נובמבר 2012
גיליון 76 אוקטובר 2012
גיליון 75 ספטמבר 2012
גיליון 74 אוגוסט 2012
גיליון 73 יולי 2012
גיליון 72 יוני 2012
גיליון 71 מאי 2012
גיליון 70 אפריל 2012
גיליון מס' 69- מרץ 2012
גיליון 68 פברואר 2012
גיליון מס' 67 - ינואר 2012
גיליון מס' 66- דצמבר 2011
גיליון מס' 65- אוקטובר 2011
גיליון מס' 64 - ספטמבר 2011
גיליון מס' 63 - אוגוסט 2011
גיליון מס' 62 - יולי 2011
גיליון מס' 61 - יוני 2011
גיליון מס' 60 - מאי 2011
גיליון מס' 59 - אפריל 2011
גיליון מס' 58 - מרץ 2011
גיליון מס' 57 - פברואר2011
גיליון מס' 56 - פברואר 2011
גיליון מס' 55 - ינואר 2011
גיליון מס' 54 - ינואר 2011
גיליון מס' 53 - נובמבר 2010
גיליון מס' 52 - אוקטובר 2010
גיליון מס' 51 - ספטמבר 2010
גיליון מס' 50 - אוגוסט 2010
גיליון מס' 49 - יוני 2010
גיליון מס' 48 - מאי 2010
גיליון מס' 47 - אפריל 2010
גליון מס' 46 - מרץ 2010
גליון מס' 45 - פברואר 2010
גליון מס 44 - ינואר 2010
גליון מס' 43 – דצמבר 2009
גיליון מס' 42 - נובמבר 2009
גיליון מס' 41 - אוקטובר 2009
גליון מס' 40 - ספטמבר 2009
גליון מס' 39 - אוגוסט 2009
גליון מס' 38 - יולי 2009
גליון מס' 37 - מאי 2009
גליון מס' 36 - ינואר 2009
גליון מס' 35 - נובמבר 2008
גליון מס' 34 - ספטמבר 2008
גליון מס' 33 - יולי 2008
גליון מס' 32 - מרץ - אפריל 2008
גליון מס' 31 - פברואר 2008
גליון מס' 30 - דצמבר 2007
גליון מס' 29 - אוקטובר - נובמבר 2007
גליון מס' 28 - ספטמבר 2007
גליון מספר 27 - אוגוסט 2007
גליון מספר 26 - יולי 2007
גליון מספר 25 - יוני 2007
גליון מספר 24 - מאי 2007
גליון מספר 23 - מרץ 2007
גליון מספר 22 - פברואר 2007
גליון מספר 21 - ינואר 2007
גליון מספר 20 - דצמבר 2006
גליון מספר 19 - אוקטובר 2006
גליון מספר 18 - אוגוסט 2006
גליון מספר 17 - יוני 2006
גליון מספר 16 - מאי 2006
גליון מספר 15 - מרץ-אפריל 2006
גליון מספר 14 - ינואר-פברואר 2006
גליון מספר 12 - אוקטובר-נובמבר 2005
גליון מספר 11 - ספטמבר 2005
גליון מספר 10 - אוגוסט 2005
גיליון מספר 9 - אפריל 2005
גליון מספר 8 - נובמבר 2004
גליון מספר 7 - ספטמבר 2004
גליון מספר 6 - מרץ 2004
גליון מספר 5 - ינואר 2004
גליון מספר 4 - ספטמבר 2003
גליון מספר 3 - אוגוסט 2003
גיליון מספר 2 - יולי 2003
עוד בנושא

יבוא ויצוא-ומה שביניהם

עלון משפטי בענייני סחר בינלאומי

 

תוכן הענינים

מכס סיווג טובין בצו תעריף המכס – שאלות פרשניות
מס קניה סיווג אימובילייזר ומרכיבים למערכת אזעקה
מכס ערכות (קיטים) – האם מקור הטובין ייקבע לפי המרכיב המאפיין אותם ביותר?
הובלה זכות עיכבון של סוכן אוניה
הובלה תביעה כספית של מוביל ימי שנדחתה בשל העדר ראיות בכתב


 

דבר המערכת 

לקהל קוראינו,

אנו שבים אליכם עם הגליון השלושה עשר של "יבוא ויצוא", הכולל התייחסות לנושאי מכס והובלה.  

