גיל נדל משרד עורכי דין

 

גליון מספר 27 - אוגוסט 2007

עוד בנושא
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 135 – סיון תשע"ט – יוני 2019
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 134 – אדר ב' תשע"ט – מרץ 2019
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 133 – אדר א' תשע"ט – מרץ 2019.
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 132 – חשון תשע"ט – אוקטובר 2018.
עוד בנושא
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 130 – סיון תשע"ח – מאי 2018
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 129 – ניסן- תשע"ח – מרץ 2018.
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 128 – שבט תשע"ח – ינואר 2018
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 127 – חשון תשע"ח – נובמבר 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 126 – תשרי תשע"ח – ספטמבר 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 125 – אב תשע"ז – אוגוסט 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 124 – ניסן תשע"ז – אפריל 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 123 – שבט תשע"ז – פברואר 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 122 – שבט תשע"ז – ינואר 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 121 – חשון תשע"ז – נובמבר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 120 – אלול תשע"ו – ספטמבר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 119 – אב תשע"ו – אוגוסט 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 118 – תמוז תשע"ו – יולי 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 117 – סיוון תשע"ו – יוני 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 116 – אייר תשע"ו – מאי 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 115 – ניסן תשע"ו – אפריל 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 114 – אדר ב תשע"ו – אפריל 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 113 – אדר תשע"ו – מארס 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 112 – טבת תשע"ו – פברואר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 111 – כסלו-טבת תשע"ו - דצמבר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 110 – חשון-כסלו תשע"ו - נובמבר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 109 – תשרי-חשון תשע"ו - אוקטובר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 108 – אב-אלול תשע"ה - אוגוסט 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 107 - תמוז תשע"ה - יולי 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 106 - ניסן תשע"ה - מאי 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 105 - ניסן תשע"ה - אפריל 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 104 - ניסן תשע"ה - מרץ 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 103 - אדר תשע"ה - פברואר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 102 - שבט תשע"ה - ינואר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 101 - טבת תשע"ה - דצמבר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 99, אלול תשע"ד - ספטמבר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 98, אלול תשע"ד - אוגוסט 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 97, אב תשע"ד - יולי 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 96, תמוז תשע"ד - יוני 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 95, סיון תשע"ד - מאי 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 94, אייר תשע"ד - אפריל 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 93, אדר ב' תשע"ד - מרץ 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 92, אדר א' תשע"ד - פברואר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 91, שבט תשע"ד - ינואר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 90, טבת תשע"ד - דצמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 89, כסלו תשע"ד - נובמבר דצמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 88, חשון תשע"ד - אוקטובר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 87, תשרי תשע"ד - ספטמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 86, אלול תשע"ג - אוגוסט 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון מס' 85 - אב תשע"ג - יולי 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון מס' 84, תמוז תשע"ג - יוני 2013
הודעה חשובה ללקוחות המשרד וידידיו + גליון מס' 83 של "יבוא, יצוא ומה שביניהם"
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 82, אייר תשע"ג - אפריל 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 81, ניסן תשע"ג - מרץ 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 80, אדר תשע"ג - פברואר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 79, שבט תשע"ג - ינואר 2013
גיליון מס 78 דצמבר 2012
גיליון 77 נובמבר 2012
גיליון 76 אוקטובר 2012
גיליון 75 ספטמבר 2012
גיליון 74 אוגוסט 2012
גיליון 73 יולי 2012
גיליון 72 יוני 2012
גיליון 71 מאי 2012
גיליון 70 אפריל 2012
גיליון מס' 69- מרץ 2012
גיליון 68 פברואר 2012
גיליון מס' 67 - ינואר 2012
גיליון מס' 66- דצמבר 2011
גיליון מס' 65- אוקטובר 2011
גיליון מס' 64 - ספטמבר 2011
גיליון מס' 63 - אוגוסט 2011
גיליון מס' 62 - יולי 2011
גיליון מס' 61 - יוני 2011
גיליון מס' 60 - מאי 2011
גיליון מס' 59 - אפריל 2011
גיליון מס' 58 - מרץ 2011
גיליון מס' 57 - פברואר2011
גיליון מס' 56 - פברואר 2011
גיליון מס' 55 - ינואר 2011
גיליון מס' 54 - ינואר 2011
גיליון מס' 53 - נובמבר 2010
גיליון מס' 52 - אוקטובר 2010
גיליון מס' 51 - ספטמבר 2010
גיליון מס' 50 - אוגוסט 2010
גיליון מס' 49 - יוני 2010
גיליון מס' 48 - מאי 2010
גיליון מס' 47 - אפריל 2010
גליון מס' 46 - מרץ 2010
גליון מס' 45 - פברואר 2010
גליון מס 44 - ינואר 2010
גליון מס' 43 – דצמבר 2009
גיליון מס' 42 - נובמבר 2009
גיליון מס' 41 - אוקטובר 2009
גליון מס' 40 - ספטמבר 2009
גליון מס' 39 - אוגוסט 2009
גליון מס' 38 - יולי 2009
גליון מס' 37 - מאי 2009
גליון מס' 36 - ינואר 2009
גליון מס' 35 - נובמבר 2008
גליון מס' 34 - ספטמבר 2008
גליון מס' 33 - יולי 2008
גליון מס' 32 - מרץ - אפריל 2008
גליון מס' 31 - פברואר 2008
גליון מס' 30 - דצמבר 2007
גליון מס' 29 - אוקטובר - נובמבר 2007
גליון מס' 28 - ספטמבר 2007
גליון מספר 26 - יולי 2007
גליון מספר 25 - יוני 2007
גליון מספר 24 - מאי 2007
גליון מספר 23 - מרץ 2007
גליון מספר 22 - פברואר 2007
גליון מספר 21 - ינואר 2007
גליון מספר 20 - דצמבר 2006
גליון מספר 19 - אוקטובר 2006
גליון מספר 18 - אוגוסט 2006
גליון מספר 17 - יוני 2006
גליון מספר 16 - מאי 2006
גליון מספר 15 - מרץ-אפריל 2006
גליון מספר 14 - ינואר-פברואר 2006
גליון מספר 13 - דצמבר 2005
גליון מספר 12 - אוקטובר-נובמבר 2005
גליון מספר 11 - ספטמבר 2005
גליון מספר 10 - אוגוסט 2005
גיליון מספר 9 - אפריל 2005
גליון מספר 8 - נובמבר 2004
גליון מספר 7 - ספטמבר 2004
גליון מספר 6 - מרץ 2004
גליון מספר 5 - ינואר 2004
גליון מספר 4 - ספטמבר 2003
גליון מספר 3 - אוגוסט 2003
גיליון מספר 2 - יולי 2003
עוד בנושא

