גיל נדל משרד עורכי דין

 

גליון מספר 26 - יולי 2007

עוד בנושא
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 135 – סיון תשע"ח – יוני 2018
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 134 – אדר ב' תשע"ט – מרץ 2019
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 133 – אדר א' תשע"ט – מרץ 2019.
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 132 – חשון תשע"ט – אוקטובר 2018.
עוד בנושא
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 130 – סיון תשע"ח – מאי 2018
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 129 – ניסן- תשע"ח – מרץ 2018.
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 128 – שבט תשע"ח – ינואר 2018
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 127 – חשון תשע"ח – נובמבר 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 126 – תשרי תשע"ח – ספטמבר 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 125 – אב תשע"ז – אוגוסט 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 124 – ניסן תשע"ז – אפריל 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 123 – שבט תשע"ז – פברואר 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 122 – שבט תשע"ז – ינואר 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 121 – חשון תשע"ז – נובמבר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 120 – אלול תשע"ו – ספטמבר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 119 – אב תשע"ו – אוגוסט 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 118 – תמוז תשע"ו – יולי 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 117 – סיוון תשע"ו – יוני 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 116 – אייר תשע"ו – מאי 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 115 – ניסן תשע"ו – אפריל 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 114 – אדר ב תשע"ו – אפריל 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 113 – אדר תשע"ו – מארס 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 112 – טבת תשע"ו – פברואר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 111 – כסלו-טבת תשע"ו - דצמבר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 110 – חשון-כסלו תשע"ו - נובמבר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 109 – תשרי-חשון תשע"ו - אוקטובר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 108 – אב-אלול תשע"ה - אוגוסט 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 107 - תמוז תשע"ה - יולי 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 106 - ניסן תשע"ה - מאי 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 105 - ניסן תשע"ה - אפריל 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 104 - ניסן תשע"ה - מרץ 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 103 - אדר תשע"ה - פברואר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 102 - שבט תשע"ה - ינואר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 101 - טבת תשע"ה - דצמבר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 99, אלול תשע"ד - ספטמבר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 98, אלול תשע"ד - אוגוסט 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 97, אב תשע"ד - יולי 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 96, תמוז תשע"ד - יוני 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 95, סיון תשע"ד - מאי 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 94, אייר תשע"ד - אפריל 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 93, אדר ב' תשע"ד - מרץ 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 92, אדר א' תשע"ד - פברואר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 91, שבט תשע"ד - ינואר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 90, טבת תשע"ד - דצמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 89, כסלו תשע"ד - נובמבר דצמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 88, חשון תשע"ד - אוקטובר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 87, תשרי תשע"ד - ספטמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 86, אלול תשע"ג - אוגוסט 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון מס' 85 - אב תשע"ג - יולי 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון מס' 84, תמוז תשע"ג - יוני 2013
הודעה חשובה ללקוחות המשרד וידידיו + גליון מס' 83 של "יבוא, יצוא ומה שביניהם"
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 82, אייר תשע"ג - אפריל 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 81, ניסן תשע"ג - מרץ 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 80, אדר תשע"ג - פברואר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 79, שבט תשע"ג - ינואר 2013
גיליון מס 78 דצמבר 2012
גיליון 77 נובמבר 2012
גיליון 76 אוקטובר 2012
גיליון 75 ספטמבר 2012
גיליון 74 אוגוסט 2012
גיליון 73 יולי 2012
גיליון 72 יוני 2012
גיליון 71 מאי 2012
גיליון 70 אפריל 2012
גיליון מס' 69- מרץ 2012
גיליון 68 פברואר 2012
גיליון מס' 67 - ינואר 2012
גיליון מס' 66- דצמבר 2011
גיליון מס' 65- אוקטובר 2011
גיליון מס' 64 - ספטמבר 2011
גיליון מס' 63 - אוגוסט 2011
גיליון מס' 62 - יולי 2011
גיליון מס' 61 - יוני 2011
גיליון מס' 60 - מאי 2011
גיליון מס' 59 - אפריל 2011
גיליון מס' 58 - מרץ 2011
גיליון מס' 57 - פברואר2011
גיליון מס' 56 - פברואר 2011
גיליון מס' 55 - ינואר 2011
גיליון מס' 54 - ינואר 2011
גיליון מס' 53 - נובמבר 2010
גיליון מס' 52 - אוקטובר 2010
גיליון מס' 51 - ספטמבר 2010
גיליון מס' 50 - אוגוסט 2010
גיליון מס' 49 - יוני 2010
גיליון מס' 48 - מאי 2010
גיליון מס' 47 - אפריל 2010
גליון מס' 46 - מרץ 2010
גליון מס' 45 - פברואר 2010
גליון מס 44 - ינואר 2010
גליון מס' 43 – דצמבר 2009
גיליון מס' 42 - נובמבר 2009
גיליון מס' 41 - אוקטובר 2009
גליון מס' 40 - ספטמבר 2009
גליון מס' 39 - אוגוסט 2009
גליון מס' 38 - יולי 2009
גליון מס' 37 - מאי 2009
גליון מס' 36 - ינואר 2009
גליון מס' 35 - נובמבר 2008
גליון מס' 34 - ספטמבר 2008
גליון מס' 33 - יולי 2008
גליון מס' 32 - מרץ - אפריל 2008
גליון מס' 31 - פברואר 2008
גליון מס' 30 - דצמבר 2007
גליון מס' 29 - אוקטובר - נובמבר 2007
גליון מס' 28 - ספטמבר 2007
גליון מספר 27 - אוגוסט 2007
גליון מספר 25 - יוני 2007
גליון מספר 24 - מאי 2007
גליון מספר 23 - מרץ 2007
גליון מספר 22 - פברואר 2007
גליון מספר 21 - ינואר 2007
גליון מספר 20 - דצמבר 2006
גליון מספר 19 - אוקטובר 2006
גליון מספר 18 - אוגוסט 2006
גליון מספר 17 - יוני 2006
גליון מספר 16 - מאי 2006
גליון מספר 15 - מרץ-אפריל 2006
גליון מספר 14 - ינואר-פברואר 2006
גליון מספר 13 - דצמבר 2005
גליון מספר 12 - אוקטובר-נובמבר 2005
גליון מספר 11 - ספטמבר 2005
גליון מספר 10 - אוגוסט 2005
גיליון מספר 9 - אפריל 2005
גליון מספר 8 - נובמבר 2004
גליון מספר 7 - ספטמבר 2004
גליון מספר 6 - מרץ 2004
גליון מספר 5 - ינואר 2004
גליון מספר 4 - ספטמבר 2003
גליון מספר 3 - אוגוסט 2003
גיליון מספר 2 - יולי 2003
עוד בנושא

