גיל נדל משרד עורכי דין

 

גליון מס' 28 - ספטמבר 2007

עוד בנושא
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 135 – סיון תשע"ח – יוני 2018
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 134 – אדר ב' תשע"ט – מרץ 2019
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 133 – אדר א' תשע"ט – מרץ 2019.
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 132 – חשון תשע"ט – אוקטובר 2018.
עוד בנושא
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 130 – סיון תשע"ח – מאי 2018
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 129 – ניסן- תשע"ח – מרץ 2018.
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 128 – שבט תשע"ח – ינואר 2018
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 127 – חשון תשע"ח – נובמבר 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 126 – תשרי תשע"ח – ספטמבר 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 125 – אב תשע"ז – אוגוסט 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 124 – ניסן תשע"ז – אפריל 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 123 – שבט תשע"ז – פברואר 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 122 – שבט תשע"ז – ינואר 2017
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 121 – חשון תשע"ז – נובמבר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 120 – אלול תשע"ו – ספטמבר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 119 – אב תשע"ו – אוגוסט 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 118 – תמוז תשע"ו – יולי 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 117 – סיוון תשע"ו – יוני 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 116 – אייר תשע"ו – מאי 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 115 – ניסן תשע"ו – אפריל 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 114 – אדר ב תשע"ו – אפריל 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 113 – אדר תשע"ו – מארס 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 112 – טבת תשע"ו – פברואר 2016
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 111 – כסלו-טבת תשע"ו - דצמבר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 110 – חשון-כסלו תשע"ו - נובמבר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 109 – תשרי-חשון תשע"ו - אוקטובר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 108 – אב-אלול תשע"ה - אוגוסט 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 107 - תמוז תשע"ה - יולי 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 106 - ניסן תשע"ה - מאי 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 105 - ניסן תשע"ה - אפריל 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 104 - ניסן תשע"ה - מרץ 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 103 - אדר תשע"ה - פברואר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 102 - שבט תשע"ה - ינואר 2015
יבוא יצוא ומה שביניהם: גיליון מס' 101 - טבת תשע"ה - דצמבר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 99, אלול תשע"ד - ספטמבר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 98, אלול תשע"ד - אוגוסט 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 97, אב תשע"ד - יולי 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 96, תמוז תשע"ד - יוני 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 95, סיון תשע"ד - מאי 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 94, אייר תשע"ד - אפריל 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 93, אדר ב' תשע"ד - מרץ 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 92, אדר א' תשע"ד - פברואר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 91, שבט תשע"ד - ינואר 2014
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 90, טבת תשע"ד - דצמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 89, כסלו תשע"ד - נובמבר דצמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 88, חשון תשע"ד - אוקטובר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 87, תשרי תשע"ד - ספטמבר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 86, אלול תשע"ג - אוגוסט 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון מס' 85 - אב תשע"ג - יולי 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון מס' 84, תמוז תשע"ג - יוני 2013
הודעה חשובה ללקוחות המשרד וידידיו + גליון מס' 83 של "יבוא, יצוא ומה שביניהם"
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 82, אייר תשע"ג - אפריל 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 81, ניסן תשע"ג - מרץ 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 80, אדר תשע"ג - פברואר 2013
יבוא יצוא ומה שביניהם, גיליון 79, שבט תשע"ג - ינואר 2013
גיליון מס 78 דצמבר 2012
גיליון 77 נובמבר 2012
גיליון 76 אוקטובר 2012
גיליון 75 ספטמבר 2012
גיליון 74 אוגוסט 2012
גיליון 73 יולי 2012
גיליון 72 יוני 2012
גיליון 71 מאי 2012
גיליון 70 אפריל 2012
גיליון מס' 69- מרץ 2012
גיליון 68 פברואר 2012
גיליון מס' 67 - ינואר 2012
גיליון מס' 66- דצמבר 2011
גיליון מס' 65- אוקטובר 2011
גיליון מס' 64 - ספטמבר 2011
גיליון מס' 63 - אוגוסט 2011
גיליון מס' 62 - יולי 2011
גיליון מס' 61 - יוני 2011
גיליון מס' 60 - מאי 2011
גיליון מס' 59 - אפריל 2011
גיליון מס' 58 - מרץ 2011
גיליון מס' 57 - פברואר2011
גיליון מס' 56 - פברואר 2011
גיליון מס' 55 - ינואר 2011
גיליון מס' 54 - ינואר 2011
גיליון מס' 53 - נובמבר 2010
גיליון מס' 52 - אוקטובר 2010
גיליון מס' 51 - ספטמבר 2010
גיליון מס' 50 - אוגוסט 2010
גיליון מס' 49 - יוני 2010
גיליון מס' 48 - מאי 2010
גיליון מס' 47 - אפריל 2010
גליון מס' 46 - מרץ 2010
גליון מס' 45 - פברואר 2010
גליון מס 44 - ינואר 2010
גליון מס' 43 – דצמבר 2009
גיליון מס' 42 - נובמבר 2009
גיליון מס' 41 - אוקטובר 2009
גליון מס' 40 - ספטמבר 2009
גליון מס' 39 - אוגוסט 2009
גליון מס' 38 - יולי 2009
גליון מס' 37 - מאי 2009
גליון מס' 36 - ינואר 2009
גליון מס' 35 - נובמבר 2008
גליון מס' 34 - ספטמבר 2008
גליון מס' 33 - יולי 2008
גליון מס' 32 - מרץ - אפריל 2008
גליון מס' 31 - פברואר 2008
גליון מס' 30 - דצמבר 2007
גליון מס' 29 - אוקטובר - נובמבר 2007
גליון מספר 27 - אוגוסט 2007
גליון מספר 26 - יולי 2007
גליון מספר 25 - יוני 2007
גליון מספר 24 - מאי 2007
גליון מספר 23 - מרץ 2007
גליון מספר 22 - פברואר 2007
גליון מספר 21 - ינואר 2007
גליון מספר 20 - דצמבר 2006
גליון מספר 19 - אוקטובר 2006
גליון מספר 18 - אוגוסט 2006
גליון מספר 17 - יוני 2006
גליון מספר 16 - מאי 2006
גליון מספר 15 - מרץ-אפריל 2006
גליון מספר 14 - ינואר-פברואר 2006
גליון מספר 13 - דצמבר 2005
גליון מספר 12 - אוקטובר-נובמבר 2005
גליון מספר 11 - ספטמבר 2005
גליון מספר 10 - אוגוסט 2005
גיליון מספר 9 - אפריל 2005
גליון מספר 8 - נובמבר 2004
גליון מספר 7 - ספטמבר 2004
גליון מספר 6 - מרץ 2004
גליון מספר 5 - ינואר 2004
גליון מספר 4 - ספטמבר 2003
גליון מספר 3 - אוגוסט 2003
גיליון מספר 2 - יולי 2003
עוד בנושא