יבוא ויצוא-ומה שביניהם

עלון משפטי בענייני סחר בינלאומי


 
החומר המובא בעלון זה הינו מידע כללי בלבד ואינו מהווה חוות דעת משפטית
על מנת לקבל חוות דעת משפטית מומלץ לפנות עם מלוא פרטי המקרה הספציפי לעורך דין

 


15/08/07  1. היבואן ישלם למשלח השהיות, אבל לא ישלם לו ריביות

15/08/07  2. סוכריה ליבואנים, יצואנים, סוכני מכס ומשלחים

15/08/07  3. בית משפט השלום: המוביל היבשתי חויב לשפות את סוכן המכס

15/08/07  4. הצימוקים שהתחפשו לאוכמניות – פסק דינו האחרון של בית המשפט העליון

15/08/07  5. בית המשפט אישר את פסילת תעודות המקור

15/08/07  6. הובלה ימית: סעיפי שיפוט דומים, שופטת זהה, והחלטות שונות

15/08/07  7. בית המשפט המחוזי הוציא צו מניעה זמני האוסר על שופרסל לשווק חיקויי CROCS

15/08/07  8. מה חדש במשרדנו

 


15/08/07   1. היבואן ישלם למשלח השהיות, אבל לא ישלם לו ריביות
 
עו"ד גיל נדל
פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב, שניתן ביום 12.8.07 בת.א 16115/05 (ניולוג נגד שחף שידרוג חומרים, לניולוג – עו"ד סטמרי, לשחף – עו"ד סודקביץ), מספק נקודת תצפית פנורמית וברורה על האופן שבית המשפט רואה את היחסים המסחריים שבין המשלח הבינלאומי/סוכן המכס ליבואן.
באותו מקרה דובר בתביעה כספית שהגיש משלח בינלאומי/סוכן מכס כנגד יבואנית, לקבלת כספים שהיבואנית חייבת לו. לטענת המשלח, חובות היבואנית קשורים לארבעה עניינים:
האחד - חוב בגין ריביות על אשראים שהמשלח סיפק ליבואנית. השני - דמי השהיות מכולה שהמשלח שילם למוביל ימי בנוגע למשלוחים של היבואנית. השלישי – דמי הובלה שלא שולמו בעיסקה ספציפית של יבוא מכונת גריסה. והרביעי – חיוב שונים.
בית המשפט קיבל את תביעת המשלח בנוגע להשהיות המכולה, ואילו בשאר העניינים דחה בית המשפט את התביעה.
השהיות המכולה:
בענין זה, קיבל בית המשפט, מצד אחד, את טענת היבואנית כי בטרם שילם המשלח את ההשהיות למוביל הימי, היה חובה עליו ליידע את היבואנית בנוגע לחיובים הנדרשים ולקבל את הסכמתה מראש לביצוע כל תשלום ותשלום. והואיל והמשלח לא פעל באופן זה, ופגע בזכות היבואנית לבוא בדין ודברים עם חברת הספנות, הרי שיש הרי שיש לראותו כפועל באופן התנדבותי בלבד.
יחד עם זאת , קבע בית המשפט כי היבואנית צריכה לשלם תשלומים אלו, מכוח דיני עשיית עושר או מכח דיני תום הלב.
בית המשפט עמד על כך שהיבואנית לא הכחישה שחברת הספנות רשאית לדרוש כספים בגין השהיית מכולה, הן באופן עקרוני והן במקרה הספציפי שלפנינו. אמנם היבואנית טענה כאילו המשלח פגע בזכותה לבוא בדברים עם חברת הספנות ולדרוש הנחה לגבי הסכומים הנטענים – אלא שבית המשפט קבע בענין זה כי היבואנית לא הוכיחה שהתשלום שהמשלח ביצע היה שלא לצורך, ולא הוכיחה שפנתה לחברת הספנות בדרישה לקבלת החזר ונדחתה, ואף לא הוכיחה שקיבלה זיכויים מחברות אחרות במקרים דומים. בקיצור, תשלום ההשהיות שירת בסופו של יום את היבואנית, ולא הוכח שהיבואנית הייתה יכולה להימנע מביצועו או לצמצמו.