קיבלנו תגובות רבות וטובות על השינוי שחל בעיצוב הגליון ובהגשתו. נכיר תודה למר דורון גבע (port2port) על הסיוע הרב בענין זה.

כתמיד, נשמח לקבל את הערותיכם ותגובותיכם.

גיל נדל, עו"ד

 

 מכס

סיווג טובין בצו תעריף המכס – שאלות פרשניות

מאת: עו"ד גיל נדל

הקדמה: קשה סיווגו של מוצר כקריעת ים סוף

צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין ("צו תעריף המכס") בנוי לפי "השיטה ההרמונית לתיאור מצרכים וקידודם" של ארגון המכס העולמי שמושבו בבריסל. הצו כולל רשימה ארוכה ומפורטת של טובין, הערוכה וממוספרת לפי חלקים, פרקים, פרטים ראשיים ופרטי משנה, הכוללים תיאור מילולי של מוצרים, מכשירים, מצרכים וכיו"ב, באופן המאפשר להצמיד מספר ("פרט מכס") לכל מוצר. בצידו של כל פרט מכס מצויין גם מהו שיעור המכס ומס הקניה המוטל על טובין המסווגים באותו פרט מכס. 

דוגמא: פרט משנה 09.01.2100 כולל קפה קלוי שאינו נטול קפאין. פרט זה משתייך לפרט 09.01 הכולל קפה, קליפות וקרומי קפה ותחליפי קפה המכילים קפה, אשר נמצא בפרק 9 הכולל קפה, תה, מתה ותבלינים. פרק 9 ממוקם בתוך חלק II  - מוצרי צמחים.  

מלאכת הסיווג אינה מלאכה פשוטה, ולעיתים היא עשויה להסתבך. כבר אמר בית המשפט העליון באחד המקרים "קשה סיווגו של מוצר כקריעת ים סוף". 

למשל, כאשר מדובר בטובין הכוללים מספר מרכיבים. היכן נסווג את המוצר? האם נסווג את המוצר בפרט המתייחס למרכיב א` או בפרט המתייחס למרכיב ב`? 

דוגמא: תרכובת מזון לתינוקות על בסיס חלב ועמילן תירס. האם סיווגה יהיה בפרט 19.01.1090 - תכשיר מזון לתינוקות מחלב, או בפרט 19.01.1020 תכשיר מזון לתינוקות מעמילן? 

קיימים מכשירים המסוגלים לבצע מגוון רחב של פונקציות. באיזה פרט מכס נסווג את המכשיר? אולי בפרט המתייחס לפונקציה העיקרית של המכשיר? ומהי הפונקציה העיקרית של המכשיר? 

דוגמא: מכשיר לסינון מים, אשר בנוסף לפעולת הסינון הוא מאפשר לקרר את המים או לחמם אותם. מהי הפונקציה העיקרית של המכשיר? סינון? קירור? חימום? 

לעיתים לא ברור מהי מהותו האמיתית של המוצר. לדוגמא: ארונית עץ המותאמת להנחה על רצפת כלי רכב בין המושבים הקדמיים. האם מהותו של המוצר הינה אביזר לרכב מנועי או שהינה רהיט עץ?

האם מהותו של מיכל פלדה גדול לדו תחמוצת הפחמן אשר צמודה אליו יחידת קירור הינה מקרר, או שמא מתקן לעיבוד חומרים, ואולי בכלל מהותו היא מיכל לגז דחוס? 

בעיות הסיווג הנ"ל אינן שאלות אקדמיות המחפשות פתרון, אלא עניינים בעלי משמעות כלכלית ניכרת, שכו, כאמור לעיל, סיווגו של המוצר משפיע באופן ישיר על שיעור המכס/מס קניה שהוא חייב בו.

י הפרשנת שבצו תעריף המכס - פתרון חלקי

לכאורה, הפתרון נמצא בצו תעריף המכס עצמו, שכן הצו כולל הוראות סיווג כלליות המיועדות למקרים מסוג אלו  שפורטו לעיל. הנה הכללים:

(3) כאשר ... ניתן לכאורה לסווג טובין בשני פרטים או יותר, הסיווג יהיה כדלקמן:

(א) הפרט הנותן את התיאור המפורט ביותר יהיה עדיף על הפרטים הנותנים תיאור כללי יותר. אולם, כאשר שני פרטים או יותר מתייחסים כל אחד רק לחלק מהחומרים הכלולים בטובין מורכבים או מעורבים, או רק לחלק מהפריטים הנתונים במערכת למכירה קמעונית, ייראו פרטים אלה כמפורטים במידה שווה לגבי אותם טובין, אפילו אם אחד הפרטים מתאר באופן שלם יותר או מדויק יותר את הטובין.