יבוא ויצוא-ומה שביניהם

עלון משפטי בענייני סחר בינלאומי


 
החומר המובא בעלון זה הינו מידע כללי בלבד ואינו מהווה חוות דעת משפטית
על מנת לקבל חוות דעת משפטית מומלץ לפנות עם מלוא פרטי המקרה הספציפי לעורך דין

תוכן העניינים


19/07/07  1. משלח הפועל כמתאם הובלה אינו חסין מתביעות

19/07/07  2. "עשית ולא הודעת – לא עשית" - רשות המס מחוייבת למסור הודעה מנומקת על החלטתה

19/07/07  3. פרשנות תעריף המכס – הבחנה בין סוגים שונים של שימוש בטובין

19/07/07  4. סוכן המכס נמצא אחראי לנזק שאירע לאחר ביצוע בדיקה פיזית של המטען

19/07/07  5. מה חדש במשרדנו

 

 


19/07/07  1. משלח הפועל כמתאם הובלה אינו חסין מתביעות
 
עו"ד גיל נדל
 
טענה רווחת: מתאם הובלה חסין מתביעות
 
טענה רווחת בפיהם של משלחים בינלאומיים הינה כי כאשר הם אינם מנפיקים שטר מטען משולב (FBL) אלא משמשים כמתאמי הובלה מטעם היבואן מול הגופים הרלבנטיים (מובילים ימיים, מובילים יבשתיים וכו') – כי אז אין הם אחראים לנזקים ועיכובים בהגעת המטען וכי את התלונות יש להפנות אל מי שביצע את ההובלה בפועל.
 