 

יבוא ויצוא-ומה שביניהם

עלון משפטי בענייני סחר בינלאומי

החומר המובא בעלון זה הינו מידע כללי בלבד ואינו מהווה חוות דעת משפטית
על מנת לקבל חוות דעת משפטית מומלץ לפנות עם מלוא פרטי המקרה הספציפי לעורך דין

 


09/11/07  1. ההסכמים הבינלאומיים של מדינת ישראל יכולים לעזור לך !

09/11/07  2. ושוב נקבע שיבואן לא הוכיח שהמס לא גולגל (אבל הנימוקים מעוררים סימני שאלה)

09/11/07  3. בית המשפט המחוזי זיכה יבואן מעבירת הטעייה לפי חוק הגנת הצרכן

09/11/07  4. בית משפט השלום: המשלח יפצה את היצואנית בשל אי הגעת המשלוח במועד ליעדו

09/11/07  5. הנוהל החדש של המכס בענין קנין רוחני – טבלה השוואתית

09/11/07  6. איזו אגרה צריך לשלם בתביעה לביטול גרעונות?

09/11/07  7. מה חדש במשרדנו

 


 

09/11/07   1. ההסכמים הבינלאומיים של מדינת ישראל יכולים לעזור לך !
 
עו"ד קרן לוי-חפץ, עו"ד גיל נדל
 
הוראות חשובות ליבואן וליצואן
נושאים רבים הקשורים לסחר בינלאומי מוסדרים במסגרת אמנות והסכמים בינלאומיים, החתומים על ידי מדינות רבות בעולם. גם מדינת ישראל חתומה על הסכמים בינלאומיים, כמו הסכם WTO והסכמי אזור סחר חופשי (עם ארה"ב, הקהילייה האירופית, ועוד) שבהם התחייבה מדינת ישראל להפחית נכסים ולהעניק הקלות נוספות בסחר הבינלאומי, עד כדי ביטול מכסים.
 
הכרת ההוראות השונות שבהסכמים אלו, עשויה להיות כלי רב ערך עבור היבואן/יצואן הנתקל בקשיים מול רשויות המדינה בשעה שהוא מעוניין לייבא/לייצא, כיוון שבהסכמים מצויות התחייבויות שונות של מדינת ישראל שמטרתן לייעל את הסחר הבינלאומי, וחלקן עשויות להיות רלוונטיות מאוד לעניינו של אותו יבואן/יצואן.
 
לדוגמא: סעיף 9 לפרוטוקול כללי המקור בהסכם עם ארה"ב קובע כי הרשויות רשאיות לפטור מחובת הצגת תעודת מקור, כאשר הטובין במהותם עומדים בכללי המקור, והדבר עשוי לסייע ליבואנים שלא הציגו את תעודת המקור במועד הקבוע בצו תעריף המכס. דוגמא נוספת: היבואנים משלמי האגרות השונות ביבוא, יכולים לערער על חוקיות אגרות אלו לאור הוראות הסכמי WTO האוסרות הטלת מכסים במסווה של אגרות שונות שאינן נותנות שירות ישיר וברור ליבואן (לדוגמא – אגרת הרציף אשר מחושבת כאחוז מסוים מערך הטובין ללא קורלציה לעלות השירות). ועוד לא הזכרנו את האמנות העוסקות בנוהלי מכס, יבוא דוגמאות, ועוד.
 
 
שתי מערכות נפרדות
אלא שכאשר היבואן מעוניין להסתמך על הסכמי הסחר במסגרת התדיינות משפטית עם רשויות המדינה, הוא עלול להיתקל בטענה לפיה ההסכמים הבינלאומיים שעליהם חתומה מדינת ישראל, והחוק הפנימי במדינת ישראל, מהווים שתי מערכות נפרדות, ורק על ידי חוק המאמץ את ההוראות שבהסכם הבינלאומי, תהיה להוראות אלו תחולה ישירה בחוק הישראלי. כל עוד ההסכם הבינלאומי לא אומץ בחוק – לא יכול הפרט (היבואן/יצואן) להסתמך עליו בהתדיינות משפטית.  בתי המשפט בישראל מקבלים גישה זאת.
 