חוב ריביות:
בענין זה קיבל בית המשפט את עמדת היבואנית אין לחייבה בתשלומי ריבית על אשראים שניתנו לה. במישור הראייתי, קבע בית המשפט כי קיימות גירסאות סותרות בשאלה האם סוכם שהיבואנית תשלם רבית על האשראי או לא, ונטל ההוכחה בענין זה הוא על התובע – המשלח, ונטל זה לא הורם. בית המשפט מצא כי לא היה הסכם בכתב בין המשלח ליבואנית על תשלומי הריביות, ואף מצא שמכתב גמר חשבון שהוציא המשלח ליבואנית לא נזכר נושא הריביות.
עוד התברר לבית המשפט כי היבואנית לא שילמה אף פעם, עוד לפני האירועים שנדונו בפסק הדין, חשבוניות עבור ריבית, אף שהמשלח שלח חשבוניות כאלו. מכאן הסיק בית המשפט כי אם המשלח נוכח לדעת כבר מהעסקאות הראשונות שהיבואנית אינה משלמת את חיובי הריבית הנדרשים, ובכל זאת המשיך לעבוד עמה, הרי שבהנהגות זו ניתן לראות ויתור על דרישת התשלום.
המשלח ניסה להתגבר על הכשלים הנ"ל בכך שטען כי קיים נוהג בדבר תשלום עבור האשראי שנותנות חברות עמילות מכס, שניתן לראותו כמגבש הסכמה בענין זה.   ואולם, בית המשפט קבע שלא הוכח בפניו נוהג שכזה, ואין לבצע סתם כך הקבלה בין משלח/סוכן מכס לבין בנק, שכן בנק הינו מוסד פיננסי מוסדר בחקיקה מיוחדת, ואילו משלח/סוכן מכס דומה לכל ספק המעניק ללקוחו אשראי, בעת שזה קונה ב"הקפה" או בתנאי תשלום שוטף פלוס.
דמי הובלה בעיסקה ספציפית:
בענין זה דחה בית המשפט את טענת המשלח כי לסכום ההובלה שסוכם יש להוסיף עוד 1000 דולר. בית המשפט קבע כי היה על המשלח להפנות ליבואנית את הדרישה לתוספת התשלום ולא לשלמו בעצמו ולאחר מכן לתובעו מהיבואנית. בית המשפט עמד על כך שפער הזמנים מעת ביצוע העסקה ועד הדרישה לתשלום הנוסף (כ- 10 חודשים) הצריכה את העברת הדרישה לטיפול ישיר מול היבואנית, והמשלח לא היה צריך להתנדב לשלם תשלומים על חשבון היבואנית.
 
חיובים נוספים:
 
בענין זה טען המשלח לקיומן של חשבוניות פתוחות נוספות שלא שולמו. בית המשפט דחה את טענות המשלח, בציינו כי לא ניתן להבין ממסמכי המשלח מהן החשבוניות הפתוחות הנטענות, מהו סכום החוב נכון ליום סיום היחסים החוזיים, ממה הוא מורכב וכו'. בית המשפט ציין כי העד מטעם המשלח התקשה בחקירתו לספק הסברים ממה מורכב החוב והסתפק בביצוע הערכות בעת עדותו. בנסיבות אלו, כשנטל ההוכחה מוטל על המשלח, ובכלל זה לעניין גובה הנזק, ונטל זה לא הורם – דחה בית המשפט את עמדת המשלח.
 
 
הערות סיום:
 
הרבה מלים נאמרו ונכתבו בענין נטל ההוכחה בבתי המשפט והצורך בתיעוד בכתב. פסק דין זה  - בענין הריביות, דמי ההובלה והחשבוניות הפתוחות - ממחיש את חשיבות הדברים, ומספק את נקודת הראות של בית המשפט.
 
שונה מזאת היא התייחסותו של בית המשפט לענין דמי ההשהייה, שכן בית המשפט חתר להגיע לתוצאה צודקת, גם על חשבון הוודאות הפורמאלית. אמנם, במישור הפורמאלי, לא היה הסדר ברור על תשלום דמי השהייה, והמשלח שילם את דמי ההשהיה באופן אוטומטי, ואולם  תשלום ההשהיות שירת את היבואן, ועל כן היבואן לא יוכל להתנער מחובתו לשלם עבור השהיות אלו.
 