(ב) תערובות, טובין מורכבים הכוללים חומרים שונים או העשויים מרכיבים שונים, וטובין הנתונים במערכות (put up in sets) למכירה קמעונית, שלא ניתן לסווגם לפי הוראה 3(א), יסווגו כאילו הם עשויים מהחומר או מהמרכיב המאפיין אותם ביותר, ככל שעיקרון זה ניתן ליישום.

(ג) אם לא ניתן לסווג טובין לפי הוראות 3(א) או 3(ב), יסווגו הטובין בפרט האחרון, לפי סדר המיספור של הפרטים שניתן להביאם בחשבון, באותה מידה.

(4) טובין שלא ניתן לסווגם בהתאם להוראות לעיל יסווגו בפרט המתאים לטובין הדומים להם ביותר. 

ואולם, הכללים הנ"ל אינם מספקים פתרון מלא, מהטעם שלא תמיד ברור כיצד יש ליישם את הכללים. לפעמים תהיה מחלוקת בשאלה מהו הפרט הנותן את התיאור המפורט יותר, לפעמים לא יהיה ברור מהו המרכיב המאפיין את הטובין, ולפעמים לא יהיה ברור מהי משמעותם האמיתית של פרטי המכס. 

הפרשנות התכליתית

כלל ידוע בפרשנות החקיקה, לרבות פרשנות חקיקת מס, הוא שיש לפרש את החקיקה גם לפי תכליתה. כך נפסק באחד מפסקי הדין של בית המשפט העליון (קבוץ חצור נגד פקיד שומה רחובות): 

"בחוק מס, כמו בכל חוק אחר, אין להסתפק בלשון בלבד. יש לפרש את החוק לפי התכלית החקיקתית, ואותה יש להסיק בדרכים המקובלות והידועות....

על תכליתה של חקיקת המס ילמד השופט מכל מקור אמין. כך, למשל, בחוק מס, כמו גם בכל חוק אחר, יש חשיבות רבה לשאלה מה היתה התקלה שביקש המחוקק לרפא, ומה הרקע לחקיקתו של חוק המס". 

צו תעריף המכס הינו דבר חקיקה (חקיקת משנה), שהותקן ע"י שר האוצר, וגם עליו חל עיקרון הפרשנות התכליתית. דבר זה שב ונזכר במספר פסקי דין: 

"יש להבהיר את משמעותם המשפטית של פרטי המס הנוגעים לעניין, וזאת, לאור תכלית החקיקה ובהתאם לכללי הפרשנות המקובלים, תוך ניסיון לתחום את קשת הטובין אשר פרט מס זה או אחר חל עליהם" (ניתוב לניהול ופיתוח בע"מ נ` מדינת ישראל).

הווה אומר: על מנת להכריע בשאלת פרשנותו של פרט זה או אחר בצו תעריף המכס, יש לאתר את תכליתו של החוק ושל פרט המכס הנדון. לצורך כך, יבדוק בית המשפט, בין היתר, את פערי המיסוי בין פרטי המכס הרלבנטיים וינסה להבין את מדיניות המחוקק, מדוע בחר לפטור ממס את הטובין המסווגים בפרט מכס אחד, ובחר למסות את הטובין המסווגים בפרט מכס אחר. 

באחד המקרים, נדון סיווגו של מכסה למיכל דלק לרכב הכולל מנעול. המחלוקת היתה האם לסווג אותו כתור מנעול מהסוג המשמש לרכב מנועי (בפרט 83.01.2000) הפטור ממס קניה, או כתור חלק אחר לרכב מנועי (בפרט 87.08.9990), החייב במס קניה.  

דעת המיעוט בפסק הדין היתה כי מהותם ושימושם של הטובין הינם כמכסה ולא מנעול, ועל כן יש לסווג את הטובין כחלק אחר לרכב מנועי.  