פסיקת בתי המשפט שניתנה לאחרונה מראה כי אין לקבל טענה זאת כהלכה למשה מסיני, וכי יש לבדוק את נסיבות המקרה ולבחון מה סוכם בין הצדדים. בהתאם לנסיבות המקרה יוכל בית המשפט לקבוע מה הוא היקף התחייבותו של המשלח הבינלאומי כלפי היבואן, על מה הוא אחראי, וממה הוא פטור.
 
בית המשפט: משלח אינו יכול לשבת בחיבוק ידים
 
פסק דין חשוב בענין זה הוא זה שניתן לאחרונה על ידי בית משפט השלום בתל אביב בת.א. 14746/05 (לתובעת: עו"ד ספיר, לנתבעת: עו"ד הבר).
 
באותו ענין דובר על משלוח יצוא למונטנגרו של חממות אשר הגיע באיחור ליעדו, עקב עיכובים בנמל קופר. המשלח הבינלאומי תבע את היצואנית לשלם את דמי ההובלה, בעוד שהיצואנית תבעה, בתביעה שכנגד, את המשלח הבינלאומי לפצותו בשל האיחור.
 
בשורה התחתונה, בית המשפט חייב את היצואנית לשלם למשלח את דמי ההובלה, ואולם הפחית מסכום דמי הובלה סכום של 10,000 ₪ בגין נזק לא ממוני (עוגמת הנפש וטרחה) שנגרם ליצואנית (וזאת לאחר שהיצואנית לא הצליחה להוכיח את גובה הנזק הממוני שנגרם לה).
 
בית המשפט לא קיבל את עמדת המשלח כאילו הוא עוסק בהסדרה בלבד של הובלה בינלאומית ושירותים נלווים, ואינו עוסק בהובלת המטענים בפועל או בפעולות אחרות הכרוכות בכך, ולפיכך העיכוב שחל בנמל קופר אינו באחריות המשלח.
 
בית המשפט בחן את הסכם ההתקשרות בין המשלח ליצואנית, ומצא כי הוא כלל "שירותי שילוח מקומי ו/או בינלאומי, לרבות עמילות מכס, לוגיסטיקה ותערוכות וכן שירותים קשורים בכפוף להצעת המחיר אם ישנה". הן בהסכם והן בהצעת המחיר לא צוין שהמשלח עוסק אך ורק בהסדרת השילוח, ואינו אחראי למעקב אחר המשלוח ולטיב השירות הניתן על-ידי הגורמים שונים.
 
בית המשפט גם קיבל את טענת היצואנית לפיה המשלח הבינלאומי הציג בפניה מצג שהוא (המשלח) הינו בעל  המיומנות הלוגיסטיות, הניסיון והכישורים הדרושים לביצוע המשלוח ולהגעתו במועד שנקבע. העובדה שהמשלח אינו עוסק אך ורק ב"שליחת ניירת" ובהזמנת שירותים עבור לקוחותיו, אלא גם ביישום פתרונות לוגיסטיים ובניהול המשלוח, ניכר הן מתפקודו בפועל והן מהמסמכים שנוסחו על-ידיו.
 
ועוד הוסיף בית המשפט וקבע כי על המשלח הבינלאומי קיימת חובת פיקוח וניהול של ההובלה עד ליעדה, גם כאשר הוא משמש המתאם ההובלה.
 
בהתאם לכך קבע בית המשפט כי הגם שיש מקום לאבחנה בין תפקידו של המשלח לבין זה מבצע ההובלה בפועל, הרי שעל המשלח מוטלת החובה לפעול במיומנות ובזהירות סבירה. בית המשפט מצא כי המשלוח התעכב בנמל קופר במשך שבועות רבים, ונראה שעל אף בקשותיה הרבות של היצואניח בנידון, לא נעשה דבר על-מנת לנסות ולמצוא פתרון לבעיה, כגון הובלת המטען בדרך חלופית. מכאן הסיק בית המשפט כי המשלח לא פעל בעניין זה במיומנות הסבירה הנדרשת.
 