לראש העמוד



15/08/07  2. סוכריה ליבואנים, יצואנים, סוכני מכס ומשלחים
 
פסקי דין רבים שניתנו לאחרונה (כמו פסק הדין הנסקר בגליון זה), המחישו לאחרונה את הצורך בעריכת הסכמים כתובים בכל הנוגע לתשלומי השהיות, תשלומי רבית, זכות עיכבון, זכות קיזוז, סעיפי הגבלת אחריות במקרים של נזק, ועוד ועוד.
 
למען האמת, לא היה צורך בפסקי הדין כדי לעמוד על הבעייתיות הכרוכה בניהול יחסים מסחריים בתחום עמילות המכס והשילוח ללא הסכם כתוב ומסודר. הפרקטיקה ממחישה את הענין מדי יום ביומו.
 
משרדנו מציע לציבור היבואנים, היצואנים, סוכני המכס והמשלחים, מסמך קצר, קריא וברור, ובו תנאי התקשרות בסיסיים הקשורים לעניינים הנ"ל.
 
לקבלת המסמך, פנו אלינו בדואר אלקטרוני לכתובת:
 
office@nadel-law.co.il
 

לראש העמוד



15/08/07  3. בית משפט השלום: המוביל היבשתי חויב לשפות את סוכן המכס
 
עו"ד גיל נדל
 
בפסק דין שניתן לאחרונה קבע בית המשפט השלום בתל אביב כי מוביל יבשתי יחוייב לשפות סוכן מכס בגין תשלומים ששילם סוכן המכס למבטח של היבואן (ת"א   034967/01, פס"ד מיום 30.7.07, לא צוינו שמות ב"כ הצדדים).
 
מדובר במטען של ציוד רפואי שכלל 19 קרטונים ובהם בין היתר קטטרים. המטען יובא מהולנד, הגיע לישראל, נקלט בממ"ן ושוחרר למחרת. המוביל היבשתי אשר קיבל את המטען אישר כי קיבל את המטען בשלמותו. המטען הוכנס למוניתו של צד ג', אשר נסע עם המטען אל חצרי היבואנית, ושם נפרק המטען ונמסר למחסנאי של היבואנית. המחסנאי הבחין בכך שחלק מן הקרטונים רטובים, וציין זאת בשטר המטען היבשתי.
 
חברת הביטוח, ששילמה את תגמולי הביטוח ליבואנית, תבעה בין היתר את סוכן המכס, והתפשרה איתו, בסופו של דבר, על תשלום סכום מסוים. סוכן המכס, מצידו, הגיש הודעת צד שלישי כנגד המוביל היבשתי, אשר שימש כקבלן משנה של סוכן המכס, ותבע ממנו שיפוי על הסכום ששולם לחברת הביטוח.
 
עובדתית, בית המשפט מצא כי המוביל היבשתי קיבל את המטען כשהוא שלם ותקין, וללא כל רטיבות שהיא. ואולם, בעת שהמוביל היבשתי מסר את המטען ליבואנית – היו אריזות המטען רטובות בחלקן.  כמו כן, מצא בית המשפט כי באותו יום ירדו ממטרים עזים באיזור נמל התעופה בן גוריון כמו גם באתרים נוספים בין נמל התעופה לבין אזור התעשייה הרצליה. ואולם, אין בקביעות אלו כדי להתיר את הסבך, שכן בית המשפט ציין כי אין איש יודע להסביר כיצד זאת נרטבו אחדים מן הקרטונים (ובהם המטען) במהלך הדרך מנמל התעופה אל חצרי המבוטחת, ובנסיבות אלו היה על בית המשפט להכריע על מי מוטלת האחריות בגין הנזקים.
 
לצורך ההכרעה נעזר בית המשפט בהוראותיו של סעיף 41 לפקודת הנזיקין הקובע כי כאשר מתקיימים שלשה תנאים, עובר נטל ההוכחה מן התובע אל הנתבע: התנאי הראשון - העדר ידיעה (או יכולת לדעת) מצד התובע לנסיבות שגרמו שהביאו לאירוע המזיק. התנאי השני - שהנזק נגרם על ידי נכס שהנתבע שלט בו שליטה מלאה; התנאי השלישי – שקיימת עדיפות הסתברותית לקיום התרשלות מצד הנתבע.  בנסיבות ענייננו קבע בית המשפט ששלושת התנאים מתקיימים, שכן סוכן המכס לא ידע כיצד נרטבו הקרטונים, והשליטה במטען היתה בידי המוביל היבשתית במהלך כל ההובלה היבשתית, וכי בנסיבות הענין, ההסתברות שהקרטונים נרטבו מחמת התרשלותו של המוביל היבשתי עולה על ההסתברות שההירטבות אירעה בשל גורם שאינו כרוך בקיומה של התרשלות מצידו.
 