לאחרונה נשמעות יותר ויותר ביקורות מצד אנשי האקדמיה כנגד "גישת הדואליזם" בטענה שמדובר בגישה מיושנת שאינה מתאימה עוד לעידן של היום שבו הסחר הבינלאומי פורח ומשגשג, ולמצב שבו ההסכמים הבינלאומיים עוסקים בעיקר בנושאים הרלוונטיים לפרט, ופחות בנושאים של יחסים בין מדינתיים.  ואולם, כאמור, גישת הדואליזם שולטת בפסיקה.
 
פתרונות המאפשרים הכנסת ההסכמים למשפט הישראלי
ובכל זאת, ניתן להציג מספר פתרונות אשר מצליחים, במידה כזאת או אחרת, להכניס את ההסכמים הזרים לתוך המשפט הישראלי גם ללא חוק הקובע זאת מפורשות.
 
המנגנון הראשון המאפשר לתת הוראות ההסכמים תוקף מחייב הוא להכיר בהוראות ההסכמים כהנחיות מנהליות המחייבת את הממשלה. הנחיות מנהליות הנן הוראות שמוציאה רשות מנהלית המדריכה את עובדיה כיצד צריך לנהוג במקרים שונים, והן מחייבות את הרשות. מאחר שממשלת ישראל נתנה תוקף להסכמים הבינלאומיים בכך שחתמה עליהם, ניתן לטעון כי הוראות ההסכמים הן הנחיות מנהליות המחייבת את רשויות הממשלה (לרבות למשל רשויות המכס, המשרדים המפקחים על היבוא והיצוא וכו'), ואם רשויות אלו פועלות בניגוד להוראות ההסכמים, הן אינן פועלות בצורה תקינה מבחינה מינהלית. ראה, לדוגמא, בענין זה במאמרה של פרופ' יפה זילברשץ, המשפט הבינלאומי במשפט החוקתי, משפט וממשל ד תשנ"ז – 1997 , עמ' 64.
 
ומכאן למנגנון השני. במקרים שמדובר בהסכם שההוראות המובאות בו אמנם לא הפכו לחלק רשמי מהחוק הישראלי, אבל הלכה למעשה הרשויות מיישמות אותן באופן נרחב, ניתן לטעון כי ההוראות הבינלאומיות הפכו לאמנה מנהגית, שיש לה, בשונה מהסכם בינלאומי רגיל, תוקף מחייב במשפט הישראלי, והרשויות מחויבות לנהוג על פיה, גם אם לא נלקטה באמצעות חוק ישראלי (ראה בג"צ 2587/04 בוכריס נ' פקיד שומה חדרה).
 
אפשרות נוספת היא לנסות לפרש את הוראות החוק בדרך שונה מהדרך שפירשו אותה הרשויות, ואשר הולמת יותר את ההסכמים הבינלאומיים. גישת בתי המשפט היא שקיימת חזקה שמטרת החוק היא להגשים את הוראות ההסכמים הבינלאומיים ולא לנגוד אותם (ראה למשל בג"צ 6317/95 פדסקו נ' שר הבטחון). ככל שקיימת פרשנות ההולכת יד ביד עם הוראות ההסכמים הבינלאומיים – יעדיפו בתי המשפט אותה.
 
פסק דינו של בית המשפט בעליון בענין דרזנר
כיוון נוסף, חשוב ביותר, הובע לאחרונה בפסק דינו של בית המשפט העליון ברע"א 8934/03 דרזנר נ' גיל, שם קבע בית המשפט שיש להבחין בין מקרה שבו מדינת ישראל נדרשת לעשות מעשה לאור התחייבותה בהסכמים – שאז יש צורך בהוראת חוק פנימי שתחייב אותה לעשות זאת, לעומת מקרה שבו מדינת ישראל נדרשת להימנע מביצוע מעשה, שאז רשאי בית המשפט להורות לה להימנע מביצוע המעשה לאור הוראות ההסכמים הבינלאומיים.
 
 עדיין לא ברור עד כמה פסיקת בית המשפט הייתה מוגבלת לנסיבות הספציפיות של אותו מקרה, או שהיא מעידה על מגמת כרסום ב"גישת הדואליזם", ומן הסתם בתי המשפט ידונו בעתיד בענין זה.
 
אם נרצה לסכם את הענין נאמר ששימוש בהוראות ההסכמים בינלאומיים שמדינת ישראל חתומה עליהם, מבלי שהוראות אלו נקלטו בחוק הישראלי, אינו פשוט, ודורש לפי שעה הסתמכות על מנגנונים חיצוניים שונים. עם זאת, מומלץ שלא לוותר על כלי זה ולעשות בו שימוש, בתקווה שככל שירבו להשתמש בו, כך תגדל נטיית בית המשפט לוותר על גישת הדואליזם המיושנת, ולאפשר הסתמכות ישירה של האזרח על הוראות ההסכמים לצורך חיוב הרשות לפעול לפי הוראות אלו.
 