דעת הרוב העניקה לפרט 83.01.2000 פרשנות רחבה ביותר, על רקע תכליתו, ובהתאם לכך קבעה כי הטובין יסתווגו בו. דעת הרוב נתחה מדוע מנעולים מהסוג המשמש לרכב מנועי פטורים ממס קניה, בעוד חלקים אחרים לרכב מנועי חייבים במס קניה, והסיקה כי תכלית החקיקה היתה לעודד את מיגון הרכב באמצעות מתן פטור ממס קניה . על מנת להגשים תכלית זאת, אין לבחון את מהותו של המוצר אלא את השימוש בו, ואם המוצר משמש לנעילה, יש לסווגו כמנעול, והכל לשם הגשמת התכלית של עידוד מיגון הרכב.  

במקרה אחר, דובר בהיטל בטחה להגנה על הייצור המקומי שהוטל על תערובות מזון לבעלי חיים. על פי עקרונות הסיווג של צו תעריף המכס, היה על הטובין להסתווג בפרט החייב בהיטל בטחה, ואולם התברר לבית המשפט כי אותם טובין אינם מיוצרים בישראל ועל כן אין מקום להטיל עליהם היטל בטחה. על מנת לפתור את הבעיה, קבע בית המשפט כי לאור תכליתו של היטל הביטחה, יש לפרש את צו תעריף המכס באופן כזה, שהטובין יסווגו בפרט מכס אחר, שאינו חייב בתשלום היטל ביטחה. 

עקרונות מנוגדים 

למעשה, דרכי הפרשנות שתוארו לעיל הולכות בדרכים מנוגדות. כללי הפרשנות של צו תעריף המכס כלל אינם בוחנים את שיעורי המס המופיעים לצד פרטי המכס, אלא פועלים לפי עקרונות טכנים - עצמאיים. אכן, אין לשכוח כי כללי פרשנות אלו לקוחים מהשיטה ההרמונית של בריסל, שהינה שיטה לסיווג טובין למטרות שונות, ואינה כוללת בתוכה שיעורי מסוי כלשהם. הפרשנות התכליתית, לעומת זאת, בוחנת את שיעורי המס ואת ההבדלים בין פרטי המכס השונים, ובהתאם לכך גוזרת באיזה פרט נכון יותר, מנקודת ראותה של תכלית החקיקה ותכלית המיסוי, לסווג את הטובין. 

תכלית אחת או הרבה תכליות? 

צו תעריף המכס משמש בפלטפורמה להטלת סוגים שונים של מסים: מכס, מס קניה, היטל בטחה, היטל יבוא, ועוד. אין ספק כי התכליות העומדות בבסיסם של המסים הנ"ל שונות. מכס והיטל בטחה נועדו לספק הגנה ליצור המקומי מפני יבוא מתחרה (לא ניכנס במסגרת זאת להבדל בין השנים). מס קניה, לעומת זאת הינו מכשיר פיסקלי הבא להעשיר את קופת המדינה, וכמו כן משמש מכשיר לוויסות (עידוד או ריסון) הצריכה. הואיל ומדובר בתכליות שונות, הרי שיתכן כי כאשר יהיה מדובר במס קניה יפורש צו תעריף המכס באופן אחד, ואילו כאשר יהיה מדובר במכס, יפורש הצו באופן אחר. 

מה קורה בפועל? 

כפי שהבאנו לעיל, "קשה סיווגו של מוצר כקריעת ים סוף". בפסקי דין רבים אנו רואים כי בית המשפט עושה שימוש בכל הכלים הפרשניים העומדים ברשותו לצורך פרשנות צו תעריף המכס, הן בכללים הקבועים בצו תעריף המכס, והן בכללי הפרשנות התכליתית, על מנת להתיר את שאלת הסיווג הסבוכה.

"הלכה היא, כי הכרעה בסיווגם של טובין לצורך חיוב במס כוללת כמה שלבי פרשנות. יש להבהיר את טיבם ואת מהותם הפיזיים של הטובין ולבחון את טיב הטובין, את השימוש שנעשה בהם בפועל, את החומרים מהם הם עשויים, את תכונותיהם וכיוצא באלה. כמו כן, יש להבהיר את משמעותם המשפטית של פרטי המס הנוגעים לעניין, וזאת, לאור תכלית החקיקה ובהתאם לכללי הפרשנות המקובלים, תוך ניסיון לתחום את קשת הטובין אשר פרט מס זה או אחר חל עליהם. כן, יש להתאים בין הטובין ובין פרט המס המתאים לו. ההתאמה בין הטובין לבין פרט המס המתאים, נעשית על-פי המהות התפקודית של הטובין, היינו: הייעוד השימושי של הטובין. היו לטובין מספר ייעודים, יסווג הוא על-פי ייעודו העיקרי, הדומיננטי" (ניתוב לניהול ופיתוח בע"מ נ` מדינת ישראל).