מכאן קבע בית המשפט כי סוכן המכס הוכיח את התקיימותו של תנאי סעיף 41, ונטל השכנוע עבר אל כתפי המוביל היבשתי  בדבר העדר התרשלות מצידו בכל הקשור להירטבות הקרטונים. בית המשפט פסק כי נטל זה לא הורם על ידי המוביל היבשתי, אשר לא סיפק הסבר המניח את הדעת שממנו יעלה כי ההירטבות לא אירעה עת היה המטען בחזקתו או כי לא דבקה בו התרשלות כלשהי בקשר להירטבות הקרטונים.
 
בית המשפט קבע כי המוביל היבשתי נושא באחריות גם מכח החוזה  שקיים בינו לבין סוכן המכס, שהרי סוכן המכס הזמין את שירותי המוביל היבשתי לביצוע ההובלה. על פי החוק, מדובר בחוזה קבלנות, אשר אחריותו של של הקבלן (המוביל היבשתי בענייננו) הינה אחריות מלאה ומוחלטת לכל אובדן או נזק לנכס, אלא אם כן נגרמו אלה "עקב נסיבות שלא היה עליו לחזותן מראש ולא היה יכול למנוע תוצאותיהן". בנסיבות הענין, מצא בית המשפט כי המוביל היבשתי לא הרים את נטל השכנוע המוטל עליו ולא הראה כי נתקיימו נסיבות של כוח עליון כנדרש לשם שחרורו מאחריות לנזק שנגרם למטען.
 
 
בהתאם לכך, חייב המוביל היבשתי לשפות את סוכן המכס בגין הכספים ששילם סוכן המכס למבטח של היבואנית.
 

לראש העמוד



15/08/07  4. הצימוקים שהתחפשו לאוכמניות – פסק דינו האחרון של בית המשפט העליון
 
עו"ד גיל נדל
 
סאגת הצימוקים שהתחפשו לאוכמניות טרם הסתיימה. לאחרונה ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון (בערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי), אשר דחה את ערעורו של היבואנית, חברת פוליבה (ע"א 9647/05, ליבואנית – עו"ד קינן; למדינה – עו"ד עטילה).
 
לצורך ייצור מחיות, ייבאה היבואנית לישראל פירות מסויימים (currants) אשר תוארו על ידה ברשימוני היבוא כאוכמניות מיובשות. לאחר בדיקת הטובין, הסתבר למכס כי מדובר בענבים מיובשים, החייבים בהיטל בטחה בגין יבואם מארה"ב, ובהתאם נדרשה היבואנית לשלם את היטל.
 
היבואנית הגישה ערעור לפי סעיף 50 לחוק היטלי סחר על החלטת המכס, וטענה מספר טענות: כי  עמדת הסיווג שלה היא הנכונה, כי אין להטיל על הטובין היטל ביטחה – יהיה סיווגם אשר יהיה, כי היא זכאית לקבל פטור לפי סעיף 3 לחוק מסים עקיפים, וכי המוצר המוגמר יוצא מישראל ועל כן היא זכאית לקבל הישבון מס.  בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את ערעור היבואנית. על כך הגישה היבואנית ערעור לבית המשפט העליון, אשר נדחה.
 
בשאלת הסיווג, לא ראה בית המשפט העליון להתערב בקביעותיו של בית המשפט המחוזי, שכן הכלל הוא שערכאת הערעור לא תתערב בממצאים עובדתיים שנקבעו ע"י בית המשפט הראשון, אלא במקרה בו עולה מפסה"ד טעות משפטית בולטת או שהדברים מופרכים על פניהם או בלתי סבירים.
 
באשר לתקפותו של היטל הביטחה – בית המשפט העליון קבע כי ההיטל הוטל כחוק ע"י שר התמ"ס, לאחר התייעצות עם משרד החקלאות, במטרה להגן על יצור מקומי של ענבים מיובשים מפני יבוא מתחרה. בית המשפט ציין, כי אין כל  משמעות לעובדה שהזן הספציפי של הטובין אינו גדל בארץ, לאור העדויות שהובאו בפניו, על קיומו של ייצור מקומי תחליפי של ענבים מיובשים מזנים אחרים וכי התרת היבוא תגרום לנזק קונקרטי לייצור המקומי.
 
בית המשפט העליון גם דחה את טענתה של היבואנית בענין סעיף 3 לחוק מסים עקיפים המאפשר קבלת פטור מגרעונות מסים.בית המשפט קבע כי היבואנית מסרה ידיעה לא נכונה, בתארה את הטובין ברשימון באופן השונה ממה שהם, וכן קבע כי היה על היבואנית לדעת כי מדובר בצימוקים ולא באוכמניות.
נקודה מעניינית שלא הוכרעה בפסק דינו של בית המשפט העליון היא משמעותו של פסק דין נוסף, בין יבואן אחר לבין רשות המכס, שבו נקבע, לטובת היבואן, כי היה קיים נוהג סוחרים שלפיו כונו הטובין הנדונים "אוכמניות מיובשות" ואך לרשות המכס היו ספיקות לגבי סיווג המוצר, ולכן, נקבע באותו ענין, כי תיאור הטובין ברשימון הייבוא כאוכמניות יבשות אינו תיאור לא - נכון. בענייננו, ביקשה היבואנית להסתמך על פסק דין זה וטענה כי רשות המכס מחוייבת לאותו פסק דין שניתן כנגדה ושאף לא ערערה עליו. בית המשפט העליון לא הכריע בענין זה, תוך שציין כי הכרעתו בענין זה לא תעלה ולא תוריד, שכן נקבע כי היבואנית מסרה ידיעה לא נכונה, וממילא אין היא עומדת בתנאי חוק מסים עקיפים.
 