 

לראש העמוד


 


09/11/07  2. ושוב נקבע שיבואן לא הוכיח שהמס לא גולגל (אבל הנימוקים מעוררים סימני שאלה)
 
עו"ד גיל נדל
 
לאחרונה, ניתן על ידי בית משפט השלום בתל אביב פסק דין נוסף הדן בשאלת גלגול המס על ידי יבואן (סעיף 6 לחוק מסים עקיפים). (ת.א. 47001/01 כיוונים מערכות נ' מדינת ישראל, פס"ד מיום 6.9.07, ליבואן - עו"ד אביגדורי, למדינה – עו"ד ליס מפקליטות מחוז תל אביב).
 
כבר בפתח הדברים נציין כי בפסק הדין נקבע שהיבואן לא הוכיח שהמס לא גולגל על הקונים. ואין זו הפעם הראשונה שנקבע כדבר הזה על ידי בתי המשפט, אלא שבנסיבות המקרה שלפנינו, הנימוקים שהועלו על ידי בית המשפט נראים תמוהים, ללא קשר למסקנה. נסקור את טיעוני הצדדים, ולאחר מכן את נימוקי פסק הדין, באופן שימחיש את דברינו.
 
בנקודת זמן מסויימת, בשנת 2000 ו 2001, הועלה שיעור מס הקניה על מקרנים משולבים למחשב ווידיאו. כידוע, כל צו המטיל או מגדיל שיעור מכס או מס קניה טעון קבלת אישור בועדת הכספים של הכנסת. ואולם, אישור שכזה לא ניתן לאותו צו ובמקומו הותקן צו חדש על ידי שר האוצר. יבואן מקרנים שילם את המס אגב מחאה ותבע את השבתו, לאור פקיעתו של הצו המקורי.
 
למעשה, לגבי תקופה מסויימת, לא היתה מחלוקת בין הצדדים בענין פקיעת הצו, דהיינו, שהיבואן אכן שילם מס ביתר. השאלה שדרשה הכרעה היתה האם היבואן כלל את המס במחיר המכירה לקונים ("גילגל את המס") או לא.
 
היבואן טען כי הוא נטל על עצמו החלטה אסטרטגית, שלא להעלות מחירים כל עוד המס לא אושר סופית על ידי ועדת הכספים, על מנת שלא לגרום להקטנת נתח השוק הדומיננטי שלו. היבואן הסביר שמדובר במוצר תחרותי, שמחירו מושפע מביקוש והיצע, מה גם שהמחירים של המתחרים בשוק היו נמוכים, כנראה בעקבות מכירה של מוצרים שנפדו מרשות המכס טרם הטלת המס.  לכן החליט היבואן לספוג את המס, ולא לגלגלו על הצרכן, אף כי היה צפוי שהדבר יגרור את החברה להפסדים לזמן מה.
 
היבואן הגיש חוות דעת של רו"ח שקבעה כי היבואן  לא גלגל את עלויות המס על הצרכן אלא ספג אותן בעצמו ולכן נגרמו לו הפסדים. היבואן אף הגיש חוות דעת של כלכלן שנקטה בקו דומה.
 
רשות המכס טענה, מנגד, כי היה על היבואן לפנות למנהל המכס לצורך השבת המס, לפני שפנה לבית המשפט.
 
עוד טענה רשות המכס כי לצורך הבדיקה האם גולגל המס, יש לדעת מה היתה מדיניות המחירים של היבואן לפני הטלת המס בהשוואה למדיניות המחירים לאחר הטלת המס. בהיעדר נתונים על המכירות לפני ששולם היתר ולאחר התקופה בה הוא שולם, לא  ניתן להסיק ממכירות היבואן בתקופה בה שולם ביתר, לטענתו, על מדיניות גלגול המחירים שלו.
 
עוד קבע המומחה מטעם רשות המכס כי שיעור הוצאות הנהלה וכלליות בתקופה הרלבנטית לתביעה היה גבוה במיוחד הן לאור המקובל בחברות אחרות והן לאור נתוניו של היבואן שנה קודם לכן. אם היה היבואן עומד בהוצאות הנהלה וכלליות בשיעור שבו עמד בשנה שלפני כן, היה נותר לה רווח נקי גבוה מאוד, למרות תשלומי המס.
 
עד כאן טענות הצדדים, ומכאן לפסיקת בית המשפט:
 
בית המשפט לא קיבל את גירסת היבואן לפיה הוא לא ידע מראש על העלאת המס ולא הכין "מלאי", ולו חלקי, של מקרנים. בית המשפט קבע שאין זה הגיוני שהיבואן היה מוכן ליטול על עצמו סיכון כספי כה גבוה ולא לגלגל, ולו אגורה, על שכם הצרכנים. בית המשפט אף קבע כי מדובר בטענה הגובלת בהעדר תם לב.
 
בית המשפט הסביר כי אף אם היה היבואן בטוח שכל תשלומי המס יוחזרו לו, בעת כזו או אחרת, הרי שההגיון הכלכלי היה מצריך לפזר את הנזק ולגלגל חלק מהמס על הלקוחות.
 
בית המשפט ציין כי מנהל היבואן לא פנה למנהל המכס ולו בפנייה אחת בדרישה להחזר המסים, ואף שאין הנחיות ברורות בחוק דלעיל לפנייה שכזו כתנאי לפנייה לערכאות שיפוטיות, הדעת נותנת כי יש לעשות כן.
 
בהתאם לכך קבע בית המשפט כי היבואן לא הוכיח אי גלגול המס על הצרכן ודין התביעה להדחות.
 