אחריות למתן הצהרות טעינה נכונות

והנה מקרה נוסף, המאיר את הסוגיה מנקודה שונה. יצואנית ישראלית התחייבה לספק 2000 טון מסילות ברזל ישנות לסין. היצואנית התקשרה עם סוכן מכס לביצוע תהליכי היצוא, ועם מוביל ימי לביצוע ההובלה לסין. היצואנית המכילה את המטען במכולות, והמטען הוטען על האוניה, אלא שבהמשך הדרך התעורר הצורך, מסיבות מסויימות שיפורטו בהמשך, לרוקן את המכולות ולהמכיל את המטען מחדש. תהליך זה גרר עלויות נוספות ליצואנית ואבדן רווחים מצידה. בגין נזקים אלו תבעה היבואנית את סוכן המכס (ששימש למעשה כמשלח בינלאומי מתאם הובלה), את המוביל הימי ואת סוכן האוניה.

אשר לתביעה כנגד המשלח הבינלאומי, הרי שתביעה זאת התבססה על כך שהמשלח סיפק למוביל הימי הצהרת טעינה זמנית בלתי נכונה, שהתבססה על נתונים שרירותיים, ושכללה מידע שגוי על משקל המטען (ההצהרה ציינה משקל מטען נמוך יותר מהמשקל שהיה בפועל).

בית המשפט קבע, בין היתר, כי המשלח התרשל כלפי היצואנית בכך שהוציא את ההצהרה הזמנית בעלת התוכן השרירותי, ובכך שלא יידע את היצואנית על שליחת הצהרה זו ותוכנה. עוד התרשל סוכן המכס בכך שלא הודיע ליצואנית שאם בתום 24 שעות מאז שליחת ההצהרה הזמנית ועד להפלגת האוניה לא תינתן הצהרת טעינה מפורטת – יתכן והמטען לא יועמס על האוניה.

יחד עם זאת, לא חייב בית המשפט את המשלח לפצות את היצואנית בגין נזקיה, מהטעם שלא התקיים הקשר הסיבתי בין רשלנותו של המשלח ובין הנזק שנגרם ליצואנית. זאת משום שהנזק נגרם לא בשל מטען עודף במכולות שלא הוצהר לגביו למוביל הימי אלא מפני שהמטען לא הומכל כהלכה. בית המשפט קבע כי המשלח לא היה צריך לצפות כי ההמכלה לא היתה כשורה, שכן המשלח לא נטל חלק בהמכלה, ורק טיפל בפועל במקצת הנושאים המטופלים כדרך שבשגרה ע"י המשלח הבינלאומי.
 
ת.א.  031800/03, בית משפט השלום בתל אביב, פסק דין מיום 23.4.07 (לא צוינו שמות ב"כ הצדדים)
 
 
ויש עוד דוגמאות נוספות
 
למקרים נוספים שבהם בית המשפט מטיל אחריות על משלח (או סוכן אניה) הפועל כמתאם הובלה, ראו במאמרינו הבאים:
 
http://www.nadel-law.co.il/Index.asp?ArticleID=748&CategoryID=86&Page=1
 
http://www.nadel-law.co.il/Index.asp?ArticleID=147&CategoryID=86&Page=2
 
http://www.nadel-law.co.il/Index.asp?ArticleID=152&CategoryID=86&Page=2
 
 
פסקי הדין הנ"ל מדגימים בצורה ברורה כיצד יש לבדוק את אחריות המשלח במקרים כאלו: יש לבדוק את נסיבות המקרה בכללותו, לרבות הצעות המחיר, הסכם ההתקשרות, התנהגות הצדדים במהלך ההובלה, ועוד. ניתן להוסיף ולהסיק כי כל מקרה ידון לגופו על סמך נסיבותיו.
 
מכאן ברור, כי משלח הפועל במתאם הובלה – ראוי שיגדיר היטב את היקף אחריותו ופעולותיו בהצעת ההתקשרות עם הלקוח. ניסוח עמום יפעל לחובת המשלח, אם הוא מנסח את הצעת ההתקשרות.
 
 לראש העמוד
 


 


19/07/07  2. "עשית ולא הודעת – לא עשית" - רשות המס מחוייבת למסור הודעה מנומקת על החלטתה
 
עו"ד הילה וולגמוט, עו"ד גיל נדל
 
ברשימה זאת נספר על שני פסקי הדין העוסקים באופן הפעלת הסמכויות הנתונות בידי הרשות, באותם מקרים שהחוק קוצב זמן להפעלתן. מגמת בתי המשפט בפסקי דין אלה היא להחמיר עם הרשות, ולבטל החלטותיה אם לא יצאו תחת ידיה במועד הנקבע לכך בחוק, ואם לא היו מנומקות כל-צרכן.
 