לראש העמוד

 


 

 מס קניה - סיווג אימובילייזר ומרכיבים למערכת אזעקה  

מאת: עו"ד גיל נדל, עו"ד רותם וירניק

בהמשך למאמר הקודם, מובא פסק דין לא חדש ולא ישן (אמצע 2004) הממחיש את הפעלת מלאכת הסיווג ותכלית החקיקה 

עובדות המקרה:

התובעות, א.ד.י. מערכות סטריאו (להלן: "אדי") ולביא ציון הפצת סטריאו לרכב בע"מ (להלן: "לביא" וביחד עם אדי, להלן: "התובעות"), הגישו כל אחת בתורה, תביעה נגד המכס לביטול והשבת גרעונות מס הקניה אשר שולמו על ידן בגין ייבוא משבת לרכב מנועי - אימובולייזר. מאחר ובשתי התביעות התעוררה שאלה משותפת של סיווג הטובין וכנגזר מכך חוקיות הודעות הגרעון אשר הוצאו ע"י המכס, אוחד הדיון בשתי התביעות.

התובעות טענו כי יש לסווג את האימובולייזר, בהתאם למבחן הייעוד והשימוש, בפרט 83.01.2010 הכולל מנעולים, לרבות מנעולים חיצוניים להגנה ומנעולים המונעים באפן אלקטרוני את הפעלת מערכת ההצתה או המתנע של הרכב ולחלילופין טענו, כי יש לסווגו במסגרת פרט 85.36.2041 המעניק פטור ממס קניה למערכות בטיחות של הרכב.

עמדת המכס, לעומת זאת, הייתה שסיווגו הנכון של האימובוליייזר, לאור טיבו, מהותו ומאפייניו העיקריים, צריך להיות בפרט 85.36.2049, מאחר והאימובולייזר הינו מכשיר חשמלי לרכב מנועי אשר תפקידו לבצע חיבורים וניתוקים אוטומטיים בזרם החשמל המוזרם למערכות ההצתה וההתנעה ולמשאבת הדלק הקיימים ברכב.

בנוסף, נדונה תביעתה של אדי בעניין סיווגם של רכיבים שונים אשר יובאו על ידה (שלט רחוק, בקר השהייה, מרים שמשות, פותח/נועל תא מטען ונועל דלתות הרכב, להלן: הרכיבים) ומשמשים לטענתה, כמרכיבים עצמאיים המשתלבים במערכת אזעקה לרכב, המסווגת בפרט 85.12 (ציוד לאיתות קולי או חזותי), ומהווים חטיבה אחת עמה, בהתאם לכלל 4 לחלק 16 של תעריף המכס.

 פסק הדין: 

1. בית המשפט החליט ליישם במקרה זה את המבחן הפרשני התלת שלבי אשר נקבע בפרשת מירון (ע"א 2102/93), לפיו בשלב הראשון יבחנו טיבם ומהותם של הטובין, לרבות השימוש שנעשה בהם בפועל; בשלב השני, תיבחן משמעותם של פרטי המכס הרלוונטיים לאור תכלית החקיקה, ובשלב השלישי, יסווגו הטובין בהתאם לממצאי שני השלבים הקודמים. 

2. בשלב הראשון קבע בית המשפט, כי לעניין מהותו וטיבו של האימובולייזר, יש לבכר את עמדת התובעות ולקבוע כי האימובולייזר אכן נכלל בהגדרה הרחבה של הערך "מנעול", כהגדרתו המילונית. 

3. ביהמ"ש ערך השוואה בין האימובולייזר לבין הכרטיס האלקטרוני המשמש לפתיחת הדלתות של חדרי מלון, אשר פועל אף הוא בשיטה של סגירתו ופתיחתו של מעגל חשמלי והגיע למסקנה, כי אימוץ עמדת המכס המתעלמת לחלוטין מן הייעוד והשימוש שנעשה בפועל באימובולייזר ומתייחסת אך ורק לטיבו של מנגנון הפעולה שלו, תביא לתוצאה שגויה.

4. גם בבחינת השלב השני, ביכר ביהמ"ש את עמדת התובעות על פני עמדת המכס, לאור תכלית החקיקה להקל על נטל המס המוטל על רכישת אמצעי מיגון לרכב.