כפי שטענו בראש הרשימה, נימוקי פסק הדין נראים תמוהים, גם ללא קשר למסקנה. בראש ובראשונה, פסק הדין אינו מנתח את חוות הדעת הכלכליות הנוגדות, דבר שנראה אלמנטרי ושנעשה בפסקי דין אחרים הדנים בענייני גלגול מס. היה נכון לעמת את עמדתו של היבואן בדבר הפסדיו אל מול עמדת רשות המכס שטענה להוצאות הנהלה וכלליות גבוהות יותר.
 
שנית, קשה מאד לקבל את העמדה לפיה יבואן שבוחר שלא לגלגל את המס מתנהג באופן הגובל בחוסר תום לב. נכון שיש משמעות לאי פיזור הנזק וללקיחת סיכון גבוה, אבל קיימים שיקולים נוספים בתחום המסחר כמו נתח שוק, הימצאות על המדפים ועוד. פסילה עקרונית של התנהגות כזאת נראית לנו בלתי נכונה.
 
שלישית – מה הקשר בין הטיעון הפרוצדורלי של העדר הפניה מראש למנהל, לבין הוכחת אי גלגול? ואדרבה, בפסק הדין שאותו מזכיר בית המשפט, נקבע, כי אין חובה לפנות מראש למנהל.
 
בשולי הדברים נעיר כי טרם ניתנה הכרעה ברורה בשאלה האם השבתו של מס בלתי חוקי כפופה אף היא להוכחת אי גלגול. בעבר ניתנו אמרות אגב בפסיקת הערכאות הנמוכות שקבעו כי מס שכזה אינה כפוף להוכחת אי גלגול. בפסק הדין שלפנינו הגישה, כמובן, הינה הפוכה.
 
 לראש העמוד


 
09/11/07  3. בית המשפט המחוזי זיכה יבואן מעבירת הטעייה לפי חוק הגנת הצרכן
 
עו"ד קרן לוי-חפץ, עו"ד גיל נדל
 
לאחרונה ניתן על ידי בית המשפט המחוזי בת"א פסק דין חשוב הדן בנושא הטעייה על פי חוק הגנת הצרכן. בפסק הדין, זיכה בית המשפט המחוזי את חברת ד"ר רון מוצרי תינוקות בע"מ, ואת מנהלה רונן נתני, מעבירת הטעיה בגין השימוש בתואר "ד"ר", במסגרת ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב. (ע"פ 71834/06, לד"ר רון – עו"ד קלדרון, למשרד התמ"ת – עו"ד קינן).
 
בהליך שהתחיל בבית משפט השלום בתל אביב, הורשעו החברה ומנהלה בעבירת הטעיה על פי חוק הגנת הצרכן בגין השימוש בשם "ד"ר רון". על חב' ד"ר רון מוצרי תינוקות בע"מ הוטל קנס בסף 50,000 ₪, ועל מנהלה הוטל קנס בסך 15,000 ₪. בנוסף ניתן צו שאסר על החברה ומנהלה לעשות שימוש בתואר "ד"ר". לעומת זאת זוכו החברה ומנהלה מעבירות של אי סימון.
 
במסגרת הערעור טענו החברה ומנהלה כי השימוש בשם "ד"ר רון" הנו גימיק שיווקי בלבד שאינו גורם לצרכן לחשוב שחיתולי בד, שאותם הציג התמ"ס בפני בית המשפט כראיות לשימוש שעושים המערערים בשם "ד"ר רון", נמצאים בהשגחה רפואית. המערערים טענו עוד כי החברה צברה מוניטין, וכי החברה מזוהה עם השם ,ד"ר רון" כבר כ – 10 שנים. המערערים אף ביקשו להציג תעודות רישום של סימן המסחר "ד"ר רון" אצל רשם סימני המסחר. בנוסף טענו המערערים כי הם מתנהלים מול רשויות המכס והתמ"ת כבר שנים רבות, ומעולם לא הועלתה טענה מצד רשויות אלו בעניין השם המסחרי.
 
בית המשפט המחוזי, קיבל את הערעור וקבע, כי בניגוד לקביעת בית משפט השלום, השימוש בשם "ד"ר רון" על ידי המערערים, לצורך שיווק מוצרי תינוקות, אינו מהווה עבירת הטעיה על פי חוק הגנת הצרכן.
 
בית המשפט קבע כי הצרכן המצוי, גם התמים והלא מתוחכם, לא יוטעה לחשוב שליבואן או משווק בעל תואר ד"ר, מומחיות מיוחדת בבחירת מוצרי תינוקות, בין אם התואר ד"ר נתפס על ידי הצרכן כתואר רפואי, ובין אם הוא נתפס כתואר אקדמי מכל סוג אחר. עוד ציינו השופטים במסגרת שיקוליהם כי בימנו חיתולי בד אינם משמשים עוד להחתלה, אלא לשימושים נלווים פחות רגישים.
 
בית המשפט המחוזי קבע לא נעשתה הטעיה מהותית באשר לחסות שניתנה למכירת המוצר, מאחר שהכוונה במילה "חסות"  בחוק הגנת הצרכן, היא לחסות של ארגון או אדם בעלי גושפנקא מקצועית בתחום הרלוונטי.
 
בית המשפט הדגיש כי מדובר בהליך פלילי שהספק בו פועל לטובת הנאשם, וגם אם בהליך אזרחי היו נותנים פרשנות רחבה יותר לחוק הגנת הצרכן, אין זה כך בהליך פלילי.
 