בפסק דינו של בית המשפט העליון (ע"א 5954/04 פקיד שומה ירושלים 1 נ' משה סמי), נדונו שני ערעורים של פקיד השומה על שני פסקי דין של בית המשפט המחוזי, ושבהם נקבע כי שני צווים שהוציא פקיד השומה יבוטלו מהטעם שלא הוצאו בתוך מסגרת הזמן אשר נקבעה לכך בחוק.
 
השאלה המשפטית שהתעוררה היתה מה צריכה לעשות הרשות כדי לעצור את מרוץ הזמנים שנקבע בחוק לביצוע החלטה מסוימת (למשל: מתן החלטה בהשגה):  האם די בכך שהפקיד יזין את הצו במחשב ו/או בכתב  ויניחו במגירתו, או שיש צורך בפרסומו או מסירתו לנישום?
 
בית המשפט קבע כי אין לראות בסמכות כאילו השתמשו בה - אם לא הועברה על כך בדרך כלשהי הודעה לנישום. סמכות הפקיד אינה יוצאת מן הכח אל הפועל, כל עוד מצוי הצו בידיעתו הבלעדית של הפקיד.
 
לתוצאה זו הגיע בית המשפט לאחר שבחן את תכלית הקביעה של פרק זמן בו צריכה הרשות המינהלית לקבל החלטה, אשר היא, בין היתר, צמצום חוסר הוודאות המשפטית בה שרוי אדם כאשר טרם ניתנה בעניינו החלטה. בית המשפט קבע כי לא ניתן להגשים את תכליתה של  מגבלת הזמן אשר קצב המחוקק לפקיד השומה, מבלי שמגבלה כזו תהיה ידועה גם לנישום עצמו.
 
יצויין כי בקביעה זו, סטה בית המשפט מההלכה שהיתה קבועה עד היום (ע"א 568/78 פקיד השומה נ' יצחק ביר) אשר לפיה משעה שקבע הפקיד את המס בצו שבכתב נפסק "מירוץ הזמנים", וזאת - בין אם הומצא לנישום באופן מיידי או שנשאר אצל הפקיד ללא ידיעת איש זולתו. פסק הדין בענין ביר שניתן לפני עשרות שנים היה מבוסס על פרשנות מילולית של סעיף החוק, ואילו בית המשפט בפסק הדין החדששלפנינו העדיף את הפרשנות התכליתית על פניה.
 
פסק דין נוסף שנרצה לספר עליו הוא פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב, בע"ש 1107/06 מחסני ספורט אין בע"מ נ' רשות המסים. באותו ענין רשות המסים עיכבה החזרת עודף מס תשומות, על פי הוראת סעיף 39(א) 2 לחוק  מס ערך מוסף, המקנה סמכות לעכב השבת מס עד ל- 180 יום השבת המס, במקרה של חקירה בביצוע עבירה בידי עוסק. רשות המס הודיעה על כך לנישום.
 
והנה, טרם חלפו 180 הימים הקצובים לעכוב, הוציאה רשות המסים הודעת קנס לנישום לפי סעיף אחר בחוק, בגין ניהול ספרים בסטיה מהותית. על פי החוק, במועד בו הוצאה הודעת הקנס, קמה לרשות המסים עילה לאי החזרת עודפי המס בהתאם להוראת הסעיף האחר - סעיף 39 (ב) לחוק מס ערך מוסף המקנה 90 יום לעכוב הכספים.
 
אלא, שרשות המסים מעולם לא הגישה הודעה לנישום על עכוב מכח הוראת הסעיף ה"אחר" - סעיף 39 (ב) לחוק מס ערך מוסף, וההודעה היחידה שניתנה היתה על פי הוראת סעיף 39 (א) 2 לחוק, כאמור לעיל. לטענת רשות המסים, על אף שלא נשלחה הודעה או החלטה בעניין העילה הנוספת לעיכוב, עילה זו קיימת.
 