5. לאור קביעותיו של ביהמ"ש בשני השלבים הראשונים, פסק ביהמ"ש כי יש לסווג את האימובולייזר תחת פרט 83.01.2010/1. 

6. באשר לתביעתה של אדי בעניין הרכיבים, פסק ביהמ"ש, כי הטובין אינם עומדים בתנאי כלל 4 בחלק 16 של תעריף המכס, מאחר ואף אחד מן הטובין אינו מתקשר או תורם לפונקציה העיקרית של מערכת האזעקה, קרי איתות קולי או חזותי, בדמות הפעלת צופר, הבהוב אורות וכיו"ב, ומאחר והוכח לבית המשפט, כי מערכת האזעקה לרכב היא מערכת עצמאית ואין כל צורך ביתר הטובין לצורך פעילותה השלמה והתקינה. 

7. בנוסף, פסק ביהמ"ש, כי ייבוא הרכיבים אינו עומד גם בסיפא של כלל 4 הנ"ל. ביהמ"ש הגיע למסקנה זו לאחר עיון ברשימוני הייבוא של אדי, אשר חשפו פער ניכר בין כמות מערכות האזעקה שיובאו מזה ובין הטובין שיובאו מזה, ואשר יש בהם כדי להעיד, כי הטובין לא יובאו ולא נמכרו בשלמות אחת עם מערכות האזעקה.

פרשנות: 

1. לענין סיווג האימובילייזר, הלך בית המשפט בדרך שהותוותה בפסקי דין קודמים בענינים דומים. 

2. לצורך הסיווג, בית המשפט נעזר בתכלית החקיקה – להקל בנטל המס המוטל על מיגון רכב. היעזרות בתכלית החקיקה חשובה במיוחד כאשר מתעורר הצורך לסטות מדברי ההסבר של השיטה המתואמת.

ת.א. 37461/97 ות.א. 66191/97 (באיחוד דיון) א.ד.י. מערכות סטריאו ואח` נ` מדינת ישראל, בית משפט השלום בת"א

לראש העמוד
 


 

מכס - ערכות (קיטים) - האם מקור הטובין יקבע לפי המרכיב המאפיין אותם ביותר

 

מאת: עו"ד גיל נדל, עו"ד רותם וירניק

אמנם מדובר בפסק דין שניתן לפני זמן לא מועט יחסית (סוף שנת 2003), אך לאור הענין שנדון בו, ראינו להביאו לידיעת הקוראים.

עובדות המקרה 

התובעת (להלן: "אבנוע") עוסקת בין היתר בייבוא ושיווק שרשראות לאופניים והיא ייבאה מטען שהכיל בעיקר שרשראות אופניים, אשר מקצתם ארוזות בערכות/קיטים באריזה קמעונאית, הכוללות בנוסף גם גלגל שיניים (להלן: "הקיטים") בין רשות המכס לבין אבנוע התגלעה מחלוקת באשר לסיווגם הנכון של הטובין ובנוגע לתעודת יורו 1 שנלוותה לטובין, כתוצאה מכך נאלצה אבנוע לשלם רטרואקטיבית גרעון במיסי הייבוא וכן מיסי קניה ומכס גבוהים יותר מאלה שהייתה אמורה לשלם. 

נפסק 

בית המשפט קבע כי יש לסווג את הקיטים כערכות קמעונאיות המכילות טובין מורכבים. לפיכך, ובהתאם לסעיף 3(3)(ב) לצו תעריף המכס, יש לסווג את הקיטים כאילו היו מורכבים מהחומר/ הרכיב המאפיין אותם ביותר.  

במקרה דנן, נקבע כי השרשראות מהוות את המאפיין המרכזי בקיט, בין היתר בשל משקלן ומחירן המכריע, ולכן יש לסווג את הקיטים כפריט 73.15.  

לעניין ארץ מקור הטובין, פסק ביהמ"ש כי על אף שהקיטים נושאים שם חברה מאחת מארצות הקהילה האירופאית, אשר מייצרת אף את גלגלי השיניים הכלולים בקיט, יש לקבוע גם בעניין זה את ארץ המקור של כלל הקיט כארץ בה יוצר המרכיב המרכזי בקיט, קרי השרשראות, דהיינו יפן. 