השופטים הוסיפו כי לזכותם של המערערים עומדים גם עקרון חופש הביטוי המסחרי, שהיא זכות יסוד שלעיתים עומדת מול הזכויות הצרכניות, וכן עומד לזכותם עקרון חופש העיסוק החוקתי.
 
לפיכך בית המשפט המחוזי זיכה את המערערים, וביטל את הצו שאסר עליהם לעשות שימוש בתואר "ד"ר".
 
 

לראש העמוד



09/11/07  4. בית משפט השלום: המשלח יפצה את היצואנית בשל אי הגעת המשלוח במועד ליעדו
 
עו"ד גיל נדל
 
בתי המשפט אינם מוכנים לקבל באופן אוטומטי את טענות המשלחים כאילו כאשר הם משמשים כמתאמי הובלה מטעם היצואן מול הגופים הרלבנטיים (מובילים ימיים, מובילים יבשתיים וכו') אין הם אחראים לנזקים ועיכובים בהגעת המטען, וכי את התלונות יש להפנות אל מי שביצע את ההובלה בפועל.
 
פסק דינו של בית המשפט השלום בתל אביב שניתן לאחרונה, שב וחזר על עמדה זאת, וקבע כי אם תיאום וארגון המסע הוא המשימה שנטל עליו המשלח, הרי שהמינימום המצופה ממנו הוא לבדוק את העובדות, ולהעמיד את בעל המטען על האפשרויות שבפניו, לרבות הסיכונים השונים  (ת.א. 25812/04, פסק דין מיום 9.8.07, ליבואנית – עו"ד שילה, למשלח – עו"ד אשר).
 
במקרה שלפנינו דובר ביצואנית שעמדה להשתתף בתערוכה בינלאומית לבניה שהתקיימה במינכן. היא היצואנית התקשרה עם משלח בינלאומי, לצורך הטיפול בהובלת הציוד, התפאורה ופריטי התצוגה, לאתר התערוכה, כמו גם איסופו בגמר התערוכה והחזרתו לארץ. אלא שהמטען לא הגיע ליעד הסופי במועד שנקבע, וגם לא באיחור, והיצואנית נאלצה ברגע האחרון להודיע על ביטול השתתפותה בתערוכה.
 
היצואנית ייחסה למשלח רשלנות בארגון המסע של המטען ובפיקוח על מסלול התקדמותו ומיקומו, ותלתה בטיפולו הרשלני של המשלח את העובדה שהשתתפותה בתערוכה סוכלה בשל אי הגעת המטען ליעדו.
 
המשלח, מצידו, טען  שהוא אינו אחראי לאשר אירע, שכן לוח הזמנים הוכתב על ידי היצואנית, אשר בחרה במוביל ימי מקיים הפלגות ישירות, ואחר כך גם דחתה את מועד מסירת המטען בשבוע ימים, מה גם שלמצוקת הזמן שנוצרה הצטרף גורם בלתי נשלט כתנאי מזג אוויר קשים שבעטיים נסגר נמל טריאסט.
 
בית המשפט דחה את עמדת המשלח כאילו הוא לא התכוון ליטול על עצמו את האחריות הכוללת להגעת המשלוח ליעדו, ולא התחייב לעמוד במועדים ספציפיים. בית המשפט קבע כי עמדה זאת נסתרת מעצם הצגת המשלח את עצמו כמי שעיסוקו העיקרי הינו בשילוח בינלאומי אשר עוסק בתיאום שירותים לוגיסטיים לתערוכות בחו"ל.
 
בית המשפט הסביר כי מעבר להכנת המסמכים הקשורים לשילוח, היה על המשלח הבינלאומי לארגן את ההובלה הימית והיבשתית מנמל המוצא למקום היעד, לתאם בין הגורמים המעורבים, ולדאוג לכך שלוח הזמנים להובלת המטען יתוכנן כך שהמטען יובא לאתר התערוכה בזמן. במסגרת זו, היה על המשלח,  להיות עם "היד על הדופק" באופן שיתאפשר לו להגיב בזמן אמת על בעיות לוגיסטיות שנוצרו בשטח, או כאשר קיים חשש להיווצרותן.
 
בנסיבות ענייננו, מצא בית המשפט כי המשלח לא בדק את מסלול ההובלה הימי, ולמרות שידע שלוח הזמנים של המוביל הימי הספציפי אינו יציב, לא הביא דבר זה לידיעת היצואנית. עוד קבע בית המשפט, שהמשלח אישר את בקשת היצואנית לדחות את מועד מסירת המטען מבלי להעמידה על הסיכון הכרוך בצמצום טווח הביטחון הדרוש, ואף לא בדק האם קיימות אלטרנטיבות בטוחות יותר דווקא בתנאים החדשים שנוצרו. בית המשפט הסיק שהמשלח לא היה ער לכך שתוכנית ההובלה שעוצבה אינה ריאלית מעצם העובדה שיום תחילת המסע היבשתי נקבע ליום חג, מה עוד שתדירות הרכבות מטריאסט למינכן הינה נמוכה ביותר – אחת לשבוע בלבד.
 
בית המשפט הסביר כי אם תיאום וארגון המסע הוא המשימה שנטל עליו המשלח, הרי שהמינימום המצופה ממנו הוא לבדוק את העובדות, ולהעמיד את היצואנית על האפשרויות שבפניה, לרבות הסיכונים השונים.
 