בית המשפט קבע, תוך שהוא נסמך על פסק דינו של בית המשפט העליון דלעיל, כי רשות המסים חייבת בהודעה מראש מפורשת ומנומקת בדבר החלטה לעכב את הכספים. על מנת לעכב כספי נישום מכח סעיף 39 (ב) היה על רשות המסים לפעול באופן אקטיבי באמצעות הודעה מנומקת לנישום. משלא פעלה כך הרשות, לא הוציאה את סמכותה מן הכח אל הפועל במועד שנקבע לכך. בהתאם לכך, הורה בית המשפט לרשות המסים להחזיר לנישום את הכספים המעוכבים.
 
נציין, כי גם בפקודת המכס קבועות סמכויות של פקידי המכס המוגבלות בזמן. כך למשל סעיף 190 לפקודת המכס קובע חובת הודעה מנומקת לבעל טובין על תפיסת הטובין וסיבתה. סעיף 192 לפקודה קובע כי אם תוך שלושה חדשים לאחר קבלת התביעה על התפוס לא דרש גובה המכס מהתובע להגיש תובענה יימסר התפוס לידי התובע.
 
מעיון בפסקי הדין הנ"ל עולה כי אם לא נמסרה הודעת גובה המכס לידי התובע בתוך 3 חודשים, ותוך שלבעל הטובין נמסרת הסיבה לתפיסת הטובין, על מנת שהאחרון יוכל להגיש תובענה מתאימה - תבוטל תפיסת הטובין והטובין יימסרו לידי התובע.
 

 לראש העמוד

 



19/07/07  3. פרשנות תעריף המכס – הבחנה בין סוגים שונים של שימוש בטובין
 
עו"ד גיל נדל
 
פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב שניתן לאחרונה כולל מספר קביעות הנוגעות לפרשנות צו תעריף המכס, ולסעיף 6 לחוק מסים עקיפים. (ת.א. 15119/03, פסק דין מיום 1.7.07, לא צוינו שמות עורכי הדין שייצגו את הצדדים).
 
באותו ענין נידון סיווגם של שני מכשירים: האחד - מכשיר LNB  שהינו ממיר חשמלי המורכב על גבי אנטנת צלחת לווינית, ומטרתו לחזק את אותות הלווין הנקלטים באנטנה, ולהמיר אותם מתדר גבוה מאוד, לתדר נמוך יותר. והשני – מגבר התדרים שהינו מכשיר המשמש להגברת התדרים של שידורי לווין, לאחר שנקלטו באמצעות אנטנה לווינית והומרו על ידי ממיר רעש מסוג LNB, כאשר הצורך בשימוש במגבר נוצר כאשר מספר משתמשים מתחברים לאותה אנטנה (למשל, דיירים בבית משותף), או כאשר משתמש אחד מעונין במספר נקודות יציאה.
 
אשר לממירים, טען היבואן כי הממירים הנידונים משמשים לצורך קליטת שידורי טלוויזיה בלבד, ועל כן סיווגם יהיה בפרט 85.43-8956 כמכשירים חשמליים בעלי פונקציה עצמאית המשמשים למכשירי טלוויזיה, הפטורים ממכס. רשות המכס טענה, מנגד, כי הממירים משמשים גם לצורך קליטת שידורי רדיו, טלפוניה ואינטרנט, וסיווגם הנכון הינן בפרט 85.43-8959 כמכשירים חשמליים בעלי פונקציה עצמאית – אחרים, החייבים במכס.
 
גם בענין המגברים שררה מחלוקת דומה בענין פרטי המכס הרלבנטיים, אלא שבשונה מהממירים, הודה היבואן כי המגברים משמשים גם בהגברת שידורי טלוויזיה וגם בהגברת שידורים אחרים, אלא שלטענתו, פרט 85.43-8596 חל על מכשירים המשמשים גם לטלוויזיה ולא רק לטלוויזיה.
 
מעבר להכרעה בשאלת הסיווג, נתבקש בית המשפט להורות לרשות המכס להשיב ליבואן מסי יבוא ששולמו ביתר בגין הממירים, בגובה של למעלה ממליון ש"ח.
 
בית המשפט קיבל את עמדת הסיווג של היבואן, אך לא הורה על השבת המס מהטעם שהיבואן לא הצליח להוכיח שהמס לא גולגל על היבואן.
 