פרשנות 

חידושו של פסק הדין הינו בכך שהוראות סעיף 3(3)(ב) לצו תעריף המכס, הדנות בסיווג טובין לפי החומר/ המרכיב המאפיין אותם ביותר, חלות גם לענין ארץ מקור. יש טעם בחידוש זה, אולם ניתן גם לבקרו. ניתן היה לטעון כי לצורכי ענין המקור, יש להפריד בין המרכיבים השונים של הקיט, וזאת לצורך הגשמת התכלית שלשמה ניתנת הפחתת מכסים מיבוא מאירופה. ניתן היה לבחון את הוראות ההסכם עם הקהילייה, ולבדוק את התייחסות בתי המשפט בקהילייה לענין. 

ת"א 164884/02 אבנוע בע"מ נ` מדינת ישראל (אגף המכס והמע"מ), בית משפט השלום בתל אביב.

לראש העמוד


 

 הובלה – זכות עיכבון של סוכן אוניה

מאת עו"ד גיל נדל, עו"ד דנה בן צבי (אש)

העובדות:   

האניה ALBATROS נתפסה על ידי רשות המכס. בהמשך ניתן גם צו מעצר נגדה לבקשת אנשי צוות האניה ומונה לאניה כונס נכסים.  

חברת י. כספי, שימשה לטענתה כסוכנת האנייה. בשלב הראשון הגישה י. כספי התנגדות לשחרור האנייה, בטענה שלאניה חוב כלפיה מאחר והיא שילמה חוב של האניה לרשות הנמלים והרכבות.

בהמשך, במסגרת התנגדות למסור מסמכים לכונס הנכסים של האניה, טענה כספי כי יש לה זכות עיכבון על מסמכי האניה, מאחר ולאניה חוב כלפי הן בגין שכר עבודתה והן בגין התשלום לרבות הנמלים. יצויין, כי טענה בעניין בגין שכר עבודתה לא נטענה במסגרת ההתנגדות לשחרור.  

במסגרת הליכים נוספים שהתנהלו בעניין האנייה, המשיכה כספי לטעון לזכות עכבון ולהיותה נושה של האנייה. הדיון הינו האם אכן יש לכספי זכות עיכבון.

פסק הדין:  

בית המשפט פונה לבחון אם מתקיימים כל העקרונות המקימים זכות עיכבון:

1. קיומו של חוזה בין כספי לבין האניה.
2. האם החוזה הופר.
3. האם הנכס אותו מבקשים לעכב התקבל עקב החוזה בין כספי לבין האניה.
4. האם קיים חוב של האניה כלפי כספי. 

בית המשפט הניח, כי היה חוזה לפיו כספי תייצג את האניה בפני ספקים ורשויות, תמורת שכר. בית המשפט בחן האם מסמכי האניה הגיעו לידי כספי במסגרת החוזה וכדין. לטענת כספי, מסמכי האניה נלקחו על ידם בהוראת המשטרה, ובמטרה להגן על האינטרס שלהם, ועוד טענו כי  המסמכים נמסרו לידיהם בהסכמת רב החובל. בית המשפט קבע, כי המסמכים לא הוחזקו על ידי כספי כדין, שכן לא הובאה כל ראיה שהמסמכים אכן נלקחו על ידם בהוראת המשטרה וכי אין כל הגיון או יסוד בטענה זו. לשיטת בית המשפט, גם אם המסמכים נתפסו כדי להבטיח את האינטרס שלהם, לא היה זה "עקב החוזה", שכן לא היה כל ביסוס לטענה לפיה לשם ביצוע התחייבויות כספי כסוכנת האניה היה עליה לקבל את מסמכי האניה. בית המשפט הניח, שהמסמכים הושגו על ידי כספי בתחבולה כדי להבטיח את כספיה, ומשכך, קבע בית המשפט, כי המסמכים לא היו נכס בר עיכוב.

בית המשפט קבע, בנוסף, כי לא הוכח קיומו של חוב של האניה כלפי כספי. מיום שהאניה עברה לידי שלטונות המכס, עם הוצאת צו תפיסה מכוח סעיף 203 לפקודת המכס, מנותק הקשר החוזי בין האניה לבין סוכנה, שכן אין עוד צורך בו. תפיסת אניה כמוה כפיטורי סוכן האניה.  