וכך סיכם את הדברים בית המשפט:
 
"מי כמו הנתבעת (=המשלח) ידעה שמדובר בהובלה של ציוד לתצוגה בתערוכה, ושהתערוכה מתקיימת במועדים קבועים, ולפרק זמן של מספר ימים בלבד. אם סברה הנתבעת שהיא אינה מחויבת לעמידה במועד ספציפי כפי שהיא טוענת עתה – היה עליה להודיע על כך במפורש לתובעת (=ליצואנית). יש להניח שבמקרה כזה התובעת הייתה מוותרת על שירותיה".
 
בהתאם לכך קבע בית המשפט כי המשלח אחראי לנזקי היצואנית. יחד עם זאת, בית המשפט פסק ליצואנית רק כרבע מהנזקים שתבעה (כ – 250,000 ש"ח מתוך מליון), וזאת מהטעם שיתרת הנזק לא הוכחה די הצורך.

לראש העמוד


09/11/07  5. הנוהל החדש של המכס בענין קנין רוחני – טבלה השוואתית
 
 
עו"ד הילה וולגמוט, עו"ד גיל נדל
 
כידוע, ביום 20.6.07 פירסמה רשות המכס נוהל קניין רוחני חדש, המתקן את הנוהל שנהג עד כה. לטובת ציבור העוסקים בסחר חוץ, נביא להלן טבלה השוואתית בין הנוהל החדש לנוהל הישן.
 

סעיף 200א

נוהל ישן

נוהל חדש

 

א. מתי יופעל נוהל קטן?

לא קיים. [יש לפעול כמו במשלוח גדול].

ערכם וכמותם של הטובין שבמשלוח נמוכים יחסית

במקרים הבאים:

1. הטובין חשודים כמפרים גם את תנאי חוקיות היבוא או נעברה לגביהם עבירה נוספת.

2. המשלוח החשוד כולל מותגים שונים מבעלי זכויות שונים ובכמויות קטנות יחסית מכל מותג אך מיובא מספק אחד וקיים בסיס סביר לחשד בדבר היותם של לפחות 60% מהטובין שבמשלוח מפרים.

3. ערך הטובין בחשבון הספק נמוך ביותר – מצביע על חוסר סבירות קיצונית שהטובין מקוריים.

4. הטובין הגיעו בחבילת דואר או במשלוח בלדרות.

 

ב. סמכות לעכב

3 ימי עבודה +3 ימי עבודה נוספים, מטעמים מיוחדים

3 ימי עבודה +3 ימי עבודה נוספים, מטעמים מיוחדים

 

3 ימי עבודה +3 ימי עבודה נוספים, מטעמים מיוחדים

ג. הודעה בכתב ליבואן

כן

משלוח מפר – אב"ת

משלוח שחלקו מפר – אב"ת לגבי הטובין המפרים או הודעה על עכוב

 

משלוח מפר – אב"ת

משלוח שחלקו מפר – אב"ת לגבי הטובין המפרים או הודעה על עכוב

ד. הודעה לבעל הזכות

הודעה + דרישה להפקיד ערבויות לכיסוי הוצאות העכוב + הודעה על כך שהעכוב יבוטל לאחר 3 ימי עבודה אם לא יופקדו הערבויות ולאחר 10 ימי עבודה אם לא יגיש תובענה

 

הודעה +דרישה להודיע בתוך 3 ימים אם הטובין מפרים +התחייבות להצטרף כצד נתבע אם תוגש תובענה להחזרת התפוס

הודעה +דרישה להודיע בתוך 3 ימים בחוות דעת מנומקת אם הטובין מפרים +כתב התחייבות לשיפוי נזקי היבואן+ התחייבות להצטרף כצד נתבע אם תוגש תובענה להחזרת התפוס

ה. הפקדת ערבויות

בתוך 3 ימים מיום ההודעה לבעל הזכויות

 

אין

אין

ו. הליכי חילוט והחרמה

אין

לאחר שפעל בעל הזכויות כאמור לעיל

יופעלו ההליכים על פי סעיפים  2 ב' 17 ו – 35 לחוק הגנת הצרכן, סעיף 188 לפקודת המכס,

 

 

החרמה - סעיף 204 (2) לפקודת המכס.

 

לאחר שפעל בעל הזכויות כאמור לעיל

יופעלו הליכים על פי סעיפים 2 ב' 17 ו – 35 לחוק הגנת הצרכן, סעיף 188 לפקודת המכס

 

 

החרמה - סעיף 204 (1) ו (2) לפקודת המכס יחד עם סעיף 200 ג' לפקודה

ז. מתי ישוחררו הטובין?

אם לא הופקדו ערבויות במועד,

אם לא הוגשה תובענה על ידי בעל הזכויות במועד

 

אם הודיע בעל הזכויות כי הטובין אינם מפרים או לא אם לא פעל בהתאם להודעה                

אם הודיע בעל הזכויות כי הטובין אינם מפרים או לא אם לא פעל בהתאם להודעה

בשולי הדברים נציין כי ביום 20.8.07 נתן בית המשפט המחוזי בנצרת את דעתו בשאלת חילוט טובין החשודים כמפרי סימן מסחר (בר"ע 1119/07 מ"י אגף המכס נ' צבי זנטקובסקי), ובו ביטל את פסק דינו של בית משפט השלום בנצרת באותו ענין.
 