בית המשפט קבע כי צו תעריף המכס מבחין בין מספר סוגים של שימוש בטובין. לעיתים מדובר בשימוש בלעדי בטובין לצורך מסויים, והדבר נאמר מפורשות: כך למשל בפרט המכס הנוגע למצלמות "ששימושן הבלעדי הוא במכונות אוטומטיות לעיבוד נתונים". לעיתים מדובר בדרגת שימוש מחמירה פחות, המסתפקת בשימוש עיקרי מסויים, למשל -  שנאי מהסוג "ששימושו הבלעדי או העיקרי לריתוך או הלחמה". לעיתים מדובר בדרגת שימוש רופפת ביותר, כאשר ההגדרה מסתפקת בכך שהטובין ישמשו לשימוש מסויים, בלא צורך שיהא זה שימוש ייחודי או בלעדי, כמו מכונות תפירה מהסוג למשק בית, שלגביה, קבע בית המשפט כי אין הכרח שזה יהיה השימוש היחידי או העיקרי.
 
בענייננו, קבע בית המשפט כי פרט 85.43-8596 אינו דורש שימוש בלעדי לטלוויזיה, או שימוש עיקרי לטלויזיה, והוא מסתפק בכך שהמכשיר משמש לטלוויזיה. לכן קבע בית המשפט כי מרגע שהתחוור כי הממירים והמגברים שבמחלוקת משמשים גם לטלוויזיה, סיווגו כמכשירים לטלוויזיה, ואין מקום לסווגם תחת פרט מכס שיורי, שנוסחו "אחרים". (למעשה, קבע בית המשפט כי הממירים נשוא הענין משמשים אך ורק לטלוויזיה, בעוד שהמגברים משמשים גם לטלוויזיה).
 
ואולם, למרות שבית המשפט קיבל את עמדת הסיווג של היבואן, דחה בית המשפט את תביעת היבואן להשבת המס ששולם ביתר בגין הממירים, וזאת מהסיבה שהיבואן לא הצליח להוכיח שהמס לא גולגל על הקונים. בית המשפט קבע כי היבואן לא הביא ראיות בשאלת התמחור של מחיר המכירה של הממירים, וכי הימנעות מהבאת ראיות אלו פועלת לחובת היבואן. בנוסף, בית המשפט גם דחה את הטענה כי עצם העובדה שליבואן נגרם הפסד תפעולי במהלך השנים מוכיחה שמחיר המכירה לא כלל את המס, שכן יתכן וההפסד נגרם, למשל, כתוצאה מהוצאות הנהלה וכלליות גבוהות מדי, או מרצון להסתפק ברווח נמוך בשוק תחרותי.
 
נעיר, בשולי הדברים, כי בכל הנוגע למידת ההוכחה הנדרשת בשאלת הוכחת אי גלגול המס, אין גישה אחידה בפסיקה. בת"א 99086/00 בית משפט השלום בתל אביב -  פסק דין מיום 5.2.06, נקט בית המשפט בעמדה מרוככת, והסתפק בכך שהוכח בפניו כי מחירי טובין ירדו לאחר שהיבואנית נדרשה לשלם את המיסים לפי דרך הסיווג של רשות המכס ולא עלו, ובכך שהוכח בפניו כי בשל תנאי שוק ותחרות, היה זה בלתי אפשרי מבחינת היבואנית להעלות את מחיר הטובין. בת.א. 18518/03 בית משפט השלום בתל אביב – פסק דין מיום 16.1.05, ננקטה עמדה מחמירה יותר.
 
 לראש העמוד

 



19/07/07  4. סוכן המכס נמצא אחראי לנזק שאירע לאחר ביצוע בדיקה פיזית של המטען
 
עו"ד גיל נדל
 
לאחרונה פסק בית משפט השלום בירושלים כי סוכן מכס אחראי לנזקים שנגרמו למטען של יבואן.
 
באותו מקרה דובר ביבואן של גלילי נייר. המטען נפל לבדיקה פיזית, וסוכן המכס, באמצעות קבלן משנה מטעמו, הוציא מספר גלילים מתוך המכולה על מנת לאפשר את הבדיקה.
 