פרשנות:  

פסק הדין מחדד את היסודות הנדרשים על מנת שתקום זכות העיכבון. פסק הדין בוחן בצורה רחבה ועובדתית, אם אכן הנכס אותו מבקשים לעכב, הגיע אל הטוען לחוב כדין ובמסגרת החוזה. ובשורה התחתונה - זכות העיכבון אינה אוטומטית, אלא מותנית בתנאים.

בית הדין לענייני ימאות, בש"א 158/04 כונסי הנכסים של האניה ALBATROS נ` אנשי צוות האניה.

לראש העמוד


 

 הובלה

 תביעה כספית של מוביל ימי שנדחתה בשל העדר ראיות בכתב  

מאת עו"ד גיל נדל, עו"ד קרן לוי 

עובדות המקרה

בין שפיר לצים התנהל משא ומתן ארוך לביצוע הובלות מאנטוורפן והובלה מהמבורג. בשלב מסוים העבירה שפיר לצים פירוט של המטען שהיא מבקשת לשלוח מאנטוורפן וצים החזירה לה הצעה עם תנאי ההובלה המתייחסת לשני ההובלות. שפיר חתמה על ההצעה אך הוסיפה שם מספר הסתייגויות, בין היתר ציינה שההובלה מהמבורג תידון מאוחר יותר, ושלחה אותה בפקס לצים ביום שישי אחר הצהריים. ביום ראשון אחה"צ שלחה שפיר פקס נוסף לצים ובו אמרה שמאחר שצים לא אישרה את ההסתייגויות שהעלתה שפיר לגבי ההצעה, היא מושכת ידה מהעסקה. צים תבעה את שפיר בטענה שנכרת הסכם מחייב, ששפיר התנערה ממנו שלא כדין. 

פסק הדין 

בתחילה, בית המשפט דן בשאלה האם מי שחתם בשם שפיר היה מוסמך לחתום מטעמה. בית המשפט קובע שאותו אדם היה מוסמך מאחר שכל שלבי המשא ומתן מטעם שפיר בוצעו בניהולו, וכי הוא פעל כשלוח של שפיר. 

לעניין השאלה האם נכרת חוזה  בין הצדדים קובע בית המשפט כי יש לבדוק האם היה קיבול של החוזה מטעם צים לפני ששפיר הודיעה על התנערותה מהעסקה. 

בית המשפט קובע כי גם אם נציג מטעם צים התקשר עם שפיר טלפונית בעקבות קבלת ההערות של שפיר והגיע עמה להסכמה, דבר שלא הוכח, אין לפעולה כזו תוקף מחייב דיו כיוון שמאחר שהמו"מ בין הצדדים התנהל ברובו בכתב באמצעות הפקס, גם הקיבול היה צריך להיעשות בפקס.  

בית המשפט הוסיף וקבע, שצים ממילא לא הוכיחה נזק שנגרם לה מביטול העסקה, בעיקר מפני שמשרדיה סגורים בימי שבת וראשון ולכן ממילא לא יכלה בזמן הזה למצוא עסקה חדשה עם גורם אחר אם היתה יודעת בזמן על ביטול העסקה עם שפיר. 

פרשנות 

1. פסה"ד מחזק את המסקנה כי כדאי להקפיד לנהל מו"מ בכתב בלבד ולא לסמוך על "סגירות טלפוניות".  

2. בשולי הדברים נעיר, כי במקרה כזה, שבו לצים לא היתה אסמכתא לסגירת העסקה, עדיף היה לצים לתבוע את שפיר גם בגין ניהול משא ומתן שלא בתום לב, ונראה שסיכויה לזכות בעילה כזו היו גבוהים בהרבה. אמנם סכום הפיצוי היה יכול להיות נמוך בהרבה, אולם עדיפה ציפור אחת ביד... 

3. בית המשפט ציין  כי התרשם ששפיר נהגה בחוסר הגינות כלפי צים וכי כל מטרתה היתה "לשריין" מקום אצל צים, ליתר בטחון, בזמן שניהלה משא ומתן מקביל עם אחרים. ואולם, תרעומתו של בית המשפט מצאה את ביטויה אך ורק באי פסיקת הוצאות משפט לטובת שפיר (על אף שזכתה). 

ת.א. 4762/00  צים חברת השיט הישראלית בע,מ נ` שפיר הנדסה ימית ואזרחית בע"מ, בית משפט השלום בחיפה

לראש העמוד

 

להורדת העלון כקובץ word  להורדת העלון כקובץ word