(על פסה"ד הנוסף ראה:
http://www.nadel-law.co.il/Index.asp?ArticleID=156&CategoryID=235&Page=1)
 
נקודה נוספת שבית המשפט התייחס אליה היא טענתה של היבואנית כי היא זכאית להישבון של 90% מסכום הההיטל שהיא מחוייבת בו, שכן היא ייצאה את הטובין לחו"ל. בשונה מבית המחוזי, שדחה טענה זאת על הסף בקובעו כי בהעדר בדיקה פיזית בעת יצוא הטובין לא יוכל יבואן ליהנות מהישבון זה, היה בית המשפט העליון מוכן לשקול ויתור על בדיקה פיזית. ואולם, לא היה בכך כדי לעזור ליבואנית, מן הטעם שלא היה ביכולתה לספק ראיות טובות אחרות לכך שמה שיוצא הוא מה שיובא.
 

לראש העמוד



15/08/07  5. בית המשפט אישר את פסילת תעודות המקור
 
עו"ד גיל נדל
 
בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל לאחרונה (2.8.07), באופן חלקי, את עמדת רשות המכס בנוגע לפסילת תעודות מקור (ת.א. 960/02, את היבואנית ייצגו עו"ד רועי פלר ואחרים, ואת המכס – פרקליטות מחוז חיפה).
 
באותו ענין דובר בחקירות שבוצעו על ידי המכס הישראלי והמכס האיטלקי בנוגע לתקפותן של תעודות מקור. לטענת המכס, הטובין לא היו זכאים למעמד מקור אירופי ולפטור ממכס, ובהתאם לכך הוצאו ליבואנית הודעות חיוב רטרואקטיביות בסכום של מעל למליון ש"ח.
 
היבואנית טענה שתעודות המקור לא נפסלו, ולכל הפחות – שהמכס לא הציג ראיה קבילה על פסילת התעודות. עוד טענה היבואנית כי היא הוכיחה שמקור הסחורה הוא באיטליה. בנוסף טענה היבואנית, שסכום החיוב בהודעת הגירעון שגוי, שכן המכס פסל רשימונים שלוו בתעודות מקור תקינות, תעודות שלא נבדקו ולא נפסלו על ידי רשויות המכס האיטלקיות.
 
בית המשפט קיבל את עמדת היבואנית בענין האחרון, ודחה את יתר טענותיה.
 
בית המשפט ביצע השוואה תעודות המקור שנפסלו על ידי הרשויות באיטליה, לבין הרשימונים שנפסלו על ידי המכס, ומצא שקיימת אי התאמה. בית המשפט אף ציין שהמכס, בטיעוניו בפני בית המשפט, לא התייחס לענין זה, ובהתאם לכך ביטל בית המשפט את הודעות הגרעון המתייחסות לאותם  רשימונים.
 
מנגד, קבע בית המשפט כי רשויות המכס באיטליה פסלו את התעודות. אמנם, מכתבי המכס האיטלקי לא כללו הצהרה פורמלית בנוסח של "הרינו פוסלים בזה את תעודות התנועה", אולם עלה מהם באופן ברור שהמכס האיטלקי שלל את תוקפן של תעודות התנועה.
 
אשר לטענה שהעלתה היבואנית כי מכתבי המכס האיטלקי אינם בגדר ראיות קבילות, בית המשפט אישר כי אכן מדובר על פניו בעדויות שמיעה שאינן קבילות כלשעצמן, ואולם די בהן כדי להוות ראיה מינהלית שעליה יכול היה המכס הישראלי לסמוך את החלטתו.
 
עוד קבע בית המשפט כי היבואנית לא הצליחה להפריך את החשדות לגבי מקור הסחורה. בית המשפט העלה תמיהות בין היתר על כך שהיבואנית לא הביאה ראיות פוזיטיביות לכך שמקור הסחורה הוא באיטליה, על כך שהסברי היבואנית לא התיישבו עם ההגיון הכלכלי והמסחרי.
 

לראש העמוד



15/08/07  6. הובלה ימית: סעיפי שיפוט דומים, שופטת זהה, והחלטות שונות 
 

עו"ד גיל נדל

באופן מפתיע, לכאורה, נתן בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת ניצה שרון) שתי החלטות המנוגדות זו לזו, בשתי בקשות שעניינן דומה. מדובר בבקשות לעיכוב ההליכים שבפני בית המשפט בישראל לאור קיומו של סעיף שיפוט בשטר המטען הימי המורה כי לבית המשפט בחו"ל קיימת הסמכות הבלעדית לדון בתביעות המוגשות מכח שטר המטען.