בניגוד להחלטת בית משפט השלום, שקבעה כי הוראות סעיף 200 א לפקודת המכס (הפקדת ערבויות והגשת תביעה על ידי בעל הזכויות) מהווה את המתווה הייחודי שאותו יש להפעיל במקרה של תפיסת טובין אשר יש חשש כי הם מפרים זכויות יוצרים וסימני מסחר, קבע בית המשפט המחוזי כי סעיף 200 ה לפקודת המכס מעניק לרשות המכס סמכות נוספת, מעבר לזו של 200 א, לתפוס טובין החשודים כמפרים.
 
פסק דינו של בית המשפט המחוזי אינו חסין מביקורת. פעולת תפיסת טובין על ידי רשות המכס חייב להיות נשענת על תשתית עובדתית מתאימה, ואולם לרשות המכס כשלעצמה, בשונה מבעלי הזכויות, אין את הידע לקבוע האם הטובין מפרים או לא, ואין היא יכולה לקבל החלטה מבוססת ושקולה באם הטובין מפרים או לא.  בעל הזכויות הוא-הוא אשר בידו נמצא הידע הרלבנטי ועל כן נכון לדרוש ממנו להביא את הדברים בפני בית המשפט. למען הגילוי הנאות מציין כי משרדנו ייצג את היבואן בבית המשפט, ונשקלת כעת הגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.
 

לראש העמוד
 



09/11/07  6. איזו אגרה צריך לשלם בתביעה לביטול גרעונות?
 
עו"ד גיל נדל
 
לאחרונה ניתנה על ידי בית המשפט השלום בראשון לציון החלטה הנוגעת לגובה האגרה המשולמת בתביעות כנגד רשות המכס בנוגע לגרעונות מס.
 
כידוע,  על הגשת תביעה לסעד כספי משולמת אגרה בגובה 2.5% מסכום התביעה, בעוד שעל תביעה לסעד הצהרתי בבית משפט השלום מוגשת אגרה בגובה מאות שקלים בודדים.
 
השאלה שהובאה לדיון בפני בית המשפט דנה ביבואן שהוצאו לו גרעונות והוא מבקש מבית המשפט סעד הצהרתי שיורה על ביטול הגרעונות, ובשלב הביניים הוא מפקיד ערבות בנקאית. האם במקרה זה תשולם אגרה לפי השווי הכספי של התביעה או לפי סעד הצהרתי?
 
בית המשפט קבע כי אמנם הפקדת הערבות הבנקאית נועדה למנוע את הליכי גביית המס, אולם אין היא בבחינת תשלום המס השנוי במחלוקת, שהרי הפקדת ערבות בנקאית בידי צד אינה זהה למתן תשלום לאותו צד. למעשה, ערבות בנקאית הינה התחייבות מצד הבנק לשלם לרשות המכס במידה ובסיום ההליך המשפטי יתברר כי הודעת החיוב הוצאה על ידה כדין.
 
בית המשפט מצא כי, מבחינה עובדתית, ההסדר שהיה בין היבואן לבין רשות המכס הינה שהערבויות הבנקאיות ישמשו כבטוחה לתשלום גרעון המכס, אם וכאשר יפסוק ביהמ"ש לטובת רשות המכס.
 
בית המשפט דחה את טענת רשות המכס לפיה חישוב האגרה שלא על פי סכום התביעה יביא לאפליה בין יבואנים שנדרשו לשלם מלוא המס טרם שחרור הטובין מהמכס, ובין כאלו שהוצאו להם דרישות גרעון רטרואקטיביות.  בית המשפט קבע כי יבואן שהוצאה לו הודעת גירעון נמצא למעשה במעמד של נתבע, והוא הופך לתובע בעל כורחו ומחויב בתשלום אגרת משפט רק בגלל מעמדה המיוחד של המדינה וסמכויותיה על פי דין לגבות מסים מבלי שתצטרך לפנות לבית המשפט ולהוכיח את טענותיה כמו כל תובע רגיל. 
 
(בש"א 2606/07 מדינת ישראל - אגף המכס ומע"מ נ' ס.א סוכניות שיווק מיזוג אויר לרכב בע"מ, למבקשת פרקליטות מחוז ת"א, למדינה – פרקליטות מחוז תל אביב אזרחי, ליבואן – שדות ושות').
 
מבחינה פרקטית, השאלה הנשאלת היא מה עדיף ליבואן – האם להפקיד ערבות בנקאית או לשלם את המס ולתבוע את השבתו? פרט לשיקולי האגרה ראוי לשקול גם את השיקולים הבאים:
א. ערבות בנקאית משולמת כמקשה אחת, ואילו את תשלום המס ניתן לפרוס בהסדר תשלומים.
ב. ערבות בנקאית אינה עוצרת את מרוץ ההצמדה והריבית ואילו הסדר תשלומים עוצר מרוץ זה.
 

 לראש העמוד



09/11/07  7. מה חדש במשרדנו
 
*** משרדנו התארח לביקור מקצועי בנמל אשדוד. במסגרת הביקור ניתנו לצוות המשרד הרצאות מקצועיות בנושא תפעול הנמל, ותעריפים ואגרות, ולאחר מכן יצא המשרד לסיור בשטח הנמל. 
 
בסיום הסיור בנמל, עבר צוות המשרד לביקור באתר המשקף של רשות המכס, ובו ניתנה למשתתפים האפשרות ללמוד על פעולת האתר, לראות את פעולת השיקוף, ולבקר ברמפת הבדיקות.
 
תודתנו נתונה לחברת נמל אשדוד ולבית המכס אשדוד על הביקור המוצלח.
 

לראש העמוד