בתום הבדיקה הוחזרו הגלילים למכולה. כאשר המכולה הגיע לחצרי היבואן, התברר שמספר גלילים נפגעו ולא היו ראויים לשימוש.
 
בית המשפט קבע שסוכן המכס אחראי לנזק שנגרם למטען, ודחה את טענתו כי יתכן שהגלילים ניזוקו כבר בעת העמסתם בחו"ל או שכבר היו פגומים מלכתחילה.
 
בקביעתו, התבסס בית המשפט על עדותה של נציגת המכס, שאישרה כי בעת פתיחת המכולה הגלילים היו שלמים. עוד התבסס בית המשפט על כך שקבלן המשנה, שפעל מטעמו של סוכן המכס ושנכח בבדיקה, לא הוזמן להעיד, ולא סיפק גירסה מטענו.
 
לדעתנו, מסקנת פסק הדין אינה נקיה מספקות.
 
ראשית, אשר להתבססות על עדות נציגת המכס שאישרה כי בעת פתיחת המכולה הגלילים היו שלמים, ברור שהבדיקה הפיזית לא כיסתה את כל הטובין (בית המשפט אף קרא לבדיקה זאת "מדגם"), ועל כן לא ניתן היה להסתמך עליה באופן מוחלט, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בעדות יחידה.
 
שנית, מפסק הדין נראה שלא הובאה חוות דעת שמאי מטעם בעל המטען, המנסה לקבוע את סיבת הנזק. מחדל זה צריך להיזקף לחובת בעל המטען.
 
שלישית, בפסק הדין לא נדונו העובדות ששוללות את האפשרות שהנזק ארע כבר בעת ההטענה. לא ברור האם הובאו ראיות בענין זה, ומה היה משקלן.
 
נציע לסוכן מכס הרוצה להימנע מסיבוכים כדוגמת אלו שבפסק דין זה, לדאוג לתיעוד מתאים של הבדיקה הפיזית: מצלמה דיגיטלית, וידיאו, וכיו"ב. זה לבטח יהיה יותר זול משכר טרחת עו"ד.
 
ת.א. 1419/06, בית משפט השלום בירושלים, פס"ד מיום 20.6.07. לתובע: עו"ד מאירי, לסוכן המכס: עו"ד כהן-דור
 

לראש העמוד

 



19/07/07  5. מה חדש במשרדנו
 
*** לאחרונה ניתן על ידי בית משפט השלום בבית שמש פסק דין המורה לרשות המכס למסור לידי יבואן, לקוח משרדנו, טובין שנתפסו על ידי רשות המכס (במסגרת "נוהל משלוח קטן"), בטענה שהם מפירי זכויות קנין רוחני. נציין, כי עוד בטרם ניתן פסק הדין מסרה רשות המכס כי אין מדובר בטובין מפירים, ואפשרה ליבואן לשחררם.
 
*** רשות המכס קיבלה לאחרונה את עמדת יבואן - לקוח משרדנו – בענין סיווגן הנכון של רשתות להצללה, וביטלה את הגרעונות שהוצאו לו בסכום של כ – 100,000 ₪..
 
*** רשות המכס קיבלה לאחרונה את עמדת יבואן – לקוח משרדנו – בדבר סיווגם הנכון של מגבונים להסרת איפור, וביטלה את הגרעונות שהוצאו לו.
 
*** משרדנו ייצג משלח בינלאומי ישראלי שנתבע על ידי משלח בינלאומי זר לשלם פיצוי כספי של מאות אלפי ש"ח, בטענה של סיום ההתקשרות בין הצדדים ללא מתן הודעה מוקדמת. המשלח הישראלי הגיש תביעה שכנגד, ואף קיבל החלטה המורה למשלח הזר להפקיד ערובה לכיסוי הוצאות המשלח הישראלי. בסופו של דבר נסגר בין הצדדים הסדר פשרה ובמסגרתו לא נדרש המשלח הישראלי לשלם פיצוי כלשהו למשלח הזר.
 
*** עורך דין גיל נדל הרצה בקורס סחר בינלאומי שהתקיים על ידי "בר אילן, חברה למחקר ופתוח" בנושא "מסי יבוא וחוקיות היבוא – עקרונות יסוד".