במקרה אחד  דובר ביבואנית של דגים קפואים שהגישה תביעה בגין נזק למטען כנגד, בין היתר, המוביל הימי (יאנג מינג), סוכן האניה (קונמרט), המבטח (מגדל), וחברת נמל חיפה. המוביל הימי וסוכנו הגישה בקשה לסילוק התביעה על הסף ו/או לעכב את ההליכים, וזאת בשל קיומו של סעיף שיפוט בשטר המטען הקובע כי לבית המשפט בלונדון קיימת סמכות השיפוט הבלעדית בתביעות המוגשות מכח שטר המטען (המהווה את חוזה ההובלה או משמש כראיה לו).

בית המשפט קיבל את הבקשה של המוביל הימי וסוכנו וקבע כי התביעה שהוגשה נגדם, ככל שהיא מסתמכת על שטר המטען (להבדיל מטענות תביעה המתבססות על עובדות ואירועים שאינם מכוסים בשטר המטען), תעוכב שכן לבית המשפט בלונדון הסמכות הבלעדית לדון בענין. יחד עם זאת, הבהיר בית המשפט כי התביעה כנגד המבטח, הנמל וצד נוסף לא תעוכב, שכן אין היא מתבססת כלל על שטר המטען הימי, וממילא סעיף השיפוט אינו רלבנטי. (ת.א. 18527/06, הצדדים יוצגו ע"י עוה"ד פרידמן ושות', הריס, אורלי ושות', בלוך, גרושקביץ').

במקרה השני  דובר בתביעות, בגין נזק למטען, שהוגשו על ידי שני יבואניות, כנגד המוביל הימי (לויד טריאסטינו), סוכן האוניה (רוזנפלד ספנות), והמבטח (הכשרת היישוב). גם כאן הגישו המוביל הימי וסוכנו בקשה לעיכוב ההליכים, בשל קיומו של סעיף שיפוט המקנה סמכות בלעדית לבית המשפט בטריאסטה שבאיטליה לדון בתביעות המוגשות מכח שטר המטען. במקרה זה דחה בית המשפט את בקשת המוביל הימי וסוכנו וקבע כי התביעה על כל צדדיה תתברר בישראל, שכן, לדברי בית המשפט, יש ליבואניות סיבות טובות ומיוחדות שלא לתת תוקף לסעיף השיפוט הזר. (ת.א. 1290/07, 2277/07, הצדדים יוצגו ע"י עוה"ד פרידמן ושות', מנחם, אורלי ושות').

במה נשתנתה טריאסטה מלונדון? מה היו אותן סיבות טובות ומיוחדות?

הסיבה הראשונה שצוינה על ידי בית המשפט, וככל הנראה – המרכזית, הינה כי עיכוב ההליכים בישראל היה מוביל לפגיעה חמורה ביבואניות. העברת מקום הדיון ופתיחת ההליכים מחדש בעיר טריאסטה שבאיטליה, היתה גורמת  לכך שבהתאם לתנאי שטר המטען שעליו חלים כללי האג וויסבי, תביעות היבואניות תתיישנה, מן הטעם שעל פי כללי האג ווויסבי מדובר בהתיישנות מהותית המבטלת את הזכות גופה. בית המשפט ציין כי בשונה ממקרה אחר שנדון

בעבר, המוביל הימי וסוכנו לא הודיע שלא יהיה בכוונתו לטעון טענת התיישנות אילו יובא התיק לדיון באיטליה.

בית המשפט גם הוסיף כי בנסיבות אותו ענין ברור לו כי הנתבע העיקרי הינו המבטח, ואילו המוביל הימי וסוכנו הינם משניים, ועל כן לא נכון יהיה לפצל את הדיון כאשר חלקו ישמע בטריאסטה ובמקביל לו תשמע התובענה גם בישראל.

בית המשפט הדגיש כי למוביל הימי ולסוכנו לא ייגרם כל עוול או קושי לדון בתובענה בישראל, שכן ממילא למוביל הימי יש נציגות בישראל.

על פי השוואת האמור בשני פסקי הדין, נראה לנו שהסיבה הראשונה (הפגיעה החמורה ביבואניות בשל טענת ההתיישנות) היא-היא שיצרה את ההבדל בין שני העניינים, שכן שתי הסיבות הנותרות לא תעמודנה לבדן. פיצול הדיון לא היווה כשלעצמו בעיה בעיכוב ההליכים במקרה הראשון, ונציגות בישראל היתה גם למוביל הימי שבמקרה הראשון.

בנושא זה של התיישנות המונעת מתן תוקף לסעיף שיפוט זר, נציין כי במקרה אחר שנדון לאחרונה בבית משפט השלום בתל אביב (ת"א 54491/05 גרימלדי נ' הראל חברה לביטוח) ושלא נזכר בהחלטות החיפאיות שנדונו לעיל, עיכב בית המשפט את ההליכים מחמת סעיף שיפוט זר והעבירם לחו"ל (נאפולי), וזאת לאור הצהרת המוביל הימי כי הוא מסכים שלא להעלות טענת התיישנות ככל שתוגש על ידי התובע תובענה לבית המשפט המוסמך תוך ששה חודשים. בית המשפט אף הדגיש באותו מקרה כי במידה ובית המשפט בנאפולי ימאן לדון בתביעה מחמת התיישנותה (אם טענת ההתיישנות תועלה מיוזמתו-שלו),  תהיה התובעת רשאית לעתור לביטול עיכוב ההליכים וחידושם בבית המשפט בתל אביב.

לראש העמוד


 7. בית המשפט המחוזי הוציא צו מניעה זמני האוסר על שופרסל לשווק חיקויי CROCS

עו"ד גיל נדל, קידר הללי

בימ"ש המחוזי בתל אביב הוציא צו זמני האוסר על שופרסל לשווק חיקויי נעלי קרוקס (בש"א 12803/07, לקרוקס – עו"ד זלוף ואח', לשופרסל – עו"ד רייטר ואח').

תחילתו של הענין ביום 12.6.07, עת פרסמה שופרסל מודעה בדבר שיווק נעלים, שלטענת חברת קרוקס מהוות חיקוי של הנעליים מדגם   Beachהמיוצר ומשווק בישראל ע"י קרוקס. לאחר שדרישתה של קרוקס אל שופרסל לחדול משיווק הנעליים לא נענתה, הגישה קרוקס תביעה כנגד שופרסל, ובה ביקשה קרוקס מבית המשפט להוציא צו מניעה קבוע שיאסור על שופרסל, בין היתר, לשווק מוצרים המפרים את מדגמיה של קרוקס ומוצרים הדומים למוצריה עד כדי הטעיית הציבור וכל מוצר אחר המפר את זכויותיה.

כמו כן ביקשה קרוקס צו זמני האוסר את שיווק הנעלים עד למתן פסק דינו הסופי של בית המשפט בענין.

בית המשפט נתן לאחרונה החלטת ביניים בענין הסעד הזמני, ובה קיבל את עמדת קרוקס ונתן את הצו המבוקש, תוך שדן בשאלת הדמיון בצורה החיצונית של נעלי שופרסל אל מול נעלי קרוקס.

מצד אחד, הגיע בית המשפט למסקנה (לכאורית, שכן מדובר בהליך ביניים), כי נעלי שופרסל אינם מהוות הפרה של המדגמים שקרוקס רשמה לגבי הצורה החיצונית של הנעל. בית המשפט קבע כי לנוכח פשטות צורתה של הנעל המוגנת ופשטות עיצוב הפתחים בנעל וצורתם,

נראה לו, לכאורה, כי אין נעלי שופר סל מהוות חיקוי של המדגמים האמורים של קרוקס.

מצד שני, קבע בית המשפט כי שופרסל ביצעה לכאורה עוולה של גניבת עין, שכן נעלי קרוקס מדגם Beachרכשו מוניטין בישראל, וקיים חשש שציבור הלקוחות יטעה לחשוב שהנעליים המשווקות על ידי שופרסל הן אלו של קרוקס או קשורות אליה.

בית המשפט לא קיבל את טענת שופרסל כי בפרסום ושיווק נעלי קרוקס נסמכת חברת קרוקס על החומר שממנו עשויות הנעליים ולא על הצורה או העיצוב, ולכן אין לאסור עליהם את השימוש בעיצוב הנעל והרצועה. אדרבה, בית המשפט ציין כי למרות הצורך הפונקציונאלי בעיצוב הפתחים בנעל, אין זה הכרחי שצורת הפתחים תהיה זהה לזו של קרוקס ולכן, בכך שבחרה שופר סל להשתמש בעיצוב דומה לזה של נעלי קרוקס, ניתן להסיק כי שופרסל ביקשה להסתמך על המוניטין של קרוקס.

נציין כי שופרסל הגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון על ההחלטה הנ"ל (רע"א 6375/07).

לראש העמוד


8. מה חדש במשרדנו

*** עו"ד גיל נדל הרצה במכון היצוא במסגרת יום עיון שנערך בנושא: "ארה"ב -  פטור ממכס, כללי מקור והתמודדות עם רשויות המכס ביבוא וביצוא". יום העיון לווה בסקירות הוראות החוק, ניתוח מקרים לדוגמא, וטיפים מעשיים.

*** משרדנו ייעץ וסייע ליצואנים ישראליים של מוצרי פלסטיקה, טקסטיל, תכשיטים ואלקטרוניקה בהליכי אימות תעודות מקור מול המכס האמריקאי.

*** משרדנו הגיש לאחרונה, בשם יבואן מוצרי אלקטרוניקה, תביעה משפטית כנגד מכון התקנים בגין נזקים שנגרמו ליבואן עקב אי מתן אישור לשחרור הטובין ואי מתן הוראות בענין סילוק ליקויים.

*** משרדנו הגיש לאחרונה מספר תביעות כנגד רשות המסים בנוגע לפסילת תעודות תנועה (יורו 1)

*** משרדנו הגיש לאחרונה, בשם יבואן של מוצרי חשמל, תביעה משפטית כנגד מכון התקנים והממונה על התקינה בגין פרשנות שגויה להוראות התקן ואי מתן אישורים לשחרור הטובין.

לראש העמוד